קריסה תחת אש: המדריך המלא לניהול חובות וחדלות פירעון בזמן מלחמה 2026
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- לפני יומיים
- זמן קריאה 60 דקות
המדריך השלם לחדלות פירעון ושיקום כלכלי 2026
פרק | נושא המדריך המלא (ניווט מהיר) | תיאור קצר של הפרק |
פרק 1 | כיצד תקופת ה"גרייס" מנפחת חובות בריבית דריבית, ואיך צו עיכוב הליכים עוצר עיקולים. | |
פרק 2 | מהו עיקרון תום הלב, כיצד נקבעים דמי המחיה, ואיך מנהלים חיים עם כרטיס דיירקט. | |
פרק 3 | מדוע בית המשפט מגן על דירת החייב, מהו פדיון זכויות בן הזוג, ומתי מורם מסך ההתאגדות. | |
פרק 4 | בניית תוכנית פירעון, ניצחון באסיפות הנושים, ואילו חובות נמחקים לנצח ביום שאחרי. | |
פרק 5 | התמודדות עם גורמים חוץ בנקאיים אלימים, והגנה משפטית על משיכות כספים לגיטימיות בעבר. | |
פרק 6 | האם מס הכנסה מוחק חובות, איך עובדים מקבלים פיצויים מביטוח לאומי, והסכנה בעבירות ניכויים. | |
פרק 7 | חסינותן של קרנות הפנסיה, המסלול המהיר לחובות קטנים בהוצאה לפועל, והפרדת רכוש בני זוג. | |
פרק 8 | מה עושים כשהבנק תובע את ההורים הערבים, ולמה הסכם גירושין פיקטיבי יוביל להתרסקות. | |
פרק 9 | חילוץ באמצעות חלק עשירי לחוק, קיצוץ ריביות לא חוקיות בבדיקת תביעות חוב ועצירת כונסי נכסים. | |
פרק 10 | איסור פיטורים עקב הליך, הסכנה בהסתלקות מירושה, וכפיית פתיחת חשבון בנק בסיסי. | |
פרק 11 | הבדל בין שעבוד צף לספציפי, מכירת החברה כעסק חי, והדיפת תביעות אישיות נגד מנכלים. | |
פרק 12 | חזון המשרד, פרופיל מקצועי, |
מבוא: כשהכלכלה מדממת והבנקים מסירים את הכפפות
פברואר 2026. מדינת ישראל מתחילה ללקק את פצעיה הפיזיים, אך החזית הכלכלית רק מתחילה לבעור. עשרות אלפי עסקים שנסגרו בהוראת פיקוד העורף או שותקו בגלל גיוס המוני למילואים, מוצאים את עצמם כעת מול שוקת שבורה. ההכנסות צנחו לאפס במשך חודשים ארוכים, אך ההוצאות הקבועות שכר הדירה, הארנונה, תשלומי הספקים וההלוואות המשיכו לדפוק כמו שעון עצר אכזרי.
המלחמה יצרה אשליה פסיכולוגית מסוכנת. בחודשים הראשונים של הלחימה, הייתה תחושה של סולידריות לאומית. כולם אמרו ש"יהיה בסדר", שהמדינה תפצה, ושהבנקים יגלו הבנה. בעלי עסקים, יזמים ואזרחים פרטיים נשמו לרווחה כשקיבלו הודעות על "הקפאת משכנתאות" או "דחיית הלוואות". הם היו בטוחים שהמערכת הפיננסית מבינה את גודל השעה ותעניק להם רשת ביטחון אמיתית.
אבל בשנת 2026, המציאות טופחת על הפנים בעוצמה של פטיש חמישה קילו. הבנקים אינם ארגוני חסד, וחברות האשראי אינן עמותות סיוע. ברגע שהאש שוככת במעט, הסולידריות נעלמת ומפנה את מקומה לפקודות עיקול, מכתבי התראה לפני תביעה והליכי הוצאה לפועל דורסניים.
משרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו, המתמחה בליטיגציה מסחרית, בניהול משברים פיננסיים ובהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מגיש לכם את המדריך החשוב ביותר שתיקראו השנה. במדריך זה אנו קורעים את המסכה מעל פניה של המערכת הבנקאית. אנו נלמד אתכם כיצד חדלות פירעון אינה מילה גסה אלא נשק אסטרטגי, וכיצד ניתן להשתמש בחוק כדי לעצור את מחול השדים, למחוק חובות שנוצרו בעל כורחכם, ולחזור לנשום אוויר נקי מאיומים. זהו לא מדריך של רחמים, זהו מדריך של מלחמה.
1. אשליית דחיית התשלומים: איך "גרייס" הופך לכדור שלג קטלני
הטעות הפיננסית הראשונה וההרסנית ביותר שעשו רוב הישראלים בזמן המלחמה, הייתה להסכים להצעות הבנקים לדחיית תשלומים מסלול המוכר בשם גרייס. מנהל הסניף התקשר, נשמע מודאג ואמפתי, והציע להקפיא את החזרי ההלוואה לחצי שנה כדי שתוכלו לעבור את התקופה הקשה. בעל העסק, הלחוץ מהיעדר הכנסות, הסכים מיד.
הוא לא קרא את האותיות הקטנות. הבנק לא ויתר על שקל אחד. דחיית התשלומים משמעותה שהקרן של ההלוואה אינה קטנה, אך הריבית ממשיכה להצטבר בכל חודש מחדש. גרוע מכך, הריבית מצטברת על גבי הריבית (ריבית דריבית). כאשר מסתיימת חצי שנת ההקפאה, הלקוח מגלה שההחזר החודשי שלו קפץ בעשרות אחוזים כדי לפצות על תקופת ההקפאה, ושסך החוב שלו תפח לממדים מפלצתיים.
בדיוק באותו רגע שבו תקופת החסד מסתיימת, העסק עדיין לא חזר לרווחיות מלאה. הלקוחות עדיין לא חזרו לקנות כמו לפני המלחמה, התזרים עדיין שלילי, וכעת נוחתת על בעל העסק משקולת חדשה וכבדה הרבה יותר. במקום גלגל הצלה, הבנק זרק לו משקולת עופרת. כאשר התשלום הראשון שלאחר הגרייס חוזר בגלל חוסר כיסוי (אין מספיק כסף בחשבון), מערכת היחסים המנומסת עם הבנק מסתיימת באבחה אחת, והסיוט המשפטי מתחיל.
2. מכתב ההתראה והאצבע הקלה על הדק העיקולים
המערכת הבנקאית פועלת על פי אלגוריתמים קרים. ברגע שחוזרים מספר תשלומים או צ'קים, האלגוריתם מסמן את החשבון שלכם כחשבון בסיכון גבוה. זה השלב שבו המחלקה העסקית הרגילה של הבנק "זורקת" את התיק שלכם אל מחלקת הגבייה המשפטית.
מכאן והלאה, הפעולות של הבנק הן אגרסיביות, מהירות וחסרות כל רחמים על רקע מצב מלחמה. הצעד הראשון הוא עצירה מוחלטת של קווי האשראי. כרטיסי האשראי נחסמים ללא התראה מוקדמת, מסגרת העובר ושב מבוטלת לאלתר, והחשבון הופך להיות חשבון שקולט כספים בלבד אך אינו מאפשר הוצאתם.
מיד לאחר מכן נשלח אליכם מכתב דרישה רשמי מעורכי הדין החיצוניים של הבנק. המכתב מעניק לכם פרק זמן מגוחך (לרוב שבעה ימים) לסלק את מלוא יתרת החוב, לרבות הלוואות שכלל לא הגיע מועד פירעונן (העמדת הלוואה לפירעון מיידי).
אם אינכם משלמים את החוב בתוך שבעה ימים, הבנק פונה מיד להוצאה לפועל או לבית המשפט (תלוי בגובה החוב ובקיומן של ערבויות). כאן מופעל נשק יום הדין עיקולים טרם אזהרה. עורכי הדין של הבנק משכנעים את הרשם כי עקב המצב הכלכלי הרעוע שלכם, קיים חשש סביר שתבריחו נכסים. הם מקבלים אישור להטיל עיקולים על חשבונות הבנק האחרים שלכם, על הרכב שלכם, ועל כספים שמגיעים לכם מלקוחות. אתם מתעוררים בבוקר ומגלים שאינכם יכולים אפילו לקנות חלב במכולת. זהו הרגע שבו רוב החייבים נשברים נפשית.
3. שינוי התפיסה: חדלות פירעון ככפתור אתחול אסטרטגי
הסטיגמה סביב פשיטת רגל בישראל הייתה במשך שנים סטיגמה של בושה וכישלון. אנשים העדיפו לקחת הלוואות בשוק האפור, להרוס את בריאותם ולברוח מנושים, רק כדי לא להכריז על עצמם כפושטי רגל. אולם, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שינה לחלוטין את כללי המשחק, ושנת 2026 היא שעת המבחן הגדולה ביותר שלו.
החוק החדש קובע מטרה עליונה וברורה: שיקום החייב. המחוקק הבין שאדם שקורס כלכלית, בטח בנסיבות אובייקטיביות של מלחמה לאומית, אינו פושע. הוא אזרח שהסתבך, והאינטרס של המדינה הוא להחזיר אותו למעגל העבודה והיצרנות מהר ככל האפשר, ולא להשאיר אותו מדמם ברחובות למשך עשרות שנים של רדיפות.
הכניסה להליך של חדלות פירעון אינה כניעה, היא פעולה אסטרטגית יזומה. זהו מהלך שבו אתם, החייבים, לוקחים בחזרה את השליטה על חייכם מידי הבנקים. במקום להתגונן מול עשרות חזיתות שונות, מול עורכי דין מאיימים, ומול מעקלים שדופקים בדלת הבית, אתם פותחים חזית אחת מסודרת מול בית המשפט השלום או הממונה על הליכי חדלות פירעון, ומבקשים הגנה ממלכתית כדי להסדיר את חובותיכם בצורה רציונלית ומוגנת.
4. כיפת הברזל המשפטית: הצו לעיכוב הליכים
כאשר לקוח נכנס למשרדנו לאחר שחשבונו עוקל והוא אינו רואה מוצא, המטרה הראשונה והדחופה ביותר שלנו היא לעצור את הדימום. הדימום הזה נעצר באמצעות כלי רב עוצמה הנקרא צו פתיחת הליכים (אשר כולל בתוכו עיכוב הליכים אוטומטי).
ברגע שאנו מגישים את הבקשה המנומקת לפתיחת הליכי חדלות פירעון, המערכת המשפטית פורסת מעליכם מטריית הגנה חסינה לחלוטין. ברגע שניתן הצו, מתרחש קסם משפטי:
ראשית, חל איסור מוחלט על כל נושה, בנק או חברת אשראי לפתוח נגדכם בהליכים משפטיים חדשים או להטיל עיקולים חדשים.
שנית, כל ההליכים המשפטיים והעיקולים שכבר הוטלו עליכם מוקפאים באופן מיידי. אנו פונים עם הצו ללשכת ההוצאה לפועל ודורשים להסיר את עיקולי העובר ושב ועיקולי המשכורת, כדי לאפשר לכם ולמשפחתכם להמשיך לחיות בכבוד ולרכוש מזון בזמן שההליך מתנהל.
שלישית, הצו עוצר את מרוץ הריביות והקנסות המטורף של הבנקים וההוצאה לפועל. החוב שלכם מוקפא בסכום שעמד ביום מתן הצו, ואינו יכול להמשיך ולתפוח.
זהו רגע נדיר של שקט נפשי לאחר חודשים ארוכים של חרדה, נדודי שינה ופחד מצלצולי טלפון. הנושים כבר אינם יכולים לאיים עליכם ישירות. כל תקשורת עתידית עוברת דרך בית המשפט, דרך הנאמן שימונה, ודרך עורכי הדין שלכם. זהו הצעד הראשון, האמיץ וההכרחי ביותר בדרך לחירות כלכלית ביום שאחרי המלחמה.
טבלה 1: מלכודת הבנקים מול הפתרון המשפטי | מה קורה בפועל?
טבלה זו ממחישה את ההבדל התהומי בין היגררות פסיבית אחר הצעות הבנקים, לבין נקיטת יוזמה משפטית אגרסיבית לניהול החוב.
שלב המשבר הכלכלי | הפתרון הפסיבי (התפתות להצעות הבנק) | הפתרון האסטרטגי (ליווי משפטי בהליך מוסדר) | התוצאה הסופית של המהלך |
הבנת הקושי התזרימי בחודשי הלחימה | לקיחת "גרייס" מלא והקפאת תשלומים ללא קריאת האותיות הקטנות. | פנייה לעורך דין להערכת מצב אובייקטיבית וניסיון להסדר חוב ישיר מול הנהלת הבנק מחוץ לכותלי בית המשפט. | הגרייס מנפח את החוב בריבית דריבית קטלנית. התערבות משפטית עשויה לייצר פריסה אמיתית ללא ריביות עונשיות. |
חזרת צ'קים ותחילת מכתבי התראה | התעלמות ממכתבים, פאניקה, ולקיחת הלוואות שוק אפור בריבית רצחנית לכיסוי המינוס. | איסוף מסמכים מהיר והכנת בקשה יזומה ומנומקת היטב לפתיחת הליכי חדלות פירעון. | השוק האפור מוביל לאיומים פיזיים וקריסה מוחלטת. ההליך המשפטי עוצר את הלחץ באופן מיידי ולגיטימי. |
הטלת עיקולים על חשבונות ומשכורת | התחננות לפקידי הבנק שישחררו את החשבון לקניית אוכל, והיתקלות באטימות מוחלטת. | קבלת צו פתיחת הליכים המקפיא אוטומטית את כלל העיקולים ומגן על שכר העבודה (דמי מחיה בסיסיים). | הלקוח הפסיבי מורעב ונחסם. הלקוח המיוצג מקבל "כיפת ברזל" שומרת חוק ומחזיר לעצמו את זכות הקיום הבסיסית. |
[ 🛑 הבנק הקפיא לכם את החשבון או שלח מכתב איום לפני תביעה? ]
זמן הוא האויב הגדול ביותר שלכם עכשיו. כל יום שאתם ממתינים בניסיון "לסדר את העניינים" לבד, מאפשר לבנק להטיל עוד עיקולים ולחסום אתכם לחלוטין.
אתם לא אשמים שהמלחמה סגרה לכם את העסק או פגעה לכם בהכנסה. אל תתנו לבושה ולפחד להכתיב לכם את המציאות. חדלות פירעון היא זכות משפטית שנועדה להגן על אזרחים בדיוק במצבים קיצוניים ובלתי צפויים של קריסת שוק.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו מתמחים בבלימת אגרסיביות בנקאית. אנו יודעים כיצד להוציא צווי פתיחת הליכים ועיכוב הליכים בתוך זמן קצר, להסיר עיקולים משתקים מחשבונות העובר ושב, ולהעביר את השליטה על התיק הכלכלי שלכם מהידיים של הבנק לידיים שלנו. אתם תתמקדו בהחזרת השפיות למשפחה שלכם, ואנחנו נתמודד עם עורכי הדין של הנושים.
תחת זכוכית מגדלת: חקירה כלכלית, תפקיד הנאמן ומלכודת הברחת הנכסים
5. הכניסה אל חדר החקירות הפיננסי: מי אתה הנאמן?
ברגע שבית המשפט מוציא את צו פתיחת ההליכים, הוא ממנה גורם מקצועי שילווה את התיק ,הנאמן. הנאמן הוא לרוב עורך דין או רואה חשבון פרטי, המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ושל הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים. רבים מהחייבים נוטים להתבלבל ולחשוב שהנאמן הוא מעין "יועץ שיקום" שעובד עבורם. זוהי טעות אופטית מסוכנת.
הנאמן אינו חבר שלכם, אך הוא גם אינו האויב שלכם. הוא גורם אובייקטיבי שחובתו העליונה היא לאזן בין זכותכם להשתקם לבין זכותם של הנושים (הבנקים, הספקים, רשויות המס) לקבל בחזרה כמה שיותר מהכסף שהלוו לכם.
מיד לאחר מינויו, הנאמן מתחיל בתהליך של חקירה כלכלית מקיפה. הוא דורש מכם להגיש דוחות דו חודשיים המפרטים כל שקל שנכנס לחשבון וכל שקל שיצא ממנו. הוא דורש לראות קבלות על קניות בסופרמרקט, תשלומי ועד בית, חשבונות חשמל והוצאות חינוך. הוא יזמן אותכם לחקירה פרונטלית במשרדו, ושם יעבור על תדפיסי הבנק שלכם מהשנים שקדמו לקריסה. המטרה שלו היא לוודא שאינכם מסתירים הכנסות, ושאתם מנהלים כעת אורח חיים צנוע התואם את מצבכם כפושטי רגל. זהו תהליך חודרני ולא נעים, אך אנו מכינים את לקוחותינו אליו מראש. אנו בונים את הדוחות יחד איתם, מוודאים שהתשובות בחקירה יהיו מדויקות ואמינות, ומונעים מהנאמן למצוא פערים שיכולים לשמש נגד החייב בבית המשפט.
6. עיקרון העל של המערכת: חובת תום הלב ביצירת החובות
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק מתנה עצומה לאזרחים מחיקת חובות (הפטר). אולם, מתנה זו אינה מוענקת לכל דורש. תנאי הסף הקריטי ביותר לקבלת ההגנה של בית המשפט הוא עיקרון תום הלב, והוא נבחן בשני שלבים שונים: תום לב ביצירת החובות, ותום לב בניהול ההליך.
תום לב ביצירת החובות הוא שדה הקרב שבו מתמודדים בעלי עסקים שקרסו בשנת 2026. הבנקים תמיד ינסו לטעון שלקחתם הלוואות בידיעה שלא תוכלו להחזיר אותן.
החוק מבדיל באופן חד וברור בין קריסה עסקית כנה לבין נוכלות. אם בעל מסעדה בצפון הארץ לקח הלוואה כדי לשפץ את העסק בחודש יולי, ואז פרצה המלחמה והאזור פונה מאזרחים מדובר בכישלון עסקי שנובע מכוח עליון. זהו חוסר מזל טראגי, אך הוא נעשה בתום לב מוחלט. לעומת זאת, אם אדם לקח הלוואות ענק מהבנק, קנה כרטיסי טיסה למשפחה לטיול פאר בחוץ לארץ, הפסיד כספים בהימורים בלתי חוקיים, או ניהל חברה במטרה לעקוץ ספקים מדובר ביצירת חובות בחוסר תום לב. בית המשפט ידחה תובע כזה ויזרוק אותו חזרה לזרועותיהם האכזריות של נושיו בהוצאה לפועל. תפקידנו כעורכי דין הוא למסגר את סיפור הקריסה שלכם נכון, להביא ראיות (כמו ביטולי עסקאות של לקוחות ודוחות רווח והפסד) שיוכיחו כי העסק פעל בצורה נורמטיבית עד שהמלחמה טרפה את הקלפים.
7. סכנת הברחת הנכסים: למה אסור להעביר את הרכב על שם האח
כאשר אנשים מריחים את הקריסה הכלכלית מתקרבת, האינסטינקט ההישרדותי הראשון שלהם הוא להציל את מה שאפשר. בעל חברה שרואה שהצ'קים מתחילים לחזור, ממהר למשרד הרישוי ומעביר את רכב היוקרה שלו על שם אחיו. חייב אחר ממהר לחתום על הסכם גירושין פיקטיבי שבו הוא מעביר את כל זכויותיו בדירת המגורים לידי אשתו, בתקווה שהבנקים לא יוכלו לגעת בנכס.
זהו המהלך המסוכן, הטיפשי וההרסני ביותר שחייב יכול לעשות. בעגה המשפטית פעולות אלו נקראות העדפת נושים או הענקה פסולה.
הנאמן שממונה על התיק שלכם הוא חוקר כלכלי מיומן. יש לו גישה ישירה למאגרי המידע של משרד הרישוי, טאבו מקרקעין ורשם המשכונות. הוא רואה בדיוק מתי בוצעה העברת הבעלות. החוק מעניק לנאמן ולבית המשפט סמכות דרקונית לבצע ביטול הענקה רטרואקטיבית. המשמעות היא שבית המשפט יכול לבטל רישום בטאבו או במשרד הרישוי גם אם נעשה חודשים או שנים לפני תחילת ההליך, אם יוכח שהמטרה הייתה למלט את הנכס מידי הנושים כאשר החייב כבר היה חדל פירעון.
גרוע מכך משיכת נכסים והברחתם נחשבת לעבירה חמורה על חובת תום הלב. חייב שנתפס מבריח נכסים מסתכן לא רק בביטול ההעברה ואיבוד הנכס, אלא גם בביטול צו פתיחת ההליכים כולו. המשמעות היא שהגנת בית המשפט מוסרת, הנושים מסתערים עליו מחדש, והוא עלול אף לעמוד לדין פלילי על הסתרת נכסים.
לכן, ההנחיה החד משמעית של משרדנו היא: אל תעשו שום פעולה ברכוש שלכם ללא התייעצות משפטית לפני הקריסה. ישנן דרכים חוקיות ולגיטימיות להגן על דירת המגורים (כמו חוק הגנת הדייר או זכויות בן הזוג), אך הן חייבות להיעשות בשקיפות מול בית המשפט, ולא במחשכים.
8. קביעת דמי המחיה וצו התשלומים: הקרב על התקציב החודשי
עם מתן צו פתיחת ההליכים, הממונה קובע לכם צו תשלומים חודשי. זהו הסכום שעליכם להפריש בכל חודש מתוך המשכורת שלכם אל תוך קופת הנשייה (הקופה שממנה יחולק הכסף בסוף התהליך לנושים).
הסכום הזה אינו נקבע בשרירותיות. הממונה בוחן את ההכנסה הפנויה שלכם את סך כל ההכנסות של התא המשפחתי, פחות הוצאות המחיה הבסיסיות וההכרחיות שלכם (דמי מחיה).
כאן מתחולל המאבק המשפטי המעשי והיומיומי ביותר. המדינה קבעה נוסחאות כלכליות קשיחות לחישוב דמי מחיה בכבוד (הכוללות מזון, שכר דירה, חינוך ורפואה). אולם, הנוסחאות הללו אינן תמיד מתאימות למציאות של שנת 2026. למשל, משפחה שפונתה מביתה עקב המלחמה ונדרשת לשלם שכר דירה כפול, או משפחה שבה אחד הילדים זקוק לטיפולים רגשיים יקרים בעקבות פוסט טראומה המערכת לא תמיד מחשבת את ההוצאות הללו באופן אוטומטי.
העבודה שלנו כעורכי דין המייצגים אתכם היא להגיש בקשות מנומקות ומגובות במסמכים, המאירות את ההוצאות החריגות וההכרחיות של המשפחה. אנו נלחמים כדי להגדיל את ההכרה בהוצאות המחיה שלכם, וכפועל יוצא להקטין את גובה צו התשלומים החודשי שמוטל עליכם. אם פקיד הממונה קבע לכם תשלום חודשי של שלושת אלפים שקלים שאינכם מסוגלים לעמוד בו מבלי להרעיב את ילדיכם, אנו נגיש ערעור לבית המשפט השלום ונדרוש להפחית את הסכום לאלף שקלים בלבד, בהתבסס על המציאות הכלכלית הקשה והייחודית שנכפתה עליכם. עמידה בצו התשלומים היא קריטית להצלחת ההליך, ולכן הסכום חייב להיות ריאלי.
9. החיים תחת זכוכית מגדלת: עיכוב יציאה וכרטיסי אשראי
כניסה להליך חדלות פירעון דורשת הסתגלות פסיכולוגית ופרקטית למציאות חדשה. אתם מקבלים הגנה מוחלטת מהנושים, אך בתמורה המדינה מציבה עליכם מגבלות שנועדו להבטיח שלא תייצרו חובות חדשים ושלא תברחו מהארץ.
המגבלה הראשונה היא צו עיכוב יציאה מן הארץ. מרגע מתן צו פתיחת ההליכים, הדרכון שלכם נחסם ואסור לכם לצאת מגבולות ישראל. מטרת ההגבלה היא להבטיח את התייצבותכם לחקירות ולהמשך ניהול ההליך. עם זאת, המגבלה אינה הרמטית לעד. אם איש עסקים נדרש לטוס לחוץ לארץ לצורך פגישת עבודה קריטית שתכניס כסף לקופת הנושים, או במקרה חירום רפואי של בן משפחה בחוץ לארץ אנו מגישים בקשה דחופה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה. בית המשפט יאשר זאת לרוב בכפוף להעמדת שני ערבים טובים שיבטיחו את חזרתכם.
המגבלה השנייה היא הכרזה עליכם כלקוח מוגבל מיוחד בבנק ישראל. אינכם יכולים להשתמש בפנקסי צ'קים (כדי לא לייצר חובות חדשים ללא כיסוי), ואינכם יכולים להחזיק כרטיס אשראי רגיל המאפשר קנייה בתשלומים.
האם זה אומר שתחזרו לחיות רק במזומן כמו במאה הקודמת? לחלוטין לא. החוק מאפשר לחייבים להחזיק כרטיס חיוב מיידי (כרטיס דיירקט). כרטיס זה פועל בדיוק כמו כרטיס אשראי רגיל בסופרמרקט, בתחנות הדלק וברכישות באינטרנט, אך הוא מחייב את חשבון הבנק שלכם בו ברגע. אם יש כסף בחשבון העסקה מאושרת, אם אין העסקה נדחית. מנגנון זה מחנך להתנהלות כלכלית בריאה ומדויקת, ומאפשר לכם להמשיך לנהל אורח חיים מודרני ותקין גם בעודכם תחת הגבלות ההליך. החיים נמשכים, הם פשוט הופכים למחושבים ובטוחים יותר.
טבלה 2: טעויות נפוצות של חייבים בלחץ | הסכנה והפתרון החוקי
טבלה זו מסכמת את הטעויות הקריטיות שעושים חייבים מתוך פאניקה רגע לפני הקריסה, ומדריכה כיצד לפעול נכון מבחינה משפטית.
הפעולה השגויה שביצע החייב מתוך פאניקה | הסכנה המשפטית והתוצאה מול הנאמן | הפעולה החוקית והאסטרטגית המומלצת |
העברת הדירה על שם בת הזוג ללא תמורה | נחשב כהברחת נכסים והענקה פסולה. הנאמן יבטל את ההעברה רטרואקטיבית ועלול לבטל את ההליך כולו. | התמודדות חוקית: תביעה להכרה בחצי מהנכס כשייך לבת הזוג מכוח "הלכת השיתוף", ופדיון החצי השני. |
תשלום רק לספקים "קרובים" או בני משפחה | עבירה של העדפת נושים. החוק אוסר לשלם לנושה אחד על חשבון נושה אחר כשהעסק כבר קורס. | הפסקת תשלומים שוויונית לכולם בעת חדלות פירעון. חלוקת הכספים תיעשה באופן שווה ומפוקח על ידי בית המשפט. |
מכירת הציוד בעסק במחירי רצפה במזומן | חשד חמור להסתרת כספים במזומן, המוביל לחקירות עומק ולחוסר תום לב בניהול ההליך. | ניהול מכירת חיסול שקופה עם קבלות, והפקדת כל תמורת המכירה אל תוך חשבון הבנק העסקי לצורך הוכחת תום לב. |
הסתרת מידע וחשבונות בנק מהנאמן בחקירה | גילוי המידע על ידי צווי בית משפט יוביל לקביעה נחרצת של חוסר תום לב ולסילוק ההגנה מהחייב. | שקיפות מוחלטת מול עורך הדין המייצג ומול הנאמן. התמודדות עם הקשיים במסגרת החוק ולא בהסתרה. |
[ 🔍 חוששים מהחקירה הכלכלית או מהמגבלות שיטילו עליכם? ]
חוסר ודאות מוליד פחד. ברגע שתבינו את חוקי המשחק של הליך חדלות הפירעון, הפחד יתחלף בשליטה ובאסטרטגיה.
אנשים נמנעים מלהציל את עצמם כי הם מפחדים שיקחו להם את הדרכון או שלא יהיה להם כרטיס אשראי. הם מעדיפים לחיות תחת עיקולים ורדיפות במקום לקבל החלטה אמיצה. נאמן בית המשפט יעשה את עבודתו ויחקור, אבל כשיש לצידכם עורך דין חזק, החקירה הזו הופכת להליך מוסדר וצפוי מראש.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו מכינים אתכם לכל שאלה שהנאמן ישאל. אנו מוודאים שהגשת הדוחות הדו חודשיים נעשית בצורה מושלמת, אנו נאבקים להקטנת צו התשלומים החודשי שלכם כדי שתוכלו לחיות בכבוד, ואנו דואגים לאישור כרטיסי חיוב מיידי ולביטולי עיכוב יציאה מהארץ כשצריך. אל תיכנסו לזירה הפיננסית הזו ללא שכפ"ץ משפטי.
מבצרו של החייב ומסך ההתאגדות: הגנה על דירת המגורים וקריסת חברות
10. הסיוט הגדול מכולם: האם הבנק באמת יכול לזרוק אותנו לרחוב?
הפחד המשתק ביותר שמונע מאנשים להיכנס להליך מסודר של חדלות פירעון הוא הפחד מאיבוד דירת המגורים. החייב מדמיין קבלני הוצאה לפועל דופקים על דלתו באישון לילה, אורזים את חפציו בארגזים ומשאירים אותו ואת ילדיו חסרי כל על המדרכה. שנת אלפיים עשרים ושש, עם גלי הקריסה הכלכלית של המלחמה, העצימה את הפחד הזה לממדים חסרי תקדים. בנקים שולחים מכתבי איום שבהם הם מבטיחים לממש את הנכס, והחייב המבועת מוכן לחתום על כל הלוואת שוק אפור רק כדי לשמור על הבית.
אולם, המציאות המשפטית שונה לחלוטין. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יצר חומת הגנה משמעותית סביב קורת הגג של החייב. סעיף מאתיים עשרים ושמונה לחוק קובע במפורש כי בית המשפט לא יאשר מכירה של דירת מגורים אלא אם כן התקיימו תנאים מצטברים מחמירים מאוד.
ראשית, על הנאמן להוכיח כי התועלת שתצמח לנושים ממכירת הדירה גוברת באופן דרמטי על הנזק שייגרם לחייב ולמשפחתו. אם מדובר בדירה סטנדרטית שעליה רובצת משכנתא גדולה, כך שלאחר מכירת הדירה, כיסוי המשכנתא ותשלום הוצאות הכינוס לא יישאר סכום משמעותי לקופת הנושים בית המשפט פשוט יאסור על המכירה.
שנית, החוק מחייב את המערכת להבטיח לחייב ולבני משפחתו סידור חלוף. המשמעות היא שגם אם הדירה תימכר, קופת הכינוס חייבת לממן לחייב שכר דירה חלופי בדירה ראויה באותו אזור מגורים, בדרך כלל לתקופה של ארבע שנים. כאשר הנאמן מחשב את עלות הסידור החלוף (ארבע שנות שכירות מראש) ומפחית אותה מהתמורה הצפויה מהמכירה, פעמים רבות מתברר שהמכירה פשוט אינה כלכלית לנושים, והדירה ניצלת.
11. חומת המגן הזוגית: איך בן או בת הזוג מצילים את הבית
המגן החזק ביותר של דירת המגורים בהליכי חדלות פירעון הוא השותף שלכם לחיים. ברוב המוחלט של המקרים, דירת המגורים רשומה בטאבו על שם שני בני הזוג בחלקים שווים (חצי חצי), או שחלה עליה "הלכת השיתוף" גם אם היא רשומה רק על שם אחד מהם. כאשר הבעל, למשל, קורס כלכלית עקב קריסת העסק שלו, הבנקים נושמים לרווחה ובטוחים שימכרו את הבית.
אך המשפט הישראלי קובע כלל ברזל: חובותיו של אדם אחד אינם יכולים להפקיע את קניינו של האדם האחר. הנאמן אינו יכול פשוט למכור את הדירה בשלמותה ולקחת את כל הכסף. הוא נדרש להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. זהו הליך מורכב שבו חלקה של האישה (חמישים אחוזים) מוגן לחלוטין מנושיו של הבעל (אלא אם חתמה להם על ערבות אישית מפורשת).
כאן נכנסת האסטרטגיה המשפטית המנצחת של משרדנו. אנו מפעילים את זכות הקדימה של בת הזוג (זכות הפדיון). אנו דורשים לאפשר לבת הזוג לקנות את חלקו של הבעל (החצי הבעייתי) מתוך קופת הכינוס. מכיוון שקניית "חצי דירה תפוסה" בשוק החופשי היא עסקה גרועה מאוד עבור קונים פוטנציאליים, שווי החצי של הבעל צונח דרמטית בחשבונות השמאות. בת הזוג יכולה לגייס משכנתא חדשה, עזרה מהמשפחה או הלוואה מחברים, ולפדות את החלק של הבעל בסכום נמוך משמעותית משווי השוק שלו. הכסף מועבר לנאמן עבור הנושים, הבעל מוחק את חובותיו, והדירה עוברת לבעלותה המלאה של בת הזוג ונשארת ברשות המשפחה. זהו מהלך כירורגי שמציל עולמות.
12. עוסק מורשה מול חברה בעירבון מוגבל: האשליה של תאגיד
המלחמה פגעה בכל סוגי העסקים, ממעצבת גרפית עצמאית ועד למפעלי ייצור גדולים. בבואנו לנתח את משבר החובות, עלינו לעשות אבחנה חדה וברורה בין שתי הישויות המשפטיות הנפוצות ביותר בישראל: עוסק מורשה לעומת חברה בעירבון מוגבל.
העוסק המורשה (או עוסק פטור): זוהי הישות המשפטית החשופה ביותר. אין שום מסך ואין שום הפרדה בין בעל העסק לבין העסק עצמו. אם למסעדה יש חוב של מיליון שקלים לספקים ולבנק, החוב הזה הוא חובו האישי, הישיר והמוחלט של בעל המסעדה. הנושים יכולים מיד לגשת להוצאה לפועל ולעקל את חשבון הבנק הפרטי שלו, את רכבו ואת ביתו. כאשר עוסק מורשה קורס, הוא חייב להיכנס להליך חדלות פירעון אישי כדי להציל את עצמו.
החברה בעירבון מוגבל (ח.פ): חברה היא "אדם משפטי מלאכותי" נפרד לחלוטין מבעלי המניות שלה. זהו עיקרון אישיות משפטית נפרדת. לכאורה, זהו הפתרון המושלם. אם חברת הבנייה שלכם קרסה והותירה חובות של עשרה מיליון שקלים, החברה תיכנס להליך של פירוק חברות (חיסול החברה), אך הנושים אינם יכולים לגעת בכם באופן אישי. הדירה שלכם בטוחה, והחשבון הפרטי שלכם מוגן, כי האחריות שלכם "מוגבלת" לסכום שהשקעתם במניות החברה בלבד.
אולם, זוהי אשליה מוחלטת בישראל של שנות העשרים. הבנקים אינם טיפשים. כשהקמתם את החברה וביקשתם קו אשראי או הלוואה, הבנק החתים אתכם על מסמך קטן אך קטלני שנקרא ערבות אישית.
13. פצצת הזמן של הערבות האישית והלוואות המדינה
הערבות האישית היא המסמך שמחריב את מסך ההגנה של החברה בעירבון מוגבל. ברגע שחתמתם כבעלי מניות או כמנהלים על ערבות אישית לבנק, לספק מרכזי או לחברת הליסינג ויתרתם למעשה על ההגנה התאגידית.
כאשר החברה מפסיקה לשלם לבנק בגלל המלחמה, הבנק אינו מבזבז זמן על הליכי פירוק ארוכים נגד החברה שאין בה כסף. הוא מפעיל מיד את הערבות האישית נגדכם. הוא שולח מכתב דרישה אישי אליכם הביתה, ופותח נגדכם אישית תיק בהוצאה לפועל. פתאום, קריסת החברה הופכת לקריסה הפרטית שלכם.
הטרגדיה הגדולה של שנת אלפיים עשרים ושש קשורה לקרנות הסיוע הממשלתיות. בעלי עסקים רבים לקחו הלוואות בערבות מדינה כדי לשרוד את המלחמה. הם היו בטוחים שאם העסק יקרוס, המדינה תספוג את הנזק. אך הם לא הבינו את מנגנון ההלוואה המדינה אכן ערבה לחלק הארי של ההלוואה, אך הבנק תמיד דורש מהבעלים לחתום על ערבות אישית לחלק הנותר (לרוב בין עשרה לעשרים וחמישה אחוזים מסך ההלוואה). כאשר החברה נופלת, הבנק גובה את חלקו מהמדינה, ואז פונה אליכם באופן אישי ודורש את חלקה של הערבות שלכם. זהו רגע שבירה שבו בעלי חברות רבים מגלים שעליהם להיכנס במקביל גם להליך פירוק חברה וגם להליך חדלות פירעון אישי.
14. הרמת מסך ההתאגדות: כשהחברה והאדם הופכים לאחד
ישנו תרחיש נוסף שבו הבנקים והנושים יכולים לפגוע בכם אישית, גם אם מעולם לא חתמתם להם על ערבות אישית. זהו התרחיש של הרמת מסך לפי חוק החברות.
בתי המשפט מתייחסים להפרדה בין החברה לבין בעליה כאל זכות מוקנית, אך זוהי זכות שיכולה להתבטל אם בעל החברה ניצל אותה לרעה. אם בית המשפט יגלה שניהלתם את החברה בדרכי מרמה, או שערבבתם את הנכסים הפרטיים שלכם עם נכסי החברה, השופט ירים את המסך, יתעלם מקיומה של החברה, וייחס את כל חובותיה ישירות אליכם.
מה נחשב לערבוב נכסים שיגרום להרמת מסך? מקרים שבהם בעל החברה משלם את חשבון החשמל של ביתו הפרטי מתוך החשבון העסקי של החברה, כאשר הוא מעביר כספים של לקוחות ישירות לחשבונו הפרטי כדי לחמוק ממס, או כאשר הוא רושם את רכב היוקרה של אשתו על שם החברה. חוקרי הנאמן (או המפרק של החברה) יחפשו את הפעולות הללו בזכוכית מגדלת. ברגע שהם יוכיחו חוסר הפרדה חשבונאית, מסך העירבון המוגבל יקרוס.
התפקיד של משרדנו, כאשר אנו מייצגים בעלי חברות שקרסו, הוא להגן על מסך ההתאגדות בחירוף נפש. אנו מוכיחים שהחברה נוהלה בשקיפות, תוך הפרדה חשבונאית מוחלטת. אנו מסבירים שכל כישלון היה תוצאה של סיכון עסקי סביר או משבר מאקרו כלכלי עקב המלחמה, ולא תוצאה של הברחת נכסים או תרמית. הגנה מוצלחת על מסך ההתאגדות מאפשרת לבעל החברה לראות את מפעלו קורס, אך לצאת מהאירוע כשאשתו, ילדיו וביתו הפרטי מוגנים לחלוטין.
טבלה 3: השוואת זירת הקריסה | עוסק מורשה לעומת חברה בעירבון מוגבל
טבלה זו מרכזת את ההבדלים המשפטיים הקריטיים בזמן קריסה, ומסייעת לבעל העסק להבין את מידת החשיפה האישית שלו לנושים.
קריטריון הבחינה בהליך הקריסה | קריסה של עוסק מורשה (או פטור) | קריסה של חברה בעירבון מוגבל (תאגיד) | הצעד המשפטי הנדרש מצידנו |
חשיפת רכוש פרטי (דירה, רכב) | חשיפה מוחלטת וישירה. החובות הם אישיים לחלוטין ואין שום הפרדה בישות המשפטית. | מוגן עקרונית, אלא אם ישנה ערבות אישית לבנק או עילה חוקית להרמת מסך. | בעוסק: פנייה לחדלות פירעון אישית מהירה. בחברה: הגנה על מסך ההתאגדות ומחיקת ערבויות. |
שם ההליך המשפטי בבית המשפט | חדלות פירעון ושיקום כלכלי של יחיד (מתנהל בשלום או בממונה). | פירוק חברה / חדלות פירעון של תאגיד (מתנהל לרוב בבית משפט מחוזי). | הגשת בקשות בערכאות הנכונות תוך הפרדת ההליכים וניהול שתי חזיתות מקבילות בעת הצורך. |
גורל העובדים וזכויות פנסיוניות | העובדים תובעים את העוסק ישירות. אם אין לו כסף, הם יקבלו מביטוח לאומי. | העובדים מגישים תביעות חוב למפרק החברה ומקבלים את כספם מהמוסד לביטוח לאומי. | ניהול שקוף של תביעות החוב כדי לאפשר לעובדים המסורים לקבל את כספם במהירות האפשרית. |
אפשרות לפתיחת דף חדש ביום שאחרי | קבלת "צו הפטר" (מחיקת חובות אישיים) בסיום התוכנית הכלכלית וחזרה לחברה. | החברה מחוסלת ונמחקת מרשם החברות. הבעלים יכול להקים חברה חדשה (אם אין לו חוב אישי). | תכנון אסטרטגי של היום שאחרי מחיקת החובות כדי לאפשר לבעל העסק לחזור ליזמות בצורה נקייה ומבוקרת. |
[ 🏠 מאיימים לקחת לכם את הדירה או לממש ערבויות אישיות? ]
הבנקים מנצלים את הפחד שלכם כדי לגרום לכם לוותר על זכויות הקניין הבסיסיות שלכם. הדירה שלכם מוגנת הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
איומים על פינוי משפחות נשמעים מאיימים מאוד בטלפון, אך בתוך אולם בית המשפט, החוק מציב משוכות גבוהות מאוד בפני נושים המבקשים להותיר חייבים ללא קורת גג. אם חתמתם על ערבות אישית או שהעסק קרס בגלל המלחמה, אתם חייבים חומת מגן משפטית לפני שההוצאה לפועל דופקת בדלת.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנו מתמחים בהגנה על דירות מגורים ובהצלת נכסים דרך מנגנוני פירוק שיתוף ופדיון של בן הזוג. אנו מנהלים הליכי פירוק חברות מורכבים, מגינים על בעלי המניות מפני תביעות אישיות והרמת מסך, ומוודאים שהקריסה העסקית שלכם לא תהפוך לקריסה משפחתית. אל תישארו חשופים מול המערכת הבנקאית.
האור בקצה המנהרה: תוכנית השיקום, אסיפות נושים והפטר חלוט
15. מפס ייצור של חובות למסלול של שיקום: תוכנית הפירעון
לאחר שנת ההקפאה הראשונה (תקופת הביניים), שבה חייתם תחת צו התשלומים והגשתם דוחות דו חודשיים, הנאמן מגבש את המלצתו לבית המשפט. המלצה זו נקראת "הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי". זהו המסמך החשוב ביותר בתיק שלכם, שכן הוא יקבע כמה בדיוק תשלמו כדי לקנות את החופש שלכם, ומתי בדיוק תסתיים הסאגה.
תוכנית השיקום הכלכלי (תוכנית הפירעון) מבוססת על מתמטיקה משפטית פשוטה ואכזרית כאחד. הנאמן מחשב את כושר ההשתכרות העתידי שלכם (כמה אתם צפויים להרוויח בשנים הקרובות), מפחית מכך את דמי המחיה הבסיסיים הדרושים לכם למחיה בכבוד, ואת היתרה הוא מכפיל לרוב בשלוש שנים (שלושים ושישה חודשים).
אם לדוגמה נקבע שההכנסה הפנויה שלכם היא אלפיים שקלים בחודש, תוכנית הפירעון שלכם תעמוד על שבעים ושניים אלף שקלים (אלפיים שקלים כפול שלושים ושישה חודשים), ועוד סכומים שינבעו ממימוש נכסים לא מוגנים אם ישנם כאלה. ברגע שתשלמו את הסכום הזה גם אם סך החובות המקורי שלכם עמד על שלושה מיליון שקלים כל שאר החובות יימחקו לחלוטין.
התפקיד של משרדנו בשלב גיבוש התוכנית הוא קריטי. הנאמן ינסה תמיד להגדיל את התשלום החודשי כדי לרצות את הנושים. הוא יטען שיש לכם פוטנציאל השתכרות גבוה יותר ממה שאתם מרוויחים בפועל ("כושר השתכרות תיאורטי"). אנו נאבקים משפטית כדי להוכיח שבעקבות המלחמה השוק השתנה, הגיל שלכם או המצב הנפשי שלכם (למשל פוסט טראומה מהמצב הביטחוני) אינם מאפשרים לכם לעבוד שעות נוספות, ואנו מכריחים את בית המשפט לאשר תוכנית פירעון ריאלית, נמוכה וברת יישום, כזו שלא תשבור אתכם מנטלית.
16. שדה הקרב של אסיפות הנושים: כיצד מנצחים את הבנקים במגרש שלהם
לפני שבית המשפט מאשר את תוכנית השיקום, החוק מאפשר לנושים (הבנקים, הספקים העסקיים, מס הכנסה) לכנס אסיפת נושים. זהו שלב שבו עורכי הדין החיצוניים של הבנקים מגיעים במטרה אחת למקסם רווחים על גבכם ולנסות לטרפד את תוכנית השיקום אם היא נראית להם "רכה" מדי.
חייב שמגיע לאסיפת נושים ללא עורך דין אגרסיבי, מוצא את עצמו בתוך כלוב אריות. נציגי הבנקים יטיחו בו האשמות, יאיימו לבקש מבית המשפט להאריך את תוכנית הפירעון לחמש או שבע שנים, וידרשו לחקור כל העברה בנקאית שעשה לפני שלוש שנים. המטרה שלהם היא להפחיד את החייב כדי שיסכים להגדיל את התשלום בקופת הכינוס.
כאשר משרד ליעוז בלסיאנו מייצג אתכם, הדינמיקה בחדר משתנה מקצה לקצה. אנו מבהירים לנציגי הבנקים שאנו מכירים את החוק על בוריו. אנו מזכירים להם שזכות השיקום של הלקוח שלנו עומדת מעל לזכות הקניין שלהם, במיוחד בנסיבות של קריסה עקב מלחמה לאומית. אנו מציגים להם אולטימטום משפטי: אם לא יסכימו לתוכנית הפירעון שהצענו, אנו נגרור אותם לדיונים ממושכים בבית המשפט, נחשוף כשלים בחיתום האשראי שלהם (מתן הלוואות פזיזות ללא בדיקה נאותה), ונגרום לכך ששכר הטרחה שלהם יעלה על התועלת שיפיקו מהתיק. ברוב המקרים, הבנקים מבינים שהם ניצבים מול חומה מבוצרת, הם מתקפלים ומסכימים להסדר הנושים נוח.
17. כפתור הקסם: הפטר לאלתר (מחיקת חובות מיידית)
ישנם מקרים שבהם המציאות הכלכלית היא כה קשה, עד שאין שום טעם חוקי או מוסרי להעביר את החייב בתוכנית שיקום של שלוש שנים. אלו הם מקרים שבהם לחייב אין נכסים כלל למעט ציוד אישי בסיסי, וכושר ההשתכרות שלו אפסי (למשל, אדם מבוגר שיצא לפנסיה מוקדמת עקב פציעה, או בעל עסק שקרס נפשית ופיזית ומקבל קצבת נכות מלאה).
במצבים אלו, חוק חדלות פירעון מעניק לשופט סמכות נדירה ורבת עוצמה מתן הפטר לאלתר. פירוש הדבר הוא שמיד לאחר שנת ההקפאה הראשונה וסיום החקירה, בית המשפט מכריז כי אין תוחלת בהמשך ניהול ההליך, מוחק את כל חובותיו של החייב בו במקום, וסוגר את התיק ללא כל תוכנית תשלומים עתידית.
הבנקים שונאים את מנגנון ההפטר לאלתר ונלחמים בו בחירוף נפש, שכן המשמעות עבורם היא מחיקת החוב במאה אחוזים ללא כל החזר. אנו מכינים את הקרקע להפטר לאלתר החל מהיום הראשון של התיק. אנו אוספים תיעוד רפואי, חוות דעת תעסוקתיות ואישורי רווחה, ומוכיחים לבית המשפט באופן מתמטי וקליני כי הלקוח שלנו מצוי באובדן כושר השתכרות עמוק. כאשר אנו משיגים הפטר לאלתר, אנו מעניקים ללקוח את חייו בחזרה בתוך פחות משנה מיום קריסת העסק.
18. הרשימה השחורה: אילו חובות אינם נמחקים לעולם?
צו ההפטר (Discharge) הוא המסמך המשפטי המשמח ביותר שאדם יכול לקבל. הוא מנקה את שולחן החובות, מבטל את כל העיקולים בלשכות ההוצאה לפועל, ומוחק את חובות העבר כלפי ספקים, בנקים ורשויות המס. אולם, החוק קובע רשימה שחורה של חובות ספציפיים שההפטר אינו חל עליהם, חובות שירדפו את החייב גם לאחר פשיטת הרגל. חשוב להכיר אותם מראש כדי לתכנן נכון את האסטרטגיה המשפטית.
ראשית, חובות מזונות. חוב בגין מזונות אישה או ילדים שנפסק על ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני אינו נמחק בהפטר (אלא בנסיבות חריגות ונדירות מאוד של גיל מופלג ומחלה קשה, ורק באישור מיוחד של בית המשפט).
שנית, קנסות פליליים ומנהליים. אם קיבלתם קנס על עבירת בנייה, קנס תעבורה כבד או קנס פלילי, חובות אלו שייכים למדינה מכוח ענישה, ופשיטת רגל אינה עיר מקלט לעבריינים. החוב יישאר על כנו.
שלישית, חובות שנוצרו במרמה. אם נושה יוכיח שקיבלתם ממנו את הכסף תוך ביצוע הונאה, זיוף מסמכים או תרמית פלילית, בית המשפט רשאי להחריג את החוב הספציפי הזה מצו ההפטר.
תפקידנו כעורכי דין הוא לוודא שהבנקים לא ינסו "להלביש" עליכם טענות מרמה שקריות רק כדי להחריג את החוב שלהם מההפטר. אנו מוודאים שכל החובות העסקיים והפרטיים שנוצרו בתום לב ייכללו בצו ההפטר, ומסייעים לכם להגיע להסדרים נפרדים ונקודתיים מול חובות המזונות כדי שלא יעכבו את שיקומכם הכללי.
19. החיים ביום שאחרי: איך מוחקים את הכתם השחור (BDI) וחוזרים לעסקים
ביום שבו אתם אוחזים בידכם את צו ההפטר החלוט והתיק נסגר, אתם מתחילים חיים חדשים. אתם פטורים מחובות העבר ורשאים לפתוח חשבון בנק חדש ללא עיקולים. אולם, בעולם הפיננסי של שנת 2026, המערכות זוכרות. דירוג האשראי שלכם (המוכר בציבור כדוח בי די איי) נושא רישום שלילי חמור על כך שעברתם הליך של חדלות פירעון.
רישום זה יקשה עליכם לקבל משכנתא, כרטיסי אשראי רגילים או הלוואות חדשות בשנים הראשונות לאחר ההפטר. החוק קובע כי הרישום השלילי במערכת נתוני האשראי יישאר גלוי לבנקים למשך שלוש שנים מיום סיום ההליך וקבלת ההפטר.
אולם, אנו לא משאירים את הלקוחות שלנו להתמודד לבד עם היום שאחרי. אנו מציידים אותם בתוכנית פעולה לשיקום דירוג האשראי. אנו מנחים אותם לפתוח חשבון בנק, להפקיד בו משכורת יציבה, לשלם חשבונות חשמל וארנונה בזמן באמצעות הוראות קבע (דבר הבונה "היסטוריה חיובית" במערכת נתוני האשראי), ולהימנע מניסיונות נואשים לקבל אשראי חוץ בנקאי יקר. במקרים שבהם אנו מגלים שחברות האשראי או הבנקים ממשיכים לדווח על חובות ישנים שכבר נמחקו בהפטר דבר המהווה עבירה חמורה על חוק נתוני אשראי אנו תובעים את הבנקים ודורשים את תיקון הרישום המיידי ותשלום פיצויים ללקוח. אנו מבטיחים שפשיטת הרגל תהיה פרק חשוך בעברכם, ולא משקולת שתעכב את עתידכם כיזמים וכאזרחים משוקמים.
טבלה 4: מה נמחק ומה נשאר? | מפת ההפטר המשפטי
טבלה זו מסכמת באופן ברור וחד אילו חובות ייעלמו מחייכם ביום סיום ההליך, ואילו חובות ידרשו מכם טיפול משפטי נפרד.
סוג החוב או הנושה הרלוונטי | האם החוב נמחק (מופטר) בסיום ההליך? | הדגשים משפטיים ופעולות הגנה מומלצות |
הלוואות בנקים וכרטיסי אשראי | נמחק לחלוטין (מאה אחוזים). | אלו הם החובות הקלאסיים (חובות לא מובטחים) שעבורם נועד חוק חדלות פירעון. הם ימחקו כליל. |
חובות לספקים, שכירות וצ'קים חוזרים | נמחק לחלוטין. | נחשבים לחובות עסקיים ופרטיים רגילים. הנושים יכולים לנסות לתבוע, אך החוב יימחק בצו ההפטר. |
חובות למס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ | נמחק (בכפוף להחלטת בית משפט). | חובות מדינה מופטרים, אך בית המשפט בוחן אם נוצרו עקב העלמת מס מכוונת (אז יוחרגו) או עקב קריסה בתום לב. |
חובות דמי מזונות עבר וקנסות פליליים | לא נמחק (מוחרג מהחוק). | חובות אלו ימשיכו להתקיים. אנו פועלים להגיע להסדרי תשלום פנימיים מול לשכת ההוצאה לפועל במסלול מזונות. |
[ 🕊️ רוצים להתעורר בבוקר בלי לפחד מהדפיקה בדלת? ]
קבלת צו הפטר אינה חלום רחוק, היא מציאות משפטית מובהקת שנועדה לאנשים בדיוק כמוכם.
אל תתנו לחובות המלחמה להגדיר את שארית חייכם. אתם לא אשמים שהכלכלה קרסה, ואתם לא צריכים לחיות כמו עבריינים נמלטים במדינה שלכם. כשהבנקים אומרים לכם ש"אין לכם ברירה אלא לשלם", הם מסתירים מכם את קיומו של ההליך המשפטי החזק ביותר בישראל.
במשרד ליעוז בלסיאנו, מחלקת חדלות פירעון לא מסתפקת בהקפאת הליכים. המטרה הסופית שלנו היא אחת: להביא אתכם אל קו הסיום, לאשר לכם תוכנית פירעון מינימלית, ולשים בידיכם את צו ההפטר שימחוק את חובות העבר ויאפשר לכם להקים עסקים חדשים, לקנות רכוש ולחיות בכבוד. הגיע הזמן לקנות את החופש שלכם בחזרה.
חדר החקירות (חלק א): שוק אפור, משיכת דיבידנדים והעדפת נושים
20. "לקחתי הלוואות מהשוק האפור כדי להציל את העסק בתחילת המלחמה. עכשיו הם מאיימים עליי ועל המשפחה שלי פיזית. האם הליך חדלות פירעון באמת יעצור אותם?"
זוהי ככל הנראה השאלה המפחידה והכואבת ביותר בשנת אלפיים עשרים ושש. כאשר הבנקים סגרו את ברזי האשראי עם פרוץ הלחימה, בעלי עסקים נורמטיביים לחלוטין אנשים שמעולם לא עברו על החוק מצאו את עצמם פונים לגורמי מימון חוץ בנקאיים, ולעיתים לגורמי שוק אפור אגרסיביים, מתוך ייאוש טוטאלי בניסיון להציל את מפעל חייהם. כאשר הצ'קים לשוק האפור מתחילים לחזור, האיומים אינם מגיעים במכתב רשמי מעורך דין, אלא בהודעות מאיימות לטלפון הנייד, בהגעת גובים פיזיים לבית העסק, ובאיומים על שלום הילדים.
מבחינה משפטית יבשה, צו פתיחת הליכים חל על כלל הנושים שלכם, לרבות גורמי שוק אפור. ברגע שניתן הצו, אסור להם לדרוש מכם את הכסף ישירות ועליהם להגיש תביעת חוב לנאמן בדיוק כמו הבנק.
אולם, אנו במשרד ליעוז בלסיאנו איננו חיים באשליות. אנו יודעים שצו של בית משפט לא תמיד עוצר גורמים עברייניים. לכן, הטיפול שלנו בתיקים המערבים שוק אפור הוא שונה לחלוטין.
ראשית, אנו מעבירים את ההתנהלות מול הגובים ישירות אלינו. אנו מבהירים להם שהלקוח מיוצג, שהוא נכנס להליך משפטי מוסדר, ושכל איום נוסף יוביל לפתיחת חזית פלילית. שנית, אנו חושפים את חובות השוק האפור בצורה שקופה לחלוטין בפני בית המשפט והנאמן. חוק אשראי הוגן קובע מגבלות נוקשות מאוד על גובה הריבית שניתן לגבות. במקרים רבים, אנו מוכיחים לבית המשפט שהחייב כבר החזיר את קרן ההלוואה במלואה דרך ריביות רצחניות (ריבית נשך), ובית המשפט פשוט מוחק את יתרת החוב הפיקטיבית. אם האיומים נמשכים, אנו מערבים את משטרת ישראל ומוציאים צווי הרחקה, תוך שימוש בהגנת בית המשפט של חדלות הפירעון כדי לשתק את הגובים גם במישור האזרחי וגם במישור הפלילי. אתם לא תישארו חשופים מול אלימות.
21. "חודשיים לפני המלחמה העסק פרח ומשכתי דיבידנד של חצי מיליון שקלים הביתה. עכשיו החברה קורסת. הנאמן יכול לדרוש ממני להחזיר את הכסף מכיסי הפרטי?"
התשובה הקצרה היא כן, הוא בהחלט יכול לנסות. התשובה הארוכה והמשפטית היא שכאן בדיוק נמדדת האיכות של עורך הדין שלכם.
כאשר חברה קורסת, המפרק (או הנאמן) בוחן בזכוכית מגדלת כל שקל שיצא ממנה בשנה שקדמה לקריסה. משיכת רווחים או דיבידנדים על ידי בעלי המניות רגע לפני שהחברה קורסת, מדליקה את כל הנורות האדומות בבית המשפט. הנאמן יטען שמדובר בחלוקה אסורה או בהברחת נכסים, וידרוש מכם להשיב את הכסף לקופת החברה כדי לשלם לנושים, תוך איום בהרמת מסך ההתאגדות.
המפתח לניצחון בתיק כזה נמצא במבחן יכולת הפירעון במועד המשיכה. החוק קובע כי חלוקת דיבידנד היא חוקית אם באותו רגע החברה עמדה במבחן הרווח ובמבחן יכולת הפירעון (כלומר, החברה יכלה לשרת את חובותיה השוטפים).
האסטרטגיה המשפטית שלנו מתבססת על נסיבות הכוח העליון של שנת אלפיים עשרים ושש. אנו מביאים רואי חשבון מומחים מטעמנו שמוכיחים כי ביום שבו משכתם את הדיבידנד, החברה הייתה רווחית, יציבה ובריאה לחלוטין. אנו מוכיחים לבית המשפט כי הקריסה שאירעה לאחר מכן לא נבעה מניהול כושל או מרוקון הקופה, אלא מאירוע חיצוני, בלתי צפוי ואלים פרוץ המלחמה הלאומית שעצרה את המשק. ברגע שאנו מוכיחים שהחלוקה נעשתה כדין בזמן אמת, אנו חוסמים את הנאמן מלדרוש את הכסף בחזרה, ומגינים על ההון הפרטי שלכם שהרווחתם ביושר.
22. "אשתי רשומה כערבה לחשבון העסקי שלי. אם אכנס להליך חדלות פירעון כדי למחוק את חובות העסק, הבנק פשוט יעבור לרדוף אחריה ויעקל לה את המשכורת?"
למרבה הצער והכאב, הבנק אכן יעשה בדיוק את זה. הליך חדלות פירעון הוא הליך אישי (פרסונלי). כאשר אתם מקבלים צו פתיחת הליכים, ההגנה המשפטית ועיכוב ההליכים חלים עליכם בלבד. הבנק, שרואה שאינו יכול לגבות מכם את הכסף, יפנה את כל סוללת עורכי הדין שלו אל החוליה החלשה שנותרה חשופה אשתכם שחתומה על כתב הערבות. הבנק יפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל ויעקל לה את חשבון הבנק הפרטי ואת המשכורת, ובכך הקריסה העסקית שלכם תהפוך לקריסה המוחלטת של התא המשפחתי.
כדי למנוע את האסון הזה, אנו מפעילים שתי אסטרטגיות חלופיות בהתאם למצב:
האסטרטגיה הראשונה היא כניסה להליך משותף (איחוד תיקים של בני זוג). אנו מגישים בקשה לחדלות פירעון עבור שני בני הזוג במקביל, ומבקשים מבית המשפט לאחד את הדיון. כך, שניכם זוכים לצו עיכוב הליכים, שניכם מוגנים מעיקולים, ושניכם מקבלים הפטר בסוף התהליך ויוצאים לדרך חדשה ונקייה יחד.
האסטרטגיה השנייה, המועדפת כאשר לבת הזוג יש נכסים נפרדים שאנו רוצים להגן עליהם, היא ניהול משא ומתן נפרד מול הבנק. הבנקים יודעים שאם ילחצו את בת הזוג לקיר, גם היא תפשוט את הרגל והם לא יראו שקל. לכן, אנו משתמשים בהליך חדלות הפירעון שלכם כמנוף לחץ, ומגיעים להסדר חוב נוח ומופחת עבור בת הזוג מחוץ לכותלי בית המשפט. אנו דואגים לשחרר אותה מהערבות בתמורה לתשלום חלקי ופריסה ארוכה, ובכך שומרים על ההכנסה שלה בטוחה בזמן שאתם עוברים את הליך השיקום.
23. "אחד הספקים הכי גדולים שלי הוא גם חבר ילדות. גם הוא קורס עכשיו. מותר לי לשלם לו את כל החוב שלי רגע לפני שאני מכריז על פשיטת רגל, כדי להציל אותו?"
הלב אומר כן, המוסר החברי אומר כן, אבל החוק הישראלי אומר לא מוחלט ומהדהד. הפעולה שאתם שוקלים לבצע נקראת בשפה המשפטית העדפת נושים, והיא אחת העבירות החמורות ביותר שחייב יכול לבצע ערב כניסתו להליך חדלות פירעון.
העיקרון הבסיסי של דיני חדלות הפירעון הוא שוויון בין הנושים. ברגע שאתם יודעים שאינכם יכולים לשלם את כל חובותיכם לכולם, אסור לכם לבחור למי לשלם קודם ולמי לא. אסור לכם להחליט שהחבר מועדף על פני הבנק, ואסור לכם להחליט שהספק המקומי מועדף על פני רשויות המס. כל הכסף שנותר לכם חייב להיכנס לקופה אחת (קופת הכינוס), ומשם יחולק באופן יחסי וצודק על ידי הנאמן ובית המשפט.
אם תשלמו לחבר שלכם את החוב במלואו, ואז תיכנסו להליך, יקרו שני דברים איומים. ראשית, הנאמן יגלה את ההעברה (כאמור, כל תדפיסי הבנק שלכם נבדקים). הוא יגיש בקשה לבית המשפט לביטול ההעברה, ובית המשפט יחייב את החבר שלכם להחזיר את הכסף שקיבל בחזרה לקופת פשיטת הרגל. בכך לא רק שלא עזרתם לו, אלא סיבכתם אותו בתביעות משפטיות שאין לו כסף לממן.
שנית, בית המשפט יקבע שפעלתם בחוסר תום לב מובהק. הפעולה שלכם עלולה להוביל לביטול צו פתיחת ההליכים שלכם ולסילוקכם מההגנה המשפטית, מה שיותיר אתכם חשופים לחלוטין מול שאר הבנקים הזועמים. הדרך הנכונה לעזור לחבר שלכם היא להפנות אותו לעורך דין מומחה שייצר גם עבורו חומת מגן משפטית, ולא לנסות לבצע פעולות הצלה מחתרתיות שיטביעו את שניכם.
טבלה 5: חדר החקירות של בעלי העסקים | שאלות קצה מול המציאות
טבלה זו מרכזת את עמדת המערכת המשפטית אל מול הניסיונות של בעלי עסקים "לסדר את העניינים" רגע לפני הקריסה.
הפעולה שבעל העסק שוקל לבצע ערב הקריסה | טענת הנאמן או המפרק בבית המשפט | ההגנה המשפטית או הפתרון החלופי שאנו מציעים |
המשך תשלום ריביות עתק לשוק האפור | הזרמת כספים לגורם עברייני על חשבון קופת הנושים הלגיטימיים. | כניסה מהירה להליך. חשיפת החוב החוץ בנקאי ובקשה להפחתת הריבית מכוח חוק אשראי הוגן. |
משיכת דיבידנד או שכר בעלים חריג | חלוקה אסורה והברחת נכסים אישית ממש לפני חוסר היכולת לשלם חובות. | הוכחת עמידה במבחן יכולת הפירעון בזמן אמת. הקריסה נבעה אך ורק מאירוע פתאומי (מלחמה). |
הסתרת ערבות אישית של בת הזוג מההליך | הבנק יאתר את הערבות ויפתח בהליכי הוצאה לפועל ישירים ואגרסיביים נגדה. | טיפול מונע: פנייה משותפת להליך חדלות פירעון זוגי, או ניהול משא ומתן נפרד להפטרת הערבה. |
תשלום מלא רק לספקים חברים ("נושים קרובים") | העדפת נושים פסולה הפוגעת בשוויון. עילה לביטול צו ההליכים לחייב. | איסור מוחלט על הפעולה. הכספים חייבים לעבור לחלוקה מסודרת ומפוקחת על ידי בית המשפט. |
[ ⚖️ מרגישים שהשוק האפור או החובות האישיים סוגרים עליכם? ]
אסור לכם להתמודד עם שאלות הקצה הללו לבד בתוך החשכה. טעות אסטרטגית אחת שלכם היום, תעלה למשפחה שלכם בעתיד שלה.
בעלי עסקים הם אנשים גאים שרגילים לפתור בעיות בכוחות עצמם. אבל כשמדובר בדיני חדלות פירעון, הכללים אינם אינטואיטיביים. פעולות שנראות לכם הגיוניות ומוסריות כמו להציל ספק חבר או למשוך את הכסף שהרווחתם ביושר יהפכו בבית המשפט לעבירות חמורות שישללו מכם את ההפטר ואת ההגנה.
במשרד ליעוז בלסיאנו, עורכי הדין למשפט מסחרי וחדלות פירעון יודעים כיצד להוציא אתכם מזירות המוקשים הללו. אנו מקימים חוצץ בלתי עביר ביניכם לבין גורמי השוק האפור, מגינים על הדיבידנדים שמשכתם כדין, ומבטיחים שבת הזוג שלכם לא תשלם את מחיר הקריסה של החברה. אנחנו הופכים את הכאוס לתוכנית פעולה משפטית מסודרת.
חדר החקירות (חלק ב): חובות מדינה, זכויות עובדים בקריסה והצלת חברות
24. "אני חייב מעל חצי מיליון שקלים למס הכנסה ולמס ערך מוסף בגלל המלחמה. כולם אומרים לי שהמדינה אף פעם לא מוותרת על החובות שלה. האם יש טעם להיכנס להליך?"
זהו אחד המיתוסים הגדולים והמזיקים ביותר בעולם הכלכלי הישראלי. בעלי עסקים רבים בטוחים שחוק חדלות פירעון מוחק רק חובות לבנקים או לספקים פרטיים, וכי חובות למדינה (רשויות המס, המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות) הם חסינים ונצחיים. בגלל המיתוס הזה, בעלי עסקים נמנעים מלפנות לבית המשפט, וממשיכים לחיות תחת עיקולי רכבים וחשבונות שמטילה המדינה ללא רחם.
האמת המשפטית של שנת אלפיים עשרים ושש היא שונה בתכלית. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חל גם על המדינה. רשויות המס הן נושה ככל הנושים, גם אם יש להן זכויות קדימה מסוימות.
כאשר אתם נכנסים להליך מוסדר, מתרחשים שני דברים קריטיים לגבי חובות המס שלכם:
ראשית, מרכיב הקנסות והריביות העונשיות (שהוא פעמים רבות כפול או משולש מסכום הקרן המקורי) מבוטל למעשה או יורד לתחתית סדר הנשייה. בית המשפט אינו מאפשר למדינה להתעשר מקנסות על חשבון קריסה תמת לב של אזרח.
שנית, גם קרן המס עצמה ניתנת להפטר. אם בית המשפט מאשר לכם תוכנית לשיקום כלכלי שבה אתם משלמים סכום חודשי קבוע לפי כושר ההשתכרות שלכם, ובסוף התקופה ניתן לכם צו הפטר החוב למס הכנסה נמחק לחלוטין יחד עם החוב לבנק.
החריג היחיד הוא אם המדינה תוכיח שהחוב נוצר במרמה או בהעלמת מס פלילית ומכוונת (למשל, הוצאת חשבוניות פיקטיביות). אך כאשר מדובר בחוב שנוצר רק בגלל שהעסק הפסיק להכניס כסף בזמן המלחמה ולא יכולתם לשלם את המקדמות או את שומות המס הרגילות, החוב הזה הוא בר מחיקה לחלוטין. אנו מנהלים קרבות יומיומיים מול פקידי השומה, חוקרים את תביעות החוב שלהם, ומוודאים שבית המשפט יכליל אותם בצו ההפטר שלכם. המדינה בהחלט מוותרת על כסף כשאין לה ברירה משפטית אחרת.
25. "העסק שלי קורס ויש לי עשרים עובדים שלא קיבלו משכורת כבר חודשיים. אני לא ישן בלילה מהבושה. האם אני חייב להביא כסף מהבית כדי לשלם להם?"
המועקה הנפשית של בעל עסק שאינו מסוגל לשלם לעובדים המסורים שלו היא קשה מנשוא. בעלי עסקים רבים לוקחים הלוואות אישיות בריביות רצחניות רק כדי לשלם משכורות אחרונות לעובדים לפני סגירת הדלתות. זוהי טעות כלכלית קשה שנובעת מחוסר הכרה של רשת הביטחון הסוציאלית בישראל.
אם העסק שלכם מאוגד כחברה בעירבון מוגבל, אינכם חייבים באופן אישי את משכורות העובדים. ברגע שהחברה נכנסת להליך רשמי של פירוק (חדלות פירעון של תאגיד), המדינה נכנסת בנעליכם. העובדים שלכם יכולים להגיש תביעת חוב למפרק החברה, והמוסד לביטוח לאומי ישלם להם את שכר העבודה שלא שולם, את פיצויי הפיטורים המלאים, ואת פדיון ימי החופשה וההבראה שלהם, עד לתקרה נדיבה מאוד הקבועה בחוק. הכניסה שלכם להליך היא למעשה הדרך היחידה להבטיח שהעובדים שלכם יקבלו את כספם.
אולם, ישנה אזהרה משפטית קריטית אחת שאנו מדגישים בפני כל מנכל ודירקטור: העברות לפנסיה. אם ניכיתם כסף מתלוש השכר של העובד עבור קרן הפנסיה שלו (חלק העובד), אך לא העברתם את הכסף בפועל לחברת הביטוח בגלל קשיי תזרים מדובר בעבירה פלילית חמורה מאוד של גניבה בידי מורשה. במקרה כזה, בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות ללא היסוס, ואתם תהיו אחראים אישית ואף פלילית לכספי הפנסיה החסרים. לכן, כלל הברזל לפני קריסה הוא: אם נשאר שקל אחרון בקופה, הוא הולך קודם כל להשלמת ההפקדות הפנסיוניות של העובדים לקופות. את השכר עצמו ואת הפיצויים ישלם הביטוח הלאומי לאחר הפירוק.
26. "יש לי עסק מצוין שפשוט נקלע למחנק תזרים מזומנים זמני בגלל המלחמה. אם הבנק תובע אותי, האם הפתרון היחיד הוא לחסל את החברה או שאפשר להציל אותה?"
זהו התרחיש המאפיין את רוב החברות הבריאות שנקלעו לבור השחור של שנת אלפיים עשרים ושש. המודל העסקי עובד, הלקוחות קיימים, המוצר טוב, אך אין תזרים מזומנים לשלם את החובות של החודשים האחרונים, והבנקים מאיימים בפירוק. בעלי חברות בטוחים שפנייה לבית המשפט משמעותה נעילת השערים ומכירת הציוד כברזל.
חוק חדלות פירעון מציע פתרון קסם לחברות מסוג זה, פתרון שנקרא הפעלה לשם שיקום (הקפאת הליכים). מדובר בהליך המקביל לצפטר אילבן (פרק אחת עשרה) המפורסם בארצות הברית.
אנו פונים לבית המשפט המחוזי בבקשה דחופה להקפאת הליכים. אם בית המשפט משתכנע שיש לחברה סיכוי להשתקם ושערכה כעסק חי גבוה יותר מערכה כגרוטאות, הוא מוציא צו המקפיא את כל החובות של החברה לעבר. שום נושה לא יכול לתבוע, לעקל או לממש נכסים. במקביל, בית המשפט ממנה נאמן שמומחיותו היא שיקום חברות. הנאמן תופס את המושכות, ויחד איתכם (כמנהלים) מפעיל את החברה תחת הגנת בית המשפט.
במהלך תקופת ההקפאה (שאורכת לרוב מספר חודשים), אנו מנהלים משא ומתן קשוח עם כלל הנושים. אנו מציעים להם הסדר חוב פריסת חובות ארוכה, תספורת (מחיקת חלק מהחוב), או המרת חוב למניות. הנושים יודעים שאם לא יסכימו להסדר, החברה תפורק והם יקבלו אפס. ברוב המקרים, הם בוחרים בציפור אחת ביד, ומצביעים בעד אישור הסדר הנושים. לאחר שבית המשפט מאשר את ההסדר, החברה יוצאת לדרך חדשה, מנוקה מחלק אדיר מחובות העבר, וממשיכה לפעול ולייצר רווחים. זוהי רפואת חירום תאגידית במיטבה, והיא הצילה אלפי מקומות עבודה בישראל.
27. "הבנק לוחץ עליי לקחת משכנתא שנייה על הבית הפרטי שלי ולהזרים את הכסף לחברה כדי לסגור את המינוס ולהימנע ממשפט. כדאי לי?"
זוהי ככל הנראה השאלה הגורלית ביותר שבעל חברה שואל את עצמו רגע לפני התהום. מנהל הסניף בבנק אומר לכם: "העסק שלך טוב, זו רק תקופה. קח הלוואה על חשבון הבית הפרטי שלך, תזרים הון בעלים לחברה, תכסה לנו את החריגה, והכל יסתדר". הלחץ הפסיכולוגי הוא עצום, כי בעל החברה רואה בעסק את הבייבי שלו ומוכן לעשות הכל כדי להנשים אותו.
העצה המשפטית והכלכלית שלנו היא חד משמעית ולעיתים קשה לשמיעה: לעולם אל תזרקו כסף טוב אחרי כסף רע, ולעולם אל תסכנו את קורת הגג של ילדיכם כדי להציל ישות עסקית גוססת.
זהו המנגנון של כשל עלות שקועה. אתם מרגישים שכבר השקעתם כל כך הרבה בחברה שאתם חייבים להציל אותה, אך למעשה אתם פשוט שורפים את רשת הביטחון האחרונה של המשפחה. אם המלחמה תימשך עוד חצי שנה, המשכנתא השנייה שלקחתם תיבלע בתוך שבועיים בור התזרים, והחברה עדיין תקרוס. אך הפעם, התוצאה תהיה הרסנית באמת: החברה תגיע לפירוק, וגם אתם באופן אישי תאבדו את דירת המגורים שלכם כי שיעבדתם אותה מרצונכם לבנק בגין חוב חדש ומובטח.
תאגיד נועד לאפשר לכם ליטול סיכונים עסקיים מבלי לרסק את המשפחה שלכם. כאשר התאגיד אינו מסוגל לשרת את חובותיו, צריך לתת לו לקרוס בצורה משפטית מבוקרת (פירוק או הקפאת הליכים), תוך בניית חומת מגן סביב הנכסים האישיים שלכם. הבנק תמיד יעדיף שתשעבדו נכסים פרטיים כי כך הוא מקבל בטוחה מצוינת ללא סיכון מצידו. אנו מונעים מהלקוחות שלנו לבצע את התאבדות הפיננסית הזו. אנו עומדים מול הבנק ומבהירים שאין יותר הזרמות הון פרטי, ושאם הבנק לא ילך לקראת החברה בהסדר חוב, החברה תיכנס לפירוק והבנק יצטרך להסתפק במה שיש בקופה. חיתוך ההפסדים בזמן הוא ההחלטה הניהולית האמיצה והנכונה ביותר שתעשו.
טבלה 6: דירוג הנושים בחדלות פירעון | מי יקבל את הכסף ראשון ?
כדי להבין מדוע בנקים ומדינה ממהרים לפעול, צריך להבין כיצד חוק חדלות פירעון מחלק את העוגה שנותרה בחברה הקורסת. טבלה זו מציגה את סדר הקדימויות החוקי בחלוקת הכספים.
דרגת הנושה בחוק (סדר החלוקה) | מי נכלל בקטגוריה זו? | מה זה אומר בפועל על סיכויי גביית החוב? |
מקום ראשון: הוצאות ההליך ונושים מובטחים | שכר טרחת הנאמן, אגרות בית משפט, ובנקים שיש להם שעבוד ספציפי (למשל משכנתא על מבנה או שעבוד על רכב). | הנושים המובטחים יקבלו את כספם במלואו מתמורת מכירת הנכס המשועבד הספציפי לפני כולם. |
מקום שני: חובות בדין קדימה | עובדי החברה (שכר עבודה ופיצויים עד התקרה), ורשויות המס (מדינה) על שנת המס האחרונה בלבד. | לקבוצה זו מובטח לקבל נתח משמעותי מכספי קופת הפירוק לפני שהכסף מגיע לספקים הרגילים. |
מקום שלישי: נושים בעלי שעבוד צף | בנקים וגופים פיננסיים שרשמו ברשם החברות שעבוד צף על כלל נכסי החברה והמלאי שלה. | יקבלו את כספם רק לאחר תשלום מלא לעובדים ולמדינה. לעיתים קרובות הכסף נגמר לפני שמגיע אליהם. |
מקום רביעי ואחרון: נושים בדין רגיל (נושים כלליים) | ספקים, נותני שירותים, לקוחות ששילמו מקדמות ולא קיבלו סחורה, חובות מס ישנים, והלוואות רגילות. | הקבוצה הטרגית ביותר. מתחלקים בשאריות הקופה לפי יחס החוב. מקבלים לרוב אגורות בודדות על כל שקל או שלא מקבלים דבר. |
[ 🏢 חושבים על משכנתא שנייה או חוששים שלא תוכלו לשלם לעובדים? ]
עצרו הכל. החלטות ניהוליות שמתקבלות מתוך פאניקה ותחושת אשמה יובילו להרס מוחלט של החיים האישיים שלכם.
הלחץ לדאוג לעובדים הוא מובן ואנושי, והרצון להציל את החברה הוא טבעי. אך ישנה דרך משפטית מסודרת לעשות זאת מבלי לאבד את הבית הפרטי שלכם ומבלי לבצע עבירות של העדפת נושים. המדינה הקימה רשתות ביטחון מיוחדות לתרחישים הללו, והשימוש בהן הוא זכותכם המלאה.
במשרד ליעוז בלסיאנו, עורכי הדין למשפט מסחרי בונים עבורכם חומת הפרדה מוחלטת בין הקריסה העסקית לבין החיים האישיים. אנו מגישים בקשות להקפאת הליכים כדי להציל חברות שיכולות להשתקם, דואגים שהעובדים שלכם יקבלו את כספם מהביטוח הלאומי במהירות, ומונעים מכם לעשות טעויות שירימו את מסך ההתאגדות ויחשפו אתכם לתביעות אישיות. אל תיכנעו לאיומי הבנקים; תנו לנו לנהל את המשבר בבית המשפט.
חדר החקירות (חלק ג): שכירים, הגנה על פנסיות והמסלול המהיר
28. "אני בסך הכל שכיר. המפעל נסגר במלחמה, נשארתי בבית חצי שנה, ולקחתי הלוואות כדי לקנות אוכל לילדים. עכשיו הבנק תובע אותי. האם פשיטת רגל מתאימה גם לאנשים פרטיים או רק לעסקים?"
קיימת סטיגמה שגויה בציבור לפיה הליכי חדלות פירעון נועדו רק לטייקונים שקרסו או לחברות ענק שהסתבכו. המציאות המשפטית של שנת אלפיים עשרים ושש מספרת סיפור אחר לחלוטין. רוב המוחלט של התיקים הנידונים כיום בבתי המשפט הם תיקים של אנשים פרטיים, אזרחים נורמטיביים ממעמד הביניים, שנפלו קורבן לאשראי הצרכני הקל של השנים האחרונות ולחוסר הוודאות של המלחמה.
כאשר שכיר מאבד את מקור פרנסתו ולו לתקופה קצרה, הלוואות הרכב, המינוס בעובר ושב ותשלומי כרטיסי האשראי ממשיכים לתפוח. הבנקים, שעד אתמול דחפו לכם הלוואות בלחיצת כפתור באפליקציה, הופכים פתאום לנושים תוקפניים שאינם בוחלים באמצעים כדי לעקל את דמי האבטלה או את המשכורת החדשה שמצאתם.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכתב במיוחד עבורכם. המטרה של החוק לגבי יחידים (אנשים פרטיים) היא לאפשר לכם לפתוח דף חדש. ברגע שאתם מבינים שההחזר החודשי של ההלוואות עולה על ההכנסה הפנויה שלכם, ושאתם לוקחים הלוואה חדשה רק כדי לסגור הלוואה ישנה, זהו הרגע לעצור את המדרון החלקלק. פנייה יזומה להליך מעניקה לכם הגנה מיידית, עוצרת את כדור השלג של הריביות, ומאפשרת לכם לשלם סכום חודשי שפוי התואם את המשכורת האמיתית שלכם, עד לקבלת ההפטר ומחיקת שארית החוב.
29. "הפחד הכי גדול שלי הוא שיקחו לי את הפנסיה ואת פיצויי הפיטורים שחסכתי כל החיים. האם הבנק או הנאמן יכולים להחרים לי את קופות הגמל?"
זהו הפחד העמוק ביותר של כל אדם שמגיע לגיל העמידה ונקלע לחובות. המחשבה ששלושים שנות עבודה קשה יירדו לטמיון כדי לכסות חוב לבנק, משאירה חייבים רבים ערים בלילות. המחוקק הישראלי היה מודע לפחד הזה, ולכן יצר חומת מגן משפטית איתנה מאוד סביב החיסכון הפנסיוני של האזרחים.
הכלל הבסיסי בחוק הוא שקרנות פנסיה וקופות גמל המיועדות לקצבה (כלומר, כספים שאמורים להיות משולמים לכם כקצבה חודשית בגיל הפרישה) מוגנים לחלוטין מפני עיקול ומפני מימוש בהליך חדלות פירעון. הנאמן אינו יכול לגעת בהם, והבנק אינו יכול לדרוש אותם. אלו הם כספים קדושים שנועדו להבטיח שלא תיפלו לנטל על שירותי הרווחה של המדינה לעת זקנה.
המורכבות המשפטית מתחילה כאשר אנו מדברים על כספים נזילים כגון קרנות השתלמות שהגיעו למועד הפירעון (שש שנים), או פיצויי פיטורים שאתם מבקשים למשוך במזומן לפני גיל הפרישה. כספים אלו אינם מוגנים באופן אוטומטי, והנאמן ידרוש להעבירם לקופת הנושים כדי לכסות את החוב.
עם זאת, בתי המשפט רשאים להפעיל שיקול דעת. אנו כעורכי דין מגישים בקשות מיוחדות לבית המשפט (בקשות להחרגת כספים). אנו מוכיחים לשופט כי הלקוח שלנו זקוק לקרן ההשתלמות כדי לממן טיפולים רפואיים דחופים, או שפיצויי הפיטורים הם החמצן היחיד המאפשר למשפחה לשרוד את תקופת האבטלה הנוכחית של המלחמה. פעמים רבות, במיוחד כשמדובר בסכומים שאינם אדירים, בית המשפט מאשר להשאיר חלק ניכר מהכספים בידי החייב, ובכך אנו שומרים על הביטחון הסוציאלי של המשפחה.
30. "החובות שלי הם שבעים אלף שקלים בלבד, אבל אני פשוט לא יכול לשלם אותם כי המשכורת שלי נמוכה. האם אני חייב להיגרר לבית משפט למשך ארבע שנים בשביל חוב כזה?"
עבור אנשים רבים, חוב של שבעים אלף שקלים הוא בור ללא תחתית שחונק אותם מדי חודש, אך עבור מערכת המשפט זהו חוב הנחשב ל"חוב בהיקף נמוך". המחוקק הבין שאין טעם להעמיס על בתי המשפט המחוזיים והשלום תיקים של חובות קטנים, ולכן יצר הליך ייעודי ומהיר הרבה יותר המסלול המקוצר בהוצאה לפועל.
אם סך כל החובות שלכם נמוך מסכום הקבוע בחוק (נכון לשנת אלפיים עשרים ושש, סביב מאה שישים אלף שקלים), הבקשה שלכם לחדלות פירעון אינה מוגשת לבית המשפט השלום, אלא לרשם ההוצאה לפועל. זהו מסלול מהיר, פחות בירוקרטי ויעיל יותר.
גם במסלול זה אתם מקבלים צו לפתיחת הליכים, וגם כאן ישנה הקפאת הליכים מוחלטת של כל העיקולים נגדכם. ההבדל הוא שההליך מתנהל מול רשם ייעודי בהוצאה לפועל, החקירה הכלכלית ממוקדת יותר, ותוכנית הפירעון מגובשת במהירות רבה יותר. במקרים שבהם אנו מזהים שכושר ההשתכרות של הלקוח מינימלי, אנו יכולים להשיג לו הפטר לאלתר מרשם ההוצאה לפועל בתוך חודשים ספורים בלבד מרגע פתיחת התיק, ובכך לחסוך לו שנות סבל ארוכות ולשחרר אותו מיידית לחיים נקיים מחובות.
31. "ההלוואות היו רק על שמי. עכשיו כשאני בפשיטת רגל, אשתי פוחדת שיעקלו לה את חשבון הבנק הנפרד שלה ושיקחו לה את המשכורת. מותר להם לערב אותה?"
זהו רגע קריטי של חרדה בתוך התא המשפחתי. אחד מבני הזוג קרס כלכלית, ובן הזוג השני חושש שהחובות "ידביקו" גם אותו וירסקו את הכלכלה הנותרת של הבית. הכלל המשפטי הראשון שעליכם לשנן הוא עקרון הפרדת האישיות המשפטית גם בתוך הנישואין. אם ההלוואות, כרטיסי האשראי או החובות לספקים נרשמו אך ורק על שמכם, ובת הזוג לא חתמה על אף מסמך ערבות לאותם חובות, הנושים אינם יכולים לגעת בחשבון הבנק הפרטי שלה, במשכורתה או בחסכונותיה האישיים.
אולם, ישנה אות קטנה ומורכבת בחוק שחייבים להכיר. כאשר הנאמן בונה את תוכנית השיקום הכלכלי שלכם, הוא בוחן את התא המשפחתי כיחידה כלכלית אחת לצורך חישוב דמי המחיה. המשמעות היא שהנאמן יבקש לראות גם את תלושי השכר של בת הזוג. מדוע? משום שאם בת הזוג מרוויחה משכורת גבוהה מאוד, הנאמן יטען שהיא יכולה לממן את רוב הוצאות הבית (כגון שכר דירה וחשמל), ולכן לכם, כחייבים, נשארת "הכנסה פנויה" גדולה יותר מתוך המשכורת שלכם, אותה יש להעביר לקופת הנושים.
בנוסף, קיים סיכון ממשי המכונה חזקת השיתוף בחובות. אם הבנק יוכיח שההלוואות שלקחתם שימשו באופן ישיר את התא המשפחתי (למשל, הלוואה לשיפוץ הבית המשותף או לחופשה משפחתית), הוא עשוי לנסות לצרף את בת הזוג לחוב. התפקיד של משרדנו הוא להקים חומת אש משפטית בין בן הזוג הקורס לבין בן הזוג הבריא. אנו מוכיחים לנאמן כי החובות נוצרו מסיבות עסקיות או אישיות שאינן קשורות לבת הזוג, ואנו דואגים שצו התשלומים ייקבע באופן הוגן מבלי לעשוק את משכורתה של האישה. הגנה על הכנסתה של בת הזוג היא המפתח להישרדות המשפחה בתקופת השיקום.
טבלה 7: מסלולי חדלות פירעון לאנשים פרטיים | חובות נמוכים לעומת גבוהים
טבלה זו עושה סדר בבירוקרטיה המשפטית, ומסייעת לאדם השכיר להבין באיזו ערכאה יתנהל עתידו הכלכלי ומהם היתרונות של כל מסלול.
קריטריון הבחינה | מסלול רשם ההוצאה לפועל (מסלול מהיר) | מסלול בית משפט שלום (המסלול הרגיל) | משמעות אסטרטגית עבור הלקוח המיוצג |
גובה החוב המצטבר | חובות הנמוכים מסך של כמאה שישים אלף שקלים (סכום מתעדכן). | חובות העולים על סך של כמאה שישים אלף שקלים. | חוב קטן אינו פוטר אתכם מהגנה משפטית; הוא פשוט מאפשר הליך קצר ומהיר יותר ללא שופט. |
הגורם המנהל והחוקר | פקיד ייעודי בלשכת ההוצאה לפועל ורשם הוצאה לפועל (דרג מנהלי). | נאמן פרטי (עורך דין או רואה חשבון) בפיקוח שופט של בית משפט שלום. | במסלול המהיר החקירות לרוב ממוקדות וצרות יותר, בעוד שבשלום הבדיקה חודרנית ומקיפה. |
זמן משוער לקבלת הפטר | מהיר יחסית לעיתים קרובות פחות משנה במקרים של היעדר כושר תשלום. | לרוב כולל שנת הקפאה ולאחריה שלוש שנות פירעון (סה"כ כארבע שנים). | תכנון נכון במסלול המהיר מאפשר לאדם לחזור לשוק העבודה נקי מחובות בתוך תקופת המלחמה עצמה. |
סכנת מימוש דירת מגורים | נדיר מאוד עד בלתי אפשרי שדירה תימכר בגין חובות בסדר גודל כזה. | סכנה קיימת וממשית הדורשת הגנה משפטית כבדה על סעיף הסידור החלוף. | אזרח פרטי עם חוב קטן ודירה, יזכה כמעט תמיד לשמירה על הדירה במסלול ההוצאה לפועל. |
[ 📉 לקחתם הלוואות כדי לשרוד את המלחמה ועכשיו אתם מאבדים שליטה? ]
אתם לא עבריינים, אתם אנשים עובדים שנפלו קורבן לנסיבות כלכליות בלתי אפשריות. החוק מגן עליכם בדיוק כמו שהוא מגן על טייקונים.
אל תתנו לבנקים להלך עליכם אימים. הפנסיה שלכם מוגנת, המשכורת של אשתכם שייכת לה, ואת החובות שלקחתם בגלל המלחמה אפשר להסדיר או למחוק לחלוטין במסלולים מקוצרים ויעילים. כניסה להליך חדלות פירעון היא לא סוף החיים, היא הדרך היחידה לעצור את המינוס ולחזור לישון בשקט.
במשרד ליעוז בלסיאנו, עורכי הדין למשפט מסחרי והוצאה לפועל מתמחים בהוצאת אזרחים מהבוץ הצרכני. אנו מגישים בקשות מיידיות להקפאת הליכים כדי לשמור על המשכורת שלכם מפני עיקולים, מגינים בחירוף נפש על קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלכם, ומוודאים שחובות קטנים יימחקו במסלול מהיר מבלי שתישאבו לשנים ארוכות של דיונים. תנו לנו להעניק לכם דף חלק.
חדר החקירות (חלק ד): ערבים במלכוד, גירושין פיקטיביים וסחיטת חברות גבייה
32. "ההורים שלי חתמו לי על ערבות להלוואה של העסק לפני עשור. עכשיו כשאני פושט רגל בגלל המלחמה, הבנק מאיים לקחת להם את הפנסיה ואת הבית. פשיטת הרגל שלי מגנה גם עליהם?"
התשובה לשאלה הזו היא כנראה הכואבת ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל. תחושת האשמה של בעל עסק שגורר את הוריו המבוגרים או את חבריו הטובים אל תהום כלכלית היא איומה. בעלי עסקים רבים בטוחים שברגע שהם מקבלים צו פתיחת הליכים (פשיטת רגל), החוב "מוקפא" עבור כולם. זוהי טעות משפטית טראגית.
חוק חדלות פירעון מגן עליכם, החייבים העיקריים. הוא אינו פורס מטריית הגנה אוטומטית על הערבים שלכם. למעשה, ברגע שהבנק מקבל הודעה מבית המשפט שאתם נכנסתם להליך של חדלות פירעון ושהוא אינו יכול לגבות מכם את הכסף, הוא מפעיל מיד את נשק יום הדין: תביעה ישירה ואגרסיבית נגד הערבים. עורכי הדין של הבנק יפתחו תיק בהוצאה לפועל נגד הוריכם, ויטילו עיקולים על חשבונות הפנסיה שלהם ועל חסכונותיהם.
אולם, לא הכל אבוד. כאן נכנסת לפעולה אסטרטגיה משפטית מורכבת של משרדנו. ראשית, אנו בוחנים את הסטטוס המשפטי של הערבים. חוק הערבות מגדיר מונח הנקרא "ערב יחיד" או "ערב מוגן". אם הוריכם חתמו על ערבות לסכום שאינו גבוה במיוחד, הבנק אינו יכול לקפוץ אליהם מיד. הוא חייב למצות את ההליכים נגדכם קודם לכן. שנית, אנו משתמשים בהליך שלכם כמנוף לחץ על הבנק. אנו מנהלים משא ומתן קשוח מול המחלקה המשפטית של הבנק, ומציעים להם הסדר חוב גלובלי. אנו מסבירים לבנק שאם הוא ירסק את ההורים שלכם, הם ייכנסו בעצמם לחדלות פירעון והבנק יפסיד את הכל. במקרים רבים, אנו מצליחים להגיע להסדר של תשלום מופחת ופריסה ארוכה מאוד עבור הערבים, תוך שחרורם מהחוב ומחיקת העיקולים נגדם, במקביל להליך המחיקה שאתם עוברים באופן אישי.
33. "אם אשתי ואני נתגרש מהר, ובהסכם הגירושין אני אוותר לה על כל החלק שלי בבית כדי שיישאר לילדים, האם בית המשפט יוכל לגעת בדירה כשאכנס לפשיטת רגל?"
האינסטינקט האנושי בזמן סכנה הוא להגן על הבית ועל הילדים בכל מחיר. חייבים רבים, שרואים את העסק קורס בגלל המלחמה, פונים לעורכי דין לענייני משפחה (שאינם מבינים בחדלות פירעון) ומנסחים הסכם גירושין פיקטיבי. בהסכם זה, הבעל מכריז שהוא "מוותר" על חצי הדירה שלו לטובת אשתו כחלק מתשלומי המזונות העתידיים. הבעל חושב שהוא עשה תרגיל גאוני, מעביר את הדירה בטאבו, ולאחר חודשיים מגיש בקשה לחדלות פירעון כשהוא נטול נכסים.
בעיני חוק חדלות פירעון, זהו לא תרגיל גאוני, אלא אחת העבירות החמורות ביותר שחייב יכול לבצע: הענקה פסולה והברחת נכסים. הנאמן שממונה מטעם בית המשפט אינו תמים. הפעולה הראשונה שהוא עושה היא לבקש נסח טאבו היסטורי. ברגע שהוא רואה שהעברתם את הדירה לאישה זמן קצר לפני הקריסה הכלכלית וללא תמורה כספית שוות ערך שהוזרמה לקופת הנושים, הוא מגיש לבית המשפט בקשה לביטול הענקה.
בית המשפט מבטל את הסכם הגירושין בכל הנוגע לחלוקת הרכוש. הוא מחזיר את חצי הדירה לבעלותו של החייב (ולמעשה לידי קופת הנושים), ומעמיד את הדירה למכירה כאילו הגירושין מעולם לא התרחשו. אך המכה הקשה באמת היא המכה המורלית והמשפטית. ברגע שנתפסתם מבריחים דירה בהסכם פיקטיבי, בית המשפט קובע שפעלתם בחוסר תום לב קיצוני. הוא רשאי לבטל את הליך חדלות הפירעון שלכם, לזרוק אתכם חזרה לידי ההוצאה לפועל ללא שום הגנה, ואף להמליץ על פתיחת חקירה פלילית. ההמלצה החד משמעית שלנו היא: אל תנסו לעבוד על המערכת באמצעות דיני משפחה. ישנן דרכים חוקיות לחלוטין להגן על הדירה דרך פדיון זכויות לגיטימי, מבלי להסתבך בהונאת נושים.
34. "הבנק הקפיא לי את החשבון העסקי. יש לי שם מאה אלף שקלים, ואני חייב את הכסף הזה היום כדי לשלם לספקים ולסיים פרויקט שיכניס לי חצי מיליון שקלים מחר. האם צו עיכוב הליכים משחרר את הכסף?"
זוהי הטרגדיה המייאשת ביותר של הקריסה התזרימית. לעסק יש פוטנציאל רווח עצום, הוא עומד לסיים פרויקט בנייה או לספק סחורה ענקית, אך הבנק, שנבהל מצ'ק אחד שחזר או מירידה בדירוג האשראי, לוחץ על כפתור ההקפאה. החשבון משותק, הספקים לא מקבלים תשלום, הפרויקט נעצר, והלקוח המזמין מבטל את החוזה. העסק קורס לא בגלל שהוא מפסיד, אלא בגלל "דום לב" תזרימי שהבנק גרם לו.
בעלי עסקים מניחים שאם הם ירוצו לבית המשפט ויגישו בקשה לחדלות פירעון, יקרה קסם והכסף שהוקפא ישתחרר אליהם חזרה. המציאות היא שצו פתיחת הליכים אכן עוצר את העיקולים, אך הוא גם מעביר את השליטה על נכסיכם (כולל הכסף בחשבון) לידי הנאמן הממונה. אינכם יכולים פשוט לקחת את המאה אלף שקלים מהחשבון ולהעביר לספק, כי זה ייחשב להעדפת נושים פסולה.
אז מה הפתרון המשפטי? הפעלת העסק כעסק חי (הקפאת הליכים תאגידית או הפעלה זמנית של יחיד). במקרה כזה, אנו לא מבקשים מבית המשפט לחסל את העסק, אלא מבקשים צו דחוף להפעלתו. אנו מוכיחים לשופט שמאה אלף השקלים הכלואים בבנק חייבים להשתחרר באופן מיידי רק לשם תשלום לספק הספציפי שמחזיק את חומרי הגלם לפרויקט. אנו מציגים דוח כלכלי המראה כי פעולה זו תכניס לקופת בית המשפט חצי מיליון שקלים בעוד שבוע, כסף שישמש לתשלום לכלל הנושים. בתי המשפט הכלכליים בשנת אלפיים עשרים ושש מבינים את המשמעות של השמדת ערך, ולכן במקרים מבוססים היטב, הם יורו לנאמן (ולבנק) לאשר את התשלום הספציפי הזה כדי להנשים את העסק ולמקסם את רווחי הקופה לטובת כולם.
35. "חברת גבייה שקנתה את החוב שלי מהבנק מציעה לי עכשיו סגירת חוב בשלושים אחוזים במזומן, בתנאי שאני משלם מחר בבוקר בלי עורכי דין ובלי בתי משפט. כדאי לקחת את העסקה?"
זהו פיתוי עצום. אחרי חודשים של טלפונים מאיימים ומכתבים אדומים, נציג של חברת גבייה מתקשר ומציע לכם "מבצע סוף עונה". חוב של מאתיים אלף שקלים יכול להיסגר בשישים אלף שקלים מזומן. הוא מבטיח לכם שאם תשלמו מחר, הוא יסיר את העיקולים ותהיו אנשים חופשיים, מבלי הכתם של פשיטת רגל ומבלי לחכות שנים בבית המשפט. הלחץ הוא אדיר.
לפני שאתם שוברים קופת חיסכון של הילדים או לוקחים הלוואה מהשוק האפור כדי לגייס את המזומן הזה, עליכם להבין שלוש עובדות קריטיות.
עובדה ראשונה: חברות גבייה מציעות הנחות ענק רק כאשר הן מעריכות שאתם קרובים להגיש בקשה לחדלות פירעון. הן יודעות שאם תיכנסו להליך, הן עלולות לקבל אפס שקלים, ולכן הן מעדיפות לגבות מזומן מהיר עכשיו.
עובדה שנייה: ברגע ששילמתם לחברת גבייה אחת שישים אלף שקלים, נשארתם בלי שקל בכיס, אבל עדיין יש לכם חובות לבנקים אחרים ולמס הכנסה. חברת הגבייה לא מצילה אתכם משאר הנושים. גרוע מכך, אם לאחר חודש תקרוסו ותיכנסו לחדלות פירעון בגלל שאר הנושים, הנאמן יראה ששילמתם סכום עתק לנושה אחד על חשבון האחרים, ויאשים אתכם שוב בהעדפת נושים.
עובדה שלישית: הסכמים בעל פה מול חברות גבייה אינם שווים את הנייר שלא נכתבו עליו. חייבים רבים משלמים עשרות אלפי שקלים במזומן מתוך אמונה שהחוב נסגר, ורק לאחר שנה מגלים שחברת הגבייה זקפה את התשלום רק לטובת "כיסוי ריביות הפיגורים ושכר הטרחה", והחוב המקורי נשאר בעינו בהוצאה לפועל.
התשובה שלנו היא שלעולם אין לשלם לנושה אחד סכום עתק תחת איומים או לחץ זמנים, מבלי לראות את התמונה המלאה. אם יש לכם שישים אלף שקלים זמינים, אנו ניקח את הסכום הזה ונשתמש בו כמנוף משפטי כדי להגיע להסדר נושים כולל מול כלל הבנקים והנושים שלכם יחד, תחת חסות בית המשפט או בהסדר מאושר מראש, כך שתקבלו הפטר אמיתי, סופי ומוחלט על כל החובות שלכם בבת אחת, מבלי להשאיר קצוות פתוחים שירדפו אתכם בעתיד.
טבלה 8: דילמות קיצון כלכליות | הפיתוי מול המציאות המשפטית
טבלה זו מסכמת את הרגעים שבהם האינסטינקט של החייב להציל את עצמו עלול להוביל להתרסקות מוחלטת, ומציגה את האלטרנטיבה החוקית.
הדילמה (הצעד שהחייב שוקל לעשות) | המטרה הפסיכולוגית מאחורי הצעד | התגובה האגרסיבית של המערכת המשפטית | הפתרון המשפטי האסטרטגי שאנו מפעילים |
הסכם גירושין פיקטיבי והעברת הדירה לאישה | להציל את הבית הפרטי ומדור הילדים מפני עיקולי הבנק. | סעיף מאתיים ועשרים לחוק ביטול הענקה רטרואקטיבית, וסילוק החייב מההליך בגין חוסר תום לב. | ניהול משא ומתן לפדיון חצי הדירה על ידי האישה בצורה גלויה, חוקית, ובמחיר מופחת מחיר שוק. |
תשלום מופחת במזומן לחברת גבייה יחידה | להוריד מהגב נושה אחד מאיים ואגרסיבי המציע הנחה זמנית. | נחשב כהעדפת נושים. החייב יישאר חסר כל מול שאר הנושים שלא יוותרו לו ויעקלו את רכושו הנותר. | הזרמת הסכום הפנוי לטובת הצעת הסדר נושים גלובלית בחסות בית המשפט לסגירת כלל התיקים יחד. |
משיכת כספים בכוח מחשבון מעוקל לתשלום לספק | לסיים פרויקט רווחי שיכניס כסף רב ויציל את החברה. | פעולה עבריינית, הפרת צו עיקול והעדפת נושה ספציפי על פני הבנק. | בקשה דחופה למתן הוראות (הפעלה לשם שיקום), המאלצת את הבנק לאשר את התשלום לטובת העשרת הקופה. |
התעלמות מהתראות לפני תביעה של ערבים (הורים) | בושה ותקווה שהבנק ישכח את הערבים אם החייב ייכנס לפשיטת רגל. | הבנק יפתח מיידית הליכי הוצאה לפועל נגד הערבים ויעקל להם פנסיות ורכוש. | שימוש בהליך פשיטת הרגל העיקרי כמנוף לחץ על הבנק להגיע לפריסה ולפטור את הערבים בסכום סמלי. |
[ ⚠️ מציעים לכם לסגור חובות במזומן או שאתם חושבים להעביר נכסים? ]
אלו הם רגעי המבחן שבהם טעות אחת קטנה שורפת את גשרי השיקום שלכם לנצח.
אל תתפתו להבטחות קסם של חברות גבייה, ואל תנסו להערים על בתי המשפט באמצעות חוזים פיקטיביים עם בני משפחה. הנאמנים של משרד המשפטים חשופים לכל המידע, ויש להם סמכויות דורסניות לבטל כל פעולה שנעשתה במחשכים. כל ניסיון "לעשות קומבינה" יעלה לכם באובדן ההגנה המשפטית וברדיפה לכל החיים.
במשרד ליעוז בלסיאנו, עורכי הדין למשפט מסחרי בונים עבורכם אסטרטגיה שהיא גם חכמה וגם חוקית לחלוטין. אנו יודעים כיצד להוציא את המקסימום מהמערכת כדי לשמור על קורת הגג שלכם ושל ילדיכם, מבלי לשקר לבית המשפט. אנו מנהלים את המשא ומתן מול הבנקים כדי לשחרר את ההורים שלכם מערבות, ומרכזים את הכסף הפנוי שלכם להסדר כולל. עשו את הצעד הנכון בזמן הנכון.
התקפה מונעת: הסדרי חוב ללא פשיטת רגל ופירוק תביעות הבנקים
36. נשק יום הדין החלופי: הסדר נושים למניעת הליכים (חלק י לחוק)
עד כה עסקנו במסלול המוכר והקלאסי ביותר: קריסה, כניסה להליך חדלות פירעון (מה שהיה מוכר כפשיטת רגל), חקירות של הנאמן, וקבלת הפטר לאחר מספר שנים. אולם, עבור בעלי עסקים נורמטיביים ואנשים פרטיים שנקלעו למשבר נקודתי עקב שנת אלפיים עשרים ושש, המחוקק יצר דלת אחורית, אלגנטית ועוצמתית הרבה יותר – הסדר נושים למניעת הליכי חדלות פירעון (מסלול המעוגן בחלק י לחוק החדש).
זהו המסלול היוקרתי ביותר. הרעיון הוא פשוט: למה להיכנס להליך ארוך, לסבול סטיגמה של פושט רגל, ולחיות תחת זכוכית מגדלת של נאמן, אם אפשר לאסוף את כל הנושים לחדר אחד ולכפות עליהם פשרה?
במסלול זה, אנו פונים לבית המשפט בבקשה לאשר הצעת הסדר. אנו מבקשים מבית המשפט להקפיא את כל ההליכים נגדכם למשך שלושה עד ארבעה חודשים (תקופת עיכוב הליכים זמנית). במהלך חודשים אלו, אף גורם אינו יכול לעקל לכם דבר, אך בניגוד לפשיטת רגל רגילה – לא ממונה לכם נאמן שלוקח שליטה על נכסיכם. אתם נשארים בעלי הבית של העסק והחשבונות שלכם.
בזמן ההקפאה, אנו מגישים לנושים תוכנית עסקית: "חובותיו של הלקוח עומדים על מיליון שקלים. אם נלך לפשיטת רגל, אתם תקבלו עשרים אחוזים בעוד ארבע שנים. במקום זאת, הלקוח גייס היום שלוש מאות אלף שקלים ממשפחתו או ממשקיע. קחו את הכסף הזה היום במזומן, ומחקו את שאר החוב".
כדי שההסדר יאושר, אנו זקוקים להסכמה של רוב מיוחד מקרב הנושים. ברגע שהושג הרוב, ההסדר הופך לחלוט ומחייב גם את הנושים (הבנקים) שהתנגדו לו. בית המשפט מאשר את ההסדר, החובות נמחקים בבת אחת, והתיק נסגר מבלי שהוכרזתם מעולם כחדלי פירעון. זהו חילוץ כירורגי נקי, המשאיר את שמו הטוב של איש העסקים ללא רבב.
37. האנטומיה של חוב מנופח: חקירת תביעות החוב של הבנקים
אחד הרגעים שבהם חייבים מרימים ידיים בייאוש הוא הרגע שבו הבנק מגיש את תחשיב החוב שלו לבית המשפט (מסמך הנקרא תביעת חוב). הלקוח בטוח שהוא לקח הלוואה של מאה אלף שקלים, אך תביעת החוב של הבנק עומדת פתאום על מאתיים וחמישים אלף שקלים. איך זה קרה? ריביות פיגורים אסטרונומיות, שכר טרחת עורכי דין של הבנק, עמלות הקצאת אשראי, וקנסות יציאה. רוב עורכי הדין הלא מנוסים פשוט מקבלים את המספר הזה כעובדה מוגמרת.
במשרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו, מחלקת הליטיגציה הפיננסית שלנו מתייחסת לתביעת החוב של הבנק כאל טיוטה שדורשת פירוק לגורמים. כלי הנשק שלנו בשלב זה הוא הליך בדיקת תביעות חוב. אנו דורשים מהבנק להציג את דפי החשבון המקוריים מיום פתיחת החשבון, את חוזי ההלוואה המדויקים, ואת האותיות הקטנות של מסגרות האשראי.
אנו מפעילים כלכלנים ומומחים לחישוב ריביות כדי להוכיח כי הבנק פעל בניגוד להוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח). אם אנו מגלים שהבנק גבה ריבית דריבית באופן בלתי חוקי, או שהוסיף עמלות שלא הופיעו בחוזה המקורי, אנו מגישים לנאמן ולבית המשפט התנגדות חריפה לתביעת החוב. במקרים רבים של שנת אלפיים עשרים ושש, הראינו כי בנקים ניצלו את תקופת הדחייה של המלחמה (הגרייס) כדי לשתול ריביות עונשיות שלא כדין.
התוצאה של מהלך התקפי כזה היא קריטית: נאמן שמקבל התנגדות מבוססת, יקצץ את תביעת החוב של הבנק בעשרות אחוזים. הקטנת סך כל החובות בתיק מקטינה ישירות את סכום תוכנית הפירעון שייגזר עליכם לשלם, ומקרבת אתכם
בצעדי ענק אל ההפטר המיוחל.
38. החזית מול הנושים הפרטיים: להדוף את השוק האפור בכלים כלכליים
כפי שהזכרנו בעבר, שנת המלחמה דחפה אזרחים רבים אל זרועותיהם של גופי מימון חוץ בנקאיים, חברות ניכיון צ'קים וגורמי שוק אפור. הנושים הללו אינם פועלים כמו בנקים מסודרים. כאשר הם מגישים תביעת חוב להליך חדלות הפירעון, הם מנסים לעקוף את החוק ולהציג את החוב כאילו הוא מורכב מקרן בלבד, כדי להסתיר את הריביות הרצחניות שגבו בפועל.
החוק הרלוונטי כאן הוא חוק אשראי הוגן, והוא מהווה את מגן הפלדה החזק ביותר של החייב. החוק קובע תקרת מקסימום לריבית שניתן לגבות במדינת ישראל (הן בהלוואות בנקאיות והן בחוץ בנקאיות). אם נלקחה הלוואה חוץ בנקאית והריבית עליה חורגת מהתקרה המותרת בחוק, החוזה בטל ומבוטל מעיקרו במישור הפלילי והאזרחי גם יחד.
כאשר נושה פרטי או חברת ניכיון מגישה תביעת חוב נגד הלקוח שלנו, אנו מזמנים אותם לחקירה נגדית. אנו דורשים מהם להוכיח כיצד הועבר הכסף (בהעברה בנקאית או במזומן מוסתר במעטפות), אנו חושפים את שיעורי הריבית המופקעים ששולמו להם לאורך חודשי הלחימה, ומוכיחים כי החייב כבר שילם להם את רוב קרן ההלוואה עוד בטרם קרס.
בתי המשפט הכלכליים מתעבים גורמים המנצלים מצוקה אזרחית בזמן מלחמה. ברגע שאנו מרימים את המסך מעל ההלוואה הדורסנית ומפעילים את חוק אשראי הוגן, בית המשפט לא רק שמוחק את תביעת החוב של הנושה החוץ בנקאי, אלא לעיתים רחוקות אף קונס אותו על עצם ניסיון ההונאה של קופת פשיטת הרגל. זוהי הדרך שבה עורך דין אסטרטגי הופך את הקורבן לתוקף.
39. המאבק על הציוד המסחרי: כינוס נכסים ומימוש מלאי
בעוד שאנשים פרטיים חרדים לדירת המגורים שלהם, בעלי עסקים חרדים למקור הפרנסה שלהם – ציוד מכני הנדסי, משאיות, מכונות ייצור במפעל, או מלאי סחורות בשווי מיליונים שישבו במחסנים כשהמלחמה פרצה. הבנקים אינם מסתפקים לרוב בתביעת החוב הכללית; הם מחזיקים בידם נשק מיוחד הקרוי שעבוד ספציפי או משכון רשום.
כאשר חתמתם על הלוואה לרכישת משאית לעסק, המשאית מושכנה לבנק. אם העסק קורס, הבנק פונה להוצאה לפועל כדי למנות כונס נכסים למשאית. כונס הנכסים מגיע עם גרר באישון לילה, לוקח את המשאית, ומוכר אותה במכרז מהיר (כינוס נכסים) במחירי רצפה. לאחר המכירה הזולה, הבנק טוען שעדיין חסר לו כסף, ודורש את ההפרש מקופת פשיטת הרגל שלכם.
ההגנה המשפטית שלנו בשלב זה נועדה לעצור את המכירה הפראית הזו. אנו פונים לבית המשפט בבקשה לעכב את הליכי כינוס הנכסים של הבנק. אנו טוענים כי הציוד (המשאית, במקרה זה) הוא נכס חיוני להמשך הפעלת העסק וליכולתו של החייב להחזיר את חובותיו לנושים האחרים. אם נשכנע את השופט שהפעלת המשאית תייצר הכנסה שתעשיר את קופת הפירעון הכללית, בית המשפט יקפיא את יכולתו של הבנק לממש את השעבוד באופן עצמאי.
יתרה מכך, אנו מפקחים על כונסי הנכסים. אם כבר נקבע שהציוד יימכר, אנו מוודאים שהשמאות תהיה מדויקת ושמכירת הציוד תיעשה בתנאי שוק הוגנים, ולא כ"מכירת חיסול" בין חברים של הכונס. כל שקל נוסף שמתווסף למכירת הציוד, הוא שקל שיורד מהחוב האישי שלכם ביום שאחרי סגירת התיק.
טבלה 9: אסטרטגיות התקפה משפטיות מול נושים במצב חירום
טבלה זו מסכמת את הכלים המשפטיים הכבדים ביותר שמשרדנו מפעיל בבתי המשפט, לא רק כדי להתגונן אלא כדי לחתוך את החובות ולמקסם את נכסי החייב.
הפעולה האגרסיבית של הנושה או הבנק | הבעיה המשפטית של החייב אל מול הפעולה | חומת המגן האסטרטגית שאנו מפעילים (נשק נגדי) |
סירוב מוחלט למחיקת חובות כחלק מהסדר מחוץ לבית משפט | הבנק דורש מאה אחוז מהחוב מתוך ידיעה שהחייב חושש מסטיגמה של פשיטת רגל. | הגשת הסדר לפי חלק י לחוק המאלץ את הבנק לקבל "תספורת" על אפו וחמתו מכוח החלטת רוב ואישור שופט. |
הגשת תביעת חוב כפולה מהסכום המקורי | הבנק "מנפח" את החוב עם עמלות גבייה, ריביות פיגורים וקנסות מתקופת המלחמה. | הליך בדיקת תביעות חוב אגרסיבי הכולל הפעלת מומחי בנקאות כדי לפסול ריביות המנוגדות לחוק הבנקאות. |
נושה חוץ בנקאי המציג מסמכי הלוואה תמימים למראה | הסתרת הריבית האמיתית (שנגבתה במזומן) בניסיון לעשוק את קופת בית המשפט. | חקירה נגדית והפעלת חוק אשראי הוגן להכרזת החוזה כבטל מול שופט, וסילוק הנושה מההליך. |
מחטף הליכי כינוס למכירת ציוד מסחרי חיוני | הבנק ממנה כונס המוכר משאיות וציוד בנזיד עדשים, ומשאיר את יתרת החוב על גב החייב. | הגשת בקשה לעיכוב מימוש משכונות, הגדרת הציוד כנכס חיוני לשיקום, ופיקוח מחמיר על מחירי המכרז. |
[ ⚔️ הבנק טוען שאתם חייבים סכומי עתק מנופחים בריביות? צאו להתקפה ]
הטעות הגדולה ביותר של חייבים היא לחשוב שהמספר שכתוב במכתב ההתראה של הבנק הוא תורה מסיני. חובות נועדו לפירוק.
אל תסכימו להיות קורבנות של מערכת בנקאית שמנצלת תקופות חירום כלכליות כדי להעמיס קנסות יציאה וריביות דריבית. אם לעסק שלכם יש סיכוי קטן להמשכיות, ייתכן שאינכם צריכים פשיטת רגל כלל, אלא מסע אגרסיבי להסדר כפוי מחוץ לכותלי ההליך הסטנדרטי.
במשרד ליעוז בלסיאנו, עורכי הדין למשפט מסחרי ובנקאות בוחנים כל הלוואה, כל שעבוד וכל חוזה במיקרוסקופ משפטי. אנו חותכים תביעות חוב של נושים דורסניים, משתמשים בחלק העשירי לחוק חדלות פירעון כדי למחוק חובות מבלי לרשום כתם של פשיטת רגל, ועוצרים כונסי נכסים מלמכור את הציוד המסחרי שלכם בחצי חינם. אל תתגוננו – תנו לנו לתקוף בשמכם.
מעגלי ההדף: סכנת פיטורים, ירושות פתאומיות והחרמות בנקים
40. "מחלקת משאבי אנוש קיבלה את הצו מבית המשפט והבוס רוצה לפטר אותי כי הוא חושב שאני נוכל. האם מותר לו לפטר עובד בגלל פשיטת רגל?"
רגע קבלת הצו המשפטי במקום העבודה הוא רגע משפיל מאוד עבור כל שכיר. עד לאותו יום, הייתם עובדים מסורים, מנהלי צוותים או אנשי מכירות מצטיינים. פתאום, מנהל הכספים של החברה או מחלקת משאבי אנוש מקבלים צו מבית המשפט המורה להם להעביר חלק מהמשכורת שלכם ישירות לקופת הנשייה, ולהסיר את כל העיקולים הקודמים. סטיגמות ישנות גורמות למעסיקים להירתע. הם חוששים שעובד המסובך בחובות עלול לגנוב מהקופה, שהוא לא יהיה מרוכז בעבודה, או שהוא פשוט "עושה צרות", וממהרים לזמן אותו לשימוע לפני פיטורים.
מבחינה משפטית של דיני עבודה בשנת אלפיים עשרים ושש, המצב הוא חד וברור: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אינו מונה סטטוס כלכלי כאחת מעילות ההפליה המפורשות (כמו גזע, דת או מין). עם זאת, פיטורים שכל מהותם נשענת על כניסת העובד להליך חדלות פירעון חוקי, נחשבים כיום בבתי הדין לעבודה לפיטורים הנגועים בחוסר תום לב קיצוני. העובד הרי פעל כחוק, נכנס להליך שיקום בחסות המדינה, והצו שקיבל המעסיק נועד להסדיר את מצבו ולא להפליל אותו.
כאשר לקוח שלנו נתקל באיום כזה ממקום העבודה, אנו מתערבים באופן מיידי וחריף. אנו מוציאים מכתב רשמי להנהלת החברה ולמחלקה המשפטית שלה. אנו מסבירים להם כי דווקא כעת, משניתן צו פתיחת ההליכים, העובד מוגן ורגוע יותר מאי פעם. אין יותר טלפונים של נושים זועמים למרכזיית המשרד, ואין יותר ריבוי של צווי עיקול משכורת שמטרידים את מחלקת השכר. אנו מבהירים למעסיק כי אם העובד יפוטר על רקע זה, אנו נגרור את החברה לבית הדין לעבודה בתביעת פיצויים ענקית בגין התעמרות ופיטורים שרירותיים. כמעט בכל המקרים, המכתב שלנו מרגיע את ההנהלה, מנקה את שמו של העובד, ושומר על מקור פרנסתו שהוא החמצן העיקרי להצלחת הליך השיקום שלו.
41. "אבא שלי נפטר במפתיע והוריש לי חצי דירה. אני באמצע הליך חדלות פירעון. האם אני יכול להסתלק מהירושה כדי שהדירה תעבור לאחי והנאמן לא יקח אותה?"
זוהי אחת הטרגדיות המשפטיות הכואבות ביותר שיכולות להתרחש במהלך הליך שיקום כלכלי. החייב מתנהל נכון, משלם את התשלום החודשי, ומתקרב לקבלת ההפטר. לפתע, בן משפחה קרוב הולך לעולמו, והחייב הופך ליורש חוקי של דירה, רכב או כספים نזילים. הנאמן, שמקבל דיווח על כל תנועה במרשם האוכלוסין ובטאבו, מזהה את הירושה ומבקש מיד מבית המשפט לתפוס את הנכס כדי לחלק אותו לנושים. החייב המבועת מנסה לבצע פעולה הנקראת בחוק הירושה הסתלקות מירושה הוא חותם על תצהיר שבו הוא מוותר על חלקו לטובת אחיו או ילדיו.
האם התרגיל הזה עובד? בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם עמדה נוקשה ביותר: הסתלקות מירושה לאחר שכבר נכנסתם להליך חדלות פירעון (או אפילו כשהייתם על סף קריסה וידעתם שאתם חדלי פירעון), נחשבת להברחת נכסים והענקה פסולה. בית המשפט הכלכלי יבטל את ההסתלקות שלכם, ימשוך את חלקכם בירושה אל תוך קופת הנושים, והגרוע מכל אתם עלולים לאבד את ההפטר שלכם בגין פעולה בחוסר תום לב שנועדה להונות את הנושים.
כיצד בכל זאת אנו מצילים נכסי משפחה מציפורני הנאמן? הפתרון לעולם אינו רטרואקטיבי, אלא מניעתי. אנו מלווים משפחות לתכנון בין דורי מוקדם. אם הורים יודעים שאחד מילדיהם מצוי בקריסה כלכלית, חובה עליהם לגשת לעורך דין ולערוך צוואה שבה הם מורישים את החלק שלו ישירות לנכדים (ילדיו של החייב) או מקימים נאמנות מיוחדת המגינה על הכסף מנושיו. אם האסון כבר קרה ללא צוואה מסודרת, האסטרטגיה שלנו תהיה לנהל משא ומתן עם הנאמן לפדיון זכויות במחיר מופחת על ידי שאר האחים, כדי שהנכס המשפחתי יישאר במשפחה ולא יימכר בשוק החופשי למרבה במחיר.
42. "הבנק שבו התנהלתי חסם לי את החשבון לחלוטין. הלכתי לשלושה בנקים אחרים וכולם סירבו לפתוח לי חשבון בסיסי ברגע שראו שאני בחדלות פירעון. איך אפשר לחיות ככה?"
תופעת הדרת החייבים על ידי המערכת הבנקאית היא כתם מוסרי וחוקי על כלכלת ישראל בשנת אלפיים עשרים ושש. בנקים לא אוהבים לקוחות שנמצאים בחדלות פירעון. הם רואים בהם לקוחות "הפסדיים", שאי אפשר למכור להם הלוואות, כרטיסי אשראי רווחיים או משכנתאות, ויש סביבם עודף רגולציה. לכן, כאשר אזרח שקיבל צו פתיחת הליכים ניגש לפתוח חשבון בנק כדי שיוכל להפקיד את משכורתו (כפי שבית המשפט דורש ממנו לעשות), פקידי הבנק ממציאים תירוצים: "אין לנו אישור מנהל", "הוראות קצין ציות", או פשוט מסרבים ללא נימוק.
זהו מהלך בלתי חוקי בעליל. חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וכן הוראות המפקח על הבנקים בבנק ישראל, קובעים בצורה נחרצת כי סירוב של תאגיד בנקאי לפתוח חשבון עובר ושב ביתרת זכות בלבד (חשבון ללא מינוס וללא אשראי) אך ורק בשל היות הלקוח בהליך חדלות פירעון הוא סירוב בלתי סביר. לאדם במאה העשרים ואחת אין אפשרות לשכור דירה, לקבל משכורת או לשלם מיסים ללא חשבון בנק פעיל.
כאשר לקוחותינו נתקלים בסירוב עיקש, אנו עוברים מיד למצב התקפה. אנו לא מתחננים בפני פקיד הבנק. אנו שולחים מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ישירות למחלקה המשפטית של הנהלת הבנק, עם העתק למפקח על הבנקים. אנו דורשים פתיחה של החשבון בתוך עשרים וארבע שעות, תוך איום בהגשת תביעה כספית בגין הפרת חובה חקוקה ועוגמת נפש. ברוב המוחלט של המקרים, המכתב נוחת על שולחנו של יועץ משפטי שמבין את הסיכון, ואנו מקבלים טלפון מתנצל עם הזמנה אישית ללקוח להגיע לסניף ולפתוח את החשבון עם כרטיס דיירקט כפי שהחוק מחייב.
43. "אני גרוש ומשלם מזונות ילדים של ארבעת אלפים שקלים בחודש. נכנסתי לפשיטת רגל והנאמן אמר לי שאסור לי להעביר כסף לגרושתי כי זו העדפת נושים. איך הילדים שלי יאכלו?"
דיני המשפחה מתנגשים בעוצמה רבה בדיני חדלות הפירעון, והתוצאה עלולה להיות הרסנית עבור הילדים של החייב. החוק קובע שברגע שחייב מקבל צו פתיחת הליכים, נאסר עליו לשלם חובות עבר או תשלומים שוטפים לאף נושה, כולל לגרושתו שאמורה לקבל דמי מזונות חודשיים. הכלל אומר שכל ההכנסה הפנויה צריכה לעבור לקופת בית המשפט.
אם החייב פשוט יעביר כסף ישירות לגרושתו, הוא יעבור עבירה של העדפת נושים ויסתכן בביטול ההליך. מנגד, אם הוא לא ישלם, ילדיו ירעבו וגרושתו תקרוס כלכלית. הפתרון החוקי היחיד למלכוד הזה נקרא קציבת מזונות.
ברגע שאנו מגישים בקשה לפתיחת הליכים עבור אב משלם מזונות, אנו מגישים במקביל בקשה בהולה לקציבת מזונות לבית המשפט של חדלות הפירעון (ולא לבית הדין הרבני). השופט בוחן את צרכי הילדים ואת כושר ההשתכרות הנוכחי של האב, ופוסק סכום מזונות חודשי מיוחד שמשולם מתוך קופת ההליך או ישירות כהוצאה מוכרת ומוחרגת, לפני שמחשבים את התשלום לשאר הנושים.
חשוב לדעת שסכום קציבת המזונות בהליך פשיטת רגל יהיה לרוב נמוך יותר מסכום המזונות המקורי שנפסק בזמנים טובים יותר. בית המשפט מאזן בין צרכי הילדים לבין זכותם של הנושים לקבל כסף. לכן, ייצוג משפטי הולם בשלב זה הוא קריטי לא רק לחייב, אלא גם לגרושה (הנושה). אנו פועלים ברגישות כדי להבטיח שבית המשפט יקצוב סכום מחיה ריאלי שיאפשר לילדים לגדול בכבוד, תוך שמירה על הכללים הנוקשים של ההליך מול שאר הבנקים.
טבלה 10: משברי היום שאחרי ההחלטה | מניעה ופתרון אסטרטגי
טבלה זו מרכזת את עמדת המערכת המשפטית אל מול ההתרחשויות הפתאומיות ביותר במהלך הליך חדלות הפירעון, ואת קו ההגנה הנדרש.
המשבר הפתאומי במהלך ההליך | הסכנה והתגובה המיידית של המערכת / הסביבה | הפתרון המשפטי שאנו מפעילים כדי להגן על הלקוח |
קבלת צו פתיחת הליכים במקום העבודה (איום בפיטורים) | המעסיק נבהל ומבקש לפטר את העובד בגין חוסר יציבות כלכלית וסטיגמות על נוכלות. | מכתב התראה תקיף למעסיק בגין פיטורים בחוסר תום לב, והסבר על הגנת הצו מפני מעקלים שונים. |
זכייה פתאומית בירושה (דירה או כסף נזיל) | הנאמן יטיל עיקול מיידי על הירושה. ניסיון הסתלקות מצידכם ייחשב להברחת נכסים. | מניעה מוקדמת דרך צוואות הורים חכמות (נאמנות). בדיעבד ניהול פדיון על ידי בני משפחה אחרים. |
סירוב גורף של בנקים לפתוח חשבון משכורת בסיסי | הפיכת החייב למנודה פיננסית, חוסר יכולת להתנהל בשקיפות מול בית המשפט כנדרש. | דרישה משפטית ואיום בתביעה מכוח חוק הבנקאות להקמת חשבון זכות בסיסי עם כרטיס דיירקט. |
התנגשות בין תשלום מזונות ילדים לתשלום לנושים | תשלום ישיר ייחשב לעבירה פלילית של העדפת נושים וביטול ההליך השיקומי. | הגשת בקשה דחופה למתן החלטה על קציבת מזונות שתאפשר תשלום חוקי לילדים בתוך כללי ההליך. |
[ ⚖️ מפחדים שההורים יורישו לכם חובות או שהבנק יחרים אתכם לנצח? ]
משברים משפטיים אינם מתרחשים בחלל ריק. הם תמיד זולגים לחיי המשפחה, לעבודה ולכבוד העצמי שלכם. אל תיתנו למערכת לרמוס את הזכויות הבסיסיות שלכם.
אם סירבו לפתוח לכם חשבון בנק למרות שאתם רק רוצים להפקיד משכורת, אם מאיימים לפטר אתכם בגלל שהסתבכתם בחובות מלחמה, או שאתם חרדים לגורל המזונות של הילדים שלכם המערכת המשפטית חייבת לספק לכם פתרונות, אבל היא לא תעשה זאת מיוזמתה.
במשרד ליעוז בלסיאנו, עורכי הדין למשפט מסחרי ואזרחי בונים עבורכם מעטפת הגנה של שלוש מאות שישים מעלות. אנו נלחמים בבנקים סוררים, מסדירים קציבת מזונות מהירה, שומרים על מקום העבודה שלכם בחירוף נפש, ומסייעים להורים שלכם לבנות צוואות חכמות שלא ייפלו לידי כונס הנכסים. הגיע הזמן להחזיר את השליטה לחיים שלכם.
מלחמת התאגידים: דיני שעבודים, מכירת עסק חי והגנה על דירקטורים
44. אנטומיה של קריסה תאגידית: ההבדל בין שיקום לפירוק
כאשר חברה בעירבון מוגבל קורסת תחת נטל החובות של שנת אלפיים עשרים ושש, הנהלת החברה ניצבת בפני צומת דרכים משפטי גורלי. הבחירה בנתיב הנכון תקבע האם החברה תושמד לחלוטין או שתזכה לחיים חדשים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע שני מסלולים עיקריים לתאגידים מסלול הפירוק ומסלול השיקום.
מסלול הפירוק (חיסול החברה): זהו המסלול שאליו דוחפים הנושים האגרסיביים. כאשר אין תקווה להציל את הפעילות העסקית, בית המשפט ממנה נאמן שכל תפקידו הוא לנעול את שערי המפעל, לפטר את כלל העובדים, למכור את המכונות, המחשבים והמלאי במחירי ברזל, ולחלק את התמורה הזעומה בין הנושים לפי סדר קדימויות נוקשה. בסוף התהליך, החברה נמחקת מרשם החברות וחדלה מלהתקיים.
מסלול השיקום (הקפאת הליכים): זהו מסלול הדגל של משרדנו. כאשר לחברה יש ליבה עסקית רווחית, טכנולוגיה ייחודית או לקוחות נאמנים, והקריסה נובעת אך ורק ממחנק אשראי זמני עקב המלחמה אנו נלחמים כדי להכניס את החברה למסלול של הפעלה לשם שיקום. בית המשפט מוציא צו המקפיא את כל התביעות והעיקולים, ומאפשר לחברה להמשיך לפעול, לייצר ולספק שירותים תחת הגנת בית המשפט. המטרה כאן אינה למכור ברזלים, אלא לרפא את החברה, לארגן מחדש את חובותיה, ולייצר הסדר שיאפשר לה לחזור לשוק כגוף כלכלי חזק ויציב.
45. קרב השעבודים: שעבוד צף מול שעבוד ספציפי
כדי להבין את יחסי הכוחות בתוך אולם בית המשפט כאשר חברה קורסת, חייבים להבין כיצד הבנקים מבטיחים את הכסף שלהם. הבנקים אינם מסתפקים בהבטחות; הם רושמים שעבודים ברשם החברות. קיימים שני סוגים של שעבודים, והמאבק ביניהם הוא ליבת הליטיגציה המסחרית שלנו.
השעבוד הספציפי (הקבוע): זהו שעבוד שמוטל על נכס מסוים ומוגדר מראש. למשל, הבנק נתן הלוואה לרכישת מכונת דפוס חדשה, ורשם שעבוד ספציפי על אותה מכונה בדיוק. אם החברה קורסת, הבנק זכאי לקחת את המכונה, למכור אותה, ולקחת את כל הכסף לעצמו עד לכיסוי החוב, עוד לפני שרשויות המס או העובדים רואים שקל אחד. זהו נשק עוצמתי מאוד, והוא עוקף כמעט כל נושה אחר.
השעבוד הצף (הכללי): זהו הפטנט המתוחכם ביותר של המערכת הבנקאית. זהו שעבוד שאינו תופס נכס מסוים, אלא "מרחף" כענן מעל כלל נכסי החברה המלאי במחסן, הכספים בקופה, והחובות של הלקוחות (חייבים). כל עוד החברה מתפקדת, הענן מרחף והחברה יכולה למכור ולקנות בחופשיות. אך ברגע שהחברה מפרה את הסכם ההלוואה ונכנסת לחדלות פירעון, הענן "צונח" ומתגבש. באותו רגע, כל נכסי החברה ננעלים לטובת הבנק.
בעבר, שעבוד צף נתן לבנקים כוח מוחלט להשאיר את שאר הספקים (הנושים הרגילים) חסרי כל. אולם, החוק החדש יצר מהפכה שאנו ממנפים בכל תיק. החוק קובע כי בנק בעל שעבוד צף ייאלץ לוותר על עשרים וחמישה אחוזים מהתמורה של הנכסים המשועבדים לטובת קופת הנושים הכלליים. עורכי הדין של הבנקים מנסים תמיד לטעון שהשעבודים שלהם הם ספציפיים כדי לא להתחלק בכסף. תפקידנו הוא לגרור אותם לבית המשפט, לנתח את חוזי האשראי שלהם, ולהוכיח לשופט כי מדובר למעשה בשעבוד צף מוסווה. ברגע שאנו מצליחים להגדיר את השעבוד כצף, אנו משחררים מיליוני שקלים לטובת הספקים הקטנים שממתינים לכספם, ומאלצים את הבנק לספוג חלק מנזקי המלחמה.
46. הקסם המסחרי: מכירת החברה "כעסק חי" ונקי מחובות
כאשר חברה נמצאת תחת צו הקפאת הליכים, המטרה העליונה שלנו היא למצוא לה משקיע או קונה. אך מי ירצה לקנות חברה שחייבת עשרים מיליון שקלים לבנקים ולספקים? כאן בדיוק נכנס לתמונה אחד הכלים הגאוניים והעוצמתיים ביותר של דיני החברות מכירת החברה כעסק חי ונקי מכל שעבוד או עיקול (פעולה המסתמכת לרוב על סעיפי מכר מיוחדים בחוק חדלות פירעון או סעיף שלושים וארבע לחוק המכר).
התהליך עובד כך: הנאמן מפרסם מכרז להזמנת הצעות רכישה לפעילות החברה. משקיע חיצוני מציע חמישה מיליון שקלים. בית המשפט הכלכלי מאשר את המכירה ומוציא צו דרמטי. הצו מורה "לנקות" את החברה לחלוטין. המשקיע מקבל לידיו את המותג, את רשימת הלקוחות, את הציוד ואת העובדים המסורים, כשהם חפים מכל חוב עבר.
ומה קורה עם חובות העבר של עשרים מיליון השקלים? הם נשארים מאחור בתוך "קליפה משפטית" ריקה, יחד עם חמשת מיליוני השקלים ששילם המשקיע. הנאמן יחלק את הכסף הזה בין הנושים הישנים, והחברה החדשה תצא לדרך חופשייה, ללא טלפונים מספקים זועמים וללא בנקים נושפים בעורפה.
עבור בעלי החברה המקוריים שקרסו, זהו מהלך של הצלת מפעל חיים. לעיתים קרובות אנו מנהלים את המשא ומתן כך שהמשקיע החדש שוכר את שירותיו של הבעלים המקורי כמנכל שכיר בחברה החדשה, משום שהוא מכיר את העסק טוב מכולם. כך, הבעלים המקורי אמנם מאבד את מניותיו, אך הוא שומר על מטה לחמו, מציל את מקומות העבודה של עובדיו, ורואה את מפעל חייו ממשיך לשגשג גם ביום שאחרי מלחמת אלפיים עשרים ושש.
47. החזית האישית של המנכל: התגוננות מתביעות על אחריות נושאי משרה
הסיוט האפל ביותר של כל מנכל, סמנכל כספים או חבר דירקטוריון מתחיל ביום שבו הנאמן נכנס למשרדי החברה. הנאמן מתחיל לאסוף תכתובות דואר אלקטרוני, פרוטוקולים של ישיבות הנהלה ודוחות כספיים. המטרה שלו היא למצוא עילה להגיש תביעה אישית נגד נושאי המשרה, ולחייב אותם לשלם מכיסם הפרטי את חובות החברה הקורסת.
העילה הנפוצה והמסוכנת ביותר נקראת העדפת נושים, אך המסוכנת ממנה נקראת הפעלה בגירעון תוך ידיעה על חדלות פירעון. הנאמן טוען: "אתם הדירקטורים ידעתם כבר בחודש מרץ שהחברה מדממת ואין לה סיכוי לשרוד בגלל המלחמה. למרות זאת, המשכתם להזמין סחורה מספקים בחודש מאי, בידיעה ברורה שלא תוכלו לשלם להם. יצרתם חובות חדשים בחוסר תום לב, ולכן אתם תשלמו אותם אישית". תביעה כזו יכולה להרוס את חייו של המנהל ולהוביל לאובדן ביתו הפרטי, גם אם מעולם לא חתם על ערבות אישית.
הגנת משרדנו על נושאי משרה בתיקים אלו מבוססת על דוקטרינה משפטית איתנה הידועה בשם כלל שיקול הדעת העסקי. אנו מופיעים בפני השופט ומוכיחים כי בזמן אמת הדירקטורים לא פעלו במרמה או בעצימת עיניים. אנו מציגים נתונים המראים כי ההנהלה התכנסה, התייעצה עם רואי חשבון, והאמינה באמת ובתמים שמענקי המדינה בדרך, או שפתיחת השוק לאחר סיום הלחימה תכסה את הגירעון. אנו מסבירים לבית המשפט כי חוכמה בדיעבד היא קלה, אך מנהל שפועל בתוך ערפל הקרב העסקי של שנת מלחמה ומנסה בכל כוחו להציל את החברה, אינו צריך להיענש על סיכון עסקי סביר שנכשל.
בנוסף, אנו מפעילים מיד את פוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה של החברה, מאלצים את חברת הביטוח לממן את הייצוג המשפטי היקר, ודורשים ממנה לשאת בכל פשרה כספית שתושג מול הנאמן, כדי להבטיח שהמנהל יצא מהאירוע ללא פגיעה בכיסו הפרטי.
טבלה 11: אסטרטגיית ניהול משברים תאגידיים | פעולות ההנהלה אל מול החוק
טבלה זו מדגימה כיצד החלטות נכונות של ההנהלה רגע לפני הקריסה הופכות לטיעוני הגנה משפטיים מוחצים בבית המשפט הכלכלי.
הפעולה המסוכנת שבוצעה בחברה ערב הקריסה | טענת הנאמן או המפרק לחבות אישית נגד המנהלים | קו ההגנה המשפטי והפעולה המונעת שאנו מיישמים |
המשך רכישת סחורה באשראי מספקים כשהקופה ריקה | הפעלה בגירעון ורמיית ספקים שדינה הרמת מסך וחיוב הדירקטורים באופן אישי ופלילי. | הפעלת "כלל שיקול הדעת העסקי". הוכחת תוכנית הבראה כנה והסתמכות סבירה על הבטחות סיוע ממשלתי עקב המלחמה. |
מכירת רכבי החברה בחיפזון לסוחר מכוניות במזומן | הברחת נכסים מנושים מובטחים (בנקים) ועבירה פלילית של רישום כוזב במסמכי תאגיד. | מניעה מראש: כל מכירת רכוש חייבת להיעשות תחת חוות דעת שמאי, שקיפות מוחלטת והפקדת התמורה לחשבון החברה. |
חתימה על שעבוד לטובת הבנק רגע לפני עצירת תשלומים | יצירת שעבוד בגין חוב עבר הנחשבת להעדפת נושים פסולה שדינה בטלות מלאה. | פסילת השעבוד בבית המשפט והפיכת הבנק חזרה לנושה רגיל. הדירקטורים יטענו לכפייה ואילוץ מצד הבנק המאיים. |
הבנק דורש את כל הציוד והמלאי מכוח שעבוד צף קודם | דרישה לשאוב את כל התזרים והנכסים של החברה מבלי להשאיר דבר לעובדים ולספקים. | מאבק משפטי להגדרת השעבוד כצף ולא ספציפי, ושמירת עשרים וחמישה אחוזים מתמורת המלאי לטובת כלל קופת הנושים הכלליים. |
[ 🏢 דירקטורים או בעלי חברות חוששים מתביעות אישיות או מאובדן מפעל חייכם? ]
חברה שקורסת היא אירוע קשה, אך כאשר הנאמן מחפש אשמים כדי לכסות את הבור התקציבי, הדירקטוריון הופך למטרה הראשונה.
אל תמתינו עד שהנאמן יתפוס לכם את המחשבים ויחקור אתכם במשרדו. אם החברה שלכם מראה סימני קריסה כבדים בגלל משבר המלחמה, כל פעולה שאתם עושים היום המשך הזמנת סחורות, תשלום לספקים נבחרים, או חתימה על הלוואות חדשות תיבחן מחר במיקרוסקופ פלילי ואזרחי.
במשרד ליעוז בלסיאנו, עורכי הדין למשפט מסחרי ודיני חברות מגנים על חברות ועל מי שמנהל אותן. אנו מגישים בקשות להקפאת הליכים כדי למכור את החברה כעסק חי ולנקות אותה מחובות, נאבקים בבנקים על סיווג השעבודים כדי לשחרר כסף לספקים שלכם, ומקימים חומת מגן משפטית סביב הדירקטורים ונושאי המשרה כדי למנוע הרמת מסך. אנו מנהלים את המשבר התאגידי שלכם בעוצמה, בדיסקרטיות ובמקצועיות חסרת פשרות.
לסיכום: החירות הכלכלית בהישג יד
חזון משפטי מנצח: לחזור לנשום ולהפוך את המשבר הכלכלי להזדמנות
המסע שעברנו לאורך שנים עשר פרקי המדריך הזה הוא מסע שמתחיל בחושך מוחלט ומסתיים באור גדול. שנת אלפיים עשרים ושש הביאה עימה חורבן כלכלי שאיש לא יכול היה לצפות או להיערך אליו. עסקים מפוארים שגשגו במשך עשורים, קרסו בתוך שבועות ספורים של לחימה, עצירת שרשראות אספקה וגיוס מילואים נרחב. שכירים איבדו את מקור פרנסתם ומשפחות שלמות מצאו את עצמן מול שוקת שבורה, נרדפות על ידי בנקים, חברות אשראי וגורמי גבייה.
המסר החשוב ביותר שאנו מבקשים להעביר לכם בסיומו של מדריך זה הוא שהקריסה הכלכלית הזו אינה מעידה עליכם כבני אדם, ואינה מצביעה על כישלון מוסרי. אתם הייתם קורבנות של רעידת אדמה מאקרו כלכלית ברמה הלאומית. הבושה, רגשות האשמה מול הילדים, והפחד מפני מכתבי ההתראה כל אלו הם תגובות טבעיות לחלוטין, אך הם גם האויבים הגדולים ביותר של השיקום שלכם.
החוק הישראלי, ובראשו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נכתב מתוך הבנה עמוקה של כלכלת שוק מודרנית. המחוקק יודע שסיכון עסקי הוא המנוע של המשק, ושחובתה של המדינה היא לספק כפתור אתחול לאזרחיה כשהסיכון הזה מתממש, בוודאי בנסיבות של מלחמה. כניסה להליך משפטי מוסדר אינה כניעה, אלא לקיחת אחריות. זהו המעבר ממצב של ניצוד למצב של מנהל משבר. כאשר אתם מצוידים בייצוג משפטי קפדני ולוחמני, אתם עוצרים את העיקולים, שומרים על קורת הגג שלכם, מגינים על משכורתה של בת הזוג, ומכריחים את הבנקים לחתוך את החובות האסטרונומיים לממדים מציאותיים שתוכלו לעמוד בהם. קבלת צו ההפטר בסוף התהליך היא תעודת השחרור שלכם חזרה לחיים של יצירה, יזמות ושקט נפשי.
אודות משרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו: חומת המגן הפיננסית שלכם
הופכים קריסה לאסטרטגיה של שיקום. משרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו הוא משרד בוטיק עילית המתמחה בליטיגציה מסחרית אגרסיבית, דיני בנקאות, פירוק חברות וייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון מורכבים. המשרד חרט על דגלו מטרה עליונה אחת לשמור על נכסיו, כבודו ועתידו של הלקוח אל מול דורסנות המערכת הבנקאית והממסדית.
אנו מבינים שמשבר פיננסי הוא שעתכם הקשה ביותר. לכן, המודל שלנו מבוסס על הגנה התקפית. אנו לא מסתפקים בלהגיש טפסים לבית המשפט ולחכות להחלטת הנאמן; אנו יוזמים הליכים. מחלקת הליטיגציה שלנו מנתחת תביעות חוב של בנקים ומוחקת ריביות לא חוקיות, מנהלת משא ומתן עיקש לאישור הסדרי נושים מחוץ לכותלי בית המשפט (חלק עשירי לחוק), ומגנה בחירוף נפש על דירקטורים ונושאי משרה מפני תביעות אישיות והרמת מסך.
הצוות המשפטי שלנו מורכב מעורכי דין, כלכלנים ויועצי מס, הפועלים בסינרגיה מוחלטת כדי לייצר מעטפת הגנה הרמטית סביב התא המשפחתי שלכם. כשאנחנו ניצבים מול עורכי הדין של הבנקים בבית המשפט, הם יודעים שהם עומדים מול קיר משפטי בצור שאינו מתקפל ואינו ממצמץ. אצלנו אתם לא תיק נוסף בארון; אצלנו אתם פרויקט שיקום לאומי שאנו מחויבים להביא אל קו הסיום כשידכם על העליונה. בונים לכם חומת אש משפטית, ומחזירים לכם את השליטה על החיים.
ההזדמנות שלכם לצאת ממעגל החובות
המדריך המקיף שקראתם פרס בפניכם את מפת הדרכים המלאה, אך את הצעד הראשון אתם חייבים לעשות בעצמכם. אם אתם חיים בחרדה מכל דפיקה בדלת, אם חשבון הבנק שלכם עוקל הבוקר, או שאתם מרגישים שאתם פשוט מעבירים כסף מהלוואה להלוואה כדי לשרוד עוד חודש הגיע הזמן לעצור את כדור השלג.
אנו מזמינים אתכם ואת בני משפחותיכם לפגישת הערכת מצב אסטרטגית, חסויה ודיסקרטית לחלוטין. בפגישה זו נמפה את כלל החובות שלכם, נבדוק אילו נכסים חשופים לסכנה, ונבנה תוכנית פעולה משפטית מיידית להוצאת צווי עיכוב הליכים, מחיקת חובות או הגעה להסדר נושים מהיר.
📞 חייגו אלינו כעת לתיאום פגישה אישית ודיסקרטית: 03-5550494
💬 [לחצו כאן לשליחת הודעה ישירה למנהל מחלקת חדלות פירעון בוואטסאפ לתיאום שיחת חירום לעצירת הליכים >>]
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין. דורשים צדק כלכלי, משיגים חירות פיננסית.
האמור במדריך זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הפרטניות והעובדתיות. אין באמור במאמר זה משום הבטחה לתוצאה משפטית מסוימת.
תגובות