המזונות החדשים 2026: איך שומרים על הילדים ועל הכיס במשמורת משותפת? (מדריך וחישוב) | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

מזונות ילדים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

מבוא: הכסף שמניע את הגירושין

אחת הסוגיות הכלכליות המרכזיות, הנפיצות והכואבות ביותר בהליך גירושין היא קביעת מזונות הילדים. זהו הרגע שבו האמוציות פוגשות את הארנק. עבור האם, המזונות נתפסים כביטחון כלכלי הכרחי להישרדות הילדים. עבור האב, הם לעיתים נתפסים כקנס כבד המאיים על יכולתו לפתוח דף חדש. במשך עשרות שנים, כללי המשחק בישראל היו נוקשים, מבוססי מגדר (ולא יכולת כלכלית), ויצרו עיוותים קשים. גברים השתעבדו לתשלומי עתק גם כשהרוויחו שכר מינימום, ונשים נלחמו על כל שקל בבתי הדין. אך בשנים האחרונות, ובאופן מובהק בשנת 2026, אנו עדים למהפכה שקטה אך דרמטית. פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) טרף את הקלפים. הוא ביטל את האקסיומה לפיה "האבא תמיד משלם", והחליף אותה במשוואה כלכלית חדשה, הוגנת ושוויונית יותר.

כיום, המזונות אינם נקבעים עוד לפי מגדר ("האב חייב"), אלא לפי שני פרמטרים אובייקטיביים: כמה כל אחד מרוויח, וכמה זמן כל אחד נמצא עם הילדים.

בפרק זה, ה-21 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני משפחה וירושה, נפרק את המוקש הזה לגורמים. נסביר בשפה פשוטה (אך משפטית ומדויקת) כיצד מחושבים המזונות כיום, מהם "צרכי קטין", מתי אב יכול להיות פטור לחלוטין מתשלום, ואיך בונים אסטרטגיה שתשמור על עתיד הילדים מבלי למוטט את ההורים.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

חלק א': היסטוריה של מהפכה | מ"הדין האישי" לשוויון בנטל

1. חוק המזונות והדין העברי: נקודת המוצא הישנה

כדי להבין את המהפכה, צריך להבין מאיפה באנו.

בישראל, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, קובע כי חובת המזונות נקבעת לפי "הדין האישי" החל על האדם. עבור יהודים, מדובר בדין העברי.

לפי ההלכה היהודית המסורתית (החלה עדיין בבתי הדין הרבניים ולגבי ילדים עד גיל 6 בבתי המשפט):

• האב חייב אבסולוטית: החובה לזון את הילדים מוטלת על האב בלבד. לא משנה אם האם מרוויחה פי 3 ממנו, או אם הילדים אמידים בפני עצמם.

• צרכים הכרחיים: האב חייב לספק את המינימום ההכרחי לקיום (מזון, קורת גג בסיסית, ביגוד בסיסי).

• מדין צדקה: מעבר למינימום ההכרחי (חוגים, בילויים, טיולים), החיוב הוא "מדין צדקה" ושם יש התחשבות מסוימת ביכולת הכלכלית, אך עדיין הנטל העיקרי היה על האב.

המצב הזה יצר אבסורדים. אבות שהרוויחו 6,000 ש"ח חויבו במזונות של 4,000 ש"ח ונזרקו לעוני, בעוד אמהות שהרוויחו 20,000 ש"ח היו פטורות מהשתתפות. המציאות הזו, שלא תאמה את החברה המודרנית ואת השוויון המגדרי בשוק העבודה, זעקה לשינוי.

2. המפץ הגדול: הלכת בע"מ 919/15

ביולי 2017, בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 7 שופטים הוציא תחת ידו את הפסיקה החשובה ביותר בדיני המשפחה במאה ה-21.

ההלכה קבעה חידוש מהפכני לגבי ילדים בגילי 6 עד 18:

החובה היא כבר לא "אבסולוטית על האב", אלא חובה משותפת של שני ההורים מדין צדקה.

המשמעות המעשית:

1. שוויון: שני ההורים חייבים לזון את ילדיהם.

2. הנוסחה החדשה: גובה המזונות ייקבע לפי היחס בין ההכנסות הפנויות של ההורים, ולפי היחס בין זמני השהות של כל הורה עם הילדים.

במילים פשוטות: אם שני ההורים מרוויחים אותו דבר, והילדים נמצאים אצל שניהם בדיוק חצי מהזמן (משמורת משותפת מלאה), האב לא ישלם לאם דמי מזונות שוטפים. כל הורה יישא בהוצאות הילדים כשהם אצלו (אוכל, בילויים), והם יתחלקו חצי-חצי בהוצאות הגדולות (ביגוד, חינוך, בריאות).

זוהי בשורה דרמטית ששינתה את כל מערך הכוחות בחדרי המשא ומתן ובבתי המשפט.

3. טבלת ההשוואה: העולם הישן מול החדש

🛑 הדין הישן (לפני 919/15)	✅ הדין החדש (2026) – גילאי 6-18
החייב: האב בלבד.	החייב: שני ההורים (לפי יכולת).
משמורת משותפת: האב משלם מזונות מלאים (או מופחתים ב-25%).	משמורת משותפת: האב עשוי להיות פטור ממזונות שוטפים.
הכנסת האם: כמעט לא רלוונטית לצרכים הבסיסיים.	הכנסת האם: קריטית לנוסחת החישוב.
התוצאה: תחושת קיפוח ועוני בקרב אבות.	התוצאה: חלוקת נטל שוויונית והוגנת יותר.

4. ההחרגה: מה קורה עם ילדים מתחת לגיל 6?

חשוב לשים כוכבית גדולה. המהפכה של בית המשפט העליון חלה על ילדים מגיל 6 ומעלה.

לגבי ילדים מתחת לגיל 6 ("קטני קטינים"), בית המשפט העליון השאיר (בינתיים) את הדין העברי על כנו.

כלומר: עד גיל 6, האב עדיין חייב ב"צרכים ההכרחיים" של הילד באופן אבסולוטי, גם אם יש משמורת משותפת וגם אם האם מרוויחה יותר ממנו.

עם זאת, בשנת 2026, אנו רואים בתי משפט לענייני משפחה ש"מותחים את הגבולות". שופטים רבים מוצאים דרכים יצירתיות לאזן את התמונה גם בגיל הרך, למשל על ידי הפחתה משמעותית ברכיב המדור (שכר דירה) או על ידי קיזוזים שונים, מתוך הבנה שאי אפשר להתעלם מהמציאות השוויונית גם בגיל 4.

5. בתי הדין הרבניים: המבצר השמרני

כאן נוצר הפער הגדול ביותר ("מרוץ הסמכויות").

בעוד שבית המשפט למשפחה מחבק את הלכת 919/15, בתי הדין הרבניים מסתייגים ממנה. הדיינים פוסקים לפי ההלכה, ולפי ההלכה האב הוא החייב העיקרי.

לכן, גברים רבים יעדיפו לנהל את תביעת המזונות בבית המשפט למשפחה (שם יש סיכוי למזונות מופחתים או אפס מזונות), בעוד נשים רבות יעדיפו את בית הדין הרבני (שם הסיכוי לקבל מזונות מסורתיים גבוה יותר).

הבחירה בערכאה הנכונה היא ההחלטה האסטרטגית הראשונה והחשובה ביותר שתעשו בתיק.

איך חושבו המזונות פעם ואיך זה עובד היום?

הפרמטר	הגישה הישנה (לפני המהפכה)	הגישה החדשה (2026 - בתי המשפט למשפחה)
מי משלם?	החובה הייתה מוחלטת על האב, גם אם האם הרוויחה יותר ממנו.	שוויון בנטל: שני ההורים נושאים בתשלום לפי יחס ההכנסות שלהם.
משמורת משותפת	לא השפיעה משמעותית על הסכום. האב שילם כמעט מלא.	הקלף המנצח: המזונות יכולים לרדת ב-50% ואף להתבטל כליל אם השכר דומה.
הכנסת האישה	לא רלוונטית לחישוב צרכי הילדים הבסיסיים (עד גיל 6).	קריטית. אם האישה משתכרת היטב, חלקה בתשלום עולה בהתאם.
דמי מדור (שכירות)	האב שילם את חלקם של הילדים בשכר הדירה של האם.	אם הילדים לנים חצי מהזמן אצל האב, חובת המדור לאם מצטמצמת דרמטית.

✋ רגע לפני שאתם מסכימים לסכום שילווה אתכם שנים חישוב מזונות הוא לא ניחוש, הוא מתמטיקה משפטית מדויקת. טעות בחישוב ההכנסה הפנויה או זמני השהות יכולה לעלות לכם במאות אלפי שקלים מצטברים עד גיל 18.

אל תסמכו על מחשבונים אקראיים ברשת. הזמינו את "הקונסליירי" - שיחת אבחון אסטרטגית (20 דקות) שבה נריץ סימולציה מהירה על הנתונים שלכם ונבין מה הסכום הריאלי שצריך לשלם (או לקבל). [לחצו כאן לבדיקת נאותות מהירה עם הקונסליירי >>] 

אל תצאו למלחמה בלי תחמושת העולם של דיני המשפחה השתנה. היום, יותר מתמיד, ההכנה המוקדמת קובעת את התוצאה הסופית בבנק. בין אם אתם בצד שמשלם ובין אם בצד שמקבל, אתם חייבים לדעת מה המספרים האמיתיים לפני שמגיעים לגישור או לבית המשפט.

במשרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו, אנחנו מציעים לכם להתחיל חכם. במקום להתחייב להליכים יקרים על ההתחלה, בואו לפגישת "קונסליירי" קצרה וממוקדת. אנחנו נבדוק את המספרים, נמפה את הסיכונים, ונבנה אסטרטגיה שתשמור עליכם כלכלית.

[שריינו שיחה עם הקונסליירי ובואו נגן על הכיס שלכם >>]  או השאירו פרטים ונחזור אלייכם בהקדם

תנאים שווים בשני הבתים | אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים

חלק ב': המחשבון המשפטי | שלושת השלבים לקביעת הסכום

6. זה לא "שוק": הנוסחה המתמטית

רבים מגיעים לבית המשפט או לגישור בתחושה שמדובר ב"שוק טורקי": האם דורשת 10,000 ש"ח, האב מציע 2,000 ש"ח, ובסוף סוגרים באמצע.

בשנת 2026, הגישה הזו נעלמה כמעט לחלוטין. בתי המשפט למשפחה עובדים עם "אקסלים" ונוסחאות סדורות. שיקול הדעת של השופט עדיין קיים, אבל הוא תחום בתוך מסגרת אנליטית ברורה המורכבת משלושה שלבים (הלכת בע"מ 919/15):

1. אומדן הצרכים: כמה באמת עולה לגדל את הילד הספציפי הזה?

2. קביעת היכולת הכלכלית: כמה כל הורה יכול להביא לשולחן (יחס הכנסות)?

3. חלוקת הזמנים: כמה זמן הילד נמצא אצל כל אחד (יחס זמני שהות)?

השילוב של שלושת הנתונים הללו הוא שמייצר את השורה התחתונה. נצלול לכל אחד מהם.

7. שלב א': כמה עולה הילד? (הבחנה בין סוגי הוצאות)

השאלה "כמה עולה ילד" היא לא פילוסופית, אלא כלכלית. בתי המשפט מבחינים בין שני סוגי הוצאות, וההבחנה הזו היא קריטית להבנת המזונות החדשים:

• הוצאות תלויות שהות (משתנות): אלו הוצאות שנוצרות רק כשהילד נמצא פיזית אצל ההורה. למשל: אוכל, מים למקלחת, חשמל בחדר, דלק לנסיעות, בילויים בקניון.

  ההיגיון החדש: במשמורת משותפת, כשהילד אצל האבא, האבא קונה לו פיצה. כשהוא אצל האמא, האמא קונה לו פיצה. אין סיבה שאחד יעביר לשני כסף על "אוכל", כי כל אחד נושא בהוצאה הזו באופן ישיר ("בעין") כשהילד אצלו.

• הוצאות שאינן תלויות שהות (קבועות): אלו הוצאות שצריך לשלם בלי קשר לאיפה הילד ישן הלילה. למשל: ביגוד והנעלה (הילד צריך מעיל אחד טוב, לא שניים), ציוד לבית ספר, ביטוח בריאות, תספורת, טלפון נייד.

  ההיגיון החדש: את ההוצאות האלו צריך לרכז. בדרך כלל ממנים "הורה מרכז" (לרוב האם, אך לא תמיד) שמקבל סכום חודשי מההורה השני כדי לקנות את הביגוד והציוד עבור הילד לשני הבתים, או שפותחים "חשבון משותף להוצאות הילדים" שממנו יורדות ההוצאות הללו.

• סכום המינימום: בשנת 2026, הפסיקה התייצבה על כך שצרכים הכרחיים של קטין (ללא מדור) נעים סביב 2,250 – 1,600 ש"ח בחודש. על סכום זה מתווסף חלקו של הילד בשכר הדירה ("מדור").

8. שלב ב': היכולת הכלכלית (לא רק מה שכתוב בתלוש)

כשבית המשפט בוחן "הכנסה", הוא לא מסתפק בשורת ה"נטו" בתלוש המשכורת. עורכי דין מנוסים יודעים לחפור עמוק יותר כדי לחשוף את היכולת הכלכלית האמיתית:

1. פוטנציאל השתכרות: אב שהוא הייטקיסט בהכשרתו אך בוחר לעבוד בחצי משרה כגנן כדי לשלם פחות מזונות, יחויב לפי הפוטנציאל שלו (שכר של מהנדס) ולא לפי השכר בפועל. בית המשפט לא נותן יד ל"הנמכת הכנסות טקטית".

2. הכנסות פסיביות: שכר דירה מנכסים, דיבידנדים ממניות, ריביות.

3. הטבות שכר: רכב חברה, ארוחות, בונוסים שנתיים, מניות חסומות (RSU) ואופציות. כל אלו מתורגמים לכסף.

4. כסף שחור: אצל עצמאים המצהירים על הכנסות מינימום אך חיים ברמת חיים גבוהה (נוסעים בג'יפ חדש, גרים בוילה), בית המשפט יכול לפסוק מזונות לפי "רמת החיים" ולא לפי הדיווח למס הכנסה.

לאחר שקלול כל הנתונים, נקבע "יחס ההכנסות". למשל: האב מרוויח 20,000 נטו, האם 10,000 נטו. היחס הוא 66% לאב ו-33% לאם.

לייעוץ בנושא מזונות ילדים

9. שלב ג': המדור (החלק היקר ביותר)

מעבר לאוכל ולבגדים, הילד צריך קורת גג. זהו רכיב ה"מדור" (שכר דירה או משכנתא) ו"אחזקת מדור" (חשמל, ארנונה, מים, ועד בית).

הכלל הבסיסי הוא שההורה משתתף בחלק היחסי של הילדים בהוצאות הדיור של ההורה השני:

• ילד אחד: 33% משכר הדירה.

• שני ילדים: 40% משכר הדירה.

• שלושה ילדים ומעלה: 50% משכר הדירה.

המלכוד במשמורת משותפת: כששני ההורים מחזיקים חדרי ילדים מלאים בביתם, שניהם משלמים שכר דירה גבוה. נוצרת "כפילות מדור". במצב כזה, בתי המשפט נוטים להפחית את חיוב המדור של האב, מתוך הבנה שהוא כבר מספק קורת גג לילדים מחצית מהזמן בביתו שלו, ואין סיבה שיממן באופן מלא גם את הבית של האם.

10. המחציות: ההוצאות החריגות

בנוסף למזונות השוטפים ("הבסיס"), פסק הדין תמיד יכלול סעיף של "מחציות" (הוצאות חריגות).

אלו הוצאות שלא ניתן לחזות מראש את גובהן המדויק, ולכן ההורים מתחלקים בהן שווה בשווה (או לפי יחס ההכנסות) כנגד קבלות, בזמן אמת:

• הוצאות רפואיות חריגות: טיפולי שיניים, אורתודנטיה, משקפיים, פסיכולוג, ריפוי בעיסוק, תרופות שאינן בסל.

• הוצאות חינוך: חוגים (בדרך כלל עד שניים לילד), קייטנות (בדרך כלל מחזור אחד בקיץ ופסח), שיעורים פרטיים, מסע לפולין, אגרות בית ספר, ציוד לתחילת שנה.

  ההתחשבנות על ה"מחציות" היא מקור אינסופי לסכסוכים ("היא רשמה אותו לחוג יקר בלי לשאול אותי"), ולכן חשוב להגדיר בהסכם מנגנון אישור מראש.

סיווג הוצאות הילד: מי משלם מה?

🛒 סוג ההוצאה	💡 דוגמאות	⚖️ מי משלם במשמורת משותפת (919/15)?
תלוית שהות (משתנה)	מזון, בילויים, היגיינה, דלק, חשמל.	כל הורה משלם בעצמו כשהילד אצלו. אין העברות כספים.
אינה תלוית שהות (קבועה)	ביגוד והנעלה, תספורת, ציוד לימודי, סלולר, ביטוח רפואי.	משולם במרוכז. ההורה ה"חזק" מעביר ל"הורה המרכז", או דרך חשבון משותף.
מדור (דיור)	חלק יחסי בשכר דירה/משכנתא, ארנונה, מים.	מחושב לפי נוסחה. במשותפת יש הפחתה משמעותית בחיוב האב.
מחציות (חריגות)	חוגים, קייטנות, טיפולי שיניים, משקפיים.	חלוקה חצי-חצי (או לפי יחס הכנסות) כנגד הצגת קבלה.

חלוקת הנטל | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

חלק ג': המוקשים האסטרטגיים | מ"מכה ראשונה" ועד חייל בצבא

11. המכה הראשונה: מזונות זמניים (ההחלטה הקובעת)

הליך גירושין מלא יכול להימשך שנה ואף שנתיים. הילדים לא יכולים לחכות לפסק הדין הסופי כדי לאכול. לכן, בתחילת ההליך, מוגשת בקשה ל"מזונות זמניים".

זוהי החלטת ביניים, הניתנת לעיתים קרובות במהירות, על סמך מסמכים ראשוניים בלבד ולפני שהתקיימו חקירות עומק.

הסכנה האסטרטגית: זמני הופך לקבוע.

לשופטים יש נטייה טבעית "להתאהב" בהחלטה הזמנית של עצמם. אם השופט פסק מזונות זמניים של 4,000 ש"ח בתחילת התיק, קשה מאוד לשכנע אותו בסוף התיק להוריד את הסכום ל-2,000 ש"ח, אלא אם כן הוכח שינוי דרמטי או שקר בוטה.

לכן, אסור "לישון" בשלב המזונות הזמניים. יש להשקיע את מירב המאמצים, להגיש כתבי טענות מנומקים ומגובים באסמכתאות כבר בשלב זה. ניצחון במזונות הזמניים הוא בדרך כלל ניצחון בתיק כולו.

12. שינוי נסיבות מהותי: האם פסק הדין הוא לנצח?

אחת השאלות הנפוצות היא: "התחייבתי בהסכם ל-5,000 ש"ח, אבל פיטרו אותי / התחתנתי שוב / נולד לי ילד חדש. האם אפשר לפתוח את התיק?".

התשובה היא: כן, אבל זה קשה מאוד.

פסק דין למזונות הוא היחיד שאינו "סופי" (מעשה בית דין), שכן צרכי הילד משתנים. אולם, כדי למנוע הצפת בתי המשפט, הפסיקה דורשת הוכחה של "שינוי נסיבות מהותי".

מה נחשב לשינוי מהותי ב-2026?

• פיטורים: לא מספיק להיות מובטל חודש. צריך להוכיח אובדן כושר השתכרות מתמשך וניסיונות כנים למצוא עבודה.

• ילד חדש: הולדת ילדים נוספים לאב (מפרק ב') היא עילה מוכרת לבחינה מחדש של חלוקת המשאבים, שכן האב צריך לפרנס כעת יותר נפשות מאותה עוגה.

• בן מורד: ילד שמסרב לראות את אביו באופן עקבי ובוטה ("ניכור הורי"), בית המשפט עשוי לבטל את מזונותיו כסנקציה ("אין אבא, אין מזונות"), אם כי זהו צעד קיצוני.

• שינוי זמני שהות: אם בהסכם נקבע שהילדים אצל האם, ובפועל הם עברו לגור חצי מהשבוע אצל האב: זהו השינוי הקלאסי המצדיק הפחתת מזונות.

13. מזונות אישה: החיוב שנשכח (ועולה ביוקר)

עד עכשיו דיברנו על הילדים. אבל מה עם האישה?

לפי הדין העברי, כל עוד בני הזוג נשואים (לא ניתן גט), הבעל חייב במזונות אשתו ("עולה עמו ואינה יורדת"). מטרת מזונות האישה היא לשמור על רמת החיים שהאישה הורגלה אליה בנישואין.

זהו כלי טקטי אדיר בידי נשים מסורבות גט. אישה יכולה לתבוע מזונות אישה גבוהים, ולחייב את הבעל לשלם לה אלפי שקלים בחודש כל עוד הוא מסרב לתת לה גט.

ההגנה של הבעל ("מעשה ידיה תחת מזונותיה"):

הכלל הוא שאם האישה עובדת ומרוויחה מספיק כדי לכסות את צרכיה, הבעל פטור ממזונותיה. הוא אומר לה: "צאי מעשה ידייך (המשכורת שלך) תחת מזונותייך".

לכן, במשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים ומרוויחים יפה, תביעת מזונות אישה היא לרוב חסרת תוחלת. היא רלוונטית בעיקר במקרים שבהם האישה לא עבדה שנים רבות והייתה תלויה כלכלית בבעל.

חשוב לדעת: אישה שבגדה ("זנתה תחת בעלה") או עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ("מורדת"), מפסידה את זכותה למזונות אישה.

14. ידועים בציבור: מזונות משקמים

מה קורה אם לא התחתנתם ברבנות?

במקרה של ידועים בציבור, אין חובה דתית למזונות אישה. אולם, בית המשפט יצר יצור משפטי שנקרא "מזונות משקמים".

הרעיון הוא חוזי: אם בת הזוג הקריבה את הקריירה שלה למען הבית והזוגיות, לא ייתכן שהיא תיזרק לרחוב ביום הפרידה ללא כלום. בית המשפט יפסוק לה סכום חודשי לתקופה קצובה (למשל, שנתיים-שלוש) כדי לאפשר לה "להשתקם", לרכוש מקצוע ולעמוד על הרגליים. זהו לא "לנצח", אלא גשר לחיים עצמאיים.

15. מזונות ילד חייל: השליש האחרון

החגיגה לא נגמרת בגיל 18.

בישראל, השירות הצבאי (או הלאומי) הוא חובה, והחייל אינו יכול לפרנס את עצמו.

הפסיקה קבעה כלל ברזל: בתקופת השירות הצבאי (גיל 18 עד 21/שחרור), סכום המזונות עומד על שליש (1/3) מהסכום המקורי.

ההיגיון: הצבא מספק לחייל אוכל, מדים ולינה (בחלק מהזמן), ולכן הצרכים יורדים. אבל החייל עדיין חוזר הביתה בסופ"ש, מכבס בגדים, אוכל את המקרר ויוצא לבלות. השליש נועד לכסות את העלויות הללו.

במקרים מסוימים, ניתן לבקש שסכום זה יועבר ישירות לחשבון הבנק של החייל, כדי לחנך אותו לעצמאות כלכלית ולמנוע חיכוכים בין ההורים.

ההבדל בין מזונות ילדים למזונות אישה

🥊 קריטריון להשוואה	👶 מזונות ילדים	👩 מזונות אישה
המטרה	דאגה לצרכי הקטין (אוכל, מדור).	שמירה על רמת החיים של האישה.
הבסיס החוקי	חובה מוחלטת (דין אישי/אזרחי).	תלוי בנישואין (דין עברי) או חוזה (ידועים בציבור).
השפעת הכנסת האישה	משפיעה על גובה הסכום (איזון משאבים).	יכולה לבטל את החיוב לגמרי ("מעשה ידיה").
מתי זה נגמר?	גיל 18 (יורד לשליש) או 21.	ברגע מתן הגט (או בפסק דין לגירושין).
השפעת בגידה	אין השפעה. הילד לא אשם.	שלילת זכאות. אישה בוגדת מפסידה מזונות.

מומחים בדיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

חלק ד': השיניים של החוק | איך גובים את הכסף?

16. פסק הדין הוא רק ההתחלה

קיבלת פסק דין למזונות. השופט חתם, הנייר מרשים, אבל ב-10 לחודש החשבון נשאר ריק. האב (או האם החייבת) לא מעביר את הכסף.

זוהי סיטואציה שכיחה ומתסכלת. במדינת ישראל של 2026, מערכת האכיפה עברה שדרוג משמעותי, והיא מציעה שני נתיבים עיקריים לפעולה: הוצאה לפועל (המסלול האגרסיבי) או ביטוח לאומי (רשת הביטחון).

הבחירה בין השניים היא קריטית ותלויה במצב הכלכלי של האישה וביכולת הגבייה מהגבר. בחירה לא נכונה עלולה לעלות בהפסד של אלפי שקלים בחודש.

17. הנתיב האגרסיבי: מסלול מזונות בהוצאה לפועל

חוב מזונות הוא לא "סתם חוב". המחוקק רואה בו חוב בעדיפות עליונה, ולכן העניק להוצאה לפועל כלים דרקוניים לגבייתו, שלא קיימים בחובות רגילים.

בשנים האחרונות הוקם "מסלול מזונות" מיוחד בהוצאה לפועל. במסלול זה, הזוכה (בדרך כלל האישה) לא צריכה לשכור עורך דין או לנהל את התיק בעצמה. פקידי ההוצאה לפועל מבצעים את פעולות הגבייה באופן יזום ואוטומטי עבורה:

• עיקולים מידיים: עיקול משכורת, חשבונות בנק, קרנות השתלמות ורכבים.

• הגבלות קשות: שלילת רישיון נהיגה, הגבלה על כרטיסי אשראי.

• צו עיכוב יציאה מהארץ: מוטל כמעט אוטומטית בתיקי מזונות כדי למנוע בריחה.

היתרון הגדול: במסלול זה ניתן לגבות את מלוא סכום המזונות שנפסק בפסק הדין, ללא תקרה. אם האב בעל יכולת כלכלית (עובד, בעל נכסים) אך סרבן, זהו המסלול היעיל ביותר "למחוץ" את ההתנגדות שלו.

18. הנשק הגרעיני: פקודת מאסר

האם בשנת 2026 עדיין מכניסים אנשים לכלא על חובות?

התשובה היא: על חובות רגילים, לא. על חוב מזונות, כן, ובהחלט.

חוב מזונות הוא החוב היחיד בישראל שבגינו ניתן להוציא פקודת מאסר. הרציונל הוא שאדם שלא זן את ילדיו מפקיר אותם לרעב, ולכן החברה מפעילה סנקציה פלילית באופייה.

רשם ההוצאה לפועל יכול להורות למשטרה לעצור את החייב ולהביאו בפניו, או לאסור אותו לתקופה של עד 21 יום (בכל פעם מחדש) עד שישלם את החוב.

השימוש בכלי הזה נעשה בזהירות, אך הוא אפקטיבי מאוד. אבות סרבנים רבים "מוצאים פתאום" את הכסף כשהניידת מגיעה מתחת לבית או כשהם נעצרים לביקורת רישיונות שגרתית.

19. רשת הביטחון: תביעה לביטוח לאומי

מה עושים כשהאב עני, מובטל, נרקומן, אסיר או ברח לחו"ל? אין טעם לרדוף אחריו בהוצאה לפועל כי "אי אפשר להוציא מים מהסלע".

במקרים כאלו, המדינה נכנסת בנעלי האב. האישה יכולה להגיש תביעת מזונות למוסד לביטוח לאומי.

הביטוח הלאומי ישלם לאישה קצבה חודשית עבור הילדים, ובמקביל יפתח בהליכי גבייה אגרסיביים נגד האב כדי להחזיר לעצמו את הכסף (כולל עיקולים וקנסות).

המלכוד (מבחן ההכנסות):

לביטוח הלאומי יש "תקרה". הסכום שהוא משלם נמוך משמעותית מפסק הדין הממוצע, והוא תלוי במבחן הכנסות של האישה.

אם האישה עובדת ומרוויחה מעל רף מסוים (שאינו גבוה במיוחד, כ-6,500 ש"ח ברוטו לאם לילד אחד, נכון ל-2026), היא לא תהיה זכאית לקבל אגורה מהביטוח הלאומי, או שתקבל סכום מופחת מאוד.

לכן, מסלול הביטוח הלאומי מתאים בעיקר לנשים במצב סוציו-אקונומי נמוך מאוד, כשהאב חדל פירעון לחלוטין.

הילדים במרכז

20. כשהאבא פושט רגל: מזונות בהליך חדלות פירעון

התנגשות החזיתות המורכבת ביותר מתרחשת כשהאב נכנס להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).

מצד אחד, החוק מגן עליו מפני נושים. מצד שני, הילדים צריכים לאכול.

במצב כזה, האישה לא יכולה לגבות את החוב בהוצאה לפועל (כי התיקים מוקפאים). עליה להגיש בקשה מיוחדת לבית המשפט של חדלות הפירעון לקציבת מזונות.

השופט או הנאמן יקבעו סכום חדש, זמני, שהאב ישלם מתוך המשכורת שלו ישירות לאישה, תוך כדי ההליך.

חשוב לדעת: חוב מזונות עבר (שנוצר לפני פשיטת הרגל) מקבל דין קדימה בחלוקת הכספים, אך הוא לא נמחק בסוף ההליך. גם אם האב יקבל הפטר מכל חובותיו לבנקים, חוב המזונות ימשיך לרדוף אותו עד שישולם במלואו.

21. הסכמים לוויתור על מזונות: האם זה חוקי?

לעיתים, במסגרת "דיל" בגירושין, האישה מסכימה לוותר על מזונות הילדים תמורת הדירה או הגט.

האם הסכם כזה מחייב?

הפסיקה קובעת באופן חד משמעי: זכות המזונות היא זכות של הילד, לא של האם. האם לא יכולה לוותר על זכות שלא שייכת לה.

לכן, גם אם נחתם הסכם "ויתור על מזונות" וקיבל תוקף של פסק דין, הילדים (באמצעות האם או אפוטרופוס אחר) יכולים להגיש בעתיד תביעה עצמאית למזונות, ובית המשפט יתעלם מהוויתור של האם ויפסוק מזונות לפי צרכי הילד.

זהו מנגנון הגנה קריטי שנועד למנוע מצב שבו הורים "סוחרים" ברווחת הילדים כקלף מיקוח בגירושין.

איזה מסלול גבייה מתאים לי?

🚦 המשתנה	🏛️ מסלול הוצאה לפועל	🏢 מסלול ביטוח לאומי
מתי לבחור בו?	כשהאב עובד, בעל נכסים, או יש סיכוי לגבייה.	כשהאב עני, נרקומן, נעלם, או נמצא בחו"ל ללא נכסים.
הסכום לתשלום	מלוא פסק הדין (ללא תקרה).	סכום קבוע בחוק (לרוב נמוך מפסק הדין).
תלות בהכנסת האישה	אין. גם אם את מרוויחה מיליון, הוא חייב לשלם.	יש. מעל הכנסה מסוימת של האישה – אין זכאות.
הזמן לקבלת הכסף	תלוי בהצלחת הגבייה (יכול לקחת חודשים).	קבוע, נכנס ב-28 לכל חודש כמו שעון.
הסנקציות על האב	עיקולים, הגבלות, מאסר.	הביטוח הלאומי רודף אחריו עם קנסות כבדים.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

חלק ה': אדריכלות משפטית | לבנות הסכם שיחזיק מעמד

22. הבעיה: הסכמים שנכתבו ל"כאן ועכשיו"

טעות נפוצה של זוגות (וגם של עורכי דין פחות מנוסים) היא לנסח את סעיפי המזונות בהתאם למצב הנוכחי. "הילד בגן עולה 1,500 ש"ח, אז נכתוב 1,500".

אבל גירושין הם אירוע מתגלגל. הילד בן ה-4 יהיה בן 14, הצרכים ישתנו, האינפלציה תשחוק את הכסף, וההורים אולי יקימו משפחות חדשות.

הסכם טוב הוא הסכם דינמי. הוא צופה נקודות יציאה ושינוי ("תחנות יציאה").

למשל: סעיף הקובע שבמעבר לחטיבת הביניים תהיה בחינה מחודשת של הוצאות החינוך, או סעיף הקובע מראש הפחתה במזונות אם האב יעבור דירה ויגדיל את זמני השהות ל-50%. הגדרת הכללים מראש מונעת את הצורך לרוץ לבית המשפט בעוד 5 שנים ולפתוח את התיק מחדש.

23. האויב השקט: האינפלציה (הצמדה למדד)

בכלכלה של 2026, כסף שווה פחות ממה שהוא היה שווה ב-2020.

אם קבעתם מזונות של 3,000 ש"ח ולא הצמדתם אותם למדד, בעוד 10 שנים הכוח האמיתי של הסכום הזה יהיה שווה אולי 2,000 ש"ח בערכים ריאליים. הילד יקבל פחות, והאם תיכנס לגירעון.

לכן, סעיף הצמדה למדד המחירים לצרכן הוא קריטי.

הנוסחה המקובלת היא עדכון הסכום אחת ל-3 חודשים או אחת לשנה, בצמוד לעליית המדד, ללא עדכון כלפי מטה (אם המדד ירד, המזונות לא יפחתו).

בנוסף, נהוג לקבוע "רצפת הצמדה": המזונות יעודכנו רק אם המדד עלה ביותר מ-XX אחוזים, כדי לא להתעסק עם שקלים בודדים.

24. מנגנון פתרון סכסוכים: "מתאם הורי" במקום שופט

הורים גרושים רבים על המון דברים קטנים שקשורים לכסף: "האם החוג לג'ודו הכרחי?", "מי משלם על האורתודנט היקר?", "האם הטיול השנתי לפריז הוא 'מותרות' או 'חינוך'?".

לרוץ לבית משפט על כל ויכוח כזה עולה עשרות אלפי שקלים ולוקח חודשים.

הפתרון המודרני שנכנס להסכמים הוא מינוי "מתאם הורי" (Parenting Coordinator).

זהו איש מקצוע (עובד סוציאלי או פסיכולוג, לעיתים עורך דין) שמקבל סמכויות מעין-שיפוטיות בהסכם. במקרה של מחלוקת על הוצאה כספית או חינוכית, פונים אליו. הוא שומע את הצדדים ונותן הכרעה מחייבת תוך ימים ספורים. זה חוסך הון עתק, מוריד את הלהבות ושומר על הילדים מחוץ לאולם בית המשפט.

נפרדים עד מחר | משמורת ילדים

25. תחנת היציאה: גיל 18 והשירות הצבאי

כפי שציינו, גיל 18 הוא קו פרשת מים שבו המזונות יורדים לשליש. אבל הסכם חכם לא משאיר את זה לפרשנות.

הסכם איכותי יגדיר במפורש:

• מועד ההפחתה: האם ביום ההולדת 18? ביום סיום הלימודים (י"ב)? או ביום הגיוס בפועל? הפער בין המועדים יכול להיות חצי שנה של ויכוחים. ההמלצה: המאוחר מביניהם.

• אופן התשלום: האם ה"שליש" עובר לאם (כי החייל חוזר אליה בסופ"ש ומכונה "חייל של שבת"), או עובר ישירות לחשבון הבנק של החייל?

  בשנים האחרונות, בתי המשפט מעודדים העברה ישירה לילד הבגיר כדי למנוע חיכוכים ולחנך לאחריות, אך הדבר תלוי בטיב היחסים. אם יש נתק בין האב לילד, האב יעדיף להעביר את הכסף לילד ישירות כתמריץ לחידוש הקשר.

26. סעיף "סוף פסוק" והיעדר תביעות

כל הסכם גירושין מסתיים בסעיף סטנדרטי לכאורה שאומר: "בכפוף לביצוע הסכם זה, לצדדים לא יהיו תביעות נוספות זה כלפי זה".

אבל במזונות ילדים, הסעיף הזה הוא "על הקרח". כפי שלמדנו, הילד תמיד יכול לתבוע מחדש.

איך מתגוננים?

מוסיפים "סעיף שיפוי".

האישה מתחייבת שאם הילד יתבע את האב בעתיד להגדלת מזונות מעבר למה שסוכם, היא תשפה (תפצה) את האב על כל סכום שיחויב בו.

הערה חשובה: בתי המשפט לא תמיד מכבדים את סעיפי השיפוי הללו באופן אוטומטי, מחשש שהם יפגעו בטובת הילד (אם האמא תחזיר לאבא כסף, לא יישאר לילד אוכל). עם זאת, קיומו של הסעיף הוא כלי הרתעה פסיכולוגי חזק מאוד שמונע תביעות סרק עתידיות.

27. לסיכום: הסכם הוא תעודת הביטוח שלכם

ההבדל בין גירושין "טובים" לגירושין שהופכים למלחמת התשה של 20 שנה, טמון בטיב הסכם המזונות.

הסכם מעורפל הוא מתכון לאסון. הסכם מפורט, יורד לפרטים, שחוזה את ההתייקרויות, את הצבא ואת השינויים בחיים, הוא תעודת הביטוח שלכם ושל הילדים.

אל תחתמו על "הסכם סטנדרטי" מהאינטרנט. המזונות הם המנוע הכלכלי של הבית השני שלכם, והם ראויים לתכנון הנדסי מדויק.

צ'ק ליסט להסכם מזונות מנצח

📝 הסעיף בהסכם	⚠️ למה הוא קריטי?	✅ ההמלצה שלנו
מנגנון הצמדה	מניעת שחיקת הכסף באינפלציה.	הצמדה למדד כל 3 חודשים, ללא עדכון שלילי.
הגדרת "מחציות"	מניעת ויכוחים על כל חוג ורופא.	רשימה סגורה של הוצאות + מנגנון אישור מראש.
תקופת הצבא	אי ודאות לגבי גובה הסכום ולמי משלמים.	הפחתה ל-1/3 והעברה ישירה לחייל (אם יש קשר).
מנגנון יישוב מחלוקות	ריצה יקרה לבית משפט על כל שטות.	מינוי "מתאם הורי" בעל סמכות הכרעה.
מועד התשלום	פיגורים טכניים גוררים עיקולים.	לקבוע טווח גמיש (למשל: עד ה-12 לחודש) ולא יום קשיח.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

חלק ו': אנציקלופדיית מזונות ילדים | התשובות לכל השאלות (1-15)

1. האם במשמורת משותפת האב באמת לא משלם מזונות בכלל?

תשובה: זהו המיתוס הנפוץ ביותר, אך הוא אינו מדויק ב-100%. ביטול מוחלט של מזונות שוטפים במשמורת משותפת (חלוקת זמנים שווה) מתאפשר רק בבית המשפט למשפחה, לגבי ילדים מעל גיל 6, ובתנאי ששני ההורים מרוויחים שכר דומה. אם האב מרוויח 30,000 ש"ח והאם מרוויחה 6,000 ש"ח, גם במשמורת משותפת האב ישלם "דמי איזון" כדי להבטיח שרמת החיים של הילדים תהיה דומה בשני הבתים. בבית הדין הרבני, לעומת זאת, הסיכוי לביטול מזונות נמוך משמעותית גם במשמורת משותפת.

2. פיטרו אותי מהעבודה. האם אני יכול להפסיק לשלם מזונות מיד?

תשובה: בשום פנים ואופן לא. פסק דין למזונות הוא מחייב, והוא אינו מתבטל אוטומטית בגלל פיטורים. הפסקת תשלום חד-צדדית תגרור פתיחת תיק הוצאה לפועל וצבירת חובות וריביות. הדרך הנכונה היא להגיש מיד תביעה ל"הפחתת מזונות" בגין שינוי נסיבות מהותי. עם זאת, בית המשפט לא יפחית את המזונות בגלל אבטלה של חודש-חודשיים. עליכם להוכיח שהאבטלה מתמשכת, שאתם מחפשים עבודה בתום לב, ושאין לכם נכסים אחרים או דמי אבטלה שמהם ניתן לשלם.

3. האם האם יכולה לתבוע מזונות רטרואקטיבית על שנים שעברו?

תשובה: ככלל, מזונות ילדים נפסקים מיום הגשת התביעה ואילך. לא ניתן לתבוע מזונות על העבר אם לא הוגשה תביעה, מתוך הנחה שאם האם הסתדרה עד כה בלי לבקש עזרה, כנראה שהילדים לא רעבו ללחם ("מחלה את מזונותיה"). החריג לכך הוא "תביעה להחזר הוצאות", שבה האם יכולה לתבוע החזר על הוצאות ספציפיות וחריגות שהוציאה בשנה-שנתיים שקדמו לתביעה, כנגד קבלות מוכחות, אם תוכיח שהאב התחמק מתשלום או הבטיח לשלם ולא שילם.

4. התחתנתי שנית ואשתי החדשה מרוויחה היטב. האם ההכנסה שלה נחשבת בחישוב המזונות לילדיי הקודמים?

תשובה: באופן ישי, לא. החובה לזון את הילדים מוטלת על ההורים הביולוגיים בלבד, ולאשתו החדשה של האב אין חובה כלפי ילדיו מנישואים קודמים. עם זאת, באופן עקיף, בית המשפט עשוי להתחשב בכך. אם האב טוען שהוא "עני מרוד" אך חי ברמת חיים גבוהה מאוד בזכות אשתו החדשה, ושכר הדירה שלו מתחלק בשניים, בית המשפט יקבע שההכנסה הפנויה שלו גדולה יותר (כי הוצאות המחיה שלו קטנות יותר), ולכן יכולתו לשלם מזונות עולה.

שתהיה חתימה טובה

5. יש לי חוב מזונות בהוצאה לפועל. האם יעכבו לי את היציאה מהארץ?

תשובה: כן, כמעט באופן אוטומטי. חוב מזונות נחשב לחוב "קדוש", ומערכת ההוצאה לפועל מפעילה סנקציה של עיכוב יציאה מהארץ בקלות רבה, גם על חובות נמוכים יחסית, כדי למנוע בריחה של החייב והפקרת הילדים. כדי לצאת מהארץ למרות החוב, תצטרכו להגיע להסדר תשלומים, לשלם סכום חד-פעמי משמעותי על חשבון החוב, ולהעמיד שני ערבים טובים שיחתמו על ערבות גבוהה ויסכימו לעוכב בארץ במקומכם עד שובכם.

6. האבא לא משלם והוא פושט רגל. האם אפשר לתבוע את הסבא והסבתא?

תשובה: כן, זהו מהלך משפטי המכונה "מזונות מדין צדקה מסבים", והוא מעוגן בחוק. אם מוכח שהאב (וגם האם) אינם מסוגלים לזון את הילד (למשל: האב נכה, פושט רגל, או נעלם), ולסבים יש יכולת כלכלית ("כיס עמוק"), בית המשפט יכול לחייב את הסבים לשלם מזונות לנכדיהם. זהו צעד חריג שנעשה בזהירות, רק כמוצא אחרון, כדי למנוע מצב שהילד יגיע לחרפת רעב כשיש למשפחה כסף.

7. האם אני חייב לשלם על כל קבלה שהגרושה שולחת לי בוואטסאפ?

תשובה: לא. החיוב ב"מחציות" (הוצאות רפואיות וחינוכיות) הוא אמנם חצי-חצי, אך הוא כפוף לשני תנאים מצטברים: 1. ההוצאה הייתה הכרחית או מוסכמת מראש (למשל, הוסכם על חוג שחייה). 2. הוצגה קבלה רשמית. אם האם החליטה על דעת עצמה לקנות לילד בגדי מותגים יקרים או לקחת אותו לטיפול אלטרנטיבי ללא הסכמתך, ברוב המקרים לא תהיה חייב להשתתף בכך. הסכם טוב קובע מנגנון של "אישור מראש" לכל הוצאה חריגה מעל סכום מסוים (למשל 200 ש"ח).

8. הילד שלי בן 4. האם זה משנה שהוא אצלי חצי מהשבוע?

תשובה: בגילאים אלו (מתחת לגיל 6), הדין העברי הנוקשה עדיין חל במלוא עוזו. האב חייב ב"צרכים ההכרחיים" של הילד באופן אבסולוטי, גם אם הוא שוהה אצלו מחצית מהזמן. השהות המרובה אצלך לא תפטור אותך מתשלום מזונות הבסיס לאם. עם זאת, בתי המשפט למשפחה ב-2026 מנסים לרכך זאת על ידי הפחתה ברכיב ה"מדור" (שכר דירה) או הימנעות מחיובים כפולים, אך הבסיס של כ-1,600 ש"ח לילד נשאר לרוב על כתפי האב.

9. אני מרוויחה פי 3 מהגרוש שלי. האם אני אצטרך לשלם לו מזונות?

תשובה: בשנת 2026, זהו תרחיש אפשרי בהחלט בבית המשפט למשפחה (בגילאי 6-18). אם האם היא "ההורה החזק כלכלית" בפער ניכר, והילדים נמצאים במשמורת משותפת, ייתכן מצב שבו האם תשלם לאב דמי מזונות (או דמי מדור) כדי לאפשר לו להחזיק בית ראוי לילדים. המטרה היא טובת הילד: שהילד לא יחיה בארמון אצל האמא ובעוני אצל האבא. זהו יישום מלא של עקרון השוויון.

10. איך מחשבים את חלקו של הילד בשכר הדירה (מדור)?

תשובה: החישוב המקובל בפסיקה הוא אחוזים קבועים משכר הדירה שמשלם ההורה המשמורן: עבור ילד אחד: 33% משכר הדירה; עבור שני ילדים: 40% משכר הדירה; עבור שלושה ילדים ומעלה: 50% משכר הדירה. חשוב לציין שיש "תקרה" לסכום שכר הדירה הסביר. אם האם בחרה לשכור פנטהאוז ב-20,000 ש"ח, האב לא ישלם 33% מזה. בית המשפט יקבע "מדור רעיוני" לפי עלות דירה ממוצעת באזור המגורים (למשל 5,000-6,000 ש"ח).

11. עשינו הסכם גירושין לפני 5 שנים. האם אפשר לפתוח אותו עכשיו?

תשובה: כן, אך הנטל להוכחת הצורך בכך הוא כבד. פסק דין למזונות לעולם אינו סופי, אך כדי לשנותו יש להוכיח "שינוי נסיבות מהותי" שלא היה ניתן לצפות אותו בעת החתימה. דוגמאות לשינוי מהותי: פשיטת רגל של האב, הילד עבר לגור אצל האב, נכות פתאומית של אחד הצדדים, או שינוי דרסטי בצרכי הילד. עלייה רגילה של השכר או של המדד אינה נחשבת לשינוי נסיבות, שכן היא צפויה מראש.

12. הילד שלי מסרב לראות אותי ("בן מורד"). האם אני חייב להמשיך לשלם?

תשובה: זוהי סוגיה כואבת. בתי המשפט רואים בביטול מזונות צעד קיצוני ("נשק יום הדין") שעלול להרעיב את הילד. לפני ביטול מזונות, בית המשפט ימנה מומחים, ינסה טיפול לחידוש קשר, ויתרה בילד ובהורה המניכר. רק אם הוכח שהסירוב הוא עקבי, בוטה ובלתי מוצדק (לא נובע מאלימות האב), בית המשפט עשוי להורות על הפחתה הדרגתית של המזונות עד לביטולם המוחלט, כאמצעי לחץ לחידוש הקשר.

13. יש לי ילד עם צרכים מיוחדים. האם המזונות נגמרים בגיל 18?

תשובה: לא. החוק מכיר בכך שילדים עם צרכים מיוחדים ("ילד תלוי") זקוקים לתמיכה כלכלית גם בבגרותם. במקרים אלו, חובת המזונות יכולה להימשך לכל החיים, או כל עוד הילד אינו מסוגל לפרנס את עצמו. סכום המזונות יותאם לקצבת הנכות שהילד מקבל מהביטוח הלאומי (הקצבה תקוזז מהצרכים), אך ההורים ימשיכו להשלים את ההפרש הנדרש לקיומו ולטיפוליו.

14. האם מותר לשלם מזונות במזומן ליד?

תשובה: זוהי טעות איומה מבחינה משפטית. אם תשלמו במזומן ללא תיעוד, ויום אחד הגרושה תפתח תיק הוצאה לפועל ותטען "הוא לא שילם לי שנה", לא תהיה לכם שום דרך להוכיח ששילמתם ("טענת פרעתי" דורשת ראיות חזקות). הכלל הוא: משלמים אך ורק בהעברה בנקאית, בצ'ק, או באפליקציות תשלום (Bit/Paybox) תוך ציון המילה "מזונות" ושם החודש בהערה. שמרו את האסמכתאות לנצח.

15. המדד ירד. האם המזונות שלי יורדים?

תשובה: כמעט בכל הסכמי המזונות הסטנדרטיים, מופיע סעיף הצמדה למדד המחירים לצרכן. אולם, הניסוח המקובל הוא שהמזונות יעודכנו "אחת ל-3 חודשים, ללא עדכון כלפי מטה". כלומר: אם המדד עולה, המזונות עולים. אם המדד יורד (דפלציה): המזונות נשארים כמו שהם ולא יורדים. זהו מנגנון שנועד להגן על ערך הכסף של הילד, ולמנוע שחיקה, אך הוא פועל רק בכיוון אחד.

תודעת שפע בשני הבתים

חלק ז': הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל (שאלות 16-30)

16. האם אני זכאי להטבות מס (נקודות זיכוי) כאב גרוש המשלם מזונות?

תשובה: כן, וזהו חיסכון של אלפי שקלים בשנה. רשות המיסים מעניקה נקודות זיכוי להורים גרושים המשתתפים בכלכלת ילדיהם. אב המשלם מזונות זכאי לנקודת זיכוי אחת (ששווה כ-2,900 ש"ח בשנה נכון ל-2026) בגין כלכלת הילדים, ואם הוא מקיים משמורת משותפת מלאה, הוא עשוי להיות זכאי להטבות נוספות המשוות את מעמדו למעמד האם. חשוב להגיש את פסק הדין למחלקת השכר בעבודה או לרואה החשבון כדי לממש את ההטבה בנטו.

17. הגרושה רוצה לקחת את הילדים לדיסנילנד. מי משלם על זה?

תשובה: נסיעות לחו"ל נחשבות כמעט תמיד ל"מותרות" ולא לצרכים הכרחיים. הכלל הוא: "ההורה הנוסע הוא ההורה המשלם". אם האם רוצה לקחת את הילדים לחופשה, היא תממן את הכרטיסים והשהות. האב אינו חייב להשתתף בכך, אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם הגירושין (למשל, קרן משותפת לחופשות). עם זאת, האב חייב לתת את הסכמתו ליציאה מהארץ (חתימה על דרכון/יפוי כוח), ואסור לו לסרב מטעמי נקמנות, אלא רק מסיבה עניינית.

18. הילד רוצה רישיון נהיגה ושיעורים פרטיים. האם זה כלול ב"מחציות"?

תשובה: שיעורים פרטיים הם בדרך כלל חלק מהוצאות ה"חינוך החריגות" (מחציות), בתנאי שהם נדרשים (המלצת מורה) והוסכמו מראש. לגבי רישיון נהיגה, הפסיקה פחות חד-משמעית. רבים מחשיבים זאת כיום ככלי בסיסי לחיים, אך עדיין מדובר בהוצאה גדולה. הסכמים מודרניים כוללים סעיף ספציפי הקובע שההורים יתחלקו בעלות "חבילת טסט ושיעורים" (למשל עד 30 שיעורים), כדי למנוע ויכוחים בגיל 17.

19. קייטנות בקיץ: האם אני חייב לממן את הקייטנה הכי יקרה בעיר?

תשובה: לא. החיוב במחציות עבור קייטנות מוגבל בדרך כלל ל"עלות קייטנה עירונית (מתנ"ס)". אם האם רושמת את הילד לקייטנת גלישה יוקרתית שעולה פי 3, האב ישלם רק את מחצית הסכום שהיה עולה במתנ"ס, והאם תספוג את ההפרש (אלא אם האב הסכים לשדרוג). כמו כן, החיוב הוא לרוב עבור "מחזור אחד" בקיץ (יולי) ועוד מחזור בפסח, ולא לכל החופש הגדול.

20. מי משלם על הטלפון הנייד של הילד?

תשובה: זוהי הוצאה שהפכה לבסיסית ("צורך הכרחי") לכל ילד מגיל 9-10. עלות המכשיר עצמו נחשבת לרוב כ"מחצית" (הוצאה חריגה חד פעמית), ואילו התשלום החודשי לחברת הסלולר נחשב לחלק מהמזונות השוטפים (בתוך רכיב ה"תקשורת"), או מתחלק בין ההורים אם הוגדר כך בהסכם. ויכוחים נפוצים נוצרים סביב שדרוג מכשירים ("הוא רוצה אייפון 25"), ולכן כדאי להגדיר סכום תקרה לרכישת מכשיר.

לילה טוב ושקט

21. הילד עבר לגור אצלי (אצל האבא) בניגוד לפסק הדין. האם אני עדיין משלם לאמא?

תשובה: זהו מצב אבסורדי אך נפוץ המכונה "בן מורד בפועל" או "שינוי משמורת דה-פקטו". מבחינה משפטית יבשה, כל עוד פסק הדין לא שונה, החיוב בתוקף ואתה צובר חוב בהוצאה לפועל. עליך לרוץ מיד לבית המשפט ולהגיש תביעה לביטול מזונות והעברת משמורת. בתי המשפט יבטלו את החיוב רטרואקטיבית מהיום שבו הילד עבר אליך בפועל, כיוון שהרציונל של המזונות הוא סיפוק צרכי הילד, ואם אתה מספק אותם בביתך באופן מלא, אין סיבה לשלם לאם.

22. האם סבא וסבתא עוזרים לי כספית, זה נחשב כהכנסה שלי?

תשובה: עזרה וולונטרית (התנדבותית) מהמשפחה אינה נחשבת ל"הכנסה" בחישוב המזונות. אם ההורים שלך עוזרים לך לשלם שכר דירה כי אתה במצוקה, זה לא אומר שאתה עשיר וצריך לשלם יותר מזונות. עם זאת, אם העזרה היא קבועה וממוסדת ומהווה חלק בלתי נפרד מרמת החיים הגבוהה שלך (למשל, אתה עובד בעסק של אבא בחינם ומקבל "דמי כיס" שמנים במזומן), בית המשפט יראה בכך הכנסה לכל דבר ועניין.

23. מי משלם על הפקת הבר/בת מצווה?

תשובה: מסיבת הבר מצווה היא אירוע משפחתי משמח, אך היא אינה "צורך הכרחי" של הילד מבחינה משפטית. אם ההורים מסכימים, הם יתחלקו בעלויות (בקיזוז המתנות שיתקבלו). אם אין הסכמה, הורה אחד לא יכול לכפות על השני לממן הפקה באולם יוקרתי. במקרה של חוסר הסכמה, כל הורה רשאי לעשות אירוע נפרד למשפחתו על חשבונו, או שמסתפקים באירוע צנוע שעלותו מתחלקת.

24. האם אני יכול לקזז את המזונות מחוב שהגרושה חייבת לי?

תשובה: אסור בתכלית האיסור לעשות "דין עצמי" ולקזז מזונות ילדים כנגד חובות אחרים (למשל, אם היא לא שילמה ארנונה או חייבת לך כספים על הרכב). זכות המזונות שייכת לילד, והיא צריכה להישאר "נקייה" ממלחמות ההורים. קיזוז חד-צדדי יגרור פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדך. קיזוז מותר רק אם הוא כתוב במפורש בהסכם או בהחלטה שיפוטית.

25. הילד סטודנט באוניברסיטה. האם מגיעים לו מזונות?

תשובה: החוק הישראלי מחייב מזונות עד גיל 18 או סיום תיכון, ומזונות מופחתים (שליש) בתקופת השירות הצבאי/לאומי (עד גיל 21 בערך). אין חובה חוקית לשלם מזונות לילד בגיר סטודנט ("מזונות אקדמיים"), אלא אם כן ההורים התחייבו לכך מרצונם בהסכם הגירושין. זוהי התחייבות חוזית ולא חוקית.

26. האם צריך לשלם מזונות גם בחופש הגדול כשהילדים אצלי חצי מהזמן?

תשובה: כן. המזונות השוטפים הם סכום שנתי גלובלי שנפרס ל-12 תשלומים חודשיים לנוחות. החישוב לוקח בחשבון שיש חודשים "יקרים" (חופש גדול, חגים) וחודשים רגילים. לכן, אי אפשר להגיד "ביולי הילד היה אצלי שבועיים אז אני מקזז חצי מהמזונות". התשלום הוא קבוע ורציף לאורך כל השנה.

27. מה קורה אם האם עוברת עם הילדים לעיר רחוקה?

תשובה: מעבר דירה המרחיק את הילדים ("העתקת מקום מגורים") משפיע דרמטית על זמני השהות ועל הוצאות הנסיעה. אם המעבר אושר, בית המשפט עשוי לשנות את גובה המזונות. אם האב צריך כעת לנסוע שעות ולשלם דלק רב כדי לראות את הילדים, ייתכן שבית המשפט יפחית את דמי המזונות כדי לפצות אותו על עלויות הנסיעה הגבוהות שנכפו עליו.

28. האם שכר הדירה שהאם משלמת נבדק? מה אם היא גרה אצל חבר?

תשובה: רכיב ה"מדור" (השתתפות בשכר דירה) משולם כנגד הוצאה בפועל. האם צריכה להציג חוזה שכירות. אם האם עברה לגור עם בן זוג חדש בדירה בבעלותו ולא משלמת שכר דירה, או חזרה לגור אצל ההורים שלה בחינם – עילת המדור מתבטלת, והאב פטור מלשלם את הרכיב הזה. הוא לא צריך לממן "מדור רעיוני" אם אין הוצאה אמיתית.

29. יש לי תאומים. האם המזונות הם כפול שניים?

תשובה: לא בדיוק. בחישוב מזונות למספר ילדים, חל "כלל הגודל היורד". הילד הראשון הוא היקר ביותר (כי צריך לשכור עבורו חדר, לשלם חשבונות בסיס). הילד השני והשלישי עולים פחות ("תוספת שולית"), כי הם חולקים חדר, מעבירים בגדים וצעצועים, והסיר של הפסטה מספיק לכולם. לכן, אם לילד אחד נפסק 2,000 ש"ח, לשני ילדים לא ייפסק 4,000 ש"ח אלא סכום נמוך יותר (למשל 3,200 ש"ח).

30. האם אפשר לשלם את המזונות ישירות לספקים (חוגים, בי"ס) ולא לידי האם?

תשובה: במקרים של חוסר אמון קיצוני, כשיש חשש שהאם משתמשת בכסף לצרכיה האישיים ולא לילד, ניתן לבקש מבית המשפט להגדיר את המזונות כ"מזונות בעין". כלומר, האב משלם ישירות את שכר הדירה לבעל הבית, את החשבונות לעירייה, ואת החוגים למתנ"ס. בתי המשפט לא אוהבים את הסידור הזה כי הוא יוצר חיכוך מתמיד, אך במקרים של הזנחה כלכלית מוכחת, זהו פתרון אפשרי.

אמא עוברת דירה

לסיכום: הילדים לא צריכים לשלם את מחיר הגירושין

קביעת מזונות ילדים היא הרבה מעבר למספרים בטבלאות אקסל. היא קביעת עתידם של הילדים שלכם. הכסף הזה הוא האוכל שלהם, החינוך שלהם, והביטחון שלהם שהעולם לא התפרק לגמרי. כפי שראינו במדריך המקיף, שנת 2026 מביאה איתה בשורה של שוויון והגינות, אך גם מורכבות משפטית אדירה. טעות בחישוב, הסכם חפוז או בחירה לא נכונה של ערכאה, יכולים לעלות לכם מאות אלפי שקלים לאורך השנים, או גרוע מכך, לפגוע ברווחת הילדים.

אל תתנו לכעס לנהל את המשא ומתן. תנו למומחים לעשות את זה עבורכם, בראש קר ובלב פתוח.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | דואגים לעתיד הילדים

במשרדנו, תיקי מזונות הם המומחיות המרכזית. אנחנו יודעים איך להשתמש בהלכת 919/15 לטובתכם, איך לחשוף הכנסות מוסתרות, ואיך לנסח הסכם "חסין עתיד" שיעניק לכם שקט נפשי. בין אם אתם בצד המשלם שרוצה הגינות, ובין אם אתם בצד המקבל שרוצה ביטחון, אנחנו כאן כדי להילחם על הצדק שלכם.

התקשרו עוד היום לבדיקת זכאותכם להפחתת או הגדלת מזונות.

ליווי וייצוג משפטי בתביעות מזונות ילדים

מזונות ילדים היא סוגיה כלכלית ורגשית כאחד. משרדנו מתמחה בתביעות מזונות ומייצג הורים (גברים ונשים כאחד) על מנת להבטיח את הזכויות והאינטרסים שלכם ושל ילדיכם. צרו קשר עוד היום כדי לקבל ייעוץ מקצועי שיסייע לכם להבין את החישובים, את ההשלכות של הליך הגירושין, ולפעול בצורה הטובה ביותר עבור עתיד ילדיכם.

צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

לייעוץ בנושא מזונות

למאמר הבא

צור קשר