הסדר חובות מול הבנקים (2026): הדרך למחיקת חובות שקטה ללא "כתם"
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 9 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 14 דקות
עודכן: לפני יום 1
מבוא: הדילמה הגדולה | הליך משפטי פומבי או עסקה שקטה?
כאשר אדם נקלע למערבולת של חובות, האינסטינקט הראשוני והעצה הנפוצה ביותר היא "לך לחדלות פירעון" (לשעבר פשיטת רגל). ואכן, הליך חדלות הפירעון הוא כלי סוציאלי חשוב המעניק הגנה מפני נושים והפטר בסופו. אולם, עבור אנשים רבים, המחיר של הליך זה הוא כבד מנשוא. לא מדובר רק בתשלום החודשי, אלא בכתם הציבורי, באובדן הפרטיות, בהגבלות על רישיון הנהיגה והדרכון, בסיכון למימוש נכסים (כגון דירת מגורים או קרן השתלמות), ובפגיעה ארוכת טווח ביכולת לשמש בתפקידים בכירים או להחזיק ברישיון מקצועי. עבור מנהלים, אנשי כוחות הביטחון, עורכי דין, רואי חשבון ובעלי נכסים, חדלות פירעון היא לעיתים "המוצא האחרון" שרצוי להימנע ממנו בכל מחיר.
החדשות הטובות הן שקיימת אלטרנטיבה. העולם הבנקאי והעסקי אינו מעוניין בהכרח לגרור כל חייב לבית המשפט. הבנקים, חברות האשראי והנושים הגדולים פועלים מתוך רציונל כלכלי קר. הם מעדיפים "ציפור אחת ביד משתיים על העץ". הבנה זו פותחת פתח למהלך אסטרטגי המכונה "הסדר חובות פרטי" או הסדר נושים מחוץ לכותלי בית המשפט. זהו הליך של משא ומתן ישיר, קשוח ומתוחכם, שבו עורך הדין של החייב מגיע להסכמות עם הנושים על סילוק החוב בתשלום מופחת ("תספורת"), בתמורה לסגירה מיידית ומוחלטת של התיקים, וללא המגבלות והסטיגמה של חדלות פירעון.
בפרק זה, ה-34 במספר במדריך המקיף לחדלות פירעון מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, נחשוף את המכניזם של המסלול השקט. נסביר מדוע הבנקים מסכימים למחוק עשרות אחוזים מהחוב, מהו הכוח של "תשלום מזומן", כיצד מנהלים את המו"מ מבלי להודות בחוב ומבלי לאפס את תקופת ההתיישנות, וכיצד ניתן לסיים פרשה של מיליונים בחתימה אחת שקטה, המאפשרת לכם להמשיך בחייכם כאילו לא קרה דבר.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': הפסיכולוגיה של הבנק | למה להם להסכים ל"תספורת"?
1. הרציונל הכלכלי: הערך הנוכחי של הכסף (NPV)
כדי להצליח בהסדר חוב, צריך להבין איך הבנק חושב. הבנק אינו מוסד נקמני אלא גוף עסקי שמטרתו להשיא רווחים ולמזער הפסדים. כאשר חייב נכנס לקשיים, הבנק מבצע הערכת סיכונים מהירה. הוא יודע שהליכה להליך משפטי של חדלות פירעון תארך שנים (בממוצע 4 שנים), תעלה לו שכר טרחה נכבד לעורכי דין, ובסופה הוא עלול לקבל דיבידנד זעום של 15% או 20% מהחוב, וגם זה בתשלומים חודשיים קטנים שנשחקים עם הזמן.
לעומת זאת, הצעה להסדר חוב במזומן המוגשת על ידי עורך דין מיומן, מציבה בפני הבנק אלטרנטיבה מפתה: קבלת סכום משמעותי (למשל 40% או 50% מהחוב) כאן ועכשיו. מבחינה חשבונאית, הבנק מעדיף למחוק את יתרת החוב כ"חוב אבוד" (ולהזדכות על המס) ולקבל את המזומן המיידי אותו הוא יכול להשקיע מחדש, מאשר לרדוף אחרי החייב במשך שנים. זהו עקרון "ערך הזמן של הכסף". עורך הדין המייצג יודע לזהות את נקודת האיזון הזו | הנקודה שבה הסכום המוצע גבוה מספיק כדי לפתות את הבנק, אך נמוך מספיק כדי להוות הישג אדיר ללקוח.
2. ניהול סיכונים: החשש מקריסת החייב
הקלף החזק ביותר במשא ומתן להסדר חוב הוא איום אמין ומרומז בחדלות פירעון. כאשר עורך הדין מציג לבנק תמונת מצב אמינה (אך מבוקרת) של מצבת החובות והנכסים של החייב, ומבהיר כי האלטרנטיבה היחידה להסדר היא פנייה לממונה על חדלות פירעון, הבנק מבין שהוא עומד בפני סיכון של "אובדן מוחלט". בהליך חדלות פירעון, הבנק הוא רק עוד נושה מני רבים, והוא מאבד את השליטה על הגבייה.
בהסדר פרטי, לעומת זאת, הבנק שולט בתוצאה. הוא יודע בדיוק כמה יקבל ומתי. לכן, הבנקים מוכנים פעמים רבות לוותר על ריביות הפיגורים הרצחניות, על הצמדות ואף על חלק ניכר מקרן החוב, ובלבד שיבטיחו לעצמם נתח וודאי מהעוגה לפני שהיא מתפוררת בהליך המשפטי. החוכמה היא לדעת כיצד להציג את האיום הזה בצורה מקצועית ולא מתלהמת, כזו שתגרום למחלקה המשפטית של הבנק להמליץ על קבלת ההסדר כ"הרע במיעוטו".
3. מומנטום וזמן: סוף שנה וסגירת מאזנים
עורכי דין מנוסים יודעים כי לתזמון יש משמעות קריטית. בנקים וגופים מוסדיים עובדים לפי יעדים רבעוניים ושנתיים. פקידי הגבייה ומנהלי המחלקות נמדדים על פי כמות התיקים שסגרו וגובה הגבייה שביצעו. הגשת הצעה להסדר בחודש דצמבר, למשל, עשויה ליפול על אוזניים קשובות יותר מאשר בתחילת השנה, שכן הבנק מעוניין "לנקות שולחן", להקטין את ההפרשות לחובות מסופקים ולשפר את המאזן השנתי. היכרות עם הדינמיקה הפנימית של הבנקים ועם מרווחי הגמישות של פקידי הגבייה היא חלק מהארגז הכלים של משרדנו, המאפשר לנו להשיג תוצאות שחייב פרטי אינו יכול להשיג בעצמו.
סיכום חלק א': הפסיכולוגיה של ההסדר
הרציונל הבנקאי | המשמעות לחייב | היתרון בהסדר |
ודאות מול סיכון | הבנק פוחד מהליך חדלות פירעון ארוך ולא ודאי. | ניצול הפחד הזה כדי להשיג הפחתה משמעותית ("תספורת") בחוב. |
ערך הזמן (Cash Now) | כסף במזומן היום שווה לבנק הרבה יותר מהבטחה לתשלומים בעתיד. | יכולת למחוק חובות עתק תמורת סכום חד פעמי נמוך יחסית. |
שיקולי מאזן | הבנק רוצה למחוק "חובות רעים" מהספרים ולהזדכות על מס. | ניצול מועדים אסטרטגיים (סוף רבעון/שנה) לסגירת תיקים בתנאים משופרים. |
[ 🤫 הסדר שקט עושים בשקט ]
יש לכם נכסים להגן עליהם? קריירה שאסור שתפגע? אל תתנו למערכת לגרור אתכם להליכים פומביים. אנחנו יודעים איך לסגור את התיק מול המחלקה המשפטית של הבנק בחתימה אחת, בלי שאף אחד ידע. ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין – השותפים שלכם למחיקת העבר.
חלק ב': אומנות המשא ומתן | גיוס המקורות וניהול הסיכונים
4. הקופסה השחורה: גיוס מקורות מימון חיצוניים
השאלה הראשונה ששואל כל בנקאי או מנהל גבייה כאשר מוצע לו הסדר חוב היא פשוטה ונוקבת: "אם לחייב אין כסף לשלם את החוב השוטף, מאיפה יש לו פתאום סכום גדול להסדר?". זוהי נקודה ארכימדית בניהול המשא ומתן. אם החייב יציג עושר רב מדי, הבנק יתקשח וידרוש את מלוא החוב. אם יציג עוני מוחלט, הבנק עלול לסרב להסדר מחשש שהצ'ק יחזור. הפתרון טמון בהצגת הכסף כ"מקור חיצוני וחד פעמי". עורך הדין המייצג יסביר לבנק כי הכסף אינו מגיע מנכסיו של החייב, אלא הוא תוצאה של "גיוס חירום" מצד בני משפחה, הורים מבוגרים או חברים קרובים, אשר מוכנים להתגייס באופן חד פעמי רק אם יובטח להם שזהו סוף פסוק.
הצגת הדברים באופן זה יוצרת אצל הבנק תחושת דחיפות והזדמנות בלתי חוזרת. הבנק מבין שאם הוא לא ייקח את הכסף הזה עכשיו, המקור החיצוני ייעלם (הדוד יתחרט, ההורים ישתמשו בכסף למטרה אחרת), והוא יישאר מול חייב חדל פירעון. מקורות נוספים למימון הסדר יכולים להיות פדיון מוקדם של קרן השתלמות (בניכוי מס, המהווה לעיתים "רע במיעוטו"), מימוש נכס לא חיוני כמו רכב שני, או אפילו נטילת הלוואה חוץ בנקאית מוסדרת בתנאים סבירים, ובלבד שהיא סוגרת את כל החובות האחרים ומשאירה תזרים חיובי. החוכמה היא לסכום את כל המקורות לסכום אחד ולהציגו כהצעה של "Take it or Leave it".
5. מטריית ההגנה: ניהול מו"מ "מבלי לפגוע בזכויות"
ניהול משא ומתן להסדר חוב הוא הליכה בשדה מוקשים משפטי. כל מילה שנאמרת, כל מסמך שמועבר וכל הצעה כספית שניתנת, עלולים לשמש כנגד החייב בבית המשפט אם המשא ומתן ייכשל. למשל, עצם ההצעה לשלם סכום מסוים מהווה "הודאה בחוב", אשר מאפסת את מרוץ ההתיישנות ומאפשרת לבנק לתבוע את מלוא הסכום גם בחלוף שנים רבות. לכן, כלל הברזל הוא שכל התקשורת מול הנושים חייבת להיעשות תחת הכותרת המשפטית המחייבת "מבלי לפגוע בזכויות" (Without Prejudice).
עורך הדין המייצג משמש כחיץ הרמטי בין החייב לבין הבנק. הוא זה שמנהל את השיחות, שולח את המכתבים ומנסח את טיוטות ההסכם, תוך הקפדה על כך ששום דבר ממה שנאמר לא יוכל לשמש כראיה להודאה בחוב או ליכולת כלכלית במידה וההסדר לא ייחתם. יתרה מכך, עורך הדין יימנע מלחשוף את כתובתו הפיזית העדכנית של החייב או את מקום עבודתו החדש בפני הנושים, כדי למנוע הטלת עיקולים מפתיעים תוך כדי שיחות השלום. ההגנה המשפטית הזו מאפשרת לנהל מו"מ פתוח, יצירתי ואגרסיבי, ללא חשש שהמידע ישמש כחרב פיפיות.
6. סגירה הרמטית: מכתב הויתור וביטול ההליכים
השלב הקריטי ביותר בהסדר אינו העברת הכסף, אלא קבלת האישור על סיום החוב. חייבים רבים עושים טעות קשה ומשלמים לנושה על בסיס סיכום בעל פה או התכתבות וואטסאפ, רק כדי לגלות כעבור שנים שהתיק בהוצאה לפועל נשאר פתוח והחוב תפח מחדש בריביות עתק. הסדר חוב מקצועי מסתיים תמיד בחתימה על הסכם כתוב ומפורט, הכולל "סעיף ויתור וסילוק" (Waiver).
בסעיף זה מצהיר הנושה (הבנק) כי עם קבלת סכום הפשרה, אין לו ולא יהיו לו עוד שום טענות או דרישות כלפי החייב, וכי החוב נחשב מסולק במלואו. ההסכם חייב לכלול התחייבות מפורשת ומוגבלת בזמן (למשל, תוך 14 יום מביצוע התשלום) לסגירת תיק ההוצאה לפועל, ביטול כל העיקולים שהוטלו (על חשבון הבנק, משכורת, רישיון נהיגה ונכסים), ומחיקת כל הרישומים השליליים הפנימיים במערכות הבנק. ללא הסכם כזה, החייב נשאר חשוף. עורך הדין מוודא כי הסגירה מדווחת גם למערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, כדי להתחיל את תהליך השיקום של דירוג האשראי (BDI) באופן מיידי.
סיכום חלק ב': הטקטיקה של ההסדר
שלב בהסדר | האתגר/הסיכון | הפתרון האסטרטגי |
מקור הכסף | חשש שהבנק יחשוב שיש לחייב כסף נסתר וידרוש הכל. | הצגת הכסף כסיוע חיצוני וחד פעמי ("מתנה מותנית") מצד ג'. |
המשא ומתן | הודאה בחוב המאפסת התיישנות וחושפת נכסים. | ניהול מו"מ תחת חיסיון "מבלי לפגוע בזכויות" באמצעות עורך דין בלבד. |
סיום ההליך | תשלום ללא סגירת התיק, מה שמשאיר את החייב חשוף לעתיד. | התניה חוזית לקבלת מכתב סילוק מלא וסגירת תיק הוצאה לפועל בלוח זמנים קשיח. |
חלק ג': דע את היריב | אסטרטגיות הסדר מותאמות לפי סוג הנושה
7. הבנקים הגדולים: הבירוקרטיה כהזדמנות
התמודדות מול בנק גדול דומה לניסיון להזיז נושאת מטוסים. הבנק הוא גוף כבד, בירוקרטי ומרובה נהלים, אך דווקא בכך טמון היתרון של חייב המיוצג היטב. ההחלטה על מחיקת חוב בבנק אינה מתקבלת על ידי הפקיד בסניף, אלא על ידי ועדות אשראי או מחלקות משפטיות מרכזיות הפועלות על פי "מדיניות הפרשות". הבנקים מחויבים על פי הוראות בנק ישראל להפריש כספים בגין "חובות מסופקים" (חובות שיש ספק לגבי גבייתם). ככל שהחוב ישן יותר והחייב מסווג כבעייתי יותר, כך הבנק כבר "מחק" את החוב בספריו הפנימיים.
עורך הדין המייצג יודע לנצל את המנגנון הזה. כאשר מגיעים לבנק עם הצעה למזומן כנגד חוב שכבר הופרש כהפסד, הבנק רואה בכך "רווח נקי" (Recovery) שמשפר את הדו"חות הכספיים שלו באופן מיידי. האסטרטגיה מול הבנקים דורשת סבלנות ברזל והצגת מסמכים רשמיים המעידים על חוסר יכולת גבייה (כגון תיקי איחוד, דפי חשבון מוגבלים או היעדר נכסים). הבנקים הם רציונליים וקרים. הם לא יפעלו מתוך רגש, אלא מתוך חישוב מתמטי של סיכוי מול סיכון. לכן, מול בנקים אין מקום לתחינות רגשיות, אלא להצגת תחשיב כלכלי המראה כי ההצעה הנוכחית היא המקסימום האפשרי, וכי האלטרנטיבה היא אפס עגול.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
8. חברות האשראי והמימון החוץ-בנקאי: הריבית כקלף מיקוח
הזירה מול חברות כרטיסי האשראי וחברות המימון החוץ-בנקאי היא שונה ואגרסיבית יותר. חברות אלו מאופיינות בריביות גבוהות במיוחד ("ריבית פיגורים"), הגורמות לחוב המקורי לתפוח לממדים מפלצתיים תוך זמן קצר. חוב של 20,000 ש"ח יכול להפוך ל-80,000 ש"ח תוך שנים ספורות. במשא ומתן מול גופים אלו, האסטרטגיה המרכזית היא תקיפת רכיב הריבית.
עורך הדין יבצע "שחזור חוב" ויציג לנושה את קרן החוב המקורית. הטיעון יהיה כי הריבית שנצברה היא פיקטיבית ובלתי ניתנת לגבייה ממילא. מכיוון שחברות אלו פועלות במודל עסקי של סיכון גבוה, הן ערוכות לספוג הפסדים ("תספורות") כחלק מהמודל העסקי שלהן. יתרה מכך, חברות אלו נוטות לעיתים "למכור" תיקי חובות ישנים לחברות גבייה חיצוניות תמורת אגורות בודדות על כל שקל. כאשר מנהלים מו"מ מול חברת גבייה שקנתה את החוב בזול, מרחב התמרון להפחתת החוב הוא עצום, וניתן לעיתים לסגור תיקים ב-20% או 30% מהחוב הרשום, שכן כל סכום מעבר למחיר הקנייה הוא רווח נקי עבור הגובה.
9. ספקים ונושים פרטיים: לנטרל את המוקש הרגשי
ההתמודדות המורכבת ביותר היא מול נושים פרטיים | ספקים, בעלי דירות, שותפים עסקיים לשעבר או מחזיקי צ'קים חוזרים. בניגוד לבנק, כאן הכסף הוא אישי, והחוב מלווה בתחושות קשות של בגידה, כעס ורצון לנקמה. נושה פרטי עלול לסרב להסדר כלכלי הגיוני רק כדי "לראות את החייב סובל", ולעיתים אף לנקוט בהליכי גבייה אגרסיביים גבוליים או הטרדות.
במקרים אלו, תפקידו של עורך הדין הוא קריטי כגורם מתווך המנטרל את האמוציות ("Buffer"). עורך הדין מרחיק את החייב מקו האש ומעביר את השיח לפסים מקצועיים וקרים. האסטרטגיה היא להבהיר לנושה הפרטי כי הנקמה לא תשלם לו את המכולת, וכי התעקשות על "הכל או כלום" תוביל אותו ל"כלום". לעיתים קרובות, הצגת המציאות המשפטית העגומה של הליכי חדלות פירעון (שבהם נושים רגילים מקבלים פרוטות לאחר שנים) משמשת כדלי מים צוננים המביא את הנושה הפרטי לשולחן המו"מ. במקרים אלו, הסדר התשלומים חייב להיות מגובה בבטוחות מסוימות (כגון שטר חוב של צד ג' או תשלום במזומן) כדי לבנות מחדש את האמון המרוסק.
סיכום חלק ג': התאמת האסטרטגיה ליריב
סוג הנושה | המאפיין הייחודי | אסטרטגיית ההסדר המנצחת |
בנקים | גופים בירוקרטיים הפועלים לפי נהלים והפרשות לחובות אבודים. | ניצול הרצון לנקות מאזנים, הצגת "חוסר יכולת גבייה" ופנייה לדרג המקצועי ולא לפקיד הזוטר. |
חברות אשראי | חובות מנופחים מריביות פיגורים קיצוניות. | תקיפת רכיב הריבית, חזרה לקרן החוב המקורית, וניצול העובדה שחובות נמכרים בזול לגבייה. |
נושים פרטיים | מעורבות רגשית גבוהה, כעס ורצון לנקמה אישית. | שימוש בעורך דין כחוצץ לנטרול רגשות, והצגת "מראה" לגבי סיכויי הגבייה האפסיים ללא הסדר. |
חלק ד': 20 שאלות ותשובות נפוצות ונרחבות על הסדרי חובות
1. האם חייבים לשלם את כל סכום ההסדר במכה אחת?
תשובה: ברוב המוחלט של המקרים, התשובה היא כן. זהו המנוף העיקרי שלכם. הבנק מוכן למחוק חוב של 100,000 ש"ח תמורת 50,000 ש"ח רק אם הוא רואה את הכסף "על השולחן" מיידית. פריסה לתשלומים ארוכים (צ'קים דחויים) שוחקת את המוטיבציה של הבנק להעניק הנחה, שכן היא חושפת אותו שוב לסיכון של חדלות פירעון בעתיד. עם זאת, ניתן לעיתים לפרוס את סכום הפשרה למספר תשלומים קצר (3 עד 6 חודשים) במקרים חריגים.
2. איך הסדר חוב משפיע על ה-BDI (דירוג האשראי) שלי?
תשובה: הסדר חוב הוא "הרע במיעוטו". אמנם עצם קיום החוב וההסדר נרשמים במאגר נתוני האשראי ומשפיעים לרעה על הדירוג בטווח הקצר (3 שנים), אך הפגיעה קלה וקצרה משמעותית בהשוואה להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), שבו הכתם נשאר לזמן רב יותר וההשלכות חמורות יותר. יתרה מכך, סגירת התיק בהסדר מאפשרת להתחיל את תקופת ה"צינון" והשיקום מיד, בעוד שבחדלות פירעון השיקום מתחיל רק בסוף ההליך הארוך.
3. האם אני יכול לנהל את המשא ומתן לבד מול פקיד הבנק?
תשובה: טכנית כן, אך מעשית זהו הימור מסוכן. פקיד הבנק הוא איש מקצוע מיומן המקליט את השיחות. כל משפט שתאמרו ("אני מודה שאני חייב", "יש לי קרן השתלמות") ישמש כנגדכם. בנוסף, חובבנים נוטים להסכים לפשרות גרועות שאינן כוללות "סילוק סופי" של החוב, ומשאירים פתח לתביעות עתידיות. עורך דין מהווה חיץ מקצועי המונע טעויות בלתי הפיכות.
4. מה קורה עם הערבים שלי אם אני חותם על הסדר?
תשובה: זו נקודה קריטית. בהליך חדלות פירעון, ברגע שניתן צו פתיחת הליכים, הנושים רצים לתבוע את הערבים במלוא הסכום. בהסדר חוב פרטי, המטרה היא להגן גם על הערבים. הסכם פשרה מנוסח היטב יכלול סעיף מפורש הקובע כי עם ביצוע התשלום, הנושה מוותר על כל טענה גם כלפי החייב וגם כלפי הערבים, וכי התיקים נגדם ייסגרו. זהו היתרון הגדול ביותר של המסלול הזה עבור מי שרוצה לשמור על משפחתו.
5. האם הבנק יכול לעקל לי את המשכורת בזמן המשא ומתן?
תשובה: כל עוד לא נחתם הסכם ולא בוטלו ההליכים, הבנק יכול להמשיך בהליכי גבייה, כולל עיקולי משכורת ועו"ש. לכן, המהירות והדיסקרטיות הן קריטיות. עורך דין מנוסה ינסה להגיע להסכמה על "הקפאת מצב" (Stay of Proceedings) שקטה מול עורך הדין של הבנק לתקופת המו"מ, כדי לאפשר לחייב לגייס את הכסף ללא חנק תזרימי.
6. האם מחיקת החוב נחשבת "הכנסה" לצורכי מס?
תשובה: שאלה מצוינת. תיאורטית, מחיקת חוב עלולה להיחשב כהכנסה רעיונית. אולם, בפרקטיקה של הסדרי חוב לאנשים פרטיים (להבדיל מחברות), רשויות המס לרוב אינן מתערבות ואינן דורשות מס על ה"תספורת". מול הבנקים, הוויתור נרשם אצלם כהפסד (חוב אבוד), והחייב מקבל פטור דה-פקטו.
7. כמה אחוז הנחה ("תספורת") אפשר להשיג?
תשובה: אין מחירון קבוע, אך הטווח המקובל בהסדרים מוצלחים נע בין 30% ל-60% הפחתה מהחוב הכולל (כולל ריביות). גובה ההנחה תלוי ב"איכות" החייב (ככל שמצבו נראה נואש יותר, ההנחה גדלה), בוותק החוב, ובסוג הנושה. חובות ישנים מאוד לחברות אשראי יכולים להיסגר לעיתים ב-20% מהסכום הרשום.
8. יש לי עיכוב יציאה מהארץ. מתי הוא מתבטל?
תשובה: בהסדר חוב, ביטול עיכוב היציאה הוא מהיר ומיידי. ברגע שהכסף מועבר לנושה וההסכם נחתם, עורך הדין מגיש בקשה דחופה להוצאה לפועל (בצירוף הסכמת הזוכה) לביטול כל ההגבלות. בדרך כלל, ניתן לצאת מהארץ תוך ימים ספורים מסגירת העסקה, בניגוד לחדלות פירעון שם העיכוב נמשך שנים.
9. האם אני חייב לגלות לבנק שיש לי ירושה בדרך?
תשובה: חובת הגילוי היא נושא עדין. אסור לשקר, אך ניהול מו"מ הוא משחק של קלפים. אם הירושה טרם התקבלה ואין ודאות לגביה, עורך הדין ידע לנווט את ההצהרות כך שלא יטעו את הבנק אך גם לא ינדבו מידע שאינו רלוונטי כרגע, כדי לא לחבל בהסדר. עם זאת, אם הירושה כבר רשומה, הסתרתה היא הונאה שעלולה לבטל את ההסדר בעתיד.
10. מה עדיף | הלוואה מההורים או הלוואה מחברה חוץ בנקאית לסגירת החוב?
תשובה: עדיפות מוחלטת להלוואה ממשפחה ("הלוואת אהבה") שאין עליה ריבית ושאין לחץ להחזירה. הלוואה חוץ בנקאית היא פתרון מסוכן ("ריבית דריבית") שעלול להוביל לבור עמוק יותר, ומומלצת רק אם הריבית נמוכה משמעותית מריבית הפיגורים בתיקים, ואם היא סוגרת את כל החובות במכה.
11. האם הבנק יכול לחזור בו אחרי שסיכמנו בעל פה?
תשובה: כן, וזה קורה. סיכום בעל פה שווה כקליפת השום בעולם הגבייה. פקיד מתחלף, מדיניות משתנה, והסיכום נעלם. לכן, הכלל הוא: "לא מעבירים שקל לפני שיש הסכם חתום". עורך הדין לא יאשר העברת כספים עד שיקבל לידיו טיוטה חתומה או אישור רשמי בכתב ממורשה חתימה בבנק.
12. יש לי 5 נושים שונים. האם חייבים לסגור עם כולם יחד?
תשובה: בהסדר פרטי אין חובה ל"שוויון בין נושים" (Pari Passu) כמו בפשיטת רגל. ניתן לסגור עם הנושה האגרסיבי ביותר (למשל הבנק שעיקל את המשכורת) קודם, ואז להתפנות לשאר. עם זאת, אסטרטגית עדיף לנסות ולגייס סכום כולל ולסגור "חזיתות" במקביל, כדי למנוע מצב שבו נושה אחד מגלה ששילמתם לאחר ומקשיח עמדות.
13. האם הסדר חוב מגן עליי מפני חקירות יכולת?
תשובה: כן. ברגע שנחתם ההסדר והתיק נסגר, אין יותר חקירות יכולת, אין צווים להבאת החייב, ואין חדירה לפרטיות. אתם חוזרים להיות אזרחים חופשיים שאינם חייבים דין וחשבון לאיש על הוצאותיכם.
14. האם עורך דין יכול למחוק את הריבית לחלוטין?
תשובה: בהחלט. זהו אחד ההישגים הנפוצים ביותר. ריבית הפיגורים בהוצאה לפועל היא דרקונית ומנפחת את החוב באופן מלאכותי. בהסדר מזומן, עורך הדין יבצע "תחשיב קרן" וידרוש מהנושה להתייחס לחוב המקורי בלבד, תוך מחיקת עשרות אלפי שקלים שהם רק "אוויר" ריביתי.
15. האם אפשר לעשות הסדר על חוב מזונות?
תשובה: חוב מזונות הוא חוב בדין קדימה וקשה מאוד למחיקה, שכן הוא נועד לכלכלת ילדים. עם זאת, אם מדובר בחוב עבר לביטוח לאומי (ששילם את המזונות לאם), ניתן לעיתים להגיע להסדרים ומבצעי גבייה הכוללים הפחתת קנסות וריביות, אך לא מחיקת הקרן. מול האישה, זה תלוי ברצונה הטוב בלבד.
16. מה קורה אם אני לא עומד בתשלום שסוכם בהסדר?
תשובה: זוהי הפרת חוזה יסודית. ברוב ההסכמים יש סעיף סנקציה הקובע כי במקרה של איחור או אי תשלום, ההסדר בטל, ויתרת החוב המקורית (הגבוהה) חוזרת להיות תקפה בניכוי מה ששולם. לכן, אסור להתחייב לסכום שאין ודאות מוחלטת לגבי יכולת הגיוס שלו.
17. האם הנושה יכול לדרוש את כספי הפנסיה שלי?
תשובה: בהליך משפטי, בנסיבות מסוימות כן. בהסדר פרטי | הוא יכול לדרוש, אבל אתם יכולים לסרב. היתרון בהסדר הוא שאתם קובעים את "גבולות הגזרה". עורך הדין יבהיר לנושה שהפנסיה היא "קו אדום" ושעדיף לו לקחת את המזומן המוצע כעת מאשר לנסות לגעת בכספים מוגנים.
18. האם הסדר חוב מתאים לחברה בע"מ?
תשובה: כן, אך הכללים שונים מעט. הסדר חוב לחברה מונע פירוק ושומר על "העסק החי" והמוניטין. הבנקים נוטים להיות פרגמטיים מאוד מול חברות, שכן הם מבינים שציוד ומלאי בפירוק שווים מעט מאוד. לעיתים נדרשת הזרמת בעלים (Equity Injection) כתנאי להסדר.
19. האם כדאי להשתמש בכספי פיצויים מפיטורין לכיסוי חובות?
תשובה: זהו כסף נזיל וזמין, ולכן הוא מקור נפוץ להסדרים. עם זאת, יש לשקול את הפגיעה בחיסכון הפנסיוני. לעיתים עדיף להשתמש בפיצויים (שפטורים ממס עד תקרה מסוימת) כדי "לנקות שולחן" ולהתחיל עבודה חדשה ללא עיקולים, מאשר לשמור אותם ולחיות תחת חרב העיקול.
20. מה ההבדל בין "איחוד תיקים" להסדר חוב?
תשובה: הבדל שמיים וארץ. "איחוד תיקים" בהוצאה לפועל הוא רק פריסה מחדש של החוב לתשלומים נמוכים, אך הריבית ממשיכה לרוץ והחוב לרוב גדל במקום לקטון ("משכנתא לכל החיים"). הסדר חוב הוא פעולה כירורגית שחותכת את החוב, מוחקת חלק ממנו, ומביאה לסגירה סופית של התיק.
סיכום חלק ד': טבלת החלטות מהירה
הסוגיה | חדלות פירעון (פשיטת רגל) | הסדר חוב פרטי (המסלול השקט) |
משך ההליך | כ-4 שנים ארוכות תחת פיקוח. | מיידי (מרגע התשלום). |
פגיעה בנכסים | סיכון גבוה למימוש נכסים ופנסיה. | שליטה מלאה | אתם מחליטים מה למכור. |
פרטיות ומוניטין | פרסום פומבי, הגבלות דרכון ועיכוב יציאה. | דיסקרטיות מלאה, ללא הגבלות תנועה. |
המחיר | תשלום חודשי + הקניית נכסים. | תשלום חד פעמי משמעותי ("תספורת"). |
לסיכום | הבחירה בידיים שלכם: להיות "חייב" או להיות "לקוח"
ההבדל בין חדלות פירעון להסדר חוב הוא ההבדל בין להיות "אובייקט" שמנוהל על ידי המערכת, לבין להיות "סובייקט" שמנהל את גורלו. במסלול חדלות הפירעון, אתם מעבירים את המושכות לנאמן ולבית המשפט. במסלול ההסדר הפרטי, אתם אוחזים בהגה. אתם מחליטים כמה לשלם, מתי, וכיצד.
נכון, המסלול הזה דורש יכולת גיוס כספים ואורך רוח, והוא אינו מתאים לכל אחד. אך עבור מי שיש לו מה להפסיד, קריירה, נכסים, או שם טוב, זהו מסלול הזהב. הוא מאפשר למחוק את טעויות העבר בחתימת עט אחת, ללא כתם ציבורי וללא שנים של השפלה. הבנקים מוכנים לזה, הנושים מחכים לזה, והכוח לסגור את העסקה נמצא אצל מי שמיוצג נכון.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | הארכיטקטים של היציאה לחופש
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין הוא משרד מומחים הפועל בפריסה ארצית ומתמחה בפתרונות יצירתיים לחובות מורכבים. עם ניסיון של למעלה מעשור, ומוניטין של בורר מוסמך, עו"ד בלסיאנו והצוות המיומן שלו (כולם בעלי ותק של עשור ומעלה) יודעים לדבר את "שפת הבנקים".
אנו לא באים לבנק כעניים בפתח, אלא כצד שווה למשא ומתן עסקי. אנו יודעים מתי ללחוץ, מתי להרפות, וכיצד להפוך תיק "אבוד" להסדר ניצחון. אנו מלווים אתכם מהשיחה הראשונה, דרך גיוס המקורות, ועד לקבלת מכתב הסילוק המיוחל.
אל תחכו שהדפיקה בדלת תגיע
הזמן הוא הכסף היקר ביותר שלכם. ככל שתקדימו לפעול, כך "התספורת" תהיה עמוקה יותר והנזק קטן יותר. צרו קשר עוד היום עם משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו לפגישת אסטרטגיה דיסקרטית, ונבנה עבורכם את הגשר השקט חזרה לחיים נורמליים.
צוות חדלות פירעון והוצאה לפועל | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תגובות