כינוס נכסי היחיד בחדלות פירעון | פרק 29 | המדריך המקיף לחדלות פירעון | מימוש, הגנות וניהול משפטי של נכסי החייב

כינוס נכסי יחיד בחדלות פירעון מנוהל על ידי נאמן, אשר כפוף לצו בית המשפט ולפיקוח הממונה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

מבוא: כינוס נכסים – בין החובה לנושים לזכות לשיקום: ניווט בין הדין הישן לחדש

הכניסה להליך חדלות פירעון על פי חוק 2018 מביאה עמה את הצורך בכינוס נכסי היחיד – ריכוז, ניהול ומימוש הנכסים של החייב לטובת פירעון חלקי של חובותיו. זהו אחד השלבים המרכזיים והרגישים ביותר בהליך, שכן הוא נוגע ישירות לרכוש ולעתידו הכלכלי של החייב. בעוד שהחוק מחייב את מימוש הנכסים כדי להגשים את עקרון האחריות של החייב (החובה לשאת בחלק מהחובות), הוא גם מחייב את הנאמן לשמור על עקרון השיקום ולוודא שהחייב לא יוצא מההליך "מרושש" וללא כל יכולת להתחיל חיים חדשים.

כינוס נכסי יחיד בחדלות פירעון הוא תהליך מורכב, המנוהל על ידי נאמן, אשר כפוף לצו בית המשפט ולפיקוח הממונה על חדלות פירעון. המהפך המשפטי הוא בכך שהליך זה אינו עוד ענישה, אלא כלי ליצירת קופת נשייה בצורה מבוקרת ומושכלת. מאמר זה, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין המומחה בחדלות פירעון והוצאה לפועל, יצלול לעומק הליכי הכינוס: מתי מותר, מתי אסור, מהן ההגנות המשפטיות הקיימות, וכיצד ליווי של עורך דין מקצועי הוא המפתח להגנה על נכסים חיוניים.

היבטים משפטיים של כינוס נכסים והיררכיית הנכסים

1. מהו כינוס נכסים ומתי הוא מתחיל? (הסמכות והיקף הנכסים)

כינוס נכסים הוא הליך משפטי שמטרתו ריכוז, איתור ומימוש כל נכסיו של החייב (נכסי מקרקעין, כספים, ניירות ערך, רכבים וכו'). הליך זה מתחיל באופן רשמי עם מתן צו פתיחת הליכים על ידי בית המשפט, ומרגע זה ממונה נאמן שמקבל את הסמכות הבלעדית לנהל את נכסי החייב במקום החייב עצמו.

• היקף הנכסים (נכסי העבר והעתיד): הכינוס חל על נכסים שהיו בבעלות החייב במועד פתיחת ההליכים, וכן על נכסים שיגיעו לידיו במהלך תקופת השיקום (למשל, ירושות, זכיות, או פיצויי תביעה).

• מטרת הנאמן: מימוש הנכסים והעברת תמורתם לקופת הנשייה, אשר תשמש לפירעון חלקי של חובות הנושים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בחוק (לדוגמה, חובות מובטחים יקבלו עדיפות על פני חובות רגילים).

• משמעות משפטית: מרגע מתן צו פתיחת ההליכים, החייב אינו יכול לבצע עסקאות בנכסיו (למעט חריגים מצומצמים) ללא אישור הנאמן או בית המשפט. הנאמן הופך להיות המנהל בפועל של נכסי החייב.

2. נכסים מוגנים מפני כינוס (Exempt Assets) – רשת הביטחון הסוציאלית והסייגים הקבועים בחוק

על מנת להבטיח את שיקום החייב ולשמור על כבודו האנושי, חוק חדלות פירעון קבע רשימה של נכסים המוגנים מפני מימוש על ידי הנאמן, תוך יצירת איזון עדין בין חובת הפירעון לזכות הקיום הבסיסית.

א. נכסים חיוניים לקיום ולפרנסה (החרגה מפקודת ההוצאה לפועל)

• כלי בית בסיסיים וציוד רפואי: החוק מחריג נכסים שהכרחיים לחיי היום-יום הבסיסיים של החייב ומשפחתו (מיטות, מקרר, ציוד בישול בסיסי). החרגה זו נובעת מעקרונות חוק ההוצאה לפועל המיושמים גם בחדלות פירעון.

• כלי עבודה ופרנסה: נכסים המהותיים לצורך השתכרותו של החייב (כגון מחשב נייד, ציוד מקצועי או מכשור רפואי) אינם ניתנים למימוש. סייג זה מבטיח שהליך חדלות הפירעון לא יפגע ביכולתו של החייב להתפרנס ולקיים את משפחתו.

ב. כספים נדרשים למחייה שוטפת (החרגת סכום המחיה)

• כספים בחשבון הבנק: הנאמן אינו רשאי לעקל או לכנס באופן גורף את כל יתרת החשבון. החייב זכאי להותיר ברשותו סכום חודשי קבוע המיועד למחייה שוטפת, הנקבע על פי הוראות הממונה ומתעדכן מעת לעת (בדומה לסכומים המוגנים מעיקול בהוצאה לפועל).

• מטרה: הגנה זו נועדה למנוע מצב בו החייב ומשפחתו יישארו ללא יכולת לממן צרכים בסיסיים בזמן ההליך.

ג. זכויות סוציאליות וחיסכון לטווח ארוך

• פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים: ככלל, כספים אלו מוגנים ממימוש לפני מועד הפירעון החוקי שלהם. זאת מתוך הכרה כי מדובר בחיסכון סוציאלי שמטרתו להבטיח את קיומו של החייב לאחר פרישה.

• החרגה חלקית (כספים נזילים): אם כספים אלו נזילים (ניתנים למשיכה מיידית, למשל קרן השתלמות שהגיעה לוותק), הנאמן עשוי להיות רשאי לממש אותם. עם זאת, קיים סייג הגנה חוקי המקנה הגנה חלקית גם לכספים נזילים אלו, בהתאם לגובה חובות החייב וגיל הפקדת הכספים.

ד. דירת המגורים (המנגנון החלופי – דמי שכירות)

דירת מגורים היא הנכס הרגיש והמשמעותי ביותר. החוק החדש יצר מנגנון הגנה מיוחד שנועד למנוע מכירה אוטומטית:

• איסור מימוש אוטומטי: הנאמן אינו רשאי למכור את הדירה אם קיים הסדר חלופי סביר המאפשר לחייב להמשיך להתגורר בה. עורך הדין של היחיד יעמוד בד"כ כמו אריה על עניין זה.

• הסדר דמי שכירות: ההסדר הנפוץ הוא תשלום חודשי לקופת הנשייה בגובה דמי שכירות ראויים לנכס. באופן זה, החייב משלם לקופה את מה שהיה משלם בכל מקרה, והדירה אינה נמכרת.

• אישור בית המשפט: מימוש דירת מגורים דורש תמיד אישור מפורש של בית המשפט, הניתן רק לאחר שבית המשפט שקל חלופות סבירות אחרות.

הנאמן אינו יכול לממש נכסים באופן חופשי | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

3. מימוש נכסים בפועל: התהליך, המגבלות ושיקול דעת הנאמן

הנאמן אינו יכול לממש נכסים באופן חופשי. מימוש נכס חייב להיעשות באישור של הממונה על הליכי חדלות פירעון, ובמקרים מורכבים (כגון דירות מגורים או נכסים בבעלות משותפת) באישור בית המשפט.

א. מימוש נכסים פשוטים ולמימוש מיידי

• נכסים פשוטים: נכסים שאינם חיוניים ואינם מוגנים, כגון כספים עודפים בחשבון הבנק, ניירות ערך סחירים, חסכונות שאינם פנסיוניים או רכבים שאינם חיוניים לעבודת החייב.

• תהליך המימוש: המימוש נעשה באמצעות הליך מהיר יחסית: הנאמן מקבל שמאות (במקרה של רכב או נכס) ומנהל הליך מכירה מבוקר (מכרז או מכירה פרטית, בכפוף לאישור הממונה).

ב. עקרון הכדאיות הכלכלית (Cost-Benefit Test)

זהו אחד השיקולים המרכזיים המנחים את הנאמן:

• הוצאות מול תמורה: הנאמן מחויב לבחון כי עלויות מימוש הנכס (שכר טרחה, שמאות, פרסום, הליכים משפטיים) אינן גבוהות או קרובות לתמורה הצפויה שתתקבל.

• ויתור על מימוש: אם עלות מימוש הנכס גבוהה מהתמורה הצפויה, או אם מדובר בנכס בעל שווי נמוך מאוד, הנאמן רשאי לוותר על מימושו או לנטוש אותו (Abandonment) כדי לחסוך בהוצאות ניהול.

ג. מכירת דירת המגורים – הליך הדרגתי ומורכב

ההגנה על דירת מגורים (איסור מכירה אוטומטית):

• הוכחת העדר חלופה: הנאמן מנוע מלפעול למכירת דירת מגורים של החייב אם קיים הסדר חלופי (כגון דמי שכירות). על הנאמן להוכיח כי לא ניתן להגיע להסדר סביר, או כי שווי הדירה כה גבוה שמימושה הוא הכרחי לטובת הנושים.

• פיצוי חלופי: אם בית המשפט מאשר את מכירת הדירה, החייב זכאי לקבל פיצוי חלופי שיאפשר לו לרכוש או לשכור דירה אחרת סבירה למגורים (הגנה הניתנת לו כדי שיוכל להתחיל בשיקום).

ד. נכסים הנמצאים במעצר משפטי

נכסים שהחייב מנסה להסתיר או שהועברו לקרובי משפחה (ראו סעיף ביטול פעולות): הנאמן נדרש לנהל הליך משפטי אקטיבי בבית המשפט כדי להכניס נכסים אלו לקופת הנשייה. הליכים אלו יכולים להיות ממושכים ומסובכים, ודורשים הוכחת כוונה רעה מצד החייב או מקבל הנכס.

4. הטיפול בנכסים בבעלות משותפת (בן זוג שאינו חייב) – הגנה על הצד השלישי

במקרים רבים, נכסי החייב (כגון דירה או חשבון בנק) נמצאים בבעלות משותפת עם בן/בת זוג שאינו חייב. במצב זה, הכינוס מוגבל אך מורכב, ועל הנאמן לפעול תוך שמירה על זכויות הקניין של הצד השלישי (בן/בת הזוג).

• מימוש חלקו של החייב: הנאמן רשאי לממש רק את חלקו הקנייני של החייב בנכס המשותף (לרוב 50%). הנאמן אינו יכול לגעת בחלקו של בן הזוג שאינו חייב.

• דירת מגורים (המורכבות): במקרה של דירת מגורים, מכירת הדירה כולה ללא הסכמת בן הזוג היא צעד חריג, הדורש אישור מפורש של בית המשפט. בית המשפט יאשר זאת רק אם אין חלופה אחרת והוא יחייב את הקדמת פיצוי מלא לבן הזוג שאינו חייב, שיאפשר לו לרכוש דיור חלופי.

• אסטרטגיית המשא ומתן: על הנאמן לפנות לבן הזוג ולנהל עמו משא ומתן על רכישת חלקו של החייב על ידי בן הזוג, וזאת על מנת להימנע מפירוק השיתוף ומכירה בכינוס, המביאים לרוב למחיר נמוך. תפקיד עורך הדין של החייב הוא להגן על בן הזוג ולוודא שהנאמן אינו מפעיל לחץ בלתי הוגן למכירה.

• הזכויות הבלתי קנייניות: הנאמן צריך לבחון גם זכויות שאינן קנייניות, כגון זכויות חוזיות משותפות או זכויות המעוגנות בהסכמי ממון או הסכמי גירושין, העלולות להשפיע על שווי חלקו של החייב.

5. ביטול פעולות והברחת נכסים: מנגנוני ההגנה של הנאמן

חוק חדלות פירעון מעניק לנאמן כוח משפטי יוצא דופן לבטל עסקאות שבוצעו על ידי החייב לפני כניסתו להליך, במטרה למנוע הברחת נכסים והעדפת נושים – פעולות הנחשבות לחוסר תום לב חמור.

• ביטול עסקאות (Fraudulent Transfers): הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט לבטל העברות נכסים (כגון מתנות או מכירות במחיר נמוך משווי שוק) שבוצעו לקרובי משפחה או לגורמים קשורים, בדרך כלל עד שנתיים או ארבע שנים לפני מתן צו פתיחת ההליכים (בהתאם לזהות מקבל הנכס).

• העדפת נושים (Preferential Transfers): הנאמן יכול לבטל תשלומים שבוצעו לנושה ספציפי (כדוגמת קרוב משפחה או חבר) בתקופה קצרה לפני ההליך, כאשר המטרה הייתה לפגוע בשוויוניות חלוקת החובות. מנגנון זה מבטיח שהחייב לא יוכל לבחור איזה נושה יקבל פירעון.

• חשיבות משפטית: הצלחת הנאמן בביטול הפעולות הללו מגדילה את קופת הנשייה לטובת כל הנושים. מאידך, עבור החייב, פעולות אלו עלולות להיחשב כחוסר תום לב ולהוביל לביטול הצו ההגנה שקיבל.

תהליך כינוס נכסים כרוך בהוצאות ניהול משפטיות, חשבונאיות ואדמיניסטרטיביות כבדות | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

6. עלויות הכינוס והניהול (Fee Structure) – הוצאות מול תועלת

תהליך כינוס נכסים כרוך בהוצאות ניהול משפטיות, חשבונאיות ואדמיניסטרטיביות כבדות, הנגבות מתוך קופת הנשייה. לכן, הנאמן מחויב להפעיל שיקול דעת כלכלי קפדני.

• שכר טרחת הנאמן (המנגנון הפיננסי): שכר טרחת הנאמן (עורך הדין המטפל) נגזר לרוב באחוזים מתוך סך הנכסים שמומשו. שכר זה נקבע על פי תקנות החוק, ומהווה את ההוצאה הגדולה ביותר בקופה.

• הוצאות נלוות ומשפטיות: הוצאות אלו כוללות תשלום לשמאי מקרקעין, פרסום מכרזים, והליכים משפטיים נוספים (כגון הגשת תביעה לביטול פעולות).

• בחינת הכדאיות (Cost-Benefit Test): הנאמן מחויב לבחון את הכדאיות הכלכלית של מימוש כל נכס. אם עלות מימוש הנכס (כולל שכר טרחתו) גבוהה מהתמורה הצפויה, או אם מדובר בנכס בעל שווי נמוך, הנאמן רשאי לוותר על מימושו או לנטוש אותו. החייב יכול להשתמש בטיעון זה כדי להגן על נכסים שאינם שווים את הטרחה.

7. נכסים מורכבים: זכויות פנסיוניות וקרנות השתלמות – בין הגנה מוחלטת למימוש חלקי

זכויות פנסיוניות, קופות גמל וקרנות השתלמות נחשבים לנכסים מורכבים, שהחוק מגן עליהם באופן שונה, המשתנה בהתאם למעמד הנכס ולמועד פירעונו.

א. הגנה סוציאלית (הגנה מוחלטת לפני מועד הפירעון)

• המטרה: כספי פנסיה וגמל מוגנים ממימוש על ידי הנושים, וזאת מתוך הכרה כי מדובר בחיסכון סוציאלי המיועד להבטחת קיום החייב לאחר פרישה. המדינה מבקשת למנוע מצב שבו אדם שהשתקם מחובותיו ייהפך לנטל על הקופה הציבורית בגיל זקנה.

• הגנה אוטומטית: ככל שהכספים אינם נזילים (טרם הגיעו למועד הפירעון החוקי), הם נהנים מהגנה מוחלטת מפני כינוס.

ב. נכסים נזילים ומימוש חלקי (קרנות השתלמות וכספי פיצויים)

• קרנות השתלמות: קרנות שהגיעו לוותק (6 שנים ויותר) הן נכס נזיל שניתן למשוך באופן מיידי. כספים אלו ברי מימוש עקרונית, אך הנאמן יבחן את המימוש בכפוף לסכום הגנה סוציאלית מינימלי שנועד להגן על החייב.

• כספי פיצויים: הנאמן רשאי לממש רק את כספי הפיצויים שניתנים למשיכה מיידית על ידי החייב, אך גם במקרה זה, על פי פסיקה עדכנית, יש להותיר לחייב סכום סביר שיאפשר לו להתחיל את חייו החדשים.

8. הקשר בין צו התשלומים לכינוס נכסים – הפיכת הכנסה לנכס נזיל

צו התשלומים החודשי של החייב אינו רק חובה, אלא הוא נחשב לחלק אינטגרלי מנכסיו – הוא ה"הון" העתידי והמתחדש שהחייב מייצר באופן שוטף.

• משמעות ה"עודף" (Income Surplus): גובה התשלום החודשי נקבע בהתאם ל"עודף" הכנסות החייב לאחר ניכוי הוצאות המחיה הבסיסיות והסבירות. העודף הזה מופקד באופן קבוע לקופת הנשייה.

• הצטברות בקופת הנשייה: קופת הנשייה מורכבת משני מקורות עיקריים: (1) מימוש הנכסים הקיימים של החייב (דירות, כספים וכו'); ו-(2) כל הסכומים שהחייב הפקיד במסגרת צו התשלומים החודשי לאורך תקופת השיקום.

• חשיבות כלכלית: עבור חייבים שאין להם נכסי נדל"ן או נכסים משמעותיים אחרים, צו התשלומים הוא המקור העיקרי (לעיתים היחיד) להגדלת קופת הנשייה, ומכאן חשיבותו המכרעת להצלחת ההליך וקבלת ההפטר.

9. תפקיד עורך הדין: אסטרטגיית ההגנה על נכסים – הניתוח המקדים

תפקידו של עורך הדין בתיק חדלות פירעון חורג מהגשת מסמכים, והוא כולל בניית אסטרטגיית הגנה ממוקדת שתגן על נכסים חיוניים ותמקסם את שיקום החייב.

• א. בניית חומת הגנה משפטית: טרם הגשת הבקשה, עורך הדין מנתח את נכסי החייב ומגדיר במדויק את הנכסים החיוניים למחייה שאינם ברי מימוש (כלי עבודה, פנסיה). הגדרה מדויקת זו מונעת מהנאמן ניסיונות מימוש לא חוקיים.

• ב. ניהול משא ומתן מול הנאמן: שכנוע הנאמן כי נכסים מסוימים אינם כדאיים למימוש (טיעון עלויות מול תמורה), או ניהול הסדרים מול בן הזוג לרכישת חלקו של החייב על מנת להימנע ממכירה כפויה.

• ג. טיפול בהסרת מגבלות (צו עיכוב יציאה מהארץ): עורך הדין יכול לקשר את הסרת המגבלות (כגון עיכוב יציאה מהארץ) לשימוש בנכסים מסוימים כערבות, או להוכיח כי הנכסים הממומשים מספיקים כדי להסיר את הצורך בעיכוב.

• ד. בחינת הדירות הכלכלית והפיננסית: הכנת דו"ח מפורט המצדיק את גובה צו התשלומים המבוקש על ידי החייב, תוך הדגשת הוצאות המחיה הנדרשות כדי למנוע דרישות תשלום גבוהות מדי מצד הנאמן.

למרות הכאב, לכינוס נכסים יתרונות ברורים ומשמעותיים ההופכים אותו למכשיר שיקומי | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

10. היתרונות והחסרונות של הליך כינוס נכסים – האיזון הסופי

למרות הקושי והכאב שבלוותר על רכוש, לכינוס נכסים יתרונות ברורים ומשמעותיים במסגרת החוק החדש, ההופכים אותו למכשיר שיקומי:

היבט	יתרונות משפטיים וכלכליים	חסרונות משפטיים וכלכליים
מטרה סופית	הפטר מחובות: ההליך מוביל לצו הפטר מחובות מלא בפרק זמן קצר יחסית (כ-4 שנים), וזאת בתמורה לוויתור על נכסים.	אובדן רכוש: אובדן נכסים משמעותיים שאינם מוגנים, ומכירתם (רכבים, חסכונות שאינם פנסיוניים).
הליכים משפטיים	הגנה מנושים: כל ההליכים המשפטיים, העיקולים והגבלות נגד החייב מוקפאים מרגע מתן צו פתיחת ההליכים.	חוסר ודאות: הליך המימוש כרוך בחוסר ודאות לגבי גובה הסכום הסופי שיצטבר בקופה ומועד סיום המכירות.
עלויות וניהול	חיסכון בעלויות ארוכות טווח: פירעון החובות נעשה בדרך יעילה, המונעת הליכים יקרים וממושכים הנמשכים שנים רבות בהוצאה לפועל.	עלויות ניהול: חלק ניכר מהנכסים הממומשים מופנה לכיסוי שכר טרחת הנאמן ועלויות אדמיניסטרטיביות ומשפטיות של ההליך.
שיקום	יכולת שיקום: החייב יוצא לחיים חדשים כשהוא נקי מחובות, עם יכולת לשקם את עצמו כלכלית.	בדיקה תחת זכוכית מגדלת: החייב נמצא תחת בדיקה מתמדת של הנאמן והממונה, ומוטל עליו נטל הדיווח על כל שינוי בנכסיו והכנסותיו.

שאלות ותשובות נפוצות על כינוס נכסי יחיד

1. מהם שלושת סוגי הנכסים העיקריים המוגנים מפני כינוס?

תשובה: החוק מכיר בעקרון שיקום החייב ומגן על נכסים חיוניים לקיום ולפרנסה. שלושת סוגי הנכסים העיקריים המוגנים הם: א. נכסים חיוניים למחיית החייב (כגון כלי עבודה חיוניים לפרנסה, ציוד רפואי בסיסי וכלי בית); ב. זכויות סוציאליות (כספי פנסיה, גמל וקרנות השתלמות, בכפוף לסכומים שנקבעו בחוק, כדי להבטיח את קיומו בגיל פרישה); ג. דירת מגורים (בכפוף לתשלום "דמי שכירות" לקופת הנשייה, על מנת לשמור על קורת גג למשפחה).

2. האם הנאמן יכול לממש את כל כספי הפנסיה שצברתי?

תשובה: לא, ככלל אסור. כספי פנסיה וגמל מוגנים על פי חוק ממימוש לפני מועד הפירעון, כיוון שהם מיועדים לביטחון סוציאלי בגיל פרישה. הנאמן רשאי לממש רק חלקים קטנים מתוך כספי פיצויים או קרנות השתלמות שנפתחו (נכסים נזילים וזמינים למשיכה), אך הוא אינו רשאי לפגוע ביתרת החיסכון הפנסיוני שאינו נזיל. עורך הדין מפקח על כך כדי לשמור על זכויותיו של החייב לעתיד.

3. האם נכס בבעלות משותפת עם אשתי ניתן למימוש?

תשובה: כן, אך רק חלקו של החייב. הנאמן רשאי לממש רק את חלקו הקנייני של החייב בנכס המשותף (לרוב 50%). במקרה של דירת מגורים, מכירת הדירה כולה היא צעד חריג שדורש אישור בית משפט, וזאת בכפוף לפיצוי מלא לבן הזוג שאינו חייב על מנת לאפשר לו למצוא דיור חלופי. שאר הנכסים המשותפים ניתנים למימוש רק באופן יחסי לחלקו של החייב.

4. מה המשמעות של ביטול פעולות והאם ניתן לתקוף מתנות שנתתי בעבר?

תשובה: ביטול פעולות הוא מנגנון המאפשר לנאמן לבטל עסקאות והעברות נכסים (כולל מתנות או מכירות לקרובי משפחה) שבוצעו על ידי החייב לפני כניסתו להליך, במטרה למנוע הברחת נכסים או העדפת נושים. הנאמן יכול לבטל העברות לקרובי משפחה שבוצעו עד ארבע שנים לפני מתן צו פתיחת ההליכים. פעולה זו מונעת מהחייב להיחשב כפועל בחוסר תום לב.

5. מה קורה אם אני מסתיר נכס מהנאמן?

תשובה: הסתרת נכס היא חוסר תום לב חמור ומהותי. אם הדבר מתגלה, הנאמן יכול לבקש מבית המשפט לבטל את צו פתיחת ההליכים (הסנקציה החמורה ביותר). ביטול ההליך יחזיר את החייב למצב שבו היה לפני הבקשה – כל הנושים יוכלו לפעול נגדו, וההגנות שהוענקו לו יבוטלו כליל.

6. האם עורך הדין שלי יכול לשכנע את הנאמן לא לממש נכס יקר?

תשובה: כן, באמצעות טיעון כלכלי. עורך הדין יכול לטעון בפני הנאמן כי מימוש נכס מסוים אינו כדאי כלכלית (למשל, עלויות המימוש גבוהות מהתמורה הצפויה), או שהנכס חיוני להמשך פרנסת החייב (ככלי עבודה). הנאמן מחויב לבחון את הכדאיות הכלכלית לפני כל מימוש, וטיעון משפטי-כלכלי חזק יכול למנוע מכירה.

 הליך הכינוס חל גם על נכסים שהגיעו לידי החייב במהלך תקופת השיקום  | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

7. מי משלם את שכר הטרחה של הנאמן?

תשובה: שכר טרחת הנאמן (עורך הדין המטפל) נגבה מתוך קופת הנשייה, כלומר, הוא משולם מתוך כספי מימוש הנכסים של החייב. גובה שכר הטרחה נגזר באחוזים מתוך סך הנכסים שמומשו, והוא מהווה הוצאה מנהלית המופחתת מהסכום הכולל לפני חלוקתו לנושים.

8. האם ניתן למנוע את מכירת דירת המגורים אם היא ממושכנת לבנק?

תשובה: כן. כדי למנוע את המכירה, עורך הדין יכול להציע לבנק הממשכן (נושה מובטח) הסדר, שבו החייב ישלם את תשלומי המשכנתא באופן שוטף. אם הבנק מקבל את המגיע לו, בית המשפט יאפשר לחייב להמשיך להתגורר בדירה תמורת תשלום "דמי שכירות" חודשיים לקופת הנשייה.

9. האם כינוס הנכסים כולל גם נכסים שאקבל בעתיד (ירושה, זכייה)?

תשובה: כן. הליך הכינוס חל גם על נכסים שהגיעו לידי החייב במהלך תקופת השיקום (ירושות או זכיות). החייב מחויב לדווח על קבלתם לנאמן באופן מיידי. אם החייב מסתיר נכס שהתקבל לאחר מתן הצו, הדבר ייחשב כחוסר תום לב.

10. מהי מטרת הנאמן במימוש נכסים, ומה הקשר לשיקום?

תשובה: מטרת הנאמן היא למקסם את קופת הנשייה לטובת הנושים. אולם, החוק החדש מחייב אותו לאזן את המטרה הזו עם עקרון שיקום החייב, ולוודא שהמימוש אינו פוגע ביכולתו של החייב לקיים חיים נורמטיביים ולקבל הפטר מחובות מלא בסיום ההליך.

לסיכום – כינוס נכסים כבסיס לשיקום החייב: איזון בין אחריות להזדמנות שנייה

הליך כינוס נכסי היחיד הוא אבן יסוד בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המבטיח את אחריותו של החייב כלפי נושיו באמצעות מימוש הוגן של נכסיו. אולם, המהפכה המשפטית טמונה בכך שהחוק החדש מגן על החייב ומונע מימוש אוטומטי של נכסים חיוניים. הבנה מעמיקה של ההבחנה בין נכסים ברי מימוש (שיוטלו עליהם מגבלות) לבין נכסים מוגנים (כגון פנסיה ודירת מגורים) היא קריטית להצלחה. ההליך מנוהל על ידי נאמן, שתפקידו ליצור איזון עדין בין אינטרס הנושים לבין זכותו של החייב לצאת לחיים חדשים עם בסיס כלכלי יציב.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין – המצפן שלך בניהול נכסים

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין הוא משרד ותיק, מוביל ובעל ידע עומק בתחום חדלות פירעון והוצאה לפועל בבת ים והמרכז. אנו מתמחים בניהול אסטרטגי של נכסי חייבים, בהגנה על דירות מגורים מפני מימוש (באמצעות מנגנון "דמי שכירות"), ובמניעת ביטול עסקאות עבר (הברחת נכסים). אנו המצפן שלך להבטחת עמידה מלאה בחוק וקבלת צו הפטר מחובות מלא בזמן הקצר ביותר. אנו מלווים אותך לכל אורך הדרך, מהגשת הבקשה ועד הסרת המגבלות והחזרה לשגרה כלכלית.

מומחים בחדלות פירעון והוצל"פ | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

בטחון כלכלי לעתידך: פנה לייעוץ אסטרטגי ראשוני

אם אתה ניצב בפני הליך כינוס נכסים וזקוק להגנה על נכסיך החיוניים, אל תתמודד עם המערכת לבד. פנה עוד היום לליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין כדי לקבל ייעוץ ראשוני, ללא התחייבות, ולבנות אסטרטגיה חכמה ומדויקת שתשמור על עתידך הכלכלי.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין – הדרך שלך לחיים חדשים ללא חובות.

צוות חדלות פירעון והוצאה לפועל | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

לייעוץ בנושא כינוס נכסים

למאמר הבא

צור קשר