חדלות פירעון ממעוף הציפור | פרק 30 במדריך המקיף לחדלות פירעון | תרשים זרימה אנליטי של 15 השלבים הכרונולוגיים להפטר
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 23 באוק׳
- זמן קריאה 13 דקות
מבוא: המהפכה המשפטית – מחוק פשיטת הרגל לחוק השיקום הכלכלי
הכניסה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (חוק 2018) אינה עוד הכרזה על כישלון; זוהי קבלת אחריות חברתית ומשפטית והתחלת שיקום ממוסד. החוק החדש הפך את נקודת המבט: במקום ענישה ומימוש נכסים כברירת מחדל (פשיטת רגל), המטרה העיקרית היא השבת היחיד למעגל הכלכלי התקין בתוך פרק זמן קצוב (לרוב 3 שנים). ניווט מוצלח בהליך מחייב הבנה עמוקה של כל שלב כרונולוגי – החל מהכנת התיק ועד מתן צו ההפטר – תוך ניהול סיכונים מתמיד והוכחת תום לב לכל אורכו.
הליך זה הוא תרשים זרימה אנליטי שבו כל פעולה משפטית היא קריטית.
מאמר זה, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, מציג את תרשים הזרימה המקיף ביותר להליך, המחולק ל-15 יחידות ליבה, ומדגיש את הכלים המשפטיים שיבטיחו לכם את ההגנה המרבית על נכסים חיוניים.
חלק א': 10 שלבי הליבה הכרונולוגיים
1. הגשת הבקשה והכנת תיק הראיות (בדיקת נאותות)
שלב ההכנה המקדים הוא הקריטי ביותר ומשמש כבדיקת נאותות ראשונית לסיכויי הצלחת ההליך.
ניתוח מקדים (פער חדלות): עורך הדין מנתח את פער החדלות (היקף החובות מול היקף הנכסים), את ההיסטוריה הפיננסית ואת תום הלב המקורי ביצירת החובות. אם קיימים חובות שנוצרו במרמה או בזדון, עורך הדין יספק אזהרה על הסיכון הכרוך בכך.
תיק הראיות: מוגשת הבקשה הרשמית לממונה, המלווה בתיק ראיות מקיף: דוחות פיננסיים, נסחי טאבו, דוחות פנסיה ופירוט נכסים.
חשיבות הדיוק (מניעת חוסר תום לב): דיוק מלא בהגשה זו הוא תנאי סף לקבלת ההליך. כל אי-דיוק או הסתרה עלולים להתפרש כחוסר תום לב על ידי הנאמן או בית המשפט, מה שעלול להוביל לביטול ההליך או להארכת תקופת השיקום.
זהו הרגע שבו הליך חדלות פירעון ליחיד מתחיל באופן רשמי, והחייב מקבל "אוויר לנשימה".
המגן המשפטי המיידי: צו פתיחת הליכים (ניתן על ידי הממונה או בית המשפט) משיג הגנה משפטית מיידית. כל הליכי הגבייה נגד החייב (עיקולים, הקפאת חשבונות, צווי הבאה) מוקפאים אוטומטית. החייב מוגן מפני נושים יחידים.
מינוי נאמן והגבלות: הצו ממנה נאמן לתיק (עורך דין) וכן מטיל על החייב את המגבלות הראשוניות: איסור שימוש בצ'קים ובכרטיסי אשראי (למעט דביט), ואיסור יציאה מהארץ ללא אישור.
אסטרטגיה משפטית: עורך הדין פועל מיד להסרת עיקולים שהוטלו לפני כן ולוודא שהנושים מקבלים הודעה רשמית על הקפאת ההליכים, ובכך נמנעת המשך הטרדה כלכלית.
הנאמן, שהוא לרוב עורך דין פרטי, הופך לזרוע המבצעת והמפקחת של ההליך. תפקידו מתחיל בחקירה יסודית של החייב, שנועדה לבחון לעומק את מצבו הפיננסי ואת עברו.
תפקיד החקירה: החקירה ממוקדת בשלושה נושאים עיקריים: א. אימות מלא של הנתונים שהוגשו בבקשה (אישור כל הנכסים והחובות). ב. בחינת תום הלב המקורי ביצירת החובות (האם נעשו במרמה או בזדון?). ג. בדיקת עסקאות עבר (העברות נכסים, מתנות) שבוצעו לפני ההליך, במטרה לאתר הברחת נכסים.
פגישת העומק (הראיון): החקירה כוללת פגישת עומק אישית עם החייב, שבה הוא נדרש להסביר את הרקע לקריסתו הכלכלית.
הכנה משפטית: הכנה משפטית נכונה לחקירה זו היא חיונית למניעת חוסר עקביות וחשד להסתרת מידע. עורך הדין מלווה את החייב ומכין אותו לענות בצורה כנה, עקבית ומדויקת, כדי למנוע בקשה לביטול ההליך מצד הנאמן בשל חוסר תום לב.
לאחר החקירה, הנאמן עובר לשלב הפיננסי: קביעת הסכום החודשי שעל החייב לשלם לקופת הנשייה, המכונה צו תשלומים.
איזון הכנסות מול הוצאות ("סל המחיה"): הנאמן בוחן את ההכנסה הפנויה של החייב (כולל כושר השתכרות פוטנציאלי) מול "סל המחיה" ההכרחי (הוצאות קיום סבירות, שכר דירה, מזונות).
קביעת העודף הריאלי: גובה התשלום החודשי נקבע בהתאם ל"עודף" הריאלי שנותר לחייב. צו זה אינו עונש, אלא תכנית שיקום פיננסית המאפשרת לחייב להמשיך לחיות בכבוד.
תפקיד עורך הדין: עורך דין מקצועי מנהל מו"מ משפטי מול הנאמן על מנת לוודא שסכום התשלום אינו חונק. הוא מגיש הוכחות להוצאות חריגות וייחודיות (רפואה, חינוך מיוחד), ובכך משיג הפחתה בגובה צו התשלומים לטובת החייב.
חובת הדיווח החודשי היא המבחן המתמשך והיומיומי לתום הלב של החייב.
דו"ח כספי מפורט ומגובה: במהלך תקופת השיקום (שלוש שנים לרוב), החייב מחויב להגיש דו"ח חודשי מפורט לנאמן ולממונה. דו"ח זה כולל תנועות חשבון, קבלות, שינויים במצב התעסוקתי וכל אירוע פיננסי.
שקיפות מלאה (מניעת חשד): שקיפות מלאה היא המפתח להוכחת תום לב מתמשך. עורך הדין מוודא שהדיווחים מוגשים בזמן ובצורה מדויקת, כיוון שכשל עקבי בדיווח או ניסיון להעלים מידע עלול להוביל לבקשה לביטול ההליך.
ההשלכה על צו התשלומים: הנאמן משתמש בדו"ח זה כדי לוודא עמידה בצו, או כדי לבחון שינוי בגובה התשלום אם חל שיפור או הרעה משמעותית במצבו הפיננסי של החייב.
שלב זה עוסק בהפיכת נכסי החייב לכסף נזיל לטובת קופת הנשייה.
נכסים ברי מימוש: הנאמן פועל לממש נכסים שאינם חיוניים למחייה, כגון רכבי יוקרה, נכסים להשקעה, ניירות ערך וחסכונות עודפים.
נכסים מוגנים: החוק מגן על נכסים חיוניים (כלי עבודה, ציוד רפואי בסיסי), ועורך הדין מוודא שהנאמן אינו חורג מסמכותו ואינו פוגע ביכולת החייב להתפרנס.
הגנה על דירת מגורים: דירת מגורים של חייב היא נכס מוגן, ומימושו דורש מנגנון מיוחד (תשלום "דמי שכירות" חודשיים) או אישור בית משפט לפיצוי חלופי, המבטיח שהחייב לא יישאר ללא קורת גג.
דירת המגורים היא הנכס המורכב והחיוני ביותר, והחוק החדש מעניק לו הגנה מיוחדת שנועדה לאפשר לחייב לשמר קורת גג, וזאת בניגוד לדין הקודם.
איסור מימוש אוטומטי וחלופת הדיור: הנאמן רשאי לפעול למימוש הדירה רק אם הוכח כי ניתן לספק לחייב ומשפחתו דיור חלופי סביר (באמצעות כסף או דירה). הדיור החלופי חייב להיות הולם, וזהו מחסום משפטי חזק.
מנגנון "דמי שכירות": ככלל, ניתן להגן על הדירה אם החייב מוכן לשלם "דמי שכירות" חודשיים לקופת הנשייה. תשלום זה משמש כהסדר פשרה מול הנושים, המונע את המכירה הכפויה של הנכס.
אסטרטגיה ושווי הנכס: תפקיד עורך הדין הוא להיאבק על שווי הנכס (כדי למזער את הפער לטובת הנושים) ולוודא שהפיצוי המוצע על ידי הנאמן (אם הדירה נמכרת) הולם ויאפשר רכישת דיור חלופי אמיתי. הליווי המשפטי מונע מכירה במחיר הפסד.
8. ביטול הענקות והגנה מפני טענות הברחה
הליך חדלות פירעון מחייב את הנאמן לבחון עסקאות שבוצעו על ידי החייב בשנים שקדמו להליך, במטרה למנוע הברחת נכסים והעדפת נושים. זהו אחד התחומים הרגישים ביותר, שכן הוא עלול להטיל ספק בתום הלב המקורי של החייב.
ביטול הענקות (מתנות/מכירות לקרובים): הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט לבטל העברות נכסים (כגון מתנות או מכירות במחיר נמוך משווי שוק) שבוצעו לקרובי משפחה. טווח הבדיקה המשפטי נע בדרך כלל עד ארבע שנים לפני מתן צו פתיחת ההליכים.
העדפת נושים: הנאמן יכול לבטל תשלומים שבוצעו לנושה ספציפי בתקופה קצרה לפני ההליך. המטרה היא להבטיח שוויוניות בחלוקת החובות, ושחייב לא יוכל לבחור מי יקבל פירעון לפני שהוא נכנס להליך רשמי.
השלכה על הפטר: הצלחת הנאמן בביטול הפעולות הללו מגדילה את קופת הנשייה, אך עבור החייב, פעולות אלו עלולות להיחשב כחוסר תום לב מקורי, דבר שעלול לחסום לחלוטין את קבלת צו ההפטר.
במקביל לפעילות הנאמן בכינוס נכסים, הנושים מגישים את תביעות החוב שלהם. שלב זה מכונן את גודלה האמיתי של קופת הנשייה ואת שיעור הפירעון הסופי.
הליך הכרעה: הנאמן בוחן את תוקף כל תביעה, מאשר אותה או דוחה אותה (חלקית או מלאה), וקובע את גובה החוב הסופי המאושר.
תפקיד עורך הדין: עורך הדין עוקב אחר הכרעות אלו, ובמקרה הצורך, מגיש התנגדויות להכרעת תביעות חוב של נושים. חשיבות הליך זה היא בכך שנושים שחובם אינו תקף אינם משתתפים בחלוקת הקופה, ובכך מגדילים את שיעור הפירעון עבור שאר הנושים (ובהתאם, את סיכויי החייב לסיים את ההליך).
סדרי עדיפויות: קופת הנשייה מחולקת בהתאם לסדרי עדיפויות קבועים בחוק (חובות מובטחים, הוצאות הליך, חובות בדין קדימה, ולבסוף חובות רגילים).
לקראת תום שנת השיקום הראשונה, הנאמן והממונה מגישים את טיוטת תכנית השיקום הכלכלי בפני בית המשפט. זהו מסמך גמר המעצב את המשך ההליך:
תוכן התכנית: התכנית כוללת את גובה החובות הסופי המאושר, את סכום התשלום החודשי לתקופה שנותרה (לרוב עוד שנתיים), ואת שיעור הפירעון הצפוי לנושים מתוך הנכסים שמומשו.
הזדמנות לערעור: זוהי הזדמנות אחרונה לערער על תנאים שנקבעו – הן מצד החייב (על גובה צו התשלומים) והן מצד הנושים.
הצבת יעדים וסופיות: אישור תכנית השיקום הופך אותה למחייבת, ומציב יעד ברור וסופי – צו ההפטר – בתום התקופה הנקובה.
חלק ב': ניתוח מעמיק של אתגרים משפטיים וכלכליים (11-15)
11. התמודדות עם חובות מובטחים (משכנתאות ורכבים) – אסטרטגיית הריפוי
חובות מובטחים (Secured Debts), כגון משכנתא או הלוואה לרכישת רכב עם שעבוד, אינם נמחקים אוטומטית במסגרת הליך חדלות פירעון. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. מכיר בזכותם הקניינית של הנושים המובטחים, והם רשאים לממש את הבטוחה שלהם (הנכס).
ההכרח במשא ומתן (Cure): כדי לשמור על הנכס, עורך הדין צריך לנהל מו"מ מול הבנקים והנושים המובטחים. המטרה היא להגיע להסדר שיאפשר לחייב להמשיך לשלם את ההלוואה באופן שוטף ולטפל בפיגורים (Cure the Default). הסדר זה, המקבל אישור בית משפט, מונע מהנושה לממש את הבטוחה.
הבחירה הפיננסית: אם החייב אינו יכול או אינו מעוניין לשלם את ההלוואה, הנכס (רכב, נדל"ן) ימומש על ידי הנאמן או על ידי הנושה המובטח. המימוש נועד לפרוע את החוב המובטח, והעודף (אם ישנו) עובר לקופת הנשייה.
12. ההבדל הקריטי – חובות מזונות וחובות מרמה (חריגים למחיקה)
חוק חדלות פירעון קובע חריגים משמעותיים למחיקת חובות, המבטאים את שיקולי המדיניות הציבורית והמוסר החברתי. חובות אלו אינם נמחקים במסגרת צו ההפטר הסופי.
חובות מזונות: חובות מזונות (מזונות אישה, מזונות ילדים) הם חריג מוחלט, ואינם ניתנים למחיקה (אלא אם התקבל אישור מיוחד לוויתור על מזונות אישה בבית הדין הרבני, או הסדר שאושר על ידי בית המשפט). חוב זה נשאר על כנו לאחר ההפטר.
חובות שנוצרו במרמה: חובות שנוצרו במרמה, בזדון או תוך ניצול נכסים שלא בתום לב (כגון חובות הנובעים מהברחת נכסים), הם חריג למחיקה.
אסטרטגיית הטיפול המשפטי: בשל חומרת הנושא, כל טענה לחוב מרמה מצד נושה דורשת טיפול משפטי יסודי של עורך הדין, הכולל הבאת ראיות והפרכת טענות הנושה, כדי למנוע את החרגת החוב מצו ההפטר.
13. חדלות פירעון לבעל עסק (עצמאי) – הפרדת נכסים ושיקום תעסוקתי
עבור עצמאים ובעלי עסקים, הליך חדלות פירעון ליחיד מורכב יותר, שכן יש לבחון את הפרדת הנכסים בין הפעילות העסקית לבין החייב הפרטי.
הפרדת נכסים: הנאמן נדרש לבחון את המאזנים של העסק ולקבוע אילו נכסים שייכים לחייב באופן אישי ואילו שייכים לפעילות העסקית. יש לבחון את האפשרות שהחייב ערב אישית לחובות העסק.
שיקום תעסוקתי: החוק מעודד את החייב להמשיך לעבוד. הנאמן בוחן את הפעילות העסקית ומאפשר לחייב להמשיך לעבוד כעצמאי (או להפוך לשכיר), תוך שמירה על עקרון העבודה והשיקום הכלכלי.
הגנה על כלי עבודה: הנאמן מנוע מלממש כלי עבודה וציוד חיוני הדרושים להמשך פרנסתו של החייב, וזאת כדי לאפשר לו לשקם את עצמו ולעמוד בצו התשלומים.
14. הדיון במתן ההפטר – הרגע המכריע והמבחן הסופי לתום לב
לקראת סיום תקופת השיקום (שלוש שנים לרוב), ובהנחה שהחייב עמד בכל תנאי תכנית השיקום, מתקיים הדיון במתן ההפטר בבית המשפט, המהווה את רגע ה"אמת" המשפטי של ההליך כולו.
הדו"ח המסכם והמלצת הנאמן: הנאמן והממונה מגישים דו"ח מסכם מפורט לבית המשפט. הדו"ח מפרט את עמידת החייב בתנאי תכנית השיקום (תשלומים, דיווחים, שיתוף פעולה), מצב קופת הנשייה, ואת המלצתם הסופית לגבי מתן צו ההפטר.
הוכחת תום הלב המתמשך: זהו השלב שבו נבחנת באופן סופי שאלת תום הלב המתמשך של החייב. החייב נדרש להוכיח כי פעל בשקיפות מלאה, עמד במלוא צו התשלומים שנקבע, ולא ביצע פעולות החורגות מתנאי ההליך.
זכות הנושים להתנגד: נושים רשאים להתייצב לדיון ולהביע התנגדותם למתן ההפטר, תוך הצגת ראיות לחוסר תום לב או להסתרת נכסים.
החלטת בית המשפט (הסנקציות): בית המשפט מקבל החלטה סופית – מתן הפטר (הצלחה מלאה), הארכת ההליך (אם נפלו פגמים קלים), או ביטולו (אם הוכח חוסר תום לב חמור). תפקיד עורך הדין בשלב זה הוא קריטי לניהול הטיעונים הסופיים.
צו ההפטר (Discharge Order) הוא הסוף המשפטי הרשמי של ההליך ומהווה את הגשמת המטרה השיקומית של החוק.
מחיקת חובות והגנה משפטית: כל החובות שהיו קיימים לחייב במועד פתיחת ההליכים (למעט החריגים כמו מזונות וחובות מרמה) נמחקים באופן מלא וסופי. הצו מעניק לחייב "מגן" משפטי קבוע מפני תביעות עתידיות בגין חובות אלו.
הסרת המגבלות המיידית: כל המגבלות שהוטלו על החייב (עיכוב יציאה מהארץ, שיקים, הגבלות על כרטיסי אשראי, איסור הקמת תאגיד) מוסרות באופן מיידי – החייב חוזר לחירות תנועה ומסחר מלאה.
שיקום הדירוג הפיננסי: עורך הדין מוודא שכל המרשמים הרשמיים (לשכת ההוצאה לפועל, בנק ישראל, BDI) מעדכנים את הנתונים ומוחקים את הרישום השלילי הקשור לחובות שנמחקו. זהו השלב הראשון בבניית דירוג אשראי חדש וחיובי.
סופיות ההליך: הצו מבטיח כי לא ניתן יהיה לתבוע את החייב בגין חובות העבר שנמחקו, והחייב רשאי לחזור לפעילות כלכלית מלאה, תוך שקיבל את הכלים הפיננסיים והמשפטיים לנהל את חייו.לות כלכלית מלאה, תוך שקיבל את הכלים הפיננסיים והמשפטיים לנהל את חייו.
שאלות ותשובות נפוצות על הליך חדלות פירעון ליחיד
1. האם חוק חדלות פירעון מוחק חובות או רק דוחה אותם?
תשובה: החוק מוחק את החובות (מעניק הפטר) בתום תקופת השיקום, ולא רק דוחה אותם. זהו ההבדל המהותי ביותר בין הליכי הגבייה הקודמים (כמו הוצאה לפועל) לבין חוק 2018. המחיקה היא סופית ומוחלטת (אלא אם הוכחה מרמה), ומקנה לחייב "דף חדש" כלכלי, בניגוד להליכים שהיו רק משהים את הגבייה.
2. מתי בדיוק מוקפאים הליכי הגבייה נגדי?
תשובה: הליכי הגבייה מוקפאים באופן מיידי עם מתן צו פתיחת הליכים (שלב 2). צו זה מהווה "מגן משפטי" חזק מפני הנושים. עורך הדין אחראי לוודא שעוצמת ההקפאה מתבצעת בפועל, מיידע את כל הנושים באופן רשמי ומטפל בהסרת עיקולים שהוטלו לפני מתן הצו (כגון עיקול משכורת או חשבון בנק), ובכך משיג הקלה מידית על הלחץ הכלכלי.
3. מה ההבדל בין "נאמן" ל"ממונה" בתיק?
תשובה: הממונה (על הליכי חדלות פירעון) הוא הגורם הממשלתי הכללי המפקח על ההליך כולו וכפוף לשר המשפטים. תפקידו הוא להבטיח אחידות בניהול התיקים. הנאמן הוא עורך הדין הפרטי (או רואה חשבון) שממונה על ידי בית המשפט, והוא אחראי על ניהול התיק בפועל, חקירת החייב ומימוש הנכסים. הנאמן הוא זרוע הביצוע של ההליך.
4. האם אני יכול להגן על רכב המשמש אותי לעבודה?
תשובה: כן. רכב המשמש את החייב לצורך פרנסתו (כלי עבודה חיוני) יכול להיחשב כנכס מוגן שלא ניתן למימוש אוטומטי, וזאת בהתאם לפקודת בתי המשפט. עורך הדין יגיש בקשה מפורטת לנאמן ולבית המשפט להחרגת הנכס, תוך הוכחת חיוניותו המלאה לעבודתו של החייב.
5. האם חובות המיסוי נמחקים בצו ההפטר?
תשובה: כן, חובות מיסוי (כגון מס הכנסה ומע"מ) נמחקים כחלק מתכנית השיקום הכוללת. זהו שינוי דרמטי בחוק, המבטיח שהחייב לא יישאר חייב למדינה לאחר ההפטר. רק חלק קטן שנוצר בסמוך להליך נשאר חוב בדין קדימה.
6. כמה זמן נמשך הליך השיקום הממוצע עד קבלת ההפטר?
תשובה: הליך שיקום החייב ליחיד נמשך לרוב כשלוש שנים מרגע מתן צו פתיחת ההליכים, וזאת בכפוף לעמידה מלאה בתנאי התוכנית והוכחת תום לב. במקרים של חובות נמוכים או נסיבות מקלות, עשוי הליך השיקום להיות קצר יותר.
7. מה קורה אם אני לא עומד בצו התשלומים החודשי שנקבע?
תשובה: אי-עמידה עקבית בצו התשלומים עלולה להתפרש כהפרת תנאי ההליך וכחוסר תום לב. במקרה כזה, הנאמן יכול לבקש מבית המשפט לבטל את צו פתיחת ההליכים (הסנקציה החמורה ביותר), מה שיבטל את כל ההגנות שהוענקו לחייב.
8. האם אני יכול להגיש תביעה נגד הנושים במהלך ההליך?
תשובה: לא. מרגע מתן צו פתיחת הליכים, כל התביעות נגד הנושים מנוהלות באופן מרכזי דרך הנאמן. עורך הדין יגיש תביעות חוב לבירור לנאמן, והוא זה שיקבל החלטה על אישורן.
9. מהי "הברחת נכסים" ומדוע היא מסוכנת?
תשובה: הברחת נכסים היא העברת נכסים לקרובי משפחה או לגורמים קשורים לפני הגשת הבקשה במטרה להסתיר אותם מהנושים. זוהי עילה חמורה לביטול ההליך ולהיחשב כחוסר תום לב, ועלולה אף לגרור חקירה פלילית.
10. האם אני יכול להמשיך לעבוד כרגיל במהלך תקופת השיקום?
תשובה: כן, החייב רשאי ואף מחויב לעבוד, כיוון שהשכר הוא המקור לתשלום צו התשלומים. כל הכנסה מעבר לסכום שנקבע ל"סל מחיה" מופקדת לקופת הנשייה, אך החייב רשאי להתקדם מקצועית ולשפר את כושר השתכרותו.
11. האם ניתן לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ לצורך עבודה?
תשובה: כן, ניתן לבטל את צו עיכוב יציאה מהארץ, שכן המטרה היא שיקום ולא ענישה. הליך זה דורש אישור מיוחד של הנאמן או של בית המשפט. עורך הדין יכול להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט להסרת הצו למטרות חיוניות (כגון עבודה, טיפול רפואי או נסיבות משפחתיות דחופות), תוך הפקדת ערבות או פיקדון כספי מתאימים שתבטיח את חזרתו של החייב לישראל והמשך תכנית השיקום.
12. מהו תפקידו של עקרון תום הלב בבחינת החובות?
תשובה: עקרון תום הלב הוא עקרון העל המנחה את כל הליך השיקום. בית המשפט בוחן אותו בשני שלבים: א. יצירת החובות (האם החובות נוצרו במרמה או בזדון?). ב. ההתנהלות במהלך ההליך (האם החייב משתף פעולה באופן מלא, מגיש דיווחים כנים ולא מבריח נכסים?). חוסר תום לב בשלב השני עלול להוביל לביטול ההליך כולו, שכן הוא פוגע באמינות החייב.
13. האם כינוס הנכסים כולל כספי פנסיה נזילים (שניתנים למשיכה)?
תשובה: כן, אך בכפוף להגבלות. כספי פנסיה וקרנות השתלמות שהגיעו למועד משיכה (נכסים נזילים) ניתנים למימוש, בכפוף להגנות סוציאליות שנועדו להבטיח לחייב קיום מינימלי בגיל פרישה. הנאמן יכול לממשם רק מעבר לסכום הגנה מינימלי שנקבע בחוק, וזאת כדי לאפשר לחייב להתחיל חיים חדשים עם בסיס פנסיוני כלשהו.
14. כמה זמן אחרי ההפטר מוסרות המגבלות מהמרשמים?
תשובה: המגבלות מוסרות באופן מיידי מרגע מתן צו ההפטר. עורך הדין מוודא את עדכון כל המרשמים הרשמיים (לשכת ההוצאה לפועל, בנק ישראל, BDI) כדי לאפשר לחייב חזרה מיידית לפעילות כלכלית ולבניית דירוג אשראי חדש.
15. האם אני יכול למכור נכס לאחר מתן צו פתיחת הליכים?
תשובה: לא, אלא באישור מפורש של הנאמן או בית המשפט. מרגע מתן צו פתיחת הליכים, נכסי החייב עוברים לניהול הנאמן, והחייב אינו יכול לבצע עסקאות בנכסיו באופן עצמאי. מכירת נכס ללא אישור תיחשב כהפרה חמורה של תנאי ההליך.
16. האם חובות מזונות נמחקים בצו ההפטר?
תשובה: לא, חובות מזונות הם חריג ואינם נמחקים במסגרת צו ההפטר. חובה זו נשארת על כנה לאחר ההליך, וזאת מתוך הגנה על זכויות הקטינים, שהיא חובה קוגנטית שאינה ניתנת לוויתור.
17. מהי "קופת הנשייה" וממה היא מורכבת?
תשובה: קופת הנשייה היא הקרן המשותפת ממנה יקבלו הנושים את פירעון חובותיהם. היא מורכבת ממימוש הנכסים של החייב (כגון רכבים או חסכונות נזילים) וכן מכל הסכומים שהופקדו במסגרת צו התשלומים החודשי לאורך תקופת השיקום.
18. האם ניתן לבטל צו ההפטר לאחר שניתן?
תשובה: כן, אך רק במקרים נדירים. ניתן לבטל צו הפטר אם הוכח כי החייב פעל במרמה או הסתיר נכסים מהותיים שהתגלו בדיעבד. הנטל להוכחה הוא גבוה ביותר.
19. האם אני חייב לגור בדירת המגורים כדי להגן עליה?
תשובה: כן. ההגנה על דירת המגורים חלה רק אם הדירה משמשת את החייב ואת משפחתו למגורים בפועל. דירות להשקעה או דירות שאינן משמשות למגורים אינן מוגנות.
20. מתי מסתיימת תקופת ההגבלות על הקמת תאגיד?
תשובה: המגבלה על הקמת תאגיד (חברה חדשה, דירקטוריון וכו') מוסרת באופן מיידי עם קבלת צו ההפטר. לאחר מכן, החייב רשאי לחזור לפעילות עסקית מלאה.
לסיכום – חדלות פירעון: המעבר מפאסיביות אקטיביות שיקומית
ההליך המשפטי של חדלות פירעון אינו סדרת פעולות בירוקרטיות, אלא תרשים זרימה אסטרטגי שכל שלב בו מחייב אקטיביות, שקיפות וניתוח משפטי. החוק החדש הוא "חוזה" בין החייב לבין המדינה, המציע שחרור מחובות בתמורה לשלוש שנות שיקום כלכלי ומיצוי הוגן של נכסים. המעבר מוצלח מובטח רק כאשר החייב פועל בתום לב מלא ונתמך על ידי ייצוג משפטי הבקיא בנבכי החוק, ויודע לנהל משא ומתן יעיל מול הנאמן והממונה, תוך שמירה על הליכי הגבייה מוקפאים.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין – בית הספר לשיקום כלכלי
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין מביא עמו ניסיון מצטבר של שני עשורים בניהול משברים פיננסיים, ומתמחה בייצוג יחידים מול הממונה ובתי המשפט המחוזיים. המשרד אינו רק "מגיש בקשות" – אלא מלווה אסטרטגי המעצב את תכנית השיקום הייחודית לכל לקוח.
ייחודיות המשרד – בית הספר לשיקום כלכלי: בניגוד למשרדים המתמקדים בהליך הטכני בלבד, אנו מאמינים כי ההפטר הוא רק תחילת הדרך. אנו מפעילים מודל ליווי משולב, המקנה לחייב כלים פיננסיים פרקטיים למניעת חזרה למעגל החובות. המשרד מנהל את התיק במקצועיות חסרת פשרות, תוך שימת דגש על הגנה מקסימלית על נכסים חיוניים (דירת מגורים, רכב עבודה) והכנת הלקוח לכל דרישה של הנאמן, ובכך מקצר את משך ההליך ומפחית את הסיכון לביטולו.
בטחון כלכלי לשנים הבאות: קבע פגישת ייעוץ אסטרטגי
אם אתם עומדים בצומת חדלות פירעון, אל תתנו לחובות לנהל אתכם. צעד אחד שגוי עלול לסכן את נכסיכם ולבטל את השיקום. קבעו עוד היום פגישת ייעוץ אסטרטגי עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין. אנו נבנה עבורכם את תרשים הזרימה המדויק, ונבטיח שתעברו את ההליך בביטחון מלא, בדרך לחיים חדשים ללא חובות.
צוות חדלות פירעון והוצאה לפועל | ליעוז בלסיאנו משרד' עורכי דין
תגובות