top of page

המדריך השלם לדיני המשפחה בישראל: פרק 16: מזונות אישה (מזונות שיקום) – מי זכאית, וכמה?

  • תמונת הסופר/ת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
    ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
  • 10 באוג׳
  • זמן קריאה 4 דקות

עודכן: לפני יומיים

מבוא: מזונות אישה – תמיכה כלכלית בתקופת המעבר


נושא מזונות אישה, או כפי שהם מכונים לעיתים "מזונות שיקום", הוא סוגיה נפרדת לחלוטין מנושא מזונות ילדים. בעוד שמזונות ילדים מטרתם להבטיח את צרכיהם הבסיסיים של הקטינים, מזונות אישה נועדו להבטיח את רווחתה הכלכלית של האישה בתקופת המעבר שלאחר הפירוד, ועד למתן הגט. הכלל המנחה בדין העברי הוא "עולה עמו ואינה יורדת עמו", כלומר: האישה זכאית להמשיך לחיות באותה רמת חיים שהייתה לה במהלך הנישואין, גם אם היא עובדת ומרוויחה שכר. לכן, בית הדין בוחן את צרכיה ואת יכולת השתכרותה מול יכולת התשלום של הבעל, בחינה שהיא שונה בתכלית מהחישוב במזונות ילדים.

בפרק זה, ה-16 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני משפחה וירושה, נצלול לעומק מזונות אישה, מי זכאית, מתי, וכמה.


1. הבסיס המשפטי וסמכות הדיון – חשיבותה של הערכאה המשפטית


סוגיית מזונות האישה מושפעת באופן דרמטי מהערכאה השיפוטית שבפניה היא נידונה. הבדלי הגישות והפסיקות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה יוצרים את אחד המוקדים המרכזיים של ה"מרוץ סמכויות" (כפי שדנו בפרק 12) ואת הצורך בייעוץ משפטי מוקדם.

  • בית הדין הרבני: על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לדון בנושאי נישואין וגירושין, ובכלל זה בנושא מזונות אישה מכוח הדין העברי. לכן, תביעה למזונות אישה המוגשת לבית הדין הרבני נשענת על כללים הלכתיים מפורשים.

  • בית המשפט לענייני משפחה: בית המשפט אינו מוסמך לפסוק מזונות אישה מכוח הדין העברי. עם זאת, הוא יכול לפסוק מזונות "שיקום" או מזונות אזרחיים לתקופה מוגבלת, כחלק מהסמכות הכללית שלו לאזן את המשאבים בין הצדדים, כדי לאפשר לאישה זמן סביר להשתקם מבחינה כלכלית. מטרתם של מזונות אלה שונה, והם לא נועדו להמשיך ולשמר את רמת החיים שהייתה נהוגה בבית, אלא לתת "רשת ביטחון" זמנית לאישה, בדרך כלל לתקופה של חודשים ספורים ועד שנתיים.



2. מי זכאית למזונות אישה על פי הדין העברי?


הזכאות למזונות אישה אינה אוטומטית והיא מותנית במספר תנאים מצטברים, על פי הדין העברי, הנבחנים בקפדנות בבית הדין הרבני:

  • קיום נישואין: התביעה יכולה להיות מוגשת רק כאשר בני הזוג נשואים עדיין, אך חיים בנפרד. מרגע מתן הגט, תביעת המזונות פוקעת אוטומטית. לכן, בית הדין יכול ללחוץ על האישה לקבל גט על מנת להפסיק את תשלום המזונות, אם כי כיום בתי הדין לא נוטים לכפות את מתן הגט.

  • "אינה מורדת": זהו תנאי מהותי המבוסס על הדין העברי. אישה נחשבת כ"מורדת" אם נטשה את הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת, בוגדת בבעלה (מעשה כיעור), או מסרבת לקבל ממנו גט. במקרים כאלה, לרוב, היא תאבד את זכותה למזונות. עם זאת, אם הבעל התנהג באלימות, בוגדנות או מנע תקשורת, עזיבת הבית על ידי האישה תיחשב למוצדקת והיא עדיין תהיה זכאית למזונות.

  • "זן ומפרנס": חובת המזונות מוטלת על הבעל רק אם יש לו יכולת כלכלית למלא אותה. בנוסף, חובה זו פוקעת אם האישה בעלת "מעשה ידיה" – כלומר, אם היא עובדת ויכולה לפרנס את עצמה. יחד עם זאת, הפסיקה מכירה בכך שגם אם היא עובדת, הבעל עדיין יכול להידרש להשלים את הכנסתה עד לרמת החיים שהייתה נהוגה בנישואין.



3. כיצד מחושבים מזונות אישה? – רמת החיים כמפתח


חישוב מזונות האישה מבוסס על עקרון "כדי צרכה" ועל רמת החיים שהייתה נהוגה בביתם המשותף. זהו חישוב מורכב הלוקח בחשבון מספר פרמטרים שאינם קבועים בחוק אלא נקבעים על פי פסיקה:

  • צרכי האישה: הוצאותיה החודשיות של האישה עבור מזון, לבוש, מגורים, אחזקת רכב, חשבונות שוטפים, ביטוחים, חופשות, ואפילו תכשיטים ובילויים - כל צורך שהיה נהוג בביתם המשותף.

  • יכולת השתכרות האישה (מעשה ידיה): מנגד, בית הדין יפחית מסכום המזונות את השכר שהאישה מרוויחה כיום או את פוטנציאל ההשתכרות שלה. ישנה פסיקה המטילה על אישה בעלת פוטנציאל גבוה לצאת לעבוד ולהשתכר.

  • יכולת השתכרות הבעל: בית הדין יבחן את הכנסותיו של הבעל, ויקבע את גובה המזונות על בסיס יכולתו הכלכלית. יש לזכור כי חובת המזונות של הבעל קודמת לחובת מזונות הילדים מבחינה הלכתית.


4. מזונות אישה מול מזונות שיקום – הדין האזרחי וההשלכות שלו


ההבדל המהותי ביותר בין שני סוגי המזונות הוא בערכאה ובמטרת התשלום:

  • מזונות אישה (בית הדין הרבני): מזונות אלה נפסקות לרוב עד למתן הגט. במקרים מסוימים, הבעל עלול להיחשב "מעגן" (מעכב את מתן הגט) ולחוב במזונות גבוהים עד למתן הגט בפועל. יש לזכור כי סכומים אלו ניתנים לרוב בצורה חודשית, ולא כפיצוי חד-פעמי.

  • מזונות שיקום (בית המשפט לענייני משפחה): במקרים מסוימים, בית המשפט יכול לפסוק תשלום חד-פעמי או תשלום לתקופה מוגבלת, מכוח חוק יחסי ממון או פסיקה אזרחית אחרת. מטרתו של תשלום זה היא לסייע לאישה להשתקם כלכלית (למשל, ללמוד מקצוע חדש או להשלים לימודים), ולא לשמר את רמת החיים הקודמת. במקרים אלה, בית המשפט לוקח בחשבון גם את גיל האישה, מצבה הבריאותי, משך הנישואין ופוטנציאל ההשתכרות שלה.

לסיכום: סוגיה מורכבת שדורשת ייעוץ מומחה


סוגיית מזונות אישה היא אחד הנושאים המורכבים והטעונים ביותר בהליך הגירושין. גובהם והזכאות להם תלויים במכלול שיקולים הלכתיים ומשפטיים, ובמיוחד בערכאה הדיונית. לכן, בבואכם לדון בנושא זה, חיוני לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בתחום שיפנה אתכם לערכאה המתאימה ויסייע לכם למצות את זכויותיכם. ההחלטה היכן להגיש את התביעה היא קריטית ותשפיע ישירות על הסיכויים שלכם לקבל או להימנע מתשלום מזונות.


ליווי וייצוג משפטי בסוגיית מזונות אישה


נושא מזונות האישה עלול להשפיע באופן דרמטי על עתידכם הכלכלי. ליווי משפטי מקצועי הוא המפתח להשגת התוצאה הטובה ביותר. משרדנו מתמחה בייצוג צדדים בסוגיות מזונות אישה ומזונות שיקום, ויסייע לכם להבין את זכויותיכם ולפעול בדרך הנכונה. צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ שיעזור לכם לנווט את הדרך.





תגובות

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג
bottom of page