מעבר דירה עם ילדים לאחר גירושין: איך עושים רילוקיישן נכון?
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 10 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 18 בדצמ׳ 2025
מבוא: לשנות מקום מגורים | החלטה הורית משותפת
אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר לאחר גירושין הוא רצונו של אחד ההורים לשנות את מקום מגורי הילדים. בין אם מדובר במעבר לעיר אחרת בתוך ישראל ובין אם מדובר בהגירה לחו"ל, החלטה כזו עלולה להשפיע באופן דרמטי על חיי הילדים ועל הקשר שלהם עם ההורה השני. הדין בישראל קובע כי שינוי מקום מגורים של ילדים אינו יכול להיעשות באופן חד-צדדי, והוא דורש הסכמה של שני ההורים או אישור של בית המשפט. בפרק זה, ה-17 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין מומחים בדיני משפחה וירושה, נסקור לעומק את הכללים והשיקולים המשפטיים המנחים את בתי המשפט בנושא רגיש זה.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
1. העיקרון המנחה: "טובת הילד" | מנוף לחיים חדשים
כאשר הורים אינם מגיעים להסכמה, בית המשפט לענייני משפחה הוא המכריע. השיקול העליון והמכריע של בית המשפט הוא תמיד "טובת הילד". לא מדובר רק בטובת הילד בטווח המיידי, אלא בהבטחת עתידו ורווחתו לאורך זמן. בית המשפט יבחן את הבקשה לרילוקיישן מכל זווית אפשרית ויוודא שההחלטה הסופית תשרת את רווחת הילד באופן הטוב ביותר, תוך התחשבות מלאה בכלל הצרכים שלו | פיזיים, רגשיים, חברתיים וחינוכיים. כיוון שלא קיים בחוק קריטריון אובייקטיבי לבחינת "טובת הילד", פיתחו בתי המשפט, לאורך השנים, שורה של שיקולים מרכזיים שנועדו לסייע להם להגיע להחלטה מאוזנת.
2. שיקולים מרכזיים של בית המשפט בהליך הרילוקיישן
בתי המשפט בוחנים כל בקשה לרילוקיישן בצורה מעמיקה ושיטתית. ההחלטה אינה נגזרת של רצונו של הורה אחד, אלא פועל יוצא של בחינה קפדנית של כלל הנסיבות:
סיבת המעבר: האם הבקשה למעבר נובעת מסיבות כנות וענייניות, כגון:
הזדמנות תעסוקתית משמעותית: עבודה חדשה וטובה יותר שיכולה לשפר באופן דרמטי את מצב הילד.
קרבה למשפחת תמיכה: מעבר למקום שבו יש רשת תמיכה משפחתית (סבים, דודים וכו') שתוכל לסייע לילד.
בן זוג חדש: רצון להקים משפחה חדשה עם בן/בת זוג. בית המשפט יבחן את טיב הקשר החדש והשפעתו על הילד.
טיב הקשר של הילד עם ההורה השני: בית המשפט יבחן את טיב הקשר של הילד עם ההורה שנותר מאחור ואת יכולתו לשמר אותו לאחר המעבר. ככל שהקשר חזק יותר, כך בית המשפט יהיה זהיר יותר במתן אישור למעבר שעלול להרחיק את הילד. במקרים אלו, יבקש בית המשפט ליצור "מנגנוני פיצוי" לקשר, כמו הגדלת זמני שהות בחופשות או שימוש תכוף יותר בטכנולוגיה (שיחות וידאו).
השפעת המעבר על הילד: בית המשפט יבחן את ההשפעה של המעבר על הילד, הן במישור החינוכי והן במישור החברתי והרגשי. הוא יבדוק את איכות מערכת החינוך החדשה, את רמת החיים, ואת התמיכה שתהיה לילד במיקום החדש.
יכולת ההורים לשתף פעולה: בית המשפט יבדוק את יכולת ההורה המבקש את המעבר לשתף פעולה עם ההורה השני ולאפשר לו לשמור על קשר קרוב ורציף עם הילד.
עמדת הילד: ככל שהילד בוגר יותר, כך בית המשפט ייתן משקל רב יותר לרצונו ולעמדתו בנושא המעבר, אם כי רצונו לא יהיה שיקול בלעדי.
3. רילוקיישן בתוך ישראל: המגבלה המקובלת על מרחק ומשמעויותיה
בעוד שמעבר לחו"ל נחשב למורכב ביותר, גם מעבר דירה בתוך ישראל, ממקום למקום, עלול להיות מוקד למחלוקת. הפסיקה הישראלית קובעת כי מרחק של עד כ-40 ק"מ בין בתי ההורים הגרושים נחשב לרוב סביר, כל עוד לא נכתב אחרת בהסכם הגירושין או ההורות המשותפת.
מעבר למרחק זה ללא הסכמה, עלול להיחשב כ"שינוי נסיבות מהותי" (כפי שדנו בפרק 15) ועלול לגרור אחריו הליך משפטי. המצוקות העולות ממעבר מעבר למרחק סביר כוללות:
פגיעה בזמני שהות: מעבר ההורה שאינו המשמורן (או במקרה של משמורת משותפת) למרחק גדול יותר, מקשה על קיום הסדרי השהות, מפחית את מספר המפגשים השבועיים ופוגע בשגרה של הילד.
עומס על הילד: נסיעות תכופות וארוכות, במיוחד בשעות הפקקים, יוצרות עומס פיזי ורגשי על הילד, פוגעות ביכולתו להשתתף בחוגים, להיפגש עם חברים, ואף עלולות לפגוע בהישגיו הלימודיים.
מצוקה להורה המתרחק: גם על ההורה המתרחק נגרמת מצוקה, מכיוון שהצורך לנסוע כדי לקיים את הסדרי השהות עשוי ליצור עלויות כלכליות וזמני נסיעה ארוכים.
4. רילוקיישן לחו"ל: רף הוכחה גבוה במיוחד
מעבר לחו"ל הוא סוגיה מורכבת וקשה פי כמה ממעבר דירה בארץ. הגישה של בתי המשפט למעבר לחו"ל היא שמרנית מאוד, והם נוטים שלא לאשר אותו, אלא במקרים קיצוניים, שבהם הוכח באופן חד-משמעי כי המעבר הוא לטובת הילד וכי אין דרך אחרת להגשים את טובתו. בדרך כלל, נדרשת הסכמה בכתב של שני ההורים או פסק דין מפורש.
הקושי המרכזי במקרים אלו הוא החשש כי היציאה מהארץ תנתק את הקשר עם ההורה שנותר מאחור, וכי חוקי האכיפה של ישראל לא יחולו במדינה הזרה. לכן, בית המשפט יבחן ביתר שאת את כל השיקולים שהוזכרו לעיל, וידרוש ערבויות, כגון הפקדת כספים או התחייבויות חתומות על ידי עורך דין במדינה החדשה, כדי להבטיח את קיום הסדרי השהות.
5. הליך הרילוקיישן המשפטי | שלבים ופעולות
הליך רילוקיישן, בין אם בארץ ובין אם לחו"ל, מחייב נקיטת צעדים משפטיים סדורים:
הגשת בקשה: ההורה המבקש את המעבר חייב להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט לענייני משפחה, ולפרט בה את כל הסיבות והנסיבות שהובילו אותו לבקשה זו.
תסקיר של פקיד סעד: כמעט בכל המקרים, בית המשפט יורה על הכנת תסקיר של פקידת סעד לסדרי דין. פקידת הסעד תבחן את כל נסיבות המקרה, תראיין את ההורים והילדים, ותגיש המלצה מפורטת לבית המשפט, שאותה יבחן בית המשפט בכובד ראש.
דיון משפטי: לאחר קבלת התסקיר, בית המשפט יקיים דיון מקיף, שבו יוצגו כל העמדות והראיות, ובסופו תינתן החלטה.
לסיכום: לא על המרחק לבדו | על הקשר והיציבות
החלטה על רילוקיישן של ילדים היא אחת ההחלטות הקשות והחשובות ביותר שהורה יכול לקבל. בשל השלכותיה הדרמטיות על עתיד הילדים ועל הקשר שלהם עם שני ההורים, הדין בישראל מחייב פנייה לערכאות משפטיות כאשר אין הסכמה. כדי להבטיח שהליך זה יתנהל בצורה נכונה ועל בסיס האינטרסים של הילד, חיוני לקבל ליווי וייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום.
ליווי וייצוג משפטי בהליכי רילוקיישן ילדים
רילוקיישן של ילד הוא מהלך משנה חיים. בין אם אתם שוקלים לעבור ובין אם אתם מתנגדים למעבר כזה, חיוני שתדעו את זכויותיכם ותפעלו בצורה נכונה. צרו קשר עוד היום כדי לקבל ייעוץ מקצועי שיסייע לכם להבין את הכללים המשפטיים, את סיכוייכם, ולפעול בצורה נכונה ומבוססת על טובת הילד.
צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
נושא כאוב