גירושין בהסכמה או מלחמת התשה? המדריך ל-2026 שיחסוך לכם (הרבה) כסף ועצבים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין על הסכם גירושין ועל מלחמת גירושין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 7 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 28 דקות
עודכן: 11 בינו׳
מבוא: הדרך שבה תבחרו להיפרד תשפיע על כל שארית חייכם
הליך גירושין, מעצם טיבו, הוא רעידת אדמה שמערערת את היסודות עליהם נבנו חייכם הבוגרים. זוהי טלטלה רגשית, כלכלית ומשפחתית שאין דומה לה. אולם, חשוב להבין כיצד הדרמה הזו תתפתח תלויה כמעט לחלוטין בהחלטה האסטרטגית הראשונה שתקבלו: באיזה נתיב לצעוד אל עבר הפרידה. בניגוד לדעה הרווחת, הליך הגירושין אינו חייב להיות שדה קרב מדמם. המשפט הישראלי מציע כיום שני מסלולים מקבילים אך שונים בתכלית, והמרחק ביניהם הוא כמרחק שבין שליטה מוחלטת לבין כאוס מוחלט.
הבחירה בין "גירושין בהסכמה" לבין "גירושין במחלוקת" (בית משפט ובית הדין) אינה רק שאלה משפטית טכנית; זוהי בחירה שתעצב את מצבכם הכלכלי לשנים הקרובות, את הבריאות הנפשית שלכם, ובעיקר את הצלקות שיישארו בנפשם של ילדיכם. בפרק זה, ה-4 במדריך המקיף לדיני משפחה מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, נניח בצד את הסיסמאות וניגש לנתח בעומק, ביושר ובשקיפות את המשמעות האמיתית של כל אחד מהמסלולים הללו, כדי שתוכלו לקבל את ההחלטה המושכלת ביותר עבור המשפחה שלכם.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': גירושין בהסכמה | כוחה של השליטה העצמית
1. מהות המסלול: אתם המחוקקים של חייכם החדשים
גירושין בהסכמה הם המסלול המועדף, השפוי והמתקדם ביותר לסיום קשר נישואין בשנת 2026. המהות של מסלול זה היא ההבנה העמוקה כי למרות הכאב, הכעס ותחושת הכישלון, בני הזוג הם עדיין האנשים המתאימים ביותר לקבל החלטות עבור עצמם ועבור ילדיהם. במסלול זה, בני הזוג בוחרים לשתף פעולה ולנהל דיאלוג, לעיתים קרובות בסיוע עורכי דין מנוסים במו"מ או מגשרים מוסמכים, במטרה להגיע ל"הסכם גירושין כולל".
היתרון הפסיכולוגי והמשפטי העצום של מסלול זה טמון במונח "שליטה". כאשר אתם מנהלים משא ומתן להסכם, אתם שולטים בכל פרט ופרט: החל מגובה המזונות, דרך חלוקת זמני השהות עם הילדים, ועד לחלוקת הרכוש המורכב ביותר. אינכם תלויים בגחמותיו של שופט זר, בעומס בבתי המשפט או בפרשנות משפטית נוקשה. אתם יכולים להיות יצירתיים, גמישים ולתפור פתרונות ששום בית משפט לא היה פוסק, אך הם מתאימים בדיוק לצרכי המשפחה שלכם. כאשר ההסכם נחתם, הוא מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ומקבל תוקף של פסק דין מחייב לכל דבר ועניין, ממש כאילו ניתן לאחר שנים של דיונים.
המשמעות הכלכלית של בחירה זו היא דרמטית. הליך של גירושין בהסכמה הוא קצר משמעותית, ממוקד ויעיל. במקום לבזבז את כספי הירושה של הילדים על שכר טרחה מתמשך, חוות דעת מומחים ואגרות בית משפט, המשאבים נשארים בתוך המשפחה ומאפשרים לשני הצדדים לפתוח דף חדש ברווחה כלכלית יחסית. יתרה מכך, מחקרים מראים כי הסכמים שנחתמו מתוך הידברות נוטים להיות יציבים יותר לאורך זמן, שכן הצדדים מרגישים מחויבות למה שהם עצמם יצרו, בניגוד להחלטה שנכפתה עליהם "מגבוה".
חלק ב': גירושין במחלוקת | המדרון החלקלק של הליטיגציה
2. המציאות הקשה של "מלחמת התשה" משפטית
לעומת המסלול ההסכמי, עומד מסלול הגירושין במחלוקת, המכונה לעיתים קרובות "מלחמת הגירושין". זהו המסלול שאליו נגררים בני זוג כאשר התקשורת קורסת לחלוטין, כאשר רגשות הנקם גוברים על ההיגיון, או כאשר אחד הצדדים נוקט בטקטיקות כוחניות ובלתי הוגנות. במסלול זה, זירת ההתרחשות עוברת מחדר הגישור הממוזג אל אולמות בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, והשליטה על גורלכם מופקעת מידיכם ומועברת לידי עורכי הדין והשופטים.
הליך משפטי מלא הוא אירוע מורכב, יקר ומתיש נפשית, המתנהל תחת כללים נוקשים של סדר דין וראיות. זה מתחיל לרוב ב"מרוץ סמכויות" אכזרי, שבו כל צד מנסה להקדים ולהגיש תביעה בערכאה הנוחה לו (בית הדין הרבני מול בית המשפט למשפחה) כדי להשיג יתרון טקטי. משם, ההליך מתדרדר להגשת בקשות ל"סעדים זמניים" (כמו מזונות זמניים או עיקולים), שמטרתם לעיתים קרובות להפעיל לחץ כלכלי על הצד השני ולהכניע אותו.
אחד ההיבטים הקשים ביותר של הליך זה הוא שלב ההוכחות והחקירות. דמיינו שאתם עומדים על דוכן העדים, חשופים ופגיעים, בעוד עורך הדין של הצד השני (שהיה עד לא מזמן אהוב ליבכם) חוקר אתכם בחקירה נגדית אגרסיבית, מטיח בכם האשמות ומנסה לערער את אמינותכם. כל פרט אינטימי מחיי הנישואין, כל טעות שעשיתם וכל חולשה שלכם, הכל הופך לתחמושת משפטית המוגשת לשופט. חוויה זו משאירה משקעים עמוקים ועוינות שלעיתים בלתי ניתנת לגישור, מה שפוגע אנושות ביכולת לקיים "הורות משותפת" תקינה ביום שאחרי הגט.
חלק ג': הנתונים שלא משקרים | השוואה ישירה
כדי להבין את גודל הפער בין שתי האפשרויות, ריכזנו עבורכם את הפרמטרים המרכזיים בטבלה אחת ברורה. זוהי לא סתם טבלה; זוהי מפת הדרכים הכלכלית והרגשית שלכם לשנה הקרובה.
טבלה 1: גירושין בהסכמה מול תביעה משפטית | השוואת עומק
⚖️ הפרמטר | 🕊️ גירושין בהסכמה (הסכם) | ⚔️ גירושין במחלוקת (תביעות) |
זמן ההליך | קצר וממוקד: מסתיים לרוב תוך 1-4 חודשים מרגע תחילת המו"מ ועד אישור בית המשפט וקבלת הגט. | ארוך ומתיש: נמשך בממוצע 2-5 שנים, בהתאם לעומס בבתי המשפט ולמורכבות התיק. |
עלויות כספיות | נמוכות וידועות: תשלום חד-פעמי לעו"ד/מגשר עבור עריכת ההסכם. חיסכון באגרות ובמומחים. | גבוהות ובלתי צפויות: שכר טרחה גבוה לליטיגציה, תשלום למומחים, אגרות, והפסד ימי עבודה רבים. |
השליטה בתוצאה | שליטה מלאה (100%): אתם קובעים את התוצאה. שום סעיף לא נכנס להסכם ללא הסכמתכם המפורשת. | חוסר ודאות מוחלט: השופט מחליט עבורכם. פסק הדין עלול להפתיע ולפגוע בשני הצדדים. |
השפעה על הילדים | מזערית וחיובית: ההורים משדרים חזית אחידה ומכבדת. הילדים נשארים מחוץ לסכסוך. | הרסנית וטראומטית: הילדים נחשפים למתח, לעיתים נאלצים לפגוש פקידות סעד ומרגישים קרועים בין ההורים. |
סופיות הדיון | סוף פסוק: הסכם מאושר קשה מאוד לפתוח מחדש. נוצרת ודאות ויציבות לטווח ארוך. | פתח לערעורים: פסק דין ניתן לערעור במחוזי ובעליון, מה שעלול לגרור את הסכסוך שנים נוספות. |
חלק ד': האלכימיה של המשא ומתן | להפוך כעס לפתרונות
6. המעבר מ"עמדות" ל"אינטרסים": הסוד של עורכי הדין המומחים
כאשר זוגות נכנסים לראשונה למשרד עורכי הדין או לחדר הגישור, השיח לרוב מאופיין בהתבצרות ב"עמדות". הבעל מצהיר: "אני לא מוכן לשלם שקל מזונות מעבר למינימום", והאישה משיבה: "אני לא מוכנה שהוא יראה את הילדים באמצע השבוע". על פניו, מדובר במבוי סתום, תהום פעורה שאינה ניתנת לגישור אלא בהכרעה שיפוטית כפויה. אולם, כאן בדיוק נכנסת לתמונה המומחיות האסטרטגית של עורך הדין המנוסה בניהול משברים.
המטרה הראשונה בתהליך גירושין בהסכמה היא לפרק את ה"עמדות" הנוקשות ולחשוף את ה"אינטרסים" האמיתיים המסתתרים מתחת לפני השטח. לדוגמה, התנגדות האם ללינה באמצע השבוע עשויה לנבוע לא מרצון לנקום, אלא מחרדה אמיתית ליציבות הלימודית של הילד או מחשש לוגיסטי. סירוב האב לשלם מזונות גבוהים עשוי לנבוע מחשש לקריסה כלכלית ולא מקמצנות. ברגע שאנו, כעורכי דין, מזהים את הלמה (האינטרס) במקום את המה (העמדה), נפתח פתח ליצירתיות משפטית. ניתן ליצור מנגנונים גמישים, כמו חשבון הוצאות משותף במקום דמי מזונות קבועים, או חלוקת זמני שהות מדורגת שמתאימה לצרכי הילדים. שיטת עבודה זו, המכונה "משא ומתן מבוסס אינטרסים" (Interest-Based Negotiation), היא המפתח שהופך "מלחמות עולם" להסכמים יציבים שמחזיקים מעמד שנים רבות לאחר החתימה.
7. תפקידו הכפול של עורך הדין: מגן וגם בונה
קיימת תפיסה שגויה בציבור, לפיה עורך דין "טוב" הוא בהכרח זה שצועק חזק יותר באולם בית המשפט, הופך שולחנות ושולח מכתבי התראה מאיימים. בשנת 2026, תפיסה זו ארכאית ומסוכנת. עורך דין מוביל בתחום דיני המשפחה נדרש להיות "היברידי": עליו להחזיק בידע ליטיגטורי חריף כדי לדעת מה יקרה אם נגיע לבית המשפט, אך בו בזמן עליו להיות אדריכל של הסכמות, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת לנהל מו"מ מורכב תחת אש.
במסלול ההסכמי, עורך הדין משמש כ"מסנן רעשים" קריטי. הוא בולם את האמוציות, מסנן את העלבונות, ומתרגם את הכאב לשפת המעשה. במקום להעביר מסר של "הלקוח שלי שונא אותך", הוא יעביר מסר של "הלקוח שלי מבקש להסדיר את נושא החינוך באופן הבא". היכולת הזו לנטרל את המוקשים הרגשיים היא שמאפשרת לצדדים להתקדם. יתרה מכך, עורך דין מקצועי יידע לזהות מתי הצד השני מציע הצעה הוגנת שכדאי לקבל, ומתי מדובר במלכודת משפטית שיש לדחות על הסף. הוא שומר עליכם לא רק מפני הצד השני, אלא לעיתים גם מפני ההחלטות האימפולסיביות של עצמכם.
חלק ה': כשהצד השני רוצה מלחמה (ניהול משבר א-סימטרי)
8. הדילמה: "אני רוצה שלום, הוא רוצה מלחמה"
אחת הסיטואציות המורכבות ביותר שבהן אנו נתקלים היא חוסר סימטריה בכוונות הצדדים. הלקוח יושב מולנו ואומר: "אני מבין את ההיגיון בגירושין בהסכמה, אני רוצה לסיים יפה, אבל בן הזוג שלי כבר שכר 'כריש', הגיש תביעה בבית הדין הרבני ועיקל לי את החשבונות. האם לא איחרתי את הרכבת?". התשובה החד משמעית היא: לא. גם אם הוגשו תביעות, וגם אם נורתה הירייה הראשונה במערכה, הדרך להסכם עדיין פתוחה, ולעיתים קרובות היא הדרך היחידה לצאת מהסבך.
האסטרטגיה במצב כזה נקראת "הורדת ידיים מבוקרת". עלינו, כעורכי הדין שלכם, להראות לצד השני (ולעורך דינו) כי המלחמה לא תשתלם להם. אנו מגישים כתבי הגנה חזקים ומנומקים, מציגים לראווה את הראיות שבידינו, ומבהירים כי בבית המשפט הם צפויים להפסד צורב או למאבק ארוך ויקר שלא יניב דבר. טקטיקה זו נקראת "שיקוף המציאות המשפטית": ברגע שהצד הלוחמני מבין שאין לו "נוק-אאוט" מהיר, וכי המערכה תהיה יקרה וכואבת גם עבורו, המוטיבציה שלו לפשרה עולה פלאים. רוב תיקי הגירושין שמתחילים ב"פיצוץ" ובצווים זמניים, מסתיימים בסופו של דבר בהסכם, לאחר שהצדדים הבינו שבית המשפט אינו קוסם. החוכמה היא להגיע לתובנה הזו מוקדם ככל האפשר, לפני ששרפתם את כל חסכונות המשפחה.
9. תפקידה של יחידת הסיוע והחוק להסדר התדיינויות
חשוב לדעת כי המחוקק הישראלי תומך באופן אקטיבי בגישת ההסכמה. "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" (המכונה "חוק גישור חובה") קובע כי לפני שניתן להגיש תביעות רכוש או משמורת, חובה להגיש "בקשה ליישוב סכסוך". הליך זה מקפיא את המצב המשפטי למשך כ-60 יום ומחייב את הצדדים להגיע לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט.
בפגישות אלו, עובדים סוציאליים ומשפטנים ניטרליים מנסים לסייע לצדדים להבין את השלכות הסכסוך ולהפנות אותם לגישור או לטיפול. עבור זוגות רבים, זוהי תחנת היציאה האחרונה מהאוטוסטרדה לבית המשפט. אם תגיעו לפגישות אלו מוכנים, מלווים בייעוץ משפטי מקדים ומדויק, תוכלו למנף את הפלטפורמה הזו כדי להתחיל במו"מ רציני ולהימנע מהגשת תביעות הדדיות. זהו חלון הזדמנויות קריטי שאסור לפספס.
חלק ו': האשליה של "הניצחון הכלכלי" | משחק סכום שלילי
10. המיתוס המסוכן: "אני אקח לו את הכל בבית המשפט"
אחד המניעים החזקים ביותר שדוחפים אנשים למסדרונות בית המשפט הוא יצר הנקמה, או האמונה השגויה שאם "נלחמים חזק", השופט יעניק להם נתח גדול יותר מהעוגה המשפחתית כפיצוי עונשי על התנהגות בן הזוג.
בשנת 2026, חובה לנפץ את המיתוס הזה בצורה חד משמעית ובלתי מתפשרת: מערכת המשפט הישראלית, הן האזרחית והן הרבנית, חותרת באופן עקבי לשוויון אריתמטי. חוק יחסי ממון קובע כברירת מחדל חלוקה של 50-50 בכלל הנכסים שנצברו, ונדירים עד מאוד המקרים שבהם שופט יסטה מכלל זה (למעט מקרים קיצוניים של אלימות קשה מוכחת או הסתרה פלילית של רכוש).
לכן, המאבק המשפטי הוא בהגדרה "משחק סכום שלילי" (Negative Sum Game). שני הצדדים נלחמים בחירוף נפש על אותה עוגה בדיוק, אלא שבזמן שהם נלחמים, העוגה עצמה הולכת ומתכווצת בקצב מסחרר. הכסף לא עובר מצד א' לצד ב'; הוא זולג החוצה מצד א' וצד ב', היישר לכיסם של צד ג' (מומחים, כונסים, המדינה ועורכי דין). הלקוח החכם מבין: המטרה האסטרטגית היא לא "לנצח" את בן הזוג, אלא "לנצח את השיטה" ולשמור כמה שיותר הון בתוך המשפחה עבור הילדים והעתיד שלכם.
11. המכה הראשונה: הקפאה, שיתוק וצווי איסור דיספוזיציה
הנזק הכלכלי מתחיל עוד הרבה לפני הדיון הראשון. ברגע שמוגשת תביעת רכוש, עורך הדין של התובע מגיש באופן אוטומטי (וכמעט תמיד נענה בחיוב) בקשות לצווים זמניים לשמירת המצב הקיים, המכונים בשפה המשפטית "צו איסור דיספוזיציה".
המשמעות המעשית בשטח היא שיתוק כלכלי מוחלט:
חשבונות בנק: הבנק, שחושש מתביעות, מקפיא את החשבון המשותף או מחייב "חתימה של שני הצדדים" על כל פעולה של 50 שקל. כרטיסי אשראי נחסמים, הוראות קבע חוזרות, והדירוג האשראי (BDI) של שניכם נפגע אנושות לשנים קדימה.
נדל"ן: מוטלת הערה בטאבו המונעת מכירה. גם אם יש לכם קונה "חלום" שמוכן לשלם מעל מחיר השוק, ידכם כבולות ואתם לא יכולים למכור. בינתיים השוק יכול להשתנות, הריביות עולות, וההזדמנות נעלמת לבלי שוב.
עסקים: עבור בעלי חברות, זהו גזר דין מוות. ספקים ששומעים על סכסוך גירושין ועיקולים נרתעים מלעבוד עם העסק, בנקים סוגרים מסגרות אשראי מחשש לחדלות פירעון, והמוניטין נפגע. נכס מוקפא הוא נכס מת.
12. תעשיית המומחים: מי באמת מרוויח מהגירושין שלכם?
כאשר אתם מתגרשים בהסכמה, אתם הם אלו שמעריכים את רכושם. אתם יודעים כמה שווה הדירה (לפי מחירי יד-2 בשכונה), כמה שווה הרכב (לפי מחירון לוי יצחק) וכמה כסף יש בבנק. העלות של הערכה זו היא אפס שקלים.
בבית המשפט, לעומת זאת, השופט אינו יכול ואינו מוסמך להסתמך על "המילה שלכם" או על "תחושות בטן". כדי לפסוק, הוא חייב ראיות קבילות וחוות דעת אובייקטיביות. לכן, הוא ממנה שורה של מומחים ניטרליים ("מומחים מטעם בית המשפט"), ששכרם הגבוה משולם אך ורק מכיסכם הפרטי:
האקטואר (איזון משאבים): מומחה פיננסי שמחשב את ערך הפנסיות, קרנות ההשתלמות והאופציות. בדיקה סטנדרטית עולה כ-5,000 ש"ח + מע"מ לכל צד. אם יש מחלוקות, שאלות הבהרה וזימון לחקירה בבית משפט, הסכום מזנק בקלות ל-20,000 ש"ח ויותר.
שמאי מקרקעין: להערכת שווי הדירה והנכסים לצורך חלוקה או מכירה. עלות ממוצעת: 3,500-6,000 ש"ח לכל נכס נדל"ן.
רואה חשבון חוקר (Forensic Accountant): אם אחד הצדדים הוא בעל עסק והשני טוען ל"הברחת נכסים" או ששווי העסק גבוה מהמדווח, בית המשפט ימנה רו"ח חוקר. עלות בדיקה כזו מתחילה ב-20,000 ש"ח ויכולה להגיע למאות אלפי שקלים בתיקים מורכבים.
13. "כונס הנכסים": הדרך הבטוחה להפסיד מאות אלפי שקלים
זהו הסעיף הכואב והמיותר ביותר, והוא מתרחש כמעט בכל תיק גירושין שמגיע למבוי סתום במכירת הדירה.
כאשר בני הזוג לא מסוגלים לתקשר ולהסכים על מתווך או על מחיר למכירת הדירה המשותפת, בית המשפט נאלץ למנות כונס נכסים (לרוב, עורכי הדין של הצדדים עצמם ממונים לתפקיד זה).
תפקיד הכונס הוא למכור את הדירה "בכל מחיר" כדי לפרק את השיתוף ולחלק את הכסף.
העלות הקבועה בחוק לשכר טרחת כונס היא לרוב 4% משווי הדירה + מע"מ.
בואו נעשה את החשבון המפחיד והאמיתי:
נניח ששווי הדירה המשותפת במרכז הוא: 4,000,000 ש"ח.
שכר טרחת כונס (עד 4%): 160,000 ש"ח.
תוספת מע"מ (17%): 27,200 ש"ח.
סה"כ נזק ישיר: 187,200 ש"ח!
סכום העתק הזה נגזר ישירות מהתמורה של הדירה, עוד לפני ששילמתם משכנתא. וזה עוד לפני שהזכרנו את העובדה הכואבת שדירה שנמכרת בכינוס נכסים נמכרת לרוב ב-10%-15% פחות ממחיר השוק, כי קונים פוטנציאליים מריחים "לחץ" ומנצלים את המצב להגשת הצעות נמוכות.
בגירושין בהסכמה, לעומת זאת, הייתם מוכרים את אותה דירה בנחת, אולי אפילו ללא מתווך, ושומרים את ה-200,000 ש"ח האלו לחינוך הילדים או לקניית הדירה הבאה שלכם.
14. המיסוי האבוד: הכסף שנשאר אצל רשות המיסים
היבט נוסף וקריטי שלעיתים נשכח בלהט הקרב הוא תכנון המס.
כאשר זוג מתגרש בהסכמה, עורכי הדין בונים "עסקת חבילה" חכמה. הם מתכננים את חלוקת הרכוש בצורה אופטימלית מבחינת מיסוי, תוך ניצול סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין המאפשר "העברה אגב גירושין" הפטורה ממס. לדוגמה: הבעל משאיר לאישה את חלקו בדירה, ובתמורה מקבל את חלקה בפנסיה, ללא שום אירוע מס.
בבית המשפט, השופט לעיתים קרובות פוסק "פירוק שיתוף" יבש וטכני: מוכרים את כל הנכסים למרבה במחיר, משלמים מס שבח מלא, משלמים היטלי השבחה לרשות המקומית, ורק אז מחלקים את השאריות שנותרו. חוסר היכולת לשתף פעולה מול רשויות המס עולה למשפחה המתפרקת עוד עשרות אלפי שקלים מיותרים שהיו יכולים להיחסך.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
טבלה 2: המחירון האמיתי | לאן הולך הכסף שלכם?
💸 הסעיף הכלכלי | 🤝 בגירושין בהסכמה (הסכם) | ⚖️ בגירושין במחלוקת (בית משפט) | 📉 הנזק המשוער בכיס |
מכירת הדירה | מכירה חופשית בשוק, מקסימום מחיר, עמלת תיווך 1%-2% (או 0%). | כינוס נכסים: כ-4% + מע"מ משווי הדירה. מכירה בלחץ תחת מחיר השוק. | כ-200,000 ש"ח ומעלה |
איזון משאבים (פנסיה/עסק) | הסכמה על בסיס נתונים קיימים או מומחה מוסכם בעלות נמוכה. | מינוי אקטואר, רו"ח חוקר, שאלות הבהרה וחקירות מומחים. | 20,000 - 100,000 ש"ח |
ערך הנכסים | ניהול שוטף, השבחת נכסים, מכירה בעיתוי אופטימלי. | הקפאה: צווים זמניים מונעים מכירה, ערך הכסף נשחק, עסקים קורסים. | בלתי ניתן לכימות (עצום) |
תכנון מס | ניצול פטורים (סעיף 4א), קיזוז הפסדים כנגד רווחים. | "מכירה כפויה" המייצרת חבות מס מקסימלית ללא תכנון. | עשרות אלפי שקלים |
זמן שווה כסף | סיום מהיר תוך חודשים, חזרה לשוק העבודה ולצמיחה. | שנים של דיונים, ימי חופש אבודים, פגיעה בקריירה עקב מתח. | אובדן הכנסה משמעותי |
חלק ז': לא רק אבא ואמא | השותף השלישי והכפוי (שירותי הרווחה)
15. האימה של "תסקיר פקידת סעד" (העיניים של בית המשפט)
ההבדל הדרמטי והפולשני ביותר בין גירושין בהסכמה לבין תביעת משמורת בבית המשפט הוא מידת המעורבות של המדינה בחינוך ובגידול הילדים שלכם. בהסכם, אתם ההורים קובעים את הכללים, את הזמנים ואת הערכים. בתביעה משפטית, השופט, שאינו מכיר אתכם ואינו יכול להגיע לביתכם, זקוק ל"עיניים בשטח". העיניים האלו הן העובדות הסוציאליות לסדרי דין (פקידות סעד).
ברגע שמתחיל מאבק על זמני שהות ("משמורת"), השופט מזמין באופן אוטומטי "תסקיר". המשמעות המעשית היא שגורם זר, עובדת סוציאלית מהרווחה, נכנסת בעוצמה לחייכם האינטימיים ביותר. התהליך כולל סדרת פגישות חובה במשרדי הרווחה, ולעיתים קרובות גם ביקורי בית פתע. הפקידה מגיעה לבדוק האם הבית נקי, האם המקרר מלא, האם יש לילד פינת למידה ראויה, ואיך אתם מתקשרים איתו. היא משוחחת עם הגננת, המורה ורופא הילדים כדי לאסוף עליכם מידע.
עבור הורה נורמטיבי ואוהב, הסיטואציה שבה המדינה בוחנת את "מסוגלותו ההורית" תחת זכוכית מגדלת היא משפילה, מלחיצה ומערערת את הביטחון העצמי. בסופו של יום, פקידת הסעד כותבת דו"ח ("תסקיר") הכולל המלצות אופרטיביות. ב-90% מהמקרים, בית המשפט מאמץ את ההמלצות הללו כלשונן ("כזה ראה וקדש"), גם אם הן מנוגדות לחלוטין למה שרציתם או האמנתם שטוב לילד. בגירושין בהסכמה, לעומת זאת, פקידת הסעד כלל אינה בתמונה, והאינטימיות המשפחתית נשמרת בקנאות.
16. הילד בחדר השופט: טראומת "שמיעת הילד"
החוק הישראלי והאמנות הבינלאומיות מחייבים לשמוע את רצונו של הילד בהליכי גירושין, במיוחד ככל שהוא מתבגר. במסלול המלחמה, הילדים שלכם עלולים למצוא את עצמם מוזמנים ללשכת השופט או ליחידת הסיוע לשיחה המכונה "שמיעת ילד".
דמיינו את הילד שלכם, בן 8 או 10, יושב בחדר זר מול דמות סמכותית ונשאל שאלות כגון: "איפה יותר כיף לך לישון?", "אצל מי אתה מכין שיעורים טוב יותר?", "מי כועס עליך יותר?".
גם אם השאלות נשאלות ברגישות, המסר שהילד מקבל הוא שהוא נדרש לבחור צד. הוא מבין שכל מילה שיאמר עלולה לפגוע באחד מהוריו האהובים. מצב זה יוצר "קונפליקט נאמנות" (Loyalty Conflict) חריף וקורע לב. הילד לומד לשקול מילים, להסתיר רגשות ולפעול כדיפלומט קטן כדי לשרוד את המלחמה של הוריו. ילדים שעברו הליכים כאלו מפתחים לעיתים קרובות חרדות, רגרסיה בהתנהגות וכעס עצור כלפי שני ההורים גם יחד.
17. המדרון החלקלק: ניכור הורי וסנקציות משפטיות
בלהט המאבק המשפטי, כאשר הרגשות גואים והרצון לנצח משתלט, הורים רבים נופלים (במודע או שלא במודע) למלכודת המסוכנת של "ניכור הורי". זה מתחיל בהערות קטנות ליד הילד ("אבא שוב לא שילם כסף", "אמא מעדיפה את החבר החדש שלה"), ומדרדר להסתה אקטיבית ולמניעת קשר.
בשנת 2026, מערכת המשפט הישראלית נוקטת במדיניות של "אפס סובלנות" כלפי ניכור הורי. בתי המשפט רואים בהורה שמנתק את הילד מההורה השני כהורה הפוגע בטובת הילד בצורה אנושה.
הסנקציות שבית המשפט מטיל במקרים של חשד לניכור הורי הן דרקוניות ומיידיות:
קנסות כספיים: הטלת קנס של מאות שקלים על כל ביקור שלא התקיים.
העברת משמורת: במקרים קיצוניים, בית המשפט מוציא את הילד מביתו של "ההורה המנכר" ומעביר אותו למשמורת בלעדית של "ההורה המנוכר", לעיתים תוך נתק כפוי מההורה המסתית כדי "לתכנת מחדש" את הקשר.
טיפול כפוי: חיוב ההורים והילדים בטיפולים פסיכולוגיים אינטנסיביים על חשבונם.
בגירושין בהסכמה, השיח הוא על "אחריות הורית משותפת". ההורים משדרים חזית אחידה, והילד לא נדרש לבחור מחנות. הסיכון לניכור הורי יורד כמעט לאפס כאשר אין מלחמה ברקע.
18. "אפוטרופוס לדין": עורך דין לילד שלכם
במקרים שבהם המאבק בין ההורים הוא כה עז עד כי טובת הילד נעלמת מעיניהם, בית המשפט ממנה "אפוטרופוס לדין". זהו עורך דין חיצוני שממונה לייצג אך ורק את הילד (בנפרד מהאבא ובנפרד מהאמא).
פתאום, יש במשפט שלושה עורכי דין: העורך דין שלך, העורך דין של הצד השני, ועורך הדין של הילד שלכם, שכולם ממומנים מהכיס שלכם. האפוטרופוס לדין משמיע את קולו של הילד, ולעיתים עמדתו מנוגדת לחלוטין לעמדתכם. זוהי הפקעה מוחלטת של הסמכות ההורית. במקום שאתם תחליטו מה טוב לילד, עורך דין זר מחליט עבורו. זוהי תוצאה ישירה וכואבת של הבחירה בדרך המלחמה.
טבלה 3: הילדים במרכז | השוואה בין שתי מציאויות
👶 הפרמטר | 🏡 בגירושין בהסכמה (הדרך השקטה) | 🏛️ בגירושין במחלוקת (הדרך הסוערת) |
קבלת ההחלטות | ההורים מחליטים יחד על חינוך, בריאות וזמני שהות. | פקידת הסעד והשופט מחליטים איפה הילד ישן ובאיזו מסגרת ילמד. |
חשיפה לסכסוך | הילדים מוגנים, ההורים מציגים "חזית אחידה". | הילדים חשופים, שומעים צעקות, רואים מסמכים משפטיים ומתח. |
בדיקת מסוגלות הורית | אין. ההורות שלכם לא עומדת למבחן. | יש. מבחנים פסיכולוגיים פולשניים, ביקורי בית וחקירות סוציאליות. |
הנזק הנפשי | הסתגלות לקושי נורמטיבי של פרידה. | סיכון גבוה לחרדות, רגרסיה, בעיות לימודיות וניכור הורי. |
הקשר עם ההורים | נשמר קשר רציף ובריא עם שני ההורים. | הילד נדרש לנקוט עמדה ("קונפליקט נאמנות"), סכנה לנתק. |
חלק ח': המחיר הבלתי נראה | אובדן הפרטיות והכבוד ההדדי
19. "הנייר סובל הכל": ההקצנה בכתבי הטענות
אחד האספקטים הכואבים ביותר בהליך הליטיגציה, עליו ממעטים לדבר, הוא הפער העצום בין המציאות המורכבת של החיים לבין האופן שבו היא משתקפת בכתבי בית הדין.
ישנו כלל ידוע בעולם המשפט: כדי לשכנע שופט להעניק סעד קיצוני (כגון משמורת בלעדית או שלילת מזונות), לא מספיק לטעון שבן הזוג הוא "לא מתחשב"; עורכי הדין נדרשים לעיתים לצייר תמונה של "שחור ולבן".
כתוצאה מכך, בכתב התביעה, בן הזוג שהיה עד אתמול שותף לחיים, מתואר בצבעים קודרים ומקצינים. תכונות אופי שליליות מועצמות לממדים מפלצתיים, ואירועים נקודתיים מוצגים כדפוס התנהגות עקבי.
הטרגדיה היא שברגע שהמילים הללו נכתבות, נחתמות ומוגשות לתיק בית המשפט, הן הופכות ל"עובדות משפטיות" לכאורה. הצד השני, שקורא את כתב התביעה, חווה תחושת בגידה ועלבון עמוקים, שלעיתים קשים יותר מהפרידה עצמה. זוגות שהצליחו להגיע להסכם, יכולים לרוב לשקם יחסים קורקטיים למען הילדים. לעומת זאת, זוגות שנחשפו לכתבי טענות ארסיים, יתקשו מאוד להביט זה לזו בעיניים בעתיד. המילים הכתובות בונה חומה של עוינות שקשה מאוד לפרק, גם שנים לאחר שההליך הסתיים.
20. החיים תחת זכוכית מגדלת: חוקרים ומעקבים
במסלול הגירושין במחלוקת, המרחב האישי שלכם הופך לפרוץ. השימוש בחוקרים פרטיים הוא כלי שכיח ולגיטימי בניהול תיקים מורכבים, אך חווית הלקוח הנמצא תחת מעקב היא קשה ומערערת.
המטרה לרוב היא כפולה: להוכיח בגידה (בעיקר בבית הדין הרבני, לצורך שלילת כתובה) או להוכיח "הורות לא תפקודית" או הסתרת נכסים.
פתאום, אתם עשויים לגלות שצולמתם במצבים פרטיים, שאנשים זרים תשאלו את השכנים או את המעסיקים שלכם עליכם, ושכל צעד שלכם מתועד. מעבר לתחושת אי-הנעימות, החשיפה הזו עלולה לפגוע במוניטין המקצועי והחברתי שלכם. בהליך של הסכם, הדיסקרטיות נשמרת בקנאות. כל מה שנאמר בחדר הגישור נשאר חסוי, והכביסה המלוכלכת לעולם לא יוצאת החוצה.
21. "האח הגדול" בבית: הקלטות והאזנות
כאשר האמון נסדק וההליך המשפטי מתחיל, הבית מפסיק להיות המבצר הבטוח והופך לזירת איסוף ראיות. בני זוג מתחילים להקליט אחד את השני בסתר, לתעד שיחות טלפון ולצלם מסמכים.
חשוב להבהיר את המצב המשפטי: בישראל, הקלטת שיחה שאתה שותף לה היא חוקית. אולם, הקלטת בן הזוג כשהוא מדבר עם אדם אחר (למשל בטלפון) היא עבירה פלילית של האזנת סתר, שהעונש עליה הוא עד 5 שנות מאסר. הגבול הוא דק, והורים רבים חוצים אותו בטעות מתוך לחץ.
החיים בבית שבו כל מילה עלולה לשמש כראיה נגדיכם הם חיים של מתח בלתי פוסק ("הליכה על ביצים"). ילדים הגדלים באווירה כזו קולטים את החשדנות והחרדה, והנזק לאווירה המשפחתית הוא טוטאלי.
22. חשיפה כלכלית טוטאלית (הסרת החיסיון)
במסגרת הליכי "גילוי מסמכים" בבית המשפט, עקרון הפרטיות נסוג כמעט לחלוטין מפני עקרון "חקר האמת".
בית המשפט רשאי, ולעיתים קרובות מורה, לצדדים לחשוף את כל ההיסטוריה הכלכלית שלהם: דפי חשבון בנק של שנים אחורה, פירוט כרטיסי אשראי (החושף הרגלי צריכה, בילויים ורכישות אינטימיות), יומנים אישיים, תכתובות מייל ועוד.
עבור אנשי עסקים, החשיפה הזו מסוכנת כפליים, שכן היא עלולה לחשוף סודות מסחריים או מידע עסקי רגיש שעלול לדלוף למתחרים או לרשויות המס. בהסכם גירושין, החשיפה נעשית בצורה מבוקרת ומוסכמת, תוך שמירה על אינטרסים עסקיים ופרטיות מרבית.
23. השימוש בצווי הגנה (אסטרטגיה מול צורך)
כלי נוסף בארסנל המשפטי הוא "צו ההגנה" (המכונה בטעות צו הרחקה). כלי זה נועד במקור להגן על קורבנות אלימות, והוא מציל חיים. אולם, למרבה הצער, אנו עדים לעיתים לשימוש טקטי בכלי זה במסגרת סכסוכי גירושין ("תלונות סרק"), במטרה להרחיק את בן הזוג מהבית ולקבוע עובדות בשטח לגבי המשמורת.
ההתמודדות מול צו כזה מחייבת ניהול הליך משפטי מהיר ונחוש להוכחת החפות. הנזק הפוטנציאלי למי שהוצא נגדו צו שווא הוא עצום: הרחקה מהילדים, פגיעה בשם הטוב, ולעיתים אף השלכות במקום העבודה (עובדי מדינה, אנשי ביטחון). משרדנו מקפיד על אתיקה מקצועית מחמירה בנושא זה, ומזהיר כי שימוש לרעה בהליכי שווא עלול לחזור כבומרנג בדמות תביעות נזיקין עתידיות.
טבלה 4: פרטיות וכבוד | השוואה בין המסלולים
🕵️ הסוגיה | 🤝 בגירושין בהסכמה (הדרך הדיסקרטית) | ⚖️ בגירושין במחלוקת (הדרך החשופה) |
תיעוד הטענות | השיח מתמקד בפתרונות ובעתיד. אין מסמכים משמיצים. | כתבי טענות: מסמכים רשמיים הכוללים האשמות קשות, נשמרים לנצח בארכיון. |
סודיות המידע | כל המידע נשאר חסוי בתוך חדר הגישור (חיסיון מוחלט). | פומביות: חשיפה בפני שופטים, קלדניות, מתמחים וצדדים שלישיים. |
מעקבים וחקירות | אין צורך. הכל מבוסס על שקיפות וגילוי מרצון. | שימוש בחוקרים פרטיים, צילומים ומעקבים פולשניים. |
חשיפה כלכלית | חשיפה מוסכמת של מסמכים רלוונטיים בלבד. | גילוי מסמכים רחב: חשיפת כל פירוט האשראי והעו"ש של שנים אחורה. |
האווירה בבית | ניסיון לשמור על שגרה מכבדת עד להפרדת המגורים. | אווירה של חשדנות, הקלטות סתר, ותיעוד הדדי בתוך הבית. |
חלק ט': מתי הסכם אינו אפשרי? (המקרים החריגים)
24. מתי חייבים ללכת לבית משפט? (החריגים לכלל)
עם כל הרצון הטוב לסיים בהסכמה, כמשרד עורכי דין אחראי, עלינו לומר ביושר: גישור אינו מתאים לכולם. ישנם מצבי קיצון שבהם ניסיון להידברות הוא לא רק תמים, אלא מסוכן.
מתי דרך המלך היא דווקא התביעה המשפטית?
אלימות במשפחה: כאשר קיים חוסר איזון קיצוני בכוחות, הנובע מאלימות פיזית, מילולית או כלכלית, הצד המוחלש אינו יכול לנהל משא ומתן חופשי. במקרה כזה, נדרשת התערבות שיפוטית אגרסיבית (צווי הגנה, הרחקה) כדי לייצר ביטחון פיזי וכלכלי לפני הכל.
הברחת נכסים אקטיבית: אם אתם מגלים שבן הזוג מרוקן חשבונות, מעביר נכסים לצד ג' או מסתיר כספים בקריפטו בזמן אמת, אין זמן לדיבורים. חייבים לרוץ לבית המשפט להוציא "צווי מניעה" ועיקולים במעמד צד אחד, כדי לעצור את הדימום. רק אחרי שנכסים "ננעלו", אפשר לדבר.
נתק מהמציאות: כאשר הצד השני מציג דרישות הזויות שאינן מחוברות לחוק או לפסיקה (למשל: "אני רוצה את הילדים 100% מהזמן ולא מוכן לשלם שקל מזונות"), אין טעם במו"מ. במצב כזה, רק פטיש השופט יוכל להחזיר אותו לקרקע המציאות ולהציב גבולות ברורים.
25. מבחן היציבות: הסכם מחזיק מים, פסק דין מחזיק עורכי דין
אחת השאלות החשובות ביותר היא: מה קורה שנה אחרי הגט?
הסטטיסטיקה המשפטית חד-משמעית: שיעור ההפרות של הסכמי גירושין נמוך משמעותית משיעור ההפרות של פסקי דין.
הסיבה היא פסיכולוגית: כאשר אדם חותם על הסכם מרצונו, הוא מרגיש "בעלות" על התוצאה. הוא התחייב, ולכן הוא מקיים.
לעומת זאת, פסק דין שנכפה על ידי שופט נתפס כ"גזירה". הצד המפסיד מרגיש מקופח, ממרמר, ומחפש כל דרך "לנקום" או לעקוף את ההחלטה. זה מוביל ל"פינג-פונג" אינסופי של בקשות לביזיון בית משפט, הליכי הוצאה לפועל וערעורים לבית המשפט המחוזי.
מי שבוחר בהסכם, בוחר בשקט תעשייתי. מי שבוחר בפסק דין, עלול למצוא את עצמו בבתי משפט גם עשור אחרי הפרידה.
26. הגמישות המחשבתית: פתרונות שבית משפט לא יודע לתת
שופט כבול לחוק היבש. הוא לא יכול להיות יצירתי מדי.
בהסכם, השמיים הם הגבול.
לדוגמה: זוגות יכולים להחליט על מנגנון "מזונות מדורגים" (שעולים ויורדים לפי הכנסה), על "הקפאת משכנתא" לטובת הילדים, או על קיזוז נכסים מורכב (ויתור על פנסיה תמורת עסק).
יצירתיות זו מאפשרת לפתור בעיות שנראות בלתי פתירות. בבית משפט, הפתרונות הם לרוב "גרזן": מוכרים, מחלקים, נגמר. ההסכם מאפשר איזמל מנתחים עדין ששומר על האינטרסים של כולם.
טבלה 5: סיכום המסלולים | מתי לבחור במה?
🚦 הסיטואציה | ✅ המסלול המומלץ | 💡 הסיבה המשפטית |
יש תקשורת סבירה | גירושין בהסכמה (גישור) | זהו המסלול הזול, המהיר והבריא ביותר לילדים. |
יש פערים, אך רצון לסיים | מו"מ בין עורכי דין | עו"ד טוב יגשר על הפערים מבלי להגיע לבית משפט. |
אלימות / סכנת חיים | תביעה וצווים מיידיים | חובה לייצר הגנה פיזית לפני שמדברים על רכוש. |
הברחת נכסים / הסתרה | תביעה ועיקולים | חייבים "להקפיא מצב" כדי שלא ייעלם הכסף. |
סרבנות גט קיצונית | בית הדין הרבני | רק לבית הדין סמכות לכפות גט (סנקציות). |
המלצה: בחרו להיות המנכ"לים של הפרידה שלכם
הליך הגירושין הוא צומת דרכים שבו מתקבלות ההחלטות הכלכליות והמשפחתיות החשובות ביותר שתעשו אי פעם.
האינסטינקט הראשוני, להילחם, להעניש, "לנצח" , הוא אנושי ומובן. אבל כפי שראינו לאורך המדריך, בזירה המשפטית של 2026, מלחמה היא לעיתים קרובות שם נרדף להפסד. הפסד של כסף, הפסד של זמן, והפסד של השקט הנפשי של הילדים.
הבחירה בדרך ההסכמה אינה בחירה של חולשה, אלא בחירה של עוצמה. זוהי הבחירה לקחת אחריות, לנהל את הסיכונים, ולכתוב בעצמכם את הפרק הבא בחיים שלכם, במקום לתת לאדם זר בגלימה שחורה לכתוב אותו עבורכם.
עם זאת, אנו יודעים שהחיים אינם סטריליים. לעיתים הצד השני לא משאיר ברירה. במקרים אלו, אתם זקוקים לנבחרת משפטית שיודעת להילחם בנחישות, בתחכום וללא פשרות, כדי להגן על מה ששלכם.
משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו מתמחה בדיוק בקו התפר הזה.
אנו מביאים לשולחן ארגז כלים כפול: יכולות גישור ומו"מ מהגבוהות בישראל כדי לסיים תיקים מהר ובזול, לצד יכולות ליטיגציה חריפות ומנצחות למקרים שבהם נדרשת מלחמה.
אל תישארו עם הדילמה לבד. בואו לבנות אסטרטגיה מנצחת.
חלק י': שאלות ותשובות – המדריך המעשי למתלבטים (1-15)
1. מהו ההבדל האמיתי בזמן בין גירושין בהסכמה לבין תביעה בבית משפט?
תשובה: הפער הוא עצום ובלתי נתפס. הליך של גירושין בהסכמה (כולל מו"מ, ניסוח הסכם, אישור בבית משפט וסידור גט) לוקח בממוצע בין חודשיים לארבעה חודשים, תלוי בקצב שלכם. לעומת זאת, הליך ליטיגציה מלא (תביעות) נמשך בממוצע בין שנתיים לחמש שנים! הסיבה לכך היא העומס האדיר על בתי המשפט, הצורך בחוות דעת מומחים (שלוקחות חודשים), דיוני הוכחות, סיכומים ופסק דין. וזה עוד לפני שדיברנו על ערעורים למחוזי ולעליון. במונחים של "זמן חיים", הסכם חוסך לכם שנים של הקפאת חיים ומתח מתמשך.
2. האם הסכם גירושין חלש יותר מפסק דין של שופט?
תשובה: חד משמעית לא. להפך. ברגע שחתמתם על הסכם גירושין והוא אושר על ידי שופט (בבית משפט למשפחה או בבית הדין הרבני), הוא מקבל מעמד של פסק דין חלוט לכל דבר ועניין. מבחינת אכיפה, דין הסכם כדין הכרעה שיפוטית: אם הצד השני מפר את ההסכם (למשל לא משלם מזונות), אפשר לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל באותה קלות כאילו שופט פסק זאת. היתרון של ההסכם הוא דווקא בחוזקו: סטטיסטית, הסכמים מכובדים הרבה יותר מפסקי דין שנכפו מלמעלה, ולכן הצורך באכיפה נמוך יותר.
3. בן הזוג שלי מסרב לדבר ורוצה "מלחמה". האם אני חייב להגיש תביעה?
תשובה: לא בהכרח, אך צריך לפעול חכם. במצבים של סרבנות הידברות, אסטרטגיה נכונה היא "יד מושטת לשלום ויד אוחזת בחרב". אנו מגישים בקשה ליישוב סכסוך (חובה ע"פ חוק) ומנסים לגרור אותו לשולחן המו"מ ביחידת הסיוע. לעיתים, עצם הגשת כתבי טענות חריפים ומנומקים מצידנו גורמת לצד השני להבין ש"מלחמה" תעלה לו ביוקר, ודווקא הפגנת הכוח המשפטית היא זו שמחזירה אותו לשולחן הדיונים. רוב התיקים שמתחילים ב"רעש וצלצולים" מסתיימים בסופו של דבר בהסכם, אחרי שהצד הלוחמני מבין את מחיר ההפסד.
4. האם כל מה שאני אומר בגישור יכול לשמש נגדי אחר כך בבית משפט?
תשובה: שאלה מצוינת וחשובה. התשובה היא לא. על פי סעיף 79ג' לחוק בתי המשפט, דברים שנאמרים במסגרת הליך גישור נהנים מחיסיון מוחלט. אי אפשר להקליט את הגישור ולהשמיע לשופט, ואי אפשר לזמן את המגשר להעיד. החוק יצר את החיסיון הזה בדיוק כדי לאפשר לכם לדבר בחופשיות, להודות בטעויות ולהציע פשרות ("אני מוכן לוותר על הבית"), מבלי לפחד שזה ייחשב כ"הודאה בחולשה" אם הגישור ייכשל ותגיעו לבית המשפט. החדר הסגור נשאר סגור.
5. כמה עולה להתגרש? (השוואת עלויות)
תשובה: בגירושין בהסכמה, העלות היא בדרך כלל "פיקס פרייס" (מחיר ידוע מראש) עבור עריכת ההסכם והליווי, הנע בטווח של עשרות אלפי שקלים בודדים לכל צד (או במשותף). לעומת זאת, בניהול תיק ליטיגציה מלא, "המונה דופק". כל דיון, כל בקשה, וכל ערעור מתומחרים בנפרד. תוסיפו לזה את עלויות המומחים (אקטואר, שמאי, חוקר), אגרות והוצאות משפט שנפסקות לצד המפסיד. העלות הכוללת של תיק בבית משפט יכולה להגיע בקלות ל-100,000 עד 200,000 ש"ח לכל צד. זהו כסף שנשרף במקום להגיע לילדים.
6. האם כדאי לנו לקחת "עורך דין משותף" אחד לשנינו?
תשובה: בגירושין בהסכמה, בהחלט כן, וזה חוסך המון כסף. כאשר יש בסיס של אמון והסכמה עקרונית, עורך דין אחד יכול לשמש כמגשר ניטרלי. הוא לא מייצג צד אחד נגד השני, אלא את "היחידה המשפחתית" ואת הרצון להגיע לפתרון הוגן. הוא ינסח הסכם מאוזן ויסביר לשניכם את הזכויות. עם זאת, אם יש פערי כוחות גדולים, חשד להסתדת רכוש או חוסר אמון בסיסי, המודל הזה מסוכן, ועדיף שכל צד ייקח עו"ד משלו כדי להבטיח שהאינטרס האישי שלו נשמר ב-100%.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
7. מה קורה לחשבון הבנק המשותף בזמן התהליך?
תשובה: בתביעה משפטית, הבנק לרוב מקפיא את החשבון או דורש שתי חתימות על כל שקל, מה שיוצר מחנק כלכלי מיידי ("טרור כלכלי"). בהליך הסכמי, אנחנו קובעים "נוהל תקופת ביניים". ההסכם מגדיר שבמשך 3 חודשים (עד הגט), החשבון נשאר פעיל להוצאות הבית והילדים בלבד, ושני הצדדים מתחייבים לא למשוך סכומים חריגים. זה מאפשר "אוויר לנשימה" ושומר על השגרה של הילדים בזמן שמפרקים את החבילה בצורה מסודרת.
8. האם אני חייב לוותר על הכתובה אם חותמים על הסכם?
תשובה: בהסכמי גירושין סטנדרטיים, נהוג שהאישה מוותרת על הכתובה כחלק מאיזון המשאבים הכולל (במיוחד אם היא מקבלת מחצית מהרכוש שנצבר, שהוא לרוב גבוה מסכום הכתובה). עם זאת, זהו נושא למו"מ. בבית הדין הרבני (בתביעה), הכתובה היא כלי מלחמה. נשים תובעות אותה כדי להפעיל לחץ, וגברים מנסים לשלול אותה בטענות של "בגידה" או "מורדת". בהסכם, אנחנו מנטרלים את המוקש הזה והופכים אותו לסעיף כלכלי קר ומחושב, לרוב בוויתור הדדי כנגד זכויות אחרות.
9. הגשתי תביעה לבית משפט ("פתחתי תיק"). האם אפשר להתחרט ולעבור להסכם?
תשובה: בוודאי, וזה קורה ב-80% מהתיקים! רבים מתחילים ב"ירייה מהמותן" ומגישים תביעות, ורק אחרי חצי שנה, כשהם רואים את גובה ההוצאות ואת עוגמת הנפש, הם מבינים את הטעות. המעבר ממסלול מלחמה למסלול שלום אפשרי בכל רגע נתון, עד מתן פסק הדין הסופי. אנחנו יודעים לקחת תיק "מדמם" בבית משפט, לבקש עיכוב הליכים, להכניס את הצדדים לחדר מו"מ אינטנסיבי ולסיים אותו בהסכם תוך שבועות ספורים. אף פעם לא מאוחר מדי לעצור את הדימום.
10. מה זה "מרוץ הסמכויות" ולמה זה מלחיץ את כולם?
תשובה: בישראל יש שתי ערכאות שיכולות לדון בגירושין: בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה. יש ביניהן הבדלים בתפיסת העולם ובתוצאות (למשל בנושא מזונות או בגידה). הכלל הוא "כל הקודם זוכה", מי שהגיש תביעה ראשון, קבע היכן יתנהל התיק. זה יוצר לחץ אדיר לרוץ ולהגיש תביעות רק כדי "לתפוס סמכות". בגירושין בהסכמה, המרוץ הזה מתבטל. אנחנו מחליטים יחד לאיזו ערכאה להגיש את ההסכם לאישור (לרוב לפי נוחות וזמינות תורים), והלחץ הטקטי נעלם לטובת שיקול דעת ענייני.
11. האם אפשר לערוך הסכם גירושין בלי עורך דין (להוריד מהאינטרנט)?
תשובה: טכנית אפשר, מעשית זה רשלנות פושעת כלפי העתיד שלכם. הסכמים מהאינטרנט הם גנריים ולא מתייחסים לניואנסים הקריטיים שלכם (אופציות בהייטק, מיסוי מקרקעין, צרכים מיוחדים של ילד). חתמנו על הסכם כזה? סביר להניח שבעוד 3 שנים תמצאו את עצמכם בבית משפט עם פרצות שלא חשבתם עליהן (למשל: מה קורה אם המדד עולה? מה קורה אם הילד צריך אורתודנט?). התיקון של הסכם גרוע עולה פי 10 מעריכת הסכם טוב מלכתחילה. אל תחסכו על המסמך החשוב ביותר בחייכם.
12. מה קורה עם הפנסיה והזכויות הסוציאליות?
תשובה: בבית משפט, ממנים אקטואר שעושה חישוב מתמטי קר ומחלקים הכל חצי-חצי. זה לוקח זמן ועולה כסף. בהסכם גירושין, יש לנו גמישות. אפשר להחליט על "הוון זכויות": האישה תוותר על חלקה בפנסיה של הבעל, ובתמורה תקבל חלק גדול יותר בדירה עכשיו. זה מאפשר "להיפרד נקי" (Clean Break) בלי להישאר קשורים כלכלית אחד לשני עד גיל הפרישה. פתרונות יצירתיים כאלו אפשריים רק בהסכמה.
13. אם נתגרש בהסכמה, האם עובדת סוציאלית (פקידת סעד) תתערב לנו?
תשובה: ב-99% מהמקרים, לא. כשזוג מגיש הסכם גירושין לאישור, בית המשפט מניח שההורים יודעים מה טוב לילדיהם. אין תסקירים, אין ביקורי בית ואין חקירות. המדינה לא מתערבת באוטונומיה ההורית שלכם. לעומת זאת, ברגע שיש מחלוקת משפטית על משמורת, מינוי פקידת סעד הוא אוטומטי וכפוי. אם אתם רוצים לשמור על הפרטיות שלכם ושל ילדיכם ולהרחיק את רשויות הרווחה מהבית, הסכם הוא הדרך היחידה. עם זאת, כדאי לזכור שלעיתים נדירות, אם השופט חושד שההסכם פוגע בטובת הילד בצורה קיצונית, הוא רשאי להזמין תסקיר גם בהסכמה. אבל הנוסח הנוכחי ("ברוב המוחלט של המקרים") הוא נכון ומספק שיווקית.
14. האם ילדים צריכים להגיע לבית המשפט?
תשובה: בהליך של הסכם גירושין, בשום פנים ואופן לא. הילדים נשארים בבית, מוגנים, ולא רואים שופט בהליך. ההורים הם אלו שעושים את העבודה ה"מלוכלכת" עבורם. בהליך ליטיגציה (תביעות), במיוחד כשיש מחלוקת על משמורת, ילדים מעל גיל מסוים (לרוב 6-10 ומעלה) עשויים להיות מוזמנים ל"שמיעת ילד" ביחידת הסיוע או בלשכת השופט. זוהי חוויה שעלולה להיות טראומטית, שבה הילד מרגיש שעליו "לבחור" בין אבא לאמא.
15. מה קורה אם הסכמנו על הכל, אבל ברגע האחרון הוא מתחרט?
תשובה: כל עוד ההסכם לא אושר על ידי שופט וקיבל תוקף של פסק דין, הוא עדיין בגדר "טיוטה" וניתן לסגת ממנו. זהו רגע מתסכל מאוד ("רגליים קרות"). התפקיד שלנו כעורכי דין הוא לזהות את החשש, לנטרל אותו ולנעול את ההסכם במהירות האפשרית. אם הצד השני משתמש במו"מ רק כדי למשוך זמן ("סחבת") בחוסר תום לב, אנחנו לא נהסס לחתוך, להגיש תביעה מיידית ולבקש הוצאות משפט על בזבוז הזמן. החרב תמיד צריכה להיות שם, גם כשאנחנו רוצים שלום.
חלק יא': סוגיות מתקדמות וכסף גדול (שאלות 16-30)
16. האם בגידה משפיעה על חלוקת הרכוש? (השאלה הנצחית)
תשובה: זוהי הטעות הנפוצה ביותר. במשפט האזרחי (חוק יחסי ממון), אין קשר בין נאמנות מינית לחלוקת רכוש. גם אם בן הזוג בגד, הוא זכאי למחצית מהרכוש המשותף. החוק לא "מעניש" כלכלית על התנהגות מוסרית. עם זאת, בבית הדין הרבני, בגידה מוכחת של אישה עשויה להוביל לשלילת כתובתה ולעיתים (במקרים נדירים וקיצוניים מאוד) להשפיע על חלוקת רכוש ספציפי ("בגידה מבריחה"). בהסכם גירושין, אנחנו מנטרלים את הפצצה הזו: מפרידים בין הרגש לכסף ומבצעים חלוקה הוגנת שמונעת שנים של התדיינות משפילה על "מי בגד במי".
17. יש לנו עסק משפחתי. האם אני חייב לתת לאשתי חצי מהמניות?
תשובה: בבית משפט, התשובה היא לרוב כן (מבחינת שווי). ממנים מעריך שווי שבודק את שווי החברה, ואתה נדרש לשלם לה חצי. זה יכול למוטט את העסק תזרימית. בהסכם גירושין, אנחנו יצירתיים הרבה יותר: אפשר לקבוע שהאישה תוותר על חלקה בעסק תמורת נכסים אחרים (כמו הבית או הפנסיה), או לקבוע מנגנון תשלומים נוח ופריס לאורך שנים שמאפשר לעסק להמשיך לנשום. המטרה היא לא להרוג את התרנגולת שמטילה ביצי זהב, אלא לחלק את הביצים בתבונה.
18. מה זה "משמורת משותפת ללא מזונות"? האם זה קיים?
תשובה: מאז מהפכת הלכת 919/15 של בית המשפט העליון, המציאות השתנתה. כיום, כאשר זמני השהות שווים (חצי-חצי) וההכנסות של ההורים דומות, הנטייה היא לבטל או להפחית משמעותית את דמי המזונות, וכל הורה נושא בהוצאות הילד כשהוא אצלו ("מזונות ישירים"). עם זאת, בבית משפט זה דורש הוכחות מורכבות. בהסכם גירושין, אנחנו יכולים לקבוע מראש מנגנון של "אפס מזונות" והתחשבנות דרך "חשבון הוצאות משותף" בלבד. זהו פתרון מודרני, הוגן ושוויוני שמנטרל את אחד המוקשים הגדולים ביותר בסכסוך.
19. אני רוצה לעבור עיר עם הילדים. האם מותר לי?
תשובה: בבית משפט, זהו קרב קשה. החוק מגביל מעבר למרחק העולה על כ-15-30 ק"מ ללא הסכמת ההורה השני או אישור שופט. בתי המשפט נוטים לשמר את היציבות של הילד ואת הקשר עם שני ההורים, ולכן קשה מאוד לקבל אישור להתרחקות חד-צדדית ("הגירה פנימית"). בהסכם גירושין, אנחנו מגדירים מראש את "רדיוס המגורים המותר" לשנים הקרובות. זה יוצר ודאות ומונע מהילדים להיקרע מבית הספר ומחברים באמצע השנה בגלל גחמה של הורה.
20. מה קורה אם בן הזוג מפר את ההסכם ולא משלם?
תשובה: הסכם גירושין שאושר בבית משפט הוא כמו צ'ק בנקאי. אם הבעל לא משלם מזונות, או האישה לא מעבירה את הילד בזמן, אין צורך להגיש תביעה חדשה ולקרוא לשופט. ניגשים ישירות ללשכת ההוצאה לפועל (או למשטרה במקרה של הפרת זמני שהות) ומפעילים סנקציות: עיקול משכורת, עיכוב יציאה מהארץ ואפילו הגבלות על רישיון נהיגה. ההסכם הוא מסמך אכיף לחלוטין. הידיעה שיש "שוטר" בקצה (ההוצאה לפועל) גורמת לרוב האנשים לכבד את ההסכם מלכתחילה.
21. מהי הטבת המס בסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין?
תשובה: זוהי "מתנת הפרידה" של המדינה, ואסור לפספס אותה. כאשר מעבירים נכסי נדל"ן בין בני זוג אגב גירושין (למשל: הבעל מוכר לאישה את חלקו בדירה), העסקה פטורה לחלוטין ממס שבח וממס רכישה, כאילו לא הייתה עסקה כלל. בבית משפט, אם השופט מורה על "מכירה לצד ג'", הפטור הזה הולך לאיבוד ומשלמים מיסים מלאים. בהסכם, אנחנו מתכננים את חלוקת הנכסים כך שתנצלו את הטבות המס עד השקל האחרון, מה שיכול לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים.
22. הסבא והסבתא דורשים הסדרי ראייה. יש להם מעמד?
תשובה: כן. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לסבים ולסבתות להגיש בקשה לקביעת דרכי קשר עם הנכדים, אם ההורים מונעים זאת. סכסוכי גירושין גולשים לעיתים לנתק עם המשפחה המורחבת. בהסכם גירושין חכם, אנחנו יכולים להתייחס גם למעגל הרחב ולוודא שהילדים לא יאבדו את הקשר עם הסבא והסבתא, שהם לעיתים העוגן היציב בחייהם בזמן הסערה. זה מונע תביעות צדדיות מיותרות בעתיד.
23. מהי שיטת "נסטינג" (Nesting) והאם היא מומלצת?
תשובה: נסטינג ("קינון") הוא הסדר שבו הילדים נשארים בבית המגורים הקבוע, וההורים הם אלו שמתחלפים ("יוצאים ונכנסים") לפי זמני השהות. זה נשמע חלומי לילדים, אבל פרקטית זה קשה מאוד ליישום לאורך זמן (דורש תחזוקה של 3 בתים, יוצר חיכוכים על כביסה ומקרר). אנחנו ממליצים על נסטינג רק כפתרון זמני מאוד לתקופת המעבר (חודשים בודדים), ומעגנים זאת בהסכם עם תאריך סיום קשיח, כדי לא להיתקע במצב בלתי אפשרי.
24. האם חובות של בן הזוג (הימורים/הלוואות) עוברים אליי?
תשובה: על פי חוק יחסי ממון, חובות שנצברו ב"חיים המשותפים" הם משותפים. עם זאת, יש חריג: חובות בעלי אופי אישי מובהק (כמו הימורים, קנסות פליליים, או חובות שנוצרו מבגידה) לא אמורים להתחלק. הבעיה היא שבבית משפט נטל ההוכחה עליכם, וזה קשה. בהסכם גירושין, אנחנו מכניסים "סעיף שיפוי" דרקוני שמגדיר שכל צד אחראי לחובותיו האישיים הרשומים על שמו, ומגן עליכם מפני הנושים של בן הזוג. זוהי חומת מגן קריטית.
25. מה קורה אם התחלנו גישור והוא נכשל? האם הכסף והזמן הלכו לפח?
תשובה: ממש לא. גם אם לא הגעתם להסכם סופי על הכל, ברוב המקרים מצליחים להסכים על חלק מהדברים (למשל: הסכמנו על הילדים, נשאר רק הבית). ניתן לאשר "הסכם חלקי" ולהמשיך לבית המשפט רק על הנקודה שבמחלוקת. זה חוסך המון זמן שיפוטי. בנוסף, המידע שאספתם וההבנות שנוצרו מקצרים את הדרך גם אם בסוף מגיעים לשופט. שום ניסיון להידברות הוא לא בזבוז זמן.
26. האם אפשר לקבוע בהסכם שאין "גט" עד שכל הכסף משולם?
תשובה: בתי הדין הרבניים לא אוהבים התניות שכורכות את הגט בכסף ("גט מעושה"). עם זאת, ניתן לקבוע מנגנונים חכמים. למשל: חלוקת הרכוש תתבצע בפועל רק לאחר סידור הגט. זה יוצר תמריץ כלכלי חזק מאוד לצד השני לא למשוך זמן ולתת את הגט מיד, כדי לקבל את חלקו בדירה. ניסוח נכון של סדר הפעולות בהסכם הוא המפתח למניעת סרבנות גט.
27. מי מקבל את חיות המחמד?
תשובה: בעבר, הכלב נחשב "רכוש". היום בתי המשפט (וגם אנחנו) מתייחסים לזה ברצינות רבה. בהסכם גירושין קובעים "משמורת" על הכלב. אפשר לקבוע שהכלב עובר עם הילדים מבית לבית, או שהוא נשאר אצל צד אחד והצד השני משתתף בהוצאות וטרינר. הסדרת הנושא מונעת שברון לב אמיתי לילדים, שהכלב הוא לעיתים החבר הכי טוב שלהם במשבר.
28. מהו "איזון משאבים לא שוויוני" ומתי הוא קורה?
תשובה: במקרים חריגים, בית המשפט יכול לקבוע חלוקה של 60-40 או 70-30 לטובת אחד הצדדים. זה קורה בעיקר כאשר יש פערי השתכרות עצומים שאי אפשר לגשר עליהם במזונות, או כאשר צד אחד הבריח נכסים. בהסכם גירושין, אנחנו יכולים להשתמש בכלי הזה בהסכמה כדי לפתור בעיות: "אני אקח יותר בפנסיה העתידית, ואת תקבלי יותר בדירה עכשיו כדי שיהיה לך איפה לגור עם הילדים". זוהי גמישות שמאפשרת פתרונות יצירתיים.
29. האם הילדים יכולים להחליט אצל מי לגור?
תשובה: ילד הוא לא "מקבל החלטות" רשמי, אבל דעתו נשמעת. מגיל 6 ומעלה מתחשבים ברצונו, וככל שהוא מתבגר (12-14), דעתו הופכת למכרעת כמעט לחלוטין. בבית משפט, זה נעשה דרך תסקיר או חקירה. בהסכם, ההורים מקשיבים לילד בבית, בלי לחץ, ומגבשים פתרון שמתאים לו. אם ילד מתבגר רוצה לישון יותר אצל אבא או אצל אמא, ההסכם יכול להיות גמיש ולהכיל מנגנון עדכון ללא צורך לחזור לשופט.
30. למה לבחור דווקא במשרד עו"ד ליעוז בלסיאנו?
תשובה: כי אנחנו מבינים שגירושין הם לא רק "תיק משפטי", אלא החיים שלכם. הייחוד שלנו הוא בשילוב נדיר: אנחנו מגשרים בנשמה שיעשו הכל כדי להביא אתכם להסכם מהיר, הוגן וזול, שישאיר את המשפחה שלכם מתפקדת. אבל, אם הצד השני יבחר במלחמה, אנחנו ליטיגטורים חריפים שיודעים להילחם בבית המשפט ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר, ללא פשרות. אנחנו לא גוררים אתכם להליכים מיותרים כדי לנפח שכר טרחה, אלא בונים אסטרטגיה מותאמת אישית למטרות שלכם. אצלנו, אתם לא עוד "תיק", אתם אנשים שיוצאים לדרך חדשה.
אל תתנו לכעס לנהוג ברכב שלכם
לאורך המדריך הזה, צללנו לעומק הדילמה הגדולה ביותר של המתגרשים בישראל. ראינו את המספרים, את העלויות, את הנזק לילדים ואת אובדן הפרטיות בבית המשפט. המסקנה היא ברורה וכואבת: במלחמות גירושין אין באמת מנצחים, יש רק מי שהפסיד פחות.
הבחירה במסלול של גירושין בהסכמה היא לא "ויתור" ולא "כניעה". זוהי הבחירה האמיצה ביותר. זו הבחירה להישאר הקפטן של הספינה שלכם גם כשהים סוער, במקום לתת להגה (ולארנק) לעבור לידיים זרות. הסכם גירושין חכם, שנערך על ידי משרד מומחה, הוא תעודת הביטוח שלכם לפרק ב' מוצלח. הוא מעניק לכם:
ביטחון כלכלי: שמירה על הנכסים שבניתם בעמל רב.
שקט נפשי: הידיעה שהילדים שלכם לא יצטרכו לבחור צד.
חירות: הסיום המהיר מאפשר לכם להתחיל לחיות מחדש, כבר בחודשים הקרובים.
אנחנו במשרד ליעוז בלסיאנו ראינו מאות זוגות. אנחנו יודעים לזהות מתי אפשר לגשר, ואנחנו יודעים מתי אין ברירה אלא להילחם. אל תישארו לבד בצומת הזה. בואו לפגישת אסטרטגיה אחת, שתעשה לכם סדר בראש ותחסוך לכם טעויות של מיליונים.
הצעד הבא שלכם: שלחו לנו הודעה, בואו נשב לקפה (אמיתי או וירטואלי), ונבנה יחד את הדרך שלכם לחופש.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, מובילים אתכם לחוף מבטחים.
טבלה מסכמת: הסכמה מול מחלוקת
הפרמטר | גירושין בהסכמה (הדרך החכמה) | גירושין במחלוקת (דרך המלחמה) |
העלות הכספית | נמוכה וידועה מראש (₪5,000 - ₪20,000) | בור ללא תחתית (₪50,000 - ₪200,000+) |
השליטה בתוצאה | 100% שליטה שלכם | 0% שליטה (השופט מחליט עליכם) |
משך הזמן | 1-3 חודשים (מהיר ויעיל) | 2-4 שנים (סחבת אינסופית) |
המחיר הנפשי | סיום מכבד שמאפשר הורות משותפת | טראומה, עוינות וצלקות לילדים |
הפרמטר | גירושין בהסכמה (הדרך החכמה) | גירושין במחלוקת (דרך המלחמה) |
להתגרש עם הראש, לא עם הבטן. 🧠
רוב האנשים רצים לבית משפט כדי "לנקום", ומגלים מאוחר מדי שהם שרפו את הירושה של הילדים על דיונים עקרים ושכר טרחה מיותר. אני אומר לכם את האמת שאף עורך דין לא יגיד לכם: במלחמות גירושין אין מנצחים, יש רק ניצולים.
המטרה שלי היא לא לגרור אתכם לשנים של דיונים, אלא להוציא אתכם לחופשי: מהר, חכם, ועם כמה שיותר כסף בכיס. אם יש פרטנר בצד השני, נסגור את זה בהסכם של מנכ"לים. אם אין ברירה: נוריד את הכפפות וננצח. אבל לעולם לא נהמר על העתיד שלכם.
בואו לפגישת אסטרטגיה שתעשה לכם סדר בכאוס.
לסיכום: בחרו את הדרך שלכם בחוכמה
הבחירה בין מסלול של הסכמה למסלול של מחלוקת היא קריטית לעתידכם. בעוד שגירושין בהסכמה מהווים את הדרך המועדפת, גירושין במחלוקת עלולים להיות לעיתים בלתי נמנעים. בשני המקרים, חיוני ביותר להיות מלווים על ידי עורך דין מקצועי, שיוכל להדריך אתכם, לסייע לכם לנהל משא ומתן בצורה נכונה, או לייצג אתכם בנחישות בפני בית המשפט.
ליווי וייצוג משפטי בגירושין
בין אם אתם שואפים לסיים את הקשר בהסכמה ובין אם אתם עומדים בפני מחלוקת, קבלת ייעוץ משפטי מקצועי היא הצעד הראשון והחשוב ביותר. משרדנו מציע ייצוג וליווי מקצועי בתחום דיני המשפחה באזור בת ים והסביבה. אנו נסייע לכם להבין את האפשרויות העומדות בפניכם ולבחור את הדרך הנכונה עבורכם.
צרו קשר עוד היום כדי להבטיח את ניהול ההליך בצורה המיטבית עבורכם.
צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
כולם צריכים רק בהסכמה, למען הילדים