הפרת הסכם גירושין: המדריך המלא לאכיפה, סנקציות וקנסות (2026)

אכיפת פסקי דין | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

חלק א': האשליה המשפטית | ניצחון על הנייר מול הפסד בבנק

1. היום שאחרי הדפיקה בפטיש

רבים מהאנשים חותמים על הסכם גירושין, ניצחו בתביעה או גישרו על מחלוקות, יוצאים מאולם בית המשפט או בית הדין הרבני בתחושת אופוריה מוצדקת לאחר שקיבלו פסק דין המעגן את זכויותיהם, בין אם מדובר בפסיקת מזונות נדיבה, בחלוקת רכוש צודקת או בקביעת זמני שהות ברורים עם הילדים. זוהי נקודת ציון משמעותית המסמלת לכאורה את סיומו של המאבק המשפטי המתיש ואת תחילתו של פרק חדש ורגוע יותר בחיים. אולם המציאות המשפטית והאנושית בישראל של שנת 2026 מלמדת אותנו שיעור כואב וחשוב, והוא שלעיתים פסק הדין אינו אלא הוראה מחייבת על הנייר אשר דורשת לעיתים קרובות מאבק עיקש נוסף כדי להפוך אותה למציאות קיימת. הצד השני, אשר הפסיד בדין או חש שחתם על הסכם תחת לחץ, עלול לבחור בדרך של התעלמות מופגנת מההחלטות השיפוטיות, גרירת רגליים מכוונת או ביצוע חלקי ובררני של ההתחייבויות שנטל על עצמו.

ההלם הראשוני המכה בלקוח כאשר הצ'ק הראשון של המזונות אינו מופקד במועד או כאשר הגרוש אינו מגיע לאסוף את הילדים בזמן שנקבע הוא קשה מנשוא, שכן הוא מעורר מחדש את תחושת חוסר האונים שאפיינה את תקופת הנישואין המעורערת. בשלב קריטי זה התפקיד שלנו כעורכי דין משתנה באופן מהותי, ואנו עוברים מתפקיד של ליטיגטורים המבקשים לשכנע את השופט בצדקת הלקוח לתפקיד של אוכפים נחושים המשתמשים בכל כלי הנשק שהחוק מעמיד לרשותנו כדי לכפות ציות על הצד המפר. חשוב להבין כי מערכת המשפט הישראלית יצרה הפרדה מוסדית ברורה בין הגוף שמחליט (בית המשפט) לבין הגוף שמבצע (הוצאה לפועל ומשטרה), והבנת הממשק בין הגופים הללו היא המפתח להצלחה במימוש הזכויות שלכם.

לאחר הליך גירושין, בין אם הוא התנהל בהסכמה ובין אם במחלוקת, בני הזוג יוצאים לדרך חדשה עם פסק דין או הסכם שאושר על ידי בית המשפט. אולם, ההסכם או פסק הדין אינם מבטיחים אוטומטית שהתחייבויות הצדדים יקוימו בפועל. מה קורה כשצד אחד מפסיק לשלם מזונות, מעכב חלוקת רכוש או מונע זמני שהות? במדריך המקיף לדיני משפחה וגירושין , מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין  נסקור לעומק את הכלים המשפטיים העיקריים העומדים לרשותכם כדי לאכוף את ההחלטות השיפוטיות, ובכך להבטיח את מימוש הזכויות שלכם ושל ילדיכם.

הדקו חגורות אנחנו ממריאים.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

2. הפרת הסכם גירושין - מיפוי זירות הקרב: היכן אוכפים מה?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של מתדיינים היא הפנייה לערכאה הלא נכונה בעת הפרה, דבר הגורר בזבוז זמן יקר והוצאות מיותרות. החוק הישראלי מבחין בצורה חדה בין אכיפה של חיובים כספיים לבין אכיפה של חיובים התנהגותיים או אישיים. כאשר מדובר בחוב כספי טהור כגון תשלומי מזונות ילדים, מזונות אישה, איזון משאבים כספי או הוצאות משפט שנפסקו, הכתובת הבלעדית והאפקטיבית ביותר היא רשות האכיפה והגבייה, המוכרת בשמה העממי "הוצאה לפועל". לרשות זו סמכויות דרקוניות לפגוע בקניינו ובחירותו של החייב עד שישלם את חובו, והיא פועלת כמנגנון גבייה משומן שאינו דורש שיקול דעת שיפוטי נוסף לגבי עצם החוב.

לעומת זאת, כאשר אנו עוסקים בהפרות הנוגעות לדיני נפשות ולהתנהלות בין-אישית, כגון הפרת זמני שהות עם הילדים, אי-רישום הילד למוסד חינוכי מוסכם, אי-מכירת דירת המגורים המשותפת או סירוב לחתום על מסמכים, לשכת ההוצאה לפועל לרוב אינה הכתובת המתאימה. במקרים רגישים אלו הסמכות חוזרת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שנתן את פסק הדין המקורי. כלי האכיפה בערכאות אלו שונים בתכלית ומתבססים על "פקודת ביזיון בית המשפט" או על מינוי בעלי תפקיד מיוחדים כמו כונסי נכסים ופסיכולוגים. ההבחנה הזו היא קריטית לבניית האסטרטגיה המשפטית, שכן פתיחת תיק הוצאה לפועל על נושא של זמני שהות תידחה על הסף, בעוד שבקשה לביזיון בית משפט על חוב כספי תישלח חזרה להוצאה לפועל.

3. אפקט הדומינו של הפרת הסכם הגירושין הראשונה

הניסיון המקצועי רב השנים שלנו מלמד כי ההתמודדות עם הפרת הסכם גירושין, ובפרט ההפרה הראשונה של פסק הדין או ההסכם קובעת את הטון להמשך מערכת היחסים כולה לשנים רבות קדימה. לקוחות רבים נוטים להבליג על איחור "חד פעמי" בתשלום המזונות או על ביטול מפגש עם הילדים בתירוץ כזה או אחר, מתוך רצון לשמור על שלום בית יחסי או להימנע מהסלמה נוספת של הסכסוך. זוהי לרוב טעות טקטית חמורה, שכן הצד המפר מפרש את השתיקה כחולשה וכמתן לגיטימציה להפרות עתידיות חמורות יותר. הגישה שלנו במשרד היא של "אפס סובלנות" להפרות מהותיות של פסקי דין, מתוך הבנה שמערכת יחסים של גרושים חייבת להתבסס על גבולות ברורים ונוקשים.

התגובה המיידית והנחושה להפרה, בין אם באמצעות מכתב התראה חריף מעורך דין ובין אם באמצעות פתיחה מיידית של הליכי אכיפה, משדרת לצד השני מסר ברור כי כללי המשחק השתנו וכי לפסק הדין יש שיניים חדות. אנו רואים פעם אחר פעם כיצד נקיטת הליכים מהירה עוצרת את אפקט הדומינו ומונעת הידרדרות למצב של אנרכיה משפטית שבו כל צד עושה הישר בעיניו. יתרה מכך, כאשר פונים לערכאות המשפטיות בשלב מוקדם, אנו נהנים מיתרון המומנטום ומתדמית של צד שומר חוק שנפגע, בעוד שהמתנה ארוכה עלולה ליצור מראית עין של השלמה עם המצב (מניעות) או ויתור על הזכות. לכן, ההמלצה החד משמעית היא לתעד כל הפרה בזמן אמת ולפעול משפטית ללא דיחוי.

טבלה: מפת הדרכים לאכיפה | לאן הולכים עם הבעיה?

🚩 סוג ההפרה	🏛️ הערכאה המוסמכת	🔨 כלי הנשק העיקרי	💡 המטרה האסטרטגית
אי תשלום מזונות	הוצאה לפועל (מסלול מזונות)	עיקול משכורת, חשבון בנק ורכב.	חנק כלכלי מיידי עד לתשלום.
מניעת מפגשים (ילדים)	בית המשפט למשפחה	פקודת ביזיון בית משפט (קנס).	פגיעה בכיס על כל הפרה כדי לכפות התנהגות.
סירוב למכור דירה	בית המשפט למשפחה	מינוי כונס נכסים חיצוני.	הפקעת השליטה מידי הצד הסרבן ומכירה כפויה.
סרבנות גט	בית הדין הרבני	צווי הגבלה (הרחקות דרבנו תם).	בידוד חברתי וכלכלי (שיימינג, שלילת רישיון).

לשיחה עם עורך דין

חוב מזונות דורש עורך דין בקיא

חלק ב': המנגנון הדורסני | גביית מזונות בהוצאה לפועל

4. המעמד המיוחד של חוב המזונות

במערכת המשפט הישראלית, לא כל החובות נולדו שווים. המחוקק הישראלי יצר היררכיה ברורה שבה חוב המזונות ניצב בראש הפירמידה, הרבה מעל חובות לבנקים, חברות אשראי או ספקים פרטיים. ההנחה הערכית והמשפטית היא כי מזונות נועדו לקיומם הבסיסי והיומיומי של קטינים, ולכן גבייתם אינה סובלת דיחוי ואינה כפופה להגנות הרגילות שיש לחייבים אחרים. משמעות הדבר בפרקטיקה היא דרמטית: בעוד שבתיק חוב רגיל החייב יכול לבקש "איחוד תיקים" ולשלם סכומים מגוחכים של מאות שקלים בחודש הפרוסים על פני שנים, בתיק מזונות לא ניתן לאחד תיקים ולא ניתן לפרוס את החוב השוטף לתשלומים "נוחים" ללא הסכמת הזוכה. החייב נדרש לשלם את מלוא הסכום החודשי בזמן, ואם לא יעשה כן, הוא חשוף לסנקציות מידיות וכואבות שאינן קיימות בחובות אחרים, לרבות סכנת מאסר ממשית (בגין חוב עבר) והגבלות תנועה חמורות.

ההבנה כי בידיכם פסק דין למזונות היא ההבנה כי בידיכם "צ'ק פתוח" הניתן לאכיפה בתנאים מועדפים. אין צורך להוכיח מחדש את החוב או את זכאותכם לכסף; עצם קיומו של פסק הדין ואי-התשלום במועד מספיקים כדי להפעיל את המכבש של רשות האכיפה והגבייה. יתרה מכך, חוב המזונות הוא "חוב מתגלגל", הוא אינו סטטי. בכל חודש שעובר, מתווסף החיוב החודשי החדש לתיק באופן אוטומטי (במסלול המזונות), והחוב צובר ריבית והצמדה בשיעורים גבוהים במיוחד, מה שהופך את ההתחמקות מתשלום ללא כדאית כלכלית עבור החייב לאורך זמן.

5. הדילמה הגדולה: מסלול מזונות או מסלול רגיל?

כאשר ניגשים לפתוח תיק בהוצאה לפועל, הזוכה עומד בפני צומת דרכים קריטי: הבחירה בין "מסלול המזונות" המנוהל על ידי הלשכה, לבין המסלול הרגיל/אישי המנוהל על ידי עורך דין פרטי. הבחירה הזו תשפיע ישירות על קצב הגבייה ועל הסיכוי לראות את הכסף.

מסלול המזונות (האוטומטי): זהו מסלול שנוצר כדי לסייע לנשים שאין באפשרותן לשכור עורך דין. במסלול זה, פקידי ההוצאה לפועל מבצעים פעולות גבייה יזומות באופן אוטומטי ("רובוטי") כנגד החייב, כגון עיקולי בנקים, עיקולי משכורת ועיקולי רכב, ללא צורך בבקשה מצד הזוכה. היתרון הוא הנוחות והחיסכון בעלויות ראשוניות. החיסרון הוא היעדר היצירתיות והאגרסיביות. המערכת עובדת לפי "הספר", ואם החייב מתוחכם ומסתיר נכסים, המערכת האוטומטית לא תדע לרדוף אחריו.

המסלול האישי (ניהול ע"י עורך דין): זהו המסלול המועדף במקרים של סכסוכים קשים או חייבים מתוחכמים. במסלול זה, עורך הדין שלכם הוא ה"מצביא" בשטח. הוא מחליט מתי להטיל עיקול (למשל, בדיוק ביום כניסת המשכורת ולא סתם באמצע החודש), הוא יוזם חקירות כלכליות, הוא מגיש בקשות למאסר ולעיקולי צד ג' אצל לקוחות של החייב, והוא זה שמנהל את המו"מ הקשוח מול החייב. הסטטיסטיקה מראה בבירור כי בתיקים המנוהלים על ידי עורך דין אקטיבי ונחוש, אחוזי הגבייה גבוהים משמעותית, שכן החייב מבין שיש מישהו ש"יושב לו על הווריד" ולא מרפה.

6. הריבית, ההצמדה ושכר הטרחה

אחד האלמנטים המפתיעים והכואבים ביותר עבור חייבים הוא מהירות תפיחת החוב בהוצאה לפועל. חוב של 10,000 ש"ח שלא שולם בזמן לא נשאר 10,000 ש"ח אפילו ליום אחד. מנגנון ההוצאה לפועל מוסיף באופן מיידי הפרשי הצמדה וריבית פיגורים רצחנית הקבועה בחוק, שהיא גבוהה בהרבה מהריבית במשק. מטרת הריבית הזו היא תמריץ שלילי, להפוך את החוב ל"רעיל" עבור החייב.

בנוסף, וזהו נתון קריטי ללקוחותינו: עלויות הגבייה נופלות על החייב. ברגע שנפתח תיק הוצאה לפועל, מתווסף לחוב באופן אוטומטי שכר טרחת עורך דין א' (ראשוני), ובהמשך, אם החייב לא משלם, מתווסף שכר טרחה ב' (מוגדל). המשמעות היא שהמאבק המשפטי שלכם ממומן, בסופו של יום, מכיסו של הצד המפר. עובדה זו משמשת אותנו רבות במשא ומתן: אנו מסבירים לחייב שעדיף לו לשלם את הקרן עכשיו, לפני שהחוב יכפיל את עצמו בגלל הוצאות משפטיות וריביות שהוא יאלץ לספוג.

7. גבייה דרך ביטוח לאומי: רשת הביטחון האחרונה

במקרים מסוימים, כאשר החייב הוא חדל פירעון לחלוטין, נעלם, או שאין לו שום נכס שניתן לעקל (למשל נרקומן, אסיר או פושט רגל), המחוקק יצר מסלול עוקף: גבייה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. במסלול זה, האישה מקבלת את דמי המזונות (עד תקרה מסוימת הקבועה בחוק ובהתאם למבחני הכנסה) ישירות מהמדינה. הביטוח הלאומי נכנס בנעלי האישה והופך לנושה של הבעל, והוא זה שירדוף אחריו עד אחרית הימים לגביית החוב. חשוב לדעת שזהו פתרון של "אין ברירה", שכן הסכומים המשולמים על ידי הביטוח הלאומי נמוכים לרוב מפסק הדין המקורי, והאישה נדרשת לוותר על זכותה לגבות את ההפרש בהוצאה לפועל לתקופה מסוימת. אנו ממליצים על מסלול זה רק כמוצא אחרון, לאחר שמיצינו את כל הליכי הגבייה הישירים והוכח כי "אין עם מי לדבר".

טבלה: השוואת מסלולי גבייה | איפה הכסף?

📊 הפרמטר	🤖 מסלול מזונות (לשכה)	🦁 מסלול אישי (עורך דין)	🏛️ מסלול ביטוח לאומי
מי מנהל את התיק?	פקידי הוצאה לפועל (אוטומטי).	עורך הדין הפרטי שלכם.	המוסד לביטוח לאומי.
רמת האגרסיביות	בינונית (פעולות סטנדרטיות).	גבוהה מאוד (פעולות כירורגיות).	נמוכה (עבור האישה), המדינה רודפת.
עלות לזוכה	ללא עלות (אגרות נמוכות).	תשלום שכ"ט (שנגבה מהחייב).	ללא עלות.
למי זה מתאים?	לחייבים נורמטיביים עם תלוש.	לחייבים מתחמקים, עצמאים או סרבנים.	לנשים מעוטות יכולת כשאין סיכוי לגבייה.
החיסרון	חוסר גמישות ואיטיות בתגובה.	דורש השקעה ראשונית בייצוג.	סכום מזונות מוגבל (תקרה).

לשיחה עם עורך דין

אכיפה מבצעים עם כלים

חלק ג': לשבור את ההתנגדות | סנקציות אישיות וכלכליות

8. מתקפת ההגבלות: לקחת את מה שחשוב לו

התפיסה המודרנית של אכיפת חיובים בהוצאה לפועל, ובמיוחד בחובות מזונות, עברה שינוי תפיסתי משמעותי בשנים האחרונות. ההבנה היא שלא תמיד צריך לרדוף אחרי הכסף (שמוסתר היטב), אלא צריך לרדוף אחרי אורח החיים של החייב. אם נהפוך את חיי היומיום שלו לבלתי נסבלים, הכסף כבר ימצא את דרכו אלינו. הכלי היעיל ביותר בארסנל הזה הוא הטלת הגבלות. החוק מאפשר לרשם ההוצאה לפועל להטיל שורה של סנקציות מנהליות שמשתקות את החייב:

• הגבלת רישיון נהיגה: הניסיון מלמד שזוהי הסנקציה האפקטיבית ביותר, במיוחד כנגד גברים. ברגע שאדם מקבל הודעה שרישיונוותלה והוא אינו רשאי לנהוג, עולמו חרב עליו. הוא מאבד את עצמאותו, את היכולת להתנייד לעבודה, ואת הסטטוס החברתי שלו. בתיקים רבים אנו רואים חייבים שמתעלמים ממכתבי התראה במשך חודשים, אך רצים לשלם את החוב בתוך 24 שעות מרגע שההגבלה על הרישיון נכנסת לתוקף. חשוב לציין: החייב ינסה לטעון שהרישיון חיוני לפרנסתו (נהג משאית, שליח), אך בתיקי מזונות הנטייה היא להחמיר ולא לקבל תירוצים אלו בקלות, מתוך העדפת טובת הילד.

• עיכוב יציאה מהארץ: אין דבר משפיל ומלחיץ יותר מאשר להגיע לנתב"ג עם מזוודות לחופשה רומנטית או לנסיעת עסקים, ולגלות בביקורת הדרכונים שאתה "מסורב יציאה". צו עיכוב יציאה מהארץ הוא כלי לחץ אדיר. אנו מפעילים אותו לא רק כשיש חשש לבריחה (הברחת נכסים), אלא גם כאמצעי לגבייה. חייב שרוצה לטוס לחו"ל יצטרך לשלם את מלוא החוב או להעמיד ערבויות כבדות מאוד ("ערבים טובים") כדי שהצו יוסר זמנית. לעיתים קרובות, משפחתו של החייב מתגייסת לשלם את החוב רק כדי לאפשר לו לטוס לחתונה משפחתית או לנופש שהוזמן מראש.

• הגבלות פיננסיות: הכרזה על החייב כ"לקוח מוגבל בבנק", איסור על שימוש בכרטיסי אשראי ואיסור על ייסוד תאגיד. הגבלות אלו הופכות את החייב ל"מצורע" במערכת הבנקאית ומונעות ממנו להתנהל כלכלית בצורה נורמלית, מה שמאלץ אותו להסדיר את החוב כדי לחזור לחיים.

9. נשק יום הדין: פקודת המאסר

בעוד שבחובות אזרחיים רגילים (כמו חוב לחברת סלולר) בוטלה האפשרות לאסור חייבים בישראל מתוך כבוד לחירות האדם, חוב המזונות נותר החריג הבולט והעוצמתי. המחוקק קבע כי זכותו של הקטין למזון קודמת לחירותו של ההורה הסרבן. כאשר החייב מסרב לשלם ואינו מציג טעם סביר, אנו מגישים בקשה לפקודת מאסר.

אין מדובר במאסר עולם, אלא במאסר של מספר ימים שנועד להרתיע. המשמעות המעשית היא שניידת משטרה מגיעה לביתו של החייב או למקום עבודתו, והוא נלקח למעצר עד שישלם את הסכום הנקוב בפקודה ("דמי שחרור"). הבושה והפחד הנלווים למעמד המעצר הם מנוף לחץ שאין שני לו. ברוב המוחלט של המקרים, הכסף "צץ" באורח פלא דקות ספורות לאחר שהשוטרים דופקים בדלת, בעזרתם האדיבה של בני משפחה או חברים שנחלצים לעזרה. השימוש במאסר נעשה בשיקול דעת, אך אנו לא מהססים להשתמש בו מול סרבנים קשים.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

10. המודיעין העסקי: חשיפת הכסף המוסתר ("הרמת מסך")

הטענה הנפוצה ביותר של חייבי מזונות היא: "אין לי כלום, אני מרוויח שכר מינימום". בפועל, רבים מהם מנהלים חיים כפולים: עובדים "בשחור", רושמים את העסק על שם האח, או מנהלים את הכספים דרך חשבון הבנק של בת הזוג החדשה. כאן נכנסת לתמונה העבודה המשפטית המתוחכמת של המשרד, המשלבת מודיעין וחקירות כלכליות.

• חקירה כלכלית: אנו מפעילים חוקרים פרטיים כדי לאסוף ראיות על רמת החיים של החייב. תמונות שלו נוהג ברכב יוקרה, סועד במסעדות פאר או רוכש מותגים משמשות כראיה סותרת להצהרת העוני שלו.

• עיקולי צד ג' מורכבים: אנו לא מסתפקים בעיקול חשבון הבנק הריק. אנו שולחים צווי עיקול ללקוחות של החייב (אם הוא עצמאי), לחברות הביטוח (קרנות השתלמות ופנסיה), ולחברות האשראי. הכסף נתפס במקור, עוד לפני שהוא מגיע לידי החייב.

• הרמת מסך: אם החייב מסתתר מאחורי חברה בע"מ כדי להימנע מתשלום חובות אישיים, אנו פונים לבית המשפט בבקשה ל"הרמת מסך ההתאגדות". זהו הליך משפטי המאפשר לייחס את נכסי החברה וכספיה ישירות לחייב, ולעקל אותם לטובת המזונות. בתי המשפט נוטים להיעתר לבקשות אלו בתיקי משפחה ביתר קלות מאשר בתיקים מסחריים, מתוך עיקרון של עשיית צדק.

טבלה: סולם הכאב | דרגות האכיפה בהוצאה לפועל

🔥 הדרגה	🛠️ הכלי	🎯 ההשפעה על החייב	💡 מתי מפעילים?
דרגה 1 (התחלתית)	עיקול עו"ש ומשכורת	אי נעימות, חסימת כרטיסים.	מיידית עם פתיחת התיק.
דרגה 2 (בינונית)	עיכוב יציאה מהארץ	מניעת חופשות ובריחה.	כשמתחיל להצטבר חוב משמעותי.
דרגה 3 (גבוהה)	הגבלת רישיון נהיגה	פגיעה בניידות, עצמאות ופרנסה.	כשהחייב מתעלם מהתראות. הנשק האפקטיבי ביותר.
דרגה 4 (מקסימלית)	פקודת מאסר	שלילת חירות, בושה פומבית, הלם.	כמוצא אחרון מול סרבנות עיקשת.

לשיחה עם עורך דין

הליך הגירושין עצמו אינו סוף הדרך | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

חלק ד': כשאהבה הופכת לנשק | אכיפת זמני שהות

11. הפרת הסכם שאינה נמדדת בכסף

בעוד שחוב כספי הוא עניין מתמטי וקר, הפרה של זמני שהות (מה שנקרא בעבר "הסדרי ראייה") היא פגיעה בנשמה. כאשר הורה אחד מונע מההורה השני לראות את ילדיו, או לחלופין, כאשר הורה שאמור לקחת את הילדים "מבריז" באופן שיטתי, הנזק שנגרם לקשר ההורי הוא לעיתים בלתי הפיך. זמן שבו הילד לא פגש את אביו או אמו לא ניתן להחזרה, שום ריבית והצמדה לא יפצו על יום הולדת שהוחמץ או על סוף שבוע אבוד.

בתי המשפט לענייני משפחה בשנת 2026 רואים בהפרת זמני שהות פגיעה אנושה בטובת הילד. הגישה הסלחנית של העבר ("הילד עייף", "יש לו מבחן") נעלמה, ובקומה ניצבת גישה אקטיביסטית ונחרצת: לפסק דין המגדיר זמני שהות יש תוקף מחייב, והורה שמפר אותו צפוי לסנקציות שיהפכו את חייו לסיוט כלכלי ומשפטי עד שיחזור לתלם.

12. "הילד לא רוצה": תופעת שומרות הסף (Gatekeeping)

אחת התופעות הנפוצות והכאובות ביותר היא מניעת קשר מצד האם (לרוב המשמורנית העיקרית), המשתמשת בילד ככלי נשק במאבק הגירושין. הטענה הקלאסית הנשמעת בבית המשפט היא: "אני מאוד רוצה שהוא ילך לאבא, ארזתי לו תיק, אבל הילד בוכה ולא רוצה ללכת, אני לא אגרור אותו בכוח".

במשך שנים, הטענה הזו עבדה. היום, בתי המשפט מבינים שמדובר לעיתים קרובות במניפולציה המכונה Gatekeeping. ההנחה המשפטית היא שלילד צעיר אין "רצון" עצמאי מנותק, והוא משקף את המסרים (הגלויים והסמויים) שהוא מקבל מההורה המשמורן. החובה של ההורה המשמורן היא לא רק "לאפשר" את הקשר, אלא לעודד אותו אקטיבית.

אם האם לא מצליחה לגרום לילד ללכת לאבא, בית המשפט רואה בכך כישלון שלה בתפקידה ההורי, והיא זו שתישא באחריות ובסנקציות. נטל ההוכחה מתהפך: האם צריכה להוכיח שהיא עשתה מאמצים עילאיים לשלוח את הילד, אחרת היא תיחשב כמפרת צו שיפוטי.

13. הנשק הכלכלי: פקודת ביזיון בית המשפט

איך מכריחים הורה סרבן לקיים את המפגשים? התשובה היא דרך הכיס.

הכלי המרכזי לאכיפת זמני שהות הוא "בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט". זהו הליך מעין-פלילי שבו אנו מבקשים מהשופט להטיל סנקציה כספית על ההורה המפר במטרה לכפות עליו ציות בעתיד.

הסנקציה המקובלת היא "קנס על תנאי": השופט קובע כי על כל הפרה עתידית של זמני השהות (למשל, כל פעם שהילד לא יגיע לאבא), האם תשלם לאב קנס מיידי של 500-1,500 ש"ח, ללא צורך בדיון נוסף.

כשההורה המפר מבין שכל סוף שבוע "בלי אבא" עולה לו 2,000 ש"ח שמקוזזים מהמזונות או נגבים בהוצאה לפועל, המוטיבציה לשלוח את הילד עולה פלאים. הקנסות הללו מצטברים לסכומים אדירים והם אינם תלויים בנזק שנגרם, אלא משמשים כעונש הרתעתי נטו.

14. הנשק הגרעיני: ניכור הורי (Parental Alienation)

במקרים הקיצוניים יותר, אנו נתקלים ב"ניכור הורי", שטיפת מוח שיטתית שבה הורה אחד גורם לילד לשנוא ולדחות את ההורה השני ללא הצדקה ריאלית, עד לניתוק קשר מוחלט. זוהי התעללות נפשית בקטין.

בשנת 2026, מערכת המשפט הכריזה מלחמה על הניכור ההורי. במקרים של ניכור מוכח, בית המשפט נוקט בצעדים דרסטיים ומיידיים:

• העברת משמורת: הוצאת הילד מבית ההורה המנכר (האם) והעברתו למשמורת האב, לעיתים בתוך ימים ספורים, כדי לנתק את התלות הפתולוגית ולחדש את הקשר.

• ביטול מזונות: אם הילד מסרב לראות את האב בגלל הסתה של האם ("בן מרדן"), בית המשפט עשוי לבטל לחלוטין את דמי המזונות שהאב משלם עבור אותו ילד. הרציונל: אין קשר, אין כסף.

• טיפול ב"חווה טיפולית": חיוב המשפחה בטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי לחידוש הקשר, כשכל העלויות (עשרות אלפי שקלים) מושתות על ההורה המנכר.

15. ומה כשהאבא מבריז? (אי-קיום מצד האב)

ההפרה קיימת גם בכיוון ההפוך. אב שאמור לאסוף את הילדים אך מבטל ברגע האחרון באופן קבוע, גורם לאם נזק (צורך בבייביסיטר, אובדן ימי עבודה) ולילד עוגמת נפש.

גם כאן ניתן להפעיל סנקציות: חיוב האב בתשלום עבור שעות שמרטפות, חיוב בפיצוי כספי על כל ביקור שהוחמץ (בגין עוגמת נפש לילד ולאם), ובמקרים מסוימים, צמצום זמני השהות שלו לצמיתות ("Use it or lose it"). הורה שלא מממש את זכותו להיות הורה, עלול לאבד אותה.

16. סיוע משטרתי: המוצא האחרון

במקרים שבהם יש חשש לחטיפה או הפרה בוטה בזמן אמת, ניתן לבקש מבית המשפט להורות למשטרת ישראל לסייע באכיפת הצו ("צו סיוע משטרתי"). במצב זה, שוטרים מגיעים לבית האם ולוקחים את הילד פיזית לאב. זהו אירוע טראומטי לילד ולכן בתי המשפט נמנעים ממנו ככל האפשר, אך הידיעה שיש בידי האב צו כזה לעיתים מספיקה כדי לגרום לצד השני לשתף פעולה.

טבלה: סולם התגובות להפרת זמני שהות

🛑 סוג ההפרה	⚖️ הסנקציה המשפטית	💰 המשמעות הכלכלית
ביטולים נקודתיים ("הילד חולה")	דרישת אישור רפואי + ימים חלופיים.	אין סנקציה כספית מיידית.
Gatekeeping (עיכוב שיטתי)	פקודת ביזיון בית משפט.	קנס של 500-1,000 ₪ על כל איחור/ביטול.
אב "מבריז" סדרתי	תביעה נזיקית / חיוב בהוצאות.	תשלום על בייביסיטר + עוגמת נפש.
ניכור הורי (ניתוק קשר)	העברת משמורת מיידית.	ביטול מזונות + עלויות טיפול פסיכולוגי.

לשיחה עם עורך דין

מה עושים עם הבית?

חלק ה': הנדל"ן התקוע | מכירה תחת אש

17. טקטיקת ההתשה: "אני לא יוצא מכאן"

אחת הבעיות הנפוצות ביותר ביישומו של פסק דין גירושין היא מכירת דירת המגורים המשותפת. לעיתים קרובות, אחד מבני הזוג (בדרך כלל זה שנשאר לגור בנכס לאחר שהשני עזב) אינו מעוניין במכירה. יש לו אינטרס ברור "למשוך זמן": הוא נהנה ממגורים בנכס מוכר, לעיתים מבלי לשלם שכר דירה (או משלם משכנתא נמוכה), בעוד הצד השני נאלץ לשכור דירה בחוץ ולשאת בכפל הוצאות.

הצד המתבצר נוקט בטקטיקות של "גרירת רגליים": הוא דוחה ביקורים של מתווכים, משאיר את הבית מבולגן ומלוכלך כשיש סיורים ("הטרלה"), דורש מחיר מופקע ולא ריאלי שמרחיק קונים פוטנציאליים, או פשוט מסרב לחתום על טיוטות חוזה מכר בטענות שווא משפטיות. התוצאה היא קיפאון. הנכס לא נמכר, הכסף לא משתחרר, והצד שיצא מהבית נשאר שבוי כלכלית.

18. הפתרון המשפטי: תביעה לפירוק שיתוף

החוק הישראלי (חוק המקרקעין) קובע עיקרון ברזל: "שותף במקרקעין זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף". המשמעות היא שאף אחד לא יכול להכריח אתכם להישאר שותפים בנכס עם הגרוש/ה שלכם בניגוד לרצונכם. אם הצדדים לא מגיעים להסכמה על המכירה, בית המשפט יורה על "פירוק שיתוף".

בשלב הראשון, בית המשפט ייתן לצדדים הזדמנות למכור את הנכס בעצמם בשוק החופשי תוך פרק זמן קצוב (למשל, 3-6 חודשים). אבל אם יוכח שהצד השני מחבל במכירה, בית המשפט לא יהסס להפעיל את "נשק יום הדין" של דיני המקרקעין: מינוי כונס נכסים.

19. כונס הנכסים: השריף החדש בעיר

מינוי כונס נכסים הוא הרגע שבו הצד הסרבן מאבד את השליטה על הנכס. בית המשפט ממנה עורך דין (לרוב עורכי הדין של הצדדים או עורך דין חיצוני ניטרלי) והופך אותו ל"ידו הארוכה" של בית המשפט.

סמכויות הכונס הן דרקוניות ומוחלטות:

• חתימה במקום הבעלים: הכונס מוסמך לחתום על הסכם המכר, על מסמכי הטאבו ועל דיווחי המס במקום הצדדים. החתימה של הגרוש הסרבן הופכת למיותרת.

• כניסה לנכס: הכונס רשאי להיכנס לדירה בכל עת (בתיאום סביר), להביא מתווכים, שמאים וקונים, ולוודא שהבית מוצג כראוי.

• פינוי בכוח: אם הצד שגר בבית מסרב להתפנות לאחר המכירה, הכונס מוסמך להוציא נגדו צו פינוי ולהפעיל את משטרת ישראל ואת ההוצאה לפועל כדי לפנות אותו ואת חפציו מהנכס בכוח הזרוע. זהו מחזה לא נעים, אך הוא מבטיח שהקונה יקבל נכס ריק.

20. המחיר הכבד: למה כדאי להימנע מכונס?

לכאורה, כונס נכסים הוא הפתרון המושלם. הבעיה היא העלות. שכר הטרחה של כונס נכסים בתיקי משפחה עומד בדרך כלל על כ-4% בתוספת מע"מ מערך הדירה (לעיתים מעט פחות בנכסים יקרים).

חישוב מהיר: בדירה ששווה 3 מיליון ש"ח, שכר הכונס הוא כ-140,000 ש"ח! הסכום הזה יורד מהברוטו של המכירה, כלומר כל צד מפסיד כ-70,000 ש"ח שיכלו להישאר בכיסו לו היו מוכרים לבד.

אנו משתמשים בעובדה זו כמנוף לחץ אדיר במו"מ: "או שתשתף פעולה ונמכור לבד, או שנמנה כונס ושנינו נזרוק 140 אלף שקל לפח". לרוב, האיום הכלכלי הזה מספיק כדי ליישר את הצד הסרבן.

21. הזירה הכלכלית: התמחרות (מכירה פומבית)

כאשר כונס נכסים מוכר דירה, הוא מבצע הליך של התמחרות. זהו מכרז פומבי שבו מגישים הצעות, והמציע הגבוה ביותר זוכה.

היתרון הגדול הוא שגם בני הזוג עצמם יכולים להשתתף בהתמחרות. אם אחד הצדדים רוצה לקנות את הבית ("אגב גירושין"), הוא יכול להשוות את ההצעה הגבוהה ביותר של קונה חיצוני ולזכות בנכס. בהליך כינוס, הכל שקוף, מתועד ומפוקח על ידי בית המשפט, מה שמונע טענות עתידיות של "מכרתם בזול מדי" או "רימיתם אותי".

22. דמי שימוש ראויים (הקנס על ההתבצרות)

אם הצד השני תקע את המכירה וגר בבית במשך שנתיים בחינם בזמן שאתם שילמתם שכירות בחוץ, אנו נתבע ממנו "דמי שימוש ראויים".

החוק קובע ששותף המשתמש במקרקעין באופן בלעדי ומונע שימוש מהשותף השני, חייב לשלם לו "שכר דירה" רעיוני (מחצית משווי השכירות בשוק החופשי).

התביעה לדמי שימוש מוגשת רטרואקטיבית ומקוזזת מחלקו של הצד הסרבן בתמורת המכירה. כך יוצא שהוא לא באמת "חי בחינם", אלא אכל את ההון העצמי של הדירה שלו.

טבלה: מכירה עצמית מול מכירה ע"י כונס | ההבדל בכיס

🏠 הפרמטר	🤝 מכירה עצמית (בשיתוף פעולה)	⚖️ מכירה ע"י כונס נכסים (בכפייה)
השליטה	אתם בוחרים את הקונה ואת המחיר.	הכונס מנהל התמחרות, המרבה במחיר זוכה.
עלויות (עו"ד)	כ-0.5% - 1% (שכ"ט חוזה מכר רגיל).	כ-4% + מע"מ (שכ"ט כונס). יקר פי 4!
מהירות	תלוי בצדדים (יכול להיגרר).	מהיר ויעיל (יש לוחות זמנים של ביהמ"ש).
פינוי	תלוי ברצון הטוב של המוכר.	פינוי בכוח ע"י ההוצאה לפועל אם צריך.
השורה התחתונה	משתלם כלכלית, דורש בגרות.	פתרון יקר מאוד, מתאים רק כשאין ברירה.

לשיחה עם עורך דין

לחופש אין מחיר

חלק ו': לשבור את הכלים | המאבק על החירות

23. הטרור השקט: הגט ככלי סחיטה

סרבנות גט היא אחת העוולות הקשות ביותר במשפט העברי והישראלי. המצב שבו אדם מעוניין לסיים את קשר הנישואין ולהמשיך בחייו, אך נותר כבול בעל כורחו לבן זוג עוין, הוא בלתי נסבל. לעיתים קרובות, הסרבנות אינה נובעת מ"אהבה" או רצון לשלום בית, אלא משמשת כטקטיקה צינית ואכזרית של מו"מ. המסר הסמוי הוא: "רוצה את החופש שלך? תשלמי. תוותרי על המזונות, תעבירי לי את הדירה, ואשחרר אותך".

בשנת 2026, מערכת המשפט בישראל אימצה גישה של "אפס סובלנות" כלפי סחטנות זו. ברגע שבית הדין הרבני פוסק שיש "חיוב גט" (או במקרים חמורים "כפיית גט"), ולאחר שהסרבן עומד במריו, נפתח הפתח להפעלת ארסנל של נשק יום הדין שנועד למרר את חייו עד שיאמר "רוצה אני".

24. סנקציות אזרחיות: המצור הכלכלי והאישי

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) מעניק לדיינים סמכויות נרחבות להצרת צעדיו של הסרבן. המטרה היא להפוך את חיי היומיום שלו לבלתי אפשריים. הסנקציות כוללות:

• שלילת רישיון נהיגה: הסרבן הופך לרגלי. הוא לא יכול לנהוג לעבודה או לסידורים.

• עיכוב יציאה מהארץ ושלילת דרכון: הסרבן הופך לאסיר בציון. הוא לא יכול לצאת לחופשה או לעסקים.

• חסימת חשבונות בנק: הגבלת הסרבן כלקוח מוגבל בבנק, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי ועל משיכת שיקים.

• מניעת משרה ציבורית: איסור על עבודה במשרות מדינה או בחברות ממשלתיות.

  הסנקציות הללו מוטלות בצו שיפוטי ("צו הגבלה") והן אפקטיביות מאוד כנגד אנשים נורמטיביים שיש להם מה להפסיד.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

25. "הרחקות דרבנו תם": השיימינג הכשר (Shaming)

כאשר הסנקציות האזרחיות לא עוזרות, בית הדין הרבני פונה לנשק החברתי-דתי העתיק והחזק ביותר: החרם. "הרחקות דרבנו תם" הן סדרת הוראות שנועדו לבודד את הסרבן חברתית ודתית:

• איסור דיבור ומסחר: אסור לציבור לדבר עם הסרבן, לעשות עמו עסקים, או לארח אותו.

• סילוק מבית הכנסת: אסור לו להתפלל במניין, אסור לו לעלות לתורה, ואף מוציאים אותו בבושת פנים מבית הכנסת.

• איסור קבורה: במקרים קיצוניים, נמנעת קבורה דתית מבני משפחתו (או ממנו לאחר מותו) עד למתן הגט.

• השיימינג הדיגיטלי: בשנים האחרונות, בתי הדין מתירים ואף מעודדים את פרסום שמו, תמונתו ופרטיו של הסרבן ברשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם, קבוצות וואטסאפ), תוך קריאה לציבור להוקיע אותו. הפרסום הזה, שנעשה בחסות החוק, פוגע אנושות במוניטין של הסרבן ויוצר לחץ ציבורי אדיר עליו ועל משפחתו לשחרר את האישה.

26. הצינוק: מאסר בפועל (כפייה גופנית)

אם כל הלחצים לא עזרו, הסרבן נשלח לכלא. זהו לא מאסר רגיל. אסיר סרבן גט אינו זכאי לפריבילגיות של אסירים אחרים. הוא יושב בבידוד, נשללות ממנו חופשות, והוא אינו זכאי ללימודים או לשיקום.

במקרים הקשים ביותר, בית הדין מפעיל "כפייה גופנית" בתנאים מחמירים: בידוד מוחלט בצינוק, מניעת אוכל בכשרות מהודרת (רק כשרות בסיסית), ושלילת ביקורי משפחה. הרציונל הוא לשבור את רוחו של הסרבן עד שיבין שהעקשנות שלו עולה לו בחירותו.

27. החזית השנייה: תביעת נזיקין בבית המשפט למשפחה

במקביל למאבק בבית הדין הרבני, אנו פותחים חזית נוספת וכואבת בבית המשפט האזרחי (לענייני משפחה): תביעת פיצויים בגין סרבנות גט.

הפסיקה קבעה כי סירוב לתת גט הוא "עוולה נזיקית" של רשלנות והפרת חובה חקוקה, הפוגעת באוטונומיה של האישה וגורמת לה עוגמת נפש אדירה, בדידות ומניעת אפשרות להביא ילדים לעולם.

בית המשפט פוסק פיצויים עונשיים גבוהים המחושבים לפי "תעריף יומי/שנתי". הסכומים המקובלים נעים סביב 200,000 עד 500,000 ש"ח ואף יותר.

היופי המשפטי הוא שהפיצוי הזה אינו מתבטל גם לאחר מתן הגט. כלומר, הסרבן מבין שגם אם ייתן את הגט בסוף, הוא ייצא מהנישואין עם חוב ענק שיעיק עליו כל חייו. זהו תמריץ כלכלי שלילי חזק מאוד שמזרז את מתן הגט.

טבלה: ארסנל הנשק נגד סרבני גט

⚔️ סוג הסנקציה	🎯 המטרה	🔨 הדוגמאות בפועל
מנהלית-אזרחית	שיתוק חיי היומיום.	שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, חסימת אשראי.
דתית-חברתית (שיימינג)	בידוד ונידוי חברתי.	"הרחקות דרבנו תם": איסור כניסה לבית כנסת, פרסום שם ותמונה בפייסבוק.
פלילית (מאסר)	שלילת חירות פיזית.	מאסר בפועל, צינוק, שלילת ביקורים ואוכל מהודר.
נזיקית (כספית)	פיצוי על הסבל והבדידות.	תביעה אזרחית בבימ"ש למשפחה. פיצוי של מאות אלפי שקלים.

לשיחה עם עורך דין

גם לאבא יש זכויות, וחובות

חלק ז': הכלכלה של הסכסוך | עלות מול תועלת

28. מי משלם את החשבון? (המודל הייחודי של ההוצאה לפועל)

אחת השאלות הראשונות שלקוחות שואלים היא: "כמה יעלה לי לגבות את הכסף? האם שכר הטרחה שלך לא יאכל לי את כל המזונות?".

כאן יש בשורה משמחת וייחודית לתחום האכיפה. בניגוד לתיקים בבית המשפט, שם כל צד משלם לעורך דינו (ורק בסוף אולי נפסקים הוצאות), בהוצאה לפועל החוק קובע מנגנון שבו החייב מממן את הגבייה נגד עצמו.

ברגע שאנו פותחים תיק מזונות או חוב כספי, המערכת מוסיפה לחוב באופן אוטומטי שכר טרחת עורך דין (שכ"ט א') ובהמשך, אם החייב לא משלם, מתווסף שכר טרחה נוסף (שכ"ט ב').

המשמעות האסטרטגית היא אדירה: כשאנו מפעילים לחץ על החייב, אנו מסבירים לו שכל יום של עיכוב עולה לו כסף לא רק בריבית, אלא במימון עורך הדין שנלחם בו. בתיקים רבים, שכר הטרחה שנפסק בתיק מכסה את רוב, אם לא את כל, העלות שהלקוח שילם לעורך דינו. כך יוצא שהלקוח מקבל שירות משפטי איכותי ולוחמני, כמעט בחינם (על חשבון הצד המפר).

29. מתי לא כדאי לפתוח תיק? (ניהול סיכונים)

למרות היתרונות, לא תמיד נכון לרוץ להוצאה לפועל על כל הפרה קטנה. יש לבצע מבחן "עלות מול תועלת" קר ומחושב.

אם הגרוש מאחר ביומיים בתשלום המזונות באופן חד פעמי, או אם הוא החזיר את הילד באיחור של שעה, פתיחת מלחמה משפטית כוללת עלולה לגרום לנזק ארוך טווח ליחסים ההוריים שערכו עולה על התועלת שבגבייה המיידית.

כמו כן, אם לחייב אין באמת נכסים (הוא פושט רגל, נרקומן, או חסר כל), השקעת אלפי שקלים בחקירות כלכליות ובאגרות עלולה להיות "זריקת כסף טוב אחרי כסף רע". במקרים כאלו, האסטרטגיה הנכונה תהיה פנייה למסלול המזונות של הביטוח הלאומי, ולא ניסיון להוציא מים מהסלע באופן פרטי. תפקידנו כעורכי דין הוא להיות "מבוגר אחראי" ולומר ללקוח מתי המלחמה אינה משתלמת כלכלית.

30. אסטרטגיית "הבליץ" מול "ההתשה"

כשאנו מחליטים כן לפעול, אנו בוחרים באחת משתי אסטרטגיות עיקריות, בהתאם לפרופיל הפסיכולוגי של החייב:

• אסטרטגיית הבליץ (Shock & Awe): מתאימה לחייבים נורמטיביים שיש להם מה להפסיד (אנשי עסקים, בעלי משרות בכירות). כאן אנו מטילים את כל העיקולים וההגבלות ביום אחד, במכה אחת. החייב קם בבוקר ומגלה שחשבון הבנק חסום, כרטיס האשראי נבלע, ויש לו צו עיכוב יציאה מהארץ. ההלם מוביל בדרך כלל לתשלום מיידי.

• אסטרטגיית ההתשה: מתאימה לחייבים "מקצועיים" או סרבנים אידיאולוגיים שרגילים לחובות. כאן הבליץ לא יעבוד כי הם "מחוסנים". במקום זאת, אנו מפעילים לחץ איטי ומתמיד: הזמנה לחקירת יכולת כל שבוע, עיקול מיטלטלין בבית, בקשות מאסר חוזרות ונשנות. המטרה היא להפוך את חיי היומיום שלהם למטרד מתמשך עד שישברו. הכל תלוי בחייב

31. ה"אקזיט": שימוש בחוב לסגירת הסכם כולל

לעיתים קרובות, תיק ההוצאה לפועל הוא רק אמצעי ולא המטרה. נניח שנצבר חוב מזונות של 400,000ש"ח, והחייב לא יכול לשלם אותו במזומן, אבל יש לו חלק בדירה המשותפת שאתם רוצים לקנות.

בשלב הזה, כשהחייב "חנוק" עם הגבלות רישיון ועיקולים, עורך הדין יכול להציע לו "עסקת חבילה": "אנחנו נמחוק לך את חוב המזונות (או חלק ממנו) ונסגור את התיק בהוצאה לפועל, בתמורה לכך שתעביר את חלקך בדירה על שם האישה ללא תמורה נוספת".

כך, החוב הופך למטבע עובר לסוחר שמאפשר לפתור בעיות רכוש מורכבות ("קיזוז"). החייב מקבל את חייו בחזרה (רישיון, דרכון), והאישה מקבלת נכס נדל"ן נקי מחובות. זוהי דוגמה קלאסית לשימוש חכם באכיפה כדי להשיג מטרה אסטרטגית רחבה יותר.

32. לסיכום: האכיפה היא המבחן האמיתי

לאורך שבעת החלקים של פרק זה, ראינו שפסק הדין הוא רק נקודת הפתיחה. המערכת המשפטית של 2026 מעמידה לרשותנו כלים טכנולוגיים ומשפטיים חסרי תקדים, מעיקול ביט ועד איכון סלולרי, מפקודת מאסר ועד שיימינג בפייסבוק.

אך הכלים הללו חסרי ערך ללא יד מכוונת. ההחלטה מתי להפעיל עיקול ומתי להציע פשרה, מתי ללכת למאסר ומתי לבקש כונס נכסים, היא זו שתקבע אם תצאו עם הכסף ביד, או רק עם צדק בלב.

במלחמה על הזכויות שלכם ושל ילדיכם, אין מקום להיסוס. צד שמפר הסכם חייב להבין שיש לכך מחיר, ושהמחיר הזה יהיה גבוה, כואב ובלתי נמנע.

טבלה: מחירון המלחמה | עלויות ותועלות

💰 הפעולה	💸 העלות ללקוח (הערכה)	📈 התועלת הצפויה	💡 מי בסוף משלם?
פתיחת תיק מזונות	אגרה מינימלית + שכ"ט ראשוני.	יצירת "חרב מתהפכת" מעל החייב.	החייב (שכ"ט א' מתווסף לחוב).
הטלת עיקולים דיגיטליים	עלות אפסית (במסגרת התיק).	תפיסת כסף נזיל באופן מיידי.	החייב (ריבית פיגורים).
מינוי כונס נכסים (דירה)	כ-4% מערך הדירה (יקר מאוד).	מכירה ודאית ופינוי בכוח.	שני הצדדים (יורד מהתמורה).
בקשת מאסר	כלול בטיפול השוטף.	שבירת הסרבנות הקשה ביותר.	החייב (משלם "דמי שחרור").

לשיחה עם עורך דין

גם לביטקוין אפשר להגיע במקרים מסוימים

אכיפת פסקי דין 2026 | הפרות של הגרוש: שאלות ותשובות - חלק א'

1. הגרוש שלי עובד "בשחור" ומצהיר שהוא מובטל. איך אני מוכיחה שיש לו כסף?

זוהי הבעיה הקלאסית ביותר בתיקי מזונות. המערכת המשפטית לא תמימה, והיא מכירה את תופעת "העני למראית עין". במצב כזה, אנו לא מסתמכים על תלושי השכר (שהם אפס או נמוכים), אלא תוקפים דרך "רמת החיים". שוכרים חוקר פרטי כדי לתעד את הרכב שבו הוא נוהג, המסעדות שבהן הוא אוכל, והחופשות שלו. עם הראיות הללו אנו מגישים בקשה לבית המשפט לקביעת "פוטנציאל השתכרות" או בקשה לחקירת יכולת בהוצאה לפועל תחת אזהרה. בנוסף, בשנת 2026 אנו מבקשים צווים לחשיפת הוצאות כרטיסי אשראי של בני משפחה קרובים (כמו בת הזוג החדשה) אם יש חשד שהוא "רוכב" על החשבון שלהם. נטל ההוכחה יעבור אליו להסביר מאיפה הכסף.

2. האבא לא הגיע לקחת את הילד. האם אני יכולה להזמין משטרה?

אם הדבר אינו שכיח, עדיף להבליג ולהבהיר שזה פוגע בילד כשהוא מבריז לו. אם זאת מגמה מתמשכת ללא נימוק סביר, יש לפעול. עם זאת, חשוב לתאם ציפיות: משטרת ישראל אינה גוף לאכיפת הסכמי גירושין. אם תתקשרי למוקד 100 ותגידי "הגרוש לא בא", המוקדן יאמר לך שזה "סכסוך אזרחי" ולא ישלח ניידת. המשטרה מתערבת רק בשני מקרים: אם יש חשש לחטיפה/סיכון חיים, או אם יש בידך "צו סיוע משטרתי" ספציפי וחתום על ידי שופט, שמורה למשטרה לאכוף את המפגש בכוח (וזה נדיר וניתן רק במקרי קיצון). הדרך הנכונה לטפל ב"הברזות" היא לא דרך המשטרה, אלא דרך הגשת בקשה לבית המשפט לפי פקודת ביזיון בית משפט ודרישה לקנס כספי על כל הפרה. כשהוא יקבל קנס של 1,000 ש"ח על ההברזה, הוא יגיע בפעם הבאה בזמן.

3. מתי אפשר לשלול לו את רישיון הנהיגה?

הגבלת רישיון נהיגה היא נשק שובר שוויון, אך היא לא מופעלת ביום הראשון. לפי חוק ההוצאה לפועל, ניתן להטיל הגבלה זו אם החייב לא משלם את החוב והוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. בדרך כלל, נדרש שיהיה חוב מצטבר של תקופה מסוימת (או חוב מעל סכום מסוים, לרוב כמה אלפי שקלים) ושחלפה תקופת האזהרה. החייב ינסה לטעון שהרישיון הוא "מטה לחמו" (שהוא נהג משאית או שליח), אך בתיקי מזונות, רשמי ההוצאה לפועל נוטים להחמיר מאוד. הגישה היא שזכותו של הילד למזון גוברת על זכותו של האב לנהוג. אם הרישיון באמת חיוני לעבודתו,] שיתכבד וישלם את המזונות מהעבודה הזו.

4. האם מותר לעקל לו את הכסף באפליקציות (Bit, Paybox)?

חד משמעית כן. בשנת 2026, "ארנק דיגיטלי" הוא חשבון בנק לכל דבר ועניין. חייבים רבים מנסים להתחכם ולהתנהל רק דרך אפליקציות כדי לעקוף עיקולים בחשבון העו"ש בבנק. אנו שולחים צווי עיקול ספציפיים לחברות המפעילות את הארנקים הללו. הכסף שם נזיל וניתן למימוש מיידי. יתרה מכך, עצם קיומן של תנועות כספיות באפליקציות אלו משמש כראיה להכנסות לא מדווחות ("שחורות") שיכולה לסייע לנו בהליכים אחרים להוכחת יכולת כלכלית.

5. עברו 5 שנים מאז הגירושין והוא לא שילם שקל. האם אני יכולה לגבות הכל רטרואקטיבית?

כן, אבל יש כאן "מוקש" שנקרא שיהוי. פסק דין למזונות ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל גם שנים רבות לאחר שניתן. עם זאת, אם "ישנת על הזכויות" במשך 5 שנים ולא עשית כלום, החייב עלול לטעון בבית המשפט שהוויתור שלך יצר אצלו הסתמכות ("חשבתי שהיא ויתרה לי"), ולבקש לבטל חלק מהחוב הרטרואקטיבי (במיוחד את הריביות שנצברו). הכלל שלנו: לא מחכים. פותחים תיק מיד עם ההפרה הראשונה. אם כבר עבר זמן, אנו נצטרך לספק הסבר טוב לשיהוי (למשל: "פחדתי ממנו", "הוא הבטיח שישלם"). בביטוח לאומי, לעומת זאת, אפשר לגבות רטרואקטיבית רק שנתיים אחורה.

מזונות ילדים זה דבר קריטי

לשיחה עם עורך דין

6. הוא חי עם בת זוג חדשה ומנהל את הכספים דרך החשבון שלה. מה עושים?

זוהי טקטיקת הסתרה נפוצה. מבחינה משפטית, אי אפשר לעקל סתם כך חשבון של אדם זר (בת הזוג). אבל, אם נוכיח שבת הזוג משמשת כ"צינור" להברחת נכסים (למשל, המשכורת שלו נכנסת אליה, הרכב רשום עליה אבל הוא הנהג היחיד), אנו מגישים לבית המשפט בקשה ל"סעד הצהרתי" שקובע שהכספים/הרכב אצלה הם בעצם שלו. זהו הליך מורכב שדורש חקירה וראיות, אבל הוא אפשרי והוא מלחיץ מאוד את בת הזוג החדשה, שלרוב תלחץ עליו לשלם כדי שיעזבו אותה בשקט.

7. החייב פוטר מעבודתו. האם אני יכולה לשים יד על פיצויי הפיטורים שלו?

בוודאי. זהו אחד המקורות הטובים ביותר לגבייה ("בוננזה"). ברגע שנודע לנו שהחייב פוטר או התפטר, אנו שולחים מיידית "צו עיקול צד ג'" למעסיק שלו. המעסיק מחויב על פי חוק להעביר את כספי הפיצויים (והפדיון חופשה והבראה) ישירות לתיק ההוצאה לפועל, עוד לפני שהחייב רואה שקל מהם. אם המעסיק יעביר את הכסף לחייב בניגוד לצו, המעסיק עצמו יחויב לשלם את החוב מכיסו! המהירות כאן היא קריטית, צריך לתפוס את הכסף לפני שהוא יוצא.

8. הוא נכנס להליך של פשיטת רגל (חדלות פירעון). האם המזונות שלי אבודים?

לא. חוב מזונות נהנה ממעמד מיוחד גם בתוך הליך פשיטת רגל ("דין קדימה"). החייב לא יכול לקבל "הפטר" (מחיקת חובות) על חוב מזונות, אלא במקרים נדירים וחריגים מאוד. המשמעות היא שגם אם כל החובות שלו לבנקים יימחקו, חוב המזונות יישאר איתו לנצח עד שישולם. יתרה מכך, בזמן ההליך, בית המשפט קובע לו "קצבת מזונות" חודשית שהוא חייב לשלם לקופת הכינוס, ואתם מקבלים את הכסף משם.

9. הגרוש מאיים שאם אפתח תיק בהוצאה לפועל הוא יתפטר ולא ישלם כלום. לפחד?

זהו איום סרק נפוץ שנועד להפחיד אותך. אל תיכנעי לסחטנות. הניסיון מלמד שההפך הוא הנכון: אנשים לא מתפטרים והופכים לעניים כל כך מהר רק כדי "לדפוק" את הגרושה. ואם הוא אכן יתפטר? אז החוב יצבור ריביות מטורפות, הרישיון שלו יישלל, הוא לא יוכל לצאת לחו"ל, ובסופו של דבר הוא ילך לכלא. המערכת חזקה ממנו. רוב הגברים שמבינים שנפתח נגדם תיק רציני, בוחרים להגיע להסדר תשלומים ולא להרוס את חייהם.

10. האם אפשר לעקל את הדירה שבה הוא גר עם אשתו החדשה?

אם הדירה רשומה על שמו (אפילו חלקית), התשובה היא כן. ניתן להטיל עיקול על המקרקעין בטאבו. זה ימנע ממנו למכור את הדירה בעתיד. לגבי מכירה כפויה של הדירה ("מימוש"), זה צעד דרסטי שבית המשפט מאשר רק אם החוב ענק ואין שום דרך אחרת לגבות. אם הדירה רשומה רק על שם האישה החדשה, נצטרך להוכיח שהרישום פיקטיבי ("הברחת נכסים") ושהוא שילם עליה בפועל, וזה הליך משפטי נפרד ומורכב.

הילדים במרכז

לשיחה עם עורך דין

11. הילד הגיע לגיל 18. האם המזונות מפסיקים אוטומטית והחוב נמחק?

ממש לא. ראשית, ברוב פסקי הדין, המזונות ממשיכים בתקופת השירות הצבאי (גיל 18-21) בשיעור של שליש מהסכום המקורי. שנית, חוב העבר שנצבר לא נמחק לעולם רק בגלל שהילד גדל. גם אם הילד היום בן 30, אם האבא לא שילם כשהוא היה בן 5, החוב עדיין קיים, תפח עם ריביות, ואת (האמא) זכאית לגבות אותו כהחזר הוצאות שהוצאת בעבר.

12. הוא משלם כל חודש קצת פחות ממה שצריך (מקזז על דעת עצמו). מה עושים?

זו שיטה של "גזלייטינג פיננסי". הוא מוריד 200 שקל כי "קניתי לילד נעליים", או 500 שקל כי "לקחתי אותו לפיצה". החוק קובע: אסור לקזז מזונות. תשלומים וולונטריים שהוא מוציא על הילד בזמנו הפנוי הם מתנות, ולא באים במקום המזונות שנפסקו. על כל שקל שחסר, את רשאית לפתוח תיק בהוצאה לפועל. כשהוא יראה שעל כל קיזוז של 200 שקל הוא משלם שכ"ט עורך דין של 800 שקל, הוא יפסיק עם הקיזוזים.

13. המשטרה עצרה אותו בגלל פקודת המאסר שלי. מה קורה עכשיו?

עכשיו הכדור אצלו. הוא יושב בתא המעצר ויש לו שתי אפשרויות: לשלם את סכום ה"שחרור" שנקבע בפקודה (בדרך כלל סכום המזונות שלא שולם), או להישאר במאסר למספר ימים (עד 21 יום בדרך כלל). ב-99% מהמקרים, ברגע שהדלת ננעלת, מגיעה "שיחת הטלפון המופלאה" להורים או לחברים, והכסף משולם במזומן תוך שעות. הכסף ששולם עובר ישירות לתיק ההוצאה לפועל ומשם לחשבון הבנק שלך.

14. האם מותר לפרסם את שמו בפייסבוק כסרבן מזונות ("שיימינג")?

זהירות! למרות הכעס המוצדק, פרסום שמו ותמונתו כ"אבא גרוע שלא משלם" עלול לחשוף אותך לתביעת לשון הרע ולפגיעה בפרטיות. החוק מתיר שיימינג רק במקרים ספציפיים מאוד (כמו סרבנות גט בבית הדין הרבני תחת צו "הרחקות דרבנו תם"). בחוב מזונות רגיל, עדיף להשתמש בכלים החוקיים (עיקולים, הגבלות) ולא ברשתות החברתיות, כדי לא להפוך מנושה (צודקת) לנתבעת.

15. שמעתי שאפשר לעקל לו את קרן ההשתלמות. זה נכון?

כן, וזה אחד העיקולים הכואבים ביותר. קרן השתלמות היא בדרך כלל חיסכון נזיל ופטור ממס. אנו מטילים עיקול על הקרן אצל חברת הביטוח. אם הכסף נזיל, הוא עובר אלינו. אם הוא עדיין לא נזיל (לא עברו 6 שנים), העיקול "יושב" על הקרן ומונע ממנו למשוך אותה בעתיד עד שהחוב ישולם. הידיעה שהחיסכון שלו "נעול" לטובת המזונות היא מנוף לחץ מצוין.

לחיות בראש שקט

לשיחה עם עורך דין

אכיפת פסקי דין 2026 | הפרות של הגרוש: שאלות ותשובות חלק ב'

16. הוא משלם את המזונות השוטפים, אבל מסרב לשלם את ה"מחציות" (חוגים, רופא, קייטנות). מה עושים?

זוהי "ההפרה השקטה" הנפוצה ביותר. האב משלם את הבסיס (נגיד 3,000 ש"ח) כדי לא להסתבך, אבל מתעלם מההוצאות המשתנות. החוק קובע ש"מחציות" הן חלק בלתי נפרד מפסק הדין. כדי לגבות אותן, עלייך להגיש ללשכת ההוצאה לפועל "בקשה להגדלת קרן חוב". את מצרפת את הקבלות (למשל, קבלה על טיפול שיניים או רישום לקייטנה) ואת האסמכתא לכך שדרשת ממנו תשלום והוא סירב. הרשם מאשר את הבקשה, והסכום מתווסף לחוב הכולל בתיק. אם הוא לא ישלם את זה, יוטלו עליו אותם עיקולים בדיוק כמו על המזונות השוטפים.

17. לחייב אין כלום, אבל ההורים שלו עשירים ותומכים בו. אפשר לתבוע אותם?

באופן עקרוני, חוב הוא אישי ולא ניתן "להוריש" אותו להורים בעודם בחיים. עם זאת, ישנם שני מקרים חריגים: 1. מזונות מדין צדקה: אם האב אינו מסוגל לזון את ילדיו (נכה, חסר יכולת מוכחת), ניתן להגיש תביעה ישירה למזונות נגד הסבים (ההורים שלו) בבית המשפט למשפחה. זהו הליך נדיר אך אפשרי. 2. הוכחת הברחה: אם נוכיח שהאב חי בבית הוריו, נוהג ברכב שלהם, ומקבל מהם "דמי כיס" קבועים שמשמשים כתחליף משכורת, ניתן לנסות להטיל עיקול על כספים המגיעים לו מהם. לרוב, הלחץ המשפטי על הסבים (זימונם לחקירה) גורם להם לשלם את החוב כדי "לקנות שקט".

18. הוא משלם את סכום המזונות המקורי מלפני 5 שנים ולא מוסיף הצמדה למדד. זה קריטי?

כן, וזה הרבה כסף! רוב פסקי הדין קובעים שהמזונות צמודים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים כל 3 חודשים. באינפלציה של השנים האחרונות, ההפרשים יכולים להגיע למאות שקלים בחודש, ובמצטבר לעשרות אלפי שקלים לאורך השנים. אם פתחת תיק בהוצאה לפועל, המערכת מחשבת את ההצמדה אוטומטית. אם הוא משלם לך ישירות לחשבון בלי ההצמדה, את צוברת זכות תביעה על ההפרשים. זה הערך הריאלי של האוכל של הילדים.

19. יש לו חשבון משותף עם אמא שלו / אשתו החדשה. האם אפשר לעקל שם?

כן. החוק מאפשר לעקל את חלקו של החייב בחשבון משותף (ההנחה היא שהכסף שייך לבעלי החשבון בחלקים שווים, כלומר 50% שלו). ברגע שמגיע צו עיקול לבנק, הבנק מקפיא את החשבון כולו או את מחציתו. זהו מהלך אסטרטגי מצוין, כי הוא יוצר לחץ אדיר מצד השותף לחשבון (האמא או האישה החדשה) שכועסים עליו ש"הסתבכו בגללו". כדי לשחרר את החלק שלהם, הם יצטרכו להוכיח בבית המשפט שהכסף הוא רק שלהם, הליך שהם יעדיפו להימנע ממנו על ידי תשלום החוב.

20. החייב ברח לחו"ל לפני שהספקתי להוציא צו עיכוב יציאה. מה עושים?

זהו מצב מורכב. אם הוא כבר בחו"ל ואין לו כוונה לחזור, צו העיכוב לא יעזור כרגע (הוא יעזור אם הוא יחזור לביקור). האסטרטגיה במקרה כזה מתפצלת: 1. עיקול נכסים בארץ: האם נשארה לו פנסיה? קרן השתלמות? ירושה עתידית מהורים? אנו מטילים עיקולים על כל מה שנשאר כאן. 2. אכיפה בינלאומית: ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות לאכיפת מזונות. ניתן להגיש בקשה לאכיפת פסק הדין במדינה שבה הוא שוהה (למשל ארה"ב או אירופה), אך זהו הליך יקר ומורכב. 3. ביטוח לאומי: במקרים כאלו, המדינה לרוב נכנסת בנעלי החייב ומשלמת לאישה (בכפוף למבחני הכנסה), ואז המדינה רודפת אחריו אינטרפולרית.

מטרת הסכם גירושין - הבטחת שלום הילדים ותפקוד בריא של התא המשפחתי למרות זעזוע הגירושין

לשיחה עם עורך דין

21. האם אפשר לעקל לו את כל המשכורת ולהשאיר אותו בלי כלום?

לא. "חוק הגנת השכר" קובע שחייבים להשאיר לחייב סכום מינימלי למחיה (סכום המוגן מעיקול), כדי שלא יפול לנטל על הרווחה. עם זאת, בחוב מזונות ההגנה הזו חלשה יותר מאשר בחובות אחרים. בעוד שבחוב רגיל משאירים סכום משמעותי, במזונות ניתן לעקל נתח גדול יותר מהמשכורת, ולעיתים, אם הוכח שיש לו הכנסות נוספות, ניתן לצמצם את ההגנה למינימום שבמינימום. המטרה היא להשאיר לו אוויר לנשימה, אבל לא חמצן למותרות.

22. הוא מציע לשלם את המזונות ישירות לילד (בן 16) ולא לי. להסכים?

מבחינה משפטית = לא! המזונות משולמים להורה המשמורן (האמא) עבור הוצאות הבית והילד, ולא כ"דמי כיס" לילד. אם האב נותן כסף לילד ביד, זה נחשב כ"מתנה" ולא נחשב כתשלום מזונות. הוא עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא נתן לילד כסף, ואת עדיין תוכלי לתבוע אותו בהוצאה לפועל על אותו חודש כי הכסף לא עבר אליך. אל תסכימי לסידור הזה, הוא פתח למניפולציות ולסכסוך בין הילד להורים.

23. הגענו להסכמה בעל פה והוא שילם את החוב. איך סוגרים את התיק?

אל תמהרי לסגור! אם תסגרי את התיק לגמרי ("סגירת תיק"), ובעוד חודשיים הוא שוב יפסיק לשלם, תצטרכי לפתוח תיק חדש, לשלם אגרות מחדש ולהתחיל את כל התהליך מאפס. הפעולה הנכונה היא "עיכוב הליכים" או סגירה מינהלית זמנית. את מודיעה ללשכה שהושג הסדר ושאת מבקשת להקפיא את הפעולות כל עוד הוא משלם. התיק נשאר "פתוח אך רדום". אם הוא מפר את ההסדר, שיחת טלפון אחת או הודעה בתיק מפעילה מחדש את כל העיקולים באופן מיידי ("החייאת הליכים").

24. האם הוא יכול לטעון שאני "רודפת" אותו ושהעיקולים הם הטרדה?

הוא יכול לטעון, אבל בית המשפט לא יקשיב. זכותו של זוכה לנקוט בהליכי גבייה היא זכות יסוד קניינית. כל עוד את פועלת במסגרת החוק (באמצעות תיק הוצאה לפועל ולא באמצעות בריונים או שיימינג לא חוקי), זו לא הטרדה, זו אכיפת זכויות. להפך, אי-התשלום שלו הוא ההטרדה והעוולה. אל תתנצלי על כך שאת דורשת את מה שמגיע לילדים שלך.

25. הוא עובד כנהג מונית / שליח וטוען שאי אפשר לעקל לו את הרכב כי זה "כלי עבודה".

חוק ההוצאה לפועל אכן מגן על "כלי עבודה" מפני עיקול, אם הם נדרשים לפרנסת החייב. אבל, יש לכך סייגים: 1. ההגנה היא רק עד שווי מסוים. אם המונית היא מרצדס חדשה, אפשר למכור אותה, לקנות לו רכב זול יותר לעבודה, ואת ההפרש לקחת לחוב. 2. בחוב מזונות, ההגנות מצומצמות. 3. גם אם אי אפשר למכור את הרכב, אפשר להטיל עליו "עיקול ברישיון" שמונע ממנו למכור את הרכב לאחרים, מה ש"סוגר" את ההון שלו.

אסטרטגיית אכיפת הסכם גירושין

לשיחה עם עורך דין

26. האם שכר הטרחה של עורך הדין מתווסף לחוב בהוצאה לפועל?

כן, וזה היתרון הגדול. בתיק הוצאה לפועל יש שני סוגי שכר טרחה אוטומטיים: שכ"ט א' (שמתווסף עם פתיחת התיק) ו-שכ"ט ב' (שמתווסף אם החוב לא שולם תוך תקופה מסוימת). הסכומים הללו נגבים מהחייב בנוסף לחוב המקורי. בנוסף, אם עורך הדין ביצע פעולות מורכבות (כינוס נכסים, הליכים מיוחדים), ניתן לבקש מהרשם לפסוק שכר טרחה נוסף. כך יוצא שהחייב מממן את המלחמה המשפטית נגד עצמו.

27. מה קורה אם החייב נפטר לפני ששילם את החוב?

במקרה מצער כזה, החוב לא מת. הוא עובר לעיזבון שלו. אתם הופכים לנושים של הירושה. לפני שהיורשים (למשל, הילדים מנישואים אחרים או בת הזוג החדשה) יוכלו לחלק ביניהם את הרכוש, הם יהיו חייבים לפרוע את חוב המזונות מהכספים שהשאיר. אנו מטילים עיקול על העיזבון ודואגים שהמזונות ישולמו ראשונים.

28. האם אפשר למנוע ממנו לחדש דרכון או רישיון נהיגה?

כן. ההגבלות בהוצאה לפועל לא רק "תופסות" את הקיים, אלא מונעות חידוש. חייב שרישיונו הוגבל, יגיע למשרד הרישוי לחדש אותו ויגלה שהוא חסום במחשב. כנ"ל לגבי דרכון במשרד הפנים. הוא לא יוכל לקבל מסמכים רשמיים עד שיביא "טופס ביטול הגבלה" מההוצאה לפועל, וזה יקרה רק אחרי שישלם או יגיע להסדר.

29. האם כדאי ללכת לגישור בשלב האכיפה?

גישור הוא כלי מצוין, אבל בשלב האכיפה הוא עובד רק אם מגיעים אליו מעמדת כוח. אם תציעי גישור כשאין עיקולים, הוא ימשוך זמן. אם תציעי גישור כשהמשכורת שלו מעוקלת והרישיון שלו בסכנה, הוא יבוא לגישור כדי לסגור עסקה מהר. השתמשי באכיפה כדי ליצור את המוטיבציה לגישור.

30. כמה זמן לוקח כל התהליך?

זה תלוי בנחישות. ב"מסלול המהיר" (בליץ של עיקולים על חייב נורמטיבי), אפשר לראות כסף תוך ימים או שבועות בודדים. במקרים מורכבים של הברחת נכסים או סרבנות אידיאולוגית, המאבק יכול להימשך חודשים. הסוד הוא עקביות: לא להרפות, לא לעשות הפסקות, ולהזכיר לו את קיומכם בכל 1 לחודש באמצעות פעולה מבצעית חדשה בתיק.

כדי לאכוף באמת יש לפנות לעורך דין

לשיחה עם עורך דין

טבלה: ארגז הכלים לאכיפה: באיזה הליך נוקטים כשיש הפרה?

סוג ההפרה	הכלי המשפטי היעיל ביותר	הסנקציה האפשרית (העונש)	רמת האגרסיביות 💥
אי תשלום מזונות	הוצאה לפועל (מסלול מזונות)	עיקול משכורת, חשבון בנק, הגבלת רישיון נהיגה	🔥🔥🔥 (גבוהה)
מניעת מפגשים / איחורים	פקודת ביזיון בית משפט	קנס כספי יומי על כל הפרה (500-1000 ₪ ליום)	🔥🔥 (בינונית-גבוהה)
ניכור הורי (הסתה)	תביעה להעברת משמורת + נזיקין	העברת הילד לצד השני + פיצוי כספי גבוה	🔥🔥🔥🔥🔥 (מלחמה טוטאלית)
אי מכירת דירה בזמן	מינוי כונס נכסים	עורך דין חיצוני מוכר את הדירה (על חשבון המפר)	🔥🔥🔥🔥 (גבוהה מאוד)
הפרת הסכם כללית	תביעה חוזית / אכיפה	פיצוי מוסכם (לרוב 10% מערך החוזה)	🔥🔥 (בינונית)

אכיפת פסקי דין 2026 | שאלות ותשובות: הפרות של הגרושה

31. הגרושה שלי החליטה על דעת עצמה לעבור עיר עם הילדים (למשל, מתל אביב לאילת). האם מותר לה?

חד משמעית לא. הסכם גירושין (וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) קובע שמקום מגורי הילדים ייקבע בהסכמת שני ההורים. מעבר דירה חד-צדדי למרחק שפוגע ביכולת שלך לקיים זמני שהות סדירים נחשב ל"חטיפה" בתוך הארץ או להפרה יסודית של ההסכם. במקרה כזה, עליך להגיש מיד (ממש באותו שבוע) בקשה לבית המשפט לצו מניעה דחוף או צו להחזרת הקטינים למקום מגוריהם המקורי. אם תשתהה, בית המשפט עלול לקבוע שהילדים כבר "הסתגלו" למקום החדש ולהכשיר את השרץ.

32. היא מסיתה את הילדים נגדי ("אבא קמצן", "אבא עזב אותנו") והם לא רוצים לבוא. מה עושים?

זוהי הפרה התנהגותית חמורה המכונה "ניכור הורי". הסכם הגירושין לרוב כולל סעיף של "אי-הסתה" ושמירה על כבוד ההורה השני. אם יש לך הוכחות (הקלטות, הודעות וואטסאפ של הילדים שחוזרים על המילים שלה), עליך להגיש תביעה לאכיפת זמני שהות וחיוב בקנסות מכוח פקודת הביזיון. בנוסף, ניתן לתבוע פיצויים נזיקיים על עוגמת הנפש והפגיעה בקשר. בתי המשפט ב-2026 רואים בהסתה כזו פגיעה בטובת הילד ועשויים אף לשקול העברת משמורת אם ההסתה לא תיפסק.

33. חתמנו בהסכם שהמזונות הם סופיים ואין תביעות נוספות, והיא פתאום תובעת "הגדלת מזונות". זה חוקי?

לצערנו, כן, אבל עם סייג גדול. הפסיקה קובעת שקטין אינו כבול להסכם שחתמו הוריו אם ההסכם קיפח אותו משמעותית. לכן, גרושתך יכולה להגיש תביעה בשם הילד להגדלת מזונות ("תביעה עצמאית"). אולם, כדי לזכות, היא חייבת להוכיח שחל "שינוי נסיבות מהותי" ובלתי צפוי מאז ההסכם (למשל, נכות פתאומית של הילד או קריסה כלכלית טוטאלית שלה), ושהסכום המקורי אינו מספק את צרכיו המינימליים. אם היא סתם רוצה "עוד כסף" כי המשכורת שלך עלתה – בית המשפט יזרוק אותה מכל המדרגות ויחייב אותה בהוצאות משפט.

34. בכל פעם שיש ויכוח על הילדים, היא מגישה תלונת שווא במשטרה על אלימות ומשיגה צו הרחקה. איך עוצרים את זה?

זהו "טרור משפטי" שנועד להשיג יתרון טקטי. הדרך להתמודד עם זה היא לא להתגונן, אלא לתקוף. אם התיק נסגר בלא כלום ("חוסר אשמה"), עליך להגיש נגדה תביעת נזיקין בגין לשון הרע ונגישה (שימוש לרעה בהליכי משפט). בנוסף, בהליכי המשמורת, הצגת דפוס של תלונות שווא יכולה לפגוע באמינותה כאם משמורנית ולשמש כראיה לניכור הורי. חשוב מאוד: לעולם אל תהיה איתה ביחידות ללא הקלטה או עדים בתקופות מתוחות.

35. היא חוסמת אותי בטלפון כשהילדים אצלה ולא נותנת לי לדבר איתם. האם זו הפרה?

כן. רוב הסכמי הגירושין כוללים סעיף המחייב "קשר טלפוני סביר" בין ההורה לילדים כשהם אצל ההורה השני. מניעת קשר טלפוני היא הפרה של זמני השהות (הווירטואליים). הפתרון המיידי הוא פנייה לעורך הדין שלה עם איום בבקשה לביזיון בית משפט. אם זה נמשך, מבקשים מבית המשפט לקבוע "חלון זמן קשיח" (למשל: כל יום ב-19:00 שיחת וידאו) ולקבוע קנס על כל פעם שהשיחה לא מתאפשרת. שופטים שונאים "חסימות קשר" ורואים בזה פגמים בהורות.

שינוי מרחק דרמטי הוא הפרה יסודית

לשיחה עם עורך דין

36. היא רשמה את הילד לחוג יוקרתי / בית ספר פרטי בלי לשאול אותי, ועכשיו דורשת שאשלם חצי. אני חייב?

התשובה היא לא. רוב הסכמי הגירושין קובעים שנושאי חינוך (ובטח הוצאות חריגות כמו מסגרות פרטיות) דורשים הסכמה מראש ובכתב של שני ההורים. היא לא יכולה להחליט לבד ("מחטף") ואז להגיש לך את החשבון. אם היא רשמה אותו על דעת עצמה למרות התנגדותך, האחריות לתשלום נופלת עליה במלואה. אל תשלם "כדי להיות נחמד". שלח מכתב רשמי שבו אתה מבהיר שלא נתת את הסכמתך ואינך מתכוון לשאת בעלות. אם היא תנסה לגבות זאת בהוצאה לפועל, תגיש טענת "פרעתי" (שאינך חייב) ותזכה.

37. היא גרה בדירה המשותפת שלנו עד למכירה, אבל הכניסה לשם את החבר החדש שלה שחי שם בחינם. זה הגיוני?

ממש לא. זהו מצב של "עשיית עושר ולא במשפט". הדירה שייכת ב-50% לך. אם היא גרה שם, היא אולי משלמת (או מתקזזת) על החלק שלה, אבל החבר החדש שלה הוא זר לנכס. אם הוא גר שם, הוא משתמש ברכוש שלך. במקרה כזה, עליך להגיש תביעה מיידית לדמי שימוש ראויים. אתה דורש שכר דירה ריאלי עבור השימוש שעושה צד ג' (החבר) בנכס שלך. לרוב, התביעה הזו מלחיצה אותם כל כך, שהיא מזרזת את מכירת הדירה או את יציאתם מהנכס.

38. אנחנו אמורים לטוס לחו"ל עם הילדים, והיא מסרבת למסור לי את הדרכונים שלהם ברגע האחרון. מה עושים?

זוהי בריונות לשמה שנועדה לחבל בחופשה שלך ולגרום לך עוגמת נפש ונזק כספי (ביטול טיסות). אם בהסכם כתוב שמותר לך לצאת איתם לחו"ל, הסירוב שלה הוא הפרת הסכם בוטה. הפתרון המיידי: הגשת "בקשה דחופה (במעמד צד אחד) להנפקת דרכון / מסירת דרכון" לבית המשפט, תוך דרישה לחיוב הוצאות לדוגמה. ברוב המקרים השופט ייתן צו מיידי ואף יחייב אותה לשלם את הוצאות המשפט ואת עלות הטיסות אם התבטלו. לעיתים המשטרה תסייע באכיפת הצו הזה אם הוא מנוסח כצו עשה ברור.

39. היא לקחה את הילד לטיפול פסיכולוגי / נתנה לו ריטלין בלי ליידע אותי. זה מותר לה?

לא. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החלטות רפואיות מהותיות (שאינן חירום) והחלטות על טיפול נפשי מחייבות הסכמה של שני ההורים. היא לא יכולה לקבוע עובדות בשטח בנושא בריאות הנפש של הילד. אם היא עשתה זאת, היא הפרה את האפוטרופסות שלך. אתה יכול לפנות לבית המשפט בדרישה להפסיק את הטיפול לאלתר, או לחלופין לדרוש להיות מעורב ולהיפגש עם המטפל. מטפל שמקבל ילד לטיפול בידיעה שהאב מתנגד, מסתכן בעצמו בתביעה אתית ורשלנות.

40. "מלחמת התיקים": היא שולחת את הילדים אלי בלי בגדים ובלי ציוד, ודורשת ש"אקנה להם משלי".

זוהי טקטיקה נפוצה ומתישה. החוק והפסיקה קובעים כי דמי המזונות שאתה משלם (בין אם למשמורת מלאה ובין אם במשמורת משותפת כשיש פערי שכר) כוללים את רכיב הביגוד וההנעלה. התפקיד שלה הוא לצייד את הילדים בבגדים ראויים לזמני השהות. אם היא שולחת אותם "ריקים", היא מועלת בתפקידה. האסטרטגיה: אל תיתן לילדים לסבול. קנה להם בגדים שיהיו אצלך, אבל שמור את הקבלות. במקביל, הגש תביעה להשבת עלויות או קיזוז מהמזונות (באישור בית משפט בלבד!) בטענה שהיא לא מספקת את הצרכים שעבורם אתה משלם מזונות. שופטים לא אוהבים אימהות שמשתמשות בבגדי ילדים ככלי נשק.

בגדים זה צורך בסיסי שכלול בהסכם בד"כ

לשיחה עם עורך דין

סיכום המדריך המלא: האכיפה היא שפת המעשים

קוראים יקרים, בפרק זה של המדריך, למדנו שפסק דין הוא לא המילה האחרונה, אלא רק תחילתו של מבחן המציאות. ראינו שהמערכת המשפטית של 2026 מעניקה לכם כוח אדיר: היכולת להיכנס לחשבונות בנק דיגיטליים, היכולת לעצור אדם בביתו בגין חוב מזונות, והיכולת להשתלט על נכסי נדל"ן ולמכור אותם בכוח.

אבל הכלים האלו לא עובדים מעצמם. הם דורשים אסטרטגיה. ההבדל בין תיק שנסגר בחוסר מעש לבין תיק שנגבה במלואו, הוא הנכונות שלכם ללכת עד הסוף. לא לוותר על "מחציות", לא לפחד מאיומי סרק, ולא להתנצל על כך שאתם עומדים על הזכויות שלכם. הכסף הזה הוא לא מותרות, הוא העתיד של הילדים שלכם והחופש הכלכלי שלכם.

משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו , הופכים פסקי דין לכסף בבנק. אנו לא רק עורכי דין לגירושין; אנו מומחים לאסטרטגיית אכיפה. אנו יודעים איפה הכסף מוסתר, איך ללחוץ על הנקודות הרגישות, ומתי הזמן הנכון להפוך את הלחץ להסכם משתלם. אל תישארו עם הנייר ביד. בואו נהפוך אותו למציאות.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | מומחים בדיני משפחה

ליווי וייצוג משפטי באכיפת פסקי דין והסכמים

אל תהססו לנקוט פעולה כאשר הסכם או פסק דין אינם מקוימים. משרדנו מתמחה בייצוג משפטי ובאכיפת הסכמים ופסקי דין בתחום דיני המשפחה. אנו נסייע לכם להשתמש בכלים המשפטיים העומדים לרשותכם כדי לאכוף את זכויותיכם וזכויות ילדיכם, ונוודא שאתם מקבלים את המגיע לכם. צרו קשר עוד היום כדי לפעול בנחישות וביעילות.

צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

לייעוץ משפטי בנושא אכיפת פסקי דין

למאמר הבא

צור קשר