משמורת ילדים ומזונות 2026: מהי אחריות הורית משותפת ? המדריך המלא מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 7 בספט׳ 2025
- זמן קריאה 16 דקות
עודכן: 31 בדצמ׳ 2025
מבוא: הילדים במרכז | ההגנה על הקטינים בפירוק התא המשפחתי
החלטה על גירושין היא רעידת אדמה. הקרקע היציבה של התא המשפחתי נסדקת, והבית שהיה מבצר מתפרק לשני בתים נפרדים. בתוך הכאוס הרגשי והכלכלי הזה, עומדים הילדים. הם לא צד לסכסוך, הם לא בחרו בפרידה, אבל הם אלו שעלולים לשלם את המחיר הכבד ביותר.
בעשור האחרון, וביתר שאת לקראת שנת 2026, עבר העולם המשפטי בישראל מהפכה שקטה אך דרמטית. המונחים הישנים של "משמורת בלעדית" ו"אב מבקר" מפנים את מקומם למושגים חדשים של "אחריות הורית משותפת" ו"זמני שהות שווים". בתי המשפט כבר לא מניחים אוטומטית שהילד צריך להיות אצל האמא ושהאבא הוא רק "כספומט". הגישה החדשה רואה בשני ההורים דמויות דומיננטיות ושוות ערך בחיי הילד.
במדריך מקיף ופורץ דרך זה, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, ננווט אתכם בתוך המציאות המשפטית החדשה. נסביר מהי הלכת בע"מ 919/15 ששינתה את כללי המשחק במזונות, איך מחשבים מזונות במשמורת משותפת, ומדוע המונח "משמורת" עצמו הופך ללא רלוונטי. המטרה שלנו היא אחת: לעזור לכם להגן על הילדים ולהבטיח להם (ולכם) יציבות כלכלית ונפשית.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': אחריתה של "המשמורת" ולידתה של "האחריות ההורית"
1. מה זה בכלל "משמורת"?
באופן מסורתי, "משמורת" הייתה תואר כבוד משפטי שניתן להורה שאצלו הילדים ישנים רוב הזמן (לרוב האם). ההורה השני הוגדר כהורה בעל "הסדרי ראייה". החלוקה הזו יצרה היררכיה הורית: הורה עיקרי והורה משני.
אולם, ועדות מומחים (כמו ועדת שניט) המליצו לבטל את המונח הזה. כיום, בתי המשפט מעדיפים לדבר על "אחריות הורית משותפת". המשמעות היא ששני ההורים נשארים האפוטרופוסים הטבעיים של הילד, שניהם מקבלים החלטות על חינוך ובריאות, ושניהם מעורבים בחיי היומיום. השאלה היא לא "מי המשמורן", אלא איך מחלקים את הזמן.
2. חזקת הגיל הרך: הסדק בחומה
החוק הישראלי (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) עדיין מכיל סעיף ארכאי הקובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אימם, אלא אם טובתם דורשת אחרת ("חזקת הגיל הרך").
בפועל, בתי המשפט לענייני משפחה כמעט רוקנו את הסעיף הזה מתוכן. כיום, אב שמעוניין להיות מעורב ושיש לו מסוגלות הורית תקינה, יקבל זמני שהות משמעותיים (כולל לינות באמצע שבוע) גם לפעוטות בני שנתיים ושלוש. בתי הדין הרבניים, לעומת זאת, נוטים להיות שמרניים יותר ולשמור על החזקה. זהו אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים בגירושין.
3. זמני שהות (הסדרי ראייה): הלו"ז החדש
החלוקה הקלאסית של "פעמיים בשבוע בלי לינה וכל סופ"ש שני" נעלמת מהעולם. המודל הרווח כיום הוא משמורת משותפת או זמני שהות נרחבים.
דוגמה לחלוקה שוויונית (50-50):
ימים ב' ו-ד' אצל האב (כולל לינה).
ימים א' ו-ג' אצל האם (כולל לינה).
סופי שבוע לסירוגין (חמישי עד ראשון בבוקר).
מודל זה מבטיח שהילד רואה את שני הוריו כמעט כל יום, ומונע נתק. עם זאת, הוא דורש קרבה גיאוגרפית (גורים באותה עיר) ותקשורת סבירה בין ההורים.
חלק ב': המהפכה הכלכלית | מזונות ילדים ב-2026
4. המצב הישן: האב משלם הכל
עד שנת 2017, החוק (שנשען על הדין העברי) הטיל על האב חובה אבסולוטית לזון את ילדיו ("מזונות הכרחיים"), ללא קשר להכנסת האם ולזמני השהות. אב שהרוויח 6,000 ש"ח שילם מזונות גם אם האם הרוויחה 20,000 ש"ח. זה יצר עיוותים כלכליים קשים ותחושת קיפוח.
5. המהפכה: הלכת בע"מ 919/15
ביולי 2017, בית המשפט העליון הוציא פסק דין היסטורי ששינה את העולם. ההלכה קובעת כי עבור ילדים בגילאי 6 עד 15, חובת המזונות אינה חלה רק על האב, אלא על שני ההורים מדין צדקה.
המשמעות המעשית היא שגובה המזונות ייקבע לפי שני פרמטרים מרכזיים:
יחס ההכנסות: כמה כל הורה מרוויח (כולל פוטנציאל השתכרות).
יחס זמני השהות: כמה זמן הילדים נמצאים אצל כל הורה.
במצב של משמורת משותפת מלאה והכנסות זהות | האב לא ישלם מזונות כלל! כל הורה יישא בהוצאות הילדים כשהם אצלו (אוכל, בילויים), והוצאות חריגות (חוגים, רפואה) יחולקו חצי-חצי.
6. ומה עם ילדים מתחת לגיל 6?
כאן המהפכה עדיין חלקית. לגבי "קטני קטנים" (עד גיל 6), הדין האישי עדיין מטיל את החובה הבסיסית על האב. האב חייב לספק את הצרכים ההכרחיים (מזון, ביגוד בסיסי, מדור).
עם זאת, גם כאן בתי המשפט החלו להתחשב בזמני השהות. אם האב מגדל את הילד מחצית מהזמן וקונה לו אוכל ובגדים, סכום המזונות יופחת (לא יבוטל, אבל יופחת) כדי לא ליצור כפל תשלום.
טבלת השוואה: איך מחשבים מזונות היום?
הפרמטר | עד גיל 6 (הדין הישן/נוכחי) | מעל גיל 6 (הלכת 919/15) |
החובה לשלם | אב בלבד (צרכים הכרחיים). | שני ההורים (לפי הכנסה). |
השפעת זמני שהות | השפעה מועטה (הפחתה קלה). | השפעה דרמטית (עד ביטול). |
הכנסת האם | כמעט לא רלוונטית. | קריטית לנוסחת החישוב. |
הוצאות מדור | האב משלם חלק יחסי. | מתחלק לפי יחס הכנסות. |
חלק ג': מלחמת הערכאות | המירוץ שקובע את העתיד
7. בית המשפט למשפחה מול בית הדין הרבני
מדינת ישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה מתקיימת דואליות שיפוטית בתחום המשפחה. מצד אחד עומד בית המשפט לענייני משפחה (ערכאה אזרחית), ומצד שני עומד בית הדין הרבני (ערכאה דתית). לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה לדון בנושאי משמורת, רכוש ומזונות (בכפוף לתנאים מסוימים).
ההבדל ביניהן הוא תהומי. בעוד שבית המשפט למשפחה פוסק לפי עקרונות השוויון המגדרי והלכת 919/15 באופן ליברלי, בית הדין הרבני כפוף לדין העברי ולעיתים נוטה לשמרנות מסורתית. לדוגמה, בתי הדין הרבניים נוטים פחות לבטל את חובת המזונות של האב גם במשמורת משותפת, ונוטים יותר לשמר את חזקת הגיל הרך אצל האם.
8. מירוץ הסמכויות: כל הקודם זוכה
המצב המשפטי הזה יוצר תופעה המכונה "מירוץ הסמכויות". הכלל הוא פשוט ואכזרי. מי שמגיש את התביעה ראשון קובע היכן יתנהל התיק כולו. אם הבעל הקדים והגיש תביעת גירושין כרוכה (שכוללת משמורת ומזונות) לבית הדין הרבני, התיק יינעל שם. אם האישה הקדימה והגישה תביעה ליישוב סכסוך ולמשמורת בבית המשפט למשפחה, התיק יתנהל שם.
המשמעות האסטרטגית היא אדירה. בחירה נכונה של הערכאה יכולה להיות שווה מאות אלפי שקלים לאורך חיי הילד. עורך דין מומחה יודע לנתח את נתוני התיק הספציפי (גיל הילדים, רמת ההכנסה, מידת הדתיות של הצדדים) ולהמליץ לאן לרוץ. לעיתים עדיף לאב לנהל את המזונות במשפחה ואת הגירושין ברבני, ולעיתים ההפך. הטעות הגדולה ביותר היא השתהות. ברגע שהצד השני הגיש, הדלת נסגרת.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ד': קורת גג לילד | דמי מדור ואחזקת מדור
9. המתמטיקה של שכר הדירה
בנוסף למזונות השוטפים (אוכל וביגוד), הורה (לרוב האב) מחויב להשתתף בהוצאות המגורים של הילדים. רכיב זה נקרא "מדור". המטרה היא להבטיח שלילדים תהיה קורת גג ראויה. החישוב הקלאסי של השתתפות בשכר דירה הוא:
ילד אחד: 33% משכר הדירה.
שני ילדים: 40% משכר הדירה.
שלושה ילדים ומעלה: 50% משכר הדירה.
בנוסף לשכר הדירה, יש לשלם את חלקם היחסי של הילדים ב"אחזקת המדור" (חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, אינטרנט).
10. מדור במשמורת משותפת: סוף לכפל התשלומים?
בעבר, אב שילם את חלקו במדור של האם (למשל 2,000 ש"ח) וגם שכר דירה לעצמו כדי להחזיק חדר לילדים בביתו. הלכת 919/15 והפסיקה שבאה בעקבותיה שינו את התמונה. כיום הטענה הרווחת היא: אם הילדים גרים חצי מהזמן אצל האב, הרי שגם האב מספק להם מדור בפועל. לכן, אין היגיון לחייב אותו להשתתף במלוא המדור של האם. במקרים של זמני שהות שווים והכנסות דומות, בתי המשפט נוטים להפחית משמעותית את רכיב המדור ואף לבטלו כליל, מתוך הבנה ששני ההורים נושאים בנטל הדיור באופן עצמאי ושווה.
חלק ה': הצד האפל | ניכור הורי וסירוב קשר
11. המגפה השקטה: הסתה וניתוק
ניכור הורי (Parental Alienation) הוא תופעה הרסנית שבה הורה אחד (ההורה המנכר) מסית את הילד כנגד ההורה השני, עד למצב של נתק מוחלט וסירוב של הילד לפגוש את ההורה המנוכר. זה נעשה באמצעות שטיפת מוח, יצירת פחדים שווא ("אבא מסוכן", "אמא לא אוהבת אותך") ומחיקת דמותו של ההורה השני.
מערכת המשפט הישראלית הכריזה מלחמה על תופעה זו. בתי המשפט רואים בניכור הורי התעללות רגשית בקטין. ההבנה היא שילד זקוק לשני הורים כדי להתפתח נפשית. ילד מנוכר גדל עם חסך רגשי עמוק ועם תפיסת מציאות מעוותת.
12. הסנקציות: כשבית המשפט מוריד את הכפפות
כאשר עולה חשד לניכור הורי, בית המשפט ממנה מומחה לבחינת האינטראקציה ההורית. אם נקבע שאכן מתקיים ניכור, הסעדים הם חריפים:
קנסות כספיים: הטלת קנס כספי (סנקציה ע"פ פקודת בזיון בית משפט) על כל מפגש שלא התקיים.
טיפול בכפייה: חיוב ההורים והילד בטיפול פסיכולוגי לחידוש הקשר.
העברת משמורת: הצעד הקיצוני ביותר. בית המשפט יכול להחליט להוציא את הילד מביתו של ההורה המנכר ולהעבירו למשמורת ההורה המנוכר, כדי לנתק את ההסתה ולהציל את הקשר. זהו "הפתרון הגרעיני" שנשמר למקרים קשים.
ביטול מזונות ("בן מרדן"): במקרים שבהם הילד (לרוב נער מתבגר) מסרב לפגוש את אביו ללא סיבה מוצדקת, בית הדין הרבני (ולעיתים בית המשפט) רשאי להכריז עליו כ"בן מרדן" ולבטל את מזונותיו עד שיחדש את הקשר.
חלק ו': אתגרים גיאוגרפיים ורפואיים
13. מעבר דירה (Relocation): הקרב על המרחק
מה קורה כשהאם רוצה לעבור עם הילדים לעיר אחרת או לחו"ל בעקבות עבודה או זוגיות חדשה? החוק אוסר על הורה לעבור עם הילדים למרחק המשבש את הקשר עם ההורה השני, ללא הסכמתו או אישור בית משפט. בישראל, המרחק המקובל כסביר הוא עד כ-30 או 40 ק"מ. מעבר מעל למרחק זה דורש בחינה מעמיקה. בית המשפט ישקול את טובת הילד, את יכולתו לשמור על קשר עם ההורה השני, ואת זכותו של ההורה המשמורן לחופש תנועה. במקרים רבים, בית המשפט יאשר את המעבר אך יטיל על ההורה שעובר את נטל ההסעות ואת העלויות הכרוכות בהן.
14. ילדים עם צרכים מיוחדים: מזונות מוגדלים
כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים (אוטיזם, נכויות פיזיות, לקויות למידה קשות), כללי המזונות הרגילים משתנים. במקרה זה, הצרכים של הילד הם גבוהים משמעותית מהממוצע. בית המשפט יפסוק "מזונות מוגדלים" הכוללים הוצאות לטיפולים פרה-רפואיים, סייעת, חינוך מיוחד ותרופות. בנוסף, חובת המזונות לילד עם צרכים מיוחדים אינה מסתיימת בגיל 18, אלא עשויה להימשך כל ימי חייו (או כל עוד הוא תלוי בהוריו), מכוח סעיף בחוק המזונות המדבר על "ילד נזקק". זהו נטל כלכלי כבד שמחייב תכנון ארוך טווח במסגרת הסכם הגירושין.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
מחירון המזונות החדש ב-2026: איך זה עובד?
הסיטואציה | מה היה פעם? (העולם הישן) | מה קורה היום? (המהפכה) | איך ליעוז בלסיאנו חוסך/משיג לכם כסף? |
משמורת משותפת מלאה | האבא משלם מזונות מלאים גם אם הילדים אצלו חצי שבוע. | אפשרות לביטול מזונות! (לילדים מעל גיל 6, כשהשכר דומה). | בניית הסכם שמוכיח שוויון זמנים ושוויון הכנסות כדי להפחית את התשלום למינימום או לאפס. |
פערי שכר גבוהים | לא משנה כמה האישה מרוויחה, הגבר משלם. | נוסחת האיזון. אם האישה מרוויחה יפה, סכום המזונות יורד דרמטית. | הצגת תלושי שכר ופוטנציאל השתכרות בצורה שמשקפת את המציאות האמיתית בבית המשפט. |
"מחצית שנייה" (חגים וחופש) | מריבות אינסופיות על מי משלם מה. | חשבון הוצאות משותף. ההורים מתחלקים ישירות בהוצאות, פחות כסף עובר מיד ליד. | ניסוח מנגנון "חשבון משותף" שמונע חיכוכים ונותן שקיפות מלאה על כל שקל. |
ילדים מתחת לגיל 6 | חזקת הגיל הרך | הילדים אוטומטית אצל האמא, האבא משלם. | כרסום בחזקה. בתי המשפט פתוחים יותר למשמורת משותפת גם בגיל הרך. | מאבק על זמני שהות רחבים כבר מההתחלה, מה שמפחית את נטל המזונות העתידי. |
בואו נשים את הקלפים על השולחן: הסכם מזונות ומשמורת הוא העסקה הכלכלית הכי גדולה ביותר, יותר ממשכנתא. טעות של 500 שקל בחודש מצטברת ל-100,000 שקל עד שהילד מגיע לגיל 18. ב-2026, מי שלא מבין את הקשר בין 'זמני שהות' לבין 'גובה המזונות', פשוט זורק כסף או משאיר את הילדים שלו בחוסר. בליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, אנחנו לא ניתן לזה לקרות.
אל תנחשו. לחצו כאן לשיחת 'קונסליירי' בוידאו לתכנון מזונות מדויק ואסטרטגיית משמורת עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
המדריך המעשי | מודלים של משמורת וזמני שהות ב-2026
15. מעבר לכותרות: סוגי המשמורת הנפוצים במציאות החדשה
בשנת 2026, המושגים המשפטיים התגמשו כדי להתאים למציאות חיים דינמית. בתי המשפט למשפחה (וביניהם בית המשפט בראשון לציון המשרת את תושבי בת ים והסביבה) אינם מסתפקים עוד בפתרונות "בית ספר". עורכי הדין במשרדנו בונים עבור הלקוחות מודלים מותאמים אישית ("חליפה לפי מידה"). הנה המודלים המובילים כיום:
אחריות הורית משותפת (הסטנדרט החדש): זהו המודל המועדף כיום על הפסיקה ועל גורמי הטיפול. במודל זה, ללא קשר לשאלה אצל מי הילד ישן הלילה, שני ההורים הם "מנהלי על" של חיי הילד. שניהם מקבלים כל מייל מבית הספר, שניהם חותמים על אישורים רפואיים, ושניהם נוכחים בצמתים חשובים. זהו המודל הבריא ביותר פסיכולוגית לילד, שאינו מרגיש שיש לו "הורה סוג א'" ו"הורה סוג ב'".
משמורת יחידנית (Sole Custody): מודל שהופך לנדיר יותר, אך עדיין קיים במקרים של מסוגלות הורית פגומה, מרחק גיאוגרפי עצום (אילת מול בת ים), או קונפליקט בעצימות גבוהה שאינו מאפשר שום תקשורת. במצב זה, הורה אחד מקבל את הסמכות להכריע (למשל, לאיזה בית ספר לרשום) כדי למנוע שיתוק בחיי הילד.
מודל הנסטינג (Nesting - "הקן"): מודל חדשני שתופס תאוצה בקרב זוגות אמידים או בתקופות מעבר קצרות. הרעיון הוא שהילדים נשארים לגור בבית המקורי ("הקן"), וההורים הם אלו שמתחלפים ו"נודדים" לדירה אחרת כשהם לא במשמורת. המודל חוסך מהילדים את המעבר בין בתים, אך הוא יקר כלכלית (מחזיקים 3 בתים בפועל) ודורש בגרות רגשית גבוהה מההורים.
16. האלגוריתם של הזמן: חלוקת זמני שהות (הסדרי ראייה)
איך מחלקים את השבוע? התשובה תלויה בגיל הילדים, במרחק המגורים ובסדר היום של ההורים. אנו במשרד ליעוז בלסיאנו בבת ים נתקלים ביומיום בשלושה מודלים מרכזיים:
מודל 2-2-5-5 (המודל השוויוני): זהו המלך הבלתי מעורער של המשמורת המשותפת.
ימים ב' ו-ג': תמיד אצל האב.
ימים ד' ו-ה': תמיד אצל האם.
סופי שבוע (שישי-שבת): לסירוגין.
היתרון: לילד יש עוגנים קבועים. הוא יודע שביום שני הוא תמיד אצל אבא. זה מייצר ביטחון ושקט נפשי, ומקל על ההורים בתכנון חוגים ועבודה.
מודל שבוע-שבוע (7/7): מתאים בעיקר למתבגרים (בני נוער). הילד נמצא שבוע שלם אצל הורה אחד ושבוע שלם אצל השני.
היתרון: מינימום מעברים (פחות תיקים, פחות נסיעות). מאפשר "שקיעה" עמוקה לשגרה אצל כל הורה.
החיסרון: געגוע ארוך מדי להורה השני אצל ילדים צעירים.
מודל פעמיים בשבוע ללא לינה (המסורתי): המודל הישן שבו האב פוגש את הילדים פעמיים בשבוע לכמה שעות ומחזיר אותם לישון אצל האם. מודל זה הולך ונעלם ב-2026, שכן הוא הופך את האב ל"בייביסיטר" ולא להורה מלא. הוא נשמר בעיקר כאשר לאב אין תנאי מגורים מתאימים ללינת ילדים או במקרים של פעוטות יונקים.
17. הורות בעידן ההיברידי: עבודה מרחוק וטכנולוגיה
שנת 2026 הביאה איתה שינוי מבורך בשוק העבודה, המשפיע ישירות על הסדרי המשמורת. המעבר לעבודה היברידית ועבודה מהבית מאפשר לאבות ואימהות רבים יותר להיות זמינים בצהריים לאיסוף הילדים. אם בעבר אבות טענו "אני עובד עד 18:00 ולא יכול לקחת משמורת משותפת", היום המחשב הנייד מאפשר להשלים שעות עבודה מהבית כשהילדים ישנים. בתי המשפט בוחנים כיום את הזמינות ההורית בפועל ולא רק את הגדרת המשרה.
בנוסף, הטכנולוגיה נכנסה לתוך הסכמי הגירושין. אנו מכניסים להסכמים סעיפים המחייבים שימוש באפליקציות לניהול הורות (כמו FamilyWizard או אפליקציות ישראליות מקבילות). אפליקציות אלו מרכזות את הלו"ז, את ההוצאות המשותפות ואת התקשורת, ומונעות את ה"טלפון השבור" והמריבות בווטסאפ. כל ההודעות מתועדות, שקופות וניתנות להצגה בבית המשפט במקרה של הפרת הסכם.
18. הלוקיישן קובע: חשיבות המגורים (בת ים כמקרה בוחן)
אחד התנאים הקריטיים לקיומה של משמורת משותפת הוא קרבה גיאוגרפית. לא ניתן לקיים מודל של 2-2-5-5 אם הורה אחד גר בבת ים והשני בנתניה. הילד לא יכול לנסוע שעה לבית הספר בבוקר.
אנו רואים חשיבות עליונה בעיגון אזור המגורים בהסכם. זוגות רבים באזור המרכז בוחרים להישאר לגור באותה עיר (למשל, שני ההורים שוכרים דירות בבת ים או בראשון לציון המערבית) כדי לאפשר לילדים להגיע עצמאית ברגל או באופניים לשני הבתים ולבית הספר. בית המשפט לענייני משפחה יקשה מאוד על הורה שרוצה להתרחק עם הילדים מהרדיוס של מוסדות החינוך, שכן טובת הילד מחייבת שמירה על המרקם החברתי שלו. לקוחות המשרד שלנו בבת ים זוכים לייעוץ אסטרטגי שממפה את אזורי הרישום למוסדות החינוך כדי להבטיח שהפרידה לא תנתק את הילד מחבריו לכיתה.
חלק ז': 20 שאלות ותשובות מורחבות (המדריך המשפטי המלא להורים)
1. האם ניתן לבטל כליל את דמי המזונות במשמורת משותפת?
תשובה: על פי הלכת בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון, התשובה חיובית, אך בכפוף לתנאים ספציפיים. כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, אם זמני השהות שווים (50-50) והכנסות ההורים דומות (כולל פוטנציאל השתכרות ונכסים), בית המשפט לענייני משפחה עשוי לקבוע כי לא ישולמו מזונות בסיס כלל. במצב זה, כל הורה נושא בהוצאות הילדים כשהם אצלו, והוצאות חריגות (חינוך ורפואה) מחולקות בחלקים שווים. עם זאת, בבתי הדין הרבניים הגישה שמרנית יותר ולעיתים עדיין נפסק סכום מינימלי.
2. מה קורה אם האב מסרב לשלם את המזונות שנפסקו?
תשובה: פסק דין למזונות הוא חוב כספי בעל קדימות עליונה. אם האב אינו משלם, ניתן לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל במסלול מזונות (שהוא מסלול מהיר ואגרסיבי יותר מגבייה רגילה). ניתן להטיל עיקולים על משכורת, חשבונות בנק, רישיון נהיגה ואף להוציא צו מאסר (בגין חוב עבר) וצו עיכוב יציאה מהארץ. במקרים שבהם האב חסר יכולת או נעלם, ניתן לתבוע תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (בכפוף למבחני הכנסה של האם).
3. האם הורה משמורן רשאי לעבור עם הילדים לעיר אחרת ללא הסכמה?
תשובה: הכלל המשפטי הוא ששינוי מקום מגורים המשפיע מהותית על זמני השהות או על מוסדות החינוך דורש הסכמה של שני ההורים או אישור בית משפט. מעבר דירה בתוך אותה עיר (למשל משכונה אחת לאחרת בבת ים) הוא בדרך כלל לגיטימי. אולם, מעבר לעיר מרוחקת (למשל מבת ים לחיפה) שייאלץ את הילדים להחליף מסגרות ויקשה על ההורה השני לפגוש אותם, ייחשב כ"מחטף" ובית המשפט עשוי להוציא צו מניעה ואף להורות על החזרת הילדים.
4. עד איזה גיל חייבים לשלם מזונות ילדים?
תשובה: החובה לשלם מזונות מלאים חלה עד הגיע הילד לגיל 18 או עד סיום הלימודים התיכוניים (המאוחר מביניהם). בתקופת השירות הצבאי (חובה) או השירות הלאומי, הפסיקה קובעת כי חובת המזונות יורדת לשליש מהסכום המקורי (33%). הורים רבים מעגנים בהסכם הגירושין את המשך התמיכה גם בתקופת לימודים אקדמיים, אך זוהי התחייבות חוזית ולא חובה מכוח החוק.
5. מהו הדין כאשר הילד מסרב לפגוש את אחד ההורים ("בן מרדן")?
תשובה: כאשר ילד (לרוב בגיל ההתבגרות) מסרב לקיים קשר עם אחד ההורים ללא צידוק אובייקטיבי (כגון אלימות), התופעה מכונה "מרדנות". בתי הדין הרבניים, ולעיתים גם בתי המשפט, רשאים להפעיל סנקציה של הפחתה או ביטול מוחלט של דמי המזונות עבור אותו ילד, כאמצעי לחץ לחידוש הקשר. זוהי סנקציה קיצונית שננקטת רק לאחר שמוצו ניסיונות טיפוליים לחידוש הקשר.
6. האם סבים וסבתות זכאים להסדרי ראייה עם הנכדים?
תשובה: כעיקרון, להורים יש אוטונומיה בגידול ילדיהם. אולם, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט להורות על קביעת דרכי קשר בין סבים לנכדים במקרים של נתק, אם הדבר הוא לטובת הילד. תביעות כאלו נפוצות כאשר אחד ההורים נפטר או כאשר קיים סכסוך גירושין קשה שבו אחד הצדדים מונע קשר עם המשפחה המורחבת.
7. כיצד מחלקים את הוצאות החינוך והרפואה ("מחצית על מחצית")?
תשובה: בנוסף למזונות השוטפים, מקובל לפסוק כי שני ההורים יישאו בחלקים שווים (50-50) בהוצאות החריגות. הוצאות אלו כוללות: חוגים, שיעורים פרטיים, קייטנות, טיפולי שיניים, משקפיים, וטיפולים פסיכולוגיים. חשוב מאוד להגדיר בהסכם מנגנון הסכמה מראש לגבי גובה ההוצאה וזהות המטפל, כדי למנוע מחלוקות עתידיות סביב כל קבלה.
8. האם ניתן לשנות את סכום המזונות שנקבע בהסכם גירושין?
תשובה: פסק דין למזונות לעולם אינו "סופי" במובן המוחלט. ניתן לפתוח אותו מחדש אם חל "שינוי נסיבות מהותי" שלא ניתן היה לצפותו בעת החתימה. דוגמאות לשינוי מהותי: פיטורים ממושכים ונכות של האב, התעשרות פתאומית של האם, או שינוי דרמטי בצרכי הילד (מחלה חלילה). שינוי קל בהכנסות או נישואין מחדש בדרך כלל לא יצדיקו פתיחת ההסכם.
9. האם הכנסתה של בת זוג חדשה משפיעה על המזונות?
תשובה: באופן ישיר, הכנסתה של בת הזוג החדשה של האב אינה רלוונטית, שכן אין לה חובה לזון את הילדים שאינם שלה. אולם, בית המשפט עשוי להתחשב בהכנסתה כחלק מ"הכנסות משק הבית" של האב, מה שמגדיל את ההכנסה הפנויה שלו ומאפשר לו לשלם מזונות גבוהים יותר לילדיו מהנישואין הראשונים.
10. מה קורה אם ההורים לא מסכימים על חינוך הילד (דתי/חילוני)?
תשובה: מחלוקות בענייני חינוך הן נפוצות. העיקרון המנחה הוא "המשכיות החינוך". אם הילד התחנך בזרם הממלכתי-דתי לפני הגירושין, בית המשפט ייטה להשאיר אותו באותו זרם כדי לשמור על יציבות. הורה שרוצה לשנות את אופי החינוך באופן קיצוני יצטרך להוכיח כי השינוי הוא לטובת הילד, נטל הוכחה שקשה מאוד להרימו.
11. האם ניתן להוציא דרכון לילד ללא חתימת ההורה השני?
תשובה: הנפקת דרכון ויציאה מהארץ דורשות הסכמה של שני האפוטרופוסים. אם הורה אחד מסרב לחתום על הדרכון באופן שרירותי (כדי למנוע חופשה), ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה ל"היתר יציאה מהארץ" ובקשה להורות למשרד הפנים להנפיק דרכון. בית המשפט יאשר זאת לרוב בכפוף להפקדת ערבויות שיבטיחו את חזרת הילד.
12. מהו תפקידו של העובד הסוציאלי (תסקיר סעד)?
תשובה: פקיד סעד (עובד סוציאלי לסדרי דין) הוא "עיניו ואוזניו" של בית המשפט. בתיקי משמורת מורכבים, בית המשפט ממנה פקיד סעד שיבקר בבתי ההורים, ישוחח עם הילדים ויגיש המלצות בכתב (תסקיר). להמלצות אלו יש משקל מכריע בפסק הדין, ולכן שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה הוא קריטי.
13. האם חובה ללכת לגישור לפני שמגישים תביעה?
תשובה: כן. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (2016) מחייב להגיש קודם כל "בקשה ליישוב סכסוך". לאחר מכן, הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט ל-4 מפגשי מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). רק אם המפגשים נכשלו ולא הושגה הסכמה, ניתן להגיש תביעות משפטיות. זוהי "תקופת צינון" שנועדה לעודד הידברות.
14. האם קצבת הילדים של הביטוח הלאומי מתחלקת בין ההורים?
תשובה: ברירת המחדל של הביטוח הלאומי היא שקצבת הילדים משולמת לאם. עם זאת, במשמורת משותפת, ההורים יכולים להסכים על חלוקת הקצבה או לפתוח חשבון בנק משותף שאליו היא תופקד. כמו כן, ניתן לפנות לביטוח הלאומי ולבקש פיצול התיק כך שכל הורה יקבל את הקצבה עבור הילדים הרשומים אצלו (אם יש יותר מילד אחד).
15. האם בגידה משפיעה על זכויות המשמורת או המזונות?
תשובה: יש להפריד בין הדברים. בגידה עשויה להוביל לשלילת כתובה בבית הדין הרבני ולגירושין, אך היא אינה רלוונטית לשאלת המשמורת או מזונות הילדים. הורה שבגד בבן זוגו אינו בהכרח הורה גרוע. בית המשפט בוחן את טובת הילד ולא מעניש הורים על התנהגותם הזוגית, אלא אם כן הבגידה נעשתה בצורה שפגעה ישירות בילדים.
16. מה דינן של מניות ואופציות בחישוב המזונות?
תשובה: בחישוב יכולת ההשתכרות של הורים (בעיקר בהייטק), בית המשפט לוקח בחשבון לא רק את הנטו בתלוש, אלא גם רכיבי שכר הוניים כמו RSU (מניות חסומות) ואופציות, וכן בונוסים שנתיים. אלו נחשבים לחלק אינטגרלי מההכנסה הפנויה לצורך קביעת גובה המזונות.
17. האם ניתן לקזז את זמני השהות מהמזונות באופן עצמאי?
תשובה: אסור בתכלית האיסור לעשות דין לעצמך. אם פסק הדין קובע סכום מסוים, האב לא יכול להחליט על דעת עצמו לקזז ממנו כספים כי "הילד היה אצלי שבועיים בחופש". קיזוז חד צדדי הוא עילה לפתיחת תיק הוצאה לפועל. כל שינוי חייב להיות מעוגן בהחלטה שיפוטית או בהסכמה בכתב.
18. מה קורה אם הורה אחד רוצה לחסן את הילד והשני מתנגד?
תשובה: סוגיות רפואיות (כולל חיסונים, טיפולי שיניים, ניתוחים) דורשות הסכמה של שני ההורים. במקרה של מחלוקת, בית המשפט ימנה גורם רפואי מוסמך שיכריע לפי טובת הילד והמלצות משרד הבריאות. ברוב המקרים, בתי המשפט נוטים לאמץ את עמדת הרפואה הקונבנציונלית.
19. האם משמורת משותפת אפשרית גם לתינוקות יונקים?
תשובה: כן, אך בהתאמות. בתי המשפט מעודדים קשר רציף עם האב גם בגיל הינקות. אם התינוק יונק, ייתכן שלא ילין אצל האב בתחילה, אלא יגיע למפגשים תכופים וקצרים. ככל שהילד גדל והתלות בהנקה יורדת, זמני השהות יורחבו בהדרגה עד ללינה מלאה.
20. מדוע חשוב לערוך צוואה לאחר הגירושין?
תשובה: הגירושין מנתקים את הקשר הזוגי, אך לא את זכויות הירושה של הילדים. אם חלילה אחד ההורים נפטר, הילדים יורשים אותו. הבעיה היא שההורה השני (הגרוש/ה) הופך לאפוטרופוס על רכוש הילדים. כדי למנוע מצב שהגרוש ישלוט בכספי הירושה שלכם, מומלץ לערוך צוואה ולקבוע מנהל עיזבון חיצוני שידאג לכספים עד שהילדים יגדלו.
סיכום: להחליף את שדה הקרב בשולחן הדיונים
תהליך הגירושין הוא ללא ספק אחת התקופות המאתגרות ביותר בחייו של אדם. הכאב על פירוק הבית, החרדה הכלכלית והדאגה לילדים יוצרים סערה רגשית שקשה לנהל. אולם, כפי שראינו במדריך מקיף זה, שנת 2026 מביאה איתה בשורה של איזון ושפיות. המעבר לשיח של "אחריות הורית" והשוויון בנטל המזונות מאפשרים להורים לייצר מציאות חדשה וטובה יותר עבור ילדיהם.
ההבדל בין גירושין הרסניים ("מלחמת רוז ברוז") לבין פרידה מכבדת טמון בידע ובאסטרטגיה. הורה שמבין את זכויותיו, שבוחר את המודל הנכון למשפחתו ושנעזר בליווי מקצועי, יכול להפוך את המשבר להזדמנות לצמיחה.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | הבית שלכם בבת ים והמרכז
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, הממוקם בלב העשייה המשפטית (עם מומחיות מיוחדת בבתי המשפט בראשון לציון ותל אביב), הוא המצפן שלכם בים הסוער של דיני המשפחה. אנו לא רק עורכי דין; אנו אסטרטגים של משפחה.
הניסיון העשיר שלנו בייצוג אבות ואימהות מאפשר לנו לראות את התמונה המלאה. אנו יודעים מתי להילחם בבית המשפט על עקרונות, ומתי עדיף לחתור להסכם חכם שיחסוך לכם שנים של התדיינויות וכסף. המטרה שלנו היא אחת: להביא אתכם לחוף מבטחים עם הסכם יציב, כלכלי והוגן, שיאפשר לילדים שלכם לגדול בשקט.
הילדים שלכם הם לא קלף מיקוח. הם העתיד.
אל תיכנסו למאבק הזה ללא הגנה. צרו קשר עוד היום עם משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו לייעוץ ראשוני דיסקרטי. בואו נבנה יחד את הפרק הבא של חייכם.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | מצוינות משפטית, רגישות אנושית.
ייצוג וליווי מקצועי בסוגיות משפחה
משרדנו הוא משרד עורכי דין ותיק ומוביל, המתמחה בדיני משפחה וירושה. אנו מלווים זוגות בהליכי גירושין בהצלחה רבה כבר למעלה מעשור, ומעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בכל סוגיות משמורת, מזונות וחלוקת רכוש. אנו מבינים את הרגישות הרבה של הנושא, ופועלים כדי להגן על זכויותיכם ועל זכויות ילדיכם, תוך מתן יחס אישי ומקצועי.
צרו קשר עוד היום כדי להבטיח את עתיד ילדיכם.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תודה