הליך הגט בישראל: סידור גט, עילות גירושין והתמודדות עם סרבנות ב-2026
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 24 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 18 דקות
עודכן: 18 בדצמ׳ 2025
מבוא: הגט | הסוף ההלכתי שהוא התחלה משפטית חדשה
הגט, או בלשונו ההלכתית "ספר כריתות", הוא מסמך משפטי-דתי ייחודי ומכריע, המהווה את המנגנון ההלכתי הבלעדי והיחיד לסיום קשר נישואין בין יהודים. במדינת ישראל, בה אין נישואין וגירושין אזרחיים ליהודים, סוגיית הגט נתונה לסמכות ייחודית ואבסולוטית של בתי הדין הרבניים, וזאת בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.
בשונה מהליך משפטי אזרחי רגיל, שבו שופט יכול "לגזור" את הדין ולסיים את הסכסוך בהינף עט, הליך הגט דורש מעשה אקטיבי דתי-פורמלי: כתיבה ייעודית, חתימת עדים, ומסירה פיזית של הגט מידי הבעל לידי האישה. כל אלו חייבים להיעשות מתוך רצון חופשי ומלא של שני הצדדים. דרישת הרצון החופשי היא המקור למורכבות העצומה של ההליך: היא זו שפותחת פתח לסרבנות גט, לסחיטה כלכלית ולתופעת העגונות.
מאמר מקיף זה, פרק 40 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין המומחה בדיני משפחה ובליטיגציה בבתי הדין הרבניים, יצלול לעומק הדין המיוחד הזה. ננתח את העילות ההלכתיות הנדרשות כדי לחייב בגט (כגון בגידה, אלימות או "מאיס עלי"), את ההבחנה הקריטית בין "מצווה לגרש" לבין "כפיית גט", ואת הפרוצדורה הקפדנית של הטקס עצמו. נתעמק בתפקידו הקריטי של עורך הדין בבניית עילת התביעה שתשכנע את הדיינים, ונדון בדרכי ההתמודדות המשפטיות והאזרחיות עם סרבנות גט.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': סמכות, רצון חופשי והפרוצדורה בבית הדין
1. סמכות בלעדית: הדין הדתי כחוק המדינה
סמכות השיפוט הבלעדית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל (אזרחי המדינה או תושביה), ובכלל זה סידור הגט, נתונה לבתי הדין הרבניים מכוח חוק המדינה.
המשמעות המשפטית: בעוד שבית המשפט לענייני משפחה (הערכאה האזרחית) מוסמך לדון בסוגיות נלוות כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, רק בית הדין הרבני מחזיק במפתח לסטטוס האישי. בית משפט אזרחי אינו יכול "לגרש" בני זוג יהודים.
הדין החל | המשפט העברי: בבואו לדון בתביעת גירושין, בית הדין הרבני אינו פוסק לפי חוקים אזרחיים ליברליים (כגון "קרע בלתי ניתן לאיחוי"), אלא לפי דין תורה. משמעות הדבר היא שעל התובע (הבעל או האישה) להוכיח עילה הלכתית מוכרת המצדיקה את פירוק הבית.
תפקיד עורך הדין: כאן נכנסת לתמונה המומחיות של עורך הדין. תפקידו לתרגם את המשבר הזוגי (בגידה, אלימות, חוסר תקשורת) לשפה הלכתית שמייצרת עילת גירושין. עורך דין שאינו בקיא בניואנסים ההלכתיים עלול להוביל למצב של "שלום בית" כפוי ולדחיית תביעת הגירושין.
2. יסוד הרצון החופשי: הדרישה ההלכתית לקבלת הגט
הדרישה ההלכתית והמשפטית המרכזית בסידור גט היא שכל הפעולות הכרוכות בו, ובעיקר כתיבת הגט על ידי הבעל ומסירתו לידי האישה, יתבצעו מתוך רצון חופשי ומלא. אם מתברר כי הגט ניתן תחת כפייה פיזית, לחץ בלתי הוגן או מתוך טעות, הוא עלול להיפסל, והזוג ייחשב כנשוי לכל דבר ועניין (גט מעושה). עקרון הרצון החופשי הוא הסיבה המרכזית לכך שבתי הדין הרבניים נמנעים ככל הניתן מכפיית גט, אלא במקרים חמורים ביותר המעוגנים בהלכה.
כאמור, אבן היסוד של הגט היהודי היא שהוא חייב להינתן ברצונו החופשי של הבעל, ולהתקבל ברצונה החופשי של האישה. בית הדין יעשה הכל כדי להימנע ממצב של גט מעושה.
גט מעושה (גט פסול): אם הגט ניתן בכפייה (ללא הצדקה הלכתית חמורה), הוא נחשב "גט מעושה" והוא בטל ומבוטל. אישה שקיבלה גט כזה נחשבת עדיין לנשואה, וילדיה מנישואין שניים עלולים להיחשב ממזרים.
המתח האסטרטגי: דרישה זו יוצרת כוח מיקוח אדיר לצד המסרב. עורך הדין נדרש לנהל אסטרטגיה עדינה: מצד אחד להפעיל לחץ משפטי וכלכלי כבד על הצד הסרבן, ומצד שני לוודא שהלחץ אינו מגיע לרמה שתפסול את הגט מבחינה הלכתית.
הסכמה מתוך הבנה: הדרך המהירה ביותר לגט היא באמצעות הסכם גירושין כולל המוגש לאישור בית הדין, בו שני הצדדים מצהירים על הסכמתם להתגרש.מתנהל לפי כללי ההלכה היהודית.
3. שלבי ההליך: הדינמיקה שבין שלום בית לחיוב בגט
הליך סידור הגט אינו מתחיל בטקס עצמו, אלא במערכה משפטית מקדימה הנפתחת עם הגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. בשלב קריטי זה, בית הדין אינו ממהר לפרק את התא המשפחתי; הוא בוחן בקפידה את עילות הגירושין שהוצגו בפניו (כגון בגידה, אלימות, עקרות או "מאיס עלי"), ודורש ראיות לכך שאפסה התקווה לשיקום הנישואין.
לאחר שמיעת הצדדים, הדיינים נדרשים להכריע באחת הסוגיות המורכבות בדין העברי: רמת החיוב. ההחלטה יכולה לנוע על פני רצף: החל מפסיקת שלום בית ודחיית התביעה (כאשר הדיינים סבורים שיש סיכוי לשיקום), דרך המלצה לגט (מצב בו ברור שיש קרע, אך אין עילה הלכתית לכפות פרידה), ועד לדרגה הגבוהה והמחייבת של חיוב בגט או אף כפיית גט. כאן נמדדת יכולתו של עורך הדין המנוסה: עליו לנסח את התביעה ולנהל את הדיון באופן שישכנע את הדיינים כי אין מדובר במשבר חולף, אלא במצב המצדיק פסק דין הלכתי המחייב את הבעל לשחרר את אשתו.
4. כתיבת הגט: טקס גט כריתות והדיוק האבסולוטי
מרגע שהוסכם (או נפסק) על גירושין, עוברים הצדדים לשלב המעשי והמיסטי של כתיבת הגט. אין מדובר במסמך משפטי סטנדרטי המודפס במחשב, אלא בטקס דתי עתיק יומין וקפדני, המבוצע בחדר ייעודי בבית הדין תחת פיקוחם של דיינים מומחים ("מסדר הגט"). הגט נכתב בזמן אמת על ידי סופר סת"ם (סופר גיטין) באמצעות קולמוס ודיו מיוחדת, על גבי קלף, בשפה הארמית ("ספר כריתות").
ההלכה מחייבת דיוק אבסולוטי: הגט חייב להיכתב "לשמה" (במיוחד עבור הזוג הספציפי הזה), והוא חייב לכלול את השמות המדויקים של הבעל והאישה (כולל כינויים) ואת מיקום הנהרות הסמוכים לעיר שבה נכתב הגט ככל וישנם (בעבר כך היו נוהגים). כל טעות זעירה, אות שגויה, דיו שנמרח, או אי-דיוק בשם העיר, עלולה להוביל לפסילת הגט ולחשש שמא האישה תישאר אשת איש. הדיוק הקפדני הזה נועד להבטיח ודאות גמורה בסטטוס האישי ולמנוע כל ערעור עתידי על כשרות הגירושין. הבעל הוא זה שחייב למנות את הסופר ולשלם לו (או להקנות לו את הדיו והקלף), כדי שהגט יהיה רכושו המלא לפני שהוא מעבירו לאישה.
5. מסירת הגט: אקט השחרור והפקעת הקידושין
שיאו של ההליך הוא טקס מסירת הגט, המהווה את האקט הקנייני המסיים את הנישואין. לאחר שהגט נכתב, נבדק ואושר על ידי העדים והדיינים ("שאלת שמות"), מתכנסים הצדדים לביצוע המעשה. הבעל, מרצונו החופשי, אוחז בגט ומוסר אותו לידי האישה, תוך אמירת הנוסח המחייב: "הרי זה גיטך והתקבלי גיטך זה והרי את מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם".
האישה נדרשת לקבל את הגט לידיה (לרוב מגביהה אותו), וברגע זה ממש – פוקעים הנישואין והיא הופכת לאישה פנויה ("מותרת לכל אדם"). לאחר המסירה, הדיינים קורעים את הגט (כדי שלא ייעשה בו שימוש חוזר) ובית הדין מנפיק לצדדים תעודת גירושין רשמית. תעודה זו היא האסמכתא החוקית לשינוי הסטטוס במשרד הפנים, והיא זו שמאפשרת לצדדים לפתוח דף חדש בחייהם ולהינשא מחדש בעתיד.
חלק ב': עילות הגירושין ההלכתיות והמשמעות הדרמטית של סרבנות גט
6. העילות ההלכתיות: המפתח לפירוק הבית היהודי
בניגוד לבית המשפט האזרחי, שם ניתן לעיתים לפרק נישואין על בסיס "קרע בלתי ניתן לאיחוי" בלבד, בית הדין הרבני פועל תחת משטר הלכתי המחייב הצגת עילה קונקרטית ומוכחת. הנישואין נתפסים כקשר מקודש ("קידושין"), ולכן התרתם דורשת הצדקה כבדת משקל. מערכת העילות היא מגוונת, וכוללת עילות אובייקטיביות וסובייקטיביות כאחד.
בין העילות המרכזיות ניתן למנות מומים גופניים (כגון מחלות או בעיות בתפקוד המיני) שהוסתרו לפני הנישואין או שנוצרו במהלכם ומונעים חיי אישות תקינים; מעשה כיעור ובגידה, אשר במקרה של אישה, לא רק מחייבים את הבעל לגרשה אלא אף שוללים ממנה את הכתובה; והפרת חובות יסוד הנובעות מהכתובה, כגון בעל שאינו זן ומפרנס את אשתו, או אישה "מורדת" המונעת מבעלה חיי אישות. תפקידו של עורך הדין המייצג הוא לבצע "אבחון הלכתי" של הסכסוך: הוא בורר מתוך מסכת החיים הזוגית את העובדות שיכולות לבסס את העילה החזקה ביותר, ומציג אותן בפני הדיינים כהוכחה לכך שהמסגרת הזוגית קרסה ואין לה תקומה.
7. טענת "מאיס עלי": כשאין מילים לתאר את הריחוק
אחת העילות המורכבות והשכיחות ביותר בדיונים המודרניים היא טענת "מאיס עלי" (מאסתי בו/בה). משמעותה היא שאחד הצדדים הגיע למצב סובייקטיבי של תיעוב, סלידה ודחייה מוחלטת כלפי בן הזוג, עד כדי חוסר מסוגלות נפשית ופיזית להמשיך ולחיות עמו תחת קורת גג אחת או לקיים עמו יחסי אישות.
האתגר המשפטי בעילה זו הוא עצום: מאחר ומדובר בתחושה פנימית ("דברים שבלב"), בית הדין הרבני חושד לעיתים כי מדובר בטקטיקה או ב"עיניים שנתן באחרת" (קשר רומנטי מחוץ לנישואין). כדי שבית הדין יקבל את הטענה כבסיס לחיוב בגט, על הטוען להוכיח "אמתלה מבוררת" – כלומר, סיבה מוצדקת וניכרת לעין לסלידה (כגון התנהגות אלימה, השפלות חוזרות, או ניכור מוחלט לאורך זמן). הוכחת ה"מאיס עלי" דורשת בניית תיק ראייתי המעיד על הפרדה מוחלטת, היעדר יחסי אישות ממושך, והתנהלות המעידה על שבר שאינו ניתן לאיחוי, המביא את הדיינים למסקנה כי כפיית המשך הנישואין תהיה בגדר עינוי.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
8. סולם החיובים: בין "מצווה" מוסרית ל"כפייה" סנקציונית
כאשר בית הדין משתכנע כי הנישואין הגיעו לסופם, הוא מפרסם פסק דין לגירושין. אולם, לא כל פסקי הדין נולדו שווים. ההלכה מבחינה בין שלוש דרגות חומרה עולות, אשר להן השלכות דרמטיות על יכולת האכיפה:
המלצה / מצווה לגרש: הדרגה הנמוכה ביותר. בית הדין קובע כי ראוי שהצדדים יתגרשו שכן שלום הבית אבד, אך אין בידיו עילה הלכתית חמורה מספיק לכפות זאת. במצב זה, אם הבעל מסרב, ידיו של בית הדין כבולות יחסית מבחינת סנקציות.
חיוב בגט: זוהי דרגת הביניים והנפוצה ביותר במקרי סרבנות קשים. כאשר מוכחת עילה ברורה (כגון "מאיס עלי" באמתלה מבוררת, עקרות, או מרידה), בית הדין פוסק כי הבעל חייב לגרש. פסק דין זה הוא ה"כרטיס הכניסה" להפעלת סנקציות חוקיות (צווי הגבלה, שלילת רישיון, עיכוב יציאה) נגד סרבן הגט.
כפיית גט: הדרגה הקיצונית והנדירה ביותר. במקרים חמורים של אלימות או מומים, בית הדין פוסק כי יש לכפות את הבעל לתת גט ("כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"). רק במצב נדיר זה ניתן להפעיל מאסר בפועל כאמצעי כפייה ישיר. הזהירות הרבה בשימוש בכפייה נובעת מהחשש ההלכתי החמור מ"גט מעושה", גט שניתן שלא מרצון חופשי, ולכן בטל מעיקרו.
9. סרבנות גט (עגינות): כלא ללא סורגים והפרת החירות הבסיסית
הצד האפל והכואב ביותר של דרישת "הרצון החופשי" הוא תופעת סרבנות הגט. זהו מצב טרגי שבו אחד הצדדים (סטטיסטית לרוב הבעל, אך קיימת גם סרבנות נשים) עושה שימוש ציני בכוח ההלכתי שניתן לו, ומסרב לשחרר את בן זוגו מקשר הנישואין, וזאת למרות שבית הדין הרבני כבר פסק כי הנישואין מתו ויש לסיים אותם. הסירוב הופך את האישה ל"מסורבת גט" או "עגונה" (במובן המודרני), ומותיר אותה במצב של "כלא ללא סורגים": היא אינה נשואה בפועל, אך אסורה על כל גבר אחר, אינה יכולה להביא ילדים לעולם (שכן ייחשבו ממזרים), וחייה מוקפאים בזמן.
המערכת המשפטית והחברתית בישראל רואה בסרבנות גט פגיעה אנושה בכבוד האדם ובחירותו. אין מדובר עוד בסכסוך משפטי לגיטימי על רכוש או משמורת, אלא בשימוש בנשק יום הדין כדי לסחוט ויתורים כלכליים (כגון ויתור על הכתובה או על חלקה בדירה) או פשוט מתוך נקמנות טהורה. במצב זה, תפקידו של עורך הדין משתנה ממייצג ללוחם חירות: עליו להפעיל את כל כובד המשקל של המערכת – ההלכתית והאזרחית כאחד – כדי לשבור את עקשנות הסרבן ולשחרר את הלקוחה לחופשי.
10. ארסנל הכלים נגד הסרבן: מצווי הגבלה ועד מאסר בפועל
כדי להתמודד עם הסרבנות, המחוקק הישראלי (בחוק בתי דין רבניים [קיום פסקי דין של גירושין], תשנ"ה-1995) צייד את בתי הדין הרבניים בשיניים חדות בדמות צווי הגבלה וסנקציות. כאשר ניתן פסק דין לחיוב בגט והסרבן עומד במריו, עורך הדין מגיש בקשה להפעלת "סולם הסנקציות".
ההליך מתחיל בהטלת מגבלות המצרות את צעדיו של הסרבן והופכות את חייו לבלתי נסבלים במישור האזרחי: הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ השולל את חופש התנועה; שלילת רישיון הנהיגה המגבילה את ניידותו; הגבלות על חשבונות בנק ומניעת שימוש בשיקים וכרטיסי אשראי, המשתקות אותו כלכלית; ואף מניעת מינוי למשרות ציבוריות או עיסוק במקצועות מוסדרים.
אך הכלים אינם נעצרים במישור הבירוקרטי. במקרים קשים, בית הדין מפעיל סנקציות הלכתיות המכונות "הרחקות דרבנו תם" (Shaming הלכתי), הכוללות נידוי חברתי, איסור לצרפו למניין, ופרסום שמו ברבים ("שיימינג") כסרבן גט. בקצה הסקאלה נמצאת הסנקציה הדרמטית ביותר: מאסר בפועל. בית הדין מוסמך לשלוח סרבן גט לכלא לתקופות ממושכות, ואף להחזיקו בתנאי בידוד ("צינוק"), עד שיאמר "רוצה אני". במקביל, עורך דין מיומן יפתח חזית נוספת בבית המשפט למשפחה באמצעות תביעת נזיקין בגין סרבנות גט, הדורשת פיצוי כספי גבוה על כל יום של עגינות, ובכך הופכת את הסירוב ללא משתלם כלכלית.
חלק ג': התניית הגט והשלכות רכושיות
11. התניית הגט: השימוש הציני בחירות כקלף מיקוח
מכיוון שהגט תלוי, להלכה, ב"רצון חופשי", סרבנים רבים מנצלים עיקרון זה לרעה והופכים אותו לנשק כלכלי. זוהי תופעת "התניית הגט", שבה הבעל (ולעיתים האישה) מסכים לתת גט רק בתמורה לוויתורים רכושיים מפליגים (כגון ויתור על הדירה, על זכויות פנסיוניות או הסכמה למזונות ילדים מינימליים).
זהו רגע קריטי בניהול התיק: כניעה לסחיטה אולי תביא את הגט המיוחל, אך תותיר את הצד השני בנזק כלכלי בלתי הפיך לכל החיים. תפקידו של עורך הדין במצבים אלו הוא לפרק את המשוואה הזו. במקום להיכנע, עורך הדין יפעל בנתיב עוקף: הוא יגיש תביעות רכושיות נפרדות בבית המשפט למשפחה (פירוק שיתוף, איזון משאבים) כדי לנטרל את השליטה של הסרבן ברכוש, ובמקביל יפעיל לחץ כבד בבית הדין הרבני להטלת סנקציות על עצם ההתניה, הנתפסת כחוסר תום לב. המטרה היא להפוך את הסרבנות ללא משתלמת, כך שהגט יינתן ללא תנאים מוקדמים.
12. החרב האזרחית: פיצויים נזיקיים בגין סרבנות גט
כאשר הכלים ההלכתיים אינם מספיקים, המשפט האזרחי נכנס לתמונה. הפסיקה הישראלית יצרה תקדים מהפכני: סרבנות גט מהווה עוולה נזיקית (רשלנות או הפרת חובה חקוקה). משמעות הדבר היא שמסורבת גט (או מסורב גט) יכולה להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט לענייני משפחה ולדרוש פיצוי כספי על כל יום של עגינות.
הפיצוי נפסק בגין ראשי נזק של עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה, שלילת הזכות להורות, הפסד הזדמנויות להינשא מחדש, ובדידות כפויה. סכומי הפיצויים בפסיקה יכולים להגיע למאות אלפי שקלים. תביעה זו משמשת כ"שובר שוויון" אסטרטגי: היא הופכת את הסרבנות מ"קלף מיקוח" ל"חוב תופח". לעיתים קרובות, עצם הגשת התביעה הנזיקית מובילה את הסרבן לשולחן המו"מ ולהסכמה על מתן הגט כדי למחוק את החוב הכספי.
13. תפקיד עורך הדין: האדריכל של החירות
ניהול הליך גט אינו עניין טכני, אלא מלאכת מחשבת של ניהול סיכונים ומשא ומתן. תפקידו של עורך הדין הוא רב-ממדי:
ניהול משא ומתן תחת אש: עורך הדין מנהל ערוץ הידברות ישיר או עקיף מול הצד השני, במטרה להגיע להסכמות ולמנוע הסלמה לסרבנות, תוך שהוא מפריד בין הרגשות הטעונים לבין האינטרסים הקרים.
ליטיגציה הלכתית: ייצוג בבית הדין הרבני דורש בקיאות בשפה ובכללים ההלכתיים. עורך הדין יודע אילו ראיות להציג כדי לשכנע את הדיינים לפסוק "חיוב" ולא רק "המלצה", ומתי להגיש את הבקשה לצווי הגבלה (מאסר/עיכוב יציאה) בעיתוי האפקטיבי ביותר.
סנכרון מערכות: עורך הדין מנהל במקביל את החזית הרכושית בבית המשפט האזרחי ואת החזית האישית בבית הדין הרבני, ומוודא שפסק דין בערכאה אחת לא יחבל בהישגים בערכאה השנייה.
חלק ד': האפשרות המועדפת | פרידה בכבוד | המעבר מקונפליקט להסדרה ואחריות הורית
14. הסכם הגירושין: תעודת הביטוח מפני סרבנות עתידית
הדרך הבטוחה והמהירה ביותר לסיים את הנישואין היא באמצעות הסכם גירושין כולל. הסכם זה, המוגש לאישור (מתן תוקף של פסק דין) לבית המשפט או לבית הדין, מסדיר בבת אחת את כל הסוגיות הנלוות: חלוקת הרכוש והחובות, משמורת הילדים והסדרי השהות, ומזונות.
חשיבותו של הסכם מנוסח היטב היא קריטית למניעת סרבנות: עורך דין מנוסה יכלול בהסכם מנגנונים המונעים סחבת בסידור הגט, כגון קביעת מועד מדויק לדיון בבית הדין, והטלת סנקציות כספיות יומיות על צד שיעכב את ביצוע הגט לאחר חתימת ההסכם. ההסכם יוצר ודאות משפטית, מנטרל את הצורך ב"מסחר" בזכויות, ומאפשר לצדדים להגיע לבית הדין הרבני כשהם מוכנים לטקס בלבד, ללא מחלוקות פתוחות.
15. הפרדת הגט מהמחלוקת הכלכלית: הגט אינו כלי נשק
הגט, מעצם טבעו, נועד להיות אקט של שחרור הדדי וחירות, ולא כלי לענישה או לשיפור עמדות במשא ומתן. גישה משפטית ומוסרית נכונה דורשת לבצע הפרדה מוחלטת בין הסטטוס האישי (הגט) לבין המחלוקות הרכושיות. שימוש בגט כ"קלף מיקוח" להשגת הישגים כלכליים הוא מהלך שפוגע אנושות בכבוד האדם של בן הזוג, ומשאיר משקעים לדורות. ההבנה כי סיום הנישואין הוא צורך בסיסי של שני הצדדים, ללא קשר למחלוקת על הדירה או הפנסיה, היא הבסיס לגירושין בכבוד. כאשר מפסיקים לראות בגט אמצעי לחץ, הדרך להסכמות כלכליות הופכת קצרה ועניינית יותר.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
16. הילדים בטווח האש: המחיר הסמוי של התמשכות ההליך
בכל הליך גירושין, ובמיוחד כזה הכרוך בעיכוב במתן הגט, הילדים הם "הנוכחים הנפקדים" שסופגים את הפגיעה הקשה ביותר. ילד הרואה את הוריו נלחמים על עצם הזכות להיפרד, חווה ערעור של הביטחון הבסיסי וקריעה פנימית של נאמנויות. התמשכות ההליך בבית הדין, המתח בבית, והשיח הכוחני, מחלחלים לנפשם של הילדים ופוגעים ברווחתם הנפשית. האחריות ההורית העליונה מחייבת את הצדדים לפעול במהירות ובאיפוק, כדי לצמצם את תקופת אי-הוודאות ולהעניק לילדים הורים פנויים רגשית, שאינם עסוקים במלחמות התשה בבתי הדין.
17. איפוק כעוצמה: הבחירה לסיים יפה
בניגוד לדעה הרווחת, נכונות לפשרה ואיפוק אינם סימנים לחולשה, אלא ביטוי לעוצמה נפשית ולראייה לטווח ארוך. זוגות המצליחים להתעלות מעל כעסי העבר ולהתמקד בעתיד, מגלים כי היכולת לנהל תקשורת קורקטית ומכבדת לאחר הגט היא נכס יקר מפז, במיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים. הבחירה לנהוג בהגינות, להימנע מהשמצות בערכאות, ולכבד את עברו של התא המשפחתי, מאפשרת לשני הצדדים לצאת לדרך חדשה כשהם שלמים יותר, ופחות מצולקים.
18. הסכם הגירושין: יצירת וודאות לעתיד
כאמור לעיל, דרך המלך לסיום הנישואין אינה באמצעות הכרעות שיפוטיות כפויות, אלא באמצעות הסכם גירושין כולל ומאוזן. הסכם טוב הוא כזה שצופה פני עתיד, ומסדיר את כלל הסוגיות : הגט, הרכוש, וזמני השהות, כמקשה אחת, מתוך הבנה והסכמה. החתימה על הסכם גירושין מאפשרת לצדדים להגיע לבית הדין הרבני כשהם מוכנים לטקס בלבד, באווירה מכובדת ושקטה, ומתוך ידיעה שהפרק הזה בחייהם נסגר בצורה הראויה ביותר, המאפשרת לשניהם צמיחה והתחלה חדשה. תמיד תשאפו לכך, אולם דעו כי אם זה לא בנמצא, ישנה דרך אחרת שגם בה אפשר בהחלט להוביל לסיום הנישואין ולהסדרת כלל העניינים, אולם זאת דרך פחות פשוטה משמעותית בלשון המעטה.
שאלות ותשובות בנושא גירושין והגט
1. מהו הגט ומדוע הוא הכרחי לסיום הנישואין היהודיים?
תשובה: הגט (Get) הוא מסמך פורמלי-דתי עתיק ("ספר כריתות") שנכתב בכתב יד על קלף, המהווה על פי ההלכה היהודית את האמצעי הבלעדי להתרת קשר הנישואין בין יהודים. הוא הכרחי משום שבישראל, חוק שיפוט בתי דין רבניים מעניק להלכה מעמד של חוק מדינה, וכל "גירושין אזרחיים" מחו"ל אינם מוכרים כגירושין הלכתיים מלאים.
הדגשה קריטית: ללא גט כשר, האישה נשארת במעמד של "אשת איש". המשמעות הטרגית היא שאם תינשא מחדש או תלד ילדים לגבר אחר, ילדיה אלו ייחשבו ממזרים (פסולי חיתון) לדורות, כתם הלכתי שאינו ניתן למחיקה.
2. איזו ערכאה משפטית מוסמכת לטפל בסידור הגט?
תשובה: בית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה והבלעדית המוסמכת לדון בתביעת גירושין ובסידור הגט עצמו בין יהודים בישראל. לבית המשפט לענייני משפחה (האזרחי) אין סמכות לגרש בני זוג, אלא רק לטפל בסוגיות הנלוות (רכוש, מזונות, משמורת).
הרחבה אסטרטגית: ההפרדה בסמכויות ("המערכת הדו-ראשית") מחייבת לעיתים קרובות ניהול הליכים מקביל: ניהול המאבק על הרכוש והילדים בבית המשפט האזרחי, ובמקביל ניהול המערכה על הגט בבית הדין הרבני. עורך הדין נדרש לסנכרן בין שתי הזירות.
3. מהי הדרישה המהותית ביותר לתוקף הגט?
תשובה: הדרישה המהותית והמוחלטת היא שפעולות כתיבת הגט ומסירתו יתבצעו מתוך רצון חופשי ומלא של הבעל. אם הוכח כי הגט ניתן תחת כפייה פיזית או איום בלתי חוקי שלא אושר הלכתית, הוא נחשב "גט מעושה" והוא פסול.
עקרון "הרצון החופשי" הוא המקור לכוחו של הבעל ולתופעת הסרבנות. בית הדין מתקשה להפעיל סנקציות מידיות מחשש לפסילת הגט, ולכן נדרש הליך מדורג של שכנוע ולחץ מבוקר ("הרחקות דרבנו תם") לפני הפעלת כפייה.
4. האם האישה רשאית לכתוב גט לבעלה?
תשובה: לא. על פי ההלכה היהודית (דאורייתא), הגירושין תלויים ברצונו של הבעל בלבד: "וכתב לה ספר כריתות". האישה אינה יכולה לגרש את בעלה. היא יכולה רק להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ולבקש מהדיינים שיחייבו או יכפו על הבעל לתת לה גט. אולם האישה יכולה בהחלט שלא לקבל גט, וזה עניין אחר לחלוטין.
חוסר הסימטריה ההלכתי הזה הוא שיוצר את הפער המובנה בכוח המיקוח ואת תופעת עגונות ומסורבות גט. הדין הישראלי, וההלכה היהודית מנסה לאזן זאת באמצעות סנקציות אזרחיות על הסרבן וכלים משמעותיות עד מאסר ממושך.
5. מהן "עילות גירושין" המוכרות בבית הדין הרבני?
תשובה: בית הדין אינו מפרק נישואין ללא סיבה. עילות הגירושין ההלכתיות כוללות: בגידה ("מעשה כיעור" מוכח), אלימות פיזית, מניעת חיי אישות ("מורד"), עקרות ממושכת, מום גופני משמעותי שהוסתר, ו"מאיס עלי" (טענה סובייקטיבית של דחייה).
הוכחת עילה חזקה היא קריטית לא רק לעצם הגט, אלא גם לתוצאות הכלכליות: אישה ש"זנתה" (בגדה) מפסידה את כתובתה, ובעל אלים עשוי להיות מחויב בפיצויים.
סרבנות גט ומשברים נלווים
6. מהי סרבנות גט ומהן ההשלכות החמורות שלה?
תשובה: סרבנות גט היא מצב טרגי שבו אחד הצדדים (לרוב הבעל, אך גם האישה) מסרב לקיים פסק דין של בית הדין הרבני המחייב גירושין. ההשלכה החמורה ביותר היא עגינות: האישה נותרת "קשורה" לבעל, אינה יכולה להינשא מחדש, וכל קשר זוגי אחר שלה נחשב אסור.
מעבר לפגיעה בחירות האישית, סרבנות הגט מונעת מהאישה להביא לעולם ילדים חדשים בהיתר (שכן הם יהיו ממזרים), ומהווה כלי לסחיטה כלכלית אכזרית.
7. מהם הכלים של בית הדין הרבני כנגד סרבן גט?
תשובה: המחוקק העניק לבית הדין סמכויות דרקוניות (מכוח חוק בתי דין רבניים [קיום פסקי דין של גירושין]). בית הדין רשאי להטיל על סרבן גט: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק (לקוח מוגבל), איסור מינוי למשרה ציבורית, ואף מאסר בפועל (כולל בידוד).
הסנקציות נועדו להפעיל לחץ מצטבר ("לשבור" את הסרבן) עד שיסכים לתת את הגט. במקרים מסוימים, מופעלים גם נידויים חברתיים ("הרחקות דרבנו תם") ושיימינג ציבורי.
8. מהי "התניית גט" וכיצד משפיע עורך הדין?
תשובה: "התניית גט" היא שימוש ציני בגט כ"קלף מיקוח" לסחיטה כלכלית. הבעל (או האישה) מסכים להתגרש רק בתנאי שהצד השני יוותר על זכויות רכוש, דירה או פנסיה.
הרחבה: עורך דין מנוסה יודע לזהות את הסחיטה ולנהל משא ומתן קשוח. הוא יפעל במקביל בבית המשפט למשפחה (תביעה רכושית) כדי לנטרל את היתרון הכלכלי של הסרבן, וידרוש מבית הדין הרבני להטיל סנקציות על עצם ההתניה הפסולה.
9. האם ניתן לתבוע פיצויים נזיקיים על סרבנות גט?
תשובה: כן, וזהו כלי מהפכני. הפסיקה האזרחית קבעה כי סרבנות גט מהווה עוולה נזיקית (רשלנות או הפרת חובה חקוקה). ניתן להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט לענייני משפחה ולדרוש פיצויים כספיים גבוהים על כל יום של עגינות, בגין עגמת נפש, בדידות, והפסד הסיכוי להינשא ולהביא ילדים.
התביעה הנזיקית הופכת את הסרבנות ל"עסק יקר" ולא משתלם כלכלית, ולעיתים קרובות היא הזרז שמוביל את הסרבן להסכים לגט כדי למחוק את החוב.
10. מי משלם את עלות כתיבת הגט?
תשובה: כתיבת הגט היא טקס המערב סופר סת"ם, עדים ודיינים. העלות היא לרוב חלק מאגרות בית הדין, ומשולמת על ידי שני הצדדים באופן שווה (כחלק מהסכם הגירושין). במקרים מסוימים, בית הדין רשאי לפטור מתשלום במקרה של מצוקה כלכלית.
הדגש ההלכתי: הבעל חייב "לקנות" את הדיו, הקלף והקולמוס מהסופר, כדי שהגט יהיה רכושו הפרטי לפני שהוא נותן אותו לאישה. תשלום זה הוא סמלי וחיוני לכשרות הגט.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
11. מה קורה אם הגט ניתן בכפייה פיזית?
תשובה: אם הגט ניתן תחת כפייה פיזית ישירה, לחץ בלתי הוגן או איום ממשי שאינו מוצדק על פי ההלכה (מה שמכונה "גט מעושה"), הוא עלול להיפסל על ידי בית הדין הרבני, והצדדים ייחשבו כנשואים לכל דבר ועניין.
הרחבה: הדרישה לרצון חופשי היא כה מהותית, עד כי היא מחייבת את עורך הדין לנקוט במשנה זהירות ולהימנע מכל פעולה שעלולה להתפרש ככפייה לא חוקית (כגון איומים פיזיים), כדי להבטיח שהגט יהיה "כשר למהדרין" ולא יהיה פתח לערעור עתידי.
12. מהי תעודת גירושין?
תשובה: תעודת גירושין היא מסמך רשמי המונפק על ידי בית הדין הרבני לאחר שהגט נמסר כדין והנישואין הופקעו. מסמך זה מאשר כי הצדדים התגרשו כהלכה, ומאפשר להם לשנות את הסטטוס במשרד הפנים ולהינשא מחדש.
הרחבה: תעודה זו משמשת ראיה הכרחית לכל הליך עתידי של נישואין (הוכחת רווקות) או רישום במוסדות המדינה, והיא המסמך היחיד בעל תוקף חוקי לסיום הנישואין בישראל.
13. האם ניתן לערער על פסק דין המחייב גט?
תשובה: כן. ניתן לערער על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי, המחייב או ממליץ על גט, בפני בית הדין הרבני הגדול בירושלים. הערעור יתמקד בטענות לטעויות הלכתיות או לטעויות בשיקול הדעת של הדיינים בערכאה הראשונה.
הרחבה: הגשת ערעור יכולה לעכב משמעותית את הליך סידור הגט ולשמש כטקטיקה של סרבנות גט ("משחקי זמן"). עורך הדין צריך להיות ערוך להדוף ערעורי סרק במהירות.
14. מהם "שמות גט" ומדוע הם כל כך מדויקים?
תשובה: "שמות גט" הם שמות הבעל והאישה, ושמות אבותיהם, הנכתבים בתוך הגט באותיות עבריות. הם חייבים להיות מדויקים ביותר בהתאם לכללי ההלכה (כולל כינויים, שמות חיבה ואותיות מיוחדות כמו א' או ע'). דיוק זה הכרחי כדי למנוע כל ספק בדבר זהות הצדדים וכדי להבטיח את תוקפו ההלכתי המוחלט של הגט.
הרחבה: טעות קטנה בשם (אפילו באות אחת) עלולה לפסול את הגט ולהותיר את האישה עגונה, ולכן שלב "בירור השמות" בבית הדין הוא קפדני וממושך.
15. האם בית המשפט לענייני משפחה יכול להורות על סידור גט?
תשובה: לא. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להורות על סידור גט, לכפות אותו או להתיר נישואין דתיים. סמכותו מוגבלת למתן סעדים אזרחיים נלווים או לפסיקת פיצויים (נזיקין) כנגד סרבן גט.
הרחבה: כל הליך הקשור לטקס הדתי עצמו (כתיבה, חתימת עדים ומסירה) נשאר באופן בלעדי בסמכות בית הדין הרבני, בשל הפרדת הרשויות הייחודית בישראל.
16. מה קורה כאשר אישה מסרבת לקבל גט?
תשובה: אם אישה מסרבת לקבל גט שבעלה חויב או רוצה לתת (סרבנות גט של האישה), בית הדין הרבני רשאי להטיל עליה צווי הגבלה וסנקציות דומות לאלו המוטלות על הבעל (למשל, איסור יציאה מהארץ, הגבלת חשבון בנק), עד שתסכים לקבל את הגט.
הרחבה: סרבנות גט של האישה היא תופעה קיימת וכואבת, גם אם נדירה יותר סטטיסטית. במקרים קיצוניים, הבעל עשוי לבקש "היתר נישואין" (היתר לשאת אישה שנייה), הליך מורכב ונדיר הדורש אישור נשיא בית הדין הגדול.
17. האם ניתן לקשור בין מתן הגט לחלוקת הרכוש?
תשובה: מבחינה משפטית טהורה, אין לקשור באופן ישיר ומחייב בין מתן הגט לבין ויתור על זכויות רכוש. עורך דין מקצועי מנהל את הסוגיות הרכושיות בבית המשפט לענייני משפחה במקביל, ופועל למנוע את ניצול הגט כ"קלף מיקוח" סחטני.
הרחבה: קשירת הסוגיות בצורה בוטה ("גט תמורת הדירה") עלולה להיחשב כהתניית גט פסולה, ויש להימנע ממנה ככל הניתן כדי לא לפסול את הגט מחשש ל"גט מעושה". הפתרון הוא הסכם גירושין כולל והוגן.
18. מהי "גירושין אזרחיים" ומה מעמדם בישראל?
תשובה: גירושין אזרחיים הם גירושין המתבצעים במדינה זרה (כגון קפריסין או ארה"ב) לפי חוקיה האזרחיים. בישראל, גירושין אזרחיים אינם מוכרים כהתרת נישואין דתית מלאה ליהודים. כדי להינשא מחדש כדת משה וישראל, נדרש גט כשר בבית הדין הרבני בישראל.
הרחבה: זוגות שהתגרשו בחו"ל (אזרחית) חייבים עדיין לעבור הליך שנקרא "סידור גט לחומרא" בבית הדין הרבני, כדי להסיר כל ספק הלכתי ולאפשר להם להינשא מחדש בארץ.
19. מה עושה עורך הדין במקרה של סרבנות גט?
תשובה: עורך הדין פועל בשתי חזיתות: הוא מגיש לבית הדין הרבני בקשה להטלת צווי הגבלה (סנקציות) על פי החוק, ובמקביל, הוא פועל בבית המשפט לענייני משפחה להגשת תביעה נזיקית בגין סרבנות גט.
הרחבה: האסטרטגיה היא ליצור לחץ משפטי וכלכלי כפול על הסרבן, ההופך את הסירוב ללא משתלם, ומאלץ אותו להסכים למתן הגט.
20. האם הגט משפיע על גובה המזונות?
תשובה: הגט כשלעצמו אינו משפיע על גובה מזונות הילדים (הנקבעים לפי צורכיהם והכנסות ההורים ונותרים בתוקף עד גיל 18/21). יחד עם זאת, מזונות אישה (חובת הבעל לפרנס את אשתו) נפסקות באופן מוחלט ודרמטי לאחר מתן הגט, כיוון שהיא אינה נחשבת עוד אשתו.
הרחבה: הבעל מחויב במזונות אישה רק כל עוד הם נשואים. לכן, לעיתים יש אינטרס כלכלי לאישה לעכב את הגט כדי להמשיך לקבל מזונות אישה, ולעורך הדין תפקיד בניהול אסטרטגיה זו.
לסיכום | הגט: הליך פורמלי המחייב ליווי מקצועי רגיש ודיסקרטי
הגט הוא המכשול הפורמלי האחרון והמשמעותי ביותר בדרך לפירוק הנישואין היהודיים. הליך זה, הנתון לסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים, מחייב דיוק הלכתי ומשפטי ברמה הגבוהה ביותר, עקב הדרישה ההלכתית לרצון חופשי והמורכבות של סרבנות גט. הבנת העילות ההלכתיות, הצורך בניהול הליכים נלווים בבית המשפט לענייני משפחה, והכלים המשפטיים כנגד סרבנים (צווי הגבלה ותביעות נזיקין) היא קריטית להשגת הגט באופן מהיר וכשר.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שלך בניהול הליך הגט וסרבנות גט
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין מתמחה בייצוג מקיף ומקצועי בבתי הדין הרבניים, ניהול תביעות גירושין, מיצוי כלל הכלים המשפטיים כנגד סרבני גט (צווי הגבלה ותביעות נזיקין), וניהול המשא ומתן הרגיש הכרוך בהתניית הגט. אנו מחויבים להשיג את הגט הכשר בזמן הקצר ביותר, תוך שמירה על זכויות הרכוש המלאות שלך.
סיום הנישואין ופתיחת דף חדש | פנה לייעוץ משפטי
אם אתה עומד בפני הליך גירושין או חושש מסרבנות גט, חובה עליך לקבל ייעוץ משפטי מומחה שינהל את האסטרטגיה בבית הדין הרבני והאזרחי במקביל. צור קשר עוד היום עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, כדי להתחיל בבניית תיק הגירושין ולקבל את הגט המיוחל.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שמבטיחה את חירותך הכלכלית והאישית.
צוות דיני משפחה וירושה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תגובות