המדריך השלם לדיני המשפחה בישראל: פרק 12: סמכות עניינית – כיצד נקבעת הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 7 באוג׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני יומיים
מבוא: הצעד הראשון והקריטי – בחירת הערכאה המשפטית
טרם התחלת הליך גירושין, השאלה הראשונה והחשובה ביותר היא "היכן?". בישראל, קיימות שתי ערכאות משפטיות מרכזיות הדנות בענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לכל אחת מהן סמכות שונה, והכרעה על ידי אחת מהן יכולה להשפיע באופן דרמטי על תוצאות הליך הגירושין, במיוחד בתחומים כמו חלוקת רכוש ומזונות. הבנת ההבדלים בסמכות היא קריטית לקבלת החלטה אסטרטגית נכונה. עורך דין מנוסה יודע כי החלטה אודות בחירת הערכאה היא למעשה הצעד המשמעותי והראשון בתחילת הליך הגירושין, והיא עשויה לקבוע במידה רבה את גורלו של הלקוח.
בפרק זה, ה-12 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני משפחה וירושה, נרחיב על המושג מבלבל " מרוץ הסמכויות".
1. סמכות בית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה השיפוטית האזרחית המרכזית. הוא מהווה חלק ממערכת המשפט הכללית ופועל בהתאם לעקרונות המשפט האזרחי של מדינת ישראל.
הבסיס החוקי והיקף הסמכות: סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. לבית המשפט סמכות שיפוט רחבה כמעט על כל ענייני המשפחה, למעט עניין הגירושין עצמו. הוא רשאי לדון בתביעות של מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש, משמורת וזמני שהות, וכן בנושאים כמו ירושה, אלימות במשפחה ועוד.
הדין הנוהג: בית המשפט פוסק על פי הדין האזרחי. כך למשל, בענייני חלוקת רכוש הוא יפעל על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ובנוגע למזונות ילדים, הוא כפוף לפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון, כפי שנקבע בפסק הדין בע"מ 919/15, המכיר במודל של "חלוקת נטל" בין ההורים גם בהסדרי משמורת משותפת.
בני זוג שאינם יהודים או ידועים בציבור: במקרים של זוגות מעורבים (דת שונה), בני זוג שאינם יהודים, או ידועים בציבור שאינם נשואים כדת וכדין, הסמכות לדון בכלל העניינים (למעט מתן גט) נתונה באופן בלעדי לבית המשפט לענייני משפחה.
2. סמכות בית הדין הרבני
בית הדין הרבני הוא הערכאה הדתית. סמכותו נגזרת מדיני הנישואין והגירושין, והוא פועל בהתאם לדין העברי.
היקף הסמכות: סמכותו הבלעדית והייחודית של בית הדין הרבני היא על נישואין וגירושין של יהודים בישראל. כלומר, רק בית הדין הרבני רשאי לדון ולפסוק בנושא מתן הגט.
עקרון "הכריכה": זהו העיקרון המשפטי המרכזי המאפשר לבית הדין הרבני לרכוש סמכות בנושאים נוספים, מעבר לעצם הגירושין. כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין, רשאי התובע "לכרוך" לתביעה גם את נושאי הרכוש, המשמורת והמזונות. כאשר הכריכה נעשית כדין, בית הדין הרבני מקבל סמכות על כל הנושאים שנדרשו.
תנאי הכריכה: כדי שכריכה תהיה תקפה, יש לעמוד בשלושה תנאים מרכזיים, אשר נבחנים בקפדנות על ידי בתי המשפט:
התביעה צריכה להיות כנה: על התובע להוכיח כי כוונתו האמיתית היא להתגרש וכי התביעה אינה טקטית בלבד, שכן תביעה פיקטיבית לא תרכוש סמכות.
הכריכה חייבת להיעשות במפורש ובעת הגשת התביעה: יש לציין במפורש ובמפורט בכתב התביעה את כל הנושאים הנכרכים.
צריך להיות קשר ענייני בין ענייני הגירושין לנושאים הנכרכים: בית הדין יבדוק כי יש זיקה ישירה בין עילת הגירושין לבין הסוגיות הנכרכות.
הדין הנוהג: בית הדין הרבני פוסק על פי הדין העברי. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי, למשל, בפסיקת מזונות ילדים המבוססת על הדין העברי ולא על הדין האזרחי, או בגישה שונה לנושאים כמו פירוק שיתוף בנכסים.
3. "מרוץ הסמכויות": ההיבט האסטרטגי
ההבדלים בסמכות בין שתי הערכאות יוצרים תופעה המכונה "מרוץ הסמכויות". זוהי נקודה קריטית שמדגישה את הצורך בליווי משפטי מוקדם.
מהות המרוץ: הצד הראשון שמגיש תביעה יזומה (במקרים שאין הסכם), יכול "לתפוס" סמכות על פי בחירתו. אם אדם מעוניין שדיניו יידונו בבית הדין הרבני, עליו להקדים ולהגיש שם תביעת גירושין כרוכה כדין, לפני שבן הזוג יגיש תביעה מקבילה בבית המשפט לענייני משפחה.
השפעה על התוצאה: לבחירת הערכאה יש השפעה דרמטית על תוצאת ההליך. לדוגמה, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה נוטה לפסוק מזונות ילדים על פי הפסיקה העדכנית, בית הדין הרבני עשוי להחזיק לעיתים בעמדות שונות, והוא שוקל שיקולים נוספים.
הסכמי גירושין: במקרה של הסכם גירושין מוסכם, בני הזוג יכולים להחליט יחד בפני איזו ערכאה יציגו את ההסכם לאישור, ללא צורך ב"מרוץ". יתרון גדול הוא ששתי הערכאות רשאיות לאשר את ההסכם, ואישורו בערכאה אחת אינו פוגע בגירושין עצמם שיתקיימו בבית הדין.
פיצול הליך: במקרים מסוימים, ייתכן ששני הצדדים יגישו תביעות בערכאות שונות. תביעת הגירושין תישאר בבית הדין הרבני, ואילו נושאים אחרים כמו חלוקת רכוש ומזונות, שכריכתם לא הייתה תקינה, יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. מצב כזה עלול להוביל לסרבול ההליך ולקבלת החלטות סותרות.
לסיכום: החלטה קריטית בתחילת הדרך
הבחירה בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני היא אחת ההחלטות האסטרטגיות והמשמעותיות ביותר בתחילת הליך גירושין. הבחירה בערכאה הלא נכונה או הליך לא תקין של כריכת תביעות עלול להוביל לתוצאות בלתי רצויות ואף להפסדים כלכליים ומשפטיים. על כן, חיוני ביותר לקבל ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום, עוד לפני הגשת התביעה הראשונה, על מנת להבטיח את ניהול ההליך בצורה נכונה ומיטבית.
ליווי וייצוג משפטי בבחירת הערכאה הנכונה
הצוות המשפטי שלנו מנוסה בליווי וייצוג בבחירת הערכאה המתאימה ביותר עבורכם. אנו נסייע לכם להבין את היתרונות והחסרונות של כל ערכאה, נבחן את הנסיבות הייחודיות של המקרה שלכם ונוודא שאתם מקבלים החלטה אסטרטגית שתגן על הזכויות והאינטרסים שלכם בכל ההיבטים - רכוש, מזונות וילדים.
צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי שיסייע לכם להבין את הסמכות המשפטית המתאימה ויכוון אתכם לבחירת הערכאה הנכונה לניהול ההליך.
צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
תגובות