משמורת ילדים וחלוקת זמני שהות (2026): המדריך המלא לאחריות הורית משותפת
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 27 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 20 דקות
עודכן: 13 בינו׳
המאבק על עתיד הילדים הוא ללא ספק החזית הרגישה, הנפיצה והמטלטלת ביותר בכל הליך גירושין. עבור הורים רבים המחשבה על פירוק הבית מעוררת חרדה קיומית עמוקה מפני הפיכה ל"הורה של סוף שבוע" או מפני אובדן ההשפעה על חינוך ילדיהם ועיצוב אישיותם. עולם המשפט הישראלי בתחום זה עבר בשנים האחרונות רעידת אדמה של ממש. המושגים הישנים והמוכרים של "הורה משמורן" בלעדי מול "הורה מבקר" הולכים ונעלמים מהעולם ובמקומם תופסת את קדמת הבמה תפיסה חדשה ומאתגרת של "אחריות הורית משותפת". השינוי אינו רק סמנטי אלא כלכלי ומהותי, ובבסיסו כמובן טובת הילד.
הלכת בע"מ 919/15 יצרה זיקה ישירה בין זמני השהות לבין גובה המזונות והפכה את סוגיית המשמורת לזירה שבה שיקולים של טובת הילד מתערבבים לא פעם עם אינטרסים כלכליים קרים. במציאות המורכבת הזו הורה שאינו מבין את כללי המשחק החדשים עלול למצוא את עצמו מודר מחיי ילדיו או קורס תחת נטל כלכלי בלתי אפשרי. הגירושין אינם מפקיעים את ההורות אלא מחייבים את בנייתה מחדש תחת חוזה משפטי מדויק שיעמוד במבחן הזמן והמציאות המשתנה.
פרק זה, ה-42 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, מהווה את ליבת העיסוק שלנו ואת מורה הנבוכים המלא להורים בתהליך פרידה. מאמר עומק זה לא יסתפק בסיסמאות אלא יפרק לגורמים את המנגנונים המשפטיים, הפסיכולוגיים והכלכליים המרכיבים את הסדרי השהות המודרניים. אנו ננתח את האסטרטגיה המשפטית הנדרשת בעידן של שחיקת "חזקת הגיל הרך", נסביר כיצד מתמודדים עם תופעות של ניכור הורי ומחטפים, ונצייד אתכם בכלים לבניית הסכם הורות חכם שיבטיח יציבות לילדים ושקט נפשי לכם. זהו אינו עוד מדריך לרגשות אלא מתווה פעולה משפטי וקר רוח לניהול הסיכון הגדול והיקר ביותר בתיק הגירושין שלכם.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': המהפכה המושגית והמשפטית
1. מ"משמורת" ל"אחריות הורית": שינוי פרדיגמה
השיח המשפטי העדכני, בהשראת מסקנות ועדת שניט, מבקש למחוק את המונח "משמורת" מהלקסיקון המשפטי. המונח הקלאסי יצר מציאות מעוותת של "הורה סוג א'" (המשמורן) ו"הורה סוג ב'" (בעל הסדרי הראייה). כיום, בתי המשפט לענייני משפחה נמנעים ככל הניתן מהכתרת הורה אחד כמשמורן בלעדי. תחת זאת, נקבעת "אחריות הורית משותפת" המגדירה את שני ההורים כשחקנים שווי ערך בחיי הילד, ללא תלות אריתמטית במספר הלילות שכל אחד מבלה עמו. משמעות הדבר היא ביטול זכות הוטו האוטומטית שהייתה נהוגה בעבר להורה המשמורן, ומעבר למודל של קבלת החלטות משותפת (קונצנזוס) בכל צומת מרכזי בחיי הקטין.
2. האפוטרופסות הטבעית: הזכות הקוגנטית
ישנה טעות רווחת בציבור המבלבלת בין "משמורת פיזית" לבין "אפוטרופסות". על פי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. מעמד זה הוא קוגנטי (לא ניתן להתניה או וויתור) ואינו פוקע עקב גירושין, גם אם הילד לן 100% מהזמן אצל האם. המשמעות הפרקטית היא שחובה לקבל את הסכמת שני ההורים בכל עניין מהותי: רישום למוסד חינוכי, טיפול רפואי שאינו דחוף (כולל טיפול פסיכולוגי), הוצאת דרכון ויציאה לחו"ל. הורה שמקבל החלטות אלו באופן חד-צדדי ("מחטף הורי") מסתכן בתביעה בגין הפרת אחריות הורית ובסנקציות שיפוטיות חריפות.
3. עקרון העל: "טובת הילד" כזכוכית מגדלת
"טובת הילד" הוא עקרון מסגרת (מושג שסתום) המהווה את השיקול המכריע והבלעדי בכל סכסוך משמורת. מערכת המשפט אינה בוחנת את "טובת ההורה", "צדק חלוקתי" או "שוויון בנטל" כערכים עצמאיים, אלא אך ורק ככל שהם משרתים את הקטין. מבחן טובת הילד מורכב מפרמטרים אובייקטיביים וסובייקטיביים: הבטחת צרכיו הפיזיים והנפשיים, שמירה על יציבות ורציפות הקשר עם הדמויות המטפלות (Primary Caregiver), ומניעת קונפליקט נאמנויות. בית המשפט נעזר במומחים חיצוניים כדי לצקת תוכן קונקרטי למושג זה, והוא גובר על כל הסכם שנחתם בין ההורים אם ההסכם נמצא כפוגעני לקטין.
4. שחיקתה של "חזקת הגיל הרך" (סעיף 25)
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית קובע ברירת מחדל לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם ("חזקת הגיל הרך"), אלא אם קיימות "נסיבות מיוחדות". בעוד שבתי הדין הרבניים נוטים לשמר חזקה זו באופן דווקני ושמרני, בתי המשפט לענייני משפחה רוקנו אותה מתוכן כמעט לחלוטין. בפסיקה המודרנית, אב המגלה מעורבות, מסוגלות ופניות רגשית, יזכה למשמורת משותפת או לזמני שהות נרחבים מאוד גם בגילאים רכים (0-6), מתוך הבנה פסיכולוגית (תיאוריית ההתקשרות) שניתוק האב בגיל הרך פוגע בהתפתחות הילד. החזקה הפכה מ"כלל ברזל" לשיקול אחד מני רבים.
5. משמורת משותפת והלכת בע"מ 919/15
משמורת משותפת אינה עוד "פרס" לאבות מצטיינים, אלא נקודת המוצא ברוב התיקים. הלכת בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון יצרה זיקה ישירה, כלכלית ודרמטית בין חלוקת הזמנים לבין דמי המזונות. נקבע כי במשמורת משותפת, כאשר הכנסות ההורים דומות, יבוטל חיוב המזונות המסורתי, וכל הורה יישא בהוצאות הילד בזמן שהוא שוהה עמו (In-Kind). פסיקה זו יצרה מוטיבציה כלכלית אדירה למאבקי משמורת, וחייבה את בתי המשפט לבצע סינון קפדני בין אבות המבקשים משמורת מתוך רצון בהורות פעילה, לבין אלו המבקשים זאת כטקטיקה צינית להפחתת מזונות.
חלק ב': הכלים המקצועיים והמשפטיים
6. תסקיר פקידת סעד: "עיניו של בית המשפט"
השופט היושב בדין אינו מכיר את הילדים ואינו פסיכולוג. הכלי המרכזי שבידיו הוא "תסקיר הסעד". עובדת סוציאלית לסדרי דין מונה על ידי בית המשפט לבחון את המערכת המשפחתית, לבקר בבתים, לשוחח עם המסגרות החינוכיות ולהמליץ על חלוקת הזמנים. למרות שלבית המשפט שיקול דעת עצמאי, הסטטיסטיקה מלמדת כי ב-95% מהמקרים, המלצות התסקיר מאומצות במלואן כפסק דין. לפיכך, ההתנהלות מול פקידת הסעד היא זירה משפטית קריטית הדורשת הכנה מדוקדקת ואסטרטגית, שכן כל אמירה לא שקולה בתסקיר עלולה לקבע את גורל התיק לשנים רבות.
7. מבחן המסוגלות ההורית
כאשר מתגלעת מחלוקת עמוקה או עולות טענות בדבר כשירות, בית המשפט עשוי להזמין "מבחן מסוגלות הורית" המבוצע על ידי מכון פסיכולוגי חיצוני. המבחן כולל סוללת מבחנים אישיותיים, תצפיות אינטראקציה (הורה-ילד) וראיונות עומק. מטרתו לבחון פרמטרים כגון: יכולת אמפתיה, הצבת גבולות, יציבות נפשית, והכי חשוב – היכולת להפריד בין הסכסוך הזוגי לבין צרכי הילד. הורה שנמצא "בעל מסוגלות הורית לקויה" עלול לאבד את המשמורת או להיות מחויב בפיקוח הדוק, ולכן הכנה למבחנים אלו היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה המשפטית.
8. ניכור הורי : הפתולוגיה המסוכנת
ניכור הורי מוגדר כמצב שבו ילד מסרב לקשר עם אחד ההורים, ללא צידוק ריאלי (כגון אלימות), אלא כתוצאה מהסתה שיטתית ומודעת (או בלתי מודעת) של ההורה השני. מערכת המשפט רואה בכך התעללות רגשית חמורה בקטין. הסנקציות כנגד הורה מנכר הוחמרו משמעותית בשנים האחרונות וכוללות: הטלת קנסות כספיים על כל ביטול מפגש, העברת משמורת ("היפוך משמורת") להורה המנוכר, ואף הכרזה על הקטין כ"נזקק" והוצאתו למרכז חירום. הטיפול המשפטי בניכור הורי מחייב התערבות אגרסיבית ומיידית ("Zero Tolerance"), שכן הזמן הוא האויב הגדול ביותר של חידוש הקשר.
9. הגירה (Relocation) ומעבר מגורים
סוגיית המעבר הגיאוגרפי היא אחת המורכבות ביותר. חוק הכשרות המשפטית אוסר על הורה לשנות את מקום מגורי הילד באופן שישפיע על הקשר עם ההורה השני, ללא הסכמה או אישור בית משפט. כאשר הורה משמורן מבקש לעבור עיר (או מדינה) עקב זוגיות חדשה או קריירה, בית המשפט נדרש לאזן בין חופש התנועה של ההורה לבין זכות הילד להורות משותפת. המגמה כיום היא להקשיח את התנאים למעבר ולמנוע הרחקה פיזית שתסכל את הסדרי השהות השוויוניים, אלא אם כן מוכח צורך קריטי ושמירה על מנגנוני פיצוי (כגון נשיאה בעלויות הנסיעה וזמנים מורחבים בסופ"ש).
10. קולו של הילד ושמיעת הקטין
בהתאם לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד ולתקנות סדר הדין האזרחי, לילד יש זכות שדעתו תישמע בהליכים הנוגעים לחייו. ילדים מעל גיל מסוים (לרוב 6 ומעלה, בתלות בבגרותם) מוזמנים לשיחה בלתי פורמלית בלשכת השופט/ת או ביחידת הסיוע, ללא נוכחות ההורים ועורכי הדין. השופט מתרשם מרצונו האותנטי של הילד (תוך ניטרול השפעות, מניפולציות והסתות). רצון הילד הוא שיקול כבד משקל, אך אינו חזות הכל; בית המשפט לא יאשר את רצון הילד אם הוא נובע מלחץ לא הוגן או פוגע בטובתו לטווח הארוך.
11. תיאום הורי
בתיקים בעצימות סכסוך גבוהה (High Conflict), בהם ההורים אינם מסוגלים לתקשר אפילו ברמה הטכנית, בית המשפט ממנה "מתאם הורי". זהו איש מקצוע (עו"ד או פסיכולוג) המקבל סמכויות מעין-שיפוטיות להכריע במחלוקות יומיומיות בזמן אמת (שינוי יום חוג, החלפת סופ"ש, שעות איסוף), מבלי לגרור את הצדדים לבית המשפט על כל פרט שולי. המתאם ההורי משמש כ"בולם זעזועים" וכגורם מחנך להורות משותפת, והחלטותיו מחייבות את הצדדים כל עוד לא בוטלו על ידי השופט.
12. זמני שהות בחגים ובחופשות: רזולוציית השעות
חלוקת הזמנים בשיגרה היא רק מחצית מהתמונה. הסכם משמורת מקצועי חייב לכלול מפרט מדויק ("רזולוציה של שעות") לגבי חגי ישראל והחופש הגדול. הנוהג המקובל הוא חלוקה שוויונית ("חצי-חצי") של ימי החופשה, ורוטציה שנתית בחגים (שנה אצל האב, שנה אצל האם). חוסר פירוט בנספח החגים הוא מתכון בטוח לסכסוכים מיותרים ולבקשות דחופות ערב החג. אנו מקפידים לעגן מנגנונים ברורים של "שעת העברה" וחלוקת נטל הנסיעות בימי חג וחופשה.
13. משמורת זמנית: הזמני הוא הקבוע
הליכי משמורת עשויים להימשך שנים. לכן, ההחלטה הראשונית של בית המשפט בבקשה ל"משמורת זמנית" היא קריטית ולעיתים קרובות מקבעת את המצב הסופי ("הזמני הוא הקבוע ביותר"). הורה שמוותר על זמני שהות בשלב הזמני מתוך מחשבה ש"נתחשבן אחר כך", מבצע שגיאה טקטית חמורה. בית המשפט שואף ליציבות, וקשה מאוד לשנות סטטוס-קוו שנוצר בתקופת הביניים. לכן, המערכה המשפטית חייבת להיות עוצמתית ונחושה כבר בבקשה הראשונה המוגשת לתיק.
14. צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים
כחלק אינהרנטי מתביעת משמורת, ובמיוחד כאשר קיים חשש (אף קלוש) לחטיפת ילד או להגירה חד-צדדית, יש להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים. הצו מבטיח כי אף הורה לא יוכל להוציא את הילדים מגבולות המדינה ללא הסכמה בכתב של ההורה השני או הפקדת ערבויות כבדות. זהו כלי מניעתי סטנדרטי אך הכרחי, המגן על זכותו של ההורה השני ומונע יצירת עובדות מוגמרות בזירה הבינלאומית.
15. סבאות וסבתאות: מעמד הצד השלישי
במקרים של גירושין סוערים, לעיתים אחד הצדדים מנסה "להעניש" את ההורים של הצד השני ולמנוע מהם לראות את הנכדים. החוק מכיר בחשיבות הקשר הבין-דורי, וסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית מאפשר לסבים ולסבתות להגיש תביעה עצמאית לקביעת הסדרי קשר עם הנכדים. בית המשפט יכפה מפגשים אלו אם יתרשם שהם לטובת הילד, גם בניגוד לרצונו של ההורה המשמורן, מתוך הבנה שהמשפחה המורחבת היא עוגן יציבות עבור הילד בעת משבר.
חלק ג': הארכיטקטורה של הסכם ההורות
בעוד שפסק דין הוא הכרעה כפויה, הסכם הורות (Parenting Plan) הוא יצירה משפטית המותאמת אישית ל-DNA של המשפחה הספציפית. הסכם טוב אינו נמדד בימים שבהם הכל מתנהל על מי מנוחות, אלא דווקא ברגעי המשבר, אי-ההבנה והשינויים הבלתי צפויים. ניסוח רשלני או לקוני ("הצדדים יחליטו בהסכמה") הוא הזמנה פתוחה לליטיגציה עתידית.
להלן ניתוח מעמיק של הסעיפים הקריטיים שחייבים להופיע בכל הסכם משמורת מודרני:
16. מנגנון חלוקת הזמנים: מעבר לטבלה
הגדרת ימי השהות (למשל: "ימים ב' ו-ד'") היא רק קצה הקרחון. הסכם מקצועי חייב להגדיר את גבולות הגזרה:
איסוף ופיזור: האם האיסוף נעשה ממוסד החינוך או מבית ההורה השני? הגדרת האיסוף מבית הספר מנטרלת חיכוך ישיר בין ההורים.
אחריות בימי מחלה: מי נעדר מהעבודה כשהילד חולה ביום של האב? האם האחריות היא לפי ימי השהות הקבועים, או ברוטציה? (סוגיה קריטית למניעת שחיקה תעסוקתית).
ימי שביתה ו"גשרים": מי אחראי על הילד כשיש שביתה במערכת החינוך ביום שאינו משויך לאף הורה באופן מובהק? מנגנון ברירת המחדל חייב להיות מעוגן בחוזה.
צד ג': האם מותר להורה להיעזר בבייביסיטר או בסבים לאיסוף הילד, או שלהורה השני יש "זכות סירוב ראשונה" להיות עם הילד בזמן זה?
17. פרוטוקול נסיעות לחו"ל: מנגנון ה"אסקרו"
בעידן הגלובלי, יציאת קטינים לחו"ל היא סלע מחלוקת נפוץ. החשש: חטיפת ילד או אי-חזרה בזמן. ההסכם חייב לכלול מנגנון "אסקרו" (Escrow) לדרכונים:
מי מחזיק בדרכון? המלצתנו: במצבי סכסוך עצימים - אף אחד. הדרכונים מוחזקים אצל נאמן (עו"ד) או בכספת משותפת המחייבת שתי חתימות להוצאתם.
הסכמה כחובה או חובת הודעה מוקדמת: האם נדרשת הסכמת בן הזוג? (כמעט תמיד) כמה זמן מראש יש להודיע על טיסה? (לרוב 30 יום) ומהם הפרטים שחובה למסור (כרטיסי טיסה הלוך-חזור, ביטוח, כתובת שהייה, דרכי התקשרות).
ערבויות: האם נדרשת העמדת ערבות צד ג' לחזרת הקטין? בתיקים עם סיכון הגירה, זהו תנאי בל יעבור.
השלמת ימים: אם הורה לקח את הילד לחו"ל על חשבון הזמן של ההורה השני, האם ומתי יוחזרו ימים אלו?
יש לתת את הדעת לנושאים אלה, שביום מן הימים עלולים להיות מהותיים.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
18. חינוך פורמלי ובלתי פורמלי
הסמכות ההורית המשותפת בחינוך דורשת פירוט אופרטיבי:
רישום למוסדות: קביעת מנגנון הכרעה במקרה של אי-הסכמה על בית ספר (למשל: הכרעת גורם פדגוגי/יועצת בית הספר).
חוגים: כמה חוגים בשנה? מה התקרה הכספית? האם להורה יש זכות ווטו על סוג החוג (למשל: אגרוף תאילנדי)? ההסכם יקבע כי חוג המחייב הסעות גם בימי ההורה השני דורש את הסכמתו המפורשת מראש.
שיעורים פרטיים ואבחונים: הגדרה מתי צורך בשיעור פרטי הוא "הכרח" ומתי הוא "מותרות". מי בוחר את המאבחן הדידקטי?
19. בריאות הנפש והגוף
סוגיות רפואיות הן נפיצות במיוחד:
טיפול פסיכולוגי: הסכם מתקדם קובע כי כל הורה רשאי לקחת את הילד לאבחון ראשוני, אך טיפול מתמשך מחייב הסכמה. במקרה של מחלוקת, תכריע חוות דעת של רופא המשפחה או פסיכולוג מוסכם.
מידע רפואי: חובה לעגן בחוזה את זכותו של כל הורה לקבל גישה ישירה ומלאה לתיק הרפואי הדיגיטלי (קופ"ח), ולבטל כל ניסיון למדור מידע.
חיסונים ופרוצדורות אלקטיביות: מנגנון הכרעה מהיר במקרה של מחלוקת (למשל: ברית מילה, ניתוח קוסמטי, יישור שיניים).
20. תקשורת בין ההורים
במקרים של קונפליקט גבוה (High Conflict), התקשורת עצמה היא הטריגר למלחמה. הסכם טוב יגדיר במצבים אלו ובכלל את ערוצי התקשורת המותרים, במקום בו אין תקשורת בריאה כלל בין ההורים:
שימוש באפליקציות ייעודיות לניהול הורות משותפת (כגון 'AppClose' או 'FamilyWizard') המתעדות כל הודעה ולא ניתנות למחיקה.
איסור על תקשורת טלפונית למעט חירום רפואי.
התחייבות למענה בתוך פרק זמן סביר (למשל: 24 שעות) בנושאים שאינם דחופים.
21. בני זוג חדשים: "תקופת הצינון"
הכנסת בן/בת זוג חדשים לחיי הילדים היא רגע רגיש המערער את היציבות. כדי להגן על הילד, נהוג להכניס סעיף היכרות הדרגתית:
התחייבות שלא להפגיש את הילדים עם בן זוג חדש אלא לאחר תקופת קשר זוגי יציב ומשמעותי (למשל: 3-6 חודשים או מצד שני עד החתונה, תלוי בצדדים).
איסור על הלנת בן הזוג בבית בנוכחות הילדים בשלבים הראשונים ולא של הקטינים אצל בין הזו החדשג.
איסור על הילדים לקרוא לבן הזוג החדש "אבא" או "אמא" - הכל תלוי בצדדים.
22. המרחב הדיגיטלי: סמכות הורית ברשת
האתגר המודרני ביותר. מי מחליט מתי קונים סמארטפון ראשון אם בכלל האם נדרשת הסכמה? מי מאשר פתיחת אינסטגרם/טיקטוק? הסכם מעולה צריך לכלול נספח דיגיטלי:
החלטה משותפת על גיל החשיפה למסכים.
זכות גישה של שני ההורים לסיסמאות של הילד (עד גיל מסוים) לצורך פיקוח מוגנות.
איסור על העלאת תמונות של הילדים לרשתות החברתיות על ידי ההורים (Sharenting) ללא הסכמה הדדית, לשמירה על פרטיות הקטין.
23. מעבר דירה (Relocation) | מנגנון ה"רדיוס"
כדי לשמר משמורת משותפת, הקרבה הגיאוגרפית היא קריטית. ההסכם יגדיר "רדיוס מגורים מותר":
התחייבות של שני הצדדים לגור במרחק שלא יעלה על X ק"מ ממוסדות החינוך של הילדים.
קביעת סנקציה: הורה שבוחר לעבור לגור מחוץ לרדיוס, יישא במלוא נטל ההסעות ובאחריות להביא את הילד למסגרות, או שתשקלל מחדש חלוקת הזמנים.
24. מנגנון יישוב מחלוקות (ADR)
כדי להימנע מריצה לבית המשפט על כל ויכוח, ההסכם יקבע מדרג פתרון סכסוכים:
חובת פנייה למתאם הורי או למגשר מוסכם לפני הגשת תביעה.
הגדרת זהות המגשר בגוף ההסכם.
חלוקת שכר הטרחה של הגורם המגשר. סעיף זה הוא "שסתום לחץ" המונע הסלמה משפטית יקרה.
25. שינוי נסיבות מהותי
החיים דינמיים. הסכם שנחתם כשהילד בן שנתיים לא יתאים בהכרח לגיל 14. ההסכם יכלול סעיף המכיר בכך ששינוי צרכים מהותי (אבחון רפואי, שינוי דרמטי ביכולת ההשתכרות, מעבר של קטין לפנימייה) יהווה עילה לפתיחת ההסכם לבחינה מחודשת, תוך הגדרה מה נחשב ל"שינוי מהותי" ומה לא.
חלק ד': הפסיכולוגיה של המשפט | מומחים ומערכת הרווחה
ניהול תיק משמורת אינו רק הליך משפטי; זהו הליך פסיכו-משפטי. השופט הוא המשפטן, אך את העובדות קובעים הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים. הבנת הדינמיקה הזו היא היתרון היחסי של משרד מוביל.
26. פענוח חוות דעת מסוגלות הורית
חוות הדעת היא מסמך ארוך ומורכב, אך ההכרעה מסתתרת לעיתים בין השורות. מה עורך הדין מחפש בחוות הדעת?
הטיה מגדרית או תרבותית: האם המאבחן פירש התנהגות אסרטיבית של אב כאגרסיביות, בעוד שאותה התנהגות אצל האם פורשה כדאגה?
תוקף המבחנים: האם נעשה שימוש במבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים עדכניים ותקפים?
סתירות פנימיות: האם המסקנה הסופית ("המשמורת לאם") תואמת את הממצאים בגוף הדו"ח ("האב דמות חיובית ומשמעותית")? עורך דין מנוסה יודע לחקור את המומחה על דוכן העדים ולערער את מהימנות חוות הדעת אם נפלו בה פגמים מקצועיים.
27. ועדת תסקירים (וועדת החלטה)
במקרים מורכבים, ההכרעה מועברת ל"וועדת תסקירים" מחוזית. זהו פורום רב-מקצועי. הכנת הלקוח לוועדה זו היא קריטית:
כיצד להציג נרטיב של "הורה מגן" ולא "הורה תוקף".
כיצד להתמודד עם שאלות קשות על העבר הזוגי.
הצגת תוכנית שיקום/טיפול קונקרטית במידה ועלו טענות על הזנחה.
28. ילדים עם צרכים מיוחדים בגירושין
גירושין במשפחה עם ילד מיוחד (אוטיזם, שיתוק מוחין, הפרעות רגשיות) הם "פיגוע כפול". השגרה היא קריטית לילדים אלו, והפירוק מאיים עליה. הדגשים המשפטיים הייחודיים:
משמורת: האם הילד מסוגל להתמודד עם מעברים תכופים בין בתים? לעיתים נדרש "בית עיקרי" (Nest) משיקולים טיפוליים, תוך מתן פיצוי בזמני שהות להורה השני.
אפוטרופסות גוף: מי מוסמך לאשר שינוי בתרופות פסיכיאטריות?
בגרות: הצורך בהמשך מינוי אפוטרופוס גם לאחר גיל 18.
29. תלונות שווא: ההגנה והמתקפה
אחת הרעות החולות בתיקי משמורת היא הגשת תלונות שווא במשטרה (על אלימות או פגיעה מינית) כדי להשיג יתרון טקטי ("הרחקת האב"). האסטרטגיה המשפטית:
חזקת החפות: עמידה איתנה על כך שכל עוד לא הוכח אחרת, הסדרי השהות יתקיימו (אפילו בפיקוח).
תביעת נזיקין: לאחר סגירת התיק במשטרה ("חוסר אשמה"), הגשת תביעת דיבה ולשון הרע כנגד הצד המתלונן. בתי המשפט פוסקים כיום פיצויים של מאות אלפי שקלים בגין עלילות דם, מתוך מטרה ליצור הרתעה.
חלק ה': הכלכלה של ההורות | מיסוי והטבות
במשמורת משותפת, ההגדרות הבירוקרטיות אינן רק עניין של טופסולוגיה, אלא שוות כסף רב. בעבר, ההטבות ניתנו אוטומטית לאם המשמורנית. בעידן האחריות ההורית המשותפת, נוצר "וואקום" בירוקרטי שהוליד הסדרים חדשים ומורכבים מול רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי. הבנה של הניואנסים הללו עשויה לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה לכל משפחה.
30. נקודות זיכוי ממס הכנסה: המהפכה השקטה
עד לאחרונה, אבות גרושים קופחו משמעותית בנקודות הזיכוי. כיום, המצב התאזן, אך דורש עירנות:
האם: זכאית לנקודת זיכוי אחת בגין היותה "הורה במשפחה חד הורית" (ללא תלות במשמורת), ובנוסף נקודות בגין כל ילד.
האב במשמורת משותפת: זכאי לקבל נקודות זיכוי בגין ילדיו, בדומה לאם. אם האב נושא בחלק מהכלכלה (גם אם אינו משלם מזונות ישירים אלא חולק זמנים), הוא זכאי להטבות מס משמעותיות.
המלכוד: רשות המיסים דורשת לראות פסק דין או הסכם מאושר המגדיר במפורש את חלוקת הזמנים. אב שלא הסדיר זאת משפטית מפסיד נטו בבנק בכל חודש.
31. המוסד לביטוח לאומי: מי מקבל את קצבת הילדים?
כברירת מחדל, קצבת הילדים משולמת לחשבון הבנק של האם. במשמורת משותפת, החוק עדיין אינו מאפשר פיצול טכני של הקצבה (חצי-חצי) באופן אוטומטי במערכות המחשוב. הפתרונות המשפטיים:
קיזוז במזונות: בהסכמי גירושין רבים, אנו קובעים כי הקצבה תישאר אצל האם, אך סכום זה יקוזז מדמי המזונות או מההוצאות המשותפות שעל האב להעביר.
מענק לימודים: משפחות חד-הוריות זכאיות למענק לימודים שנתי (באוגוסט). כאן קיימת חשיבות קריטית להגדרה מי הוא "ההורה המקבל". לעיתים, בהסכמה, ניתן להגדיר ילד אחד אצל האב וילד אחד אצל האם לצורך קבלת ההטבות, אך מהלך זה דורש אישור ביטוח לאומי וזהירות משפטית.
32. הנחות בארנונה וסיוע בשכר דירה
כאן מסתתר הכסף הגדול של היומיום. הרשויות המקומיות ומשרד השיכון מעניקים הנחות (עד 20% בארנונה) למשפחות חד-הוריות.
הבעיה: הרשות המקומית לרוב מכירה רק בבית אחד כ"בית המגורים העיקרי" של הילד לצורך ההנחה. במשמורת משותפת נוצר מצב אבסורדי שבו שני ההורים מחזיקים חדר לילד, אך רק אחד מקבל הנחה.
האסטרטגיה: ישנן רשויות מקומיות מתקדמות המאפשרות הנחה לשני ההורים בהצגת פסק דין למשמורת משותפת. במקומות אחרים, אנו מנסחים בהסכם "רוטציה" ברישום הכתובת, או מנגנון פיצוי כספי פנימי בין ההורים על אובדן ההנחה.
33. דיור ציבורי וזכאות "מחיר למשתכן"
הסטטוס של "הורה גרוש" (ללא דירה) מעניק זכאות להשתתפות בהגרלות דיור במחיר מופחת. בתיקים בהם מתנהל מאבק על המשמורת, הרישום הפורמלי של הילדים בתעודת הזהות עשוי להשפיע על הניקוד בהגרלות אלו. הסכם הגירושין חייב להתייחס לשאלה: מי רשאי לרשום את הילדים לצורך קבלת זכאות לדיור? הזנחת סעיף זה עלולה למנוע מהורה אחד את האפשרות לרכוש קורת גג עתידית.
חלק ו': מילון מונחים משפטי | השפה של בתי המשפט
כדי לשרוד בג'ונגל המשפטי, חובה להבין את השפה. להלן המונחים שכל הורה בהליכי משמורת חייב להכיר:
אפוטרופוס לדין : עורך דין חיצוני שממונה על ידי בית המשפט לייצג את הילד עצמו, בנפרד מהוריו. תפקידו להשמיע את קולו העצמאי של הקטין כאשר יש חשש ששני ההורים אינם רואים את טובתו.
מרכז קשר : מסגרת טיפולית-מפוקחת של משרד הרווחה, בה מתקיימים מפגשים בין הורה לילד כאשר יש חשש לשלום הילד או צורך בחידוש קשר הדרגתי. המפגשים מתקיימים בנוכחות עובדת סוציאלית. המטרה היא תמיד שזו תהיה "תחנת מעבר" זמנית.
נזקקות : הגדרה משפטית חמורה לפי חוק הנוער. קטין שמוכרז "נזקק" הוא קטין שיש סכנה לשלומו הפיזי או הנפשי, והמדינה רשאית להתערב בגידולו, עד כדי הוצאתו למשפחת אומנה או לפנימייה. סכסוכי משמורת קיצוניים עלולים להוביל להכרזה זו.
צו עיכוב יציאה : הוראה המועברת למשטרת הגבולות המונעת את יציאת הקטין מהארץ. זהו כלי סטנדרטי בתיקי משמורת למניעת חטיפה, ואינו מעיד בהכרח על מסוכנות, אלא על שמירת הסטטוס קוו.
תביעת נזיקין בגין סרבנות קשר: הליך משפטי נפרד בו הורה תובע פיצוי כספי מההורה השני בגין הנזק הנפשי ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב ניתוק הקשר עם ילדיו. זהו כלי הרתעתי אזרחי, מעבר לסנקציות של בית המשפט למשפחה.
תיאום הורי : הליך חוץ-משפטי מחייב, שבו גורם מקצועי מסייע להורים ביישום פסק הדין ובפתרון מחלוקות יומיומיות. החלטות המתאם מחייבות כמו החלטת שופט, אלא אם הוגש עליהן ערעור.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ז': 20 שאלות ותשובות מורחבות (Q&A)
1. האם בגידה של האישה משפיעה על זכותה למשמורת?
בבית המשפט לענייני משפחה התשובה היא חד משמעית לא. נאמנות זוגית אינה קשורה למסוגלות הורית. בבית הדין הרבני, לעומת זאת, המצב מורכב יותר: בעבר, אישה שהוכרזה "מורדת" והפסידה את כתובתה הייתה חשופה גם לפגיעה במעמדה כמשמורנית. כיום, גם בתי הדין כפופים לעקרון טובת הילד, וקשה מאוד לשלול משמורת על בסיס בגידה בלבד, אלא אם מוכח שההתנהגות המוסרית פוגעת ישירות בחינוך הילד או חושפת אותו לתכנים לא ראויים.
2. האם ניתן לכפות משמורת משותפת כשההורים לא מדברים ביניהם?
בעבר, הפסיקה דרשה "תקשורת תקינה" כתנאי סף. כיום, המגמה השתנתה. בתי המשפט מבינים כי סכסוך הוא טבעי בגירושין, ואינם נותנים להורה אחד "וטו" על המשמורת רק באמצעות יצירת סכסוך מלאכותי. אם רמת התקשורת מאפשרת תיאום טכני בסיסי (אפילו דרך אפליקציה או מתאם הורי), ואין אלימות, בית המשפט ייטה לפסוק משמורת משותפת גם בהיעדר אידיליה, מתוך הנחה שהתקשורת תשתפר עם הזמן. כשזה מלאכותי זה שקוף, ובתי המשפט לא יתנו לכך יד.
3. האם ילד בן 12 יכול להחליט היכן לגור?
הילד אינו "מחליט", אך דעתו היא גורם כבד משקל. בגיל ההתבגרות (12-13 ומעלה), קשה עד בלתי אפשרי לכפות על נער הסדרי שהות בניגוד לרצונו המובהק. עם זאת, בית המשפט יבדוק בציציות: האם הרצון הוא אותנטי? האם הוא נובע מ"שוחד" (הורה שמרשה לשחק במחשב כל הלילה) או מהסתה? אם הרצון אותנטי, בית המשפט ייטה לכבד אותו כחלק מטובת הנער.
4. האם אב שוויתר על משמורת בהסכם הגירושין יכול לדרוש אותה בחזרה לאחר שנים?
כן. ענייני קטינים לעולם אינם "סופיים" במובן הרגיל. אם חל "שינוי נסיבות מהותי" (למשל: הילד גדל ורוצה קשר, האב עבר לגור קרוב, האם מתקשה בתפקוד, או שהקשר התחזק), ניתן לפתוח את תיק המשמורת מחדש. הסכם שקובע כי "האב מוותר על משמורת לצמיתות" הוא חסר תוקף משפטי מחייב אל מול טובת הילד המשתנה.
5. מה קורה אם הורה אחד חוזר בתשובה (או בשאלה) ורוצה לשנות את חינוך הילד?
עקרון העל הוא "שימור המצב הקיים" ורצף החינוך. אם הילד התחנך במסגרת חילונית, הורה שחזר בתשובה לא יוכל לכפות מעבר לחינוך דתי בניגוד לעמדת ההורה השני, ולהיפך. אורח החיים בביתו הפרטי של ההורה הוא עניינו האישי, אך הוא אינו יכול לשנות את אופיו המהותי של חינוך הילד ללא הסכמה. בתי המשפט יגנו על הילד מפני קונפליקט דתי קיצוני. אולם מוטב להורים לטובת הקטין למצוא את עמק השווה על מנת לגבש לקטין זהות בריאה ונוחה לקיום בשני הבתים על אף השוני הרוחני.
6. האם ניתן לקזז דמי מזונות כנגד זמני שהות שלא התקיימו?
באופן רשמי - לא. מזונות הם זכותו של הקטין ואינם כלי ענישה בין ההורים. עם זאת, אם הורה מפר באופן שיטתי את הסדרי השהות וגורם בכך להורה השני הוצאות נוספות (בייביסיטר, אובדן ימי עבודה), ניתן להגיש תביעה נזיקית או בקשה להגדלת מזונות בגין שינוי נסיבות ונטל הטיפול המוגבר.
7. כיצד מתמודדים עם הורה שמעשן סמים בנוכחות הילדים?
התשובה מהספרים היא ששימוש בסמים (גם קלים) בנוכחות קטינים הוא קו אדום מבחינת רשויות הרווחה ובית המשפט. יש להגיש בקשה דחופה הכוללת דרישה לבדיקות סמים תקופתיות כתנאי למפגשים. במקרים של התמכרות פעילה המסכנת את הקטין, בית המשפט יורה על מפגשים ב"מרכז קשר" תחת פיקוח בלבד, עד להוכחת גמילה וניקיון לאורך זמן. אולם המציאות הישראלית התפתחה בשנים האחרונות, וכן מיסוד רישיון לקנאביס רפואי למטופלים, כך שבתי המשפט נוהגים לבחון בנסיבות אלו את תפקוד האב כהורה מיטיב או לא כמשקל העיקרי בבחינת הנושא, תוך הדגשה ברורה שבנוכחות הילדים אסור לאב לעשן. אם יעשן במרפסת בזמן שהם ישנים ועשן לא יגיע אליהם ותפקודו הוא לעילא ולעילא והוא לא נוהג עמם תחת השפעה של הקנאביס ולא מסכן אותם, ובסך הכל צורך את התרופה שלו - אזי שברוב המקרים בית המשפט יכול בהחלט להבין.
8. האם אפוטרופוס יכול למנוע חיסון של הילד?
זוהי סוגיה שהתחדדה בתקופת הקורונה. הכלל הוא שהחלטות רפואיות מתקבלות בהסכמה. בהיעדר הסכמה, בית המשפט יכריע לפי המלצת משרד הבריאות והרופא המטפל. הפסיקה העקבית קובעת כי הורה אינו רשאי למנוע חיסוני שגרה המקובלים ברפואה הציבורית רק בשל השקפת עולם אידיאולוגית, אם הדבר מנוגד להמלצה הרפואית המקצועית לטובת הילד.
9. מהו "הורה פסיכולוגי"?
מושג המתייחס לדמות שאינה ההורה הביולוגי (למשל: בן/בת זוג של ההורה, הורה מאמץ בפועל, או במשפחות חד-מיניות טרם הסדרה), אשר שימשה דמות הורית מרכזית עבור הילד. במקרה של פרידה, בית המשפט עשוי להכיר בזכותו של ההורה הפסיכולוגי לזמני שהות עם הילד, כדי למנוע נזק נפשי של ניתוק פתאומי, גם בהיעדר קשר דם.
10. כיצד נקבעת משמורת בתינוק יונק?
הנקה היא שיקול חשוב, אך אינה "קלף מנצח" מוחלט לשלילת לינה אצל האב. הגישה הרווחת היא לאפשר לאב זמני שהות תכופים וקצרים (כדי לא לפגוע ברצף ההנקה) בשלבים הראשונים, ולעודד מעבר הדרגתי לשאיבת חלב או שילוב תמ"ל, כדי לאפשר לינה אצל האב החל מגיל שנה לערך, הכל בהתאם לטובת התינוק הספציפי והמלצות התסקיר.
11. הילד שלי בן שנתיים. האם הוא חייב לישון אצל אביו?
המגמה כיום היא חיובית. בעבר, לינת פעוטות הייתה נדירה. כיום, בהתבסס על מחקרים פסיכולוגיים, בתי המשפט מאשרים לינה (פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני) גם בגילאי שנתיים, בתנאי שהאב מפגין מסוגלות, שיש לו ציוד מתאים בבית, ושזה נעשה בהדרגה. חזקת הגיל הרך אינה חוסמת לינה, אלא משמשת שיקול זהירות בלבד.
12. הגרוש שלי מסרב לתת לילד ריטלין בניגוד להמלצת הרופא. מי מחליט?
בריאות היא עניין לאפוטרופסות משותפת. עם זאת, בית המשפט אינו רופא. אם קיימת המלצה רפואית/נוירולוגית חד-משמעית למתן תרופה, והורה אחד מתנגד ללא ביסוס רפואי נגדי (אלא רק "עקרוני"), בית המשפט יסמיך את ההורה המבקש לפעול לפי המלצת הרופא המטפל. טובת הילד הרפואית גוברת על אידיאולוגיה הורית.
13. הילדה בת 15 מסרבת ללכת לאבא. האם המשטרה תגרור אותה?
לא. משטרת ישראל אינה אוכפת הסדרי ראייה בכוח הזרוע מול מתבגרים או ילדים בכלל. בגיל זה, הפתרון הוא טיפולי ולא כוחני. עם זאת, אם יוכח שהסירוב נובע מהסתה של האם, יוטלו על האם סנקציות כספיות כבדות כדי לתמרץ אותה לשכנע את הילדה ללכת.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
14. אני רוצה לעבור לעיר אחרת במרחק 40 ק"מ. האם מותר לי?
זהו מרחק גבולי ומסוכן. מעבר המצריך נסיעה של מעל 30-40 דקות לכל כיוון מקשה מאוד על קיום משמורת משותפת באמצע השבוע. אם המעבר יפגע בזמני השהות של האב, בית המשפט עלול לאסור על מעבר הילדים, או לחייב את ההורה העובר במלוא נטל ההסעות (הלוך וחזור) כקנס על המרחק.
15. האם סבא וסבתא יכולים לדרוש הסדרי ראייה אם ההורים מתנגדים?
כן, מכוח סעיף 28א לחוק. אם הסכסוך בין ההורים גורם לניתוק הילד מהסבים, הסבים רשאים להגיש תביעה עצמאית. בית המשפט יאשר זאת אם יוכח שהיה קשר קודם ומיטיב, ושהניתוק פוגע בילד. טובת הילד כוללת את זכותו לשורשים משפחתיים.
16. גיליתי שהגרוש שלי מעשן גראס במרפסת כשהילדים ישנים. מה עושים?
החוק מחמיר מאוד. גם אם השימוש הוא "רפואי" או "קל", עישון בנוכחות קטינים (או כשהם בבית) אסור. עם זאת חשוב להבין כי הרוח הנושבת בבתי המשפט ביחס לשימוש ברישיון בקנאביס רפואי הינה מקילה ומבינה יותר. בעבר ניתן לדרוש צו לבדיקות שתן תקופתיות והתניית המפגשים בתוצאות נקיות. במקרים של שימוש כבד בסמים קשים אחרים או אלכוהול, המפגשים יכול שיועברו למרכז קשר מפוקח. כיום ההסתכלות על נושא הקנאביס הרפואי היא יותר מבינה כאמור לעיל. הכל תלוי בתפקוד האב מעבר להיותו צורך קנאביס רפואי במרשם רופא מומחה.
17. אנחנו מקיימים משמורת משותפת אבל אין לנו הסכם כתוב. זה תקין?
זוהי פצצה מתקתקת. ללא הסכם מאושר בבית משפט ("פסק דין"), אין לכם הגנה במקרה של ויכוח, וחשוב מכך, האב לא יוכל לקבל נקודות זיכוי ממס הכנסה והנחות בארנונה. חובה לעגן את ההסכמות בכתב ולאשרן כדי לקבל תוקף משפטי. לא בריא להשאיר הכל באויר, דברים משתנים, אנשים משתנים, יכולת לעמוד בתחייבויות מהותיות משתנה. ההסכם שומר על המוטיבציה לעמוד בהתחייבויות, ולאכוף הפרות.
18. האם מותר לי לקחת את הילדים לחו"ל ללא אישור הגרוש?
בשום פנים ואופן לא. הוצאת קטין מהארץ ללא הסכמה בכתב (או אישור בית משפט) היא עבירה פלילית של חטיפה לפי אמנת האג. גם לטיול של יומיים לסיני נדרש אישור.
19. בן הזוג החדש של גרושתי ישן איתה בחדר כשהילדים בבית. מותר לו?
מבחינה משפטית יבשה, אין איסור על הורה לנהל חיי זוגיות. בית המשפט לא יתערב אלא אם כן מוכח שהדבר גורם נזק פסיכולוגי לילד (למשל, חשיפה מינית לא מותאמת או תחלופה גבוהה של בני זוג). נהוג להכניס להסכמים סעיף "צינון" של לפני לינה משותפת.
20. מה זה מודל "קינון" (Nesting)?
מודל בו הילדים נשארים בבית אחד קבוע, וההורים הם אלו שמתחלפים ("נודדים") ביניהם לפי ימי המשמורת. זהו מודל מצוין ליציבות הילדים, אך קשה מאוד ליישום כלכלית וטכנית לאורך זמן (דורש אחזקת 3 בתים). הוא מתאים בעיקר לתקופות מעבר קצרות לאחר הפרידה, נדיר בהחלט בנוף הישראלי.
סיכום ואחרית דבר: הורות היא מרתון, לא ספרינט
סוגיית המשמורת והאחריות ההורית היא ללא ספק הפרק המורכב והרגיש ביותר בספר דיני המשפחה. בעוד שרכוש ניתן לחלק וכספים ניתן להשיב, הזמן האבוד עם הילדים והצלקות הנפשיות שנותרות ממאבקי גירושין הם בלתי הפיכים.
הסקירה המקיפה שהוצגה בפרק זה, החל מהמהפכה המושגית של ועדת שניט, דרך המלכודות הכלכליות של הלכת 919/15, ועד לרזולוציות הקטנות של איסוף מבית הספר, מלמדת על אמת אחת פשוטה: הידע המשפטי הוא כוח המגן. הורה שמגיע להליך הגירושין כשהוא מבין את כללי המשחק החדשים, מכיר את זכויותיו אך גם רגיש לצרכי ילדיו, הוא הורה שיצליח לנווט את הספינה המשפחתית אל חוף מבטחים.
אל תתייחסו להסכם הגירושין כאל מסמך בירוקרטי שצריך "לסיים איתו", אלא כאל תוכנית אב אסטרטגית ל-18 השנים הבאות. השקעה בניסוח מוקפד היום, היא תעודת הביטוח לשקט הנפשי שלכם ושל ילדיכם מחר.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | אדריכלים של יציבות משפחתית
בעולם שבו התא המשפחתי עובר טלטלות, אתם זקוקים ליותר מאשר ייצוג משפטי; אתם זקוקים לאסטרטגיה. משרדנו, המדורג בחוד החנית של דיני המשפחה בישראל, מתמחה בניהול תיקי משמורת מורכבים (High Profile & High Conflict).
השיטה שלנו ייחודית: שילוב של לוחמנות משפטית בלתי מתפשרת בבית המשפט ובבית הדין, לצד ראייה אסטרטגית צופה פני עתיד שמטרתה למזער נזקים לילדים. אנו יודעים מתי להילחם על כל סנטימטר של סמכות הורית, ומתי לייצר מנגנוני גישור יצירתיים שיחסכו לכם שנים של התדיינות.
אנו מזמינים אתכם לפגישת אסטרטגיה ומיפוי סיכונים. אל תשאירו את גורל הילדים ביד המקרה או בידי ברירות מחדל משפטיות שאינן תואמות את המציאות שלכם. בואו לעצב את המציאות המשפטית שתשרת את המשפחה שלכם לשנים קדימה.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | כי הילדים הם לא חלק מהרכוש, הם המהות.
צוות דיני משפחה וירושה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
קריטי