המדריך השלם לדיני המשפחה בישראל | פרק 22: סרבנות גט – מאבק משפטי וסנקציות נגד סרבני גט
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 10 באוג׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני יומיים
מבוא: עגינות בעידן המודרני – סרבנות גט כמאבק משפטי
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה במתן או בקבלת גט, ללא הצדקה הלכתית תקפה. מצב זה יוצר תופעה קשה וכואבת של "עגינות", שבה האישה או הבעל נותרים נשואים על פי ההלכה ומוגבלים בניהול חייהם, ובמיוחד בנישואין מחדש. בעוד שגבר "מסורב גט" יכול לעיתים לקבל היתר הלכתי להינשא לאישה אחרת (במקרים נדירים ובתנאים מחמירים), אישה "עגונה" אינה יכולה לעשות זאת, וכל ילד שייוולד מקשר זוגי חדש שלה יחשב ל"ממזר" על פי ההלכה. הדין הישראלי, באמצעות בתי הדין הרבניים, התפתח כדי להתמודד עם תופעה זו באמצעות מגוון רחב של כלים וסנקציות, שמטרתן להפעיל לחץ על הסרבן עד שיסכים לסיים את הנישואין. בפרק זה, ה-22 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני משפחה וירושה, נרחיב על התופעה המצערת המכונה סרבנות גט.
1. הבסיס ההלכתי והמשפטי: "גט מרצון" במציאות מורכבת
הדין העברי קובע כי גט חייב להינתן מרצון חופשי של הבעל, ללא כל כפייה פיזית. לכן, בית הדין הרבני אינו יכול לכפות גט בכוח, אלא רק להטיל סנקציות שמטרתן להפעיל לחץ על הסרבן. פעולות אלו נעשות במטרה שבית הדין "יתיר" את הגט, כלומר יאפשר את מתן הגט בצורה כזו שייחשב כניתן מרצון, גם אם נבע מלחץ משמעותי. מדובר באיזון עדין בין הצורך לסיים נישואין כושלים לבין שמירה על כללי ההלכה. עורך הדין המייצג חייב להיות בקיא בדין.
2. תהליך הגשת התביעה והכלים המשפטיים: השיניים של המאבק
המאבק בסרבנות גט מתחיל בהגשת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. בשלב הראשון, הצד הנפגע נדרש להוכיח כי קיימת עילת גירושין מוצדקת על פי ההלכה (כמו בגידה, עקרות, מומים, וכו'). רק לאחר שבית הדין משתכנע וקובע בפסק דין כי יש "חיוב בגט" על הסרבן, הוא רשאי להתחיל בהטלת הסנקציות.
הכרזת "חיוב בגט" אינה מובילה באופן אוטומטי למתן גט, אך היא נותנת לבית הדין את הסמכות להשתמש ב"שיניים" של מערכת המשפט כדי להפעיל לחץ. הסנקציות מתחלקות למספר סוגים, ולרוב מוטלות באופן הדרגתי:
א. סנקציות אישיות מנהליות
אלו סנקציות ראשוניות המוטלות לרוב כשהסרבן מתעלם מזימונים לבית הדין או לאחר שלא נענה לחיוב בגט. הן נועדו להגביל את חירותו של הסרבן בחיי היום-יום:
עיכוב יציאה מהארץ: הסרבן מנוע מלעזוב את גבולות ישראל.
הגבלות על קבלת דרכון/רישיון נהיגה: רישיונו של הסרבן יכול להישלל או לא לחדש אותו.
הגבלות על חשבונות בנק: הגבלות על קבלת שירותים בנקאיים, לרבות קבלת אשראי, צ'קים או כרטיסי אשראי. במקרים מסוימים, גם הוראות קבע יכולות להיחסם.
הגבלות על קבלת רישיון עסק: הסרבן מנוע מלקבל או לחדש רישיון לצורך ניהול עסק.
ב. סנקציות חברתיות ופרסומיות
אלו סנקציות שמטרתן להפעיל לחץ חברתי על הסרבן:
פרסום שם הסרבן: לבית הדין יש סמכות לפרסם את שמו של הסרבן באמצעי התקשורת או בבתי כנסת, כדי להפעיל עליו לחץ חברתי.
נידוי: במקרים קיצוניים, בית הדין יכול להטיל על הסרבן נידוי הלכתי, שבעבר היה כלי עוצמתי מאוד, אך כיום השפעתו פחותה.
ג. סנקציות כלכליות ישירות
הגדלת מזונות אישה: במקרים רבים, בית הדין יחייב את הבעל הסרבן בתשלום מזונות אישה גבוהים במיוחד. מטרת החיוב אינה רק לפרנס את האישה, אלא להפעיל על הבעל לחץ כלכלי משמעותי שיניע אותו לתת גט. סכומים אלו יכולים להיות גבוהים במיוחד, במטרה ליצור חורבן כלכלי על הבעל.
ד. מאסר
זהו הכלי החמור ביותר והוא משמש כמוצא אחרון. לאחר שכל הסנקציות האחרות מוצו, יכול בית הדין להמליץ לבית המשפט המחוזי להטיל על הסרבן מאסר לתקופה בלתי קצובה, עד שיסכים לתת או לקבל גט. מאסר זה אינו עונש, אלא אמצעי כפייה, והוא משמש אות לכך שהסרבן אינו עומד בחובה שהוטלה עליו על ידי בית הדין.
3. תביעה נזיקית – הפיצוי באמצעות בית המשפט האזרחי
בעבר, הדרך היחידה להתמודד עם סרבנות גט הייתה דרך בית הדין הרבני. כיום, ניתן במקרים מסוימים להגיש תביעה נזיקית לבית המשפט לענייני משפחה כנגד הסרבן.
העילה הנזיקית: הפסיקה קובעת כי סרבנות גט יכולה להוות עוולה נזיקית, המזכה את הצד הנפגע בפיצוי כספי על עוגמת הנפש, הנזקים הכלכליים והנזקים הנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מהעגינות.
התרומה של הכלי: תביעה נזיקית יוצרת לחץ כלכלי משמעותי נוסף על הסרבן, ולעיתים קרובות מביאה אותו להסכים למתן גט כדי למנוע את החיובים הכספיים הגבוהים מאוד שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים.
הכרה בפסיקה: הפסיקה בישראל הכירה בכך שסרבנות גט היא התנהגות שנוגדת את תקנת הציבור, ופסקי דין תקדימיים פסקו פיצויים גבוהים במיוחד במקרים קשים של סרבנות גט ממושכת.
4. האם האישה/הגבר חופשיים? ההבדל בין "חיוב" ל"כפייה"
הכרזת "חיוב בגט" היא נקודת מפנה דרמטית בהליך, אך היא אינה מעניקה לאישה או לבעל חירות מיידית. היא מהווה היתר לבית הדין להפעיל לחץ על הסרבן, אך רק לאחר שהגט ניתן בפועל, הצדדים רשאים להינשא שוב על פי ההלכה.
לכן, המאבק בסרבנות גט הוא למעשה מאבק משפטי להעברת הבעל או האישה ממעמד של "מסורב/ת גט" למצב שבו ניתנים כלים חזקים כדי להפעיל לחץ, ועדיין המטרה הסופית היא שהגט ינתן.
לסיכום: לא צריך להישאר לבד במאבק
סרבנות גט היא מצב בלתי נסבל, אך המערכת המשפטית בישראל אינה משאירה את הקורבנות לבד. קיימים מנגנונים רבי עוצמה שמטרתם להתמודד עם התופעה ולהביא לסיומו של הנישואין. כדי למקסם את הסיכויים להשגת גט מהיר ויעיל, חיוני ביותר להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בתחום, המכיר לעומק את המערכת הרבנית, ויודע מתי וכיצד להשתמש בכלים האזרחיים והדתיים העומדים לרשותו, כולל תביעה נזיקית.
ליווי וייצוג משפטי במקרי סרבנות גט
אל תאבדו תקווה. אם אתם נמצאים במצב של עגינות או סרבנות גט, פנו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי שיסייע לכם להשתחרר מכבלי הנישואין ולהתחיל את חייכם מחדש. משרדנו מתמחה בניהול מאבקים משפטיים מורכבים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, ונבנה עבורכם אסטרטגיה שתפעיל את הלחצים הנכונים כדי להגיע לפתרון הולם במהירות האפשרית.
צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
תגובות