שירותי הרווחה 2026: המדריך להגנה על המשפחה | דעו את זכויותיכם ואת גבולות הסמכות של העובד הסוציאלי
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 19 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 10 דקות
עודכן: 18 בדצמ׳ 2025
מבוא: שירותי הרווחה | המפגש בין משפט, משפחה וסעד
שירותי הרווחה, המנוהלים על ידי הרשויות המקומיות, הם רשת הביטחון הסוציאלית והמשפטית של החברה, והם פועלים מכוח חוק הסעד (דרכי טיפול), תשי"ח-1958 ומגוון חוקים נוספים, כגון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. תפקידם העיקרי הוא להגן על אזרחים חלשים, ובמיוחד על ילדים וקטינים, מפני סיכון, הזנחה או פגיעה, תוך שמירה על עקרון העל של טובת הילד. המפגש עם שירותי הרווחה הוא לרוב טעון ומורכב, כיוון שהוא מציב את כוחה של המדינה מול זכות היסוד לפרטיות המשפחתית. הבנת תפקידם המגוון, הכלים החוקיים העומדים לרשותם, והגבולות המשפטיים של התערבותם, היא קריטית לכל הורה או אזרח העשוי לבוא עמם במגע.
כתמיד, נמליץ בחום להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
מאמר מקיף זה, פרק 38 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני משפחה וירושה, יצלול לעומק תפקיד שירותי הרווחה: ננתח את העילות להתערבות, את ההליכים המשפטיים הננקטים להגנת הילד (כגון הוצאת ילד דחופה), את החיסיון המקצועי של העובד הסוציאלי, ואת זכויות המשפחה המעורבת בהליך.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': המנדט החוקי, תפקיד העובד הסוציאלי וגבולות הסיוע
1. המנדט החוקי: חוק הסעד כבסיס לפעולת שירותי הרווחה
שירותי הרווחה המקומיים פועלים מכוח חוק הסעד, המעניק להם את הסמכות לטפל בפרטים ובמשפחות הנמצאים במצוקה. הטיפול כולל מגוון רחב של מענים, החל ממתן סיוע חומרי (כגון קצבאות או סיוע בשכר דירה) ועד טיפול נפשי, ייעוץ והכוונה. חוק הסעד והתקנות הנלוות אליו מעניקים לעובדים הסוציאליים מעמד מיוחד, הכולל חובות ואחריות מוגברת, ובמיוחד את הסמכות לפנות לבית המשפט בבקשות שונות להגנה על ילדים או על חסויים. תפקיד זה מחייב את העובדים הסוציאליים לפעול בשילוב של רגישות חברתית וקפדנות משפטית.
2. תפקידו המגוון של העובד הסוציאלי: טיפול, איתור, והכוונה
תפקידו של העובד הסוציאלי אינו מתמצה רק בהגנת הילד. העובד הסוציאלי משמש בכמה כובעים: טיפול ישיר (ליווי משפחות בהתמודדות עם משברים, התמכרויות או אלימות), איתור (זיהוי מצבי סיכון והזנחה בקהילה), והכוונה (הפניית הלקוחות למשאבים קהילתיים, גופים טיפוליים או סיוע משפטי). בנוסף, העובד הסוציאלי משמש כ"זרוע" של בית המשפט בתחום המשפחה, כאשר הוא נדרש להגיש תסקירים בנושאי משמורת וראיית ילדים. חשוב להבין כי הרווחה היא גוף טיפולי, והתערבותו היא לרוב נדבך אחרון לאחר שכלל המשאבים האחרים מוצו.
3. חיסיון וסודיות: גבולות המידע המועבר לשירותי הרווחה
העובד הסוציאלי חב בחיסיון מקצועי ובסודיות לגבי המידע שנמסר לו על ידי הלקוחות, בדומה למקצועות טיפוליים אחרים. חובת החיסיון נועדה לאפשר למשפחות לפתוח את הקשיים שלהן ללא חשש. יחד עם זאת, החיסיון אינו מוחלט. כאשר עולה חשש ממשי לפגיעה בילד, בקשיש או בחסר ישע, או כאשר בית המשפט דורש זאת לצורך הליך משפטי, חובת הדיווח והגילוי גוברת על חובת החיסיון. הפרת חיסיון ללא סיבה מוצדקת עלולה לגרור סנקציות משפטיות.
4. נקודת המפגש המורכבת: סכסוכי משמורת וראיית ילדים
אחת הנגיעות הנפוצות ביותר של הציבור מול שירותי הרווחה היא במסגרת סכסוכי משמורת וגירושין. כאשר הורים אינם מצליחים להסכים על הסדרי השהות והאחריות ההורית, בית המשפט לענייני משפחה פונה לרוב לשירותי הרווחה ומורה להם לערוך תסקיר סעד. התסקיר כולל בחינה של טובת הילד, נכונות ההורים לשיתוף פעולה, ובחינה של המסוגלות ההורית. עמדת שירותי הרווחה המוגשת בתסקיר היא גורם בעל משקל רב בהחלטת בית המשפט. מעורבות זו מדגישה את המעמד המעורב של הרווחה, כגוף טיפולי המשמש גם כגוף מייעץ לבית המשפט.
5. עקרון טובת הילד: המטרה העליונה המנחה את פעולת הרווחה
עקרון טובת הילד הוא העיקרון המשפטי העליון המנחה כל פעולה והחלטה של שירותי הרווחה, בין אם מדובר בהגנה, בטיפול או בהמלצה לבית המשפט. טובת הילד אינה מוגדרת בחוק באופן אחיד, והיא נבחנת לגופו של עניין, תוך התייחסות לצרכים הפיזיים, הרגשיים, החינוכיים והחברתיים של הילד. עקרון זה גובר על זכויות ההורים, ומהווה את ההצדקה המרכזית להתערבות המדינה בחיי המשפחה. כל פעולה של הרווחה המבוצעת ללא הצדקה מובהקת בטובת הילד עלולה להיפסל על ידי בית המשפט.
חלק ב': עילות ההתערבות והליכי ההגנה הדחופים
6. עילות כניסה לתמונה: איתור מצבי סיכון והזנחה
שירותי הרווחה נכנסים לתמונה כאשר מתקבל דיווח על מצבי סיכון בתוך המשפחה. מצבים אלו כוללים: אלימות פיזית או נפשית כלפי קטינים, הזנחה פיזית או רגשית קיצונית, התעללות מינית, או חשיפה להתמכרויות קשות. הדיווח יכול להגיע מהמשפחה עצמה, מגורמי חינוך (בית ספר), מגורמי בריאות (רופאים), מהמשטרה, או מאזרח מודאג החייב בדיווח (חובת דיווח). מרגע קבלת הדיווח, פותח העובד הסוציאלי בהליך בדיקה ואבחון.
7. חובת הדיווח: אחריות הציבור בהגנה על חסרי ישע
הדין בישראל מטיל חובת דיווח על כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירת פגיעה בגוף או מין בקטין או בחסר ישע. חובה זו חלה במיוחד על אנשי מקצוע הבאים במגע עם קטינים, כגון אנשי חינוך, מטפלים, רופאים, ואנשי דת. אי-דיווח על פגיעה בקטין הוא עבירה פלילית בפני עצמה. חובת הדיווח היא אחד הכלים המרכזיים שמפעילה המדינה כדי לשתף את הציבור הרחב במאמץ להגנה על ילדים בסיכון.
8. צווי הגנה ואלימות במשפחה: מעורבות דחופה להרחקת הפוגע
שירותי הרווחה עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם בית המשפט בנושא אלימות במשפחה. כאשר מתקבל דיווח על אלימות (בין הורים או כלפי ילדים), רשאים שירותי הרווחה, יחד עם המשטרה, לפעול להוצאת צווי הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. צו הגנה מאפשר להרחיק את הפוגע מהבית ולמנוע ממנו להתקרב לקורבן, וזאת לתקופה מוגבלת, עד לדיון משפטי מקיף. מעורבות הרווחה בשלב זה קריטית, והיא מסייעת בייצוב המצב המשפחתי המיידי.
זכויות וחובות מול שירותי הרווחה: איפה עובר הקו האדום? (מדריך 2026)
הסיטואציה המשפטית | מהן סמכויות הרווחה? | מהן הזכויות שלך (ההגנה המשפטית)? |
ביקור בית של עובד סוציאלי | רשאים לבקש להיכנס כדי להתרשם מתנאי המגורים של הקטין. | זכותך לסרב לכניסה ללא צו שיפוטי (למעט במקרי חירום קיצוניים של סכנה מיידית). |
שיחה עם הילדים ללא נוכחותך | פקידי סעד מוסמכים לשוחח עם קטינים כחלק מבדיקת מצבם. | זכותך לדרוש שהשיחה תתקיים בסביבה מוגנת ולקבל דיווח מלא על תוכן הדברים (בכפוף לטובת הילד). |
המלצות בתסקיר לבית משפט | לרווחה סמכות להמליץ על משמורת, זמני שהות ודרכי טיפול. | התסקיר אינו פסק דין. זכותך לחקור את עורך התסקיר, להציג חוות דעת נגדית ולערער על הממצאים. |
הוצאת ילד מהבית (חירום) | רק במקרים של סכנה ממשית ומיידית לחיי הקטין או שלומו הגופני. | זכותך לייצוג משפטי דחוף ולהבאת המקרה בפני שופט תוך 24 עד 48 שעות לביטול ההחלטה. |
ועדות החלטה (ועדות תכנון טיפול) | פורום מקצועי שקובע את עתיד הטיפול במשפחה. | זכותך להיות נוכח בוועדה, להשמיע את קולך ולהגיע מלווה בעורך דין מטעמך שישמור על האינטרסים שלך. |
מול מערכת הרווחה, שתיקה או שיתוף פעולה עיוור הם לא תמיד האסטרטגיה הנכונה. היכרות עם החוק והצבת גבולות משפטיים ברורים הם הכלים היחידים שיבטיחו שהזכויות שלכם כהורים לא יירמסו. אל תנהלו את המערכה הזו לבד.
חשים ששירותי הרווחה חורגים מסמכותם? צרו קשר עכשיו עם משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו לייעוץ והגנה משפטית ב-2026.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
9. הוצאת ילד ממסגרת הבית: הליך דרסטי המחייב אישור שיפוטי
הוצאת ילד ממשפחתו והשמתו במסגרת חוץ ביתית (כגון משפחת אומנה או פנימייה) היא הליך הדרסטי ביותר שנוקטת בו המדינה. הליך זה מחייב צו שיפוטי על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960. בית המשפט שוקל את הבקשה בכובד ראש, ומתיר הוצאת ילד רק כאשר הוכח כי קיימת סכנה מיידית וממשית לשלומו הגופני או הנפשי, וכי לא ניתן להגן עליו בתוך מסגרת הבית. הליך זה חייב לכלול ייצוג משפטי הולם להורים ולילד.
10. הוצאת ילד בצו חירום: התערבות דחופה של העובד הסוציאלי (פקיד סעד)
במקרים חמורים ודחופים במיוחד, כאשר קיימת סכנת חיים מיידית, רשאי פקיד סעד (העובד הסוציאלי המוסמך) להוציא את הילד מהבית בצו חירום, וזאת ללא אישור שיפוטי מוקדם. סמכות זו מוגבלת לפרק זמן קצר מאוד (לרוב 72 שעות), ובתוך זמן זה, חובה על פקיד הסעד לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו המשך. סמכות זו מבטאת את האיזון בין הצורך להגנה מיידית לבין שמירה על זכויות ההורים.
חלק ג': גבולות הסמכות, זכויות ההורים וההתנהלות המשפטית מול הרווחה
11. מה מותר ומה אסור לעובד סוציאלי: הגבלת הסמכויות
העובד הסוציאלי, אף שיש לו סמכויות התערבות רחבות, כפוף לדין ולזכויות האזרח הבסיסיות. מה אסור? אסור לעובד סוציאלי להיכנס לבית ללא רשות או צו שיפוטי, אסור לו לחקור הורים באופן פוגעני או מאיים, ואסור לו להוציא ילד מהבית ללא הליך מסודר (אלא בצו חירום מוגבל בזמן). מותר לו לבקש מידע, לערוך ביקורי בית (בהסכמה), ולפנות לבית המשפט. הכלל הוא שפעולות הרווחה חייבות להיות מידתיות ולפגוע בזכויות ההורים במידה המינימלית הנדרשת. עורך דין בקיא יידע לעמוד על זכויותיכם.
12. הזכות לייצוג משפטי: חובה בכל הליך התערבות
בכל הליך משפטי שנפתח על ידי שירותי הרווחה, יש למשפחה ולעיתים גם לילד זכות לייצוג משפטי. בתי המשפט, ובמיוחד בית המשפט לענייני משפחה, מודעים לחשיבות הייצוג המשפטי בהליכים אלו, ולעיתים ממנים עורך דין מטעם המדינה להורים שאין ידם משגת. נוכחות ייצוג משפטי היא קריטית, שכן היא מבטיחה כי זכויות ההורים נשמרות, וכי המידע שמועבר לבית המשפט מאוזן ומדויק.
13. התנהלות נכונה מול עובד סוציאלי: שיתוף פעולה מבוקר
ההמלצה המשפטית הכללית היא לשתף פעולה עם שירותי הרווחה, אך לעשות זאת באופן מבוקר ומפוקח. שיתוף פעולה מעיד על מסוגלות הורית ועל נכונות לטפל בבעיות. יחד עם זאת, מומלץ להימנע ממסירת מידע רב מדי לפני קבלת ייעוץ משפטי, במיוחד כאשר קיים חשש לפתיחת הליך שיפוטי. יש לזכור: כל אמירה או ויתור בפני העובד הסוציאלי יכולים לשמש כראיה בהמשך ההליך המשפטי.
14. מנגנוני הפיקוח והערעור: ביקורת שיפוטית על החלטות הרווחה
החלטות שירותי הרווחה אינן סופיות ובלעדיות. על כל החלטה של הוצאת ילד מהבית (צו השמה) או סירוב להחזיר ילד, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה או לבית המשפט המחוזי. בית המשפט משמש כגוף פיקוח שיפוטי, הבוחן את החלטת הרווחה ואת הראיות, ומחליט אם היא עומדת במבחן טובת הילד והחוק. זוהי חומת המגן המשפטית להגנה על זכויות ההורים.
15. אחריות מקצועית של העובד הסוציאלי: טעות בשיקול דעת
העובד הסוציאלי, בתפקידו הרגיש, חב באחריות מקצועית כלפי המטופלים. אם נגרם נזק למשפחה עקב רשלנות חמורה, חוסר מקצועיות או טעות חמורה בשיקול דעת (כגון הגשת תסקיר רשלני), ניתן לתבוע פיצויים בגין רשלנות מקצועית. יחד עם זאת, הפסיקה מציבה רף גבוה להוכחת רשלנות, כיוון שתפקידו של העובד הסוציאלי מחייב שיקול דעת מורכב במצבים בלתי אפשריים.
20 שאלות ותשובות נפוצות ונרחבות על שירותי הרווחה
תפקיד וסמכות
1. מהו המנדט החוקי העיקרי של שירותי הרווחה?
המנדט החוקי העיקרי של שירותי הרווחה נובע מחוק הסעד (דרכי טיפול), המעניק להם סמכות לטפל בפרטים ובמשפחות במצוקה, ומחוקי הגנת הילד, המעניקים להם סמכות לפנות לבית המשפט בבקשות הגנה.
2. מתי נכנסים שירותי הרווחה לתמונה ביוזמתם?
שירותי הרווחה נכנסים לתמונה כאשר מתקבל דיווח מגורם חיצוני (חינוך, בריאות, אזרח) או עקב איתור עצמי של מצב סיכון, כגון חשש לאלימות, הזנחה קיצונית או חשיפה לסמים ואלכוהול בבית.
3. האם העובד הסוציאלי יכול להיכנס לבית ללא רשות?
לא, ככלל. העובד הסוציאלי אינו רשאי להיכנס לבית פרטי ללא רשות ההורים. כניסה בכפייה דורשת צו שיפוטי מבית המשפט המעניק סמכות חוקית לכניסה.
4. מהי חובת הדיווח ומדוע היא חשובה?
חובת הדיווח היא חובה המוטלת על כל אדם, ובמיוחד על אנשי מקצוע, לדווח לרשויות (משטרה או רווחה) כאשר יש יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירת פגיעה בגוף או מין בקטין. חובה זו נועדה להבטיח הגנה מיידית לילד.
5. האם לעובד סוציאלי יש חיסיון מקצועי?
כן, לעובד סוציאלי יש חיסיון מקצועי וסודיות לגבי מידע שנמסר לו. אולם, החיסיון אינו מוחלט, והוא מתבטל כאשר עולה חשש ממשי לפגיעה בקטין, בחסר ישע או בעצמו, או כאשר בית המשפט דורש זאת.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
סכסוכי משפחה והתערבות שיפוטית
6. מהו תפקידם של שירותי הרווחה בסכסוכי גירושין ומשמורת?
בסכסוכי משמורת, שירותי הרווחה נדרשים על ידי בית המשפט לערוך תסקיר סעד, הכולל בחינה מעמיקה של טובת הילד, המסוגלות ההורית והמלצה לגבי הסדרי השהות והאחריות ההורית.
7. האם בית המשפט מחויב לקבל את המלצת התסקיר?
לא. בית המשפט אינו מחויב לקבל את המלצת התסקיר, אך עמדת העובד הסוציאלי והמלצותיו נחשבות לראיה בעלת משקל רב, ובית המשפט יצטרך לנמק היטב אם יחליט לסטות מהן.
8. מה ההבדל בין "צו הגנה" ל"צו השמה"?
"צו הגנה" (חוק למניעת אלימות במשפחה) נועד להרחיק את הפוגע מהבית. "צו השמה" (חוק הנוער) נועד להוציא את הילד ממסגרת הבית והשמתו במסגרת חוץ ביתית (אומנה/פנימייה).
9. מתי מותר להוציא ילד מהבית בצו חירום ללא אישור שיפוטי?
מותר להוציא ילד בצו חירום על ידי פקיד סעד רק במקרים חמורים ודחופים שבהם יש סכנת חיים מיידית וממשית לשלומו. צו זה מוגבל לזמן קצר מאוד, ולאחר מכן חובה לפנות לבית המשפט.
10. מה קורה לאחר הוצאת ילד מהבית במסגרת צו השמה?
לאחר מתן צו השמה, מתחיל הליך טיפולי אינטנסיבי שנועד לשקם את המשפחה ולאפשר את חזרת הילד הביתה. הזכויות ההוריות לא נשללות, אך הן מוגבלות לתקופת הצו.
זכויות ההורים וגבולות ההתערבות
11. האם יש לי זכות לייצוג משפטי מול הרווחה?
כן. בכל הליך משפטי שנפתח על ידי שירותי הרווחה (כגון בקשה לצו השמה), יש לך זכות מלאה לייצוג משפטי. במקרים מסוימים, עורך דין ימונה על ידי המדינה.
12. האם העובד הסוציאלי יכול לכפות עליי טיפול?
לא. עקרון הבחירה החופשית הוא יסוד הטיפול. העובד הסוציאלי יכול להמליץ בחום על טיפול או לבקש צו בית משפט למעורבות טיפולית, אך כפייה ישירה אסורה.
13. מה עלי לעשות אם אני מרגיש שהעובד הסוציאלי מאיים עליי או פועל בחוסר מקצועיות?
יש לתעד את האירועים ולפנות באופן מיידי לייעוץ משפטי. ניתן גם להגיש תלונה למנהל שירותי הרווחה המקומי או לממונה על תלונות הציבור.
14. האם מותר לעובד סוציאלי לחקור את ילדיי ללא נוכחותי?
כן, במקרים של חשד לפגיעה, חובתו של העובד הסוציאלי היא לבדוק את שלום הילד. בדרך כלל, חקירה רשמית תתבצע על ידי גורמי חקירה מוסמכים (כגון חוקר ילדים או משטרה).
15. מהי הזכות לשימוע לפני הגשת תסקיר?
במהלך עריכת תסקיר סעד, לעובד הסוציאלי חובה לקיים שימוע מסודר עם ההורים, לאפשר להם להביע את עמדתם ולהתייחס לטענות, כדי להבטיח עריכת תסקיר מאוזן.
הליכים משלימים וסנקציות
16. האם ניתן לערער על המלצה של שירותי הרווחה?
לא ניתן לערער ישירות על המלצה (תסקיר). הערעור נעשה במסגרת ההליך המשפטי המתנהל, כאשר עורך הדין שלך יציג את הראיות והעדויות הנגדיות לבית המשפט.
17. האם ניתן לתבוע את שירותי הרווחה על רשלנות מקצועית?
כן. ניתן לתבוע פיצויים בגין רשלנות מקצועית אם יוכח כי נגרם נזק למשפחה עקב רשלנות חמורה או טעות בשיקול דעת של העובד הסוציאלי. הוכחת רשלנות זו היא בעלת רף גבוה.
18. האם שירותי הרווחה מטפלים רק בילדים?
לא. שירותי הרווחה מטפלים במגוון אוכלוסיות, כולל קשישים, אנשים עם מוגבלויות, מכורים, נוער בסיכון, ומשפחות החסרות משאבים כלכליים.
19. מהו תפקיד "חוקר ילדים" והאם הוא חלק משירותי הרווחה?
חוקר ילדים (חוקר מוסמך) הוא גורם ייחודי שממונה על פי חוק לחקור חשד לפגיעה מינית בקטינים. חוקר הילדים אינו חלק אינטגרלי משירותי הרווחה, אלא כפוף למשרד הרווחה ופועל בהליך נפרד מהעובד הסוציאלי הטיפולי.
20. האם ניתן לבקש סיוע כלכלי משירותי הרווחה?
כן. שירותי הרווחה מציעים סיוע חומרי לאזרחים נזקקים, כולל סיוע בשכר דירה, סיוע ברכישת ציוד בסיסי או סיוע כספי חד פעמי, בכפוף לקריטריונים ולמבחני הכנסה.
לסיכום | שירותי הרווחה: הגנה על הילד ושמירה על גבולות המשפחה
שירותי הרווחה הם גוף טיפולי-משפטי הכרחי, הפועל כקו ההגנה האחרון של המדינה על ילדים בסיכון. פעולתם נובעת מעקרון טובת הילד, והיא מופעלת באמצעות כלים חוקיים, החל מתסקירים בסכסוכי משמורת ועד צווי חירום להוצאת ילדים מהבית. המורכבות נובעת מהצורך לשמור על איזון דק בין זכות ההורים לפרטיות לבין חובת המדינה להגן. הבנת גבולות הסמכות, החובה לשתף פעולה באופן מבוקר, והזכות לערער ולבקש ייצוג משפטי, היא קריטית לניהול נכון של כל מפגש עם עובדי סוציאליים.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שלך בהליכי רווחה ומשמורת
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין מתמחה בליווי הורים בסכסוכי משמורת הכוללים מעורבות רווחה, ייצוג בהליכים להוצאת ילדים, וניהול ההתנהלות המשפטית מול פקידי הסעד. אנו מחויבים להבטיח כי זכויותיך ההוריות ישמרו, וכי המלצות הרווחה מוגשות לבית המשפט באופן הוגן ומאוזן. אנו מספקים ליווי משפטי דרוש בכל שלבי הפנייה לרווחה ובדיקת התסקירים.
ייצוג ושמירה על הזכויות | פנה לייעוץ משפטי
אם קיבלת פנייה משירותי הרווחה, או אם אתה נמצא בסכסוך משמורת הדורש תסקיר, חובה עליך לקבל ליווי משפטי מומחה. צור קשר עוד היום עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, כדי להבטיח הגנה על זכויותיך וניהול נכון של המפגש עם שירותי הרווחה.
צוות דיני משפחה וירושה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
עזרתם מאוד