המדריך השלם לדיני המשפחה בישראל פרק 1: הבסיס המשפטי – המערכת הדו-ראשית בדיני המשפחה

המדריך השלם לדיני משפחה בישראל, ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

מבוא: בתי המשפט והרבנות - שני מסלולים, גורל אחד

דיני המשפחה בישראל הם תחום משפטי ייחודי ומורכב, המשלב בין הוראות חקיקה אזרחית (חוקי המדינה) לבין דין דתי (ההלכה). שילוב יוצא דופן זה יצר מערכת משפטית דו-ראשית, שבה שני גופים עיקריים חולקים את הסמכות להכריע בענייני נישואין, גירושין וכל הנושאים הנלווים להם: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הבנה מעמיקה של סמכויות שני הגופים, הכללים שהם מפעילים וההבדלים ביניהם היא צעד הכרחי וקריטי עבור כל אדם הנכנס למערכת המשפטית בתחום זה. בחירה נכונה של הערכאה המשפטית יכולה להשפיע באופן דרמטי על תוצאות ההליך כולו, וזוהי אחת ההחלטות הראשונות והחשובות ביותר שיש לקבל.

"מרוץ הסמכויות" אינו רק מושג משפטי יבש; הוא תיאור מדויק למצב שבו הצד הראשון המגיש תביעה נחרצת, קובע למעשה את זירת הקרב המשפטי. החלטה זו יכולה לקבוע האם חלוקת הרכוש תתבצע על בסיס עקרונות של שוויון אזרחי, או על פי תפיסות מסורתיות; האם מזונות הילדים ייפסקו על פי הדין האזרחי המודרני, או על פי פסיקת בית הדין הרבני. בפרק זה, נסביר בפירוט מהן הסמכויות של כל ערכאה, מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן וכיצד ניתן לנווט במערכת מורכבת זו בצורה הטובה ביותר.

1. בית הדין הרבני: הסמכות הדתית – בלעדית ונגררת

בית הדין הרבני הוא גוף שיפוטי-דתי הפועל במדינת ישראל, וכפוף למשרד לשירותי דת. סמכותו נובעת מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, וההכרעות שלו מחייבות את כלל אזרחי המדינה. עורך דין מומחה ומנוסה בתחום דיני המשפחה חייב להיות בקיא בכך:

1.1. סמכות ייחודית (בלעדית): הקשר בין ההלכה לגירושין

הסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני היא זו שהופכת אותו לכוח דומיננטי וייחודי בתחום דיני המשפחה. רק לבית הדין הרבני יש את הסמכות לדון ולפסוק בשתי סוגיות מרכזיות עבור בני זוג יהודים שהם אזרחי ישראל:

• נישואין וגירושין: על פי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו אך ורק על פי דין תורה. משמעות הדבר היא שכל הליך גירושין של זוג יהודים דורש את אישורו של בית הדין הרבני, כולל מתן הגט. בית הדין הוא הגוף היחיד שיכול לקבוע עילות גירושין תקפות על פי ההלכה, ולחייב את אחד הצדדים בקיום הליך הגירושין. עילות אלו שונות מהעקרונות המשפטיים האזרחיים, וכוללות, לדוגמה, בגידה, עקרות או סירוב עיקש לקיים יחסי אישות.

1.2. סמכות נגררת (אגב גירושין): יתרון ה"כריכה"

מעבר לסמכותו הבלעדית, לבית הדין הרבני יש גם סמכות נגררת לדון בנושאים נלווים להליך הגירושין. סמכות זו מתקיימת רק בתנאי שהנושאים נכרכו "כדין" בתביעת הגירושין. כאשר אחד הצדדים מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ומצרף אליה את אחת או יותר מהתביעות הנלוות, הוא יכול להעניק לבית הדין סמכות לדון גם בנושאים אלו.

דוגמה היפותטית: זוג נשוי עומד בפני גירושין. הבעל מעוניין שחלוקת הרכוש תתנהל על פי עקרונות הדין הדתי, בעוד האישה מעדיפה את בית המשפט לענייני משפחה, שפוסק על פי חוק יחסי ממון. אם הבעל מגיש תביעת גירושין "כרוכה" לבית הדין הרבני, הכוללת את נושא חלוקת הרכוש, לפני שהאישה הספיקה להגיש תביעה נפרדת בבית המשפט, הוא למעשה "קונה" את הסמכות. כתוצאה מכך, הדיון בנושא חלוקת הרכוש יתקיים בבית הדין הרבני, על פי העקרונות שלו.

1.3. התנהלות וסדרי דין בבית הדין הרבני

הדיונים בבית הדין הרבני מתנהלים על פי דין תורה, תוך שילוב עם הוראות חוק המדינה. ההכרעה השיפוטית מתקבלת על ידי דיינים (רבנים) שהם מומחים להלכה. סדרי הדין בבית הדין הרבני שונים מהמקובל בבתי המשפט האזרחיים, וההתנהלות בו עשויה להתמקד גם ב"שלום בית" וגישור בין הצדדים, בנוסף להכרעה השיפוטית.

עו"ד ליעוז בלסיאנו, מומחה בדיני משפחה

2. בית המשפט לענייני משפחה: הסמכות האזרחית והכוללת

בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה שיפוטית אזרחית שהוקמה בשנת 1995. מטרתו הייתה לרכז את כל התביעות והנושאים המשפטיים הקשורים ליחיד ולמשפחה, ובכך ליצור גוף שיפוטי ייעודי ויעיל. עורך דין מומחה בדיני המשפחה חייב להיות בקיא בכל רזי העניין:

2.1. סמכות רחבה וכוללת

לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בכלל ענייני המשפחה, למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים. בין הנושאים המרכזיים שבסמכותו:

• מזונות ילדים ומזונות אישה: לבית המשפט סמכות לדון בנושא זה, בין אם בני הזוג הגישו תביעת גירושין בבית הדין הרבני ובין אם לא.

• משמורת וחלוקת רכוש: לבית המשפט סמכות לדון בנושאים אלה אם לא נכרכו בתביעת גירושין בבית הדין הרבני.

• הסכמי ממון, הורות משותפת, ירושות וצוואות, אפוטרופסות, אימוץ, אלימות במשפחה: כל אלה נתונים לסמכותו המלאה והבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה.

2.2. תחולה אוניברסלית ודין אזרחי

בית המשפט לענייני משפחה חל על כל אזרח ותושב בישראל, ללא קשר לדת, והוא מפעיל אך ורק את החוק האזרחי של מדינת ישראל. עובדה זו מהווה יתרון מרכזי עבור אזרחים שאינם יהודים, וכן עבור זוגות מעורבים או ידועים בציבור.

2.3. התנהלות וסדרי דין בבית המשפט לענייני משפחה

בתי המשפט לענייני משפחה מנוהלים על ידי שופטים שהם משפטנים מוסמכים. הדיונים מתנהלים על פי סדרי הדין האזרחיים, והפסיקה מתבססת על חוקי המדינה ותקדימים. בית המשפט נוטה להתייחס גם לעקרון "טובת הילד" כשיקול עליון, ובמקרים רבים הוא נעזר בגורמי רווחה ותסקירים לצורך קבלת החלטות.

3. מרוץ הסמכויות: איך זה עובד בפועל ומדוע הוא כה קריטי?

המושג "מרוץ הסמכויות" מתייחס למצב שבו נושא מסוים, כמו משמורת, מזונות ילדים או חלוקת רכוש, נמצא בסמכותן המקבילה של שתי הערכאות. מכיוון שהדין שחל בכל ערכאה שונה, גם התוצאה המשפטית יכולה להיות שונה באופן דרמטי.

3.1. הכלל המשפטי: התביעה הראשונה בזמן הכלל הבסיסי קובע כי התביעה הראשונה בזמן, שהוגשה כדין, היא שתקנה סמכות לאותה ערכאה, ותגרום לערכאה השנייה לאבד את סמכותה באותו עניין. לדוגמה, אם הבעל מגיש תביעה בבית הדין הרבני על מזונות ילדים, ורק לאחר מכן האישה מגישה תביעה נפרדת בבית המשפט לענייני משפחה על אותו נושא, בית הדין הרבני הוא זה שידון בו.

3.2. מהי "כריכה כדין"? כדי שתביעה נלווית (כמו מזונות או חלוקת רכוש) שהוגשה לבית הדין הרבני תקנה לו סמכות, עליה להיות "כרוכה כדין" בתביעת הגירושין. על פי החוק, כדי שתביעה תיחשב ככרוכה כדין היא צריכה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

1. הגשה יחד עם תביעת הגירושין: התביעה הנלווית חייבת להיות מוגשת במקביל לתביעת הגירושין.

2. כוונה כנה לגירושין: הצד המגיש את התביעה צריך להוכיח כי יש לו רצון אמיתי וכנה להתגרש, ולא להשתמש בתביעה כטקטיקה בלבד.

3. הנמקה: יש לכלול בתביעה הנמקה מפורטת מדוע הנושאים הנלווים כרוכים בתביעת הגירושין.

3.3. שיקולים אסטרטגיים בבחירת הערכאה ההבדל המשמעותי בין שתי הערכאות בדיני משפחה מביא לשיקולים אסטרטגיים רבים בבחירתה:

• הבדלים בדין: בית המשפט פוסק על פי חוק אזרחי, בעוד בית הדין פוסק על פי דין תורה.

• עילות גירושין: בית הדין יכול לאשר או לסרב לתת גט על בסיס עילות דתיות, מה שאין בבית המשפט.

• התנהלות פרוצדורלית: הפרוצדורה בבית המשפט לענייני משפחה מוסדרת יותר ומבוססת על דיני ראיות, בעוד בית הדין יכול לנקוט בפרוצדורה גמישה יותר.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, מומחים בדיני משפחה

4. סיכום: בקיאות משפטית היא המפתח

המערכת המשפטית המורכבת בישראל דורשת מכל אדם המעורב בסכסוך להבין את הכללים הבסיסיים שלה. ההחלטה היכן להגיש את התביעה וכיצד לנסח אותה, היא בסיסית וקריטית. ללא בקיאות זו, צדדים עלולים למצוא עצמם בהליך משפטי בערכאה שאינה משרתת את האינטרסים שלהם בצורה הטובה ביותר. בשל כך, ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר היא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, שיוכל לסייע בקבלת ההחלטה הנכונה כבר בשלב הראשוני של התכנון. צרו קשר עוד היום.

צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

לייעוץ בנושא דיני משפחה

למאמר הבא

צור קשר