גירושין ב-2026: רבנות או משפחה? ההחלטה שתקבע אם תנצחו או תפסידו את התיק (מדריך אסטרטגי) | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

המדריך השלם לדיני משפחה בישראל, ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

משחק השחמט של הגירושין בישראל

ברוכים הבאים לישראל, המדינה היחידה בעולם המערבי שבה הליכי גירושין מתנהלים בשני יקומים מקבילים, הפועלים לפי חוקים שונים, שפות שונות ותפיסות עולם מנוגדות. מצד אחד: בית המשפט לענייני משפחה (הערכאה האזרחית). מצד שני: בית הדין הרבני (הערכאה הדתית).

המצב הייחודי הזה יצר תופעה משפטית המכונה "מרוץ הסמכויות". זהו לא רק מושג אקדמי, אלא תיאור מדויק של המציאות: ברגע שנוצר סכסוך, נשמעת יריית פתיחה דמיונית. הצד הראשון שיגיע פיזית למזכירות ויפתח את התיק בערכאה הנוחה לו, הוא זה שיקבע את "זירת הקרב". ההחלטה הזו היא דרמטית. היא תקבע האם הרכוש יחולק לפי הלכות המשפט העברי או לפי חוק יחסי ממון המודרני; האם הדיון יהיה באווירה שמרנית או ליברלית; והאם תוכלו לסיים את ההליך מהר או שתגררו שנים.

בפרק זה, ה-1 במדריך המקיף לדיני משפחה מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, נשרטט את המפה של המערכת הזו. נסביר מי מוסמך לדון במה, מהו היתרון של כל מגרש, ואיך מנווטים נכון בתוך הכאוס כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

חלק א': להבין את המגרש | מי נגד מי?

1. הפיצול האישיותי של החוק

כדי להבין דיני משפחה בישראל, צריך להבין שהסמכות מחולקת לשני סוגים: סמכות ייחודית (בלעדית) וסמכות מקבילה:

הסמכות הבלעדית: רק הרבנות קובעת סטטוס

במדינת ישראל, ענייני הנישואין והגירושין של יהודים (עצם שינוי הסטטוס מ"נשוי" ל"גרוש") נמסרו באופן בלעדי לידי בית הדין הרבני.

זה אומר שגם אם אתם הזוג הכי אתאיסטי בתל אביב, וגם אם התחתנתם בקפריסין | כדי להתגרש רשמית ולהיות מותרים להינשא לאחרים, תהיו חייבים לעבור בבית הדין הרבני ולבצע טקס גט דתי (מסירת הגט). שום שופט אזרחי לא יכול "לגרש" אתכם.

הסמכות המקבילה: על כל השאר אפשר לריב

כאן מתחיל הבלגן. כל הנושאים שקשורים לגירושין אך אינם הגירושין עצמם | חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות אישה וחינוך, נמצאים בסמכות מקבילה.

כלומר: גם שופט בבית משפט למשפחה יכול לדון בהם, וגם דיין בבית הדין הרבני יכול לדון בהם.

השאלה "מי ידון?" תלויה אך ורק בפרמטר אחד: הזמן. מי תבע קודם.

2. בית הדין הרבני: הלכה ומסורת

בית הדין הרבני כפוף למשרד לשירותי דת. הדיינים הם רבנים יהודים אורתודוקסים, והדין המהותי שעל פיו הם פוסקים הוא המשפט העברי (ההלכה היהודית).

המאפיינים המרכזיים:

• גישה מסורתיות: תפיסת עולם שמרנית לגבי תפקידי מגדר במשפחה (אם כי יש שינויים בשנים האחרונות).

• אשם בגירושין: הדין הדתי מחפש "עילה" (בגידה, מרידה, אלימות). בבית הדין, לשאלה "מי אשם בפירוק הבית" יש משקל עצום, שיכול להשפיע על חלוקת הרכוש (שלילת כתובה) ועל מזונות האישה.

• סמכות נגררת ("כריכה"): כדי שבית הדין ידון ברכוש או במשמורת, התובע חייב "לכרוך" את הנושאים הללו לתביעת הגירושין העיקרית. אם לא כרך | אין סמכות.

3. בית המשפט לענייני משפחה: משפט אזרחי ומודרני

זוהי ערכאה אזרחית רגילה, הכפופה למערכת בתי המשפט הכללית. השופטים הם משפטנים, והדין הוא חוקי מדינת ישראל החילונית (חוק יחסי ממון, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).

המאפיינים המרכזיים:

• גישה ליברלית: שוויון מהותי בין המינים, ללא משקל לאשמה ("גירושין ללא אשם" ברכוש).

• טובת הילד: זהו העקרון המנחה הבלעדי בכל הקשור למשמורת וזמני שהות, הנבדק לרוב באמצעות תסקירים של עובדות סוציאליות.

• סמכות שיורית: כל מה שלא נתפס על ידי בית הדין הרבני | מגיע אוטומטית לכאן. בנוסף, נושאים מסוימים (כמו ירושות, אימוץ, והתרת נישואין ללא יהודים) נמצאים בסמכותו הבלעדית.

השוואה מהירה | איפה דנים במה?

🏛️ הנושא	🕍 בית הדין הרבני	⚖️ בית המשפט למשפחה
עצם הגירושין (הגט)	✅ סמכות בלעדית (חובה להתגרש כאן).	❌ אין סמכות לדון בגירושין עצמם.
חלוקת רכוש	✅ סמכות מקבילה (אם נכרך לתביעת הגירושין).	✅ סמכות מקבילה (אם הוגשה תביעה ראשונה).
משמורת ילדים	✅ סמכות מקבילה (בכפוף לכריכה).	✅ סמכות מקבילה.
מזונות ילדים	⚠️ סמכות מוגבלת (בעיקר השבת הוצאות/הסכמה).	✅ סמכות עיקרית (הערכאה הטבעית למזונות).
ירושות וצוואות	❌ אלא אם כל הצדדים הסכימו בכתב.	✅ סמכות בלעדית (ברירת המחדל).

צור קשר

מרוץ הסמכויות | עניין מורכב | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

חלק ב': הטקטיקה | איך קונים סמכות ואיך מאבדים אותה?

4. יריית הפתיחה: הראשון זוכה (אבל יש תנאים)

הכלל הבסיסי בשיטת המשפט הישראלית הוא "כל הקודם זוכה".

אם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ביום ראשון בבוקר, וכרך אליה את ענייני הרכוש והמשמורת, בית הדין "קנה סמכות". אם האישה תרוץ ביום ראשון בצהריים לבית המשפט למשפחה ותגיש תביעת רכוש, היא תידחה על הסף מחוסר סמכות.

המשמעות הפרקטית: ברגע שמתגלע סכסוך, יש חשיבות קריטית למהירות התגובה. לעיתים, הפרש של שעה אחת בקבלת החותמת "נתקבל" במזכירות בית המשפט קובע את גורל התיק כולו.

5. אומנות ה"כריכה": איך מביאים את הרכוש לרבנות?

לבית הדין הרבני אין סמכות טבעית לדון ברכוש (זו סמכות של בית משפט אזרחי). הוא מקבל אותה רק מכוח "כריכה".

התובע צריך לכתוב בתביעת הגירושין במפורש: "אני כורך לתביעה זו את חלוקת הרכוש המשותף, את משמורת הילדים ואת חינוכם".

ללא האמירה המפורשת הזו | הסמכות נשארת אצל בית המשפט למשפחה.

החריג הגדול: מזונות ילדים.

חשוב לדעת: הלכת בית המשפט העליון קובעת כי לא ניתן לכרוך מזונות ילדים באופן חד-צדדי לתביעת גירושין. זכות המזונות שייכת לילד, והוא לא צד לגירושין של ההורים. לכן, תביעת מזונות ילדים תידון כמעט תמיד בבית המשפט למשפחה, אלא אם כן שני ההורים הסכימו במפורש לדון בה בבית הדין הרבני.

6. המחסום המשפטי: "המבחן המשולש"

כדי למנוע מצב שאנשים מגישים תביעות סרק רק כדי "לתפוס תור" ולחסום את הצד השני, בית המשפט העליון פיתח את "המבחן המשולש".

כדי שהתביעה בבית הדין הרבני תהיה תקפה ותתפוס סמכות, היא חייבת לעמוד בשלושה תנאים מצטברים. אם אחד מהם נופל, הסמכות עוברת לבית המשפט למשפחה:

1. כנות תביעת הגירושין: האם הבעל באמת רוצה להתגרש, או שהוא הגיש תביעה רק כדי לחסום את האישה (ובפועל הוא רוצה שלום בית)? אם מוכיחים שהוא לא באמת רוצה גט, התביעה כולה נופלת.

2. כנות הכריכה: האם הבעל באמת רוצה שבית הדין יחלק את הרכוש? מבחן זה נבדק לפי פירוט התביעה. אם הבעל הגיש תביעה לקונית, לא פירט את הנכסים, או הסתיר מידע מהותי, ייקבע שהכריכה לא כנה ("פיקטיבית") והיא תבוטל.

3. כריכה כדין: האם התביעה הוגשה לפי הנהלים הפרוצדורליים? האם שולמה אגרה? האם נמסרה הודעה לצד השני בזמן?

7. המהפכה האסטרטגית: לאן כדאי לרוץ ב-2026?

בעבר, הכלל היה פשוט: "גברים לרבנות, נשים לבית המשפט".

ההנחה הייתה שהרבנות טובה לגברים (מזונות נמוכים, לחץ על האישה לוותר על רכוש תמורת גט) ובית המשפט טוב לנשים (הגנה על רכוש, חזקת הגיל הרך).

אבל המציאות השתנתה דרמטית.

מאז הלכת בע"מ 919/15 (שוויון בנטל המזונות) ומאז הרפורמות בבתי הדין:

• גברים: לעיתים יעדיפו דווקא את בית המשפט למשפחה, כי שם הסיכוי לקבל משמורת משותפת מלאה וביטול מזונות גבוה יותר מאשר ברבנות (שעדיין פוסקת לפי הדין האישי המחייב את האב).

• נשים: לעיתים יעדיפו את בית הדין הרבני, במיוחד אם הבעל עשיר מאוד, כיוון שבית הדין יכול לפסוק "מדור ספציפי" (זכות האישה להישאר לגור בווילה היוקרתית) | סעד שקשה יותר לקבל בבית משפט אזרחי שדוחף לפירוק שיתוף מהיר.

המסקנה: אין יותר "נוסחה קבועה". כל תיק דורש ניתוח אסטרטגי אישי לפני שמגישים את המסמך הראשון. טעות בבחירת הערכאה היא לפעמים טעות שאי אפשר לתקן.

טבלה 2: צ'ק ליסט | האם התביעה שלי תעמוד ב"מבחן המשולש"?

🚦 המבחן	❓ השאלה שצריך לשאול	❌ מה יפיל את התביעה (דוגמאות לכישלון)
1. כנות תביעת הגירושין	האם אני באמת רוצה להתגרש?	הגשת תביעת גירושין ובמקביל בקשה לשלום בית; הצהרות אהבה בוואטסאפ במקביל לתביעה.
2. כנות הכריכה	האם פירטתי את כל הרכוש והעובדות?	הגשת תביעה כללית ("לחלק את כל הרכוש") מבלי לפרט מספרי חשבונות, כתובת דירה, או הסתרת נכסים בחו"ל.
3. כריכה כדין	האם עמדתי בכל הנהלים הטכניים?	אי תשלום אגרה, אי מסירת כתב התביעה לצד השני תוך הזמן הקבוע בחוק, חוסר בחתימה.

צור קשר

איזון משאבים מול מדור ספציפי

חלק ג': ראש בראש | איפה עדיף לנהל את התיק?

8. הקרב על הרכוש: "איזון משאבים" מול "מדור ספציפי"

לכאורה, החוק קובע ששתי הערכאות חייבות לפסוק לפי חוק יחסי ממון (חלוקה שווה של הנכסים). בפועל, הניואנסים שונים לחלוטין.

• בבית המשפט למשפחה: הגישה היא עסקית וקרת רוח. המטרה היא "פירוק שיתוף" מהיר ויעיל. אם יש דירה: מוכרים אותה, מחלקים את הכסף ונפרדים. אין סנטימנטים.

• בבית הדין הרבני: כאן לאישה יש "נשק סודי" שנקרא "מדור ספציפי". זוהי זכות הלכתית של האישה לדרוש להמשיך לגור בבית המגורים הספציפי שבו חיה, כחלק מחובת המזונות של הבעל כלפיה ("עולה עמו"). בית הדין יכול להוציא צו המונע את מכירת הבית לתקופה ארוכה, גם אם הבעל רוצה למכור. זהו כלי לחץ אדיר בידי נשים המעוניינות לשמור על הבית או לשפר עמדות במו"מ, והוא קיים כמעט אך ורק ברבנות.

9. הקרב על המזונות: המהפכה השקטה

זהו התחום שבו הפער בין הערכאות הוא הדרמטי ביותר בשנת 2026.

• בבית המשפט למשפחה: שולטת הלכת בע"מ 919/15 (שוויון בנטל). המזונות נקבעים לפי יחס ההכנסות וזמני השהות. אבות שמרוויחים סביר ומקיימים משמורת משותפת, ישלמו סכומים נמוכים משמעותית ואף אפסיים (לילדים מעל גיל 6).

• בבית הדין הרבני: הפסיקה עדיין נשענת על הדין האישי, שמטיל את החובה הבסיסית על האב. גם היום, בתי דין רבניים נוטים להיות שמרניים יותר ולחייב אבות בסכומים גבוהים יותר עבור הצרכים ההכרחיים, גם במשמורת משותפת.

  המסקנה האסטרטגית: גברים לרוב יעדיפו את בית המשפט למשפחה בנושא מזונות, בעוד שנשים (במיוחד אם הן מרוויחות יותר מהגבר) עשויות להעדיף את בית הדין הרבני.

10. הקרב על הכתובה והבגידה

האם "בגידה" משנה משהו בגירושין? תלוי איפה שואלים.

• בבית המשפט למשפחה: התשובה היא לא. החוק האזרחי קובע ש"אין עונש על התנהגות". גם אישה שבגדה בבעלה זכאית למחצית מהרכוש המשותף באופן מלא. השופט לא מתעניין בסיבות לפרידה.

• בבית הדין הרבני: התשובה היא כן, ובענק. בגידה מוכחת של האישה שוללת ממנה את זכותה למזונות אישה ושוללת ממנה את הכתובה. בגידה של הבעל עשויה לחייב אותו בתשלום מלוא סכום הכתובה (שיכול להגיע למאות אלפי שקלים).

  לכן, אם יש בסיפור בגידה והוכחות חותכות ("ראיות הזהב"), הצד הנבגד יעדיף לרוב לרוץ לבית הדין הרבני כדי להשתמש בקלף האשם, בעוד הצד הבוגד ירוץ לבית המשפט למשפחה כדי לנטרל אותו.

11. מהירות ויעילות: הסחבת מול החיתוך

• בית המשפט למשפחה: המערכת עמוסה מאוד, אך היא עובדת לפי סדרי דין נוקשים. יש מועדים להגשת תצהירים, יש קדמי משפט, והשופטים דוחפים לפשרה או לפסק דין. היתרון: ודאות פרוצדורלית.

• בית הדין הרבני: לעיתים ההתנהלות גמישה יותר ופחות פורמלית. הדיינים מנסים פעמים רבות להשכין "שלום בית" גם כשהסיכוי קלוש, מה שעלול לגרור את ההליך ולהאריך אותו שלא לצורך. מצד שני, במקרים של סרבנות גט, לבית הדין יש סמכויות אכיפה דרקוניות (שלילת רישיון, עיכוב יציאה, מאסר) שאין לשופט אזרחי.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

ראש בראש | השוואה אסטרטגית לקבלת החלטות

🥊 הפרמטר	⚖️ בית המשפט למשפחה	🕍 בית הדין הרבני
הבסיס המשפטי	חוק אזרחי, שוויון מגדרי, טובת הילד.	דין תורה (הלכה), מסורת, אשם.
חלוקת רכוש	חלוקה שווה ומהירה (50/50). אין משמעות לבגידה.	חלוקה שווה עקרונית, אך בגידה יכולה להשפיע. אופציה ל"מדור ספציפי" המעכב מכירה.
מזונות ילדים	שוויון בנטל (919/15). תלוי הכנסות וזמנים.	חובה מוגברת על האב (במיוחד בצרכים הכרחיים).
הכתובה	חסרת משמעות (נבלעת באיזון המשאבים).	מסמך מחייב. בגידה/אשם משפיעים על התשלום.
מזונות אישה	נדיר יחסית, ורק אם האישה לא עובדת.	כלי טקטי חזק ("מעוכבת מחמתו") עד הגט.
למי זה כדאי? (הכללה)	לרוב הגברים (מזונות), ולנשים בוגדות (רכוש).	לרוב הנשים (מדור, מזונות), ולגברים נבגדים (כתובה).

צור קשר

מהחושך אל האור

חלק ד': המקרים המיוחדים | מתי הכללים משתנים?

12. הקו האדום: אלימות במשפחה (צו הגנה)

כשהסכסוך גולש לאלימות (פיזית, מילולית, כלכלית או איומים), שאלת "מרוץ הסמכויות" הופכת למשנית. המטרה היא הגנה מיידית.

החוק למניעת אלימות במשפחה מעניק סמכות מקבילה לשתי הערכאות, אך בפועל:

• בית המשפט למשפחה: זוהי הזירה המרכזית והיעילה ביותר להוצאת "צו הגנה". השופטים זמינים (גם תורנים מחוץ לשעות הפעילות), וההליך הוא מהיר ודורסני כשצריך. הצו יכול להרחיק את הצד האלים מהבית, לאסור עליו ליצור קשר, ואף לחייב אותו בטיפול.

• בית הדין הרבני: מוסמך להוציא צווים, אך נחשב לפחות "טבעי" להליכים דחופים מסוג זה.

  המלצה חד משמעית: במקרה של אלימות, פונים למשטרה ולבית המשפט למשפחה. אל תערבבו אסטרטגיה דתית עם ביטחון אישי.

13. המלכודת הגדולה: ירושות וצוואות

מי מוסמך לדון בסכסוכי ירושה?

ברירת המחדל הבלעדית היא בית המשפט לענייני משפחה.

לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בירושות, אלא אם כן מתקיים תנאי קשוח: הסכמה בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר.

איפה המלכודת? לעיתים, צד אחד (לרוב זה שחושב שההלכה תטיב איתו) מנסה להחתים את שאר היורשים על מסמך תמים למראה של "הסכמה לסמכות בית הדין".

ברגע שחתמתם | ננעלתם. בית הדין הרבני יפסוק לפי דין תורה (שבו, למשל, לעיתים יש העדפה לבנים על פני בנות, או פרשנות שונה לצוואות).

כלל ברזל: אם קיבלתם זימון לדיון ירושה ברבנות ולא חתמתם על הסכמה | רוצו להגיש התנגדות לסמכות.

14. "נישואי קפריסין" וזוגות מעורבים (התרת נישואין)

מה קורה עם זוגות שלא התחתנו ברבנות? (נישואים אזרחיים, חסרי דת, או בני דתות שונות).

• יהודים שנישאו אזרחית בחו"ל: עדיין חייבים להתגרש בבית הדין הרבני (לחומרא), כי לפי ההלכה הם נחשבים "ספק נשואים". הרבנות תבצע הליך של "גט לחומרא", ולרוב לא תדון בענייני הרכוש והמזונות, שיעברו לבית המשפט למשפחה.

• בני דתות שונות (שאחד מהם לא יהודי): הרבנות לא רלוונטית. ההליך נקרא "התרת נישואין" ומתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. זהו הליך אזרחי לחלוטין שמפרק את הקשר ללא טקס דתי.

15. בדיקות אבהות (DNA) והפחד מ"ממזרות"

אחת הסוגיות הרגישות ביותר היא תביעת אבהות.

• בית המשפט למשפחה: המטרה היא "חקר האמת". בית המשפט יורה כמעט אוטומטית על בדיקת רקמות (DNA) כדי לדעת מי האבא ולחייב אותו במזונות.

• בית הדין הרבני: המטרה היא "הגנה על הכשרות". אם אישה נשואה הרתה לגבר זר, הילד הוא "ממזר" (פסול חיתון לדורות). לכן, בית הדין הרבני יעשה הכל כדי לא לבצע בדיקת רקמות, כדי לא ליצור ראיה לממזרות. הוא יעדיף את הכלל ההלכתי "רוב בעילות אחר הבעל" (מניחים שהבעל הוא האבא).

  לכן, גבר שרוצה להוכיח שהילד לא שלו | ירוץ לבית המשפט. אישה שרוצה להגן על כשרות הילד | תנסה למנוע את הבדיקה.

הסמכויות המיוחדות | איפה להיזהר?

⚠️ הסוגיה	🏛️ בית המשפט למשפחה	🕍 בית הדין הרבני
אלימות במשפחה	הכתובת הטבעית. צווי הגנה מהירים ויעילים.	סמכות קיימת אך פחות שכיחה.
ירושות וצוואות	סמכות ברירת מחדל. דן לפי חוק הירושה האזרחי.	רק אם כל היורשים חתמו על הסכמה.
נישואים אזרחיים (יהודים)	דן ברכוש ובמשמורת.	חייב לתת "גט לחומרא" לסיום הנישואין.
התרת נישואין (מעורבים)	סמכות בלעדית. מפרק את הנישואין אזרחית.	חסר סמכות (לא דן בלא-יהודים).
בדיקת אבהות (DNA)	יורה על בדיקה לגילוי האמת.	ימנע מבדיקה אם יש חשש לממזרות.

צור קשר

הזכות להורות

חלק ה': הפירמידה המשפטית | לאן הולכים מכאן?

16. ההפסד הוא לא תמיד הסוף

קיבלתם פסק דין שאינו לשביעות רצונכם? חלוקת הרכוש לא הוגנת? המזונות גבוהים מדי?

החדשות הטובות: לכל החלטה שיפוטית יש "אח גדול". זכות הערעור היא זכות יסוד.

החדשות הרעות: הערעור מתנהל במסלולים נפרדים לחלוטין, בהתאם לערכאה שבה התחיל התיק. אם התחלתם ברבנות, אתם "כלואים" במסלול הדתי עד הסוף (כמעט). אם התחלתם במשפחה, אתם במסלול האזרחי.

ההבנה של הפירמידה הזו קריטית, כי היא משפיעה על סיכויי ההצלחה שלכם להפוך את הקערה.

17. המסלול האזרחי: מבית המשפט למשפחה למחוזי

אם התיק התנהל בבית המשפט לענייני משפחה, ערכאת הערעור היא בית המשפט המחוזי.

הערעור נשמע בדרך כלל בפני הרכב של שלושה שופטים.

חשוב לדעת: ערכאת הערעור לא שומעת את התיק מחדש. לא מביאים שוב עדים, ולא חוקרים שוב את הגרוש. הערעור הוא משפטי בלבד: האם השופט טעה בפרשנות החוק? האם הוא התעלם מראיה קריטית?

בתי המשפט המחוזיים נוטים שלא להתערב ב"ממצאים עובדתיים" ("השופט התרשם שהבעל משקר"), אלא רק בטעויות משפטיות ("השופט לא חישב נכון את הפנסיה לפי החוק").

אם הפסדתם גם במחוזי? ניתן לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך היא ניתנת במקרים נדירים ביותר שיש בהם שאלה עקרונית רחבה.

18. המסלול הדתי: בית הדין הרבני הגדול בירושלים

אם התיק התנהל בבית הדין הרבני האזורי (ת"א, חיפה, ירושלים וכו'), הערעור הוא לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

זהו המוסד ההלכתי העליון של מדינת ישראל. יושבים בו בכירי הדיינים (כולל הרבנים הראשיים לישראל).

בניגוד לבית משפט אזרחי, לבית הדין הגדול יש סמכות רחבה יותר והוא יכול לעיתים לפתוח את התיק מחדש ולבחון סוגיות הלכתיות לעומק.

היתרון והחיסרון: בית הדין הגדול הוא שמרן מאוד. מצד אחד, הוא שומר בקנאות על ההלכה (למשל בנושאי גט). מצד שני, אם בית הדין האזורי חרג מהנהלים או פסק בניגוד להלכה המקובלת, בית הדין הגדול לא יהסס לבטל את פסק הדין ולנזוף בדיינים האזוריים.

19. נשק יום הדין: בג"ץ (בית המשפט העליון)

רגע, איך בג"ץ קשור לרבנות?

בג"ץ (בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) הוא לא ערכאת ערעור על הרבנות. הוא לא יבדוק אם הרב צדק בפרשנות של הרמב"ם.

אבל, בג"ץ הוא ה"שומר" שמוודא שבית הדין הרבני לא משתגע.

ניתן להגיש עתירה לבג"ץ נגד בית הדין הרבני הגדול רק במקרים קיצוניים:

1. חריגה מסמכות: הרבנות דנה ברכוש של זוג לא יהודי, או דנה בתיק שכבר נסגר בבית המשפט למשפחה.

2. פגיעה בכללי הצדק הטבעי: הדיין הוא דוד של אחד הצדדים, או שלא נתנו לצד השני לדבר.

3. הלכת בבלי (החשוב ביותר): בג"ץ קבע שבענייני רכוש, בית הדין הרבני חייב לפסוק לפי החוק האזרחי (חוק יחסי ממון) ולא לפי ההלכה הדתית. אם בית הדין מתעלם מכך ופוסק לפי דין תורה שמקפח את האישה ברכוש, בג"ץ יתערב ויבטל את הפסיקה. זוהי הדרך של המערכת האזרחית לאכוף שוויון גם בתוך המערכת הדתית.

20. מתי כדאי לערער? (ניהול סיכונים)

ערעור הוא הליך יקר (אגרות, ערובה להוצאות, שכר טרחה נוסף) ומסוכן. הסטטיסטיקה מראה שרוב הערעורים נדחים.

מתי בכל זאת מערערים?

1. כשיש טעות חשבונאית או משפטית ברורה ומוכחת.

2. כשנוצר תקדים מסוכן שיפגע בכם לשנים קדימות (למשל קביעת אבהות שגויה).

3. טקטיקה: לעיתים מגישים ערעור כדי להפעיל לחץ על הצד השני להתפשר. "אם לא תתפשרי, נגרור את זה עוד שנתיים במחוזי". זהו כלי במו"מ, גם אם סיכויי הערעור עצמו בינוניים.

השוואת מסלולי הערעור | הפירמידה הכפולה

🚦 המשתנה	🏛️ המסלול האזרחי	🕍 המסלול הדתי
ערכאה ראשונה	בית המשפט לענייני משפחה.	בית הדין הרבני האזורי.
ערכאת הערעור	בית המשפט המחוזי (הרכב 3 שופטים).	בית הדין הרבני הגדול (ירושלים).
על מה מערערים?	טעויות משפטיות בלבד (לא עובדות).	טעויות בהלכה או בשיקול הדעת.
מי מעליהם?	בית המשפט העליון (רק ברשות).	בג"ץ (רק במקרה של חריגה מסמכות).
הסיכוי להצלחה	נמוך (התערבות מצומצמת).	בינוני (תלוי בהרכב הדיינים).

צור קשר

חלק ו': מלחמת הצללים | מה קורה מאחורי הדלת הסגורה?

21. עידן "האח הגדול": צאו מנקודת הנחה שמקליטים אתכם

בשנת 2026, לכל אחד יש אולפן הקלטות בכיס.

הטעות הכי גדולה של מתגרשים היא "לשחרר קיטור" בטלפון או בשיחה פנים-מול-פנים.

החוק בישראל: מותר להקליט שיחה שאתה שותף לה (גם אם הצד השני לא יודע). זו אינה האזנת סתר, וזו ראיה קבילה לחלוטין בבית המשפט.

הצד השני ינסה לגרור אתכם לצעקות, לאיומים ("אני אקבור אותך") או להודאות ("כן, בגדתי"). ברגע שתגידו את זה | זה יושמע לשופט ויצייר אתכם כאלמים או לא יציבים.

כלל הברזל: דברו בבית כאילו יש מיקרופון פתוח בחדר. אל תאיימו, אל תקללו, ואל תודו בכלום ללא התייעצות.

22. מלכודת הענן (iCloud): המרגלים שנמצאים בכיס

היום, החיים שלנו מסונכרנים. תמונה שצילמתם בטלפון עולה אוטומטית לטאבלט שנמצא בבית אצל הילדים. הודעת וואטסאפ מגיעה למחשב הנייד המשותף.

אנשים רבים נופלים כי הם שכחו להתנתק ("Log Out"). הגרוש רואה את ההודעות מהמאהב בזמן אמת, או את המיילים מעורך הדין.

הפעולה המיידית: ברגע שמתחיל משבר, עשו "היגיינה דיגיטלית". החליפו סיסמאות למייל ולרשתות החברתיות, בטלו סנכרון (Family Sharing) בין מכשירים, ופתחו כתובת מייל חדשה וסטרילית לתקשורת עם עורך הדין שלכם.

23. הברחת נכסים: הכסף שנעלם

כשמערכת היחסים מתערערת, מתחילה תופעה של "דיאטה בחשבון הבנק".

צד אחד מתחיל למשוך מזומנים בכספומט (2,000 ש"ח כל יומיים), מעביר "הלוואות" פיקטיביות לאחיו, או קונה קריפטו בארנק קר שלא ניתן לאיתור.

כשהצד השני מתעורר ומגיש תביעה, החשבון כבר ריק.

הפתרון: מעקב צמוד ותיעוד בזמן אמת. צלמו דפי חשבון, תעדו רכישות גדולות, ושמרו הוכחות להכנסות של העסק. בית המשפט יכול למנות חוקר כלכלי, אבל הרבה יותר קל לתפוס את ההברחה בזמן אמת מאשר לרדוף אחרי הכסף בדיעבד.

24. חוקר פרטי: מתי זה שווה את הכסף? (ומתי זה בזבוז)

האינסטינקט הראשון של נבגד הוא לשכור חוקר פרטי. זה עולה עשרות אלפי שקלים.

האם זה כדאי? תלוי במגרש המשחקים.

• בבית המשפט למשפחה: בדרך כלל בזבוז כסף. כפי שלמדנו, בגידה לא משפיעה על חלוקת הרכוש ("אין אשם"). השופט לא יתרגש מתמונות של הבעל בצימר.

• בבית הדין הרבני: זה יכול להיות אס אסטרטגי. הוכחת בגידה יכולה לשלול אישה מכתובתה ומזונותיה, או לחייב בעל בכתובה ענקית.

  לכן, לפני ששוכרים חוקר, שואלים את עורך הדין: "האם הראיה הזו תיתן לי כסף?". אם התשובה היא "לא, רק סיפוק רגשי", ותרו על זה.

25. הילדים כמרגלים: הקו האדום המוסרי והמשפטי

"תשאל את אבא אם החברה שלו ישנה שם", "תגיד לאמא שאין לי כסף לקנות לך פיצה".

שימוש בילדים כבלדרים או כמרגלים הוא הטעות ההרסנית ביותר.

מעבר לנזק הנפשי לילד, בתי המשפט רואים זאת בחומרה רבה. הורה שמתמש בילד ככלי נשק עלול לאבד את המשמורת או את זמני השהות, ולהיות מתוייג כ"הורה מנכר".

שמרו את הילדים מחוץ למשחק. נקודה.

26. הרשתות החברתיות: העד המרכזי נגדכם

אתם טוענים בבית המשפט שאין לכם כסף למזונות ושהעסק בקריסה?

מצוין. רק אל תעלו באותו שבוע סטורי מאיביזה עם שמפניה, או תמונה של הג'יפ החדש.

עורכי דין של הצד השני סורקים את הפייסבוק והאינסטגרם שלכם (ושל החברים שלכם) על בסיס יומי. פוסט אחד לא זהיר יכול למוטט אסטרטגיה משפטית שלמה של "חוסר יכולת כלכלית".

ההמלצה: בתקופת ההליכים, הורידו פרופיל ("דממת אלחוט"). מה שלא עולה לרשת, לא יכול לשמש נגדכם.

27. מועד הקרע: מתי הכל נעצר?

בחלוקת רכוש, צריך לקבוע תאריך קובע ("יום הקובע" או "מועד הקרע").

עד התאריך הזה, הכל משותף (גם החובות וגם הזכויות). מהתאריך הזה והלאה – כל אחד לעצמו.

בדרך כלל זהו יום הגשת התביעה או יום עזיבת הבית.

המלכודת: אם אתם נשארים לגור יחד בחדרים נפרדים ומנהלים חשבון משותף במשך שנתיים של מריבות, בית המשפט עלול לקבוע שמועד הקרע הוא מאוחר. זה אומר שאם זכיתם בבונוס ענק בעבודה בתקופה הזו, תצטרכו לחלוק אותו עם הגרוש, למרות שאתם שונאים אחד את השני. לכן, חשוב לייצר הפרדה רכושית ברורה ומתועדת מוקדם ככל האפשר.

עשה ואל תעשה במלחמת הצללים

🛑 אל תעשה (Fatal Mistakes)	✅ עשה (Smart Moves)	💡 הסיבה המשפטית
לאיים בווטסאפ/טלפון.	לדבר בקורקטיות. להניח שמקליטים אותך.	איומים משמשים לצווי הרחקה ולערעור אמינות.
להשתמש באותו Apple ID.	להפריד עננים וסיסמאות. מייל חדש וסטרילי.	סנכרון חושף ראיות ומידע חסוי בזמן אמת.
להעלות תמונות ראוותניות.	להוריד פרופיל ברשתות.	סתירה בין הצהרת הון לרמת חיים גלויה.
להקליט האזנת סתר (מכשיר בתיק).	להקליט רק שיחות שאתה משתתף בהן.	האזנת סתר היא עבירה פלילית וראיה פסולה.
להשתמש בילדים כדואר.	תקשורת ישירה (מייל/אפליקציה).	פגיעה בטובת הילד וסכנה להגדרת "ניכור הורי".
למשוך מזומנים בחשדנות.	לתעד הוצאות. לשמור על שקיפות סבירה.	משיכות גדולות יקוזזו מחלקך ברכוש ("הברחה").

⏱️ השעון מתקתק: הצד השני כבר מתייעץ, ואתם? בגירושין, "מרוץ הסמכויות" הוא לא קלישאה, זו המציאות. מי שמגיש תביעה ראשונה (וכרוכה כדין) קובע את זירת המשחק לכל אורך הדרך. אם בן/בת הזוג יקדימו אתכם ויפתחו תיק בערכאה שפחות טובה לכם, אתם עלולים להתחיל את ההליך בפיגור משמעותי של 1:0.

אל תנחשו, תפעלו מהר וחכם. הזמינו את "הקונסליירי" (שיחת אסטרטגיה ממוקדת של 20 דקות). אנחנו ננתח את המצב, נבדוק איזו ערכאה טובה לכם (רבני או משפחה) ונבנה תוכנית פעולה מיידית לתפיסת הסמכות. [לחצו כאן לשיחת חירום ובניית אסטרטגיה עם הקונסליירי >>

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

חלק ז': אנציקלופדיית המערכת הדו-ראשית: התשובות המלאות (1-15)

1. מה זה בדיוק "מרוץ הסמכויות" ולמה כולם מפחידים אותי עם זה?

תשובה: "מרוץ הסמכויות" הוא המצב המשפטי הייחודי לישראל, שבו שתי ערכאות שונות (בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני) מחזיקות בסמכות מקבילה לדון באותם נושאים (רכוש, משמורת). הכלל הקובע הוא "כל הקודם זוכה": מי שמגיש תביעה ראשון, קובע היכן יתנהל התיק כולו. ההבדל הוא קריטי כי כל ערכאה פוסקת לפי חוקים ותפיסות עולם שונות. בחירה לא נכונה של הערכאה (או הפסד במרוץ לצד השני) עלולה לעלות לכם בהפסד של מאות אלפי שקלים בחלוקת הרכוש, או בתנאי פתיחה נחותים במאבק על המשמורת והמזונות.

2. האם נכון שהאמא תמיד מקבלת את המשמורת על הילדים?

תשובה: זהו מיתוס שכבר אינו נכון באופן גורף בשנת 2026. בבית המשפט למשפחה, ברירת המחדל היא אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית, ללא עדיפות מגדרית לאם, מתוך תפיסה של טובת הילד. עם זאת, לגבי ילדים מתחת לגיל 6, עדיין קיימת "חזקת הגיל הרך". בבית הדין הרבני, חזקה זו חזקה יותר ונוטה להעניק לאם משמורת פיזית עיקרית בגילאים הצעירים, בעוד שבית המשפט למשפחה נוטה לפרש אותה בצמצום כדי לאפשר הורות שוויונית גם בגיל הרך.

3. בעלי בגד בי. האם זה אומר שאקבל את כל הרכוש בגירושין?

תשובה: תלוי היכן מתנהל התיק, אך ברוב המקרים: לא. בבית המשפט למשפחה חל הכלל ש"אין אשם בגירושין", ולכן בגידה לא משפיעה כלל על חלוקת הרכוש (חצי-חצי). לעומת זאת, בבית הדין הרבני, לבגידה יש משקל דרמטי: אישה שבגדה ("זנתה תחת בעלה") מפסידה את כתובתה ומזונותיה, ולעיתים הדבר משפיע גם על חלוקת נכסים שאינם רשומים בחוק יחסי ממון. אך גם ברבנות, הרכוש המשותף הקלאסי שנצבר במאמץ משותף לרוב יחולק שווה בשווה מכוח פסיקת בג"ץ (הלכת בבלי).

4. האם הגבר חייב לעזוב את הבית ברגע שמתחיל הליך גירושין?

תשובה: חד משמעית לא. זכות הקניין גוברת, ואי אפשר לזרוק אדם מביתו החוקי רק בגלל סכסוך או אווירה עכורה. פינוי בן זוג מהבית (צו הרחקה או צו למדור שקט) יינתן רק במקרים קיצוניים של אלימות מוכחת (פיזית או נפשית קשה) המסכנת את יושבי הבית. כל עוד אין אלימות, שני הצדדים רשאים להמשיך לגור בבית (גם בחדרים נפרדים) עד שיינתן פסק דין לפירוק שיתוף ומכירת הבית, הליך שיכול לקחת חודשים ארוכים.

5. התחתנו בנישואים אזרחיים בקפריסין. האם אנחנו צריכים את הרבנות?

תשובה: כן, למרבה ההפתעה. החוק בישראל קובע שיהודים (גם אם נישאו אזרחית בחו"ל) חייבים להתגרש בבית הדין הרבני כדי לשנות את הסטטוס שלהם ל"גרושים" במשרד הפנים. ההליך נקרא "גט לחומרא". עם זאת, סמכות השיפוט בנושאי הרכוש, המזונות והמשמורת של זוגות שנישאו אזרחית נתונה כמעט תמיד לבית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין הרבני יעסוק רק בטקס הגירושין עצמו ולא בחלוקת הנכסים.

השקט שאחרי הסערה

6. מה זה "מדור ספציפי" והאם זה באמת מונע את מכירת הבית?

תשובה: "מדור ספציפי" הוא סעד ייחודי לבית הדין הרבני, המבוסס על זכות האישה למזונות ("עולה עמו ואינה יורדת"). האישה טוענת שזכותה להמשיך לגור דווקא בבית הזה, ושהעברתה לדירה שכורה תפגע ברמת חייה. אם בית הדין נעתר לבקשה, הוא מוציא צו המונע את פירוק השיתוף (מכירת הבית) כל עוד הבעל לא נתן גט או כל עוד ההליכים נמשכים. זהו כלי טקטי חזק מאוד שמשמש מנוף לחץ במו"מ, והוא כמעט לא קיים בבית המשפט למשפחה.

7. האם אני יכול לייצג את עצמי בבית הדין הרבני בלי עורך דין?

תשובה: טכנית זה אפשרי, אך מעשית זהו הימור מסוכן מאוד. בית הדין הרבני פועל לפי שפה משפטית-הלכתית ייחודית ופרוצדורות שונות מהמוכר. אדם שאינו בקיא בניואנסים של עילות גירושין, מורדת, כריכה וכתובה, עלול לעשות טעויות פטאליות (כמו להודות במשהו ששולל ממנו זכויות). מול צד שמיוצג על ידי עורך דין או טוען רבני מנוסה, הסיכוי של אדם לא מיוצג להצליח בתיק מורכב הוא קלוש.

8. מתי הבעל באמת משלם את סכום הכתובה?

תשובה: הכתובה אינה "נייר סמלי" בבית הדין הרבני, אלא שטר חוב משפטי. הבעל יחויב לשלם את סכום הכתובה (ותוספת הכתובה) במקרים בהם הגירושין נובעים מיוזמתו החד-צדדית ללא עילה מוצדקת, או כאשר מוכח שהבעל אשם בפירוק הנישואין (למשל, בגידה, אלימות, או עזיבת הבית לטובת אישה אחרת). עם זאת, סכומים מוגזמים (כמו "מיליון דולר") לרוב יקוצצו לסכום ריאלי, והכתובה תקוזז לעיתים כנגד זכויות האישה בחלוקת הרכוש (איזון משאבים).

9. האם בית הדין הרבני יכול לחלק את הרכוש לא חצי-חצי?

תשובה: עקרונית, בג"ץ קבע (הלכת בבלי) שגם בית הדין הרבני כפוף לחוק יחסי ממון ולעקרון השוויון האזרחי. אולם בפועל, לבית הדין יש שיקול דעת רחב, והוא עשוי להשתמש בכלים הלכתיים כדי לייצר חלוקה שונה במקרים מסוימים (למשל, באמצעות קיזוז כתובה, או פסיקת פיצויים). בנוסף, בדין הדתי יש פחות הכרה ב"נכסי קריירה" ובמוניטין אישי כנכס בר-חלוקה, ולכן התוצאה הסופית ברבנות עשויה להיות שונה מזו שבבית המשפט.

10. מה קורה אם אחד הצדדים מסרב לתת גט?

תשובה: סירוב גט הוא בעיה קשה שנפתרת בעיקר בבית הדין הרבני. לבית הדין יש סמכות להטיל "סנקציות הרחקה דרבנו תם" על סרבן (או סרבנית) גט: שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על חשבונות בנק, "שיימינג" ציבורי, ובמקרים קיצוניים אף מאסר בפועל. במקביל, ניתן להגיש תביעת נזיקין אזרחית בבית המשפט למשפחה ולדרוש פיצוי כספי גבוה על כל יום של סרבנות, מה שמפעיל לחץ כלכלי אדיר על הסרבן לשחרר את הצד השני.

צור קשר

11. אנחנו "ידועים בציבור". האם אנחנו יכולים להתגרש ברבנות?

תשובה: לא. מוסד "הידועים בציבור" אינו מוכר הלכתית כנישואין, ולכן אין צורך ב"גט" דתי (אלא אם כן חייתם כנשואים לכל דבר ויש ספק הלכתי, אז תידרשו ל"גט לחומרא"). כל הסכסוכים של ידועים בציבור, רכוש, מזונות, משמורת ופרידה: מתנהלים אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בענייניהם של זוגות שלא נישאו כדת משה וישראל.

12. האם ניתן להעביר תיק שהתחיל ברבנות לבית המשפט?

תשובה: בדרך כלל לא, וזהו כלל הברזל של "קניית סמכות". ברגע שערכאה אחת קנתה סמכות כדין (עמדה במבחן המשולש), הסמכות נשארת אצלה עד סוף התיק. החריגים היחידים הם: 1. הסכמה הדדית של שני הצדדים להעביר את התיק. 2. הוכחה שהכריכה בבית הדין הרבני הייתה "לא כנה" ונועדה רק לחסימה, ואז בית המשפט למשפחה יכול לפסוק שהסמכות בטלה ולהעביר את התיק אליו (זהו הליך מורכב שלוקח זמן).

ההורות אינה נגמרת, היא רק מתעצבת מחדש

13. כמה זמן צריך להיות פרודים כדי להתגרש?

תשובה: בניגוד למדינות אחרות בעולם, בישראל אין דרישה בחוק לתקופת פירוד מינימלית לפני הגירושין. טכנית, אפשר להתגרש יום אחרי החתונה. עם זאת, בפועל, בית הדין הרבני ינסה כמעט תמיד להפנות את הזוג להליך של "שלום בית" או ייעוץ זוגי לפני שיאשר את הגט, במיוחד אם אחד הצדדים מתנגד לגירושין. תקופת הפירוד משמשת כראיה לכך שהנישואין הגיעו לקיצם ("קץ הנישואין"), אך היא אינה תנאי סף פורמלי.

14. האם בית המשפט תמיד ממנה עובדת סוציאלית (תסקיר)?

תשובה: בסכסוכי משמורת וזמני שהות, המינוי הוא כמעט אוטומטי. השופט אינו פסיכולוג ואינו מבקר בבתי הצדדים. הכלי המרכזי שלו לקבלת החלטות הוא "תסקיר פקידת סעד" (עו"ס לסדרי דין). העו"ס נפגשת עם ההורים והילדים, מבקרת בבתים ומגישה המלצות לבית המשפט. להמלצות התסקיר יש משקל מכריע, ובתי המשפט מאמצים אותן ב-90% מהמקרים. לכן, ההתנהלות מול פקידת הסעד היא קריטית לא פחות מההתנהלות מול השופט.

15. האם אפשר לתבוע "שלום בית" בבית המשפט למשפחה?

תשובה: לא. תביעה ל"שלום בית" היא הליך דתי מובהק שנמצא בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני. בבית הדין, צד אחד יכול לתבוע את חזרתו של הצד השני לחיים משותפים (אם כי אי אפשר לכפות זאת פיזית, אלא רק להשתמש בזה כדי לעכב גירושין או לזכות במזונות). בית המשפט למשפחה עוסק בפירוק השותפות ובזכויות, ואינו עוסק בניסיונות לשיקום היחסים הזוגיים במישור הרגשי-דתי.

ראש בראש: בית הדין הרבני VS בית המשפט למשפחה

הפרמטר	בית הדין הרבני (הסמכות הדתית)	בית המשפט לענייני משפחה (הסמכות האזרחית)
מקור הסמכות	הלכה יהודית (דין תורה). פסיקה לפי שולחן ערוך ופוסקי הלכה.	חוק אזרחי. פסיקה לפי חוק יחסי ממון, חוק הכשרות המשפטית ועקרונות השוויון.
בגידה	קריטית והרסנית. אישה שבגדה עלולה לאבד את כתובתה ואת מזונות האישה באופן מיידי.	כמעט לא רלוונטית. בגידה לא משפיעה בדרך כלל על חלוקת הרכוש או המשמורת.
מזונות אישה	תלויים ב"אשם". אישה "מורדת" או בוגדת עלולה לאבד זכאות.	מזונות "משקמים". המוקד הוא על יכולת ההשתכרות של האישה ושיקומה הכלכלי, לא על "מי אשם".
חלוקת רכוש	נטייה לרישום פורמלי (על שם מי רשום הבית), אם כי כפופים לחוק האזרחי.	איזון משאבים (חצי-חצי). ברירת המחדל היא שיתוף מלא בכל הנכסים, גם אם רשומים על צד אחד.
משמורת ילדים	נטייה מסורתית ליישם את "חזקת הגיל הרך" (ילדים קטנים אצל האם).	שוויון הורית. נטייה חזקה למשמורת משותפת ואחריות שווה כבר מגיל ינקות.

אל תצאו למלחמה בלי מפה הבחירה בין הרבנות לבית המשפט היא ההחלטה הכלכלית הכי גדולה שתעשו בגירושין האלה. במקום להמר, בואו לבדוק. משרדנו מתמחה בניהול הליכים מורכבים בשתי הערכאות. אנחנו יודעים מתי לתקוף ברבנות ומתי לרוץ למשפחה.

[שריינו בדיקת אסטרטגיה קצרה ובואו נבטיח שהתיק שלכם יידון במגרש הביתי שלכם >> 

צור קשר

חלק ח': הכסף, הזכויות והעתיד (שאלות 16-30)

16. שמעתי שאי אפשר ישר להגיש תביעה, אלא צריך "פגישת מהו"ת". מה זה?

תשובה: נכון. מאז "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" (2016), המדינה מחייבת את הזוגות לנסות ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום לפני שמתחילים במלחמה. לא ניתן להגיש תביעת גירושין או רכוש ישירות, אלא חובה להגיש קודם "בקשה ליישוב סכסוך". לאחר מכן, מוזמנים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. רק אם הליך זה נכשל ואין הסכמות, נפתחת הדלת להגשת תביעות משפטיות רגילות בערכאה שנבחרה.

17. כמה עולה להתגרש עם עורך דין?

תשובה: העלות משתנה דרמטית בהתאם למורכבות התיק ולרמת הלוחמנות. הסכם גירושין בהסכמה יעלה בדרך כלל בין 10,000 ל-20,000 ש"ח. לעומת זאת, ניהול תיק ליטיגציה מלא (רכוש, משמורת, מזונות) הכולל דיוני הוכחות, חקירות וערעורים, יכול לנוע בין 50,000 ש"ח ועד מאות אלפי שקלים לכל צד. בחירת האסטרטגיה הנכונה בתחילת הדרך היא המפתח לחיסכון בהוצאות: מלחמה מיותרת על עקרונות תעלה לכם את מחיר הדירה שרציתם להציל.

18. אנחנו זוג גאים (להט"ב). איפה אנחנו מתגרשים?

תשובה: לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בזוגות חד-מיניים (כי מבחינת ההלכה אין קידושין). לכן, כל ענייני הרכוש, המשמורת והמזונות שלכם יידונו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה, שמכיל עליכם את עקרונות "הידועים בציבור". לגבי הפרידה הרשמית (אם נישאתם בחו"ל), ההליך נקרא "התרת נישואין" והוא מתבצע בבית המשפט למשפחה, ללא צורך בגט דתי וללא מעורבות של רבנות.

19. בעלי עובד בהייטק ויש לו המון אופציות (RSU). איך מחלקים את זה?

תשובה: אופציות ומניות חסומות הן "נכס בר-איזון" לכל דבר, גם אם הן עדיין לא הבשילו לכסף מזומן. החישוב הוא מורכב ודורש מינוי של אקטואר. האקטואר מחשב איזה חלק מהאופציות נצבר בתקופת הנישואין (החלק המשותף) ואיזה חלק שייך לתקופה שאחרי הפרידה. בדרך כלל, האישה תקבל את חלקה באופציות במועד המימוש העתידי (מכירת המניות), או שהבעל יפדה את חלקה היום במזומן לפי הערכת שווי (היוון).

20. מהי אישה "מורדת" ומה המשמעות הכלכלית של זה?

תשובה: "מורדת" הוא מושג הלכתי בבית הדין הרבני, המתאר אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה או עוזבת את הבית ללא סיבה מוצדקת (בעיני ההלכה). אם בית הדין מכריז על אישה כ"מורדת", הסנקציות הכלכליות הן קשות: היא מפסידה את זכותה למזונות אישה (עד הגט) ומפסידה את זכותה לכתובה. עם זאת, הכרזה זו אינה פוגעת בזכותה למחצית מהרכוש המשותף (כמו הבית והפנסיה), שכן זכות זו מוגנת בחוק האזרחי.

21. האם סבא וסבתא יכולים לתבוע לראות את הנכדים?

תשובה: כן. לעיתים, סכסוך גירושין מכוער גורם לניתוק הקשר בין הילדים לבין המשפחה המורחבת (ההורים של הצד ה"שנוא"). במקרה כזה, הסבים רשאים להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת "הסדרי קשר". בית המשפט יבחן את טובת הילד, ואם יתרשם שהקשר מיטיב איתו, הוא יכפה על ההורה המשמורן לאפשר מפגשים קבועים עם הסבים, גם בניגוד לרצונו.

22. הילד לא רוצה ללכת לאבא. האם יכריחו אותו?

תשובה: תלוי בגיל ובסיבה. בגילאים צעירים מאוד, בית המשפט יאכוף את המפגשים כדי למנוע נתק. בגיל ההתבגרות (12+), בית המשפט יקשיב ל"קול הילד". אם הסירוב נובע מ"ניכור הורי" (הסתה של האם), בית המשפט יילחם בזה בחומרה, כולל סנקציות כספיות ואף העברת משמורת. אם הסירוב נובע מסיבה מוצדקת (האב פוגעני, מזניח או לא יוצר קשר), בית המשפט לא יכפה מפגשים אלא ינסה הליך טיפולי לחידוש הקשר בהדרגה.

במקרים בהם הצד השני מפר את ההתחייבויות, ניתן להפעיל סנקציות חריפות. לקריאה נוספת, עברו למדריך השלם על אכיפת הסכם גירושין והוצאה לפועל >>

23. האם אפשר לשנות את שם המשפחה של הילד אחרי הגירושין?

תשובה: רק בהסכמה. לפי חוק השמות, שינוי שם משפחה של קטין דורש הסכמה בכתב של שני ההורים. האם לא יכולה להחליט על דעת עצמה להחליף לילד את השם לשם נעוריה, גם אם היא המשמורנית הבלעדית. אם האב מתנגד, האם תצטרך להגיש תביעה לבית המשפט ולהוכיח נסיבות חריגות וקיצוניות שמצדיקות את הפגיעה בזכות האב ובזהות הילד (למשל, אב שניתק קשר לחלוטין או פגע בילד).

חופשי זה לגמרי לבד?

24. גיליתי שלבעל יש חשבון בנק סודי בחו"ל. מה עושים?

תשובה: זה הזמן להפעיל את הכלים המשפטיים של "גילוי מסמכים". בבית המשפט למשפחה ניתן להוציא צווים רחבים לבנקים ולחברות אשראי בארץ ובחו"ל (אם כי בחו"ל זה מורכב יותר) כדי לאתר נכסים מוברחים. בנוסף, ניתן למנות "חוקר כלכלי" מטעם בית המשפט שיבצע חקירת עומק על נכסי הבעל. אם יתגלה שהבעל הסתיר כסף, השופט עשוי להעניש אותו בחלוקה לא שוויונית ("איזון משאבים לא שוויוני") ולתת לאישה יותר מ-50% כפיצוי.

25. האם חייבים עו"ד מיוחד לילדים ("אפוטרופוס לדין")?

תשובה: במקרים של סכסוך משמורת בעצימות גבוהה, שבהם ההורים כל כך עסוקים במלחמה עד שהם לא רואים את הילד, בית המשפט עשוי למנות לילדים עורך דין משלהם, הנקרא "אפוטרופוס לדין". עורך דין זה מייצג אך ורק את האינטרס של הילד (ולא את מה שההורים רוצים), והוא משמיע את קולו העצמאי של הילד בדיונים. שכר הטרחה שלו משולם בדרך כלל על ידי המדינה (סיוע משפטי) או מתחלק בין ההורים.

26. האם המזונות נמשכים גם כשהילד חייל?

תשובה: כן, אך הסכום יורד. הפסיקה קבעה שבתקופת השירות הצבאי (חובה) או השירות הלאומי, הילד עדיין זקוק לתמיכה כלכלית מהוריו, אך צרכיו פוחתים כי הצבא מספק לו מזון ולינה חלקית. הכלל הוא שסכום המזונות עומד על שליש (1/3) מהסכום המקורי ששולם עד גיל 18. חובה זו נמשכת עד סיום השירות או עד גיל 20-21, המאוחר מביניהם.

27. מה קורה עם חובות הימורים של הבעל? האם אני צריכה לשלם חצי?

תשובה: לא. חוק יחסי ממון קובע שיתוף בחובות שנוצרו "בדרך הרגילה" של חיי המשפחה (משכנתא, אוכל, רכב). חובות שנוצרו באופן אישי וחריג, שיש בו הפרת אמון או אופי עברייני (הימורים, קנסות פליליים, הוצאות על בגידה/מאהבת), מוחרגים מהשיתוף. הבעל יישא בחובות אלו לבדו ("חוב אישי"), והם לא יקוזזו מחלקה של האישה ברכוש המשותף.

28. האם אני יכול להקליט את אשתי צועקת עליי ולהשתמש בזה?

תשובה: כן. החוק בישראל מתיר לאדם להקליט שיחה שהוא עצמו צד לה ומשתתף בה. זו ראיה קבילה בבית המשפט וברבנות. זה הופך ל"האזנת סתר" אסורה רק אם אתה משאיר מכשיר הקלטה בחדר ויוצא ממנו (מקליט שיחה בין האישה לאמא שלה שאתה לא שותף לה). עם זאת, שימוש מוגזם בהקלטות עלול ליצור רושם של "הורה אובססיבי" בעיני השופט, אז השתמשו בזה בחוכמה ורק כשצריך להוכיח אלימות או שקרים מהותיים.

29. האם אפשר לפטר את עורך הדין שלי באמצע ההליך?

תשובה: כן, יחסי עורך דין-לקוח מבוססים על אמון. אם האמון נסדק, זכותך המלאה להחליף ייצוג בכל שלב. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הסכם שכר הטרחה שחתמתם עליו (לעיתים תצטרכו לשלם חלק מהסכום גם אם התיק לא נגמר), ואת הזמן שייקח לעורך הדין החדש ללמוד את התיק. החלפת ייצוג תכופה מדי ("לקוח נודד") עלולה ליצור רושם שלילי בפני השופט.

30. האם יש התיישנות על חלוקת רכוש?

תשובה: כל עוד אתם נשואים, אין התיישנות. אבל מרגע הגירושין, שעון החול מתחיל לרוץ. תביעות רכושיות רגילות מתיישנות לאחר 7 שנים. אם ויתרת על הפנסיה של בעלך בהסכם הגירושין, זה סופי. אם לא הוזכר נושא מסוים בהסכם והתעוררת אחרי 10 שנים, ייתכן שאיחרת את המועד. לכן, קריטי לבצע "ניקוי שולחן" יסודי וסופי בזמן הגירושין ולא להשאיר קצוות פתוחים.

המרוץ לעתיד חדש

סיכום: לנצח במשחק המורכב בעולם

המשפט הישראלי יצר מציאות ייחודית, שבה שתי מערכות צדק פועלות במקביל, וכל אחת מהן יכולה להוביל אתכם לתוצאה שונה לחלוטין. במדריך זה ראינו כיצד "מרוץ הסמכויות" הוא לא רק סיסמה, אלא המהלך הראשון והחשוב ביותר בדרך לחופש שלכם. ראינו שאין תשובה אחת לשאלה "מה עדיף, רבנות או בית משפט?", אלא שהכל תלוי בנתונים האישיים שלכם: האם אתם גבר או אישה? האם יש בגידה? האם יש רכוש רב?

הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות במצב כזה היא לפעול מהבטן, מתוך כעס או עלבון, ללא אסטרטגיה סדורה. ב"שחמט" של דיני המשפחה, מהלך שגוי אחד, כמו הגשת תביעה בערכאה הלא נכונה, או כתיבת מילה מיותרת בוואטסאפ, יכול להכריע את המערכה כולה.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | האסטרטגים שלכם

אנחנו מכירים את המערכת הדו-ראשית מבפנים ומבחוץ. אנחנו יודעים מתי לרוץ לרבנות כדי להשיג יתרון טקטי, ומתי להיאבק על הסמכות האזרחית בבית המשפט. אנחנו לא רק עורכי דין; אנחנו מנהלי המשבר שלכם. המטרה שלנו היא להביא אתכם לחוף מבטחים כלכלי ואישי, במינימום זמן ובמקסימום תוצאות.

אל תשאירו את העתיד שלכם ליד המקרה. צרו קשר עוד היום לבניית אסטרטגיה מנצחת.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, מומחים בדיני משפחה

לסיכום: בקיאות משפטית היא המפתח

המערכת המשפטית המורכבת בישראל דורשת מכל אדם המעורב בסכסוך להבין את הכללים הבסיסיים שלה. ההחלטה היכן להגיש את התביעה וכיצד לנסח אותה, היא בסיסית וקריטית. ללא בקיאות זו, צדדים עלולים למצוא עצמם בהליך משפטי בערכאה שאינה משרתת את האינטרסים שלהם בצורה הטובה ביותר. בשל כך, ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר היא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, שיוכל לסייע בקבלת ההחלטה הנכונה כבר בשלב הראשוני של התכנון. צרו קשר עוד היום.

צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

לייעוץ בנושא גירושין

למאמר הבא

צור קשר