איסוף ראיות בתאונת דרכים: כך בונים תיק מנצח (לפני שהביטוח יכחיש) המדריך המבצעי 2026 | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 12 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 29 דקות
עודכן: 12 בינו׳
מבוא: הזירה מדברת רק פעם אחת | אל תתנו לה לשתוק
בפרק הקודם עסקנו בהישרדות הפיזית ובהגדרות החוקיות. כעת, כשהאדרנלין מתחיל לשקוע וההבנה של הסיטואציה מחלחלת, אתם נכנסים לשלב הקריטי ביותר שיקבע את עתיד התיק שלכם: שלב איסוף הראיות הפורנזי. חשוב להבין את נקודת המוצא האכזרית של עולם הביטוח בשנת 2026: מבחינת חברת הביטוח, אירוע שלא תועד, לא קרה. חברות הביטוח מפעילות מנגנונים משומנים היטב של חוקרים פרטיים, שמאים ושליחי בינה מלאכותית, שמטרתם אחת ויחידה, למצוא סדקים בגרסה שלכם כדי למזער את הפיצוי או להתנער ממנו לחלוטין ("הכחשת חבות"). הנשק היחיד שיש לכם מול המנגנון הזה הוא תיעוד בזמן אמת.
כל דקה שעוברת מרחיקה אתכם מהאמת העובדתית. כתמי השמן מתייבשים או נשטפים בגשם, רסיסי הזכוכית מפונים על ידי עובדי מע"צ, והעדים הפוטנציאליים ממשיכים בשגרת יומם ונעלמים. ראיה ויזואלית או קולית שלא נתפסה ברגעים הראשונים שלאחר ההתנגשות, היא ראיה אבודה שלעולם לא תוכלו לשחזר, לא משנה כמה עורכי דין מוכשרים תשכרו בעתיד. בפרק זה, נלמד אתכם לחשוב ולפעול כמו חוקרי זירה מיומנים (CSI), ולהפוך את הסמארטפון שבכיסכם לכלי הנשק המשפטי החזק ביותר שלכם.
פרק זה, ה2 במדריך המקיף לתאונת דרכים מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני נזיקין ותאונות דרכים, נרחיב על נושא קריטי זה של איסוף ראיות עקב תאונת דרכים.
לפני שאנחנו צוללים לעובי הקורה, נצרף לכם רשימת עשה ואל תעשה קריטית והסבר קצר למה כדאי לפעול כך.
הדקו חגורות, תכף מתחילים:
גזרו ושמרו את הרשימה הזו. זהו המדריך המקוצר שיציל אתכם בזמן אמת:
✅ עשה (Do's):
צילום היקפי: צלמו את הזירה מרחוק (תמרורים/רמזורים) ומקרוב (נזקים/סימני כביש). וידאו עדיף.
הקלטה: הקליטו את השיחה הראשונה עם הנהג הפוגע ("למה לא עצרת?").
פינוי רפואי: גשו למיון/מוקד מיד, וודאו שנרשם "תאונת דרכים".
שמאי פרטי: הזמינו שמאי מטעמכם ולא את שמאי הביטוח.
דיווח למשטרה: בכל מקרה של כאב גופני, גשו לפתוח תיק במשטרה.
❌ אל תעשה (Don'ts):
אל תודה: לעולם אל תגיד "סליחה" או "לא ראיתי" בזירה.
אל תחתום: לא על "שטר סילוק" מהביטוח ולא על מסמך לבוחן משטרה לפני קריאה קפדנית.
אל תדבר לבד: אל תיתן גרסה טלפונית למוקדנית הביטוח לפני התייעצות.
אל תוותר על פינוי: אל תגיד "אני ארגיש טוב בבית". זו הטעות היקרה ביותר.
הכלי המבצעי | למה זה שווה לכם כסף? (הסבר ) |
מצלמת רכב / נייד | תמונה אחת של תמרור מוסתר או כתם שמן בזירה מעבירה את האחריות לעירייה (ושווה עשרות אלפי שקלים). |
רשמקול סמוי | בדקה הראשונה הנהג הפוגע מתנצל ("לא ראיתי"). שעה אחר כך הוא משקר. ההקלטה הזו היא הניצחון בתיק. |
ציד עדים | עדים נעלמים כמו עשן. השגתם מספר טלפון בזירה? השגתם יתרון שובר שוויון מול חברת הביטוח. |
פינוי רפואי מיידי | אין נייר מיון = אין כאב. הפינוי הוא החותמת שקושרת בין הבום ברכב לבום בגב (קשר סיבתי). |
זירת תאונת דרכים היא לא סתם כביש עם זכוכיות | היא זירת פשע כלכלית. ברגע שהרכבים נעצרים, השעון מתחיל לתקתק לאחור: הראיות נעלמות, העדים מתפזרים, וחברת הביטוח כבר מכינה את כתב ההגנה שלה כדי לא לשלם לכם שקל, או כמה שפחות, אחרי הכל בכל חברת ביטוח יש מחלקת סילוק תביעות לא?
. ב-2026, כשלכל אחד יש אולפן הקלטות בכיס, אין תירוץ לצאת פראיירים ולוותר על הפיצוי שמגיע לכם.
התפקיד שלנו כעורכי הדין שלכם, הוא לוודא שאתם אוספים את התחמושת הנכונה בזמן אמת, כדי שאנחנו נוכל לירות את הכדור המנצח בבית המשפט. אל תחכו שהכאב יעבור ואל תסמכו על 'יהיה בסדר'. יש לכם תמונות מהתאונה? יש לכם הקלטות? שלחו לנו אותן עכשיו לבדיקה ראשונית.
יש לכם תיעוד מהשטח? לחצו כאן ליצירת קשר ונתחיל לבנות את התיק
מתחילים
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': דוקומנטציה ויזואלית | צילום שבונה תיק
1. אסטרטגיית "המשפך": מהכלל אל הפרט
הטעות הנפוצה ביותר של נפגעי תאונות דרכים היא שליפת הטלפון וצילום תקריב (Close-up) מיידי של הפגוש המעוך. למרות שהאינסטינקט מובן, מבחינה משפטית לתמונה כזו יש ערך מוגבל מאוד. שופט או שמאי שרואה תמונה של פח עקום, רואה נזק, אך אינו רואה אחריות או נסיבות. כדי לייצר תיק ראיות חסין, עליכם לפעול בשיטת "המשפך הצילומי", המתחילה מהרחב ביותר ומצטמצמת לפרטים הקטנים.
תחילה, התרחקו לטווח בטוח וצלמו את הזירה ההיקפית. תמונה זו חייבת לכלול את ההקשר הסביבתי: האם יש תמרור "עצור" שהוסתר על ידי ענפי עץ? האם הרמזור עבד בצורה תקינה? האם הכביש רטוב או משובש? המיקום היחסי של הרכבים לפני שהוזזו הוא קריטי לשחזור הדינמיקה של ההתנגשות על ידי בוחן תנועה עתידי.
לאחר מכן, עברו לרובד הבינוני. הקיפו את כלי הרכב וצלמו אותם מכל ארבע הזוויות, ולא רק מאזור הפגיעה. תיעוד זה שולל טענות עתידיות על "נזקים קודמים" שהיו לרכב לפני התאונה. הקפידו לצלם את לוחית הרישוי בצורה חדה וקריאה, וכן את פנים הרכב שלכם, כריות אוויר שנפתחו, שמשות מנופצות וציוד אישי שעף בחלל הרכב. טיפ של מקצוענים: צלמו את לוח המחוונים (דשבורד) כשהרכב מונע. תמונה זו מתעדת את השעה המדויקת, את הקילומטראז' (קריטי להערכת שווי הרכב), ואת נורות האזהרה שנדלקו כתוצאה מהמכה.
לבסוף, רדו לרובד המיקרוסקופי. כאן מסתתר הכסף הגדול בפיצוי על נזקי גוף ורכוש. התקרבו וצלמו סימני צמיגים שחורים על האספלט (המעידים על ניסיון בלימה או היעדרו), שברי פלסטיק וזכוכית על הכביש (המסמנים את נקודת האימפקט המדויקת), וכתמי נוזלים שדלפו. אם נפצעתם ורואים סימנים חיצוניים על גופכם, שפשוף, שטף דם מתפתח, או נפיחות, צלמו זאת מיד, רצוי ליד חפץ הממחיש קנה מידה. חבורה שנראית היום מפחידה ומעידה על עוצמת המכה, תיעלם בעוד שבוע, והתיעוד שלה בזמן אמת שווה אלפי שקלים בפיצוי בגין "כאב וסבל".
2. הוידאו כ"קופסה שחורה": הקפאת הזמן והסאונד
בעוד שתמונה מקפיאה רגע בודד, וידאו משמר את האטמוספירה ואת הדינמיקה של האירוע. בשנת 2026, אל תסתפקו בסטילס. בצעו "סיור וידאו" של 360 מעלות סביב הזירה. הטכניקה המומלצת היא לצלם תוך כדי קריינות עצמית ("אני עומד בצומת הרצל פינת ז'בוטינסקי, השעה 14:00, הרכב הפוגע הגיע מכיוון מערב באור אדום..."). הוידאו קולט סאונד וניואנסים שתמונות מפספסות: את המהומה ברקע, את תנאי הראות והמזג האוויר בזמן אמת, ואת מצבם הנפשי של המעורבים. לעיתים קרובות, הוידאו קולט ברקע את הנהג השני מתנצל ("אוי סליחה, לא ראיתי אותך") או מודה באשמה בפני אדם אחר, הקלטה שהופכת לראיית זהב בבית המשפט.
3. הקלטת שיחות: מלכודת הדבש החוקית
אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנו נשאלים כלקוחות היא לגבי חוקיות ההקלטה. החוק בישראל ברור מאוד: מותר להקליט שיחה כל עוד אתם צד לה ונוטלים בה חלק פעיל, ואין כל חובה ליידע את הצד השני על ההקלטה. הדקות הראשונות לאחר התאונה הן "זמן הזהב" לאיסוף הודאות. הנהג הפוגע עדיין המום, לחוץ, מוצף אדרנלין ובעיקר, עדיין לא קיבל תדרוך משפטי מעורך דינו או מסוכן הביטוח שלו ("אל תודה בכלום"). זהו הזמן שבו האמת נוטה לצאת לאור באופן ספונטני.
בשלב זה, עליכם להפעיל את הרשמקול בטלפון (או אפליקציית הקלטה ייעודית) ולהכניס את המכשיר לכיס החולצה כשהוא פועל, לפני שאתם ניגשים להחליף פרטים. במהלך השיחה, נסו לדובב את הנהג השני בעדינות ובנימוס בשאלות פתוחות כמו "מה קרה? לא ראית אותי?". משפטים כמו "הייתי בטלפון לרגע", "השמש סנוורה אותי" או "חשבתי שאספיק בצהוב", שמוקלטים בזמן אמת, הם "אס" משפטי שיכול לקצר הליכים של שנים ולמנוע מחברת הביטוח להתנער מאחריות בטענה השקרית והנפוצה של "גרסה מול גרסה". זכרו: המטרה היא לתעד את האמת, לא לייצר עימות אלים. שמרו על קור רוח והניחו לצד השני לדבר.
טבלה 1: המדריך לצלם המשפטי | עשה ואל תעשה
📸 מה לצלם? | ❌ הטעות החובבנית (שמוחקת ראיות) | ✅ הפעולה המקצועית (שבונה תיק) | ⚖️ הערך המשפטי בבית המשפט |
הזירה הכללית | צילום צר של הרכבים בלבד, ללא רקע. | צילום פנורמי רחב: כולל תמרורים, רמזורים, מעברי חציה ומיקום יחסי בצומת. | הוכחת רשלנות תורמת של הנהג השני או בעיה בתשתית הדרך. |
הנזק לרכב | צילום "תקריב" (זום) על הפגוש המעוך בלבד. | צילום מ-4 זוויות + דשבורד: תיעוד היקפי של הרכב, כולל קילומטראז' ונורות אזהרה. | מניעת טענת "נזק קודם" והוכחת עוצמת המכה (Total Loss). |
סימנים על הכביש | התעלמות מוחלטת מהאספלט. | צילום פורנזי: סימני בלימה, שברי זכוכית, כתמי שמן ומיקום הפגיעה המדויק. | הוכחת מהירות מופרזת, חוסר בלימה ונקודת האימפקט. |
פגיעות גוף | המתנה לרופא שיצלם או יתעד. | תיעוד מיידי: צילום שטפי דם, שפשופים, נפיחות וסימני חגורה על הגוף בזמן אמת. | הוכחת קשר סיבתי ישיר בין התאונה לפציעה (לפני שהסימנים נעלמים). |
הנהג השני | צילום הרכב בלבד ללא הנהג. | צילום דיסקרטי של הנהג: מנסה לתקן את הרכב, מדבר בטלפון, או נראה נסער/שיכור. | זיהוי ודאי של הנהג (מונע טענת "מישהו אחר נהג") ותיעוד מצבו. |
חלק ב': אימות מסמכים פורנזי | מעבר לצילום סתמי
4. זיהוי "הנהג הרפאים" והצלבת נתונים בזמן אמת
פעולה בסיסית שרבים מבצעים באופן אוטומטי אך שגוי, היא צילום מהיר של רישיון הנהגה ותעודת הביטוח, ללא בדיקת תוכנם. זוהי מלכודת קלאסית. בשנת 2026, בעידן של פוליסות ביטוח דיגיטליות ונהגים צעירים המשתמשים ברכבי הוריהם, צילום בלבד אינו מספיק. עליכם לבצע בדיקת נאותות (Due Diligence) מיידית בשטח, עוד לפני שאתם נפרדים מהנהג השני. המטרה היא למנוע מצב נפוץ שבו הנהג הפוגע מתגלה בדיעבד כמי שאינו מבוטח, או גרוע מכך, כמי שאינו מחזיק ברישיון בתוקף.
כאשר אתם מקבלים לידיכם את רישיון הנהיגה, הביטו בנהג והשוו את התמונה לפניו. ודאו כי האדם שעומד מולכם הוא אכן האדם הרשום ברישיון. פער בזהות (למשל, נהג צעיר שמציג רישיון של אביו) הוא עילה מיידית להזמנת משטרה. שנית, וזהו הפרט הקריטי ביותר לתביעת הרכוש: בדקו את תעודת ביטוח החובה והמקיף/צד ג'. ודאו שהתאריך בתוקף, ושאין הגבלה חריגה (כגון "לנהג מעל גיל 30 בלבד" כאשר הנהג הוא בן 20). אם גיליתם אי-התאמה בשטח, עליכם לתעד זאת בווידאו ולדרוש הסברים מוקלטים מהנהג. ידיעה מוקדמת על בעיה בכיסוי הביטוחי תשנה דרמטית את האסטרטגיה המשפטית שלנו בהמשך.
5. המרדף אחר "עד הזהב": הראיה שתכריע את התיק
בתיקי תאונות דרכים רבים, אנו מגיעים למצב של "מילה כנגד מילה" (גרסה מול גרסה). הנהג הפוגע טוען שהיה לו ירוק, ואתם טוענים שהיה לכם ירוק. במצב כזה, עד ראייה אובייקטיבי (שאינו קרוב משפחה או חבר שישב אתכם ברכב) שווה את משקלו בזהב. הבעיה היא שעדים הם "נכס מתנדף". עוברי אורח שעצרו להגיש עזרה, נהגים אחרים שעמדו ברמזור, או בעלי חנויות סמוכות, כולם נוטים לעזוב את הזירה ברגע שהם מבינים שאין סכנת חיים, והם לוקחים איתם את האמת שלכם.
עליכם להיות אקטיביים ולפעול במהירות כדי "ללכוד" את העדות. אל תסתפקו בלבקש מספר טלפון ("נדבר אח"כ"). גשו לעד מיד, הפעילו את המצלמה או הרשמקול (בהסכמתו), ובקשו ממנו לתאר במשפט אחד מה הוא ראה. הקלטה של עד ניטרלי שאומר בזמן אמת "ראיתי את הרכב הכחול נכנס באדום מלא" היא ראיה כמעט בלתי ניתנת לסתירה בבית המשפט, גם אם העד יתקשה לזכור את הפרטים בעוד שלוש שנים כשיזומן להעיד. זכרו: הבושה או אי-הנעימות לגשת לאנשים זרים עלולה לעלות לכם בהפסד התיק. היו אסרטיביים ומנומסים, והסבירו להם שהעדות שלהם קריטית לעשיית הצדק.
חלק ג': הכוח הכחול | מתי מערבים משטרה?
6. הדו"ח המשטרתי כ"תעודת ביטוח" לגרסתכם
רבים מתלבטים האם להזמין משטרה לתאונה שבה אין נפגעים קשים לכאורה ("תאונת נזק בלבד"). המדיניות המשטרתית היא לרוב לא להגיע לתאונות ללא נפגעים כדי לא ליצור עומסי תנועה. אולם, מבחינה משפטית-נזיקית, מעורבות המשטרה ופתיחת תיק מסודר ("אישור משטרה") היא יתרון אסטרטגי עצום. דו"ח משטרתי, הכולל גביית עדות ראשונית ומסקנות בוחן תנועה, מהווה ראיה מנהלית חזקה מאוד בבית המשפט, ומעביר את נטל ההוכחה לצד השני.
הכלל המנחה הוא: אם אתם חשים כאב כלשהו, ולו הקל ביותר (סחרחורת, כאב צוואר, הלם), עליכם לדווח על כך כתאונה עם נפגעים. דיווח זה מחייב את המשטרה לפתוח תיק, לחקור את הנהגים ולבצע בדיקות בסיסיות (כגון בדיקת שכרות לנהג הפוגע). גם אם לא הוזמנה ניידת לזירה, עליכם לגשת לתחנת המשטרה הקרובה מיד לאחר הטיפול הרפואי ולמסור הודעה מפורטת. הקפידו שגרסתכם במשטרה תהיה זהה לחלוטין לגרסה שתועדה בשטח ולגרסה שתימסר לרופאים. כל סתירה, ולו הקטנה ביותר, תשמש את חברת הביטוח כדי לקעקע את אמינותכם. הדו"ח המשטרתי הוא העוגן הרשמי הראשון של התיק שלכם, דאגו שהוא יהיה מדויק.
טבלה 2: צייד הראיות | פסיביות מול אקטיביות משפטית
🕵️ האלמנט | ❌ הטעות הפסיבית (הגישה החובבנית) | ✅ הפעולה האקטיבית (הגישה המשפטית) | 💡 למה זה קריטי לתיק? |
אימות הנהג | צילום הרישיון והליכה ללא בדיקה. | השוואה ויזואלית: בדיקה שתמונת הנהג תואמת את האדם שעומד מולכם. | מניעת הונאות ביטוח ונהגים שנוהגים בפסילה ("החלפת נהגים"). |
בדיקת ביטוח | הסתמכות על "יהיה בסדר, יש ביטוח". | בדיקת ההגבלות: האם הביטוח תקף לגיל הנהג? האם הוא בתוקף? | אם אין כיסוי, התביעה הופכת למורכבת (קרנית/תביעה אישית). |
עדי ראייה | "מישהו ראה? לא משנה, נסתדר". | "נעילת" העד: הקלטה מיידית של גרסתו בשטח + לקיחת טלפון. | עדות אובייקטיבית היא שובר שוויון מוחלט במקרים של גרסאות סותרות. |
דיווח למשטרה | הימנעות מדיווח כדי "לא להסתבך". | דיווח יזום ומפורט: פתיחת תיק משטרה מסודר עם גרסה מלאה. | מסמך רשמי של המדינה שקשה מאוד לסתור אותו בבית המשפט. |
גרסה ראשונית | התנצלות ("סליחה, לא שמתי לב"). | שתיקה ואיסוף: לא מודים, לא מתנצלים, רק מתעדים את הצד השני. | כל מילה שנאמרת בזירה נרשמת ויכולה לשמש כהודאה באשמה. |
חלק ד': הגוף כזירת ראיות | המרוץ נגד "ניתוק הקשר הסיבתי"
7. בלוף האדרנלין והסכנה המשפטית של "הלכתי הביתה לישון"
אחת התופעות הביולוגיות המתעתעות ביותר בתאונות דרכים היא שטיפת האדרנלין. ברגעי הסטרס הראשונים, הגוף מפריש הורמונים שנועדו לאפשר לנו לתפקד במצב חירום ("Fight or Flight"). הורמונים אלו משככים כאבים חזקים וממסכים פגיעות אורתופדיות ונוירולוגיות. נפגעים רבים יוצאים מהרכב, מתהלכים, מרגישים "בסדר גמור" ומחליטים לוותר על פינוי רפואי כדי "לא לבזבז זמן במיון" או "לחסוך את עלות האמבולנס".
מבחינה משפטית, זוהי התאבדות תיק.
חברות הביטוח מחפשות בנרות את מה שנקרא בשפה המשפטית "ניתוק הקשר הסיבתי". אם לא פניתם לטיפול רפואי מיד לאחר התאונה (או לכל המאוחר בבוקר למחרת), חברת הביטוח תטען בבית המשפט: "הכאב בגב לא קשור לתאונה. הוא נפל במדרגות בבית יומיים אחרי, או הרים משא כבד בעבודה". ברגע שנוצר פער זמנים (Time Gap) בין האירוע לבין התלונה הרפואית הראשונה, נטל ההוכחה עליכם הופך לכבד מנשוא. הכלל הוא ברזל: יש ספק? אין ספק. מתפנים לבדיקה. התיעוד הרפואי המיידי הוא הראיה היחידה שקושרת את הכאב שלכם לתאונה.
8. "מילות הקסם": מה אומרים (ומה לא אומרים) לרופא במיון?
הגעתם לחדר המיון או למוקד החירום ("טרם"/קופ"ח). כעת אתם עומדים מול הרופא. חשוב להבין: לרופא ולעורך הדין יש מטרות שונות. הרופא רוצה לדעת איפה כואב כדי לטפל. עורך הדין צריך לדעת למה כואב כדי לתבוע.
הטעות הנפוצה היא להתלונן על הכאב בלבד: "דוקטור, כואב לי הצוואר". הרופא ירשום בתיק: "תלונה על כאבי צוואר".
זה לא מספיק!
עליכם לוודא שהרופא רושם במפורש את נסיבות הפגיעה: "לדברי המטופל, נפגע בתאונת דרכים היום...".
המשפט הזה הוא העוגן של התיק. ללא אזכור מפורש של "תאונת דרכים" בסיכום הביקור ("אנמנזה"), חברת הביטוח תטען שמדובר בתחלואה טבעית.
יתרה מכך, אל תהיו גיבורים. דווחו על כל תחושה, גם אם היא נראית שולית. צלצולים באוזניים (טינטון), סחרחורת קלה, טשטוש ראייה, בחילה, או נימול באצבעות, כל אלו עשויים להיות סימנים לפגיעה נוירולוגית או ל"צליפת שוט" (Whiplash) שתחמיר בימים הקרובים. אם זה לא נרשם ביום הראשון, יהיה קשה מאוד לשכנע את בית המשפט שזה קרה בתאונה כשהתסמינים יחמירו בעוד חודש. ודאו שהרופא מקליד את כל התלונות שלכם, ואל תצאו מהחדר לפני שקראתם את מכתב השחרור וראיתם שהכל מתועד.
9. צילומים ובדיקות הדמיה: הוכחה אובייקטיבית
מעבר לתלונות הסובייקטיביות ("כואב לי"), מערכת המשפט מחפשת ממצאים אובייקטיביים.
בחדר המיון, אל תהססו לבקש בדיקות הדמיה אם אתם חשים צורך בכך (צילומי רנטגן, CT במקרים של חבלת ראש). גם אם הצילום יוצא "תקין" (ללא שברים), עצם ביצוע הבדיקה הוא ראיה לכך שהתלוננתם על כאב עז בזמן אמת.
בנוסף, אם יש סימנים חיצוניים על הגוף, שטפי דם (המטומות), שריטות מחגורת הבטיחות, או נפיחות – בקשו מהרופא או מהאחות לציין זאת בכתב בתיק הרפואי ולתאר את גודל ומיקום החבלה. רישום רפואי של "המטומה בכתף שמאל באזור החגורה" שווה עשרות אלפי שקלים בפיצוי, שכן הוא מוכיח את עוצמת האימפקט הפיזיקלי שספג הגוף.
טבלה 3: מחדר המיון לבית המשפט | איך הרישום משפיע על הפיצוי?
🏥 התנהלות המטופל | 📝 מה נרשם בתיק הרפואי? | ⚖️ התוצאה המשפטית (הכסף שלכם) |
"הגיבור השקט" | המטופל לא מתלונן על כאב קל בגב, רק על הראש. | חברת הביטוח תדחה כל תביעה עתידית על פריצת דיסק בגב, בטענה שאין קשר לתאונה. |
"המתמהמה" | פנייה לרופא רק אחרי 4 ימים כשהכאב נהיה בלתי נסבל. | ניתוק הקשר הסיבתי: הביטוח יטען שהנזק קרה בבית או בעבודה בימים שעברו. הפיצוי בסכנה. |
"המקצר בדברים" | "כואב לי הצוואר" (ללא אזכור התאונה). | קרב משפטי קשה: נדרש להוכיח שהכאב נובע מהתאונה ולא מבעיות גיל/עבר רפואי. |
"המתעד המקצועי" | "נפגעתי בתאונת דרכים, רכב פגע בי מאחור. כואב לי הראש, הצוואר, ויש לי בחילה ונימול ביד". | תיק מושלם: הקשר הסיבתי מבוסס. כל החמרה עתידית תוכר כחלק מהתאונה. פיצוי מקסימלי. |
חלק ה': המעבר למשפט הפלילי | כשאתם הופכים לחשודים
10. "חקירה תחת אזהרה": אתם לא עדים, אתם חשודים
רבים טועים לחשוב שהמפגש עם המשטרה לאחר תאונה הוא פרוצדורה טכנית של "מסירת עדות" לצורך הביטוח. זוהי טעות מסוכנת. בתאונת דרכים שבה יש נפגעים (אפילו קל), המשטרה פותחת בחקירה שמטרתה למצוא אשמים.
אם הבוחן המשטרתי פותח את השיחה במשפט: "אני מודיע לך שאתה חשוד בגרימת תאונת דרכים ברשלנות...", אתם נמצאים בחקירה תחת אזהרה.
המשמעות: כל מילה שתגידו תירשם ותשמש כראיה נגדיכם במשפט תעבורה (שעלול להסתיים בשלילת רישיון לשנים או אפילו במאסר).
בשלב זה, יש לכם זכות יסוד קריטית: זכות ההיוועצות בעורך דין.
אל תהיו גיבורים. אל תנסו "להסביר" לבוחן שהכל בסדר. בקשו בנימוס אך בתקיפות: "אני רוצה להתייעץ עם עורך הדין שלי לפני שאני עונה על שאלות". זו לא הודאה באשמה, זו זכותכם החוקית והחכמה ביותר. עורך דין ינחה אתכם מה לומר וחשוב מכך, מה לא לומר.
11. המלכודת של "הערכת מרחקים ומהירויות"
בוחני תנועה הם חוקרים מיומנים שינסו לגרום לכם למסור גרסה שמפלילה אתכם, לעיתים באמצעות שאלות מכשילות.
השאלה הנפוצה והמסוכנת ביותר היא: "באיזה מהירות נסעת?" או "באיזה מרחק ראית את הרכב השני?".
הנטייה הטבעית היא לזרוק מספר: "נסעתי 50 קמ"ש", "ראיתי אותו ב-30 מטר".
עצור!
בלי לדעת, הכנסתם את עצמכם למשוואה פיזיקלית מתמטית. אם בהמשך יתברר (לפי סימני הבלימה) שנסעתם 60 קמ"ש, יצאתם שקרנים. אם אמרתם שראיתם אותו ב-30 מטר ולא הספקתם לבלום, הבוחן יחשב ויקבע שהתרשלתם כי הייתם צריכים להספיק.
הכלל בחקירה: לא מנחשים.
אם אינכם בטוחים במאה אחוז, התשובה הנכונה היא: "אני לא זוכר בדיוק", "נסעתי במהירות המותרת בהתאם לתנאי הדרך", או "הכל קרה בשבריר שנייה, אני לא יכול להעריך מרחק במטרים". עדיף לא לדעת מאשר לתת נתון שגוי שיהפוך לכתב אישום.
12. הפסילה המנהלית והשימוע: הקרב על הרישיון
מיד לאחר תאונה עם נפגעים, או במקרים של עבירות חמורות (כמו שכרות/מהירות מופרזת), לקצין משטרה יש סמכות לקחת לכם את הרישיון "במקום" לתקופה של 30, 60 או 90 יום. הליך זה נקרא פסילה מנהלית.
לפני הפסילה, הקצין חייב לערוך לכם שימוע.
רוב הנהגים מגיעים לשימוע הזה שבורים, מתחננים או צועקים. זה לא עוזר. השימוע הוא הליך משפטי מעין-שיפוטי.
כדי לשכנע את הקצין לא לפסול את הרישיון, עליכם (או עורך הדין שלכם) להציג טיעונים משפטיים: להצביע על כשלים בראיות ("התמרור היה מוסתר"), להציג עבר תעבורתי נקי ("30 שנה ללא עבירה"), ולהסביר למה הנהיגה קריטית לפרנסתכם ("אני נהג אמבולנס"). שימוע שמנוהל נכון יכול להסתיים בהחזרת הרישיון במקום, או בקיצור תקופת הפסילה. אל תוותרו על המעמד הזה.
13. שחזור התאונה: אל תחתמו על מה שלא קרה
לעיתים, הבוחן יבקש מכם לצאת לשטח ולבצע "שחזור" או להצביע על המקום שבו עמדתם.
כל הצבעה שלכם מצולמת ומתועדת. אם תצביעו בטעות על נקודה שגויה (מתוך בלבול), זה יקובע כעובדה.
בסוף החקירה, הבוחן יבקש מכם לחתום על הודעת הנהג.
אל תחתמו לעולם "על עיוור". קראו כל מילה. האם מה שכתוב זה בדיוק מה שאמרתם? האם הבוחן ניסח את הדברים בשפה שלו שמשנה את המשמעות? ("הנהג הודה שלא ראה" במקום "הנהג אמר שהרכב השני הגיח בפתאומיות").
אם המילים לא מדויקות, דרשו לתקן. אם הבוחן מסרב, כתבו בכתב ידכם לפני החתימה: "הדברים לא נרשמו במדויק כפי שמסרתי", ורק אז תחתמו.
טבלה 4: חדר החקירות | נהג תמים מול נהג חכם
👮 הסיטואציה | ❌ הנהג התמים (מפליל את עצמו) | ✅ הנהג החכם (שומר על עצמו) |
פתיחת החקירה | מתחיל לדבר ולתרץ מיד ("רק הסתכלתי בווייז לשנייה"). | זכות השתיקה/היוועצות: "אני מבקש להתייעץ עם עו"ד לפני שאני מוסר גרסה". |
שאלות על מהירות | מנחש מספרים: "נסעתי 45 קמ"ש בערך". | נצמד לעובדות: "נסעתי כחוק ובהתאם לתנועה. לא הסתכלתי על המחוג באותו רגע". |
השימוע לפסילה | מתחנן: "אני חייב את הרישיון, יש לי ילדים". | טיעון משפטי: "אין ראיות לרשלנות מצידי, עברי נקי, הפסילה אינה מוצדקת ומסכנת פרנסה". |
חתימה על עדות | חותם מהר כדי לצאת הביתה. | בדיקה מדוקדקת: קורא כל שורה, מתקן ניסוחים לא מדויקים, ורק אז חותם. |
שחזור בזירה | מצביע על מקומות מתוך ניחוש או לחץ. | מסרב לבצע שחזור ללא נוכחות עו"ד אם אינו זוכר את הפרטים במדויק. |
חלק ו': חברות הביטוח | האויב המתוחכם במסכה של שירות לקוחות
14. האשליה המסוכנת: "רק תמלא טופס והכסף בדרך"
רגע אחרי התאונה, האינסטינקט הראשוני של רוב הנהגים הוא להתקשר למוקד השירות של חברת הביטוח ולדווח. מעבר לקו עונה נציג אדיב, אמפתי ומרגיע. הוא שואל "מה שלומך?", מציע רכב חלופי, ומבקש "רק תיאור קצר של מה שקרה".
זהו הרגע שבו רוב התיקים נהרסים. ונדגיש כל מה שהם יציעו לכם בהמשך כפיצוי, הוא במקרה הטוב רבע ממה שמגיע לכם. אל תחתמו על כלום!
חשוב להבין את המודל העסקי: חברת הביטוח היא גוף עסקי שמטרתו להרוויח. כל שקל שהם משלמים לכם הוא הפסד עבורם. הנציג בטלפון (ולעיתים האפליקציה הדיגיטלית) מתוכנתים לשאול שאלות מנוסחות היטב שנועדו לחלץ מכם גרסה שתפחית את הפיצוי או תפטור אותם מאחריות.
משפט תמים כמו: "האמת שיצאתי מהרכב והרגשתי בסדר גמור, רק עכשיו קצת כואב", שנאמר בשיחה המוקלטת עם המוקדן, ישמש נגדיכם בעוד שנתיים בבית המשפט כדי להוכיח שהפגיעה שלכם קלה או לא קיימת.
הכלל החד-משמעי של משרדנו: אין אינטראקציה עם חברת הביטוח ללא מסננת משפטית.
הגשת תביעת גוף (פלת"ד) או רכוש באופן עצמאי היא רשלנות כלכלית. פערי הידע ביניכם לבין מחלקת התביעות הם אינסופיים. הם יודעים את החוק, את הפסיקה ואת הטריקים. אתם לא. אל תיכנסו לזירה הזו בלי שכפ"ץ.
15. המוקש של "טופס ההודעה" (הגרסה הראשונית)
בשלב מסוים תתבקשו למלא "טופס הודעה על תאונה". על פניו, טופס בירוקרטי פשוט. בפועל, זהו מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין.
כל סתירה, ולו הקטנה ביותר, בין מה שתכתבו בטופס הזה לבין מה שנכתב בדו"ח המשטרה או במסמכים הרפואיים, תנוצל על ידי הביטוח כדי לקעקע את אמינותכם ("עדות כבושה").
למשל: אם בטופס כתבתם "בלמתי בפתאומיות" ובמשטרה אמרתם "האטתי", חברת הביטוח תטען לגרסאות סותרות בהקשר של נזק הצליפה לצוואר.
ההנחיה שלנו: לעולם, אבל לעולם, אל תשלחו את טופס ההודעה לפני שעורך דין מומחה עבר עליו, תיקן ניסוחים והתאים אותו לאסטרטגיה של התיק. מילה אחת לא נכונה בטופס הזה יכולה לעלות לכם בהפחתה של עשרות אחוזים בפיצוי.
16. הפיתוי של "המחאה מיידית" (שטר הסילוק)
בתיקים של "פגיעות קלות" לכאורה, חברות הביטוח פיתחו שיטה: הן מתקשרות לנפגע ימים ספורים אחרי התאונה ומציעות לו "פיצוי מהיר" של 2,000 או 5,000 ש"ח ישירות לחשבון, "לסגירת הסיפור בלי בירוקרטיה".
עבור אדם שצריך כסף לתיקון הרכב או לימי עבודה, זה נשמע מפתה.
זוהי המלכודת האכזרית ביותר.
בתמורה לכסף הקטן הזה, תדרשו לחתום על "שטר סילוק" (ויתור סופי). המשמעות: אתם מוותרים על כל תביעה עתידית.
אבל מה קורה אם בעוד חודש הכאב בגב יתברר כפריצת דיסק שמחייבת ניתוח? מה אם תסבלו מפוסט-טראומה שתמנע מכם לעבוד?
חתמתם? אכלתם אותה. אי אפשר לפתוח את התיק מחדש. הנזק האמיתי יכול להגיע למאות אלפי שקלים, ואתם מכרתם אותו בנזיד עדשים.
עורך דין לעולם לא ייתן לכם לחתום על שטר סילוק לפני שהתגבש הנזק הרפואי הסופי (דבר שלוקח חודשים ואף שנה).
17. החוקרים הפרטיים: האח הגדול צופה בכם
כשאתם מיוצגים על ידי עורך דין, חברת הביטוח יודעת שיש מולה יריב שקול. כשאתם פועלים לבד, אתם "טרף קל".
בתיקים של נזקי גוף, חברות הביטוח שולחות חוקרים פרטיים כדי לתעד אתכם. הם יחפשו אתכם מרימים שקיות מהסופר, משחקים כדורגל או עובדים בגינה, כדי להוכיח שאתם "שקרנים" ושלא באמת כואב לכם.
לפעמים החוקר יתחזה ל"סוקר שביעות רצון" או ל"שליח" כדי לדובב אתכם.
כשאתם מיוצגים, עורך הדין מכין אתכם לתרחישים האלו, מנחה אתכם איך להתנהל ברשתות החברתיות (איפה שחוקרים אוהבים לחפור), ומונע מכם ליפול במלכודות פתאים. ללא הכוונה זו, אתם חשופים לחלוטין.
טבלה 5: המחיר של "לחסוך עורך דין" | השוואה כואבת
🥊 הסיטואציה | 🏃♂️ הנפגע העצמאי ("אסתדר לבד") | 👨⚖️ הנפגע המיוצג (ע"י משרד ליעוז בלסיאנו) | 📉 התוצאה הכספית |
הדיווח הראשוני | מוסר גרסה ספונטנית בטלפון למוקדן מיומן, נופל בלשון. | מסננת משפטית: הדיווח נמסר בכתב בלבד, לאחר אישור וניסוח משפטי מדויק. | מניעת נזק ראייתי |
טופס ההודעה | ממלא לבד, יוצר סתירות מול המשטרה/רפואה. | עורך הדין מנסח את הטופס כך שיהיה תואם לכל הראיות בתיק. | אמינות מלאה בבית משפט |
הצעת פשרה | מתפתה לקחת 4,000 ש"ח "מהיר" וחותם על ויתור. | דוחה הצעות מעליבות. ממתין להתגבשות הנזק ותובע את מלוא הערך. | פיצוי גבוה פי 10-20 |
התמודדות עם חוקרים | נופל בפח, מדבר עם זרים, מעלה תמונות מפלילות לפייסבוק. | מקבל תדרוך הגנה, נזהר ברשתות, מזהה ניסיונות דיבוב. | שמירה על התיק |
שכר טרחה | חוסך שכר טרחה (לכאורה). | משלם שכר טרחה (לרוב באחוזים מההצלחה), אך מקבל פיצוי גבוה משמעותית. | בנטו: המיוצג מרוויח הרבה יותר |
חלק ז': הקרב על הפח | שומרים על ערך הרכב
18. אשליית "מוסך ההסדר": חיסכון בהשתתפות עצמית, הפסד באיכות
אחת השיטות היעילות ביותר של חברות הביטוח לחסוך בעלויות היא ניתוב המבוטחים ל"מוסכי הסדר". הפיתוי הוא מיידי וכלכלי: "תקן במוסך הסדר ותשלם השתתפות עצמית מופחתת או אפסית, וגם תקבל רכב חלופי מיד". נשמע עסקה מצוינת, נכון?
זוהי מלכודת דבש קלאסית.
מוסך הסדר הוא מוסך שחתם על חוזה עם חברת הביטוח, בו הוא מתחייב להוזיל עלויות בצורה דרסטית בתמורה לזרם לקוחות קבוע.
המשמעות בשטח היא ניגוד עניינים מובנה: המוסך רוצה לרצות את חברת הביטוח (שמספקת לו עבודה), ולא אתכם. התוצאה היא על פי רוב, שימוש תכוף בחלפים תחליפיים זולים (סיניים/טורקיים) במקום מקוריים, תיקוני פחחות מהירים ("קוסמטיקה") במקום החלפת חלקים בטיחותיים, ולחץ לסיים את הרכב מהר.
הזכות שלכם על פי חוק היא לתקן את הרכב בכל מוסך שתבחרו (כולל מוסך היבואן המורשה). אמנם ההשתתפות העצמית תהיה מעט גבוהה יותר, אך הרכב יתוקן לפי הוראות היצרן, עם חלקים איכותיים, וערכו יישמר. אל תמכרו את הבטיחות והרכוש שלכם בשביל הנחה של 500 ש"ח בהשתתפות העצמית.
19. "ירידת ערך" (הכסף שהם מקווים שתשכחו)
גם אם הרכב תוקן בצורה מושלמת, הוא כבר לא "חדש". בשוק הרכב הישראלי, רכב שעבר תאונה (אפילו קלה) "מוכתם". הקונים העתידיים ידרשו הנחה משמעותית במחיר המחירון.
ההפרש הזה בין שווי הרכב לפני התאונה לשוויו אחריה נקרא "ירידת ערך" (Diminished Value).
זהו רכיב פיצוי שחברות הביטוח "אוהבות לשכוח". במוסכי הסדר, השמאים (שעובדים עם הביטוח) נוטים לקבוע אחוזי ירידת ערך נמוכים עד גיחוך (למשל 1.5%), או לא לקבוע אותם כלל בטענה ש"הכל תוקן".
במציאות, ירידת הערך האמיתית יכולה להגיע ל-5%, 10% ואף יותר. ברכב ששווה 100,000 ש"ח, ההפרש הזה הוא אלפי שקלים שנעלמים מהכיס שלכם.
כאשר אתם מיוצגים ומלווים על ידי שמאי פרטי מטעמנו, אנו נלחמים על כל אחוז ירידת ערך. זהו כסף שמגיע לכם כחוק בגין הפגיעה בנכס ההוני שלכם, ואסור לוותר עליו.
20. השמאי: למי הוא נאמן? (חשיבות השמאי הפרטי)
בזירת נזקי הרכוש, השמאי הוא השופט. הוא קובע כמה יעלה התיקון, איזה חלקים יוחלפו, והאם הרכב הוא "טוטאל לוס".
כאשר אתם מזמינים שמאי מתוך "רשימת שמאי החוץ" של חברת הביטוח, אתם מזמינים אדם שפרנסתו תלויה בביטוח. סטטיסטית, שמאים אלו נוטים לאשר תיקונים זולים יותר ("כיפוף פח" במקום "החלפת דלת") ולהמעיט בירידת הערך.
המהלך האסטרטגי הנכון הוא לשכור שמאי פרטי בלתי תלוי.
נכון, תצטרכו לשלם לו שכר טרחה (שרובו יוחזר לכם על ידי הביטוח בסוף התביעה), אך הוא מחויב אך ורק לכם. שמאי פרטי יקפיד על חלפים מקוריים, יזהה נזקים נסתרים בשלדה, ויפסוק ירידת ערך ריאלית. בתיקים רבים, הפער בין שומה של שמאי ביטוח לשומה של שמאי פרטי עומד על עשרות אחוזים לטובת המבוטח.
21. "אובדן להלכה" מול "טוטאל לוס" (המשחקים בטופס)
כולם מכירים את המושג "טוטאל לוס" (נזק מעל 60% מערך הרכב), שבו הרכב יורד מהכביש ואתם מקבלים את מלוא המחירון.
אבל מה קורה כשהנזק הוא 45% או 50%?
כאן נכנס לתמונה מושג שנקרא "אובדן להלכה". במצב זה, חברת הביטוח משלמת לכם את מלוא המחירון, אבל הרכב לא יורד מהכביש. הוא נמכר לסוחרי רכב ("סוחרי שרידים"), מתוקן בזול (לעיתים בצורה חאפרית ומסוכנת) וחוזר לכביש כדי להימכר לנהג תמים אחר.
למרות שקיבלתם את הכסף, יש כאן מלכודות: לעיתים הפיצוי שתקבלו לא יכלול תוספות (מערכות מולטימדיה, מיגון) או שלא יתחשבו בנתונים מיוחדים של הרכב (יד ראשונה, קילומטראז' נמוך).
עורך דין מטעמכם יוודא שהפיצוי משקף את המחירון המלא פלוס התוספות, ולא יאפשר לביטוח "לעגל פינות" בחישוב המחירון (למשל, הפחתות לא מוצדקות על בעלויות קודמות).
טבלה 6: המוסך והכסף | השוואה בין המסלולים
🚗 הפרמטר | 🏢 המסלול של הביטוח ("מוסך הסדר") | ⚖️ המסלול העצמאי (שמאי פרטי + מוסך מורשה) | 💰 השורה התחתונה בכיס |
איכות החלפים | שימוש נרחב בחלקים תחליפיים/משומשים כדי להוזיל עלויות לביטוח. | התעקשות על חלפים מקוריים (OEM) או איכותיים ביותר, לפי הוראות יצרן. | רכב בטוח יותר ושמירה על ערכו. |
ירידת ערך | נקבעת בקמצנות (0.5%-2%) או לא נקבעת כלל. השמאי "מטעם". | נקבעת באופן ריאלי (יכולה להגיע ל-10% ויותר). השמאי נאמן ללקוח. | רווח של אלפי שקלים בפיצוי הישיר. |
טיב התיקון | אינטרס לתיקון מהיר ("חפיף"). המוסך עובד ב"סיטונאות" מול הביטוח. | אינטרס לתיקון איכותי. המוסך רוצה שתחזרו כלקוחות פרטיים. | רכב שנראה ונוסע כמו חדש. |
אובייקטיביות | השמאי והמוסך נמצאים בניגוד עניינים מובנה מול הלקוח. | השמאי והמוסך עובדים עבור הלקוח בלבד. | שקט נפשי וייצוג האינטרס שלכם. |
חלק ח': זירת הקרב המשפטית | איפה תובעים את הכסף?
22. ההפרדה הקדושה: גוף לחוד, ורכוש לחוד
הטעות הנפוצה ביותר של מבוטחים היא הניסיון "לערבב" את הכל בתביעה אחת.
חשוב להבין: בעולם המשפט הישראלי, תביעות בגין נזקי גוף (פציעה, כאב וסבל) ותביעות בגין נזקי רכוש (פח, ירידת ערך) מתנהלות במסלולים נפרדים לחלוטין, ולעיתים אף בבתי משפט שונים.
נזקי גוף (פלת"ד): לעולם לא מוגשים בתביעות קטנות. תביעות אלו מוגשות לבית משפט השלום (או המחוזי בנזקים קשים), והן מחייבות ייצוג משפטי מקצועי. הסיבה: החישוב מורכב, דורש מומחים רפואיים, והסכומים מגיעים למאות אלפים. הגשת תביעת גוף בתביעות קטנות היא "זריקת כסף לפח" כי תקרת הפיצוי שם נמוכה משמעותית מהפוטנציאל האמיתי.
נזקי רכוש (פח): כאן יש דילמה. אם הנזק הוא "קטן" (עד כ-40,000 ש"ח נכון לשנת 2026) וחברת הביטוח מסרבת לשלם, המסלול המהיר הוא בית המשפט לתביעות קטנות.
23. תביעות קטנות: הזירה שבה אתם עורכי הדין של עצמכם
בית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות מסלול עוקף בירוקרטיה לאזרח הקטן.
הכלל המרכזי שם: אסור לעורכי דין לייצג בדיון. אתם עומדים לבד מול השופט ומול הנהג הפוגע (שגם הוא מגיע לבד, אם כי לעיתים חברות הביטוח שולחות "נציג מתחזה" שאסור לו להיות שם).
אבל, וזה אבל ענק, העובדה שאסור לעורך דין לדבר בדיון, לא אומרת שאסור לו להכין אתכם.
רוב התובעים שמנצחים בתביעות קטנות הם אלו שהגיעו עם כתב תביעה שנוסח על ידי עורך דין, ועם "תיק מוכן" שכולל את כל הראיות שאספתם (תמונות, הקלטות, דוחות שמאי).
אם תגיעו לדיון ותגמגמו, תפסידו. אם תגיעו עם קלסר מסודר שהכין לכם משרדנו, ותקריאו טיעונים משפטיים חדים, השופט יבין מיד שאתם צודקים.
24. מתי עולים ליגה לבית משפט השלום?
לא כל נזק רכוש הוא "קטן". אם התאונה גרמה להשבתת רכב יוקרה, לירידת ערך מסיבית, או לנזק מצטבר (כולל הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש) העולה על תקרת התביעות הקטנות (כ-40,000 ש"ח), אין מנוס מהגשת תביעה אזרחית רגילה בבית משפט השלום.
בזירה זו, חברות הביטוח מגיעות עם סוללת עורכי דין. כאן, ניסיון לייצג את עצמכם הוא התאבדות משפטית. ההליך כולל סדרי דין נוקשים, תצהירים, חקירות נגדיות וסיכומים. כאן אתם חייבים אותנו בקו הקדמי, נלחמים בשבילכם על כל שקל.
סיכום הפרק: רשימת הזהב ("צ'ק ליסט") לנהג הנבון
רגע לפני שאנחנו עוברים לשאלות ותשובות, גזרו ושמרו את הרשימה הזו. זהו המדריך המקוצר שיציל אתכם בזמן אמת:
✅ עשה (Do's):
צילום היקפי: צלמו את הזירה מרחוק (תמרורים/רמזורים) ומקרוב (נזקים/סימני כביש). וידאו עדיף.
הקלטה: הקליטו את השיחה הראשונה עם הנהג הפוגע ("למה לא עצרת?").
פינוי רפואי: גשו למיון/מוקד מיד, וודאו שנרשם "תאונת דרכים".
שמאי פרטי: הזמינו שמאי מטעמכם ולא את שמאי הביטוח.
דיווח למשטרה: בכל מקרה של כאב גופני, גשו לפתוח תיק במשטרה.
❌ אל תעשה (Don'ts):
אל תודה: לעולם אל תגיד "סליחה" או "לא ראיתי" בזירה.
אל תחתום: לא על "שטר סילוק" מהביטוח ולא על מסמך לבוחן משטרה לפני קריאה קפדנית.
אל תדבר לבד: אל תיתן גרסה טלפונית למוקדנית הביטוח לפני התייעצות.
אל תוותר על פינוי: אל תגיד "אני ארגיש טוב בבית". זו הטעות היקרה ביותר.
אל תצאו לקרב הזה לבד
תאונת דרכים היא אירוע שנמשך שניות, אבל ההשלכות שלו יכולות להימשך שנים.
חברות הביטוח בונות על כך שתתעייפו, שתטעו, ושתתפשרו על "כסף קטן".
אנחנו כאן כדי לוודא שזה לא יקרה.
משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו מתמחה בניהול זירות תאונה בזמן אמת. אנחנו יודעים איך להפוך תמונה מטושטשת לראיה מנצחת, איך לחלץ את מלוא ירידת הערך מהשמאי, ואיך להפוך כאב גב לפיצוי של שש ספרות.
קרתה תאונה? אל תדברו עם אף אחד לפני שאתם מדברים איתנו.
קו חירום לנפגעי תאונות בוואטסאפ, קונסליירי או השעאירו
בדיקת זכאות לפיצוי (ללא עלות): [03-5550494]
טבלה 7: מסלולי התביעה | המדריך המהיר
🚦 סוג הנזק | 🏛️ הערכאה המתאימה | 👨⚖️ האם צריך עו"ד? | 💰 פוטנציאל הפיצוי |
נזקי גוף (פציעה) | בימ"ש השלום (פלת"ד) | חובה! (רשלנות בלי). | עשרות עד מאות אלפי ש"ח (אין תקרה מעשית). |
נזק רכוש קטן (עד 40K) | תביעות קטנות | ייעוץ והכנת כתב תביעה (מאחורי הקלעים). | כיסוי הנזק + ירידת ערך + הוצאות קטנות. |
נזק רכוש גדול (מעל 40K) | בימ"ש השלום (אזרחי) | חובה! (מול עורכי דין של הביטוח). | כיסוי מלא + השבתת רכב + עוגמת נפש. |
נזק לרכב ליסינג/חברה | תלוי בחוזה | נדרש ייעוץ לבדיקת זכויות מול המעסיק/חברה. | מורכב, דורש בדיקה פרטנית. |
חלק ט': שאלות ותשובות | המדריך המעשי לנפגע (1-15)
1. התאונה הייתה אתמול ולא כאב לי כלום, אבל הבוקר קמתי תפוס. האם זה מאוחר מדי?
תשובה: חד משמעית לא, אבל השעון מתקתק. תופעה זו מוכרת רפואית כ"תגובה מאוחרת" (Late Onset), הנובעת ירידת האדרנלין והתפתחות דלקתית ברקמות הרכות (צוואר/גב). מבחינה משפטית, עליך לגשת עכשיו למוקד רפואי או למיון. אל תחכה ל"מחר". בבדיקה, עליך להגיד לרופא בצורה ברורה: "אתמול עברתי תאונת דרכים, הייתי בהלם ולא הרגשתי כאב, והיום התחילו כאבים חזקים". ודא שזה נרשם בדיוק כך. כל יום שעובר ללא תיעוד מחליש את "הקשר הסיבתי" ונותן לביטוח תחמושת לטעון שהכאב נובע מסיבה אחרת.
2. האם מותר לי להזיז את הרכב מהכביש לפני שהמשטרה מגיעה?
תשובה: זו דילמה נפוצה בין חוק לביטחון. החוק היבש קובע שבתאונה עם נפגעים אין להזיז את הרכבים עד הגעת בוחן. אולם, אם התאונה קלה (ללא נפגעים קשים/הרוגים) והרכב מהווה הפרעה לתנועה או סיכון חיים ממשי (בכביש מהיר), מותר ואף רצוי להזיז אותו לשוליים. אבל, וזה קריטי: לפני ההזזה, צלמו את המנח הסופי של הרכבים מכל הכיוונים (וידאו וסטילס). התיעוד הזה יחליף את העין של הבוחן. אם לא צילמתם והזזתם, השמדתם את הראיה המרכזית לאשמה.
3. הנהג השני יצא מהרכב ואמר "סליחה, לא ראיתי אותך". הקלטתי אותו. זה קביל?
תשובה: כן, וזו ראיית זהב. בישראל, הקלטת שיחה שאתה צד לה (משתתף בה) היא חוקית לחלוטין וקבילה בבית משפט, גם אם הצד השני לא ידע שהוא מוקלט. משפט כזה הוא "ראשית הודאה באשמה". שמור את ההקלטה הזו בכספת (ובגיבוי ענן). חברות הביטוח ינסו אחר כך לטעון שאתה אשם או שיש "אשם תורם", אבל הקלטה אותנטית מהשטח בזמן אמת גוברת לרוב על כל גרסה מהונדסת שתיווצר אחר כך על ידי עורכי דין. העבר את הקובץ לעורך הדין שלך מיד.
4. יש לי מצלמת דרך (Dashcam). האם כדאי לי למסור את הצילום למשטרה?
תשובה: בזהירות רבה. המצלמה היא חרב פיפיות. היא מתעדת את הנהג הפוגע, אבל היא מתעדת גם את הנהיגה שלך. אם נסעת קצת מעל המהירות המותרת, או אם לא עצרת עצירה מלאה בתמרור לפני הפגיעה, הצילום הזה יכול להפוך לראיה מרשיעה נגדך ולהוביל לכתב אישום משטרתי או להפחתת פיצויים ("רשלנות תורמת"). הכלל: לא מוסרים שום חומר מצולם לאף גורם (משטרה או ביטוח) לפני שעורך דין תעבורה צפה בו ואישר זאת.
5. חברת הביטוח הציעה לי 2,000 ש"ח "פיצוי מהיר" לסגירת התיק. לקחת?
תשובה: בשום פנים ואופן לא! זוהי "מלכודת הפתאים" המפורסמת ביותר. הסכום הזה הוא לעג לרש לעומת הפוטנציאל האמיתי של התיק. נזק גוף (אפילו צליפת שוט קלה) עשוי להיות שווה עשרות אלפי שקלים לאחר התגבשות הנזק. ברגע שתסכים לקבל את ה-2,000 ש"ח, תדרש לחתום על "שטר סילוק", ויתור סופי ומוחלט על כל תביעה עתידית. אם בעוד חצי שנה תגלה פריצת דיסק שתשבית אותך מעבודה, לא תוכל לתבוע שקל נוסף. אל תחתום על כלום בלי עורך דין.
6. נפגעתי בתאונת "פגע וברח" ולא יודע את פרטי הנהג. האם נשארתי בלי פיצוי?
תשובה: לא. המחוקק הישראלי צפה מצבים כאלו והקים את "קרנית", קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. זוהי חברה ממשלתית שמתפקדת כ"חברת הביטוח" של מי שנפגע מרכב לא ידוע (או נהג ללא ביטוח). כדי לתבוע את קרנית, עליך להוכיח שאכן הייתה תאונה (עדים, משטרה, מצלמות רחוב) ושעשית מאמץ סביר לאתר את הנהג. הטיפול מול קרנית הוא קשוח ובירוקרטי יותר מאשר מול חברת ביטוח רגילה, ולכן ייצוג משפטי הוא קריטי כאן פי כמה.
7. מה זה בדיוק "צליפת שוט" (Whiplash) ולמה כולם מדברים על זה?
תשובה: זוהי הפגיעה הנפוצה ביותר בתאונות "חזית-אחור". הראש נזרק בעוצמה קדימה ואחורה כמו שוט, מה שגורם למתיחה או קרע של רצועות ושרירים בצוואר. הבעיה המשפטית היא שלרוב לא רואים כלום בצילום רנטגן. זהו נזק לרקמות רכות. חברות הביטוח אוהבות לזלזל בפגיעה זו ולטעון שהנפגע "משחק אותה". כדי לקבל פיצוי על צליפת שוט, חייבים תיעוד רפואי רציף על כאבים, הגבלות תנועה וטיפולי פיזיותרפיה לאורך זמן.
8. הרכב שלי בקושי נשרט, אבל לי כואב הגב. הביטוח טוען שזה לא הגיוני. צודקים?
תשובה: טענה זו נקראת LVI (Low Velocity Impact) – "פגיעה במהירות נמוכה". חברות הביטוח מנסות לטעון שאם אין נזק לפח, לא ייתכן שיש נזק לאדם. זוהי טענה שקרית מדעית. מחקרים מוכיחים שהאנרגיה שלא נספגה על ידי מעיכת הפח, מועברת ישירות לנוסעים ברכב (כמו כדורי ביליארד). בתי המשפט מכירים בכך שאדם יכול להיפצע קשה גם בתאונה שלא השאירה שריטה על הפגוש. אנחנו יודעים איך להתמודד עם טענת ה-LVI באמצעות מומחים רפואיים ולהוכיח את הנזק הגופני.
9. הייתי נוסע ברכב (לא הנהג). את מי אני תובע?
תשובה: כנוסע, מצבך המשפטי פשוט יחסית. על פי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), אתה תובע תמיד את ביטוח החובה של הרכב שבו נסעת, לא משנה מי אשם בתאונה. גם אם הנהג שלך עבר באדום וגרם לתאונה, או שמשאית נכנסה בכם – הביטוח של הרכב שלך משלם לך. אל תרגיש "לא נעים" לתבוע את הביטוח של החבר או בן המשפחה שנהג. זה לא יוצא מהכיס שלהם אלא מהפוליסה, ולרוב זה גם לא מעלה להם את הפרמיה (בניגוד לתביעת רכוש).
10. התאונה קרתה בדרך לעבודה. האם זו תאונת דרכים או תאונת עבודה?
תשובה: זוהי גם וגם, וזה מסבך את העניינים. תאונה בדרך לעבודה, ממנה או במהלכה מוכרת כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי. במצב זה, יש "כפל זכויות": קודם כל מקבלים דמי פגיעה וטיפול מביטוח לאומי, ואת היתרה תובעים מחברת הביטוח של הרכב. הניהול של תיק כזה מחייב אסטרטגיה מורכבת ("תיק משולב") כדי למצות זכויות משני הגופים בלי שאחד יקזז לשני יותר מדי. טעות בהתנהלות מול ביטוח לאומי יכולה לחסל את התיק מול חברת הביטוח.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
11. למה אני צריך עורך דין אם בנזקי גוף שכר הטרחה קבוע בחוק?
תשובה: בדיוק בגלל זה! בתביעות פלת"ד (נזקי גוף), שכר הטרחה של עורך הדין קבוע בחוק באחוזים מההצלחה (8%, 11% או 13%), והוא משולם בנוסף לפיצוי שלך (חברת הביטוח משלמת אותו). כלומר, הייצוג המשפטי הוא כמעט "חינם" מבחינתך, כי הוא לא נגזר מהנטו שלך. אדם שמנסה לייצג את עצמו חוסך את שכר הטרחה הזה, אבל מקבל מחברת הביטוח פיצוי נמוך ב-60%-70% מהשווי האמיתי. המתמטיקה פשוטה: עדיף 89% ממיליון שקל, מאשר 100% מ-50 אלף שקל.
12. חוקר פרטי התקשר אליי והציג את עצמו כ"סוקר שביעות רצון". מה לעשות?
תשובה: לנתק מיד. חוקרי ביטוח הם יצירתיים וערמומיים. הם יתחזו לשליחים, סוקרים, שכנים חדשים או סתם טעות במספר, רק כדי לדובב אותך ולשמוע שאתה "מרגיש מצוין" או לתפוס אותך עושה פעילות פיזית. כל שיחה עם אדם זר היא סיכון. ההנחיה ללקוחותינו היא ברורה: "אני מיוצג, נא לפנות לעורך הדין שלי". אל תענה על שום שאלה, אל תאשר פרטים, ואל תפתח את הדלת לזרים שמגיעים "למסור חבילה" שלא הזמנת.
13. כמה זמן לוקח לקבל את הכסף?
תשובה: בתיקי נזקי גוף, הסבלנות משתלמת. "תיק מהיר" הוא לרוב "תיק זול". כדי לקבל פיצוי מקסימלי, צריך לחכות ש"הנזק יתגבש" (מצב רפואי סופי), תהליך שלוקח לרוב כ-12 חודשים מהתאונה. לאחר מכן מגישים תחשיבי נזק. רוב התיקים מסתיימים בפשרה תוך 12-24 חודשים. אם הולכים למשפט מלא, זה יכול לקחת יותר. אולם, במקרים קשים, ניתן לקבל "תשלום תכוף" (מקדמה על חשבון הפיצוי) כבר בהתחלה, כדי לאפשר מחייה וטיפול רפואי.
14. האם אני יכול לתבוע גם על "עוגמת נפש"?
תשובה: בחוק הפלת"ד הישראלי (נזקי גוף בתאונות דרכים), רכיב "עוגמת נפש" מגולם בתוך סעיף שנקרא "כאב וסבל". הפיצוי בסעיף זה מחושב לפי נוסחה מתמטית יבשה (גיל הנפגע, אחוזי נכות, וימי אשפוז). אין מקום לטיעונים רגשיים דרמטיים כמו בתביעות ארה"ב. עם זאת, עורך דין טוב יודע איך למקסם את אחוזי הנכות (שהם המכפיל בנוסחה) כדי להגדיל את הפיצוי על הכאב והסבל למקסימום האפשרי.
15. הנהג השני מבקש ממני לחתום לו על מסמך "שלא יהיו תביעות". לחתום?
תשובה: אסור בתכלית האיסור! חתימה על מסמך כזה בזירה או אחריה היא ויתור משפטי שעלול לבטל את הכיסוי הביטוחי שלכם או למנוע מכם לתבוע נזקים עתידיים. לעיתים נהגים אשמים מנסים "לסגור בינינו" כדי לא להפעיל ביטוח. זה מסוכן מאוד. אתם לא יודעים מה גובה הנזק האמיתי (לרכב או לגוף). אל תחתמו על שום נייר, מפית או מסמך דיגיטלי ללא אישור עורך דין. תפקידכם הוא להחליף פרטים בלבד, לא לחתום על חוזים באמצע הכביש.
חלק י': מקרים מיוחדים ואוכלוסיות בסיכון (שאלות 16-30)
16. נפגעתי מרכב כשהייתי על קורקינט חשמלי/אופניים חשמליים. מה הדין?
תשובה: זהו ה"מערב הפרוע" של דיני התעבורה, אך הכלל פשוט: אם רכב פגע בך, אתה נחשב הולך רגל לצורך הפיצוי. כלומר, אתה תובע את ביטוח החובה של הרכב הפוגע. הפיצוי מובטח ואין צורך להוכיח אשמה (גם אם התפרצת לכביש). המצב מסתבך אם התאונה היא בין שני קורקינטים או תאונה עצמית. במקרים אלו, אין "ביטוח חובה" אוטומטי, והתביעה הופכת לנזיקית רגילה (צריך להוכיח רשלנות של העירייה בגין בור בכביש, או רשלנות של הרוכב השני). תיקים אלו מחייבים מומחיות ספציפית ב"דו-גלגלי חשמלי".
17. מה קורה אם לנהג הפוגע אין ביטוח או אין רישיון?
תשובה: אם נפגעתם בגוף, אתם מוגנים. אתם תובעים את "קרנית" (הקרן הממשלתית) שמפצה אתכם מלא, ואז "קרנית" תובעת את הנהג הפוגע באופן אישי להחזרת הכסף (תביעת שיבוב). אם נפגע הרכב שלכם (רכוש), המצב מורכב יותר: חברת הביטוח שלכם תפצה אתכם (אם יש לכם מקיף), אבל תצטרכו לשלם השתתפות עצמית והפרמיה תתייקר. כדי להימנע מכך, אנחנו מגישים תביעה אישית וכואבת נגד הנהג הפוגע בבית משפט, כדי להוציא את הכסף מכיסו הפרטי (כולל עיקולים על משכורת ונכסים).
18. הייתי מעורב בתאונה עם רכב ליסינג/חברה. זה משנה משהו?
תשובה: כן, בעיקר בנזקי רכוש. חברות ליסינג רבות לא מבטחות את הרכבים בביטוח מקיף רגיל, אלא ב"ביטוח עצמי" (הן לוקחות את הסיכון עליהן). המשמעות היא שהתביעה מתנהלת ישירות מול המחלקה המשפטית של חברת הליסינג, שהיא גוף קשוח ומנוסה. בנזקי גוף, התהליך זהה (תובעים את ביטוח החובה), אך חשוב לוודא מי המבטח בפועל. בנוסף, אם נהגתם ברכב חברה, ודאו שדיווחתם לקצין הבטיחות בחברה, אחרת אתם עלולים להיות מחויבים בנזק מול המעסיק.
19. מאז התאונה יש לי סיוטים ופחד לנהוג. האם יש פיצוי על זה?
תשובה: בהחלט. זה נקרא PTSD (פוסט-טראומה). נזק נפשי הוא נזק לכל דבר בחוק הפלת"ד. אם אתם סובלים מחרדות, הפרעות שינה, פלאשבקים או הימנעות מנהיגה, עליכם לפנות לפסיכיאטר ולתעד זאת. אחוזי נכות נפשית שווים כסף רב (לעיתים יותר מהפגיעה הפיזית). הבעיה היא שזה נזק "שקוף". חברות הביטוח ינסו לטעון שאתם סתם לחוצים. עורך דין ידע למנות מומחה פסיכיאטרי שיכמת את הנזק הנפשי לפיצוי כספי.
20. הייתי בהריון בזמן התאונה. מה עליי לעשות?
תשובה: גשו מיד למיון נשים/יולדות, גם אם המכה הייתה קלה. יש לבצע ניטור עוברי לוודא שאין היפרדות שליה או מצוקה לעובר. מבחינה משפטית, מעבר לפיצוי לאם, אם חלילה נגרם נזק לעובר שמתגלה רק אחרי הלידה, לתינוק יש זכות תביעה עצמאית. התיק נשאר "פתוח" עד שמוודאים שהתינוק נולד בריא ומתפתח תקין. הפיצוי במקרים אלו כולל גם רכיב של "חרדה לשלום העובר".
21. ילדים היו ברכב ונפצעו קל. האם לתבוע בשמם?
תשובה: כן, ולכל ילד יש תיק נפרד. טעות נפוצה היא לחשוב ש"הילדים בסדר" ולוותר. גם מכה קלה אצל ילד יכולה להתפתח לבעיה בעתיד. הכסף שילדים מקבלים בפיצוי לא הולך להורים ל"בזבוזים", אלא מופקד בתוכנית חיסכון סגורה על שמם עד גיל 18 (בהוראת בית משפט). זוהי מתנה כלכלית לעתיד שלהם שאסור למנוע מהם. שימו לב: תקופת ההתיישנות אצל קטינים מתחילה רק בגיל 18, כלומר אפשר לתבוע עד גיל 25.
22. הרכב הוגדר "טוטאל לוס". השמאי נתן מחיר מחירון יבש. האם זה הסוף?
תשובה: ממש לא. מחירון יצחק לוי הוא רק בסיס. על פי הפוליסה והחוק, עליכם לקבל את שווי הרכב המשוקלל. האם היו לרכב קילומטראז' נמוך במיוחד? יד ראשונה פרטית? תוספות יקרות (מערכת מולטימדיה, ג'אנטים, מיגון)? כל אלו מעלים את השווי באלפי שקלים. שמאי הביטוח "שוכח" לשקלל אותם. אנחנו נלחמים על ה"תוספות" הללו ומשיגים ללקוחות עוד 10%-15% מעל מה שהביטוח הציע.
23. אני תייר / בעל רישיון זר. האם הביטוח תופס?
תשובה: תלוי. אם הרישיון הזר בתוקף בישראל (לפי אמנות בינלאומיות ולתקופה של עד שנה מיום הכניסה לארץ), הביטוח תקף. אם עברה שנה ולא המרתם לרישיון ישראלי, אתם נחשבים כמי שנוהגים ללא רישיון ("פסילה סטטוטורית"), והביטוח עלול להתנער מכם. במקרה כזה, אתם בבעיה גדולה וזקוקים לחילוץ משפטי מורכב מול "קרנית" או בתביעת רשלנות נגד סוכן הביטוח שלא הזהיר אתכם.
24. האם "רשלנות תורמת" (אני אשם בתאונה) מקטינה את הפיצוי בגוף?
תשובה: זהו היופי בחוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים). זהו חוק סוציאלי של "אחריות מוחלטת". לא משנה מי אשם בתאונה, גם אם עברתם באדום מלא והייתם שיכורים אתם זכאים לפיצוי מלא על נזקי הגוף (למעט חריגים קיצוניים של גרימת תאונה במתכוון). שאלת האשמה רלוונטית רק למשפט התעבורה (המשטרה) ולנזקי הרכוש, אך לא לפיצוי הרפואי שלכם.
25. תוך כמה זמן מתיישנת התביעה?
תשובה: תביעת נזיקין רגילה (גוף ורכוש) מתיישנת לאחר 7 שנים מיום התאונה. אבל שימו לב לחריגים:
קטינים: 7 שנים מגיל 18 (כלומר עד גיל 25).
תביעה נגד חברת הביטוח שלכם (פוליסת ביטוח מקיף/תאונות אישיות): ההתיישנות מקוצרת ל-3 שנים בלבד! אנשים רבים מפסידים את כספי הביטוח האישי שלהם כי הם חיכו ל"סוף התיק" ועברו את ה-3 שנים. עורך דין שומר על היומן ולא נותן לזה לקרות.
26. נהרג בן משפחה בתאונה. מי מקבל את הפיצוי?
תשובה: במקרים טרגיים של מוות, התובעים הם התלויים (אישה, ילדים שפרנסתם הייתה על המנוח) או היורשים (העיזבון). הפיצוי מחושב לפי "השנים האבודות" ,כמה המנוח היה משתכר אילו היה חי עד גיל הפרישה, בניכוי הוצאות מחיה. מדובר בתביעות ענק של מיליוני שקלים. במקביל, בני המשפחה זכאים לפיצוי על קיצור תוחלת חיים וכאב וסבל.
27. מה ההבדל בין ועדה רפואית של ביטוח לאומי למומחה של בית משפט?
תשובה: בתאונת עבודה, הועדה הרפואית של ביטוח לאומי היא זו שקובעת את הנכות, וקביעתה מחייבת גם את חברת הביטוח בבית המשפט ("קביעה על פי דין"). בתאונה פרטית (לא עבודה), בית המשפט ממנה מומחה מטעמו. לעיתים עדיף אסטרטגית ללכת למסלול אחד ולא לשני, תלוי בחומרת הפציעה ובסוג המומחים. זו החלטה אסטרטגית שעו"ד מקבל בתחילת התיק.
28. האם שכר הטרחה של עורך הדין יורד מהפיצוי שלי?
תשובה: בנזקי גוף (פלת"ד) ,לא. חוק הפלת"ד קובע שחברת הביטוח משלמת את שכר הטרחה (8%-13%) בנוסף לפיצוי שנפסק לכם. בנזקי רכוש (פח), שכר הטרחה נגזר לרוב מההצלחה או משולם בנפרד, וזה עניין להסכם בין הלקוח לעו"ד. בתיק מנוהל היטב, עורך הדין דורש שכר טרחה + מע"מ כחלק מהתביעה נגד הצד הפוגע, כך שאתם נשארים עם מקסימום הפיצוי ביד.
29. האם אני חייב להגיע לבית המשפט?
תשובה: ב-95% מהתיקים, לא. רוב תיקי תאונות הדרכים מסתיימים בפסק דין על דרך הפשרה או בהסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, לאחר הגשת תחשיבי נזק. עורך הדין שלכם הוא זה שרץ לדיונים, מתווכח עם השופט ומתמקח עם חברת הביטוח. אתם מגיעים רק במקרים נדירים של שמיעת הוכחות (בתיקים מורכבים מאוד). החיים שלכם ממשיכים, אנחנו מנהלים את המלחמה.
30. למה לבחור דווקא במשרד עו"ד ליעוז בלסיאנו?
תשובה: כי בתאונות דרכים, הניסיון הוא ההבדל בין פיצוי של 10,000 ש"ח לפיצוי של 200,000 ש"ח. אנחנו לא "בית חרושת לתיקים". אנחנו מנהלים כל תיק כאילו הוא התיק היחיד במשרד. יש לנו ידע רב בתור מי שהיו בעבר עורכי דין של חברות הביטוח,בדיני נזיקין, אנחנו יודעים בדיוק מה הם מחפשים, ומה מאלץ אותם להגדיל פיצויים (להוצאת מקסימום כסף מהביטוח). השילוב הזה הוא קטלני עבור חברות הביטוח ומנצח עבורכם. אנחנו יודעים לזהות נזקים שאחרים מפספסים, ואנחנו לא מפחדים ללכת עד הסוף.
הכביש מסוכן, הבירוקרטיה מסוכנת לא פחות
סיימנו את המסע בנבכי העולם של תאונות הדרכים. ראינו שאיסוף ראיות הוא קריטי, שהמילים בחדר המיון שוות כסף, ושהחיוך של נציג הביטוח מסתיר אינטרס כלכלי קר.
המסר שלנו אליכם הוא פשוט: תאונת דרכים היא אירוע רפואי, משפטי וכלכלי מורכב. אל תנסו לנהל אותו לבד מול תאגידי ענק שזהו כל עיסוקם. הטעות הכי קטנה בטופס, מילה אחת מיותרת לחוקר, או חתימה פזיזה, ואתם עלולים לאבד זכויות של שנים.
אנחנו במשרד ליעוז בלסיאנו עומדים לרשותכם מהרגע הראשון. מהשיחה בזירה, דרך החקירה במשטרה ועד לקבלת הצ'ק האחרון. אנחנו השכפ"ץ שלכם והחרב שלכם.
נפגעתם? אל תהססו. התייעצות ראשונית אינה עולה כסף, אבל יכולה להיות שווה לכם מיליונים.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | נלחמים על הבריאות והכסף שלכם.
איסוף ראיות בזירת תאונת דרכים הוא אמנות שדורשת קור רוח, שיטתיות ודיוק. כל תמונה, כל שם, כל פרט רפואי, כולם משרתים מטרה אחת: בניית התיק החזק ביותר האפשרי. תיעוד מושלם יחסוך לכם אי ודאות, יקצר את הליך המשא ומתן עם חברת הביטוח, ויאפשר לעורך דינכם לפעול באופן היעיל ביותר. זכרו: תיעוד הוא לא רק איסוף מידע, אלא יצירת הנרטיב שיאפשר לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם.
הייתם מעורבים בתאונת דרכים ומעוניינים לוודא שאיסוף הראיות שלכם תקין? צרו קשר עוד היום לייעוץ משפטי מקצועי.
צוות דיני נזיקין ותאונות דרכים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חברים שיחקתם אותה, עשיתם לי סדר חבל על הזמן. השארתי פרטים