הוכחת קשר סיבתי בתביעות נזיקין ותאונות דרכים 2026: איך מוכיחים שהתאונה גרמה לנזק מול טענות "עבר רפואי"? | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 3 בספט׳ 2025
- זמן קריאה 19 דקות
עודכן: 12 בינו׳
מבוא: השרשרת שהובילה לנזק | לב ליבו של המשפט הנזיקי
בדיני נזיקין, לא מספיק להראות שנגרם לכם נזק. הליבה של כל תביעת נזיקין היא הוכחת קשר סיבתי | כלומר, הוכחה שההתנהלות של הנתבע היא זו שגרמה באופן ישיר לנזק שנגרם לכם. עקרון זה הוא עמוד התווך של דיני הנזיקין, והוא חל על כל תביעה: החל מתביעה על נזקי גוף בתאונת דרכים, דרך תביעת רשלנות רפואית ועד לתביעת נזק כספי.
זהו הגשר הבלתי נראה שחייב לחבר בין ההתנהגות של הנתבע (הנהג הפוגע, הרופא המרשל, המעסיק הרשלן) לבין הנזק הסופי שנגרם לכם. ללא הגשר הזה, התביעה קורסת, גם אם הנזק הוא עצום וגם אם הרשלנות זועקת לשמיים. בשנת 2026, בעידן שבו הטכנולוגיה והרפואה מתקדמות, הוכחת הקשר הסיבתי הפכה למדע בפני עצמו, המשלב מומחים ביו-מכניים, ניתוחים סטטיסטיים וראיות דיגיטליות.
בפרק זה, ה-26 במדריך המקיף לתאונות דרכים, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, מומחים בדיני נזיקין ותאונות דרכים, נסביר מהו קשר סיבתי, מהם המבחנים שקבעו בתי המשפט להוכחתו וכיצד פועל עורך הדין כדי לבסס אותו בצורה הטובה ביותר.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': התיאוריה המשפטית, שני המבחנים המצטברים
כדי להטיל אחריות בנזיקין, המשפט הישראלי (השואב השראה מהמשפט המקובל האנגלי) דורש מהתובע לעבור שתי משוכות גבוהות. אלו הם שני מבחנים מצטברים, שרק עמידה בשניהם תזכה את הנפגע בפיצוי.
1. הקשר הסיבתי העובדתי: מבחן ה"אלמלא" (Sine Qua Non)
זהו המבחן הראשון והבסיסי ביותר. הוא בוחן את המציאות הפיזיקלית וההיסטורית. השאלה שבית המשפט שואל היא פשוטה אך אכזרית: "אלמלא המעשה הרשלני של הנתבע, האם הנזק היה נגרם בכל זאת?"
אם התשובה היא "כן, הנזק היה קורה ממילא", הרי שאין קשר סיבתי עובדתי והתביעה נדחית. אם התשובה היא "לא, לולא המעשה הנזק לא היה קורה", הרי שהוכח הקשר העובדתי.
דוגמה להמחשה: חולה מגיע למיון עם התקף לב קשה. הרופא מתרשל ולא נותן לו תרופה מצילת חיים, והחולה נפטר. לכאורה, יש רשלנות ויש נזק (מוות). אבל, אם המומחים יוכיחו שהחולה הגיע במצב כה קשה שגם עם התרופה הוא היה נפטר ב-100% וודאות, הרי שאין קשר סיבתי עובדתי בין הרשלנות למוות. הרשלנות הייתה "מיותרת" מבחינת התוצאה. זהו המכשול הראשון שבו נופלות תביעות רבות.
2. הקשר הסיבתי המשפטי: מבחן הצפיות והסיכון
לאחר שהוכחנו שפיזית המעשה גרם לנזק, עלינו להוכיח שהמזיק אחראי לו מבחינה משפטית ומוסרית. כאן נכנסים שיקולי מדיניות משפטית. המבחן המרכזי הוא מבחן הצפיות. השאלה הנשאלת היא: "האם אדם סביר בנעלי המזיק היה צריך ויכול לצפות שנזק מסוג זה יגרם כתוצאה ממעשיו?"
החוק אינו דורש מהמזיק לצפות את כל פרטי האירוע במדויק, אלא את סוג הנזק ואת קוויו הכלליים. דוגמה להמחשה: אדם משליך בדל סיגריה דולק ביער. הבדל גורם לשריפה ששורפת בקתה. הקשר העובדתי ברור (לולא הסיגריה לא הייתה אש). הקשר המשפטי גם הוא ברור, כי אדם סביר צריך לצפות שאש ביער תגרום לשריפה. אבל, אם אותו אדם זרק את הסיגריה לים, והיא במקרה פגעה במיכל דלק שצף שם במפתיע והתפוצץ, ייתכן שבית המשפט יקבע שאין קשר סיבתי משפטי, כי זהו תרחיש נדיר ובלתי צפוי שאינו מטיל אחריות.
3. מבחן השכל הישר (Common Sense)
במקרים גבוליים, שבהם המבחנים התיאורטיים לא מספקים תשובה חד משמעית, בית המשפט העליון קבע שיש להשתמש ב"מבחן השכל הישר". מבחן זה בודק האם התכונות הרשלניות של המעשה הן שגרמו לנזק הלכה למעשה. הוא משמש כסוג של מסננת סופית כדי לוודא שהתוצאה המשפטית אינה אבסורדית.
חלק ב': תאונות דרכים, המורכבות של חוק הפלת"ד
בתאונות דרכים המצב שונה וייחודי. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) קבע משטר של אחריות מוחלטת. כלומר, לא שואלים "מי אשם" (מי התרשל), אלא רק האם התאונה קרתה והאם הנזק נגרם ממנה. עם זאת, שאלת הקשר הסיבתי נותרת קריטית.
4. הסיבה הממשית: האם השימוש ברכב גרם לנזק?
החוק דורש שהנזק ייגרם "עקב" שימוש ברכב מנועי. המילה "עקב" היא מילת הקוד לקשר סיבתי. ישנם מקרים שבהם הקשר מתערער:
התקף לב בזמן נהיגה: נהג לקה בהתקף לב ואיבד שליטה על הרכב. האם הנכות שלו נובעת מהתאונה (מהמכה של כרית האוויר) או מהמחלה הטבעית (התקף הלב)? אם הנזק הוא לבבי בלבד, ייתכן שיקבע כי התאונה לא גרמה לנזק, אלא המחלה גרמה לתאונה. זהו מאבק רפואי-משפטי על מיליונים.
בהלה ללא מגע: הולך רגל נבהל מרכב שצפר לו בחוזקה, לקה בהתקף חרדה ונפל. לא היה מגע פיזי. האם יש קשר סיבתי? הפסיקה קובעת שכן, אם הבהלה נבעה במישרין מהשימוש ברכב (צפירה, בלימת חירום).
5. גורם זר מתערב (ניתוק הקשר הסיבתי)
סוגיה מרתקת היא כאשר גורם נוסף נכנס לתמונה ומנתק את השרשרת. למשל: אדם נפגע קלות בתאונת דרכים ומפונה באמבולנס. בדרך לבית החולים, האמבולנס מעורב בתאונה קטלנית נוספת שבה הנפגע נהרג. האם הנהג מהתאונה הראשונה אחראי למוות? בתי המשפט יבחנו האם התאונה השנייה היא "במתחם הסיכון" של הראשונה. לרוב, אירוע חריג וקיצוני מנתק את הקשר הסיבתי המשפטי, והאחריות עוברת לגורם החדש (הנהג שפגע באמבולנס).
חלק ג': האדם הרגיש, דוקטרינת "הגולגולת הדקה"
6. המזיק מקבל את הניזוק כפי שהוא
אחד העקרונות העתיקים והחשובים ביותר בדיני הנזיקין נקרא "עקרון הגולגולת הדקה" (Eggshell Skull Rule). הכלל קובע כי המזיק אחראי לכל הנזק שגרם לקורבן, גם אם הנזק חמור בהרבה ממה שאדם סביר היה צופה, וזאת בשל רגישות מיוחדת או חולשה נסתרת של הקורבן.
הרציונל המשפטי: אדם שמבצע עוולה (כמו נהיגה רשלנית) לוקח על עצמו את הסיכון שהקורבן שלו יהיה אדם חלש ושביר במיוחד. אי אפשר לטעון להגנתך "לא ידעתי שהעצמות שלו שבירות כמו זכוכית".
דוגמה קלאסית: נהג פוגע קלות ברכב אחר מאחור ("מכה קלה בפגוש"). אדם בריא היה יוצא מזה עם כאבי צוואר למשך שבוע. אבל הנהג הנפגע סובל מפריצת דיסק ישנה ורדומה ("אסימפטומטית"). המכה הקלה מעוררת את הפריצה וגורמת לו לשיתוק.
לפי כלל הגולגולת הדקה, הנהג הפוגע ישלם פיצוי מלא על השיתוק, כאילו גרם לו מאפס, למרות שהמכה הייתה קלה. הוא אינו יכול לטעון "זה לא אשמתי שיש לו גב חלש". המזיק "מאמץ" את החולשות של הקורבן.
7. הנפש השבירה, גולגולת דקה פסיכיאטרית
בשנת 2026, היישום הנפוץ ביותר של הכלל הוא בתחום הנפשי. אדם שנפגע בתאונה קלה מפתח תגובת פוסט טראומה (PTSD) קשה וחריגה בעוצמתה, שמונעת ממנו לעבוד במשך שנים. חברת הביטוח תטען: "זו תגובה לא פרופורציונלית לתאונה קלה, בטח היו לו בעיות נפשיות קודם".
בית המשפט יקבע כי אם התאונה הייתה ה"טריגר" שהפעיל נטייה נפשית רדומה, הרי שמתקיים קשר סיבתי מלא, וחברת הביטוח תשא במלוא הנזק הנפשי, גם אם הוא חריג בחומרתו.
חלק ד': קו ההגנה של הביטוח, "גולגולת מתפוררת"
8. ההבדל הדק ששווה מיליונים
מול דוקטרינת הגולגולת הדקה, מציבות חברות הביטוח את דוקטרינת "הגולגולת המתפוררת" (Crumbling Skull). זהו קו ההגנה המרכזי בתיקי נזיקין מורכבים.
הטענה היא כזו: הניזוק לא היה רק "רגיש" (דקה), אלא היה חולה פעיל שמצבו הלך והידרדר ממילא (מתפוררת). התאונה אולי האיצה את התהליך, אבל הנזק היה קורה בכל מקרה בעתיד הקרוב, גם ללא התאונה.
המשמעות הכספית:
בגולגולת דקה: הפיצוי הוא 100%. המזיק משלם על הכל כי המצב היה רדום.
בגולגולת מתפוררת: הפיצוי הוא חלקי בלבד. בית המשפט ינסה לבודד את "ההחמרה" שגרמה התאונה ("האצת הנזק") ולפצות רק עליה. המזיק לא ישלם על מה שהיה קורה ממילא.
טבלת השוואה אסטרטגית | דקה מול מתפוררת:
🧠 המונח המשפטי | ⚖️ המשמעות הרפואית | 💰 התוצאה הכספית (פיצוי) |
גולגולת דקה (Eggshell) | מצב רפואי רדום (לא פעיל), רגישות נסתרת. האדם תפקד כרגיל לפני התאונה. | פיצוי מלא (100%). המזיק אחראי לכל התוצאה הסופית. |
גולגולת מתפוררת (Crumbling) | מחלה אקטיבית ופעילה שהלכה והחמירה עוד לפני התאונה. | פיצוי מופחת. המזיק משלם רק על החמרת המצב או הקדמתו. |
9. קרב המומחים בבית המשפט
איך בית המשפט מחליט אם זה דקה או מתפוררת? כאן נכנסת לתמונה עבודת הנמלים של עורך הדין.
הקרב מוכרע על סמך התיק הרפואי בעבר.
אם נצליח להוכיח שהנפגע לא ביקר אצל רופא ב-5 השנים האחרונות, עבד מלא, שיחק כדורגל ולא התלונן על כאב | הרי שזו "גולגולת דקה" (מצב רדום) והפיצוי יהיה מלא.
אם חברת הביטוח תמצא רישומים על כאבי גב כרוניים, ימי מחלה חוזרים וטיפולים קבועים לפני התאונה | היא תצליח להוכיח "גולגולת מתפוררת" ולחתוך את הפיצוי בחצי.
חלק ה': רשלנות רפואית, הקשר הסיבתי העמום
10. הרפואה אינה מדע מדויק
בתאונות דרכים, הפיזיקה פשוטה: רכב פגע, רגל נשברה. ברשלנות רפואית, הקשר הסיבתי הוא המכשול הקשה ביותר. חולה מגיע לבית חולים עם מחלה קשה, הרופא מתרשל, והחולה מת.
השאלה היא: האם הוא מת בגלל הרשלנות, או בגלל המחלה המקורית?
הרופאים הנתבעים תמיד יטענו: "הוא היה חולה מאוד, הוא היה מת בכל מקרה, הרשלנות שלנו לא שינתה את התוצאה".
11. דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה"
כדי להתגבר על העמימות הזו, פיתחה הפסיקה את דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה".
במקום לשאול "האם הרשלנות הרגה אותו?" (שזו שאלה של כן/לא), שואלים "כמה אחוזים מסיכויי ההישרדות שלו נגזלו ממנו?".
הנוסחה המתמטית:
אם לחולה היה סיכוי של 40% לשרוד את המחלה בטיפול נכון, ובגלל הרשלנות הסיכוי ירד ל-0% (מוות), בית המשפט יחייב את בית החולים לשלם 40% משווי הפיצוי המלא בגין המוות. הפיצוי ניתן על "גזילת הסיכוי" להבריא.
12. הנזק הראייתי: כשאין רישום, הרופא אשם
כלי נשק רב עוצמה נוסף בידי התובע הוא דוקטרינת "הנזק הראייתי".
חובתו של רופא היא לתעד כל פעולה ברשומה הרפואית. אם הרופא התרשל ולא כתב מה עשה, או שהתיק הרפואי "הלך לאיבוד", נוצר לתובע "חור שחור" ראייתי. הוא לא יכול להוכיח מה קרה.
במצב כזה, בית המשפט קובע סנקציה חריפה: היפוך נטל ההוכחה.
בגלל שהרופא לא רשם, בית המשפט יניח שהעובדות היו לרעתו. כעת, הרופא הוא זה שצריך להוכיח שלא הייתה רשלנות ושאין קשר סיבתי. אם הוא לא יצליח להוכיח זאת (וקשה להוכיח בלי רישום), התביעה תתקבל במלואה. זהו מנוף לחץ אדיר בתיקי רשלנות רפואית.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ו': הערפל המשפטי, עמימות סיבתית וריבוי מעוולים
13. עמימות סיבתית: כשהמדע לא נותן תשובות
אחד האתגרים הגדולים ביותר בנזיקין של המאה ה-21 הוא תביעות בגין חשיפה לחומרים מסוכנים, זיהום אוויר, קרינה או תרופות פגומות (Mass Torts). במקרים אלו, קשה מאוד להוכיח קשר סיבתי ישיר. אדם חלה בסרטן ועבד במפעל כימי. האם הסרטן נגרם מהכימיקלים במפעל, או שאולי מגנטיקה, עישון או זיהום אוויר כללי? המדע לא תמיד יודע להצביע על הגורם הספציפי אצל אדם מסוים.
הפתרון המשפטי: הטיה סטטיסטית במקרים אלו, בתי המשפט ב-2026 נוטים להסתמך על ראיות סטטיסטיות ואפידמיולוגיות. המבחן המקובל הוא "מבחן הכפלת הסיכון". אם התובע מצליח להוכיח שהחשיפה לחומר במפעל הכפילה את הסיכון שלו לחלות במחלה (ביחס לאוכלוסייה הכללית), בית המשפט יקבע כי מתקיים קשר סיבתי בסיכוי של מעל 50%, ולכן יפסוק פיצוי מלא. אם ההסתברות נמוכה מ-50%, לעיתים ייפסק פיצוי חלקי לפי הסתברות, בדומה לדוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה".
14. ריבוי מעוולים: "ביחד ולחוד" (Joint and Several Liability)
מה קורה כאשר הנזק נגרם על ידי מספר גורמים שונים, ולא ניתן לדעת איזה חלק מהנזק גרם כל אחד? למשל: הולך רגל נפגע בתאונת שרשרת על ידי שלושה רכבים שונים, ולא ניתן לקבוע איזה רכב גרם לשבר ברגל ואיזה רכב גרם לפגיעת הראש.
הכלל: כולם אחראים להכל במצב של "נזק שאינו ניתן לחלוקה", החוק מטיל על כל המעוולים אחריות "ביחד ולחוד". משמעות הדבר עבור הנפגע היא דרמטית. הוא רשאי לגבות 100% מהפיצוי מכל אחד מהנתבעים לבדו. מבחינה אסטרטגית, התובע יבחר לגבות את מלוא הסכום מהנתבע שיש לו את "הכיס העמוק" ביותר (למשל, חברת הביטוח הגדולה או העירייה), וישאיר לנתבעים לשבור את הראש בינם לבין עצמם על חלוקת ההשתתפות (תביעות שיפוי). זהו מנגנון שנועד להגן על הניזוק שלא ייפול בין הכיסאות.
15. אשם תורם: כאשר הנפגע אשם בעצמו
במשוואת הקשר הסיבתי, יש גורם נוסף שמשפיע על התוצאה הסופית, והוא התנהגות הניזוק עצמו. הנתבעים ינסו תמיד לטעון ל"אשם תורם". הטענה היא: נכון שהתרשלנו, אבל גם הנפגע התרשל, והרשלנות שלו תרמה לניתוק הקשר הסיבתי או להחמרת הנזק.
למשל: פועל בניין נפל מפיגום לא תקין (רשלנות המעסיק), אך לא חבש קסדה כנדרש (אשם תורם). בית המשפט יקבע את אחוז האשמה של כל צד. אם נקבע שלפועל יש 20% אשם תורם, הפיצוי הסופי שלו יופחת ב-20%. עם זאת, בתי המשפט נוטים להגן על עובדים ונפגעים חלשים, וקובעים כי לא כל חוסר תשומת לב רגעית נחשבת לרשלנות. המגמה היא לצמצם את האשם התורם ולהטיל את האחריות המרכזית על מי שיצר את הסיכון (המעסיק, הנהג, העירייה).
חלק ח': המוקש הגדול, קשר סיבתי בתאונות דרכים (חוק הפלת"ד)
16. הלב הפועם של החוק: מבחן "הסיכון התעבורתי"
בתביעות תאונות דרכים, המלחמה אינה על רשלנות אלא על הגדרה. סעיף 1 לחוק מגדיר תאונת דרכים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". שלוש המילים האחרונות הן שדה הקרב של הקשר הסיבתי. בשנת 2026, המבחן השולט בבתי המשפט הוא "מבחן הסיכון התעבורתי". בית המשפט שואל: האם הנזק שנגרם הוא חלק מהסיכון הטבעי שנסיעה ברכב יוצרת? למשל, אם אדם נסע ברכב, הרכב עלה על בור והנהג קיבל מכה בגב, הקשר הסיבתי ברור. זהו סיכון תעבורתי. אבל, אם אדם ישב ברכב חונה, הדליק סיגריה והרכב התפוצץ בגלל דליפת גז ממצית, האם זה סיכון תעבורתי? הפסיקה קבעה שלא. הרכב שימש כאן רק כ"זירה" (תפאורה) ולא ככלי תחבורה, ולכן הקשר הסיבתי לחוק הפלת"ד מנותק, והנפגע לא יקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב (אלא יצטרך לתבוע בנזיקין רגיל).
17. הגבול הדק: טעינה ופריקה מול כניסה ויציאה
אחת הסוגיות הסבוכות ביותר בהוכחת הקשר הסיבתי נוגעת לרגעים שלפני ואחרי הנסיעה. החוק מחריג במפורש "טעינה ופריקה" מהגדרת השימוש ברכב (למעט ברכבים מסחריים מסוימים). הבעיה נוצרת כאשר הפעולות מתערבבות. דוגמה קלאסית: נהג מונית יוצא מהרכב כדי להוציא מזוודה לתייר מהבגאז', מחליק ושובר את הרגל. חברת הביטוח תטען: "הוא עסק בפריקה, ולכן אין קשר סיבתי לתאונת דרכים". עורך הדין יטען: "הפריקה היא חלק אינטגרלי מהירידה מהרכב". הפסיקה יצרה הבחנה חדה. אם הפעולה הייתה חלק משרשרת הפעולות של הנסיעה (כניסה לרכב כדי לנסוע, או יציאה ממנו בסיום נסיעה), הקשר הסיבתי מתקיים. אם הפעולה הייתה לוגיסטית בלבד (סידור מטען) ומנותקת מהנסיעה עצמה, הקשר מנותק. ההבדל בין פיצוי של מיליונים לאפס תלוי בשאלה: האם הרגל שלו הייתה כבר בחוץ או עדיין בפנים?
18. תאונה ללא מגע: הבהלה (Psychic Shock)
האם חייב להיות מגע פיזי בין הרכב לנפגע כדי לבסס קשר סיבתי? התשובה היא לא. הפסיקה מכירה במושג "תאונה ללא מגע". מקרה נפוץ ב-2026: הולך רגל חוצה כביש, רכב מגיע במהירות מטורפת ובולם בחריקת בלמים סנטימטר ממנו. הולך הרגל לא נפגע מהרכב, אך מהפחד הוא לוקה בהתקף לב או נופל ושובר אגן. כדי להוכיח קשר סיבתי במקרה כזה, חייבים להוכיח שני דברים:
קשר סיבתי עובדתי: הבהלה נגרמה ישירות מהרכב (ולא למשל מחתול שקפץ).
קשר זמני מיידי: הנפילה או ההתקף קרו באותו רגע ממש. בתיקים אלו, עדות ראייה ואמינות הגרסה הן קריטיות, שכן חברות הביטוח נוטות להתכחש לקשר שבין הבהלה לשימוש ברכב.
19. תיקון דרך: מתי טיפול ברכב נחשב תאונה?
נהג שעצר בצד הדרך להחליף גלגל ונפגע מרכב חולף, או נכווה מהרדיאטור, נמצא באזור דמדומים משפטי. החוק מכיר ב"טיפול דרך או תיקון דרך" כשימוש ברכב, בתנאי שהתקיימו שלושה תנאים מצטברים:
התיקון נדרש לצורך המשך הנסיעה המיידית (ולא טיפול תקופתי).
התיקון נעשה בדרך (ולא במוסך או בחניית הבית).
התיקון בוצע על ידי הנהג או הנוסע (ולא על ידי איש מקצוע שהוזמן). אם נהג עצר בצד הדרך כדי למלא מים במגבים ונפלה עליו מכסה המנוע, זה לא ייחשב תאונת דרכים כי זה לא היה הכרחי להמשך הנסיעה. אבל אם המנוע התחמם והוא עצר למלא מים ברדיאטור ונכווה, הקשר הסיבתי מתקיים והוא יקבל פיצוי. הדקויות הללו הן קריטיות.
20. התאונה במתכוון: החריג ששולל הכל
החוק קובע כי "תאונה שנגרמה במתכוון" אינה תאונת דרכים. המטרה היא למנוע פיצוי ממחבלים המבצעים פיגוע דריסה או מאנשים המנסים להתאבד ומביימים תאונה. הבעיה מתעוררת במקרי גבול. למשל, נהג שהתעצבן, רצה "להפחיד" הולך רגל ונסע לכיוונו, אך בטעות פגע בו. האם זו כוונה? הפסיקה קבעה כי הכוונה צריכה להיות לגרום לנזק גוף. אם הכוונה הייתה רק להפחיד או לפגוע ברכוש, והתוצאה של נזק הגוף הייתה רשלנית בלבד, הקשר הסיבתי לחוק הפלת"ד נשמר, וחברת הביטוח תצטרך לשלם (ולאחר מכן אולי תתבע את הנהג). הוכחת הכוונה היא נטל כבד המוטל על חברת הביטוח.
הקרב על הקשר הסיבתי 2026: איפה הביטוח מנסה לנתק מגע?
הטענה של חברת הביטוח | המציאות הרפואית | המוקש - איפה נופלים? | היתרון של ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין |
"זה מצב רפואי קודם" | טענה שהכאב/הנכות היו קיימים עוד לפני התאונה (עבר רפואי). | ויתור מוקדם: נפגעים נבהלים מהתיק הרפואי שלהם ומוותרים על התביעה כי באמת היו להם כאבים פעם. | הוכחת "החמרה": שימוש במומחים כדי להוכיח שהתאונה החמירה דרמטית מצב קיים או רדום ("גולגולת דקה"). |
"הנזק הופיע מאוחר מידי" | טענה שאין קשר כי הכאב הופיע חודשיים אחרי התאונה (נפוץ בפיברומיאלגיה/פוסט טראומה). | העדר רצף טיפולי: הנפגע לא הלך לרופא מיד כשכאב לו, ונוצר "חור" בזמן שחברת הביטוח נכנסת דרכו. | בניית גשר רפואי: איסוף עדויות ותלוש תרופות שמוכיחים שהסבל היה קיים ומתמשך, גם אם לא רשום בתיק הרופא. |
"זו תאונה קלה, אין נזק כזה" | טענה שהמכה ברכב הייתה מזערית ("נשיקה בפגוש") ולא הגיוני שנגרמה פריצת דיסק. | שכנוע עצמי: הנפגע חושב "אולי הם צודקים" כי לא נשברו עצמות, ומסכים לפשרה מגוחכת. | ניתוק הקשר למכאניקה: אדם הוא לא מכונה. אנחנו מוכיחים שגם חבטה קלה בזווית לא טובה יכולה לגמור קריירה. |
"היה אירוע נוסף באמצע" | טענה שנפלתם במדרגות שבוע אחרי התאונה, וזה מה שגרם לנזק האמיתי (גורם זר מתערב). | בלבול בגרסאות: הנפגע מספר במיון על הנפילה ושוכח לקשר אותה לחולשה שנגרמה מהתאונה המקורית. | ניקוי רעשים משפטי: בידוד האירועים והוכחה שהתאונה הראשונה היא "הסיבה בלעדיה אין" לנזק הסופי. |
בדיני נזיקין, זה לא משנה כמה כואב לכם, משנה רק מה אתם יכולים להוכיח. 'קשר סיבתי' הוא המגרש הביתי של חברות הביטוח. יש להן סוללות של רופאים וחוקרים שכל מטרתם היא למצוא בתיק הרפואי שלכם שורה אחת משנת 2015 שתנתק את הקשר בין התאונה לפיצוי. הם יגידו שזה הגיל, שזה הגב, שזה הלחץ בעבודה, הכל חוץ מהתאונה. אל תתנו להם לשכתב את ההיסטוריה הרפואית שלכם. בליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, אנחנו עובדים עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה כדי לבנות 'גשר ברזל' בין האירוע לנזק. אנחנו לא משאירים סדקים שדרכם הכסף יכול לברוח.
חברת הביטוח מנסה להתנער מאחריות? אל תתמודדו עם הרופאים שלהם לבד. לחצו כאן לשיחת 'קונסליירי' לבחינת הקשר הסיבתי עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ט': שאלות ותשובות מורחבות בנושא קשר סיבתי בתאונות דרכים
1. האם נפילה בירידה מהאוטובוס נחשבת לתאונת דרכים?
תשובה: כן, זהו המקרה הקלאסי של "ירידה מרכב". החוק מגדיר כניסה וירידה מרכב כשימוש מוכר. הקשר הסיבתי מתקיים כל עוד הנפילה ארעה כחלק רציף מפעולת הירידה. המבחן הוא "מבחן המדרגה האחרונה". כל עוד שתי הרגליים לא התייצבו על הקרקע והגוף לא השיב לעצמו את שיווי המשקל המלא, האירוע נחשב עדיין לחלק מהירידה. אם אדם ירד, עמד יציב, התחיל ללכת ואז מעד על המדרכה, הקשר הסיבתי לרכב מתנתק.
2. נהג לקה בהתקף לב בזמן נהיגה והתנגש בעץ. האם זו תאונת דרכים?
תשובה: זהו מקרה מורכב הדורש הפרדה בין הנזקים. אם הנזק העיקרי הוא מהתקף הלב עצמו (שהוא מחלה טבעית), אין קשר סיבתי לתאונה, כי התאונה היא התוצאה ולא הסיבה. אולם, אם ההתנגשות בעץ גרמה לנזקים נוספים (שברים, זעזוע מוח) או החמירה את מצב הלב (הפכה אירוע קל לקטלני), הרי שלגבי הנזקים הללו מתקיים קשר סיבתי והם יפוצו כנזקי תאונת דרכים. נדרשת חוות דעת רפואית לבידוד הנזקים.
3. נהג עצר בצד הדרך לעשות את צרכיו ונפגע מרכב חולף. את מי תובעים?
תשובה: השאלה היא האם הוא נחשב "הולך רגל" או "משתמש ברכב". הפסיקה קבעה שאם העצירה הייתה מותרת וחיונית, והיציאה מהרכב היא חלק מהסיכון התעבורתי, הוא עדיין נחשב משתמש ברכב שלו. עם זאת, במקרה של עשיית צרכים המנותקת מהנסיעה, הנטייה היא לראות בו הולך רגל. המשמעות היא שהוא יתבע את הביטוח של הרכב הפוגע בו, ולא את הביטוח של הרכב שלו.
4. האם סגירת דלת על האצבע נחשבת תאונת דרכים?
תשובה: כן, ובלבד שהפעולה נעשתה למטרות תחבורה. אם הסגירה הייתה בסיום הנסיעה (לאחר הירידה) או בתחילתה (לפני הכניסה), הקשר הסיבתי מתקיים והפיצוי יהיה לפי חוק הפלת"ד. אולם, אם אדם סתם ניקה את הרכב בחניה, או נכנס לקחת משקפי שמש ששכח ללא כוונה לנסוע, וסגר את הדלת על היד, זה לא ייחשב תאונת דרכים אלא תאונה ביתית, כי לא הייתה מטרה תחבורתית ("מבחן המטרה").
5. רכב התפוצץ בחניה בגלל מטען חבלה (חיסול חשבונות). האם זו תאונת דרכים?
תשובה: לא. החוק מחריג במפורש "מאורע שנגרם במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם". כאשר המקור לנזק הוא מעשה פלילי מכוון (פיצוץ מטען), הקשר הסיבתי התעבורתי מתנתק והאירוע עובר למישור הפלילי או הנזיקי הרגיל. הנפגע לא יקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב, אלא יצטרך לתבוע את העבריינים או את המדינה (אם זה אירוע טרור).
6. האם פגיעה בזמן טעינת קניות מהסופר לבגאז' נחשבת תאונת דרכים?
תשובה: ברוב המקרים לא. החוק מחריג את "הטעינה והפריקה" כשהרכב עומד. אם אדם עומד מחוץ לרכב ומעמיס שקיות, ונפגע מדלת הבגאז' שנסגרה עליו או מכאב גב פתאומי, אין קשר סיבתי לתאונת דרכים לפי הפלת"ד. החריג היחיד הוא אם הטעינה נעשתה תוך כדי עליה לרכב (למשל, הנחת התיק במושב תוך כדי התיישבות), שאז פעולת הכניסה גוברת והאירוע מוכר.
7. מה דינו של רוכב קורקינט חשמלי שנפל ללא מגע עם רכב אחר?
תשובה: ב-2026, הפסיקה עדיין נוטה שלא להכיר בקורקינט חשמלי (ובאופניים חשמליים) כ"רכב מנועי" לעניין חוק הפלת"ד, משום שאין להם חובת ביטוח ורישוי מלאה כמו לאופנוע. לכן, רוכב שנפל לבד אינו זכאי לפיצוי אוטומטי. עליו להוכיח רשלנות של גורם אחר (כמו בור בכביש) ולתבוע בנזיקין רגיל. הקשר הסיבתי לחוק הפלת"ד לא מתקיים.
8. ילד נשכח ברכב לוהט ונפגע. האם זו תאונת דרכים?
תשובה: זוהי סוגיה טראגית וכואבת. הפסיקה קבעה כי שכחת ילד ברכב היא חלק מה"שימוש" ברכב בסיום הנסיעה (חלק מפעולת הירידה שלא הושלמה כראוי), או לחלופין, שהחום ברכב הוא "גורם סיכון" הנובע מהמבנה של הרכב. לכן, ברוב המקרים האירוע מוכר כתאונת דרכים וההורים זכאים לפיצוי מחברת הביטוח (עבור הילד), למרות הרשלנות שלהם, שכן אשם אינו רלוונטי.
9. האם פגיעה ממלגזה במפעל היא תאונת דרכים או תאונת עבודה?
תשובה: היא יכולה להיות גם וגם. מלגזה מוגדרת כ"רכב מנועי" אם היא נעה בכוח מכני על הקרקע. אם התאונה קרתה תוך כדי נסיעה או ניצול הכוח המכני של המלגזה, היא תאונת דרכים. במקרה כזה, הנפגע יתבע את הביטוח של המלגזה. מכיוון שזו גם תאונת עבודה, הביטוח הלאומי ישלם ראשון, וחברת הביטוח תשלים את היתרה (ניכוי גמלאות).
10. אדם נשען על רכב חונה, הרכב הידרדר והוא נפגע. האם יש קשר סיבתי?
תשובה: כן. "הידרדרות או התהפכות של הרכב" היא אחת החלופות המפורשות בחוק המוגדרות כתאונת דרכים, גם אם המנוע היה כבוי. הסיכון של הידרדרות הוא סיכון תעבורתי מובהק. לכן, גם אם הנפגע סתם נשען על הרכב ללא כוונה לנסוע, עצם ההידרדרות יוצרת את הקשר הסיבתי הנדרש לפיצוי.
11. מה קורה אם נפגעתי מסלע שעף ממשאית נוסעת?
תשובה: זהו מקרה קלאסי של "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו". החוק מכיר בכך במפורש כתאונת דרכים. הסלע הוא חלק מהסיכון התעבורתי שיוצרת המשאית. הקשר הסיבתי מתקיים בין נסיעת המשאית לבין הפגיעה, והנפגע יתבע את חברת הביטוח של המשאית (או את קרנית אם המשאית ברחה).
12. נהג יצא מהרכב לתדלק והחליק על כתם שמן. האם זו תאונת דרכים?
תשובה: בדרך כלל לא. תדלוק אינו נחשב ל"תיקון דרך" (כי הוא פעולה שגרתית בתחנה ייעודית) ואינו חלק מ"הנסיעה" עצמה. לכן, נפילה בתחנת דלק מנתקת את הקשר הסיבתי לשימוש התעבורתי ברכב. הנפגע יצטרך להגיש תביעת נזיקין רגילה נגד תחנת הדלק בגין רשלנות (מפגע השמן), ולא נגד ביטוח החובה של הרכב.
13. האם הוצאת חפץ אישי (טלפון) שנפל מתחת לכיסא נחשבת תאונה?
תשובה: תלוי מתי זה קרה. אם זה קרה תוך כדי נסיעה וגרם להתנגשות, בוודאי שכן. אם זה קרה בסיום הנסיעה, כחלק מפעולת הירידה מהרכב, גם כן. אבל, אם אדם חזר לרכב חונה שעה אחרי הנסיעה רק כדי לקחת את הטלפון, ונתפס לו הגב, זה לא ייחשב תאונת דרכים כי המטרה לא הייתה תחבורתית ("מבחן המטרה התחבורתית").
14. רכב חונה בחניה מותרת נפגע מרכב אחר. האם יושבי הרכב החונה זכאים לפיצוי?
תשובה: כן, אך יש דקות משפטית. מי שפגע בהם הוא הרכב הנוסע. מבחינת החוק, הרכב החונה הוא כמו "עצם דומם" (כמו קיר). לכן, יושבי הרכב החונה נחשבים להולכי רגל שנפגעו על ידי הרכב הנוסע. הם יתבעו את הביטוח של הרכב הפוגע, ולא את הביטוח של הרכב שבו ישבו (אלא אם כן החניה הייתה במקום אסור שיוצר סיכון, שאז הם משתמשים ברכב שלהם).
15. האם פגיעה מכרית אוויר שנפתחה בטעות נחשבת תאונה?
תשובה: כן. התפוצצות של חלק מהרכב היא סיכון הנובע מהמבנה המכני שלו. גם אם הרכב עמד ברמזור והכרית התפוצצה ללא התנגשות, הנזק נגרם "עקב" השימוש ברכב והסיכון הטמון בו. הקשר הסיבתי מתקיים והנהג זכאי לפיצוי מלא.
16. מה דינו של אדם שנפגע בזמן גרירת רכב?
תשובה: גרירה היא שימוש ברכב. אם אדם נפגע מהכבל שנקרע, או מהרכב הנגרר שהידרדר, זהו אירוע תאונתי. השאלה את מי תובעים (הגורר או הנגרר) היא מורכבת, אך מבחינת הנפגע יש כיסוי ביטוחי. בדרך כלל האחריות מוטלת על הרכב הגורר שמפעיל את הכוח המכני, אך לעיתים האחריות מתחלקת.
17. האם התאבדות בקפיצה לכביש נחשבת תאונת דרכים?
תשובה: עבור המתאבד, לא. כוונה שוללת פיצוי. עבור הנהג שפגע בו ונפגע בעצמו (פיזית או נפשית), כן. הנהג לא התכוון לתאונה, ומבחינתו זהו אירוע תאונתי בלתי צפוי שקרה עקב השימוש ברכב. הוא זכאי לפיצוי מהביטוח של עצמו, למרות שהתאונה נגרמה באשמת המתאבד.
18. האם נזק נפשי לצופה מהצד (קרוב משפחה) מוכר?
תשובה: כן, זוהי "הלכת אלסוחה". אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, בן זוג) לא היה מעורב בתאונה אך ראה אותה או שמע עליה, ולקה כתוצאה מכך בנזק נפשי קשה ומשמעותי (פסיכוזה, נכות נפשית קבועה), הוא מוכר כנפגע משני וזכאי לפיצוי, למרות שלא היה פיזית ברכב. הקשר הסיבתי מורחב כאן גם לנזק עקיף בשל עוצמת הטראומה.
19. האם כניסה לרכב כדי לקחת מצית נחשבת שימוש?
תשובה: לא. פעולה כזו נכשלת ב"מבחן המטרה התחבורתית". הרכב שימש באותו רגע כמחסן ולא ככלי תחבורה. אם המצית התפוצץ או הדלת נטרקה, זהו אירוע נזיקי רגיל ולא תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד.
20. מה קורה אם לא ניתן לקבוע איזה רכב גרם לפגיעה (תאונת שרשרת)?
תשובה: במקרה של "תאונה מעורבת" שבה לא ידוע איזה מגע גרם לנזק, החוק קובע הסדר של חלוקת אחריות. אם הנפגע היה מחוץ לרכב, כל הרכבים המעורבים ישלמו לו "ביחד ולחוד". אם הנפגע היה בתוך אחד הרכבים, הוא תובע את הביטוח של הרכב שבו נסע, ללא קשר לשאלה מי פגע במי. זהו היתרון של משטר האחריות המוחלטת, אין צורך לחקור את הפיזיקה של התאונה כדי לקבל כסף.
מהו "קשר סיבתי" ומדוע הוא לב ליבה של תביעת נזיקין?
הקשר הסיבתי הוא החוליה המקשרת בין מעשיו של המזיק (הנתבע) לבין הנזק שנגרם לניזוק (התובע). הוא לב ליבה של התביעה מכיוון שבלעדיו, גם אם נגרם נזק וגם אם הוכח שהנתבע פעל באופן לא זהיר, לא ניתן להטיל עליו אחריות. כדי שתביעה תצליח, יש להוכיח שהנזק לא היה נגרם "לולא" מעשיו של הנתבע, ושנזק מסוג זה היה צפוי מראש.
מה ההבדל בין "קשר סיבתי עובדתי" ל"קשר סיבתי משפטי"?
הקשר הסיבתי העובדתי עונה על השאלה "האם המעשה גרם לנזק?" הוא נבחן על פי "מבחן ה'לולא'". לדוגמה, "לולא" הנהג היה נוסע במהירות מופרזת, התאונה לא הייתה מתרחשת. הקשר הסיבתי המשפטי עונה על השאלה "האם המזיק צריך להיות אחראי על הנזק?". הוא נבחן על פי "מבחן הצפיות", ובודק האם המזיק יכול היה וצריך היה לצפות מראש את הנזק שנגרם. שני המבחנים הללו צריכים להתקיים כדי להטיל אחריות.
כיצד מוכיחים קשר סיבתי בתאונת דרכים?
בתביעת נזקי גוף בתאונת דרכים, הוכחת הקשר הסיבתי היא לרוב פשוטה יחסית. די בכך שהנפגע יוכיח שנגרם לו נזק גופני, ושהנזק נגרם "עקב שימוש ברכב מנועי" כדי לקבל פיצוי מחברת הביטוח. עם זאת, במקרים מורכבים יותר, כמו כאשר הנפגע סבל ממצב רפואי קודם, יש צורך בחוות דעת של מומחה רפואי שתקשר בין התאונה לבין החמרת המצב.
האם ניתן לתבוע פיצוי על נזק נפשי?
כן, בהחלט. דיני הנזיקין מכירים בנזק נפשי כנזק בר פיצוי לכל דבר ועניין. עם זאת, הוכחת נזק נפשי, כגון הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD), היא לרוב מורכבת יותר ודורשת אבחנה וחוות דעת של פסיכיאטר או פסיכולוג קליני שיוכיח את הקשר בין הנזק הנפשי לאירוע.
מהו תפקידו של עורך הדין בהוכחת קשר סיבתי?
תפקידו של עורך הדין הוא קריטי. הוא אינו רק מייצג, אלא שותף לדרך המנצח על הוכחת הקשר הסיבתי. עורך הדין מנתח את נסיבות המקרה, אוסף ראיות (כמו מסמכים רפואיים, תמונות ועדויות), ומכין את התיק להוכחה משפטית. במקרים של רשלנות רפואית או נזק כספי, הוא יגייס מומחים שיכתבו חוות דעת שתבסס את הקשר הסיבתי.
האם ניתן לתבוע על נזק כספי?
כן, דיני הנזיקין חלים גם על נזק כספי. כדי להוכיח נזק כספי, יש להוכיח שההתנהלות של הנתבע היא זו שגרמה באופן ישיר לנזק. לדוגמה, אם בעל עסק הפסיד כסף כתוצאה מפרסום שקרי של מתחרה, עליו להוכיח כי הפרסום הוא הגורם היחיד שהוביל להפסד.
האם הפסיקה שינתה את מבחן הקשר הסיבתי?
כן. הפסיקה של בתי המשפט, ובתי המשפט העליון, יצרה גמישות במבחני הקשר הסיבתי, במיוחד במקרים של נזקים שקשה להוכיח אותם באופן חד-משמעי. בתי המשפט נוטים להתחשב במקרים כאלה במאזן הצדק, ומאפשרים לתובע להוכיח את הנזק גם על בסיס ראיות נסיבתיות.
מה ההבדל בין "גורם נזק" ל"גורם סיכון"?
"גורם נזק" הוא אדם או תאגיד שגרמו נזק בפועל. "גורם סיכון" הוא גורם שעלול היה לגרום נזק, אך בפועל לא גרם לו. בתביעת נזיקין יש להוכיח שהנתבע הוא "גורם נזק", ולא רק "גורם סיכון".
האם ניתן לתבוע על נזק שנגרם בעבר?
כן. דיני הנזיקין מאפשרים לתבוע על נזק שנגרם בעבר, ובתנאי שהתביעה תוגש במועד שנקבע בחוק ההתיישנות.
האם עורך דין יכול לעזור לי לנהל תביעת נזיקין?
כן. עורך דין המתמחה בדיני נזיקין יכול לסייע לכם להבין את הכללים, לנהל משא ומתן עם הצד המפר ולהגיע להסדר הוגן.
לסיכום: לא מספיק להיות צודק, צריך להוכיח
סוגיית הקשר הסיבתי היא זירת הקרב המתוחכמת ביותר בדיני הנזיקין. זהו המקום שבו תיקים של מיליונים קמים ונופלים. כפי שראינו, לא די בכך שנגרם לכם נזק כבד, ואפילו לא די בכך שהצד השני היה רשלן. האתגר האמיתי הוא לחבר את הנקודות בקו ישר, רציף ובלתי ניתן לערעור.
בין אם מדובר ב"גולגולת דקה", בנזק ראייתי או בעמימות מדעית, המשפט מציע כלים רבי עוצמה להתגבר על הקשיים, אך השימוש בהם דורש מיומנות משפטית ברמה הגבוהה ביותר.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, המומחים לתאונות דרכים
במשרד ליעוז בלסיאנו בבת ים, אנו לא רק עורכי דין, אלא אסטרטגים של הוכחות. אנו עובדים עם מיטב המומחים הרפואיים, המהנדסים והחוקרים כדי לבנות את הקשר הסיבתי בתיק שלכם בצורה ששום חברת ביטוח לא תוכל לנתק. אנו יודעים להפוך עמימות לוודאות, ומורכבות לפיצוי.
הנזק שלכם הוא לא צירוף מקרים. תנו לנו להוכיח זאת. צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ ובחינת התיק.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | מנצחים בפרטים הקטנים.
הקשר הסיבתי | המפתח לפיצוי צודק
הוכחת קשר סיבתי היא החוליה המקשרת בין נזק שנגרם לבין אחריות המזיק. זהו עמוד התווך של כל תביעת נזיקין. כפי שראינו, המבחנים שפיתחה הפסיקה, הן העובדתי ("מבחן ה'לולא'") והן המשפטי ("מבחן הצפיות"), נועדו לוודא שהאחריות מוטלת על מי שבאמת גרם לנזק. הבנת הכללים הללו וכיצד ליישם אותם היא קריטית כדי להבטיח שהפיצוי שיגיע לכם ישקף באופן מלא את הנזק שנגרם לכם.
משרדנו הוא משרד עורכי דין ותיק ומוביל, המתמחה בדיני נזיקין. אנו מלווים יחידים ועסקים בהצלחה רבה כבר למעלה מעשור, ומעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בכל סוגיות הנזיקין | החל מתאונות דרכים, דרך רשלנות רפואית ועד לתביעות אחרות. אנו מבינים את מורכבות הדין, ואת הדילמות שהאדם המתמודד עם נזק חווה, ונדע כיצד לבנות את התיק שלכם בצורה הטובה ביותר, כדי להבטיח את מימוש מלוא זכויותיכם.
צרו קשר עוד היום כדי לוודא שזכויותיכם מוגנות.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
מקצוענים