עברתם תאונה ב-2026 ? 5 הצעדים הראשונים שיקבעו את גובה הפיצוי (ועוד הרבה יותר)

 

צ'ק ליסט חירום: מה לעשות דקה אחרי התאונה?

1. צלמו הכל: לא רק את הנזק לרכב. צלמו את עצמכם, את מנח הגלגלים, סימני בלימה, תמרורים, שברי זכוכית ואת הצד השני.

2. שתקו: החליפו פרטים (רישיון, ביטוח) אבל אל תתנצלו ואל תגידו "לא ראיתי". כל מילה מוקלטת.

3. התפנו למיון: גם אם "רק קצת כואב". גשו לבדיקה רפואית מיד. בלי מסמך רפואי ראשוני: אין קייס.

4. אל תחתמו: חוקר ביטוח ינסה להחתים אתכם על "העדר תביעות". סרבו בנימוס.

5. התקשרו אלינו או השאירו פרטים ונחזור בהקדם: עוד לפני הדיווח הטלפוני לחברת הביטוח, קבלו הנחיות מדויקות. 03-5550494

הטעות מול הפעולה הנכונה בזירה

הפעולה בזירה	הטעות הנפוצה (שעולה ביוקר)	הפעולה המקצועית (שמגדילה פיצוי)
מול הנהג השני	"סליחה, לא ראיתי אותך" / התנצלות.	שתיקה. מחליפים פרטים יבשים בלבד. כל מילה שלכם תירשם ותשמש נגדכם להפחתת פיצוי.
פינוי רפואי	"אני מרגיש טוב, אלך לרופא מחר".	פינוי מיידי. הזמינו אמבולנס או סעו למיון מיד. "ניתוק רצף טיפולי" הוא התירוץ מס' 1 של הביטוח לא לשלם.
הודעה לביטוח	דיווח טלפוני נרגש ומפורט למוקדנית.	דיווח יבש על עצם קיום התאונה בלבד. לא למסור גרסה על איך זה קרה לפני התייעצות עם עו"ד.
צילום הזירה	צילום הנזק לרכב בלבד.	צילום פנורמי: תמרורים, מיקום הרכבים, סימני בלימה, שברי זכוכית על הכביש ולוחית הרישוי של השני.

לתעד לתעד לתעד

פרק 1: השקט שלפני הסערה המשפטית

בום. רעש של מתכת נמעכת, ריח של גומי שרוף, ושקט פתאומי ומפחיד. תאונת דרכים היא אירוע שמחלק את החיים ל"לפני" ו"אחרי". בתוך הכאוס, הבלבול והאדרנלין המשתולל, האינסטינקט הראשוני הוא לבדוק שכולם בסדר, ואולי לכעוס על הנהג השני. אבל בדיוק ברגעים הללו, כשאתם הכי פחות מרוכזים, נקבע גורל התיק המשפטי שלכם. הפעולות שתבצעו (או לא תבצעו) ב-60 הדקות הראשונות אחרי התאונה, יקבעו האם תקבלו פיצוי של 10,000 ש"ח או של 500,000 ש"ח בעוד שנתיים. חברות הביטוח בונות על הבלבול שלכם. הן יודעות שאנשים בהלם עושים טעויות.

בפרק זה, ה-1 במדריך המקיף לדיני נזיקין מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, נלמד אתכם איך להתנהל בקור רוח בתוך הכאוס. נבין מהי באמת "תאונת דרכים" (זה מפתיע משחשבתם), וניתן לכם צ'ק-ליסט פעולה מציל חיים, ופיצויים.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

חלק א': המלכודת המשפטית | מהי בכלל "תאונת דרכים"?

1. ההגדרה בחוק: לא מה שחשבתם

האינטואיציה אומרת שתאונת דרכים היא התנגשות בין שני רכבים בכביש.

אבל החוק הישראלי (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, המכונה "הפלת"ד") חושב אחרת. ההגדרה המשפטית היא רחבה, מורכבת וקריטית:

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה."

למה זה חשוב? כי אם האירוע שלכם נכנס להגדרה הזו: אתם זכאים לפיצוי כמעט אוטומטי ("אחריות מוחלטת"), לא משנה מי אשם. אם אתם נופלים מחוץ להגדר, אתם בבעיה משפטית מורכבת (תביעת נזיקין רגילה הדורשת הוכחת רשלנות).

2. שלושת המרכיבים שיקבעו את התיק

כדי לדעת אם יש לכם "קייס" לפי חוק הפלת"ד, צריך לנתח את ההגדרה:

א. "נזק גוף": גם הנפש מדממת

החוק לא מפצה על הפגוש שנמעך (זה ביטוח רכוש), אלא על בני האדם.

"נזק גוף" הוא לא רק רגל שבורה. הוא כולל:

• פגיעות פיזיות: שברים, חבלות, "צליפת שוט" (כאבי צוואר).

• פגיעות נפשיות: חרדה, סיוטים, פוסט-טראומה (PTSD) שהתפתחה בעקבות האירוע.

• מחלות נלוות: התקף לב שנגרם מרוב לחץ בזמן התאונה, או החמרה של סוכרת עקב הטראומה.

  הכלל: אם יש קשר סיבתי רפואי בין האירוע לנזק: זה נחשב.

ב. "שימוש ברכב מנועי": המוקש הגדול

האם נפילה ביציאה מהרכב היא תאונה? כן. האם תיקון פנצ'ר הוא תאונה? תלוי.

הפסיקה הרחיבה מאוד את המונח "שימוש":

• כניסה ויציאה: מעדתם כשפתחתם את הדלת כדי לצאת? זו תאונת דרכים.

• טיפול דרך: החלפת גלגל או מילוי מים במהלך הנסיעה (כדי להמשיך לנסוע) נחשבים תאונה. (תיקון הרכב בחניה בבית, לא נחשב!).

• הידרדרות: רכב שחנה לא טוב, הידרדר ומחץ מישהו: זו תאונת דרכים.

• התפוצצות: רכב שעלה באש תוך כדי נסיעה עקב תקלה מכנית.

ג. "למטרות תחבורה": הגבול הדק מול תאונת עבודה

השימוש חייב להיות לצורך נסיעה/הובלה.

מה לא נחשב? רכב שמשמש כ"מכונה".

דוגמה קלאסית: אם מפעיל מנוף שנמצא על משאית נפגע מהמנוף בזמן עבודה נייחת, זו תאונת עבודה רגילה ולא תאונת דרכים (כי המנוף לא שימש לתחבורה באותו רגע). ההבחנה הזו קריטית כי היא משנה את הכתובת לתביעה.

חלק ב': "שעת הזהב" | מה עושים מיד אחרי הבום?

3. עצרו, נשמו, פעלו (צ'ק ליסט חירום)

הדקות הראשונות הן כאוטיות. הנה סדר הפעולות המורחב שיבטיח שלא תעשו טעויות:

שלב 1: הצלת חיים (לפני הכסף)

הכלל הראשון הוא לא להחמיר את המצב. לבשו אפוד זוהר, הציבו משולש אזהרה, והזעיקו את מד"א (101) ומשטרה (100) אם יש פצועים.

אל תשחקו אותה גיבורים: גם אם אתם מרגישים "בסדר", האדרנלין מסתיר את הכאב. אל תסרבו לפינוי אם הפרמדיק ממליץ עליו.

שלב 2: המצלמה היא העד הכי טוב שלכם

אל תסמכו על הזיכרון ואל תסמכו על הנהג השני שיגיד "הכל יהיה בסדר". הוציאו טלפון ותעדו בטירוף:

• הזירה: צלמו מרחוק את המיקום של שני הרכבים (לפני שמזיזים אותם, אם אפשר בבטחה).

• הנזק: צלמו את המעיכות, השריטות והשברים, ברכב שלכם וברכב הפוגע.

• המפגעים: יש שמן על הכביש? בור? תמרור מוסתר? צלמו את זה. זה יכול להטיל אחריות על העירייה.

• הפגיעות: יש לכם סימן כחול? שריטה? צלמו את עצמכם.

שלב 3: מודיעין ואיסוף פרטים

אל תסתפקו בטלפון. צלמו פיזית את המסמכים של הנהג השני:

• רישיון נהיגה (ודאו שהוא בתוקף).

• תעודת ביטוח חובה (קריטי!).

• מספר טלפון.

• עדים: יש אנשים שעצרו לעזור? קחו מהם שם וטלפון עכשיו. בעוד שעה הם ייעלמו ולעולם לא תמצאו אותם. עדות ניטרלית שווה זהב.

ההשקפה הנכונה: כל מסמך רפואי = כסף בסוף

חלק ג': הניירת שמייצרת כסף | הצעדים שאחרי

4. המרוץ לתיעוד הרפואי

הכלל המשפטי הוא אכזרי: "לא כתוב, לא קרה".

מיד אחרי התאונה (באותו יום או למחרת בבוקר), גשו למיון או למוקד רפואי.

מילות הקסם: כשהרופא שואל מה קרה, הגידו בבירור: "עברתי תאונת דרכים".

ודאו שהרופא כותב את המילים האלו בסיכום הביקור. אל תגידו "סתם כואב לי הגב".

פרטו כל כאב: צוואר, ראש, גב, סחרחורת, בחילה, חרדה. אם לא תתלוננו על הברך ביום הראשון, חברת הביטוח תטען בעוד חצי שנה שהכאב בברך לא קשור לתאונה.

5. המשטרה בתמונה (אישור משטרה)

כדי שחברת הביטוח תתייחס אליכם, וכדי שבית החולים לא יחייב אתכם בתשלום על המיון, אתם חייבים "אישור משטרה".

גשו לתחנת אגף התנועה עם:

1. תעודת זהות ורישיון נהיגה.

2. תעודת ביטוח.

3. פרטי הרכב השני.

4. המסמכים הרפואיים הראשוניים.

   בתמורה תקבלו טופס אישור משטרה. שמרו אותו כמו יהלום.

6. הטעות של ה"סמוך": למה צריך עורך דין מיד?

חברות הביטוח הן גופים מיומנים. ברגע שתדווחו על תאונה, נפתח אצלן "תיק תביעה". מטרתן היא לשלם כמה שפחות.

חוקר מטעמן עשוי להתקשר אליכם "רק לשאול מה שלומכם" ולהקליט אתכם אומרים "אני מרגיש מצוין, הכל עבר". ההקלטה הזו תעלה לכם ביוקר.

עורך דין מומחה הוא "כיפת הברזל" שלכם. הוא ינחה אתכם מה לומר, למי ללכת, ואיך לתעד את הנזק כדי למקסם את הפיצוי.

טבלה אסטרטגית: התנהלות חובבנית מול התנהלות מקצועית בזירה

⚠️ התנהלות מפסידה (חובבנית)	🛡️ התנהלות מנצחת (מקצועית)
בזירה: מחליפים טלפונים ולוחצים יד ("נסתדר").	בזירה: מצלמים רישיון, ביטוח, נזקים, כביש ולוקחים פרטי עדים.
רפואי: הולכים הביתה לנוח ("זה יעבור").	רפואי: מתפנים למיון/מוקד מיד, ומתלוננים על כל מיחוש.
דיווח: מספרים לרופא "נפלתי" או "כואב לי".	דיווח: מתעקשים שיירשם בתיק הרפואי: "תאונת דרכים".
המשך: מחכים שחברת הביטוח תציע פיצוי.	המשך: פונים לעו"ד מיד לבניית אסטרטגיה רפואית-משפטית.
ביטוח: מדברים חופשי עם החוקר של הביטוח.	ביטוח: מפנים כל פנייה לעורך הדין המייצג בלבד.

לייעוץ בנושא תאונה

תיעוד זירת האירוע | איסוף מסמכים | תאונת דרכים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

פרק 2: הכסף | את מי תובעים ומי משלם?

7. המהפכה הישראלית: "אחריות מוחלטת" (לא משנה מי אשם!)

זהו הסוד הגדול שחברות הביטוח לא ממהרות להדגיש.

בניגוד לתביעות על פח הרכב (נזקי רכוש), שם יש חשיבות קריטית לשאלה "מי אשם בתאונה", כשמדובר בנזקי גוף, האשמה לא רלוונטית לחלוטין.

חוק הפלת"ד בישראל קבע עיקרון סוציאלי של "אחריות מוחלטת".

מה זה אומר?

גם אם נסעתם באור אדום, הייתם שיכורים, וסימסתם בנהיגה ונכנסתם בעמוד, עדיין מגיע לכם פיצוי מלא על נזקי הגוף שלכם.

מערכת המשפט הפרידה בין השאלה הפלילית/תעבורתית (המשטרה תעניש אתכם) לבין השאלה הנזיקית (הביטוח ישלם לכם לטיפול ושיקום). לכן, לעולם אל תוותרו על תביעה בגלל שאתם מרגישים "אשמים".

8. המטריצה: את מי בדיוק אני תובע?

בתאונה מעורבים לעיתים מספר רכבים, נהגים והולכי רגל. הבלבול חוגג: האם אני תובע את הנהג שנכנס בי? האם את הביטוח שלי?

הכלל הוא פשוט: כל אחד תובע את הביטוח של הרכב שבו הוא היה.

הנה המדריך לפי סוג הנפגע:

• הנהג: תובע אך ורק את ביטוח החובה של הרכב שלו. לא מעניין אותו מי הנהג השני שנכנס בו, ולא מעניין אותו הביטוח של הנהג השני.

• הנוסע (טרמפיסט/משפחה): תובע את ביטוח החובה של הנהג שהסיע אותו. (שימו לב: לא נעים לתבוע חבר או בן משפחה, אבל בפועל התביעה היא נגד חברת הביטוח, והנהג לא משלם מכיסו ולא נפגעת לו הפרמיה בביטוח חובה).

• הולך רגל / רוכב אופניים (רגיל): תובע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.

• תאונת שרשרת: כל נהג וכל נוסע תובעים את הביטוח של הרכב הספציפי שבו הם ישבו. לא משנה מי התחיל את השרשרת.

9. תאונה עצמית: התאונה השקטה

רוב האנשים חושבים שתאונה חייבת לכלול שני רכבים. טעות.

נכנסתם בעמוד בחניון? איבדתם שליטה והתחלקתם לתעלה? נסגרתם על האצבע עם הדלת?

זוהי תאונה עצמית.

הדין הוא אותו דין: אתם תובעים את ביטוח החובה שלכם. אין צד שני להאשים, והפיצוי יכול להגיע למאות אלפי שקלים אם נגרם נזק גופני מתמשך. אל תזלזלו בתאונות "קטנות" שקרו באשמתכם הבלעדית.

10. הסיוט: "פגע וברח" או נהג ללא ביטוח (קרנית)

מה קורה אם הולך רגל נפגע מרכב שברח? או אם נוסע נפצע ברכב שבו לנהג לא היה ביטוח חובה בתוקף?

האם הם נשארים ללא פיצוי?

התשובה היא לא. המחוקק הישראלי הקים את "קרנית": קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

קרנית היא "רשת הביטחון" של המדינה. היא נכנסת בנעלי חברת הביטוח ומשלמת פיצויים במקרים הבאים:

1. תאונת פגע וברח (כשהנהג לא ידוע).

2. הנהג היה חסר ביטוח / רישיון (והנפגע הוא הולך רגל או נוסע תמים שלא ידע זאת).

3. רכב גנוב.

4. חברת הביטוח פשטה את הרגל.

אזהרה חמורה לנהגים: אם נהגתם ללא ביטוח חובה ונפצעתם בעצמכם, אין לכם את מי לתבוע. קרנית לא מפצה נהגים שעברו על החוק ולא ביטחו את עצמם. אתם נשארים עם הנזק הגופני ועם הנטל הכלכלי לבד.

11. ההבדל הקריטי: נזק גוף (חובה) מול נזק פח (צד ג'/מקיף)

חשוב לעשות סדר בראש:

• נזקי גוף (כאב, שברים, נכות): מכוסים ע"י ביטוח חובה. כאן אין משמעות לאשמה.

• נזקי רכוש (פח, טוטאלוס): מכוסים ע"י ביטוח מקיף או צד ג'. כאן יש משמעות לאשמה.

  לכן, ייתכן מצב אבסורדי: בית המשפט יקבע שאתם אשמים בתאונה ולכן לא תקבלו כסף על תיקון הרכב (הפח), אבל במקביל תקבלו חצי מיליון שקל על הפריצה בדיסק בגב (הגוף). אלו שני מסלולים נפרדים לחלוטין.

📞 הטלפון מהחוקר יגיע מחר בבוקר. תהיו מוכנים. חברות הביטוח מוקלטות. המטרה של הנציג הנחמד בטלפון היא אחת: לגרום לכם להגיד משפט שיפחית את סכום הפיצוי ("היה לי כאב גב עוד קודם", "נסעתי מהר").

אל תנדבו מידע. תנו לנו לנהל את השיחה הזו. הזמינו את "הקונסליירי" (שיחת הכנה מיידית). אנחנו נדריך אתכם בדיוק מה להגיד, מה לא להגיד, ואיך לוודא שהגרסה הראשונה שלכם תואמת את הפיצוי המקסימלי שמגיע לכם. לחצו כאן להנחיות חירום לפני הדיווח לביטוח >>

המטריצה | את מי תובעים?

🤕 הנפגע	🚗 הסיטואציה	🏛️ את מי תובעים?
נהג	כל תאונה (כולל עצמית).	את ביטוח החובה של עצמו.
נוסע	יושב ברכב של חבר/מונית/אוטובוס.	את ביטוח החובה של הנהג שהסיע אותו.
הולך רגל	נפגע מרכב חולף.	את ביטוח החובה של הרכב הפוגע.
הולך רגל	"פגע וברח" (רכב לא ידוע).	את "קרנית" (קרן הפיצויים הממשלתית).
רוכב אופנוע	החליק על שמן בכביש.	את ביטוח החובה של האופנוע.
נהג ללא ביטוח	נפצע בתאונה (באשמתו או שלא).	אין זכאות לפיצוי (למעט חריגים נדירים נגד הנהג השני).

לייעוץ בנושא תאונה

טיפול רפואי ואיסוף המסמכים | צעד חשוב ומשמעותי | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

פרק 3: המתמטיקה של הכאב | איך מחשבים את הפיצוי?

12. זה לא לוטו, זה מדע מדויק

אנשים נוטים לחשוב שפיצויים בתאונות דרכים נקבעים לפי "כמה השופט מרחם עלי" או "כמה עורך הדין שלי צועק חזק".

האמת רחוקה מכך. החוק הישראלי יצר נוסחאות ברורות וקשיחות לחישוב הפיצוי. הפיצוי מורכב מ"קוביות" שנקראות בשפה המשפטית "ראשי נזק".

ככל שתצליחו למלא יותר קוביות ולהוכיח אותן, כך ה"מגדל" הסופי, סכום הפיצוי, יהיה גבוה יותר.

ראשי הנזק מתחלקים לשניים: נזק ממוני (כסף שהפסדתם או תפסידו) ונזק לא ממוני (הכאב והעוגמת נפש).

13. ראש הנזק הראשון: "כאב וסבל" (הנוסחה הקשיחה)

בניגוד לסרטים האמריקאים שבהם חבר מושבעים פוסק מיליונים על "עוגמת נפש", בישראל יש נוסחה מתמטית סגורה לפיצוי על הנזק הלא-כלכלי.

הנוסחה מבוססת על שלושה פרמטרים בלבד:

1. גיל הנפגע: ככל שאתם צעירים יותר, הפיצוי גבוה יותר (כי תסבלו מהנזק יותר שנים).

2. ימי אשפוז: כל לילה בבית חולים שווה כסף.

3. אחוזי הנכות הרפואית: זהו המרכיב החשוב ביותר.

   הסכום המקסימלי: נכון לשנת 2026, הפיצוי המקסימלי לאדם עם 100% נכות הוא כ-200,000 ש"ח בלבד בראש נזק זה.

   ומה אם אין נכות? גם אם יצאתם מהתאונה ללא נכות קבועה ("רק" מכות יבשות), החוק מאפשר לפסוק עד 10% מהסכום המקסימלי (כ-20,000 ש"ח) במקרים של שברים או טיפולים ממושכים.

14. הכסף הגדול: הפסדי שכר (עבר ועתיד)

כאן נמצאים המיליונים.

אם התאונה פגעה ביכולת שלכם לעבוד ולהתפרנס, חברת הביטוח צריכה לפצות אתכם על כל שקל שלא תרוויחו עד גיל הפנסיה.

• הפסד עבר: החזר מלא על ימי המחלה שניצלתם ועל חודשים שישבתם בבית. מחושב לפי תלושי השכר ("נטו") שלפני התאונה.

• הפסד עתיד (היוון): כאן מתבצע חישוב של "פוטנציאל ההשתכרות". אם נקבעה לכם נכות שמונעת מכם לעבוד במקצוע שלכם, מחשבים את הפסד השכר החודשי הצפוי וכופלים אותו במספר החודשים שנותרו עד גיל הפרישה (בחישוב ריבית מיוחד שנקרא "היוון").

  לדוגמה: בחור בן 30 שמרוויח 20,000 ש"ח ואיבד 10% כושר עבודה, יקבל פיצוי מהוון של מאות אלפי שקלים לעתיד.

15. הסוד המקצועי: נכות רפואית VS נכות תפקודית

זהו ההבדל שיכול להכפיל ושליש את התיק.

• נכות רפואית: המספר היבש שקובע הרופא לפי ספר הליקויים (למשל: 5% על קטיעת זרת).

• נכות תפקודית: ההשפעה של הנכות על החיים והעבודה הספציפיים שלך.

  דוגמה מנצחת:

  פסנתרן שאיבד את הזרת יקבל 5% נכות רפואית, אבל 100% נכות תפקודית (כי הוא לא יכול להיות פסנתרן יותר). הפיצוי שלו יהיה אדיר.

  לעומת זאת, עורך דין שאיבד זרת יקבל גם הוא 5% רפואית, אבל 0% תפקודית (כי הוא יכול להמשיך לדבר ולכתוב בבית משפט ללא הפרעה).

  התפקיד של עורך הדין: לשכנע את בית המשפט שהפגיעה שלכם היא תפקודית ופוגעת בקריירה שלכם הרבה יותר ממה שהמספר היבש מראה.

16. עזרת צד ג' והוצאות רפואיות

• עזרת הזולת: אחרי התאונה, אמא שלכם באה לעזור לכם להתקלח, לבשל ולנקות? אשתי לקחה חופש כדי לסיע אותי לטיפולים?

  זה שווה כסף! גם אם בני המשפחה עזרו בחינם, החוק קובע שמגיע לכם פיצוי על הטרחה שלהם ועל הזמן שהם השקיעו במקומכם. במקרים קשים, מדובר על תשלום עבור מטפל סיעודי לכל החיים.

• הוצאות: כל קבלה נחשבת. תרופות, נסיעות במוניות לטיפולים, קנאביס רפואי, אביזרים אורתופדיים. שמרו כל קבלה בשקית (או באפליקציה). מה שאין עליו קבלה - קשה מאוד לקבל עליו החזר.

טבלה 3: המילון הכלכלי | על מה משלמים לי?

💰 ראש הנזק	📋 מה זה אומר?	💡 הטיפ להגדלת הפיצוי
כאב וסבל	פיצוי על עוגמת הנפש, הכאב והטראומה.	תלוי גיל ואשפוז. אשפוז ארוך = יותר כסף בנוסחה.
הפסד שכר עבר	החזר על ימי עבודה שהפסדתם בפועל.	אל תשתמשו בימי חופשה, אלא בימי מחלה (אישורי רופא).
גריעה מגושר השתכרות (עתיד)	תשלום על ירידה בשכר בשנים הבאות.	הוכחת נכות תפקודית גבוהה מהרפואית (השפעה על המקצוע).
עזרת צד ג'	תשלום על עזרה סיעודית או משפחתית.	נהלו יומן: "היום אמא עזרה לי 4 שעות בניקיון".
הוצאות רפואיות	תרופות, נסיעות, רופאים פרטיים.	לשמור קבלות מקוריות. קופ"ח לא מכסה הכל.

לייעוץ בנושא תאונה

פנייה לעורך דין מומחה = הגדלת אחוזי הפיצויי | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

פרק 4: השופט בחלוק לבן | הקרב על אחוזי הנכות

17. הכלל המוזר: למה אסור להביא רופא מהבית?

בתביעות רגילות (רשלנות רפואית, נשיכת כלב, החלקה ברחוב), כל צד מביא מומחה מטעמו. התובע מביא רופא שכותב "יש לו 50% נכות", והנתבע מביא רופא שכותב "אין לו כלום".

בתאונות דרכים (חוק הפלת"ד) החוק שונה לחלוטין.

החוק אוסר עליכם להגיש חוות דעת פרטית. אסור לכם לשלם לרופא כדי שיבדוק אתכם ויכתוב מכתב לבית המשפט.

אז איך מוכיחים נכות?

בית המשפט ממנה "מומחה מטעם בית המשפט". זהו רופא ניטרלי (אורתופד, נוירולוג, פסיכיאטר) שהוא היחיד שמוסמך לבדוק אתכם ולקבוע את אחוזי הנכות. מה שהוא יכתוב בחוות הדעת, זה (כמעט תמיד) מה שהשופט יקבל. לכן, הוא האיש הכי חשוב בתיק.

18. המחסום הראשון: "ראשית ראיה" (לא כתוב = לא מקבלים)

כדי שבית המשפט יסכים בכלל למנות מומחה (שעולה כסף, בדרך כלל על חשבון חברת הביטוח), אתם חייבים להוכיח שמשהו לא בסדר.

ההוכחה הזו נקראת "ראשית ראיה".

זה אומר שחייבים להציג מסמכים רפואיים אותנטיים מקופת החולים שמעידים על בעיה מתמשכת.

• המלכודת: אם התלוננתם על כאבי גב ביום התאונה, ואז נעלמתם לשנה, השופט יגיד: "אין רצף טיפולי, כנראה שזה עבר", ולא ימנה אורתופד.

• הפתרון: רצף טיפולי. הקפידו ללכת לרופא כל שבועיים-שלושה אם הכאב נמשך. לכו לפיזיותרפיה, עשו צילומים, בקשו הפניות. תיק רפואי "עבה" ורציף הוא המפתח למינוי מומחה.

19. יום הדין: הבדיקה אצל המומחה

אחרי המתנה של חודשים, מגיע הרגע. אתם מוזמנים לקליניקה של המומחה.

הבדיקה אורכת בדרך כלל 15 עד 30 דקות בלבד. בזמן הקצר הזה, הרופא צריך להחליט על גורל התיק שלכם.

איך מתנהגים?

1. אל תהיו גיבורים: זה לא הזמן להגיד "יהיה בסדר".

2. אל תהיו שקרנים ("הצגות"): מומחים יודעים לזהות "התחזות" (Malingering) מקילומטר. אם תגידו שאתם לא יכולים להתכופף, אבל הוא יראה אתכם קושרים שרוכים בחדר ההמתנה, הלך התיק. היו אמינים.

3. הכינו "דף תלונות": אל תסמכו על הזיכרון. הגיעו עם דף כתוב ובו רשימה של כל המגבלות שלכם ביום-יום: "קשה לי להרים את הילד", "אני לא מצליח לשבת מול מחשב יותר מ-20 דקות", "יש לי זרמים ביד כשאני נוהג". הגישו את הדף למומחה.

20. המסמכים האסורים

למומחה מותר לשלוח רק מסמכים רפואיים "טהורים" (סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות, צילומים).

אסור בתכלית האיסור לשלוח לו מסמכים שיש בהם "חוות דעת" או מסקנות משפטיות.

למשל: אסור לשלוח מכתב מרופא תעסוקתי שכותב "לדעתי הוא איבד את כושר עבודתו בגלל התאונה". אם מכתב כזה יגיע למומחה, חברת הביטוח תבקש לפסול אותו, והתיק שלכם יתעכב בחודשים ארוכים. עורך הדין שלכם הוא ה"מסננת" שמוודא שרק חומר מותר מגיע לרופא.

21. קיבלנו חוות דעת גרועה. מה עושים?

המומחה כתב שיש לכם 0% נכות? או שהוא קבע שהכאב בגב נובע מ"שינויים ניווניים" (זקנה) ולא מהתאונה?

אל ייאוש. זה לא סוף פסוק.

לכאן נכנס עורך הדין המקצוען עם ארגז כלים:

1. שאלות הבהרה: שולחים למומחה שאלות כתובות חריפות ומנסים לערער את הביטחון שלו במסקנות. "האם ראית שבתיק הרפואי מלפני התאונה אין אף תלונה על הגב?".

2. חקירה בבית משפט: מזמנים את המומחה לדוכן העדים ו"צולים" אותו בחקירה נגדית כדי להוכיח שהוא טעה, או להכריח אותו להודות שיש ספק.

   במקרים רבים, חקירה טובה יכולה להפוך את הקערה ולשכנע את השופט לסטות מדעת המומחה.

כאב חולף, התיק נשאר מה שנראה היום כמו "מכה יבשה", יכול להתברר בעוד חודש כפריצת דיסק שתלווה אתכם לכל החיים. אם תסגרו את התיק מהר מדי עם "פיצוי מהיר" מהביטוח, לא תוכלו לתבוע שוב.

במשרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו, אנחנו לא ממהרים לפשרה זולה. אנחנו בונים את התיק הרפואי שלכם בסבלנות, כדי להבטיח שתקבלו פיצוי שמשקף את הנזק האמיתי והעתידי. [לבדיקת זכאות לפיצוי ובניית אסטרטגיה רפואית-משפטית >>]

עשה ואל תעשה בבדיקה הרפואית

🛑 טעות קריטית (אל תעשה)	✅ התנהלות נכונה (עשה)
להגזים בהצגות: לצרוח מכאב בכל נגיעה קטנה.	להיות אותנטי: להגיב בכאב אמיתי, אך לא תיאטרלי.
לשכוח תלונות: "הראש כואב, אה ושכחתי גם את הברך".	לבוא עם רשימה: להקריא או להגיש דף מסודר עם כל המגבלות.
להתווכח עם הרופא: "אתה לא מבין כלום".	להיות מנומס וענייני: הרופא הוא לא האויב (עדיין).
להסתיר עבר רפואי: "בחיים לא כאב לי הגב קודם".	לומר את האמת: "היה לי כאב לפני 5 שנים, אבל הוא עבר ועכשיו זה חזר חזק יותר".
להגיע לבד: ללכת לאיבוד בדרך ולהגיע בלחץ.	להגיע עם מלווה: בן משפחה שיכול גם להעיד על הקשיים שלכם.

לייעוץ בנושא תאונה

הלכת לרופא? תביא אישור!

פרק 5: הניירת ששווה זהב | איך בונים תיק מנצח?

22. לילה במיון שווה כסף: חשיבות האשפוז

רבים ממהרים לחתום על "שחרור מוקדם" מבית החולים כי הם רוצים לישון במיטה שלהם בבית. זו טעות טקטית.

בחישוב הפיצויים בגין "כאב וסבל" (הנזק הלא-ממוני), לימי האשפוז יש משקל מתמטי ישיר. הנוסחה בחוק מוסיפה סכום כספי עבור כל לילה שבו הייתם מאושפזים.

מעבר לנוסחה היבשה, האשפוז הוא הצהרת חומרה.

כששופט או מומחה רואה שהנפגע שוחרר הביתה אחרי שעתיים במיון, הוא מניח שהפגיעה קלה. כשהוא רואה שהנפגע נשאר להשגחה של יומיים במחלקה אורתופדית, נקודת הפתיחה של התיק משתנה לחלוטין.

הטיפ: אם הרופאים מציעים להישאר להשגחה, הישארו. אי הנוחות הזמנית תשתלם מאוד בפיצוי הסופי.

23. המשוואה הפשוטה: מסמך = כסף

לקוחות נוטים לזלזל בניירת. "הרופא נתן לי הפניה לפיזיותרפיה, שמתי אותה במגירה".

זו טעות שעולה ביוקר. בעולם המשפט, המסמך הרפואי הוא השטר שבו אתם פודים את הכאב.

• הפניה: מוכיחה שהתלוננתם על כאב ושהרופא חשב שיש הצדקה לטיפול.

• מרשם לתרופה: מוכיח שאתם סובלים מכאב שמצריך משככי כאבים (ולא "סתם מתלוננים").

• אישור מחלה: המסמך היחיד שמוכיח שלא יכולתם לעבוד. בלי המסמך הזה, לא תקבלו שקל על ימי ההיעדרות, גם אם באמת שכבתם במיטה שבועיים.

  כלל הברזל: כל נייר שיוצא ממדפסת של רופא, בית מרקחת או מטפל, נכנס לקלסר (או מצולם לטלפון). מה שלא קיים בנייר, לא קיים במציאות המשפטית.

24. המלכודת השקטה: "חור ברצף הטיפולי"

זה התסריט הנפוץ ביותר לכישלון תיק:

נפגעתם בתאונה, הלכתם למיון, כאב לכם הגב. חזרתם הביתה, סבלתם בשקט, לקחתם אדוויל, ורק אחרי 4 חודשים כשהכאב נהיה בלתי נסבל, חזרתם לאורתופד.

חברת הביטוח תחגוג על זה. היא תטען: "ניתוק הקשר הסיבתי".

הם יגידו: "אם באמת כאב לו מהתאונה, הוא היה הולך לרופא מיד. העובדה שהוא לא הלך 4 חודשים מוכיחה שהכאב עבר, ומה שיש לו עכשיו זה בגלל שהוא הרים ארגז בעבודה או ישן עקום".

הפתרון: התמדה סיזיפית. גם אם נדמה לכם שהרופא לא עוזר, לכו אליו. תייצרו "רעש רפואי". בקרו אצל רופא המשפחה, האורתופד, הנוירולוג והפיזיותרפיסט באופן קבוע ורציף מרגע התאונה ועד התייצבות המצב. התיעוד הרציף הוא החומת המגן שלכם.

25. תקשיבו לאדריכל: למה עורך הדין "מציק" לכם?

לפעמים עורך הדין נראה כמו נודניק. הוא שולח אתכם לעוד בדיקת CT, דורש שתלכו למרפאת כאב, או מבקש שתביאו אישור מעביד ישן.

"בשביל מה צריך את זה? אין לי כוח", אתם אומרים.

אבל עורך הדין הוא האדריכל שבונה את התיק. הוא רואה את הנולד.

הוא יודע שבעוד שנתיים, כשהמומחה יבדוק אתכם, אם לא יהיה בתיק בדיקת MRI עדכנית, המומחה יקבע 0% נכות.

הוא יודע שאם לא תלכו למרפאת כאב, השופט יחשוב שהכאב שלכם הוא "קל".

המשמעת משתלמת: לקוח "ממושמע" שמבצע את ההנחיות הטקטיות של עורך הדין גם כשזה לא נוח, גם כשצריך להפסיד בוקר עבודה בשביל בדיקה, הוא לקוח שיקבל פיצוי גבוה פי כמה מלקוח "עצלן". המאמץ הקטן שלכם היום הוא המנוף שלנו במו"מ מחר.

26. שמירת קבלות: הכסף הקטן מצטבר לגדול

מוניות לטיפולים? חנייה בבית חולים? השתתפות עצמית בתרופות? עזרה בתשלום למנקה כי הגב תפוס?

זה נראה כסף קטן, 50 שקל פה, 100 שקל שם.

בסוף התיק, הסכומים הללו מצטברים לאלפי שקלים תחת סעיף "הוצאות רפואיות ונסיעות".

בית המשפט לא פוסק את הסכומים האלו על בסיס אמון, אלא על בסיס קבלות.

תזרקו את הקבלה, זרקתם שטר של 100 ש"ח לפח. שמרו הכל, עדיף באפליקציה או בצילום מיידי לוואטסאפ של עצמכם, כדי שכלום לא ילך לאיבוד.

הלקוח המפסיד מול הלקוח המרוויח

📉 הלקוח המפסיד ("יהיה בסדר")	📈 הלקוח המרוויח ("לוחם צדק")
אשפוז: חותם על שחרור מוקדם ובורח הביתה.	אשפוז: נשאר להשגחה ככל שנדרש ומתעד כל תלונה.
טיפולים: הולך פעם אחת, ואז "מחכה שיעבור".	טיפולים: מתמיד בפיזיותרפיה ובביקורי רופא כל שבועיים.
ניירת: זורק הפניות לפח, מאבד קבלות.	ניירת: שומר כל מסמך בקלסר מסודר + גיבוי דיגיטלי.
הנחיות עו"ד: "אין לי זמן ללכת לבדיקה הזאת".	הנחיות עו"ד: מבצע כל הנחיה טקטית בדייקנות.
התוצאה: פיצוי מינימלי על כאב וסבל בלבד.	התוצאה: פיצוי מקסימלי כולל אובדן כושר, נכות והוצאות.

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

חלק ו': אנציקלופדיית תאונות דרכים | התשובות לכל השאלות (1-15)

1. התאונה קרתה לי בדרך לעבודה. האם זו תאונת דרכים או תאונת עבודה?

תשובה: זהו מצב משפטי כפול ("תאונה מעורבת"). אם התאונה אירעה בדרך הישירה מהבית לעבודה, או מהעבודה לבית (ללא סטיות משמעותיות בדרך), היא נחשבת גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה. המשמעות היא שאתם זכאים לזכויות משני מקורות: גם מהמוסד לביטוח לאומי (דמי פגיעה, מענק נכות) וגם מחברת הביטוח (חובה). החוק אוסר על "כפל פיצוי" (אי אפשר לקבל יותר מ-100% מהנזק), ולכן בדרך כלל תובעים קודם את ביטוח לאומי, ומה שחברת הביטוח משלמת זה את היתרה (ההפרש). זהו מסלול מורכב שמחייב ניהול אסטרטגי כדי למקסם זכויות.

2. התקשר אליי "חוקר" מטעם הביטוח ושאל לשלומי. מה לענות לו?

תשובה: התשובה הקצרה: כלום. נתקו את השיחה בנימוס והפנו אותו לעורך הדין שלכם. חוקרי ביטוח הם אנשי מקצוע מיומנים שתפקידם להקליט אתכם אומרים משפטים שיפחיתו את הפיצוי, כמו "אני מרגיש מצוין" או "חזרתי לשחק כדורגל". כל מילה שתגידו תתועד ותשמש נגדכם בבית המשפט כדי להוכיח שאתם לא באמת סובלים. הכלל הוא ברור: מרגע שיש לכם עורך דין, לחברת הביטוח אסור לפנות אליכם ישירות.

3. האם מותר לי ללכת לחדר כושר או לרקוד בזמן שאני תובע נכות?

תשובה: זוהי מלכודת קלאסית. אם אתם טוענים בבית המשפט שאתם "בקושי זזים" וסובלים מכאבי גב משתקים, אבל במקביל מעלים לסטורי סרטון שלכם מרימים משקולות או רוקדים במסיבה, התיק שלכם יקרוס ("אמינות אפס"). עם זאת, אם הרופא המליץ על פעילות גופנית מתונה לשיקום (כמו שחייה או פילאטיס), זה בסדר גמור ואף מומלץ. המפתח הוא יושרה: אל תציגו מצג שווא של נכות מוגזמת שאינה תואמת את המציאות. חוקרים פרטיים אורבים בדיוק לרגעים האלו.

4. מה זה "צליפת שוט" (Whiplash) והאם מקבלים על זה כסף?

תשובה: צליפת שוט היא הפגיעה הנפוצה ביותר בתאונות דרכים (בעיקר בפגיעה מאחור). הראש נזרק בעוצמה קדימה ואחורה, מה שגורם למתיחה וקריעה של רקמות רכות, שרירים ורצועות בצוואר. למרות שקשה לראות את זה בצילום רנטגן (כי העצם לא נשברה), הכאב והמגבלה הם אמיתיים ויכולים להימשך שנים. בתי המשפט מכירים בנזק זה, ואם מוכיחים רצף טיפולי וכאב מתמשך, ניתן לקבל פיצוי משמעותי גם ללא ממצאים דרמטיים בצילומים.

5. כמה שכר טרחה לוקח עורך דין בתאונות דרכים?

תשובה: בניגוד לתחומים אחרים, כאן המחוקק התערב לטובתכם וקבע תקרת שכר טרחה מקסימלית בחוק (כללי לשכת עורכי הדין). העורך דין עובד על בסיס הצלחה בלבד (אחוזים מהפיצוי):

• אם התיק נגמר בפשרה לפני תביעה: 8% + מע"מ.

• אם הוגשה תביעה והושגה פשרה לפני פסק דין: 11% + מע"מ.

• אם התיק התנהל עד פסק דין מלא: 13% + מע"מ. אתם לא משלמים מראש, ועורך הדין מקבל את שכרו רק בסוף, מתוך הכסף שחברת הביטוח משלמת.

גם אם המשטרה סגרה את התיק - מגיע לכם פיצוי על נזק גוף!

6. היו לי כאבי גב עוד לפני התאונה. האם זה אומר שלא אקבל כלום?

תשובה: ממש לא. החוק מכיר במושג שנקרא "החמרה של מצב קיים" ("גולגולת דקה"). אם היה לך בלט דיסק רדום שלא הפריע לך ("היה שקט"), והתאונה "העירה" אותו וגרמה לכאבים ומגבלות, חברת הביטוח אחראית על ההחמרה הזו. המומחה הרפואי יבדוק את התיק הרפואי הישן שלך ויקבע כמה מהנכות שייך לעבר וכמה לתאונה. לרוב, הפיצוי יהיה על החלק היחסי שגרמה התאונה, וזה עדיין יכול להיות סכום משמעותי מאוד.

7. המשטרה סגרה את התיק נגד הנהג הפוגע "מחוסר אשמה". זה פוגע בי?

תשובה: לא. כפי שלמדנו בפרק 2, בתביעות נזקי גוף (פלת"ד) חל עקרון "האחריות המוחלטת". זה לא משנה אם הנהג השני הורשע, זוכה, או שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. המשפט הפלילי/תעבורתי נפרד לחלוטין מהמשפט האזרחי/נזיקי. זכאותך לפיצוי מחברת הביטוח תלויה רק בעובדה שנפגעת בתאונת דרכים, ללא שום קשר לשאלת האשמה או לתוצאות החקירה המשטרתית.

8. אין לי כסף לממן את הטיפולים עכשיו. מה זה "תשלום תכוף"?

תשובה: הליכים משפטיים לוקחים זמן, אבל אתם צריכים כסף למחיה ולטיפולים עכשיו. החוק יצר מנגנון חירום שנקרא "תשלום תכוף". זוהי מעין "מקדמה" על חשבון הפיצוי הסופי. מגישים בקשה מהירה לחברת הביטוח (או לבית המשפט), ומוכיחים שהנפגע זקוק לכסף מיידי למחיה (כי הוא לא עובד) ולטיפולים דחופים. אם הבקשה מאושרת, מקבלים צ'ק מיד, והסכום יקוזז מהפיצוי הגדול בסוף התיק.

9. הייתי בהריון בזמן התאונה. האם זה משנה?

תשובה: כן, זהו מצב רגיש שמחייב זהירות כפולה. גם אם המכה הייתה קלה ("רק מכה בפגוש"), הטלטלה עלולה לסכן את העובר. חובה לגשת מיד למיון נשים/יולדות לבדיקת דופק וניטור. מבחינת הפיצוי, אם חלילה נגרם נזק להריון או לעובר, הפיצוי יהיה גבוה מאוד. גם אם התינוק נולד בריא, החרדה והבדיקות המרובות במהלך ההריון (שנבעו מהתאונה) הן חלק מ"הכאב והסבל" ומזכות בפיצוי מוגדל.

10. הילד שלי נפצע בתאונה. מי תובע בשמו?

תשובה: קטין (מתחת לגיל 18) לא יכול להגיש תביעה בעצמו. ההורים שלו הם האפוטרופוסים והם חותמים על התביעה בשמו. הפיצוי שיתקבל שייך לילד, ובמקרים של סכומים גדולים, בית המשפט יורה להפקיד את הכסף בתוכנית חיסכון סגורה שתיפתח רק כשהילד יגיע לגיל 18, כדי להבטיח שהכסף ישמש את עתידו ולא את ההוצאות השוטפות של ההורים. חשוב לדעת: ההתיישנות אצל קטינים מתחילה להיספר רק מגיל 18 (כלומר, אפשר לתבוע עד גיל 25).

לכו לפיזיותרפיה ותביאו אישור!

11. מה קורה אם נסעתי על קורקינט חשמלי ונפגעתי מרכב?

תשובה: זוהי תאונת דרכים קלאסית. אתה נחשב הולך רגל שנפגע מרכב. אתה תובע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בך, ומגיע לך פיצוי מלא ללא הוכחת אשם (גם אם התפרצת לכביש). המצב מסתבך אם נפגעת מקורקינט אחר או נפלת לבד, כאן המצב המשפטי מורכב ומשתנה (האם קורקינט הוא "רכב מנועי"? הפסיקה לא אחידה), ולכן חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה כדי לאפיין את התביעה נכון.

12. הרכב שלי "טוטאלוס". האם אני תובע את זה באותה תביעה?

תשובה: לא. זו טעות נפוצה. תביעת הגוף (כאב, נכות) ותביעת הרכוש (שווי הרכב) הן שתי תביעות נפרדות לחלוטין שמתנהלות מול גופים שונים ולפי חוקים שונים. את נזקי הגוף תובעים לפי חוק הפלת"ד (אחריות מוחלטת). את נזקי הרכוש תובעים מהביטוח המקיף או מצד ג' (לפי דיני נזיקין רגילים - מי שאשם משלם). עורכי דין לנזקי גוף לרוב לא מטפלים בתביעות הפח, אלא מתמקדים בפיצוי הגדול על הבריאות.

13. כמה זמן לוקח לקבל את הכסף?

תשובה: סבלנות היא שם המשחק. תיק "קטן" ללא נכות יכול להסתיים בפשרה מול חברת הביטוח תוך 6-12 חודשים. תיק "בינוני-גדול" הכולל מינוי מומחים רפואיים ודיונים בבית משפט לוקח בממוצע בין שנתיים ל-4 שנים. הניסיון לזרז את התיק (למשל, להתפשר לפני שהמצב הרפואי התגבש סופית) הוא מתכון להפסד כספי. עדיף לחכות ולקבל את הפיצוי המלא שמכסה את הנזק לכל החיים.

14. האם מותר לי לתקן את הרכב לפני שמגיע שמאי?

תשובה: אסור בתכלית האיסור! כדי לקבל פיצוי על נזקי הרכוש, חייבים להוכיח את הנזק. יש להזמין שמאי רכב מוסמך שיראה את הרכב, יצלם אותו ויוציא חוות דעת מסודרת ("דוח שמאי"). אם תתקנו את הרכב לפני הבדיקה, תאבדו את הראיה המרכזית ("נזק ראייתי") וחברת הביטוח תסרב לשלם. הכלל: קודם מצלמים ומביאים שמאי, ורק אז מתקנים.

15. יש "התיישנות" על תאונות דרכים?

תשובה: כן. תקופת ההתיישנות בתביעות תאונות דרכים היא 7 שנים מיום התאונה. אם לא הגשתם תביעה לבית המשפט בתוך 7 שנים, הזכות שלכם נמחקת ("מתה") ולא תוכלו לקבל שקל, גם אם הנזק עצום. שימו לב: מכתבים לחברת הביטוח לא עוצרים את מירוץ ההתיישנות. רק הגשת תביעה רשמית לבית משפט עוצרת את השעון. לכן, אל תחכו לרגע האחרון.

תשמרו כל קבלה הקשורה בתאונה, אפילו של אקמול

חלק ז': כסף, נפש ובירוקרטיה (שאלות 16-30)

16. האם אני צריך לשלם מס הכנסה על הפיצוי שאקבל?

תשובה: ברוב המוחלט של המקרים, לא. פיצויים בגין נזקי גוף (כולל כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים והוצאות רפואיות) פטורים ממס הכנסה, שכן הם נחשבים "השבת המצב לקדמותו" (החזרת "הון אנושי") ולא הכנסה חדשה. עם זאת, אם הפיצוי כולל רכיב של ריבית שנצברה, לעיתים ייתכן ניכוי מס על הריבית בלבד. אבל הסכום העיקרי (הקרן) נכנס לחשבון הבנק שלכם "נטו".

17. נפגעתי בתאונה ואני סובל מסיוטים וחרדות. האם זה נחשב?

תשובה: בהחלט. הנפש היא איבר לכל דבר. פוסט-טראומה (PTSD) בעקבות תאונת דרכים היא פגיעה שכיחה ומוכרת. אם אתם סובלים מפלאשבקים, פחד לנהוג, הפרעות שינה או דיכאון, ניתן לבקש מבית המשפט למנות מומחה פסיכיאטרי. נכות נפשית יכולה להיות גבוהה מאוד (10%-30% ויותר) ולזכות בפיצוי כספי משמעותי, לעיתים אף גבוה יותר מהפגיעה הפיזית. אל תתביישו לדווח על כך.

18. נהגתי ברכב ללא טסט (מבחן רישוי) בתוקף. האם אני מבוטח?

תשובה: כן. זהו הבדל חשוב: נהיגה ללא ביטוח חובה שוללת זכאות לפיצוי, אך נהיגה ללא טסט (כל עוד לא חלפה תקופה ארוכה מאוד וקיצונית, ולרוב עד שנה) אינה שוללת את תוקף ביטוח החובה. חברת הביטוח תנסה אולי לעשות שרירים, אבל החוק עומד לצדכם בעניין הנזק הגופני. עם זאת, ייתכן שתקבלו קנס משטרתי על העבירה התעבורתית, אך הפיצוי הכספי על הגוף מוגן.

19. מה קורה במקרה של מוות חלילה? מי מקבל את הכסף?

תשובה: במקרה הטראגי של תאונה קטלנית, הזכות לפיצוי עוברת לעיזבון (היורשים) ולתלויים (בן/בת זוג וילדים שהמנוח פרנס). החישוב מבוסס על "הלכת השנים האבודות": מחשבים כמה המנוח היה צפוי להרוויח בכל שנות חייו האבודות (עד גיל פרישה), ומפחיתים את מה שהיה מוציא על עצמו ("ידות"). היתרה משולמת למשפחה כדי להבטיח את עתידם הכלכלי למרות האובדן.

20. הייתי מובטל בזמן התאונה. האם אקבל פיצוי על הפסד שכר?

תשובה: כן. הפיצוי לא ניתן רק על הפסד שכר בפועל, אלא על פגיעה בכושר ההשתכרות (הפוטנציאל). גם אם לא עבדתם ביום התאונה, יש לכם פוטנציאל לעבוד בעתיד. בית המשפט יחשב את הפיצוי לפי "שכר מינימום" או לפי השכר שהרווחתם בעבודות קודמות. לא מענישים אדם על כך שהיה בתקופה בין עבודות; הפיצוי צופה פני עתיד.

הביטוח הוא לא חבר - הוא הנתבע

21. ביטוח לאומי שילם לי "דמי פגיעה". האם אקבל כסף גם מהביטוח?

תשובה: החוק אוסר על "כפל פיצוי". אי אפשר לקבל 100% מביטוח לאומי ועוד 100% מחברת הביטוח על אותו נזק. הכלל הוא "קיזוז" (ניכוי): סכום הפיצוי הכולל שמגיע לכם מחושב בבית המשפט, וממנו מפחיתים את מה שביטוח לאומי כבר שילם. את היתרה (ההפרש) משלמת חברת הביטוח. זה לא אומר שאתם מפסידים, אלא שהכסף מגיע משני כיסים שונים שמשלימים ל-100% נזק.

22. עברתי תאונה לפני שנה ואני עדיין בטיפולים. מתי להגיש תביעה?

תשובה: העיתוי הוא קריטי. לא מגישים תביעה כשהמצב הרפואי עדיין דינמי ומשתנה ("נזק לא מגובש"). אם תתבעו עכשיו ותקבלו פיצוי, ואז בעוד שנה המצב יחמיר ותזדקקו לניתוח, לא תוכלו לבקש עוד כסף ("מעשה בית דין"). ההמלצה המקצועית היא להמתין עד שהמצב הרפואי מתייצב ("נכות צמיתה"), בדרך כלל כשנה לאחר התאונה, ורק אז להגיש את התביעה הסופית כדי לכלול בה את כל הנזקים העתידיים.

23. האם אני יכול לתבוע גם את הנהג הפוגע אישית?

תשובה: בתביעות נזקי גוף (פלת"ד): לא. ישנו "ייחוד עילה". החוק קובע שאתם תובעים אך ורק את חברת הביטוח. לנהג הפוגע יש חסינות מתביעה אישית נזיקית על הגוף (אלא אם כן הוא גרם לתאונה במזיד, שזה נדיר). זה יתרון גדול, כי זה אומר שלא צריך לרדוף אחרי אדם פרטי שאולי אין לו כסף, אלא מתנהלים מול חברת ביטוח שיש לה "כיס עמוק".

24. מה קורה אם חברת הביטוח פשטה רגל?

תשובה: אל דאגה. גם לתרחיש הזה המחוקק דאג. במקרה שחברת הביטוח קורסת, האחריות עוברת אוטומטית ל"קרנית" (הקרן הממשלתית). אתם תנהלו את התביעה מול קרנית ותקבלו את אותו הפיצוי בדיוק. הנהג הישראלי מוגן הרמטית מפני חדלות פירעון של המבטחים.

25. הרופא המליץ על קנאביס רפואי. האם הביטוח ישלם על זה?

תשובה: זוהי חזית חדשה יחסית בפסיקה. בתי המשפט מכירים בהוצאות קנאביס רפואי כהוצאה לגיטימית, בתנאי שיש רישיון משרד הבריאות והמלצה רפואית ברורה הקושרת את הצורך בקנאביס לתאונה (למשל, לכאב כרוני או לפוסט-טראומה). מכיוון שמדובר בהוצאה חודשית יקרה מאוד לאורך שנים, הפיצוי בראש נזק זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים.

אל תסבלו זה לא עוזר, לכו לטיפולים ותביאו אישורים

26. האם אני חייב להגיע לכל הדיונים בבית המשפט?

תשובה: ברוב הדיונים המקדמיים (קדם משפט), הנוכחות שלכם אינה חובה ועורך הדין מייצג אתכם. עם זאת, בשלב ההוכחות (אם התיק לא נגמר בפשרה), תהיו חייבים להגיע כדי להיחקר על התצהיר שלכם. החקירה יכולה להיות לא נעימה, אבל עורך הדין יכין אתכם אליה ("סימולציה") כדי שלא תופתעו משום שאלה.

27. מה ההבדל בין "פיצוי פשרה" ל"פסק דין"?

תשובה: פשרה היא הסכם מהיר יחסית מול חברת הביטוח, שבו "קונים סיכון": מקבלים סכום בטוח עכשיו, אבל אולי קצת נמוך יותר מהמקסימום האפשרי. פסק דין הוא הכרעה של שופט בסוף הליך ארוך. בפסק דין אפשר לקבל יותר, אבל יש סיכון שהשופט יפסוק פחות או לא יאמין לכם. עורך הדין יעזור לכם להחליט מתי ההצעה על השולחן טובה מספיק כדי לקחת אותה ולסיים את התיק, ומתי שווה להמר וללכת עד הסוף.

28. נפלתי באוטובוס כשהוא בלם בפתאומיות. זו תאונה?

תשובה: כן, בהחלט. כל פגיעה בתוך רכב ציבורי עקב הנסיעה (בלימה, האצה, סיבוב חד, דלת שנסגרה על היד) היא תאונת דרכים. חשוב מאוד: שמרו את כרטיס הנסיעה (או תיעוד הרב-קו), רשמו את מספר האוטובוס, הקו והשעה המדויקת. אם אפשר, קחו פרטים מנוסעים אחרים שראו את הנפילה. אתם תובעים את ביטוח החובה של חברת האוטובוסים.

29. האם צריך לשלם לעורך הדין אם מפסידים בתיק?

תשובה: בתחום תאונות הדרכים (פלת"ד), הסיכון להפסד הוא אפסי (בגלל "אחריות מוחלטת": תמיד מגיע פיצוי). שכר הטרחה הוא באחוזים מההצלחה. המשמעות היא שאם (בתרחיש תיאורטי קיצוני) לא תקבלו פיצוי, עורך הדין לא יקבל שכר טרחה. זה יוצר זהות אינטרסים מוחלטת: עורך הדין רוצה שתקבלו כמה שיותר, כי אז גם הוא מרוויח יותר.

30. איך בוחרים עורך דין לתאונת דרכים?

תשובה: לא הולכים לרופא עיניים כשיש בעיה בלב, ולא מאלתרים עם תיק נזיקין מורכב. תחום הפלת"ד דורש מומחיות ספציפית, הכרת המומחים הרפואיים, וידע בחישובי נזק מורכבים. בחרו משרד שמתמחה בנזיקין, שיש לו ותק וקבלות מוכחות, ושיודע להילחם מול חברות הביטוח הגדולות כשווה בין שווים.

מומחים בדיני נזיקין ותאונות דרכים

לסיכום: אתם לא לבד במערכה הזו

תאונת דרכים היא אירוע מטלטל. ברגע אחד, החיים נעצרים, והגוף כואב. אבל הכאב הפיזי הוא רק חזית אחת; החזית השנייה היא הבירוקרטית והמשפטית. במדריך זה למדנו שההבדל בין תיק מוצלח לתיק כושל טמון בפרטים הקטנים: בצילום מהיר בזירה, במשפט שאמרתם לרופא במיון, בשמירת הקבלה על המונית, ובהתמדה בטיפולים גם כשאין כוח.

מולכם עומדות חברות ביטוח ענקיות עם סוללות של עורכי דין וחוקרים, שמטרתן אחת: לשלם לכם כמה שפחות. אל תתמודדו מולן לבד. הידע שרכשתם כאן הוא הכוח שלכם, אבל היישום שלו דורש יד מכוונת. אנחנו כאן כדי להיות החומה הבצורה ביניכם לבין חברת הביטוח, ולהבטיח שתקבלו עד השקל האחרון שמגיע לכם | כדי שתוכלו להשתקם, להחלים ולחזור לחיים.

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | נלחמים על הבריאות והפיצוי שלכם

אנחנו חיים ונושמים דיני נזיקין. אנחנו מכירים את הטריקים של החוקרים, את הנוסחאות של השופטים ואת הדרך להפוך כאב לפיצוי מקסימלי.

נפגעתם בתאונה? אל תחתמו על כלום לפני שתדברו איתנו.

צוות דיני נזיקין ותאונות דרכים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

הקונסליירי

ותשועה ברוב יועץ

---

מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.

הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.

20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.

לתיאום קונסליירי

לייעוץ בנושא תאונות דרכים

למאמר הבא

צור קשר