המדריך המלא לדיני המשפחה בישראל: פרק 2: נישואין וחיים משותפים – המסלולים החוקיים בישראל
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 6 באוג׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני יומיים
מבוא: נישואין, זוגיות ומעמד חוקי – לא כל הזוגות שווים בפני החוק
מעמדם המשפטי של זוגות בישראל אינו אחיד. בעוד שחלק מהזוגות בוחרים במסלול הדתי המוכר, אחרים אינם יכולים או אינם מעוניינים בו, ומחפשים דרכים אחרות להסדרת חייהם המשותפים. מערכת החוק בישראל מכירה במספר מסלולים מרכזיים ליצירת מסגרת זוגית: נישואין דתיים, נישואין אזרחיים וידועים בציבור. לכל אחד מהמסלולים הללו יש משמעויות משפטיות שונות מבחינת זכויות וחובות, והבנת ההבדלים היא קריטית כבר בראשית הקשר.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין שמחים להגיש לכם את המאמר הזה, אשר יפרט לעומק את האפשרויות השונות, תוך התמקדות בהיבטים המעשיים והמשפטיים של כל מסלול.
1. נישואין כדת משה וישראל - בישראל:
במדינת ישראל, מעמד הנישואין והגירושין של יהודים מוסדר באופן בלעדי על ידי הדין הדתי, כחלק מההסדר ההיסטורי והמשפטי שמקורו עוד בתקופת המנדט. מדינת ישראל העניקה לבתי הדין הדתיים סמכות שיפוטית ייחודית בענייני נישואין וגירושין, והרבנות הראשית היא הגוף הממונה על ביצועם.
1.1. תהליך הנישואין ברבנות: סדר הדין והבירוקרטיה
תהליך נישואין יהודי בישראל מתחיל בפנייה של בני הזוג למשרד הנישואין ברבנות המקומית, באזור מגוריהם. לצורך פתיחת תיק נישואין נדרשים בני הזוג להציג מספר מסמכים, בהם תעודות נישואין של הוריהם, תעודת רווקות (המכונה גם תעודת כשרות) ואישורי טבילה במקווה עבור האישה. ההליך כולל מפגש עם רב הבוחן את כשרות הנישואין מבחינה הלכתית. רבנות הנישואין מוציאה לבני הזוג אישור נישואין, המאפשר להם להינשא על ידי רב מוסמך בכל מקום בארץ. בתום הטקס, מועבר הרישום למשרד הפנים, ובני הזוג נרשמים כ"נשואים" במרשם האוכלוסין.
1.2. הגבלות הלכתיות ופסולי חיתון
המסלול הדתי מציב מגבלות על קבוצות מסוימות שלא יכולות להינשא בישראל. "פסולי חיתון" הוא מונח כללי הכולל מצבים בהם ההלכה אוסרת על זוג להינשא, לדוגמה:
כהן וגרושה: על פי ההלכה, לכהן אסור להינשא לאישה גרושה.
ממזרים: ילדים שנולדו מיחסי אישות אסורים על פי ההלכה.
מעוכבי גט: מצב שבו אחד מבני הזוג לשעבר מסרב לתת או לקבל גט.
זוגות מעורבים: בני זוג שאחד מהם יהודי והשני אינו יהודי אינם יכולים להינשא במסגרת דתית-יהודית.
מגבלות אלו, על אף שאינן קשורות לדין האזרחי, מונעות מאותם זוגות להינשא בישראל ודוחפות אותם למסלולים חלופיים. יתר על כן, בישראל, כידוע חל איסור על קיום נישואיים לשני בני זוג במקביל.
2. נישואין אזרחיים: הכרה בדיעבד למען עקרון החופש
אף שבישראל אין אפשרות חוקית לערוך נישואין אזרחיים, המדינה מכירה בנישואין אזרחיים שבוצעו בחו"ל. הכרה זו מבוססת על עקרונות של חופש הפרט והגנה על זכויותיהם של אזרחים המבקשים להינשא מחוץ למגבלות הדין הדתי.
2.1. תהליך הנישואין האזרחיים וההכרה בישראל
זוגות ישראלים שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא במסגרת הרבנות, יכולים לנסוע למדינה אחרת (כמו קפריסין, צ'כיה או לאס וגאס) ולהינשא שם בטקס אזרחי. עם שובם לישראל, עליהם להציג במשרד הפנים תעודת נישואין רשמית. משרד הפנים מחויב לרשום אותם כ"נשואים" במרשם האוכלוסין. הכרה זו מאפשרת לזוג ליהנות מכל הזכויות וההטבות החוקיות של זוגות נשואים בישראל, החל מהטבות מס וביטוח לאומי ועד זכויות פנסיוניות וירושה.
2.2. גירושין של זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים
ההפרדה בין נישואין לגירושין היא נקודה קריטית. בעוד שהרבנות לא הכירה בנישואין עצמם, היא עדיין יכולה לטעון לסמכותה במקרה של גירושין אם שני בני הזוג יהודים. אולם, בפועל, בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לתת "פסק דין הצהרתי" המכיר בפקיעת הנישואין האזרחיים. פסק דין כזה אינו כרוך במתן גט, ואינו מחייב את בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני. עם זאת, אם אחד הצדדים בכל זאת יבקש גירושין, בית הדין הרבני עשוי לדרוש "גט לחומרא" כדי למנוע ספקות הלכתיים.
3. ידועים בציבור: המסלול הפחות רשמי והגמיש ביותר
זוגות רבים בישראל בוחרים לחיות יחד במערכת יחסים מחייבת מבלי להינשא כלל, לא במסגרת דתית ולא במסגרת אזרחית. מערכת המשפט מכירה במעמד זה ומעניקה להם זכויות רבות.
3.1. הגדרת המעמד וקריטריונים להוכחתו
בניגוד לנישואין, מעמד של "ידועים בציבור" אינו מוגדר בחוק באופן אחיד, והוא נקבע על ידי בית המשפט בכל מקרה לגופו. כדי להוכיח מעמד זה, יש לעמוד בשני קריטריונים עיקריים:
ניהול חיי משפחה: קיום קשר זוגי ומחייב, הכולל חיי אישות וקיום קשר משפחתי לכל דבר ועניין.
ניהול משק בית משותף: מגורים משותפים תחת קורת גג אחת, וניהול כלכלי וארגוני משותף של משק הבית.
הוכחת הקריטריונים נעשית באמצעות עדויות של חברים ובני משפחה, חשבונות משותפים, מכתבים, תמונות ועוד.
3.2. זכויות ידועים בציבור: דמיון לזוגות נשואים
על אף שמעמדם רשום כ"רווקים", ידועים בציבור זכאים לרוב הזכויות של זוגות נשואים, ובהן:
זכויות סוציאליות: זכאות לגמלאות של ביטוח לאומי, הטבות בדיור ומיסוי, זכויות פנסיה.
זכויות ירושה: בהיעדר צוואה, ידוע בציבור יירש את בן/בת זוגו כאילו היו נשואים.
זכויות הורה: ההכרה במעמד זה חשובה גם לצורך קביעת הורות, הסדרי שהות ומזונות ילדים.
חזקת השיתוף: כאשר הקשר מסתיים, חלה על ידועים בציבור "חזקת השיתוף", הקובעת כי רכוש שנצבר במהלך הקשר שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים.
3.3. סיום קשר של ידועים בציבור
במקרה של פרידה, אין צורך בגירושין רשמיים. על מנת לסיים את הקשר המשפטי, מספיק לחתום על הסכם פרידה המסדיר את כל הנושאים הרכושיים והכלכליים. אם לא מגיעים להסכמה, אחד הצדדים יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יפסוק בנושאים כמו חלוקת רכוש ומזונות.
4. הסכמי ממון והסכמי חיים משותפים: תכנון מקדים והגנה משפטית
כדי להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם, זוגות בכל אחד מהמסלולים יכולים וצריכים לחתום על הסכם.
זוגות נשואים (דתיים/אזרחיים): חותמים על הסכם ממון, שיש לו תוקף חוקי רק לאחר אישורו על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הסכם זה מסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה וגובר על חוק יחסי ממון.
ידועים בציבור: חותמים על הסכם חיים משותפים, שמטרתו דומה להסכם ממון ומסדיר את חלוקת הרכוש וההתנהלות הכספית. הסכם זה אינו מחייב אישור של בית משפט, אך מומלץ מאוד לאשרו בפני עורך דין כדי לתת לו תוקף ראייתי חזק.
5. טבלה מסכמת: שלושת המסלולים וההבדלים ביניהם
לסיכום: בחרו בסטטוס שלכם בחוכמה
בחירת הסטטוס הזוגי אינה רק עניין של טקס או של אמונה, אלא החלטה בעלת משמעויות משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת. בעוד שנישואין דתיים ואזרחיים מעניקים ודאות משפטית מסוימת, מעמד ה"ידועים בציבור" מותיר פתח גדול יותר לפרשנות משפטית, מה שעלול להוביל לסכסוכים ארוכים במקרה של פרידה. על כן, מומלץ ביותר לכל זוג, בכל שלב, לבצע תכנון מקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, על מנת להבטיח כי מערכת היחסים המשפטית תואמת את רצונם וצרכיהם.
צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
תגובות