מירוץ הסמכויות 2026: למה בגירושין המקום השני הוא הראשון שנתקל בקשיים משפטיים?
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 8 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 13 דקות
עודכן: 21 בדצמ׳ 2025
מבוא: ניתוח אסטרטגי של סמכויות השיפוט בישראל
דיני המשפחה בישראל פועלים תחת מבנה ייחודי ומורכב, המכונה "המערכת הדו-ראשית". מערכת זו מאופיינת בפיצול בין שתי ערכאות שיפוט עיקריות, בית המשפט לענייני משפחה (הערכאה האזרחית) ובתי הדין הדתיים (העיקרי בהם הוא בית הדין הרבני). מבנה זה אינו רק סוגיה תיאורטית, אלא הוא הליבה של האסטרטגיה המשפטית בכל תיק גירושין וסכסוך משפחתי. הידע והמומחיות בניווט בין הערכאות השונות, ובמיוחד ניצול יעיל של כלל "מרוץ הסמכויות", הם המפתח להשגת היתרון המכריע עבור הלקוח.
כתמיד נמליץ מראש להיוועץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה.
פרק זה, ה-34 במדריך המקיף לדיני משפחה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין המומחה בדיני משפחה, יצלול לעומק עקרון זה של מרוץ הסמכויות, ונדגיש כיצד ליווי משפטי מקצועי הוא הכרחי כדי לתרגם את היתרון שבכל ערכאה לאסטרטגיה משפטית מנצחת.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': הפאזל הדו-ראשי | מבוא להלכות שיפוט
המנדט החוקי: הכפילות הייחודית של ישראל
המערכת הדו-ראשית נובעת מהאיזון ההיסטורי והחוקי בין המדינה לדת. סמכות בתי הדין הדתיים לעסוק בנישואין וגירושין הוכרה עוד מימי המנדט הבריטי ומעוגנת בחוק המדינה. פיצול זה מוליד מצב בו לשתי ערכאות שונות יש סמכות לדון כמעט באותם עניינים, אך בדרכים שונות ועל בסיס דין שונה (דין אזרחי מול דין דתי).
1. הראש האזרחי: בית המשפט לענייני משפחה (במ"ש)
בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה שיפוטית אזרחית, שהוקמה מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. בית המשפט מפעיל את הדין האזרחי המודרני, תוך מתן דגש על טובת הילד כשיקול על.
סמכות שיורית ומקבילה | הכלל והחריג
סמכות מקבילה: בית המשפט לענייני משפחה נהנה מסמכות מקבילה לדון כמעט בכל ענייני הליבה של סכסוך גירושין:
חלוקת רכוש (איזון משאבים | על פי חוק יחסי ממון).
משמורת ילדים (אחריות הורית).
הסדרי שהות (זמני שהות).
מזונות ילדים (על בסיס עקרונות הדין האזרחי המתפתח - למשל, הלכת בע"מ 919/15).
תביעות נזיקין בין בני זוג.
סמכות שיורית: כל עניין הקשור למשפחה שלא הוגדר במפורש בחוק נכנס לסמכותו. החריג המשמעותי ביותר הוא ענייני נישואין וגירושין עצמם, שהם בסמכות ייחודית של בתי הדין הדתיים.
2. הראש הדתי: בתי הדין הרבניים (בדר"ר)
סמכות בתי הדין הדתיים, ובהם בית הדין הרבני, מעוגנת בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. סמכות זו נובעת מההכרה כי ענייני המעמד האישי של יהודים בישראל, ובמיוחד נישואין וגירושין, מוסדרים על פי הדין הדתי. הכרה זו היא המקור לכפילות ולמורכבות האסטרטגית של המערכת.
סמכות ייחודית | נישואין וגירושין
הסמכות הבלעדית: בית הדין הרבני הוא בעל סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. כלומר, רק בית הדין הרבני יכול להתיר או לקשור קשר נישואין. עובדה זו יוצרת תלות אסטרטגית בבית הדין הרבני, שכן גם אם כל שאר ענייני הסכסוך נדונים בבית המשפט לענייני משפחה | הגט עצמו תמיד יחייב הכרעה של בית הדין הרבני.
הדין החל: בית הדין פוסק על פי הדין העברי, שאינו זהה תמיד לדין האזרחי. הדבר בולט במיוחד בנוגע ל:
מזונות אישה: חובת המזונות של האישה (שאינה כוללת את מזונות הילדים) תלויה ב"שלוֹם הבית" ובהיעדר "מעשה כיעור" או "מרידה" מצידה, בניגוד לחוק המזונות האזרחי.
חלוקת רכוש: למרות שחל עקרון איזון המשאבים (הדין האזרחי), הפסיקה הרבנית נוטה לעיתים ליישם עקרונות שונים, כגון הלכת השיתוף הספציפית, באופן שעלול להיות שונה מאופן היישום בערכאה האזרחית, וכן להתייחס באופן שונה לנכסים עסקיים שנצברו על ידי צד אחד.
סמכות נגררת | "כריכה" אפקטיבית
האסטרטגיה המרכזית בבתי הדין הרבניים היא יכולתו של תובע לגרור עניינים הנמצאים בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה (כגון רכוש ומזונות) לתוך הדיון בבית הדין הרבני. זהו עקרון ה"כריכה" (Joinder) | כלי משפטי רב-עוצמה המכריע את מרוץ הסמכויות. על מנת שהכריכה תהיה אפקטיבית ותמנע מבית המשפט האזרחי לדון באותם נושאים, נדרשים שלושה תנאים מצטברים, המפוקחים באופן מחמיר על ידי בית המשפט העליון:
כריכה מלאה: ענייני הרכוש, המשמורת ו/או המזונות נכרכו כדין בתביעת הגירושין. הכריכה צריכה להיות מפורטת (למשל, לפרט את הדירה, העסק וחשבונות הבנק), ולא להסתפק באמירה כללית.
כריכה כנה: הכריכה נעשתה בכנות, ולא באופן טקטי או מלאכותי רק כדי להקנות סמכות. זהו התנאי הקשה ביותר להוכחה; בית המשפט העליון בוחן את הכוונה הפנימית של התובע, ובודק האם הוא באמת מעוניין שבית הדין הרבני ידון בנושאים הכרוכים, או רק מנסה למנוע את הדיון בבית המשפט לענייני משפחה.
כריכה כדין: ענייני הרכוש והילדים צוינו במפורש בכתב התביעה ככרוכים בתביעת הגירושין, והם בעלי זיקה ברורה לעניין הגירושין.
אם מתקיימים תנאי הכריכה הללו, בית הדין הרבני רוכש סמכות נגררת ומונע מבית המשפט לענייני משפחה לדון באותם עניינים, והתיק "ננעל" בערכאה הדתית.
חלק ב': שאלת הבכורה | מרוץ הסמכויות ככלי אסטרטגי
הכפילות בסמכות השיפוט, הנתונה לשתי ערכאות שונות, מביאה ליצירת הכלל המשפטי המכונה "מרוץ הסמכויות". זהו ליבת העיסוק והתכנון האסטרטגי בדיני משפחה. ההחלטה היכן להגיש את התביעה קובעת את הדין החל ואת ההליך הפרוצדורלי שיחול על התיק כולו.
3. כלל "הראשון בזמן" | העיקרון המכריע
המערכת המשפטית מכירה בכלל "הראשון בזמן": הערכאה שהתביעה הוגשה בה ראשונה, ורכשה סמכות כדין, היא שתמשיך לדון בעניין. עובדה זו הופכת את ההגשה המהירה והאסטרטגית של תביעת הגירושין (בצד הדתי) או תביעה רכושית (בצד האזרחי) למהלך המשפטי הראשון והחשוב ביותר שקובע את גורל התיק כולו. ההחלטה היכן להגיש ראשון דורשת ניתוח סיכונים מעמיק של הדין החל והגישה הפסיקתית של הערכאה.
ניתוח אסטרטגי: למה לבחור בבית הדין הרבני?
עבור אחד הצדדים, הגשת תביעת גירושין הכורכת את כל העניינים בבית הדין הרבני יכולה להיות עדיפה מבחינה טקטית ואסטרטגית, וזאת בין היתר מהסיבות הבאות:
מזונות אישה (סמכות ייחודית): בית הדין הרבני דן בחובת הבעל לשאת במזונות אשתו על פי הדין העברי. בית הדין נוטה לנקוט בגישה מחמירה יותר כלפי נשים "מורדות" (המסרבות לקבל גט או לעמוד בחובות הנישואין). צד המבקש ללחוץ על האישה לקבל גט או להפחית את חבות המזונות, עשוי למצוא יתרון בניהול הדיון בבית הדין.
שיקול דעת בדיני רכוש: למרות שחלוקת רכוש כפופה לחוק יחסי ממון (דין אזרחי), ישנם מקרים בהם לבית הדין הרבני שיקול דעת רחב יותר, במיוחד בנושאים של "דירת מגורים" (במסגרת הלכת השיתוף) או נכסים ספציפיים שהוצאו מהשיתוף. יש נטייה בבתי הדין להדגיש את המאמץ המשותף והצורך ב"קן משפחתי", ואף לתת משקל לטענות נגד חלוקה שוויונית במקרים של בגידה או אשמה (אם כי זהו חריג מצומצם).
מהירות הליכים: במקרים מסוימים, ובמיוחד כאשר קיים צורך מיידי בדיון על סידור גט, ההליך בבית הדין הרבני יכול להיות מהיר ופחות פורמלי מבחינת חילופי כתבי טענות, מה שמאפשר להגיע להכרעה או ללחץ על הצד השני בזמן קצר יותר.
ניתוח אסטרטגי: למה לבחור בבית המשפט לענייני משפחה?
עבור הצד השני, עדיף להקדים ולהגיש תביעות רכוש/משמורת בבית המשפט לענייני משפחה, בעיקר מטעמי דין אזרחי, שקיפות פרוצדורלית וטובת הילד:
הלכות מזונות ילדים (הלכת בע"מ 919/15): בית המשפט לענייני משפחה הוא המקור להלכות עדכניות ומתקדמות, כגון הלכת בע"מ 919/15 (חלוקת נטל המזונות לפי שכר והסדרי שהות). גישה זו נתפסת כשוויונית ומודרנית יותר בהשוואה לדין העברי המסורתי, ועל כן היא עדיפה לצד שהנטל הכלכלי שלו צפוי להיות מופחת עקב חלוקת זמני שהות שוויונית.
שקיפות ופרוצדורה (דין אזרחי): בתי המשפט לענייני משפחה פועלים על פי פרוצדורה אזרחית ברורה ומפורטת (תקנות סדר הדין האזרחי). הדבר מבטיח שקיפות מלאה, גילוי מסמכים הדדי והוכחת טענות לפי כללי הראיות המקובלים. הדבר עשוי להתאים לאסטרטגיה של הצד המבקש ביסוס עובדתי מוצק, למשל, בתיקי חלוקת מניות או זכויות סוציאליות מורכבות.
מומחיות בטובת הילד: בית המשפט לענייני משפחה מרבה להשתמש במומחים מקצועיים (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים) כדי לבחון את טובת הילד לעומק, והוא מעניק משקל רב להמלצות אלו בהחלטות על אחריות הורית וזמני שהות.
4. תנאי כריכה אפקטיבית בבית הדין הרבני
הפסיקה האזרחית (בית המשפט העליון, המפקח על בתי הדין באמצעות בג"ץ) פיקחה לאורך השנים על בתי הדין הרבניים והציבה שלושה תנאים מצטברים ל"כריכה אפקטיבית", שהפרת אחד מהם מבטלת את הסמכות הנגררת של בית הדין הרבני:
הכריכה הכנה: המדובר אינו בכריכה טקטית גרידא (רק כדי למנוע סמכות מבית המשפט לענייני משפחה), אלא בכוונה אמיתית של התובע שבית הדין הרבני ידון באותו עניין. בית המשפט בוחן את תום הלב של התובע בעת ההגשה; לדוגמה, אם צד כורך עניין רכושי אך לא נוקט הליכי גילוי נאות רכושיים בבית הדין, זה יכול להעיד על חוסר כנות.
הכריכה כדין: הנושא הנכרך (כגון חלוקת דירת המגורים, או קרנות השתלמות ספציפיות) חייב להיות מוזכר במפורש ומנומק בכתב התביעה לגירושין. לא די באמירה כללית "אני כורך את הרכוש"; נדרשת רשימה מפורטת.
הזיקה לגירושין: צריך להיות קשר ענייני חזק בין עניין הגירושין לנושא שנכרך. עניינים שהם מובהקים לגירושין (כגון חלוקת רכוש משותף) ניתנים לכריכה. עניינים שאינם נובעים במישרין מחיי הנישואין (כגון נכסים שהתקבלו בירושה או נכסי צד ג'), קשה יותר לכרכם.
אם אחד מתנאים אלה נכשל, הכריכה בטלה, ובית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניין, כאשר תביעת הגירושין עצמה נותרת בבית הדין הרבני.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ג': ניואנסים משפטיים וכלים אסטרטגיים
5. מזונות ילדים מול מזונות אישה
הטיפול במזונות מהווה את אחד הפערים המשמעותיים ביותר ואתגר מרכזי במרוץ הסמכויות, בשל הבדלי הדינים והגישות בין הערכאות:
מזונות אישה: בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. בית הדין דן בחובה זו על פי הדין העברי. חובה זו פוסקת עם הגירושין או אם האישה "מורדת" (סרבנית גט) או במקרה של מעשה כיעור. בפועל, החובה מוטלת על הבעל לספק לאישה "מדורה" (מגורים), "כסות" (ביגוד) ו"מזונות" (אוכל) בהתאם למעמדו הכלכלי.
מזונות ילדים: בסמכות מקבילה. עד לאחרונה, חובת מזונות ילדים הייתה כמעט מוחלטת על האב עד גיל 18 (על פי הדין העברי ששלט בנושא). הלכת בע"מ 919/15 יצרה שינוי דרמטי: כיום, חובת המזונות מוטלת על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית ולזמני השהות עם הילדים, במיוחד בגילאי 6 עד 15.
ההשלכה על הערכאות: בתי הדין הרבניים נוטים לאמץ את עקרונות הלכה זו (בע"מ 919/15) באופן עקרוני, אך ייתכנו מקרים בהם הם יתעקשו על עקרונות הדין העברי המקורי. לכן, עבור הורה המבקש להפחית את נטל המזונות על בסיס זמני שהות שוויוניים והכנסה זהה, בית המשפט לענייני משפחה עדיין נחשב לרוב כערכאה העדיפה והשקולה יותר.
ענייני רכוש | הסכם ממון ואיזון משאבים
בנושאי רכוש, הכלל הוא סמכות מקבילה, אך ישנם הבדלי גישה משמעותיים בין הערכאות.
חוק יחסי ממון (הדין האזרחי המחייב): הדין האזרחי הקובע בנושא חלוקת רכוש הוא חוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 (עבור זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974), המיישם את עקרון איזון המשאבים (חלוקה שוויונית של נכסים שנצברו במהלך הנישואין). עקרון זה הוא ברירת המחדל, והוא חל בשתי הערכאות.
הסכם ממון (הכלי המונע ליטיגציה): אם קיים הסכם ממון שאושר כדין על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, הוא גובר על חוק יחסי ממון. אישור ההסכם מקנה לו מעמד של פסק דין ומונע לחלוטין את מרוץ הסמכויות בנושאים המוסדרים בו.
בתי הדין הרבניים והלכת השיתוף: בעוד הדין החל הוא אזרחי, בתי הדין הרבניים לעיתים יישמו את הלכת השיתוף (עבור זוגות שנישאו לפני 1974 או ידועים בציבור) באופן שעלול להיות שונה מהגישה האזרחית. הניואנסים המשפטיים ביישום הכלל הזה, כגון מתן משקל רב יותר לאשמה (במקרים חריגים), הם קריטיים ועלולים להכריע את חלוקת הנכסים.
7. התמונה הרחבה, המשמעות למערכת המשפטית
המערכת הדו-ראשית משקפת את המורכבות החברתית בישראל ואת הצורך בשליטה אסטרטגית על גורל התיק.
השוואת הגישות: בעוד בית המשפט לענייני משפחה מציע גישה ליברלית, מודרנית ופרוצדורלית יותר, המקדשת את טובת הילד כעקרון על, בתי הדין הרבניים מציעים מסגרת דתית ומסורתית, שלעיתים עדיפה לאחד הצדדים (למשל, כאשר צד אחד רוצה ללחוץ על סידור גט).
מיפוי הסיכונים: המומחיות של עורך דין מתבטאת ביכולתו לבצע מיפוי סיכונים מדויק, המעריך איזו ערכאה תהיה עדיפה ללקוח, ומשם לבצע את "ההינעלות" (Lock-In) של התיק באותה ערכאה באמצעות כלי ה"כריכה"או "הראשון בזמן".
שח-מט משפטי: איפה כדאי לך לנהל את המערכה ב-2026?
הזירה (הערכאה) | המטרה הטקטית שלך | היתרון הסודי של ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין |
בית הדין הרבני | אידיאלי למי שרוצה "כריכה" חזקה של רכוש ומזונות אישה, ולמי שמחפש פתרונות שמרניים יותר. | שימוש בדין הדתי כדי להגן על נכסים שבית משפט אזרחי עלול לחלק בקלות מדי. |
בית המשפט לענייני משפחה | המבצר של הגישה הליברלית. קיימת עדיפות למיקסום מזונות ילדים ואיזון משאבים מודרני (אופציות, הייטק). אולם יש לשים לב שבית הדין הרבני נוטה להיות שמרני ביותר בנושא חובת הגבר לשאת במזונות באופן מלא, לכן יש לבחון בקפדנות את הפורום לאחר בחינה מדוקדקת של הצרכים | הפעלת צווים זמניים מהירים למניעת הברחת נכסים עוד לפני שהצד השני מבין שהמלחמה החלה. |
יחידת הסיוע (מהו"ת) | ניצול זמן ההמתנה (45-60 יום) כדי לבנות את "תיק הראיות" מתחת לרדאר. | הכנת הלקוח לשיחות הגישור בצורה שתחשוף את חולשות הצד השני מבלי להתחייב לדבר. |
הכרעת הריבונות | "תפיסת הסמכות" | מי שהגיש ראשון קובע את כללי המשחק לשנים הבאות. | "מבצע בזק" | הגשה אלקטרונית ב-08:00 בבוקר כדי לסגור את הדלת בפני תביעות נגדיות. |
במירוץ הסמכויות של 2026, אין פרסים על כוונות טובות. אם אתם מתלבטים, הצד השני כנראה כבר בדרך לבית המשפט. טעות של יום אחד בבחירת הערכאה יכולה לעלות לכם בזכויות הראייה שלכם, בבית שלכם ובחופש הכלכלי שלכם לעשור הקרוב. בליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, אנחנו לא מחכים שהמציאות תכתיב לנו תנאים. אנחנו יוזמים, אנחנו מהירים, ואנחנו יודעים איך 'לכבוש' את הסמכות שתשרת את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר."
מרגישים את הפיצוץ באוויר? אל תהיו אלו שמגלים בדיעבד שאיחרו את המועד. לחצו כאן לשיחת אסטרטגיה דחופה עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
שאלות ותשובות נפוצות על המערכת הדו-ראשית בדיני המשפחה
1. מהו ההבדל המרכזי בין סמכות ייחודית לסמכות מקבילה?
תשובה: סמכות ייחודית היא סמכות בלעדית לדון בנושא מסוים, כגון נישואין וגירושין של יהודים, הנתונה רק לבית הדין הרבני. סמכות מקבילה היא סמכות הנתונה בו-זמנית הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני (כגון רכוש ומשמורת), וגורל הדיון בה נקבע על ידי כלל "מרוץ הסמכויות". ההבדל הוא קריטי: סמכות ייחודית אינה ניתנת לשינוי, ואילו סמכות מקבילה ניתנת ל"נעילה" (Lock-In) בערכאה אחת.
2. מהי המשמעות האסטרטגית של מרוץ הסמכויות?
תשובה: מרוץ הסמכויות הוא הליבה האסטרטגית של הגירושין. זהו המרוץ להגשת התביעה הראשונה לערכאה המועדפת. הצד שהצליח להגיש ראשון תביעה שכורכת את כל הנושאים (רכוש, מזונות, משמורת) ורכשה סמכות כדין, הוא זה שקובע היכן יתנהל התיק כולו. המשמעות האסטרטגית היא שהמהלך המשפטי הראשון קובע את הדין החל ואת הפרוצדורה של התיק.
3. האם בית הדין הרבני יכול לדון בנושאי משמורת ילדים?
תשובה: כן, בתנאי שענייני המשמורת נכרכו כדין ובתום לב לתביעת הגירושין. אם התנאים הללו מתקיימים, בית הדין רוכש סמכות נגררת לדון בהסדרי שהות ואחריות הורית, אם כי טובת הילד עדיין עומדת כשיקול על. במקרים של ספק, בית המשפט לענייני משפחה יכול לפקח על הכריכה כדי לוודא שהיא כנה.
4. האם בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בגירושין?
תשובה: לא. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להתיר נישואין וגירושין של בני זוג יהודים; זוהי סמכות ייחודית של בית הדין הרבני, המדון על פי הדין העברי. בית המשפט לענייני משפחה מטפל בכל ענייני הרכוש והילדים.
5. מהם שלושת התנאים לכריכה אפקטיבית בבית הדין הרבני?
תשובה: שלושה תנאים מצטברים הציבה הפסיקה האזרחית לכריכה אפקטיבית: 1. כריכה מלאה (ציון כל ענייני הרכוש והילדים בפירוט); 2. כריכה כנה (כוונה אמיתית שבית הדין ידון בהם); 3. כריכה כדין (פירוט העניינים בכתב התביעה). אם אחד מתנאים אלה נכשל, הכריכה בטלה, ובית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניין.
6. מתי יבטל בית המשפט העליון כריכה של בית הדין הרבני?
תשובה: בית המשפט העליון (באמצעות בג"ץ) יבטל כריכה אם יוכח שאחד משלושת התנאים לעיל לא התקיים, ובמיוחד אם הוכח כי הכריכה נעשתה בחוסר תום לב בולט, במטרה למנוע דיון ענייני בבית המשפט לענייני משפחה. הנטל להוכחת חוסר תום הלב מוטל על הצד המבקש את הביטול.
7. מהי הלכת בע"מ 919/15 ומה השפעתה על המערכת הדו-ראשית?
תשובה: זוהי הלכה מכרעת של בית המשפט העליון שקבעה כי חובת מזונות ילדים בגילאי 6 עד 15 תוטל על שני ההורים באופן יחסי להכנסותיהם ולחלוקת זמני השהות. הלכה זו צימצמה במעט את היתרון בניהול תיקי מזונות בבית הדין הרבני, שכן גם הוא נוטה לאמצה. ההשפעה המרכזית היא יצירת מודל שוויוני יותר לחלוקת נטל המזונות בין ההורים.
8. מי דן בנושא מזונות אישה?
תשובה: מזונות אישה נתונים בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. חובה זו נדונה על פי הדין העברי (ההלכה), שאינו זהה לדין האזרחי. הדין העברי קובע כי חובת המזונות של הבעל כלפי אשתו תלויה בכך שהיא עומדת בתנאי הנישואין ואינה "מורדת" (מסרבת לקבל גט או לעמוד בחובות הנישואין) או שביצעה "מעשה כיעור". עובדה זו יוצרת יתרון אסטרטגי לצד המבקש ללחוץ על סידור גט.
9. האם פרידה פיזית לפני הגשת התביעה משפיעה על סמכות השיפוט?
תשובה: פרידה פיזית (הפרדת מגורים) אינה משפיעה ישירות על קביעת סמכות השיפוט (מרוץ הסמכויות). אולם, היא משפיעה על מהות הזכויות הנדונות. בבית הדין הרבני, פרידה פיזית עשויה להשפיע על חובת מזונות אישה (שכן חובת הבעל פוסקת כאשר האישה עוזבת את הבית ללא סיבה מוצדקת). כמו כן, הליכי פרידה פיזית עשויים לשמש כראיה לעניין מועד הקרע הקובע את חלוקת הרכוש (איזון המשאבים).
10. מה קורה אם בן זוג אחד הגיש לבית הדין הרבני והשני לבית המשפט לענייני משפחה?
תשובה: זהו המצב הקלאסי של מרוץ הסמכויות. המערכת מכירה בכלל "הראשון בזמן": הערכאה שבה הוגשה התביעה הראשונה ורכשה סמכות כדין (כלומר, עמדה בתנאי כריכה אפקטיבית) היא זו שתמשיך לדון בעניין. המשמעות היא שהצד שהקדים בצעד משפטי אסטרטגי, קבע את הדין החל ואת הפרוצדורה שיחולו על התיק כולו.
11. האם ידועים בציבור כפופים למערכת הדו-ראשית?
תשובה: לא באופן מלא. ידועים בציבור אינם כפופים לסמכות הייחודית של בית הדין הרבני לענייני נישואין וגירושין, מכיוון שאין ביניהם קשר נישואין פורמלי. כל ענייניהם (רכוש, משמורת, מזונות) נדונים בסמכות בלעדית של בית המשפט לענייני משפחה ועל פי הדין האזרחי בלבד.
12. מה תפקידו של הסכם ממון מאושר?
תשובה: הסכם ממון שאושר כדין (על ידי בית המשפט או בית הדין) הוא הכלי האולטימטיבי לנטרול מרוץ הסמכויות. ההסכם גובר על חוק יחסי ממון (ועל כלל מרוץ הסמכויות), כיוון שאישורו מקנה לו מעמד של פסק דין מחייב. הוא מקבע את חלוקת הרכוש ומוציא אותה מתחום המחלוקת השיפוטית.
13. האם בתי הדין הרבניים מחויבים לחוק יחסי ממון?
תשובה: כן. ככלל, בתי הדין הרבניים מחויבים ליישם את חוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 (עבור זוגות שנישאו אחרי 1974) בנוגע לאיזון משאבים. עם זאת, בתי הדין עשויים ליישם את החוק בגישה שונה מזו של בית המשפט לענייני משפחה, במיוחד בבחינת מועד הקרע או מתן משקל רחב יותר להלכת השיתוף במקרים חריגים.
14. מה קורה אם הוגשה תביעת רכוש בבית המשפט לענייני משפחה, ואז תביעת גירושין בבית הדין הרבני?
תשובה: אם תביעת הרכוש קדמה בזמן ונרשמה כדין בבית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט רכש סמכות לדון בנושא. במצב זה, תביעת הגירושין שהוגשה מאוחר יותר בבית הדין הרבני תוכל לטפל רק בסידור הגט, ובית הדין הרבני לא יוכל לכרות את נושא הרכוש הנדון כבר בערכאה האזרחית.
15. מהו הסעד המרכזי שבית המשפט לענייני משפחה יכול להעניק בענייני רכוש?
תשובה: הסעד המרכזי הוא צו לאיזון משאבים ופירוק שיתוף בנכסים. בית המשפט יורה על חלוקה שוויונית של נכסים שנצברו במהלך הנישואין. הפירוק יכול להיות מכירה של הנכס המשותף (כגון דירת מגורים) וחלוקת התמורה, או העברת זכויות (למשל, העברת הדירה לצד אחד) בתמורה לתשלום לאיזון (תמורה לצד השני).
לסיכום: המערכת הדו-ראשית | המפתח לניצחון הוא השליטה בזמן
המערכת הדו-ראשית היא המציאות המשפטית המורכבת של דיני המשפחה בישראל. ההליך אינו נקבע על ידי הדין, אלא על ידי האסטרטגיה | על ידי הבחירה המושכלת והמהירה בערכאה שתשרת בצורה המיטבית את אינטרס הלקוח. כלל "הראשון בזמן" הופך את הייעוץ הראשוני לצעד קריטי וגורלי. עורך הדין חייב לבצע מיפוי סיכונים מדויק, להבין היכן הדין האזרחי (למשל, חלוקת רכוש לפי איזון משאבים) ייתן עדיפות, והיכן הדין העברי (למשל, מזונות אישה) יציב יתרון. ניווט מקצועי בסבך הסמכויות הללו הוא המפתח להשגת "הינעלות" (Lock-In) של התיק בערכאה המועדפת והבטחת תוצאה יציבה ומאוזנת.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שמנווטת במרוץ הסמכויות
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין הוא משרד ותיק, מוביל ובעל מוניטין רב בדיני משפחה בבת ים והמרכז. אנו מתמחים באופן בלעדי בניהול אסטרטגי של סכסוכים המערבים את המערכת הדו-ראשית (בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים). הניסיון הרב-שנתי שלנו מאפשר לנו לבצע ניתוח סיכונים מעמיק, לזהות את נקודות התורפה של הצד השני ולפעול במהירות ובדיוק כדי להשיג כריכה אפקטיבית או להקדים תרופה למכה באמצעות הגשת תביעות יזומות. אנו כאן כדי להבטיח שהמקרה שלכם ינוהל מפוזיציה של שליטה.
בטחון משפטי: קבע פגישת ייעוץ אסטרטגי
אם אתם ניצבים בפני צומת גירושין, או שוקלים הליכים משפטיים, צעד אחד שגוי עלול להכריע את חלוקת הרכוש והמשמורת. אל תתחילו את המרוץ לבד. אנו מזמינים אתכם לקבוע עוד היום פגישת ייעוץ אסטרטגי עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין , הצוות שלנו יבנה עבורכם את תרשים הזרימה המדויק שיבטיח את הניווט הנכון בבתי המשפט ובבתי הדין.
צוות דיני משפחה וירושה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תגובות