המדריך השלם לדיני המשפחה בישראל פרק 7: סוגיית המשמורת – מהי טובת הילד וכיצד היא נקבעת?

ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
6 באוג׳
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: לפני יומיים

ילד קטן יושב על מאזניים, הורים כועסים ברקע, משמורת | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין בבת ים והסביבה | מומחים בבשורות טובות — סוגיית משמורת הילדים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

מבוא: גירושין כהורים - הילד הוא תמיד במרכז

במקרה של פרידה או גירושין, ההורים אמנם מפסיקים לחיות יחד, אך תפקידם ההורי אינו נגמר. האתגר הגדול ביותר הוא להמשיך לתפקד כהורים במשותף, ולקבוע היכן יגורו הילדים וכיצד יתנהל הקשר שלהם עם שני ההורים. סוגיית המשמורת, או בשמה העדכני יותר, אחריות הורית, היא בלב העניין. ההכרעה בנושא זה נעשית תמיד, אך ורק, בהתאם לעיקרון העליון של "טובת הילד". פרק זה יסביר לעומק את המשמעות של עיקרון זה הלכה למעשה, יציג את המודלים השונים לקביעת משמורת ויבחן את ההליכים המשפטיים המנחים את בתי המשפט.

1. טובת הילד הלכה למעשה: השיקולים המנחים

עיקרון טובת הילד הוא מושג גמיש, הנתון לפרשנות בית המשפט בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. כאשר בית המשפט נדרש לקבל החלטה בנושא משמורת, הוא שוקל מגוון רחב של גורמים, ולעיתים אף ממנה גורמי מקצוע שיסייעו לו בכך:

המלצות מקצועיות: ברוב המקרים, בית המשפט יפנה את בני הזוג ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט, או ימנה פקיד סעד (עובד סוציאלי) שיבחן את מצב המשפחה ויגיש המלצה מפורטת המכונה "תסקיר סעד". תסקיר זה כולל ראיונות עם ההורים והילדים, תצפיות על האינטראקציה המשפחתית והערכה של מסוגלות ההורים. לרוב, לתסקיר זה יש משקל רב בהכרעה הסופית של בית המשפט.
"מסוגלות הורית": בית המשפט בוחן מי מבין ההורים יכול לספק לילד את המסגרת הפיזית, הרגשית והחינוכית הטובה ביותר. המבחן כולל התייחסות ליכולות כלכליות, זמינות רגשית, יציבות, ואף התנהגות ההורים לאחר הפרידה.
רצון הילד: ככל שהילד מבוגר יותר ובעל בגרות נפשית, בית המשפט ייתן משקל רב יותר לרצונו ולדעתו. במקרים רבים, ילדים מגילאי 10 ומעלה מוזמנים להביע את עמדתם בפני בית המשפט, לעיתים באמצעות גורם מקצועי ייעודי. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי רצון הילד אינו מכריע, ובית המשפט יכול לקבל החלטה הפוכה אם הוא סבור שרצון הילד אינו עולה בקנה אחד עם טובתו האמיתית.
יציבות הילד: בית המשפט שואף לשמור על יציבותו של הילד, ולכן נבחנים נושאים כמו קרבה למסגרות חינוך, לחוגים ולחברים, כמו גם מידת הקשר של הילד עם כל הורה לפני הפרידה. שינויים קיצוניים עלולים לפגוע ביציבות הילד ועל כן בית המשפט מנסה להימנע מהם.

מצפן עם סרט 'טובת הילד | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין בבת ים והסביבה | מומחים בבשורות טובות' — המצפן | טובת הילד | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

2. סוגי משמורת וחלופותיהם

לאורך השנים, המשפט הישראלי התפתח והציג מודלים שונים של משמורת, כולם מנסים להגשים את טובת הילד:

משמורת יחידנית (Sole Custody): זהו המודל המסורתי, שבו הילד מתגורר באופן קבוע אצל אחד ההורים, המוגדר כ"הורה משמורן". ההורה השני מקבל הסדרי שהות קבועים (לרוב כולל לינה). במודל זה, ההורה המשמורן הוא האחראי העיקרי לניהול חיי היום-יום של הילד, בעוד ששני ההורים עדיין נושאים במשותף באחריות על החלטות מהותיות.
משמורת משותפת (Joint Custody): מודל שצבר תאוצה בשנים האחרונות, כשהוא מבוסס על חלוקת זמני שהות כמעט שווה בין ההורים (למשל, שבוע-שבוע או מודלים דומים). במודל זה, שני ההורים ממשיכים לשמש כהורים משמעותיים בחיי הילד. זהו מודל המעודד שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים, ומומלץ במיוחד במקרים שבהם יש תקשורת טובה בין הצדדים, קרבה גיאוגרפית, ומסוגלות הורית גבוהה של שניהם.
הורות משותפת: זהו המונח המודרני, שאינו מתייחס עוד למושג "משמורת" במובנו הקלאסי, אלא ל"אחריות הורית משותפת". מטרתו היא לשים דגש על כך ששני ההורים ממשיכים לשאת באחריות המשותפת ולקבל החלטות יחד, גם אם אחד מהם הוא המשמורן הפיזי העיקרי. תפיסה זו נועדה להפחית את המתחים שנוצרים מהמושג "הורה מנצח" לעומת "הורה מפסיד", ולהתמקד בטובת הילד.

3. חזקת הגיל הרך: השינוי המשפטי

בעבר, הכלל המנחה העיקרי בקביעת משמורת היה "חזקת הגיל הרך". הכלל קבע כי ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אמם, אלא אם הוכח אחרת. מטרת הכלל הייתה להבטיח את יציבות הילד בגיל הרך, מתוך הנחה כי האם היא המטפלת העיקרית. אולם, בשנים האחרונות חל שינוי מהותי:

שינוי הגישה: פסיקת בתי המשפט, בעקבות המלצות ועדות מקצועיות, החלה לצמצם את תחולת חזקת הגיל הרך. כיום, בתי המשפט נוטים לבחון כל מקרה לגופו, מבלי להניח מראש כי האם היא ההורה המועדף. התפיסה המודרנית מעדיפה לבחון את מסוגלותם ההורית של שני הצדדים, ואף מעודדת הסכמים של משמורת משותפת, מתוך הכרה בחשיבות מעורבותם של שני ההורים בחיי הילד.

4. הליך ההכרעה המשפטית: מגישור לבית המשפט

כאשר הורים אינם מצליחים להגיע להסכמה, ההליך המשפטי כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

הגשת תביעה: אחד ההורים מגיש תביעה למשמורת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
הפנייה ליחידת הסיוע: בית המשפט מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע, שם הם עוברים תהליך של ניסיון גישור וקבלת המלצות. מטרת ההליך היא לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
חוות דעת פקידת סעד: במקרים מורכבים, פקידת סעד מגישה חוות דעת מקיפה על מצב המשפחה ועל טובת הילד. בחוות הדעת, המכונה גם "תסקיר סעד", יש פירוט על המלצותיה של פקידת הסעד לגבי סוג המשמורת והסדרי השהות המומלצים.
הכרעה שיפוטית: בית המשפט מקבל החלטה על בסיס העדויות, התסקירים והמלצות הגורמים המקצועיים, תוך הקפדה על עקרון טובת הילד.

מאזניים משפטיים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין בבת ים והסביבה | מומחים בבשורות טובות — הכרעה שיפוטית | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

5. היתרונות של הסכם גירושין מוסכם

בשנים האחרונות, בתי המשפט מעודדים יותר ויותר הורים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. הסכם גירושין מוסכם המפרט את סוג המשמורת, זמני השהות והסדרי המזונות, מקבל תוקף של פסק דין. היתרונות של הסכם כזה הם רבים:

שליטה מלאה: ההורים עצמם, המכירים את ילדיהם ואת צרכיהם, הם אלה שמקבלים את ההחלטות, ולא גורם חיצוני.
חיסכון במשאבים: הסכם חוסך זמן, עלויות ומתחים רגשיים המאפיינים הליכים משפטיים.
שיתוף פעולה: הסכם שנוצר בהסכמה משפר את התקשורת העתידית בין ההורים, דבר שהוא חיוני ביותר לטובת הילדים.

לסיכום: בטחון נפשי לילד, בטחון משפטי להורים

סוגיית המשמורת היא אחת הרגישות ביותר בדיני המשפחה. היא נוגעת ישירות ברווחתם הנפשית והפיזית של הילדים. בשל מורכבותה הרגשית והמשפטית, נדרש ליווי מקצועי צמוד של עורך דין המתמחה בתחום, שיסייע לכם לנווט בין כללי המשפט, ההליכים והמוסדות השונים, ולוודא כי כל החלטה שתתקבל אכן משרתת את טובת הילדים, תוך שמירה על זכויותיכם כהורים.