צוואה, ירושה והעברה בין-דורית: המדריך האסטרטגי להגנה על הנכסים והמשפחה (2026) | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- לפני 7 שעות
- זמן קריאה 49 דקות
הצוואה שמעולם לא כתבתם (אבל המדינה כבר כתבה עבורכם)
ישנה הנחה רווחת ומסוכנת בקרב הציבור הישראלי: "לי אין מיליונים, המשפחה שלי מסתדרת מצוין, ולכן אני לא צריך צוואה. יהיה בסדר". אז זהו, שלא. האמת המשפטית הכואבת היא שגם אם מעולם לא ביקרתם אצל עורך דין, יש לכם צוואה. היא נכתבה על ידי הכנסת בשנת 1965 (חוק הירושה), והיא קובעת ברירת מחדל אכזרית, קרה ומתמטית לחלוקת הרכוש שלכם.
ה"צוואה האוטומטית" הזו של המדינה לא מכירה את הילד שלכם שזקוק לתמיכה מיוחדת, לא יודעת שאתם פרודים מאשתכם כבר שנתיים (אך עדיין נשואים על הנייר), ולא שמעה על תיק הקריפטו או על המניות בחברה המשפחתית. התוצאה של היעדר תכנון היא כמעט תמיד אחת: שותפות כפויה בין יורשים מסוכסכים, אובדן שליטה על נכסים, ותשלומי מס מיותרים שמוחקים את מפעל החיים שלכם.
משרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו, המתמחה בצוואות ירושות, ניהול הון משפחתי, סכסוכי ירושה מורכבים והעברה בין-דורית, גאה להציג את המדריך השלם לדיני ירושה וצוואות לשנת 2026. זהו לא עוד מאמר שטחי. זהו מסמך אסטרטגי מקיף שצולל אל נבכי הכסף הגדול: החל ממלכודות המס של "דירה יחידה", דרך הסכנות בצוואה הדדית, ועד לפתרונות יצירתיים למשקים במושבים ולנכסים בחו"ל.
בין אם אתם הורים צעירים שרוצים להבטיח את עתיד הילדים, בעלי עסקים שחוששים ממלחמות שליטה, או בנים להורים מתבגרים, המדריך הזה הוא תעודת הביטוח שלכם מפני הכאוס של המחר. קריאה חובה לכל מי שיש לו מה להפסיד.
תוכן עניינים: המדריך המלא לצוואות וירושות 2026
פרק | נושא המדריך (לחץ למעבר מהיר) |
פרק 1 | |
פרק 2 | |
פרק 3 | |
פרק 4 | |
פרק 5 | |
פרק 6 | |
פרק 7 | |
פרק 8 | |
פרק 9 | |
פרק 10 | |
פרק 11 |
1. המבוא לצוואות 2026: למה ברירת המחדל היא אויב?
המוות הוא האירוע המשפטי המורכב ביותר בחייו של אדם, אך משום מה, רוב הישראלים נערכים אליו פחות מאשר לנסיעה לחו"ל. בשנת 2026, המבנה המשפחתי והכלכלי בישראל עבר טלטלה. אנחנו רואים יותר משפחות מורכבות ("פרק ב'"), יותר ידועים בציבור, יותר נכסים דיגיטליים בלתי מוחשיים, ויותר סכסוכים על שליטה בחברות משפחתיות.
במציאות הזו, הסתמכות על חוק הירושה, התשכ"ה-1965 היא הימור מסוכן. החוק הוא חוק "טיפש". הוא סטטיסטי. הוא מניח שכל המשפחות מאושרות, שכל הילדים אחראים כלכלית, ושבן הזוג הנוכחי לעולם לא יתחתן שוב. בפועל, המציאות הפוכה.
כאשר אדם נפטר ללא צוואה, המדינה נכנסת בנעליו ומחלקת את רכושו לפי מפתח מתמטי קר ("ירושה על פי דין"). המדינה לא יודעת שהבן הבכור מכור להימורים, היא לא יודעת שהבת הצעירה סועדת את האב כבר עשור בעוד אחיה נטשו אותו, והיא בוודאי לא יודעת שכוונת המנוח הייתה להוריש את מניות החברה רק למי שעובד בה. התוצאה של היעדר צוואה היא כמעט תמיד שותפות כפויה בין אנשים שיש ביניהם ניגודי אינטרסים, שותפות שסופה פיצוץ בבית המשפט, פירוק נכסים בהפסד, וקרע משפחתי שאינו ניתן לאיחוי.
2. האנטומיה של "ירושה על פי דין": הדירה שהופכת לשדה קרב
כדי להבין את גודל הסכנה, נצלול למנגנון החלוקה של סעיפים 10-17 לחוק הירושה. בהיעדר צוואה, העיזבון מתחלק לפי "שיטת הפרנטלות" (מעגלי קרבה).
במודל הקלאסי של זוג נשוי פלוס שלושה ילדים, החוק קובע חלוקה שנראית הוגנת במבט ראשון אך הרסנית במבט שני:
בן/בת הזוג: יורש את המיטלטלין (רכב, תכולת הבית) ו-50% מכלל נכסי העיזבון (כולל הדירה, החסכונות וההשקעות).
הילדים: יורשים את ה-50% הנותרים, בחלוקה שווה ביניהם.
המשמעות הפרקטית היא שהאלמנה, שרגילה לחיות בביתה, הופכת ביום אחד לשותפה עסקית של ילדיה. היא מחזיקה ב-75% מהדירה (החצי שלה פלוס החצי שירשה מבעלה), וכל אחד משלושת הילדים מחזיק בכ-8.3%.
מה קורה אם אחד הילדים נקלע לחובות? הנושים שלו יכולים להטיל עיקול על החלק שלו בדירה (ה-8.3%) ולכפות הליך של "פירוק שיתוף במקרקעין". האלמנה עלולה למצוא את עצמה נגררת לבית משפט בגיל 70, נאלצת למכור את הבית שבו גידלה את ילדיה כדי לפרוע חוב של בנה, או לשלם סכומי עתק כדי "לקנות אותו החוצה".
וזה עוד המקרה הקל. במקרה של סכסוך בין האחים, כל ילד יכול להשתמש בחלקו היחסי כוטו ("סוס טרויאני") כדי לתקוע החלטות, למנוע שיפוץ, או לדרוש דמי שימוש ראויים מהאם על כך שהיא גרה ב"חלק שלו".
3. הידועים בציבור ופרודים: האזור האפור של החוק
אחת המהפכות הגדולות של העשור האחרון היא מעמדם של הידועים בציבור. סעיף 55 לחוק הירושה קובע כי איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, דינם כדין נשואים לעניין הירושה (בתנאי שאינם נשואים לאחרים).
זהו מוקש משפטי עצום.
גברים ונשים רבים שנמצאים ב"פרק ב'" ומנהלים זוגיות ללא נישואין, בטוחים שרכושם מוגן ושילדיהם מפרק א' ירשו הכל. טעות. אם לא ערכתם צוואה מפורשת השוללת את זכותו של בן הזוג, הוא יירש מחצית מהרכוש שלכם, בדיוק כמו בעל חוקי. הילדים שלכם יאלצו לחלוק את הירושה עם החברה החדשה של אבא, אותה הכירו רק שנתיים.
מהצד השני, זוגות נשואים שנמצאים בהליכי גירושין (פרודים) נמצאים בסיכון הפוך. כל עוד לא ניתן הגט הרשמי, בני הזוג נחשבים נשואים לכל דבר ועניין. אם הבעל נפטר מדום לב במהלך הליך הגירושין המכוער, האישה (שהוא לא דיבר איתה שנתיים) תירש מחצית מרכושו לפי החוק. רק צוואה המנשלת במפורש את הפרודה יכולה למנוע את העוול המוסרי הזה.
4. הנכסים השקופים: קריפטו, מוניטין דיגיטלי וזכויות יוצרים
בשנת 2026, חלק ניכר מההון שלנו אינו נמצא בבנק אלא בענן. "ירושה על פי דין" לא יודעת להתמודד עם נכסים דיגיטליים.
ללא "צוואה דיגיטלית" הכוללת הנחיות גישה, סיסמאות לארנקים קרים, ומפתחות פרטיים (Private Keys), מיליוני שקלים בביטקוין או באת'ריום עלולים ללכת לאיבוד לנצח. הרשם לענייני ירושה אמנם יוציא צו ירושה, אך ללא הסיסמה, הצו הזה הוא חסר ערך מול הבלוקצ'יין.
יתרה מכך, נכסים כמו ערוצי יוטיוב מניבים, פרופילים עסקיים באינסטגרם, או זכויות יוצרים על יצירות דיגיטליות (NFT), דורשים ניהול אקטיבי מיד עם הפטירה. ברירת המחדל של החוק מחלקת את הבעלות בין כל היורשים, מה שיוצר שיתוק ניהולי. צוואה חכמה ממנה מנהל עיזבון ייעודי לנכסים דיגיטליים, אדם שמבין בטכנולוגיה ויכול לשמר את ערך הנכסים עד למכירתם או חלוקתם.
5. נכסים חוץ-עיזבוניים: הטעות שאי אפשר לתקן בדיעבד
חשוב להבין כלל ברזל: לא כל מה שהיה שייך למנוח הוא חלק מה"עיזבון".
סעיף 147 לחוק הירושה קובע במפורש כי כספים שיש לשלם עקב מוות על פי חוזה ביטוח, חברות בקרן פנסיה או קופת תגמולים, אינם חלק מהעיזבון, אלא אם הותנה אחרת.
המשמעות היא שהכספים הללו (שמהווים לעיתים את החלק הארי של החיסכון הפנסיוני) מחולקים לפי "הוראת המוטבים" שנחתמה מול חברת הביטוח לפני שנים רבות, ולא לפי הצוואה.
אנו נתקלים במקרים טרגיים שבהם אדם ערך צוואה מפורטת והוריש הכל לאשתו השנייה, אך שכח לעדכן את קרן הפנסיה שבה רשומה עדיין גרושתו כמוטבת. במקרה כזה, הגרושה תקבל את המיליונים מהפנסיה, והצוואה לא תוכל לשנות זאת (אלא אם נשלחה הודעה לקרן במועד). תכנון ירושה מקצועי במשרדנו כולל תמיד סנכרון מלא ("יישור קו") בין הוראות הצוואה לבין המוטבים בכל הקופות הפיננסיות.
טבלה 1: ירושה על פי דין מול צוואה | השוואת עומק לתרחישים ב-2026
טבלה זו מפרקת לגורמים את ההבדל בין חלוקה סטטוטורית (אוטומטית) לבין תכנון אישי.
התרחיש (הסטטוס המשפחתי) | התוצאה הקרה של החוק (ללא צוואה) | הפתרון בצוואה (תכנון חכם) | הנזק שנמנע (הכאוס) |
נשואים + ילדים בגירים | בן הזוג 50%, ילדים 50%. נוצרת שותפות כפויה בנדל"ן. כל ילד הוא שותף בבית ההורים. | הורשת מלוא הזכויות לבן הזוג ("יורש אחר יורש"). הילדים יורשים רק לאחר אריכות ימים של שני ההורים. | מניעת מצב שבו ילד לוחץ למכור את הבית כדי לכסות חובות או לקנות דירה לעצמו, וזורק את ההורה לרחוב. |
פרודים בהליכי גירושין | הפרוד/ה יורש/ת מחצית מהרכוש, למרות הסכסוך, כל עוד לא ניתן גט סופי. | נישול מוחלט של הפרוד. העברת הרכוש לילדים או לנאמנות עד שיגדלו. | מניעת עוגמת נפש מוסרית וכלכלית שבה ה"אויב" יורש את הנכסים שנצברו בעמל רב. |
ידועים בציבור (פרק ב') | בן הזוג החדש יורש מחצית, על חשבון הילדים מהנישואין הראשונים. | הפרדה רכושית ברורה: הדירה לילדים, זכות מגורים מוגבלת לבן הזוג, וכספים נזילים לחלוקה. | מניעת מאבקי ירושה בין הילדים לבין בן הזוג החדש, ושמירה על נכסי המשפחה המקורית. |
רווק ללא ילדים | ההורים יורשים הכל. אם אינם בחיים – האחים מתחלקים שווה בשווה. | הורשה לחבר קרוב, בן זוג לא רשמי, אחיין אהוב או מטרות צדקה. | מניעת פיזור הרכוש בין קרובי משפחה רחוקים שאין עמם קשר רגשי, או כאלו שכבר מבוססים כלכלית. |
החזקת קריפטו ונכסים דיגיטליים | הצו ניתן ליורשים, אך ללא מפתחות פרטיים – הכסף "מת" בארנק הדיגיטלי. | מינוי מנהל עיזבון דיגיטלי והפקדת מפתחות בנאמנות חיצונית מאובטחת. | אובדן מוחלט של הון דיגיטלי שאין אליו גישה טכנית. |
[ ✍️ אל תתנו למחוקק לכתוב לכם את הצוואה ]
החוק היבש לא מכיר את הילדים שלכם, את הכאבים שלכם ואת הרצונות שלכם.
הוא מחלק את מפעל חייכם לפי נוסחאות מתמטיות קרות שיוצרות סכסוכים.
הדרך היחידה להחזיר את השליטה לידיים שלכם ולוודא שהכסף יגיע לידיים הנכונות, ובזמן הנכון, היא באמצעות צוואה מדויקת, עדכנית ומקצועית.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו לא משתמשים ב"שטאנץ". אנחנו בונים עבורכם חליפת הגנה משפטית שתפורה בדיוק למידות של המשפחה שלכם.
הטכניקה המשפטית | 4 הדרכים לערוך צוואה (ואיך לא ליפול בדרך)
6. המלכודות הפורמליות: למה צוואות נפסלות?
חוק הירושה הישראלי הוא ליברלי בתוכן (מותר להוריש הכל לחתול), אך נוקשה מאוד בצורה. סעיפי החוק המגדירים את דרכי עשיית הצוואה (18 עד 23) הם "קוגנטיים" ברובם. כלומר, סטייה קלה מהדרישות הצורניות עלולה להוביל לפסילת הצוואה כולה בבית המשפט.
המאבק על תקפות הצוואה מתחיל בדרך כלל לאחר המוות, כאשר המצווה אינו יכול להעיד מה הייתה כוונתו. לכן, בית המשפט נצמד לראיות הטכניות. מספיק שחסר תאריך, שהחתימה רועדת ונראית מזויפת, או שהעד לצוואה הוא במקרה גם הנהנה ממנה, כדי שכל המסמך יקרוס כמגדל קלפים והרכוש יחולק לפי "ירושה על פי דין" (בניגוד לרצון המנוח). להלן הניתוח המעמיק של ארבעת הסוגים, מהחלש לחזק.
7. צוואה בכתב יד (סעיף 19): הפתרון הזול שעולה ביוקר
זוהי הצורה הפרימיטיבית ביותר של צוואה. החוק דורש שלושה תנאים מצטברים שבלעדיהם אין צוואה: עליה להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, לשאת תאריך בכתב ידו, ולהיחתם בכתב ידו.
למרות הפשטות, מדובר בצוואה החלשה והמסוכנת ביותר משפטית.
הסיכונים:
זיוף וגרפולוגיה: בעידן הדיגיטלי, אנשים ממעטים לכתוב בכתב יד. כאשר מוגשת צוואה בכתב יד, קשה מאוד למומחים להשוות אותה לכתבי יד אותנטיים אחרים של המנוח. טענת "זיוף" היא הטענה הראשונה שעולה בהתנגדויות, והנטל להוכיח את אמיתות הצוואה מוטל על מי שמבקש לקיים אותה.
השפעה בלתי הוגנת: מכיוון שאין עדים למעמד החתימה, קל מאוד לטעון שהמנוח כתב את הצוואה כשישב לידו המטפל הסיעודי או הבן המנשל, תוך הפעלת לחץ פסול ואיומים. אין מי שיעיד שהמצווה היה חופשי מרצון.
פגמים בניסוח: אנשים שכותבים לבד נוטים להשתמש בשפה לא משפטית ("אני משאיר את הדירה לבני"). משפטים עמומים אלו יוצרים פרשנויות סותרות בבית המשפט ומזמינים סכסוכים.
8. צוואה בעדים (סעיף 20): הסטנדרט המקצועי והמוקש של סעיף 35
זוהי "דרך המלך". הצוואה מודפסת, ערוכה על ידי עורך דין, ונחתמת בפני שני עדים. תפקיד העדים הוא לוודא את זהות המצווה ואת גמירות דעתו. הם אינם צריכים לדעת את תוכן הצוואה, אלא לאשר: "הצהיר בפנינו שזו צוואתו וחתם עליה".
אולם, כאן מסתתר המוקש הגדול ביותר בדיני הירושה: סעיף 35 לחוק, "הוראת צוואה לטובת עד".
הסעיף קובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, או היה עד לעשייתה, או לקח חלק בעריכתה באופן אחר , בטלה.
הפסיקה בשנים האחרונות הרחיבה מאוד את המושג "לקח חלק בעריכתה". אם הבן הזוכה בצוואה הוא זה שהתקשר לעורך הדין, הסיע את אביו למשרד, שילם את שכר הטרחה או אפילו נכח בחדר בזמן הקראת הצוואה, הוא מסתכן בביטול הירושה שלו. אנו מקפידים על "הפרדה סטרילית" מוחלטת: המצווה נכנס לחדר לבד, נותן הוראות לבד, ומשלם לבד.
9. צוואה בפני רשות ונוטריון (סעיף 22): "מעשה בית דין" בחיי המצווה
כאשר מדובר בצוואות רגישות, בנישול יורשים, או באנשים מבוגרים מאוד, אנו ממליצים על צוואה בפני רשות (נוטריון או שופט).
בצוואה זו, המצווה אומר את דבריו בפני הנוטריון, שרושם אותם וקורא אותם בפניו. לצוואה נוטריונית יש כוח ראייתי עדיף על פי סעיף 19 לחוק הנוטריונים. היא נהנית מ"חזקת תקינות", בית המשפט מניח שהנוטריון, כזרועו הארוכה של החוק, בדק היטב את כשרותו ורצונו של המצווה.
החובה הקריטית של "תעודת רופא": תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים מחייבת את הנוטריון: אם המצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטה, חובה לצרף תעודה רפואית עדכנית מיום עריכת הצוואה המאשרת שהמצווה צלול בדעתו. התעלמות מדרישה זו היא רשלנות מקצועית שתוביל לפסילת הצוואה כמעט באופן אוטומטי, גם אם המצווה היה צלול לחלוטין.
10. צוואה בעל פה ("שכיב מרע" - סעיף 23): הרגעים האחרונים
החוק מכיר במצבי קיצון שבהם אדם עומד למות ("שכיב מרע") או רואה את עצמו מול פני המוות (כמו חייל בקרב), ורוצה לצוות את רכושו אך אינו יכול לכתוב או לחתום.
במקרה כזה, הוא יכול לומר את צוואתו בעל פה בפני שני עדים. על העדים לרשום מיד זיכרון דברים, לחתום עליו ולהפקיד אותו אצל הרשם לענייני ירושה.
זוהי צוואה על תנאי: אם המצווה לא מת, ועבר חודש ימים מאז שחלפה הסכנה והוא מסוגל לערוך צוואה רגילה, הצוואה בעל פה בטלה.
בתי המשפט מתייחסים בחשדנות עצומה לצוואות אלו ("צוואות של בית חולים"). הנטל להוכיח שהמצווה היה באמת "שכיב מר" (גוסס) ושהיה צלול באותם רגעים הוא כבד מאוד. לרוב, צוואות אלו נתקפות בטענה של השפעת תרופות נרקוטיות או טשטוש הכרה בסוף החיים.
11. המהפכה הראייתית: צילום וידאו של המעמד
בשנת 2026, נייר חתום אינו מספיק. הסטנדרט החדש של משרדי העלית בתחום הירושה הוא תיעוד וידאו של מעמד החתימה.
אנו מצלמים את המצווה מנהל שיחה חופשית עם עורך הדין (ללא נוכחות יורשים). בסרטון, המצווה נשאל שאלות פתוחות: "למה החלטת להוריש הכל לבת?", "האם אתה יודע איזה יום היום?", "האם מישהו איים עליך?".
כאשר השופט רואה בעיניו (שנים לאחר המוות) את המנוח מדבר בבהירות, צוחק, מנמק את החלטותיו בחדות ומפגין רצון חופשי, כל טענות ההתנגדות על "דמנציה" או "כפייה" מתפוגגות. הווידאו הוא "תעודת הביטוח" החזקה ביותר לקיום הצוואה.
טבלה 2: קרב הצוואות המורחב | דירוג החוסן המשפטי
טבלה זו משווה בין השיטות השונות, לא רק לפי הנוחות אלא לפי השרידות שלהן ביום הדין.
סוג הצוואה | חוזק משפטי (1-10) | היתרון המרכזי | נקודת הכשל העיקרית (הסיכון) | מתי נשתמש בה? |
כתב יד (סעיף 19) | 2/10 (חלש מאוד) | זמינות מיידית, חינם, סודיות מוחלטת (איש לא צריך לדעת). | זיוף קל, היעדר עדים שיעידו על צלילות הדעת, טעויות ניסוח משפטיות. | רק במצב חירום כשהמוות קרוב ואין אפשרות להביא עו"ד או עדים. |
בעדים (סעיף 20) | 8/10 (חזק) | ניסוח מקצועי ע"י עו"ד, עדים ניטרליים שמאשרים את הרצון. | סעיף 35: מעורבות של היורש בעריכה פוסלת את הצוואה כולה. | הסטנדרט לרוב האוכלוסייה הבריאה והצלולה. |
נוטריונית (סעיף 22) | 10/10 (חזק מאוד) | מעמד של רשות שיפוטית, קשה מאוד לתקיפה ("היה צלול"). | היעדר אישור רפואי (תקנה 4ה) לאדם מבוגר או חולה יפיל את הצוואה. | לקשישים, חולים, מקרים של נישול יורשים או סכסוך צפוי. |
בעל פה (סעיף 23) | 3/10 (בעייתי) | מאפשרת להביע רצון אחרון כשהגוף בוגד (שיתוק/גסיסה). | פוקעת תוך 30 יום מהחלמה. נטל הוכחה כבד בבית המשפט על צלילות. | רק כ"נשק יום הדין" לאדם גוסס (שכיב מר). |
[ 🎥 אל תשאירו מקום לספק: תעדו את הרצון שלכם ]
המשפחה שלכם לא צריכה לריב בבית משפט על השאלה "למה אבא התכוון?".
הם צריכים ודאות. הם צריכים מסמך ברזל שאי אפשר לערער עליו.
צוואה שנערכת במשרדנו היא לא רק מסמך, היא תיק ראיות שלם הכולל בדיקת כשרות, נטרול מעורבות יורשים ותיעוד וידאו.
אנחנו דואגים שהקול שלכם יישמע צלול וברור, גם כשלא תהיו כאן.
צוואות הדדיות | המדריך לזוגות אוהבים (והמלכודות שבדרך)
12. הברית הזוגית והעיקרון של "אינטרס ההסתמכות"
עבור רוב הזוגות הנשואים, המטרה הראשונה במעלה היא להגן על בן הזוג שנותר בחיים. המחשבה היא: "בנינו את הבית הזה ביחד, ואני רוצה שאשתי תוכל להזדקן בו בכבוד, מבלי שהילדים יוכלו לזרוק אותה או לדרוש את חלקם בירושה כל עוד היא בחיים".
לשם כך נועדה הצוואה ההדדית.
בניגוד לצוואה רגילה, שהיא אקט אישי וחד-צדדי, צוואה הדדית היא סוג של "חוזה ירושה" בין בני הזוג. העיקרון המנחה הוא: "אני מוריש לך את כולי, בהסתמך על כך שאת מורישה לי את כולך, ורק אחרי ששנינו נלך, הילדים יקבלו".
המשפט הישראלי (סעיף 8א לחוק, שנחקק בתיקון 12) הכיר בעוצמה של ההסתמכות הזו. החוק הבין שלא ייתכן שאדם יוריש הכל לאשתו מתוך אמונה שהיא תוריש לילדים, ואילו היא תשנה את הצוואה רגע אחרי מותו ותוריש למאהב. לכן, החוק יצר מנגנוני הגבלה על יכולת השינוי של צוואה הדדית, שהופכים אותה לכלי החזק ביותר (אך גם המסוכן ביותר) בתכנון העיזבון.
13. הסכנה הגדולה: "האלמנה העליזה" ופרק ב'
התרחיש הקלאסי שממנו כולם חוששים הוא זה:
דני ודינה חתמו על צוואה הדדית סטנדרטית ללא הגבלות מיוחדות ("הכל לנותר בחיים, ואחריו לילדים בחלקים שווים").
דני הולך לעולמו. דינה יורשת את כל הרכוש (100% מהבית ומהכספים). כעת הכל רשום על שמה בטאבו ובבנק.
כעבור שלוש שנים, דינה פוגשת את שמעון. הקשר מתהדק והם עוברים לגור יחד או מתחתנים. דינה, שרוצה להבטיח את עתידה עם שמעון, מעבירה לו במתנה מחצית מהדירה, או כותבת צוואה חדשה שמורישה לו הכל.
כאשר דינה הולכת לעולמה, הילדים של דני ודינה (היורשים המקוריים) מגלים לתדהמתם שהם נושלו. הרכוש שאבא דני עמל עליו כל חייו עבר לידיים של שמעון ושל ילדיו מנישואיו הקודמים.
מבחינה חוקית, אם הצוואה ההדדית לא כללה "תניות הגבלה" (Restriction Clauses), המהלך של דינה כשר לחלוטין. היא הייתה הבעלים המלא של הרכוש ויכלה לעשות בו כרצונה בחייה. זהו ה"באג" הגדול בצוואות הדדיות פשוטות.
14. הפתרון המשפטי: מנגנון "יורש אחר יורש" עם הגבלות קנייניות
כדי למנוע את זליגת הרכוש החוצה, עורך דין מומחה ינסח את הצוואה ההדדית עם "מנעולים" משפטיים:
מנגנון יורש אחר יורש (סעיף 42): קובעים שבן הזוג הנותר הוא "יורש ראשון" והילדים הם "יורש שני".
הגבלת הכוח לעשות ברכוש: מוסיפים סעיף מפורש שאוסר על הנותר בחיים למכור את הדירה, לשעבד אותה, או לתת אותה במתנה, אלא לצורך מעבר לדיור מוגן או רכישת דירה חלופית שתרשם גם היא תחת אותה הערה.
הערת אזהרה בטאבו: אנו מנחים את הילדים לרשום הערת אזהרה על הדירה מיד לאחר פטירת ההורה הראשון, מכוח הצוואה. ההערה מונעת מהאלמנה למכור את הנכס ללא הסכמת הילדים או בית משפט, ובכך מבטיחה שהנכס יישמר עבורם.
כך משיגים את האיזון: האלמנה חיה ברווחה בדירה עד 120, אך היא "נאמנה" של הרכוש עבור הדור הבא ואינה יכולה לנשל אותם.
15. איך מבטלים או משנים צוואה הדדית? (התיקון לחוק)
עד שנת 2005 היה כאוס משפטי בנושא. כיום, סעיף 8א לחוק קובע כללים נוקשים מאוד לביטול, המבחינים בין שני מצבים:
א. כששני בני הזוג בחיים:
אם הבעל רוצה לבטל את הצוואה ההדדית (למשל כי הוא רוצה לנשל את אשתו בסתר), הוא לא יכול לעשות זאת במחשכים. החוק מחייב אותו לשלוח הודעה בכתב לאשתו על הביטול. רק מרגע שההודעה נמסרה לה, הצוואות ההדדיות של שניהם מתבטלות. המטרה היא למנוע רמאות, אם אתה משנה את הכללים, זכותה של אשתך לדעת מזה ולכתוב גם היא צוואה חדשה שמגינה על עצמה.
ב. לאחר פטירת אחד מבני הזוג:
זהו המצב המורכב. אם האלמנה רוצה לשנות את הצוואה ההדדית (למשל, כי היא רבה עם אחד הילדים ורוצה לנשל אותו), היא אינה יכולה סתם כך לכתוב צוואה חדשה.
המחוקק דורש ממנה מחיר כבד: עליה להסתלק (לוותר) על החלק שירשה מבעלה המנוח ולהחזיר אותו לעיזבון (לטובת הילדים או היורשים האחרים). רק אם היא מוותרת על מה שקיבלה, היא משתחררת מהכבלים ויכולה לצוות את החלק המקורי שלה (ה-50% שלה) למי שתרצה. ברוב המקרים, המחיר הכלכלי הזה הופך את השינוי ללא כדאי, ובכך החוק שומר על רצונו של המת.
טבלה 3: צוואה רגילה מול צוואה הדדית מוגנת | ניתוח סיכונים
טבלה זו משווה בין שלושה מצבים ומראה מדוע צוואה הדדית עם הגבלות היא האופציה הבטוחה ביותר למשפחה.
הפרמטר לבדיקה | צוואה אישית רגילה | צוואה הדדית "סטנדרטית" (ללא הגבלות) | צוואה הדדית "מוגנת" (המלצת המשרד) |
הגנה על בן הזוג | נמוכה. הילדים מקבלים חלק מהדירה מיד ויכולים לדרוש פירוק שיתוף. | גבוהה. בן הזוג מקבל 100% ושולט ברכוש. | גבוהה. בן הזוג חי בנכס ונהנה ממנו עד 120. |
הגנה על הילדים (הירושה הסופית) | בינונית. הם יורשים חצי מיד. החצי השני תלוי ברצון ההורה החי. | נמוכה מאוד (מסוכן). בן הזוג יכול להעביר הכל לבעל חדש או לבזבז הכל. | מקסימלית. הרכוש "נעול" משפטית. בן הזוג מוגבל ביכולת לרוקן את העיזבון. |
גמישות לשינויים | מקסימלית. כל אחד משנה מתי שרוצה ללא ידיעת השני. | קשה. דורש הודעה בכתב (בחיים) או הסתלקות (לאחר מוות). | קשה מאוד. המגבלות הקנייניות מונעות שינויים גם בפועל, לא רק על הנייר. |
מתאים ל... | פרק ב', ידועים בציבור ללא רכוש משותף, או זוגות פרודים. | זוגות צעירים מאוד שאין להם רכוש רב עדיין. | משפחות עם נכסי נדל"ן, זוגות מבוגרים, ומי שרוצה ודאות מוחלטת. |
[ 🔐 הבטיחו את העתיד של הילדים - ושל בן הזוג ]
צוואה הדדית היא הדרך היחידה להבטיח שלא יזרקו את בן הזוג מהבית, אבל גם שלא ינשלו את הילדים.
זהו איזון עדין שדורש ניסוח כירורגי. מילה אחת לא במקום יכולה לעלות ביוקר.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו מנסחים צוואות הדדיות שכוללות את כל מנגנוני ההגנה החדשניים ביותר של 2026, כדי שאתם תוכלו לישון בשקט בידיעה שהרכוש המשפחתי יישאר במשפחה.
מי ישמור על הילדים? מינוי אפוטרופוס ומנגנוני נאמנות | המדריך להגנה על הדור הבא
16. הריק המשפטי: כשאין מי שיחליט עבור הילדים
הורים משקיעים את חייהם בחינוך הילדים, בבריאותם וברווחתם. אבל רובם המוחלט לא משאירים הוראה כתובה לשאלה הקריטית ביותר: מי יגדל אותם אם אנחנו לא נהיה כאן?
ההנחה ש"המשפחה כבר תסתדר" היא מסוכנת. במציאות, היעדר הוראה מפורשת בצוואה מוביל לא אחת למאבקים מכוערים בין הסבים (הורי האם מול הורי האב) או בין האחים של ההורים. כל צד בטוח שחינוכו טוב יותר, ושהצד השני "יקלקל" את הילדים. הילדים, שנמצאים בטראומה נוראית של אובדן הורים, נקרעים כעת גם במאבק משפטי על המשמורת שלהם.
גרוע מכך: אם אין הסכמה במשפחה, רשויות הרווחה ובית המשפט הם אלו שיחליטו היכן יגורו הילדים, באיזה בית ספר ילמדו ומי ינהל את כספם. השופט, עם כל הכבוד, לא מכיר את הערכים שלכם ולא יודע שדודה רחלי היא אמנם עשירה אבל קרה ומנוכרת, ואילו דוד יוסי הוא חם ואוהב למרות שהוא גר בדירה שכורה.
הצוואה היא המקום היחיד (לפי סעיף 81 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) שבו הורה יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס שיבוא במקומו. אמנם לבית המשפט יש שיקול דעת עליון ("טובת הילד"), אך בשנת 2026 בתי המשפט נותנים משקל מכריע, כמעט מוחלט, לצוואת ההורים ("צוואת הגוף").
17. ההפרדה הקריטית: אפוטרופוס לגוף מול אפוטרופוס לרכוש
טעות נפוצה היא לחשוב שאותו אדם חייב לטפל גם בילדים וגם בכסף. בצוואות חכמות, אנו מבצעים לעיתים קרובות הפרדת רשויות:
אפוטרופוס לגוף (The Caregiver): זהו האדם שיגדל את הילדים בביתו, יכין להם כריכים בבוקר, ילך לאסיפות הורים ויחבק אותם בלילה. אנו בוחרים אותו לפי אישיותו, גילו, ומקום מגוריו (כדי לא לנתק את הילדים מסביבתם).
אפוטרופוס לרכוש / מנהל עיזבון (The Trustee): זהו האדם שינהל את הכסף שהשארתם (הדירה, הביטוחים, החסכונות). הוא לא חייב לגור עם הילדים. תפקידו הוא להיות "שר האוצר": לשלם לאפוטרופוס לגוף קצבה חודשית עבור הוצאות הילדים, להשקיע את הכספים בחוכמה, ולמנוע בזבוז.
ההפרדה הזו מונעת ניגוד עניינים. אם הדוד שמגדל את הילדים נקלע לחובות אישיים, הוא לא יוכל "ללוות" מכספי היתומים, כי הכסף נמצא אצל מנהל העיזבון (שהוא למשל עורך דין נאמן או בן משפחה אחר בעל ידע פיננסי). מנגנון הפיקוח ההדדי הזה (Check and Balance) מבטיח שהכסף יגיע ליעדו: רווחת הילדים.
18. ה"אפוטרופוס הכללי": הבירוקרטיה שתשלוט לכם בכסף
אם הורשתם רכוש לקטינים (מתחת לגיל 18) ולא מיניתם מנהל עיזבון בצוואה עם סמכויות מפורשות, המדינה נכנסת לתמונה באמצעות האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
הכוונה של המדינה טובה, להגן על כספי הקטינים. הביצוע, לעומת זאת, הוא סיוט בירוקרטי.
כל שקל שהאפוטרופוס (הדוד/הסבא) ירצה להוציא עבור הילד, לטיפול שיניים, לשיעורי נהיגה, לטיול בר מצווה או לקניית מחשב, יחייב הגשת בקשה מנומקת לבית המשפט, צירוף קבלות והמתנה לאישור. הכספים הגדולים מושקעים בתוכניות סולידיות של המדינה ("קרן השקעות של האפוטרופוס הכללי") שלעיתים מניבות תשואה נמוכה מהאינפלציה.
כדי לעקוף את המנגנון המסורבל הזה, אנו מכניסים לצוואה סעיף מיוחד הפוטר את מנהל העיזבון מפיקוח האפוטרופוס הכללי ומדיווח לפרקליטות, ומעניק לו סמכויות רחבות לפעול לפי שיקול דעתו לטובת הילדים ("שיקול דעת מוחלט"). זה חוסך שנים של בירוקרטיה ומשחרר כספים בזמן אמת לצרכי הילדים.
19. מנגנון הנאמנות (Trust): לא לתת לילד בן 18 מיליון שקל
הגענו לנקודה הכואבת ביותר. נניח שהילדים הגיעו לגיל 18. לפי החוק, הם הופכים לבגירים וזכאים לקבל את כל הירושה לידיהם.
תחשבו על ילד בן 18, שזה עתה סיים תיכון, ומקבל לידיו צ'ק של 2 מיליון ש"ח (דמי ביטוח חיים של ההורים + מכירת הדירה). הסטטיסטיקה מראה שברוב המקרים, הכסף הזה נעלם תוך מספר שנים: מכוניות יוקרה, טיולים ראוותניים, השקעות מסוכנות בקריפטו, או ניצול על ידי "חברים" ונוכלים.
כדי להגן על הילד מעצמו, אנו מקימים בצוואה "מנגנון נאמנות" (Testamentary Trust).
אנו קובעים בצוואה שהילדים ירשו את הכסף, אך הכסף יוחזק בנאמנות אצל מנהל העיזבון וישוחרר ב"תחנות יציאה" (Vesting) שהגדרנו מראש:
עד גיל 21: מימון מלא של הוצאות מחיה, צבא/שירות לאומי.
בגיל 22: שחרור סכום חד פעמי לטיול גדול או לימודים (למשל 100,000 ש"ח).
בגיל 25 (סיום תואר): שחרור 30% מהיתרה.
בגיל 30 (נישואין/בית): שחרור יתרת הכספים.
כך אנחנו מבטיחים שהכסף ישמש כמנוף לצמיחה והשכלה, ולא יהפוך ל"כסף קל" שהורס את המוטיבציה של הילד לבנות את עצמו.
20. הגרוש/ה בתמונה: מניעת השתלטות ההורה השני
במשפחות גרושות, החשש הוא כפול. אם האם (שהיא המשמורנית) הולכת לעולמה, האב (הגרוש) הופך אוטומטית לאפוטרופוס היחיד של הילדים. זהו המצב הטבעי והחוקי.
אבל מה לגבי הכסף שהאם השאירה? האם האב, שייתכן שהיה בסכסוך מר עם האם, ישלוט כעת במיליונים שהיא הורישה לילדים? החשש הוא שהוא ישתמש בכספי הירושה של הילדים כדי לשדרג את חייו שלו או של משפחתו החדשה, במקום לשמור אותם לילדים.
כאן הצוואה היא הכלי היחיד למניעת השתלטות.
בצוואה, האם יכולה למנות מנהל עיזבון חיצוני (למשל, אחיה או עורך דין) שיחזיק בכספי הירושה. היא יכולה לקבוע במפורש שלאב הגרוש לא תהיה שום זכות חתימה או גישה לכספים אלו, ושהם ינוהלו בנאמנות לטובת הילדים בלבד עד שיגדלו. זהו מהלך הגנתי קריטי שמבטיח הפרדה מוחלטת בין האבהות (שהיא זכותו) לבין השליטה הכלכלית (שהיא זכותה של המנוחה לקבוע).
21. מכתב המשאלות (Letter of Wishes): המדריך הרגשי למנהל העיזבון
מעבר להוראות היבשות על כסף, אנו ממליצים לצרף לצוואה מסמך לא פורמלי אך בעל עוצמה רגשית אדירה: "מכתב משאלות".
במכתב זה, ההורים כותבים לאפוטרופוס ולמנהל העיזבון את ה"אני מאמין" החינוכי שלהם:
"חשוב לנו שהילדים יקבלו חינוך מוזיקלי".
"אנחנו מבקשים שהכסף ישמש קודם כל לרכישת השכלה גבוהה".
"אנחנו מעדיפים שהילדים יישארו לגור באותה עיר כדי לא לנתק אותם מחבריהם".
"במקרה של התלבטות רפואית, אנו סומכים על דעתה של דודה שרה".
אמנם למכתב זה אין תוקף מחייב כמו לצוואה, אך בתי המשפט והאפוטרופוסים נוטים לכבד אותו מאוד, שכן הוא משמש להם כמצפן מוסרי ברגעים של דילמה בקבלת החלטות עבור הילדים.
טבלה 4: ניהול כספי קטינים | המדינה מול הצוואה
טבלה זו משווה בין ברירת המחדל הבירוקרטית לבין מנגנון הנאמנות הפרטי שאנו יוצרים בצוואה.
הפרמטר | ללא צוואה (פיקוח האפוטרופוס הכללי) | עם צוואה ומנגנון נאמנות (ניהול פרטי) | התוצאה בשטח |
גמישות בהוצאת כספים | אפסית. כל הוצאה חריגה מחייבת אישור בית משפט וקבלות. | מקסימלית. מנהל העיזבון פועל לפי שיקול דעתו ולפי הנחיות המנוח. | בצוואה: הילד מקבל כסף לטיול או לשיעורים פרטיים מייד. בלי צוואה: מחכים חודשים לאישור. |
השקעות ותשואה | כספים מושקעים בקרן המדינה (סולידית מאוד, תשואה נמוכה). | ניתן להשקיע בנדל"ן, שוק ההון או כל אפיק מניב אחר לפי הוראות הצוואה. | הנאמנות הפרטית שומרת על ערך הכסף ומגדילה אותו משמעותית לאורך השנים. |
מועד קבלת הכסף | גיל 18 בדיוק. הילד מקבל את כל הסכום בבת אחת. | מדורג. תחנות יציאה (21, 25, 30) לפי בגרות הילד וצרכיו. | מניעת "הלם העושר" ובזבוז מהיר של הירושה על ידי צעיר חסר ניסיון. |
שכר טרחה ועלויות | האפוטרופוס הכללי גובה "דמי פיקוח" שנתיים מהעיזבון. | מנהל העיזבון הפרטי גובה שכר טרחה (לרוב נמוך יותר ויעיל יותר). | ניהול פרטי הוא לרוב זול יותר ויעיל יותר בטווח הארוך. |
שליטת הגרוש/ה | הגרוש הוא האפוטרופוס הטבעי ושולט בכספים (בכפוף לפיקוח). | ניתן למדר את הגרוש לחלוטין מניהול הכספים באמצעות נאמן חיצוני. | הגנה מלאה על הרכוש מפני השתלטות של בן הזוג לשעבר. |
[ 🧸 הילדים שלכם, החוקים שלכם ]
אל תשאירו את גורל הילדים בידי שופט שלא מכיר אותם.
צוואה שכוללת מינוי אפוטרופוס ומנגנון נאמנות היא המעשה האחראי ביותר שהורה יכול לעשות.
היא מבטיחה שהילדים יגדלו אצל האנשים שאתם בחרתם, ושהכסף שהשארתם ישמש אותם לבניית עתיד יציב ולא יתבזבז ברגע.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו מקימים עבורכם את מנגנוני הנאמנות המתוחכמים ביותר, כדי שגם כשלא תהיו שם – היד המכוונת שלכם תמשיך לשמור עליהם.
מיסוי ירושה ותכנון מס | איך למנוע מהמדינה להיות השותף הבכיר
22. המיתוס הגדול: "בישראל אין מס ירושה" (והאמת הכואבת)
אחת האמירות הנפוצות ביותר בקרב מורישים ויורשים היא: "אין מה לדאוג, מס עזבון בוטל בישראל ב-1981".
האמירה הזו נכונה טכנית, אך מטעה ומסוכנת פרקטית.
אמנם, בעת המעבר של הנכס מהמנוח ליורש (אירוע ההורשה) אין אירוע מס מיידי. כלומר, לא משלמים מס על עצם קבלת המפתח לדירה או הגישה לחשבון הבנק.
אולם, רשויות המס בישראל פועלות לפי עקרון "דחיית המס" (Step-in-the-Shoes). היורש "נכנס בנעלי המוריש".
המשמעות היא שביום שהיורש ירצה למכור את הנכס (למשמש את הירושה), הוא יצטרך לשלם את המס שהמוריש היה משלם אילו מכר אותו בחייו. אם המנוח קנה מגרש ב-1960 ב-10,000 לירות, והיום הוא שווה 10 מיליון ש"ח, היורש שימכור את המגרש יחויב במס שבח אסטרונומי על כל הרווח שנצבר במשך 60 שנה.
ללא תכנון מס מוקדם בצוואה, היורשים עלולים לגלות שהם ירשו "נכס רעיל" שהמיסים עליו הופכים את המכירה ללא כדאית, או שהם נכנסים למלכודת מס שמונעת מהם לנצל פטורים אישיים שלהם.
23. נדל"ן: מוקש מס השבח וסעיף 49ב(5)
הנכס העיקרי בכל עיזבון ישראלי הוא הדירה. חוק מיסוי מקרקעין מעניק הטבה ייחודית ליורשים, אך היא מותנית בתנאים נוקשים (סעיף 49ב(5) לחוק).
אם המנוח הוריש דירת מגורים מזכה, היורש יכול למכור אותה בפטור מלא ממס שבח, גם אם ערך הדירה קפץ במיליונים.
אבל כדי לזכות בפטור הזה, חייבים להתקיים שלושה תנאים מצטברים (הלכת "התא המשפחתי"):
המוכר הוא בן זוג, צאצא (ילד/נכד) של המוריש, או בן זוג של צאצא. (ירושה לאחיין או לחבר לא מזכה בפטור!).
למוריש הייתה רק דירת מגורים אחת ביום מותו. (אם למוריש היו שתי דירות, או דירה ורבע דירה נוספת, הפטור עלול להתבטל לכל הדירות).
אילו המוריש היה מוכר את הדירה בחייו, הוא היה זכאי לפטור.
המלכודת: הורים רבים קונים "דירה להשקעה" או יורשים חלקים מדירות של הוריהם, ומגיעים ליום מותם עם 1.5 דירות. במצב כזה, היורשים מאבדים את הפטור הייחודי של ירושה, ונאלצים לשלם מס שבח מלא (25% מהרווח הריאלי) על כל הדירות בעת המכירה.
הפתרון בצוואה: תכנון נכון כולל לפעמים מכירה של נכסים מסוימים עוד בחיי המוריש (תוך ניצול פטורים של גיל שלישי), או העברה במתנה של חלקים בדירות לילדים לפני המוות, כדי להגיע ל"יום הקובע" עם דירה יחידה שתהיה פטורה ממס ליורשים.
24. הכסף בחו"ל: הסיוט של מס העיזבון האמריקאי (Estate Tax)
בשנת 2026, ישראלים רבים מחזיקים תיקי השקעות בוול-סטריט או נדל"ן בארה"ב.
כאן מחכה ההפתעה הכואבת ביותר: מס העיזבון האמריקאי.
ארה"ב מטילה מס עיזבון על נכסים שנמצאים בארה"ב (US Situs Assets), גם אם הבעלים שלהם אינו אזרח אמריקאי ואינו תושב ארה"ב.
עבור אזרח ישראלי (Non-Resident Alien), הפטור ממס עומד על סכום מגוחך של 60,000 דולר בלבד.
כל דולר מעל הסכום הזה (בין אם זה מניות אפל, נדל"ן בפלורידה או אג"ח אמריקאי) חייב במס מדורג שיכול להגיע עד ל-40% משווי הנכס.
רשויות המס בארה"ב (IRS) לא משחררות את הכספים ליורשים עד שהמס שולם במלואו. אנו נתקלים במשפחות שיורשות תיק מניות בשווי מיליון דולר, ומגלות ש-400,000 דולר מתוכם הולכים לדוד סם, ורק היתרה מגיעה לישראל.
הפתרון: אחזקת הנכסים האמריקאיים באמצעות חברה זרה (Blocker Corporation) שאינה אמריקאית, או רכישת ביטוח חיים ייעודי ("Second to Die") שמכסה את חבות המס. בצוואה עצמה, יש לתת הוראות ספציפיות לניהול נכסי החוץ כדי לא להפעיל את אירוע המס בטרם עת.
25. ירושת מניות ועסקים: "מניות סגורות" ושווי השוק
כאשר מורישים עסק פעיל או מניות בחברה פרטית, האתגר הוא כפול: הערכת שווי ומס דיבידנד.
אם המנוח היה בעל שליטה בחברה, ומניותיו עוברות לילדים, רשויות המס עשויות לראות במשיכת כספים מהחברה על ידי היורשים כ"דיבידנד" החייב במס (30% לבעל שליטה), או כ"שכר עבודה" החייב במס שולי גבוה.
בנוסף, סכסוך בין יורשים שמוביל לפירוק החברה (Buy-Back) או למכירתה לצד ג', יגרור מס רווח הון על כל עליית הערך מאז הקמת החברה.
בצוואה חכמה, אנו משתמשים במנגנונים של מניות הנהלה מול מניות הון.
אנו מורישים לילד שמנהל את העסק את מניות השליטה (הזכות להצביע ולקבל החלטות), ולשאר הילדים את מניות ההון (הזכות לקבל דיבידנדים). כך נמנעת מכירה כפויה של העסק שגוררת אירוע מס הרסני, והעסק ממשיך לפעול תחת משטר מס יעיל.
26. מתנה בחיים מול ירושה במוות: הדילמה הנצחית
השאלה הנפוצה ביותר בתכנון מס היא: "האם כדאי לי לתת את הדירה לילד עכשיו במתנה, או להוריש לו אותה בצוואה?".
התשובה תלויה בפרמטרים של מיסוי מקרקעין:
העברה במתנה (בחיים):
יתרון: הילד מקבל את הנכס מיד.
מס רכישה: הילד משלם 1/3 ממס הרכישה הרגיל (אם זו דירה נוספת שלו).
מס שבח: הילד נכנס ל"תקופת צינון" (בין 3 ל-4 שנים) שבה הוא לא יכול למכור את הדירה בפטור ממס.
הסיכון: ההורה מאבד שליטה בנכס.
הורשה בצוואה (לאחר מוות):
יתרון: הילד פטור ממס רכישה לחלוטין. הילד עשוי לקבל פטור מלא ממס שבח (לפי סעיף 49ב(5)) ללא תקופת צינון, אם המוריש עמד בתנאים.
חיסרון: הנכס נשאר רשום על שם ההורה, מה שמונע מההורה לקבל הטבות של "חסר דירה" בבית אבות או במיסים אחרים.
ברוב המקרים, מבחינת מיסוי נטו, הורשה בצוואה עדיפה כי היא מעניקה פטורים רחבים יותר (הן ממס רכישה והן ממס שבח). מתנה בחיים מתאימה יותר כשיש שיקולים חוץ-מיסויים (כמו חשש מנושים של ההורה או רצון לעזור לילד לקנות דירה משלו).
27. קיזוז הפסדים: הנייר שלא שווה כלום ליורש
בתיק השקעות, ישנו כלל כואב מאוד: הפסדים לא עוברים בירושה.
אם למוריש היה "מגן מס" (הפסדים צבורים בבורסה) של מיליון ש"ח שהוא יכל לקזז מול רווחים, המגן הזה "מת" יחד איתו. היורשים מקבלים את המניות, אך לא יכולים להשתמש בהפסדים של האבא כדי להפחית את המס שלהם.
לעומת זאת, החובות למס הכנסה כן עוברים.
לכן, תכנון מס בסוף החיים (End of Life Planning) הוא קריטי. אם אדם יודע שזמנו קצוב, עליו לבצע "מימוש רעיוני", למכור ניירות ערך בהפסד ולקזז אותם מול ניירות ברווח עוד בחייו, כדי להשאיר ליורשים תיק נקי ("מכובס") ממס, או לממש רווחים ולנצל את ההפסדים הצבורים לפני שהם נמחקים לנצח. בצוואה אנו נותנים הנחיה למנהל העיזבון לבצע בדיקת קיזוזים מיידית בטרם חלוקת הכספים.
טבלה 5: מלכודות המס הגדולות | איפה הכסף נעלם?
טבלה זו מרכזת את נקודות התורפה המיסוייות שכל בעל הון חייב להכיר.
סוג הנכס / הסיטואציה | המוקש המיסויי (הסכנה) | הפתרון בתכנון הצוואה |
מניות בארה"ב (מעל $60K) | מס עיזבון אמריקאי (עד 40%). חל גם על אזרחי ישראל שאין להם גרין קארד. | החזקה באמצעות חברה זרה (Offshore), או רכישת ביטוח חיים לכיסוי המס. |
ירושת נדל"ן (ריבוי דירות) | אובדן פטור מס שבח. אם למוריש הייתה יותר מדירה אחת, היורשים ישלמו מס מלא במכירה. | מכירת נכסים עודפים בחיים (תוך ניצול פטורים ליניאריים), או העברה במתנה לפני המוות. |
הפסדים צבורים בבורסה | מחיקת מגן המס. ההפסדים של המנוח לא עוברים ליורשים ולא ניתנים לקיזוז. | ביצוע פעולות "מכירה וקנייה" (Wash Sale) בחיי המוריש כדי לנצל את ההפסדים בפועל. |
דירה עם זכויות בנייה (תמ"א 38) | מס שבח על הזכויות. הפטור של "דירת ירושה" לא חל על זכויות בנייה שלא נוצלו. | פיצול רעיוני בצוואה או הערכת שמאות מוקדמת כדי להפחית את החשיפה למס בעתיד. |
חובות המוריש למע"מ/מס הכנסה | קדימות לרשויות המס. המדינה גובה את החוב לפני שהיורשים רואים שקל. | הפרשת נזילות בצוואה (ביטוח חיים) ייעודית לתשלום חובות, כדי לא למכור נכסים בלחץ. |
[ 💸 אל תתנו למס הכנסה להיות היורש הראשי שלכם ]
אתם עבדתם קשה, שילמתם מיסים כל החיים, וצברתם הון.
האם הגיוני שברגע האמת, 25% עד 40% מהכסף הזה ילך למדינה במקום לילדים שלכם, רק בגלל חוסר תכנון?
תכנון מס בצוואה הוא לא "מזימה", הוא זכות חוקית והכרחית.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מומחי מיסוי בכירים כדי לבנות אסטרטגיית הורשה שממזערת את חבות המס למינימום החוקי ומשאירה את המקסימום למשפחה.
מלחמת הירושה: התנגדות לצוואה ופסילתה | המדריך לקרב המשפטי
28. ההלם שאחרי השבעה: "אבא הוריש הכל למטפלת?"
השבעה הסתיימה, המשפחה מתכנסת לקריאת הצוואה, והאווירה מתוחה. עורך הדין פותח את המעטפה ומקריא את המילים שמרסקות את המשפחה לרסיסים: "את כל רכושי אני מוריש לבני הצעיר, משה, ולמטפלת שלי, אולגה. ילדיי האחרים לא יקבלו דבר".
ההלם הוא מוחלט. האחים הגדולים, שטיפלו באבא כל השנים, מרגישים נבגדים. הם בטוחים שמשה והמטפלת ניצלו את מצבו הדמנטי של האב, בודדו אותו מהמשפחה וגרמו לו לחתום על מסמך שהוא לא הבין.
אבל תחושת בטן אינה עילה משפטית.
כדי לבטל צוואה בישראל, צריך להוכיח בבית המשפט לענייני משפחה אחת מתוך רשימה סגורה של עילות משפטיות (לפי חוק הירושה). נטל ההוכחה הוא כבד מאוד: "המוציא מחברו עליו הראיה". ברירת המחדל היא שהצוואה כשרה, ועליכם להוכיח שהיא מזויפת או פגומה ברמה של "מאזן הסתברויות" גבוה.
29. עילת אי הכשרות (סעיף 26): "הוא לא ידע להבחין בטיב הצוואה"
הטענה הראשונה והנפוצה ביותר היא רפואית: המנוח לא היה צלול ביום החתימה.
סעיף 26 לחוק הירושה קובע: "צוואה שנערכה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה".
שימו לב לניואנס הקריטי: לא מספיק להוכיח שהמנוח היה חולה, מבולבל או אפילו דמנטי קל. הפסיקה קובעת מבחן נקודתי שנקרא "רגע עריכת הצוואה". ייתכן שאדם סובל מאלצהיימר, אך ברגע החתימה היה לו "רגע של צלילות" (Lucid Interval) המכשיר את הצוואה.
כדי לנצח בטענה זו, אנו אוספים את התיק הרפואי המלא ומתמקדים ב"דגלים אדומים": אבחון של ירידה קוגניטיבית חריפה (מבחן מיני-מנטל MOCA בציון נמוך), נטילת תרופות פסיכוטרופיות משנות תודעה, או רישומים רפואיים המעידים על חוסר התמצאות במקום ובזמן בסמוך למועד הצוואה.
30. עילת ההשפעה הבלתי הוגנת (סעיף 30): "הלכת מרום"
זוהי העילה המרכזית והמורכבת ביותר בדיני הירושה. הטענה היא שהרצון של המצווה לא היה חופשי אלא תוצאה של לחץ פסול.
בית המשפט העליון קבע בפסק הדין המנחה דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה ("הלכת מרום") את ארבעת מבחני העזר לקיומה של השפעה בלתי הוגנת.
חשוב להדגיש: הלכת מרום קבעה כי עצם התלות בנהנה אינה מספיקה לפסילת הצוואה. יש להוכיח שהתלות נוצלה באופן בלתי הוגן.
ארבעת המבחנים המצטברים הם:
מבחן התלות והעצמאות: האם המצווה היה עצמאי פיזית ומנטלית? ככל שהיה עצמאי יותר, כך תחלש הטענה להשפעה.
מבחן התלות והסיוע: האם הנהנה היה האדם היחיד שסיפק למנוח את צרכיו החיוניים (אוכל, תרופות, ניידות)? ככל שהמנוח היה תלוי בנהנה לצרכי קיומו, החשש גובר.
מבחן קשרי המנוח עם אחרים (הבידוד): זהו המבחן החשוב ביותר. האם הנהנה בודד את המנוח ממשפחתו ומחבריו? האם הוא סינן שיחות, מנע ביקורים ויצר "בועה" סביב המנוח? בידוד הוא האינדיקציה החזקה ביותר להשפעה פסולה.
מבחן נסיבות עריכת הצוואה: האם הנהנה היה מעורב בהזמנת עורך הדין? האם שילם לו? האם הסיע את המנוח? מעורבות יתר, גם אם אינה מגיעה לכדי סעיף 35, מחזקת את החשש להשפעה.
31. המוקש הטכני (סעיף 35): מעורבות בעריכת הצוואה
לפעמים לא צריך להוכיח מצב רפואי או נפשי. מספיק להוכיח טעות טכנית אחת של הנהנה.
סעיף 35 לחוק הירושה קובע הוראה קוגנטית (שלא ניתן להתנות עליה): "הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, בטלה".
בתי המשפט פירשו את המונח "לקח חלק בעריכתה" בצורה מחמירה.
אם הבן הזוכה הוא זה שהתקשר לעורך הדין, העביר לו את פרטי הרכוש, שילם את שכר הטרחה או נכח בחדר בזמן החתימה, הוא מסתכן בביטול הירושה כולה. בחקירה הנגדית, אנו מחפשים את "טביעות האצבע" של הנהנה על הליך הכנת הצוואה. זוהי עילה "בינארית": אם הוכחה מעורבות, הצוואה נפסלת (לגבי אותו נהנה), ללא שיקול דעת.
32. סעיף "סילוקין" (תניית אי-לוחמה): האיום הגרעיני
מצווים רבים מכניסים לצוואה סעיף הרתעה המכונה In Terrorem Clause.
הסעיף קובע: "מי שיתנגד לצוואה זו, יאבד את חלקו בה לחלוטין". מטרתו להפחיד יורשים מאוכזבים.
עם זאת, הפסיקה הישראלית קבעה כי הסעיף הזה לא יופעל אוטומטית. אם ההתנגדות הוגשה בתום לב והיה לה בסיס סביר (למשל, מסמכים רפואיים המעידים על דמנציה), בית המשפט לא יעניש את המתנגד בנישול, גם אם בסוף הצוואה אושרה. אך אם ההתנגדות הייתה קנטרנית ("שיטת מצליח"), הסנקציה תופעל והמתנגד יצא בלי כלום.
33. הפרוצדורה: 14 הימים הקריטיים
הליך ההתנגדות תחום בזמן נוקשה.
מרגע שפורסמה בעיתון וברשומות מודעה על הגשת בקשה לקיום צוואה, לציבור יש 14 יום בלבד להגיש כתב התנגדות לרשם לענייני ירושה.
זהו חלון הזמנים הקריטי. אם פספסתם את המועד וניתן "צו קיום צוואה", קשה מאוד לבטל אותו (יש צורך להוכיח "עובדות חדשות" שלא היו ידועות קודם ולהסביר את השיהוי). לכן, בכל חשד, הפעולה הראשונה היא הגשת התנגדות או בקשה להארכת מועד כדי לעצור את הרכבת.
טבלה 6: מתי תוקפים צוואה? | המדריך למתנגד
טבלה זו עוזרת ללקוח להבין האם יש לו עילה משפטית אמיתית או רק תחושת צדק סובייקטיבית.
העילה המשפטית (סעיף בחוק) | המבחן המשפטי הקובע | סיכויי ההצלחה בבית המשפט |
אי כשרות (ס' 26) | האם המנוח ידע להבחין בטיב הצוואה ברגע החתימה? (Lucid Interval). | תלוי אך ורק בתיעוד הרפואי ובמומחה מטעם ביהמ"ש. |
השפעה בלתי הוגנת (ס' 30) | ארבעת מבחני הלכת מרום (דנ"א 1516/95): תלות, סיוע, בידוד ונסיבות. | גבוהים, אם מוכח שהנהנה בודד את המנוח מהסביבה. |
מעורבות בעריכה (ס' 35) | האם הנהנה היה אקטיבי ביצירת המסמך? (שילם, הסיע, הכתיב). | גבוהים מאוד. זוהי עילה טכנית חזקה שקשה להפריך. |
טעות / זיוף | הוכחה שהחתימה אינה של המנוח או שהמנוח טעה בעובדה מהותית. | נמוכים. נטל ההוכחה בטענת זיוף הוא כבד במיוחד. |
חוסר צדק ("לא פייר") | "אבא הבטיח לי בעל פה", "אני הייתי הילד הטוב". | אפסיים. חוסר הוגנות אינו עילה. המצווה רשאי להיות לא הוגן. |
[ 🔨 חושדים במחטף? הזמן פועל נגדכם ]
צוואה שנחתמה במחשכים תחת לחץ, דינה להתבטל.
אבל בתי המשפט לא מחלקים מתנות. אתם צריכים ראיות, תיקים רפואיים ואסטרטגיה שתפרק את גרסת הצד השני בחקירה נגדית.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו יודעים איך לחשוף את האמת מאחורי הצוואה, להוכיח את ההשפעה הבלתי הוגנת ולהחזיר את הירושה לבעליה החוקיים.
ירושה במשק החקלאי: "בן ממשיך", פיצוי לאחים והמלכודת של רמ"י
34. הטרגדיה של הנחלה: למה אי אפשר לחלק את העוגה?
בדיני ירושה רגילים (עירוניים), הפתרון הוא פשוט: אם יש דירה ושלושה ילדים, מוכרים את הדירה ומתחלקים בכסף, או רושמים את הדירה על שם שלושתם (מושע).
במשק החקלאי (נחלה במושב), החוק אוסר זאת בתכלית האיסור.
העיקרון המנחה את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד החקלאות הוא "שלמות הנחלה". המשק נתפס כ"יחידת ייצור" אחת שלא ניתן לפצל אותה. המדינה חוששת שאם נחלק נחלה של 30 דונם בין 5 אחים, נקבל רצועות קרקע צרות שלא ניתן לעבד אותן חקלאית.
לכן, התקנה האכזרית קובעת: רק ילד אחד יכול לרשת את המשק.
הכלל הזה ("הבן האחד") הוא אבי אבות הסכסוך. הורים מזדקנים נאלצים לבחור ילד אחד מועדף ("הזוכה") ולנשל למעשה את השאר מהנכס היקר ביותר של המשפחה. גם בשנת 2026, כשהנחלה היא כבר מזמן לא רק חקלאות אלא נדל"ן יוקרתי בשווי 15 מיליון ש"ח, האיסור על פיצול הנחלה נותר בעינו (למעט חריגים יקרים של "פיצול מגרש").
35. מעמד "בר רשות": אתם לא הבעלים של הבית שלכם
כדי להבין את הבעיה, צריך להבין את הסטטוס המשפטי. רוב החקלאים במושבים אינם "בעלים" של הקרקע בטאבו, אלא מחזיקים בזכות שנקראת "בר רשות" (Licensee).
הקרקע שייכת למדינה (רמ"י), המדינה משכירה אותה לסוכנות היהודית (בחוזים היסטוריים), והסוכנות נותנת רשות לאגודה השיתופית (המושב), שנותנת רשות לחקלאי.
שרשרת הזכויות המסובכת הזו ("החוזה המשולש") גורמת לכך שחוק הירושה הרגיל לא תמיד חל. זכות של "בר רשות" אינה חלק מהעיזבון הרגיל, אלא כפופה לחוזה מול המושב והסוכנות. המשמעות: מה שכתוב בחוזה של המושב גובר לעיתים על מה שכתוב בצוואה שלכם. זוהי מלכודת משפטית שרבים נופלים בה.
36. מוסד "הבן הממשיך": ברכה או קללה?
בשנות ה-70 וה-80, הסוכנות היהודית המציאה את מושג ה"בן ממשיך". המטרה הייתה לעודד את הבן הצעיר להישאר במשק, לבנות את ביתו ליד ההורים ולעזור בחקלאות, בתמורה להבטחה שביום מן הימים המשק יהיה שלו.
ההורים היו חותמים על טפסי "מינוי בן ממשיך" בסוכנות או במושב.
הבעיה: המינוי הזה נחשב לעיתים כמתנה שלא ניתן לחזור ממנה.
הורים רבים גילו בגיל 80 שהיחסים עם "הבן הממשיך" עלו על שרטון, או שהוא בכלל עזב את המושב. הם רוצים לשנות את הצוואה ולהוריש את המשק לבת שמטפלת בהם.
כאן מתחיל הבלגן: אם המינוי בסוכנות הושלם וקיבל תוקף של "מתנה שהושלמה", ההורים אינם יכולים לבטל אותו, גם לא בצוואה חדשה! הבן הממשיך יזכה במשק, והצוואה החדשה תהיה חסרת ערך ביחס לנחלה.
בשנת 2026, בתי המשפט מנסים לצמצם את כוחו של מוסד "הבן הממשיך" ולהעדיף את הצוואה האחרונה, אך הדבר תלוי מאוד בנוסח הספציפי של "החוזה המשולש" באותו מושב. לכן, בדיקת המסמכים ההיסטוריים בתיק המושב היא חובה לפני עריכת צוואה.
37. סעיף 114 לחוק הירושה: מנגנון הפיצוי המפחיד
אז קבענו שרק ילד אחד ("היורש") יקבל את המשק. מה עם האחים שלו? האם הם יוצאים בלי כלום?
סעיף 114 לחוק הירושה קובע מנגנון איזון: היורש שמקבל את המשק חייב לפצות את אחיו בכסף, כך שכולם יקבלו שווי שווה.
נשמע הוגן? בפועל זה מתכון לפשיטת רגל של היורש.
דוגמה: למשה ושרה יש משק בשווי 12 מיליון ש"ח ו-3 ילדים. דני הוא הבן הממשיך.
דני מקבל את המשק (12 מיליון). כדי ליצור שוויון, עליו לשלם לכל אחד משני אחיו 4 מיליון ש"ח (כך שלכל אחד יהיה 4 מיליון בסוף).
מאיפה דני, חקלאי או שכיר ממוצע, יביא 8 מיליון ש"ח במזומן?
הבנק לא נותן משכנתא בקלות על נחלות (בגלל בעיות רישום).
התוצאה הטרגית היא שדני נאלץ למכור את המשק לצד ג' כדי לשלם לאחים, והנחלה המשפחתית יוצאת מידי המשפחה לאחר 3 דורות.
הפתרון בצוואה: הורים חכמים קובעים בצוואה מנגנון פיצוי ריאלי, או רוכשים ביטוח חיים ענק שהכספים ממנו ישמשו את הבן היורש לתשלום הפיצוי לאחים, מבלי שיצטרך למכור את הבית.
38. הקיבוצים: משיוך דירות ועד ועדת קבלה
בקיבוצים המתחדשים הסיפור שונה. שם התרחש תהליך של "שיוך דירות". חברי הקיבוץ הפכו מ"חברים" לבעלי זכויות חכירה בדירות המגורים שלהם.
כאן הירושה דומה יותר לירושה עירונית, אך עם כוכבית גדולה: ועדת הקבלה.
ברוב הקיבוצים, התקנון קובע כי היורש יכול לרשת את הנכס, אך אם הוא רוצה לגור בו, עליו להתקבל לחברות בקיבוץ. אם הקיבוץ לא מקבל אותו, הוא חייב למכור את הדירה (תוך זמן קצוב) או להשכיר אותה (בכפוף למגבלות).
בצוואה של חבר קיבוץ, חשוב להתייחס לאופציה שהיורש לא יתקבל לחברות, ולקבוע מנגנון למכירת הנכס וחלוקת התמורה, או להוריש את הדירה לילד שכבר גר בקיבוץ והתקבל לחברות.
39. פיצול נחלה (פרצלציה): קרן האור היקרה
הדרך היחידה "לעקוף" את איסור פיצול הנחלה היא באמצעות הליכים תכנוניים מול רמ"י שנקראים "הסדרת השימושים" ו"פיצול מגרש".
אם להורים יש נחלה גדולה, ניתן (תמורת תשלום דמי היוון גבוהים מאוד לרמ"י, כ-33% מערך הקרקע) לפצל מגרש של 500 מ"ר מהנחלה ולרשום אותו בנפרד בטאבו.
כך ניתן להוריש את הבית הראשי + המשק החקלאי לבן אחד (החקלאי), ואת הבית השני (המפוצל) לבת השנייה. זה פותר חלק מהבעיה, אך דורש הון נזיל גבוה לתשלום המיסים לרמ"י עוד בחיי ההורים. בצוואה, יש לתת הוראות מדויקות מי יממן את הפיצול ומי יקבל את המגרש החדש.
40. המלכודת המיסויית: ברוטו מול נטו
כאשר מחשבים את הפיצוי לאחים לפי סעיף 114, מתעוררת מריבה קבועה: האם מחשבים לפי שווי ברוטו (15 מיליון) או שווי נטו (אחרי מיסים)?
מכירת נחלה כרוכה במיסים רצחניים: דמי הסכמה לרמ"י (33%), מס שבח (25%), והיטלי השבחה. הנטו שנשאר ביד הוא לעיתים רק 50% מהברוטו.
האחים שיוצאים רוצים פיצוי לפי הברוטו ("השמאי אמר שזה שווה 15").
הבן הממשיך זועק לפי הנטו ("אם אמכור יישאר לי רק 7").
חוק הירושה שותק בעניין זה, והפסיקה מתנדנדת.
צוואה חכמה חייבת להכריע: "הפיצוי לאחים יחושב לפי שווי המשק נטו, לאחר הפחתת כל המיסים הרעיוניים החלים במכירה". משפט אחד כזה חוסך התדיינות של 5 שנים בבית המשפט ומונע עיוות כלכלי.
טבלה 7: ירושה בעיר מול ירושה בכפר | למה זה כל כך מסובך?
טבלה זו מחדדת את ההבדלים הקריטיים בין שני העולמות.
הפרמטר | ירושה עירונית (דירה בטאבו) | ירושה חקלאית (נחלה במושב) | המשמעות למשפחה |
מספר היורשים | אין הגבלה. אפשר לרשום 10 ילדים כבעלים של דירה אחת. | הגבלה לאחד בלבד. רמ"י לא מאפשרת רישום משותף של אחים. | במושב חייבים לבחור "ילד מועדף" או למכור את הכל. |
פיצוי לאחים | לא חובה. אפשר למכור ולהתחלק, או להישאר שותפים. | חובה (סעיף 114). היורש חייב לפצות את האחרים כדי להחזיק במשק. | נטל כלכלי אדיר על היורש שנשאר במשק. |
המעמד המשפטי | בעלות פרטית מלאה. | "בר רשות" (זכות חוזית כפופה להסכמים משולשים). | במושב, תקנון האגודה וחוזה הסוכנות גוברים לפעמים על הצוואה. |
מיסים | מס שבח (יש פטורים נרחבים לירושה). | "דמי הסכמה" לרמ"י + מס שבח. מיסוי כבד מאוד. | שווי הירושה "על הנייר" רחוק מאוד מהשווי בכיס. |
[ 🚜 המשק הוא מפעל חיים - אל תתנו לו לקרוס ]
הורים יקרים, השארת ההחלטה "מי יהיה הבן הממשיך" לאחר המוות היא גזר דין מוות למשפחה.
המריבות על הנחלה הן המריבות המדממות ביותר שיש.
הדרך היחידה להציל את המשק ולהשאיר משפחה מאוחדת היא לקבל החלטות קשות עכשיו, לגבות אותן בצוואה מדויקת, ולייצר מנגנוני פיצוי הוגנים שיאפשרו לכולם לחיות בשלום.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו מומחים ב"חוזים המשולשים" ובדיני המושבים, ויודעים איך להעביר את המקל לדור הבא בלי לרסק את המשק.
ניהול העיזבון הלכה למעשה: מהרגע שהצו ניתן ועד שהכסף בבנק
41. המנכ"ל של העולם הבא: מיהו מנהל העיזבון ולמה צריך אותו?
קיבלתם "צו קיום צוואה" מהרשם. מזל טוב. עכשיו אתם מגיעים לבנק, והפקיד אומר לכם: "החשבון מוקפא, יש עיקולים, ויש חובות לביטוח לאומי. אנחנו לא משחררים שקל". אתם הולכים לטאבו, ושם אומרים לכם: "יש הערת אזהרה לטובת שותף עסקי משנת 1990".
פתאום אתם מבינים: לרשת זה לא רק לקבל נכסים, אלא גם לנהל אותם.
במקרים מורכבים, בית המשפט או המצווה בצוואתו ממנים "מנהל עיזבון".
מנהל העיזבון הוא זרועו הארוכה של בית המשפט. הוא נכנס בנעלי המנוח, מקבל שליטה מוחלטת על כל הנכסים, החשבונות והחברות, ותפקידו לבצע "כינוס נכסים" (Ingathering of Assets). הוא היחיד שיכול לחתום בשם המנוח, למכור נכסים, ולנהל משא ומתן עם נושים.
מתי חובה למנות מנהל עיזבון?
כשיש יורשים קטינים או חסויים (חובה חוקית).
כשיש סכסוך קשה בין היורשים ואין אמון הדדי ("אף אחד לא סומך על השני שיחלק את הכסף").
כשהעיזבון כולל עסקים פעילים שדורשים ניהול שוטף (חברה בע"מ, תיק מניות מורכב).
כשיש חשש שהחובות עולים על הנכסים.
42. סדר הנשייה: מי אוכל ראשון מהעוגה?
לפני שהיורשים רואים שקל, העיזבון חייב לשלם את חובות המנוח.
חוק הירושה קובע "סדר קדימויות" נוקשה (סעיף 104). מנהל העיזבון חייב לפעול לפי הסדר הזה בדיוק, אחרת הוא חשוף לתביעה אישית:
הוצאות הלוויה והקבורה: משולמות ראשונות.
הוצאות צו קיום הצוואה וניהול העיזבון: שכר טרחת מנהל העיזבון, אגרות ושמאים.
חובות בדין קדימה: מיסים למדינה (מס הכנסה, מע"מ), ביטוח לאומי, ומשכנתא רשומה (נושה מובטח).
חובות רגילים: ספקים, הלוואות פרטיות, חובות בכרטיסי אשראי.
הכתובה: אם האלמנה דורשת את כתובתה, היא נחשבת כחוב של העיזבון (במקרים מסוימים היא קודמת ליורשים האחרים).
רק אחרי שכל אלו שולמו במלואם ("ניקוי שולחן"), היתרה מחולקת ליורשים ("הנהנים"). אם מנהל העיזבון חילק כסף ליורשים לפני ששילם למס הכנסה, הוא יצטרך להחזיר את הכסף מכיסו.
43. פשיטת רגל של עיזבון: כשהירושה היא מינוס
מה קורה אם אבא השאיר דירה ששווה 2 מיליון ש"ח, אבל חובות לשוק האפור ולבנקים בסך 4 מיליון ש"ח?
זהו מצב של "עיזבון חדל פירעון".
במקרה כזה, היורשים נמצאים בצומת דרכים קריטית:
אפשרות א': הסתלקות. היורשים מודיעים שהם מוותרים על הירושה כליל. הם לא מקבלים כלום, אבל גם לא חייבים כלום.
אפשרות ב': ניהול בפשיטת רגל. מנהל העיזבון מגיש בקשה לבית המשפט לנהל את העיזבון כפשוט רגל. הנכסים נמכרים, והנושים מקבלים "דיבידנד" יחסי (למשל 50 אגורות לכל שקל חוב).
הכלל החשוב (סעיף 127): יורש לא חייב לשלם את חובות המוריש מכיסו הפרטי! האחריות של היורש מוגבלת אך ורק לשווי הנכסים שירש. אם ירשתם 100 שקל והחוב הוא 1000, תשלמו 100 והחוב יימחק. הנושים לא יכולים לבוא לבית הפרטי שלכם ולעקל את הטלוויזיה שלכם בגלל חובות של המנוח.
44. הסכם חלוקת עיזבון: הכלי החזק ביותר לתכנון מס (סעיף 5(ג)(4))
נניח שהאחים ירשו שתי דירות וכסף מזומן.
לפי הצוואה, כל אחד מהם הוא בעלים של 1/3 מכל דירה ו-1/3 מהכסף.
זה מצב גרוע. שותפות בנדל"ן היא מתכון לריבים, וגם יוצרת "תאונת מס" (כל אחד שרף פטור דירה יחידה על 1/3 דירה).
הפתרון החכם הוא "הסכם חלוקת עיזבון".
חוק מיסוי מקרקעין מאפשר ליורשים לעשות "שינוי ייעוד" פנימי ביניהם, ללא מס.
הם יכולים להחליט: "משה ייקח את הדירה בתל אביב (במלואה), דני ייקח את הדירה בחיפה (במלואה), ורונית תיקח את כל הכסף המזומן".
כל עוד האיזון נשמר בתוך העיזבון ("כסף כנגד נכס"), החלוקה הזו פטורה ממס העברה וממס רכישה. רואים בזה כאילו המוריש הוריש מראש את הדירה הספציפית למשה.
אבל זהירות: אם כדי לאזן את החלוקה משה מביא כסף "מהבית" (מחשבונו הפרטי) ומשלם לרונית, זה כבר נחשב לעסקת מכר רגילה החייבת במס מלא! התכנון חייב להיעשות אך ורק מתוך נכסי העיזבון הקיימים.
45. איתור נכסים אבודים: "הר הכסף" גרסת המציאות
מנהל עיזבון טוב הוא קודם כל חוקר פרטי.
אנשים מבוגרים נוטים להחביא כסף, לפתוח חשבונות רדומים או לקנות פוליסות ביטוח ושכוח מהן.
אנו משתמשים במערכת "הר הכסף" של משרד האוצר ובשירותי מסלקת הביטוח כדי לאתר קופות גמל נשכחות.
בנוסף, ב-2026, הבדיקה כוללת איתור ארנקים דיגיטליים (בדיקת מחשב המנוח, מיילים על אימות דו-שלבי מבורסות קריפטו), ובדיקת זכויות בחברות משכנות ישנות (עמידר/עמיגור) שלא נרשמו בטאבו.
לעיתים קרובות אנו מוצאים "אוצרות" שהיורשים כלל לא ידעו על קיומם, והשכר טרחה שלנו משולם רק מהמציאות הללו.
46. שכרו של מנהל העיזבון: כמה זה עולה לנו?
ניהול עיזבון הוא עבודה קשה, והמחוקק קבע לה תג מחיר.
תקנות הירושה קובעות שכר טרחה מומלץ של 3% עד 4% מערך העיזבון (פלוס מע"מ).
בתי המשפט נוטים לאשר שכר זה כסטנדרט, אך יכולים להפחית או להגדיל אותו בהתאם למאמץ שהושקע.
אם העיזבון כולל רק דירה אחת וחשבון בנק, השכר יהיה נמוך יותר (כ-2%-1.5%). אם העיזבון כולל ניהול חברה פעילה, תביעות משפטיות ומכירת נכסים מורכבת, השכר יכול להגיע גם ל-5%.
חשוב לדעת: שכר הטרחה משולם מתוך העיזבון לפני החלוקה ליורשים. כלומר, כל היורשים משתתפים במימון המנהל באופן יחסי לחלקם.
47. סיום התפקיד: הדו"ח הכספי וצו החלוקה
מנהל העיזבון לא יכול סתם להעביר כסף וללכת. הוא כפוף לפיקוח הדוק של האפוטרופוס הכללי.
בסיום התהליך, עליו להגיש דו"ח כספי סופי (פרטה). הדו"ח מפרט כל שקל שנכנס (ריביות, שכר דירה, מכירות) וכל שקל שיצא (חובות, הוצאות, שכר טרחה).
רק לאחר שבית המשפט או הרשם מאשרים את הדו"ח ונותנים "צו חלוקה", מנהל העיזבון יכול ללחוץ על הכפתור ולהעביר את היתרה לחשבונות הבנק של היורשים ולרשום את הדירות על שמם בטאבו. כל ניסיון "לחתוך פינות" בשלב הזה הוא עבירה פלילית.
טבלה 8: יורשים מול מנהל עיזבון חיצוני | מי צריך לנהל את ההצגה?
טבלה זו עוזרת למשפחה להחליט האם לנהל לבד או לשכור איש מקצוע.
הפרמטר | ניהול עצמי (ע"י אחד היורשים) | מינוי מנהל עיזבון חיצוני (עו"ד) | המסקנה |
עלות כספית | נמוכה. חוסכים את ה-3%-4% שכר טרחה. | גבוהה. תשלום שכר טרחה מקצועי מהעיזבון. | בעיזבון קטן ופשוט – עדיף לבד. בעיזבון גדול – המקצועי שווה את הכסף. |
ניטרליות | נמוכה. האח המנהל חשוד תמיד ע"י אחיו ("למה לקחת משם?"). | גבוהה. גורם אובייקטיבי שפועל לטובת כולם ולפי הוראות בית משפט. | כשיש חוסר אמון בין האחים – חייבים מנהל חיצוני כדי למנוע פיצוץ. |
מקצועיות (מיסים) | נמוכה. יורשים עושים טעויות מס שעולות מיליונים (כמו בתכנון מס שבח). | גבוהה. עורך דין יודע לבצע "הסכם חלוקה" ולחסוך מיסים. | החיסכון במס לעיתים קרובות מכסה את שכר הטרחה של המנהל. |
אחריות לחובות | היורש המנהל חשוף לתביעות אישיות אם שגה בסדר הנשייה. | האחריות המקצועית מוטלת על עורך הדין (ויש לו ביטוח). | הגנה על היורשים מפני נושים אגרסיביים. |
[ 💼 קיבלתם ירושה גדולה? אל תנהלו אותה לבד ]
לנהל עיזבון זה כמו לנהל חברה.
יש מאזנים, יש חובות, יש רשויות מס ויש עובדים. טעות אחת בדיווח למס הכנסה או בתשלום לנושה הלא נכון יכולה לעלות לכם בתביעות אישיות.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו משמשים כמנהלי עיזבון בתיקים המורכבים ביותר בישראל. אנחנו יודעים לאתר את הכסף, לנקות את החובות ולחלק את היתרה בצורה המהירה והחסכונית ביותר במס.
תנו לנו לעבוד בשבילכם, כדי שאתם תוכלו ליהנות מהירושה בשקט.
ירושה בינלאומית: צוואות חו"ל, נכסים זרים וכללי ברירת הדין
48. העולם הגלובלי והכאוס המשפטי
בעבר, אדם נולד, חי ומת באותה מדינה, וכל רכושו היה סביבו. היום המציאות שונה בתכלית. ישראלים רבים מחזיקים דרכונים כפולים, משקיעים בנדל"ן בחו"ל, או עוברים לגור במדינות אחרות (רילוקיישן) לשנים ארוכות.
כאשר אדם כזה הולך לעולמו, מתעוררת שאלת "ברירת הדין" (Conflict of Laws): לפי איזה חוק יחולק העיזבון?
האם לפי חוקי מדינת ישראל (שבה הוא אזרח)?
או לפי חוקי צרפת (שבה הוא גר כשמת)?
או לפי חוקי ארה"ב (שבה נמצא הנדל"ן)?
התשובה לשאלה הזו קריטית, כי חוקי הירושה בעולם שונים לחלוטין. בישראל יש חופש לצוות (אפשר לנשל ילדים). בצרפת ובגרמניה יש "שריון" (Forced Heirship) שמחייב להוריש חלק לילדים. בארה"ב יש מס עיזבון דרקוני.
ללא תכנון בינלאומי מדויק, היורשים עלולים למצוא את עצמם מנהלים הליכים משפטיים יקרים בשלוש יבשות במקביל, ולשלם כפל מס שמוחק את הירושה.
49. הכלל הישראלי (סעיף 137): "מושב המוריש" קובע
חוק הירושה הישראלי קובע כלל ברזל בסעיף 137: "על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו".
כלומר, המבחן הוא לא האזרחות (מה כתוב בדרכון), אלא התושבות (איפה היה מרכז חייו בפועל).
אם ישראלי חי בלוס אנג'לס ב-10 השנים האחרונות, עבד שם וגידל שם את ילדיו, ואז נפטר, בית המשפט בישראל יקבע שחוק הירושה של קליפורניה הוא זה שקובע מי הם היורשים, גם לגבי הכסף שנשאר בבנק הפועלים בתל אביב!
זה יכול ליצור הפתעות לא נעימות. למשל, אם הדין הקליפורני מעניק זכויות יתר לאלמנה על חשבון הילדים מנישואים ראשונים, הילדים בישראל יפסידו את חלקם בגלל שהאבא עבר לגור בחו"ל.
החריג (סעיף 138): נכסים מסוימים עוברים לפי דין המקום שבו הם נמצאים (Lex Situs), וזה מוביל אותנו לסעיף הבא.
50. נדל"ן בחו"ל: הכלל של "מקום הנכס"
ברוב שיטות המשפט בעולם (במיוחד במדינות המשפט המקובל, Common Law כמו אנגליה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה), הכלל לגבי נדל"ן הוא שונה: הקרקע הולכת לפי החוק המקומי.
לכן, אם ישראלי הוריש בצוואה ישראלית את הדירה שלו בלונדון לאשתו, אבל החוק האנגלי קובע כללים אחרים להעברת מקרקעין, הצוואה הישראלית עלולה להיתקל בקשיים.
במדינות האיחוד האירופי (EU), נכנסה לתוקף תקנת הירושה האירופית (Brussels IV). היא מאפשרת לאזרח לבחור בצוואתו שדין האזרחות שלו (הישראלי) יחול על נכסיו באירופה, ובכך לעקוף את חוקי הירושה הנוקשים של אירופה ("השריון").
אבל כדי שזה יקרה, הצוואה חייבת להיות מנוסחת בצורה ספציפית שמוכרת על ידי האיחוד האירופי. "סתם" צוואה ישראלית סטנדרטית לא תעשה את העבודה בברלין או בפריז.
51. שתי צוואות או אחת גלובלית? האסטרטגיה המנצחת
השאלה הנפוצה ביותר שאנו נשאלים על ידי לקוחות בינלאומיים היא: "האם לעשות צוואה אחת שתחול על כל העולם, או צוואה נפרדת לכל מדינה?".
התשובה המקצועית שלנו ב-2026 היא חד משמעית: הפרד ומשול (Split Wills).
ניסיון לאחד את כל הנכסים בצוואה אחת יוצר "פלונטר בירוקרטי". כדי לממש צוואה ישראלית בחו"ל, צריך לתרגם אותה, לאמת אותה בנוטריון (אפוסטיל), לקבל "צו קיום" בישראל, ואז להגיש בקשה להכרה בצו (Resealing) במדינה הזרה. זה לוקח שנים ועולה הון.
הפתרון הנכון הוא לערוך שתי צוואות (או יותר) במקביל:
צוואה ישראלית: חלה אך ורק על הנכסים בישראל.
צוואה זרה (למשל אמריקאית): נערכת לפי הדין המקומי בניו יורק וחלה אך ורק על הנכסים בארה"ב.
חשוב מאוד שכל צוואה תתייחס ספציפית לטריטוריה שלה ותבטל צוואות קודמות רק באותה טריטוריה, אחרת הצוואה החדשה תבטל בטעות את הצוואה הישנה במדינה השנייה. זהו מלאכת מחשבת של ניסוח ("Situs Will").
52. מס העיזבון (Estate Tax) והאמנה למניעת כפל מס
דיברנו על זה בפרק המיסוי, אבל בהקשר הבינלאומי זה קריטי כפליים.
מדינת ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות, אך האמנות הללו עוסקות בדרך כלל במס הכנסה, ולא במס עיזבון.
ישנה אמנה נדירה וישנה עם ארה"ב משנת 1951, אך היא מוגבלת מאוד.
המשמעות היא שאין הגנה אוטומטית מכפל מס. ייתכן מצב שבו היורש ישלם מס רווח הון בישראל בעת המכירה, ומס עיזבון בארה"ב בעת הפטירה.
כדי להימנע מכך, אנו בונים מבנים משפטיים (כמו נאמנויות זרות או חברות אחזקה) שמנתקים את הזיקה הישירה בין המוריש הישראלי לבין הנכס הזר. במקרים מסוימים, אנו ממליצים למכור נכסים זרים בגיל מבוגר ולהעביר את הכסף לישראל, כדי להימנע מהבירוקרטיה הזרה לאחר המוות.
53. צו קיום צוואה זר: איך אוכפים פסק דין מחו"ל בישראל?
נניח שהדוד העשיר מאמריקה הוריש לכם דירה בתל אביב. הצוואה שלו קוימה בבית משפט בפלורידה. אתם מגיעים לטאבו בתל אביב עם הצו האמריקאי.
הפקיד בטאבו יזרוק אתכם מכל המדרגות.
סעיף 39 לחוק הירושה קובע כי לא ניתן לרשום זכויות בישראל על סמך צו ירושה זר. חייבים לקבל צו קיום צוואה ישראלי.
הפרוצדורה היא כזאת:
לוקחים את הצוואה המקורית (או העתק מאושר ע"י בית המשפט הזר).
מצרפים חוות דעת של מומחה לדין הזר (עו"ד הבקיא בחוקי פלורידה) שמאשר שהצוואה תקפה שם.
מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה בישראל.
הרשם בודק אם הצוואה עומדת בסטנדרטים הישראליים הבסיסיים (תקנת הציבור). אם כן, הוא נותן צו ישראלי שמאפשר לרשום את הדירה בטאבו. זהו הליך שעשוי לקחת 6-12 חודשים.
54. הצורה של הצוואה: האם וידאו תופס בחו"ל?
בפרק 2 המלצנו על צוואה בווידאו. אבל זהירות: מדינות רבות בעולם (כמו חלק ממדינות ארה"ב ואירופה) שמרניות מאוד ודורשות מסמך כתוב וחתום בלבד.
סעיף 140 לחוק הירושה הישראלי גמיש: הוא מכיר בכשרות צורנית של צוואה אם היא נעשתה לפי הדין הישראלי, או לפי דין המקום שבו נעשתה, או לפי דין אזרחותו של המוריש.
כלומר, אם ישראלי בפריז כתב צוואה בכתב יד (שחוקי בצרפת ובישראל), היא תהיה תקפה. אבל אם הוא עשה צוואה בעל פה (שחוקית בישראל בשכיב מר) במדינה שאינה מכירה בצוואות בעל פה, עלולה להתעורר בעיה של הכרה בינלאומית. הכלל שלנו: תמיד לכתוב, תמיד לחתום, ותמיד עם עדים. זהו הסטנדרט הבינלאומי (ה"גולף סטנדרט") שמתקבל בכל מקום.
טבלה 9: ישראל מול העולם | איפה הכי קשה לרשת?
טבלה זו משווה את ישראל למדינות יעד פופולריות ומציגה את האתגרים.
המדינה | שיטת המשפט | האתגר המרכזי ליורש הישראלי | הפתרון המומלץ |
ישראל | חופש לצוות (לנשל). אין מס ירושה. | בירוקרטיה בבנקים ורשם הירושות. | צוואה ישראלית תקנית בעדים/נוטריון. |
ארה"ב (USA) | חופש לצוות. מס עיזבון פדרלי ומדינתי גבוה. | מס עיזבון (40%) ובירוקרטיה של ה-IRS (פרובייט). | צוואה נפרדת לנכסי ארה"ב (Situs Will) + תכנון מס בחברה זרה. |
צרפת / גרמניה (אירופה) | "שריון" (Forced Heirship) - חובה להוריש לילדים. | לא ניתן לנשל ילד סורר. החוק המקומי גובר על הצוואה. | שימוש בתקנת הירושה האירופית (Brussels IV) לבחירת הדין הישראלי. |
אנגליה (UK) | חופש לצוות. מס ירושה גבוה (IHT). | מס ירושה של 40% מעל סף מסוים (Nil Rate Band). | תכנון מס מוקדם ומתנות בחיים (7 שנים לפני המוות). |
[ 🌎 הנכסים שלכם מפוזרים בעולם? אל תתנו להם ללכת לאיבוד ]
ירושה בינלאומית היא שדה מוקשים של חוקים סותרים ומיסים כפולים.
צוואה ישראלית רגילה לא תמיד תעבוד בניו יורק, וצוואה צרפתית עלולה לסבך את הדירה בתל אביב.
אתם צריכים אסטרטגיה גלובלית.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו עובדים עם רשת של משרדי עורכי דין בחו"ל כדי לייצר עבורכם מעטפת הגנה בינלאומית. אנחנו נדאג שהרכוש שלכם יגיע ליורשים בכל מקום על הגלובוס, במינימום מס ובמינימום בירוקרטיה.
חדר החקירות (חלק א'): 15 שאלות קשות על נישול, גירושין ובריאות הנפש | תשובות לכל מה שלא העזתם לשאול
מבוא: המקרים שנופלים בין הכיסאות
החוק היבש (חוק הירושה) הוא ספר הוראות כללי. החיים, לעומת זאת, מלאים בחריגים.
מה קורה כשהבן חוזר בתשובה ומנתק קשר? מה דינו של אקדח שנשאר בירושה? והאם אפשר להוריש חובות?
לפניכם 15 התרחישים הנפוצים והנפיצים ביותר, והפתרון המשפטי לכל אחד מהם.
1. אני פרוד מאשתי כבר 3 שנים והליכי הגירושין תקועים. אם אני מת מחר, היא יורשת אותי?
התשובה: חד משמעית כן, וזה אסון משפטי.
כל עוד לא ניתן גט רשמי (או פסק דין להתרת נישואין), אתם נחשבים נשואים לכל דבר ועניין לפי חוק הירושה. העובדה שאתם גרים בנפרד, שיש לכם צווי הרחקה הדדיים או שאתם שונאים זה את זה, לא מעניינת את הרשם לענייני ירושה.
בהיעדר צוואה, הפרודה שלך תקבל 50% מכל רכושך (כולל הדירה, הפנסיה והחסכונות). הדרך היחידה למנוע זאת היא לערוך צוואה דחופה שמנשלת אותה במפורש ומצהירה: "הנני מצווה שפרודתי, עמה איני חי, לא תקבל אגורה מעיזבוני".
2. האם מותר לי לנשל ילד אחד ולהוריש הכל לשני? ("הכבשה השחורה")
התשובה: כן. חוק הירושה הישראלי מקדש את עקרון "החופש לצוות".
בניגוד למדינות אירופה (כמו צרפת וגרמניה) שם קיים "שריון" (Forced Heirship) המחייב להוריש לילדים חלק מהרכוש, בישראל אדם רשאי לעשות ברכושו כרצונו. אתה יכול להוריש הכל לילד אחד, לעמותה לטיפול בחתולים, או לשכן.
עם זאת, נישול ילד הוא הזמנה להתנגדות. הילד המנושל יטען בבית המשפט שהיית תחת "השפעה בלתי הוגנת" של האח הזוכה. כדי להגן על הצוואה, חובה לצרף לה מכתב הסבר נפרד (או סרטון וידאו) שבו אתה מסביר בקולך ובצלילות: "החלטתי לא להוריש לבני משה כי הוא ניתק עמי קשר לפני 20 שנה/כי הוא קיבל ממני כספים רבים בחיי". ההסבר הרציונלי שומט את הקרקע תחת טענת אי-הכשרות.
3. אחד היורשים בצוואה נפטר לפני המוריש. מי מקבל את חלקו?
התשובה: הילדים שלו (הנכדים של המוריש).
סעיף 49 לחוק הירושה קובע מנגנון "יורש חליף". אם המוריש כתב בצוואה "אני מוריש לבני דני", ודני נפטר בחיי האב, אזי ילדיו של דני נכנסים בנעליו ויורשים את חלקו בחלוקה שווה.
אבל שימו לב: זה קורה רק אם המוריש לא קבע אחרת. אם המוריש כתב: "אני מוריש לדני, ואם דני לא יהיה בחיים ,חלקו יעבור לאחותו שרה" (יורש במקום יורש), אז הוראת הצוואה גוברת על החוק, והנכדים לא יקבלו דבר. זהו סעיף קריטי בתכנון רב-דורי.
4. אובחנתי עם דמנציה התחלתית (אלצהיימר). האם אני עדיין יכול לערוך צוואה?
התשובה: כן, אך בזהירות רבה ובכפוף לחוות דעת רפואית ("רגע של צלילות").
אבחנה של דמנציה אינה שוללת אוטומטית את הכשרות המשפטית. החוק מכיר במצב של Lucid Interval, רגעים או ימים שבהם החולה צלול, מבין את המציאות ויודע מה הוא רוצה.
כדי שצוואה כזו תחזיק מים בבית המשפט, חובה לערוך אותה בפני נוטריון ולצרף לה "תעודת רופא" (פסיכוגריאטר) מאותו יום ממש, המאשרת שהמצווה נבדק ונמצא כשיר להבין את טיב הצוואה. ללא אישור כזה בזמן אמת, הצוואה תיפסל כמעט בוודאות לאחר המוות.
5. יש לי ילדים חורגים (מהנישואין הקודמים של אשתי). האם הם יורשים אותי?
התשובה: לא. חוק הירושה מכיר רק בקרבת דם או באימוץ רשמי.
ילד חורג, גם אם גידלת אותו מגיל שנה וקראת לו "בני", אינו יורש אותך על פי דין. אם תמות ללא צוואה, רכושך ילך לילדיך הביולוגיים בלבד (ולאשתך). הילד החורג יישאר בחוץ.
אם אתה רוצה להוריש לו (כי אתה אוהב אותו כמו בן), אתה חייב לעשות זאת במפורש בצוואה ולנקוב בשמו ובתעודת הזהות שלו. אין "ירושה רגשית" בחוק.
6. האם מותר לי להתנות את הירושה בתנאים? ("תתחתן עם יהודייה")
התשובה: כן, בגבולות הסביר והחוקי (סעיף 43 לחוק, "יורש על תנאי").
מותר לקבוע תנאי: "בני יקבל את הכסף רק כשיגיע לגיל 30", או "בתי תקבל את הדירה רק אם תסיים תואר ראשון".
הפסיקה התלבטה לגבי תנאים אישיים כמו "רק אם יתחתן עם יהודייה" או "רק אם יחזור בתשובה". הנטייה כיום היא לכבד את רצון המת, כל עוד התנאי אינו בלתי חוקי בעליל או בלתי אפשרי לביצוע.
עם זאת, תנאי שאומר "בני ירש רק אם יתגרש מאשתו הנוכחית" עלול להיפסל כנוגד את תקנת הציבור (עידוד פירוק משפחה). במקרה כזה, בית המשפט עשוי לבטל את התנאי ולתת לבן את הירושה בכל מקרה.
7. יש לי נשק ברישיון (אקדח). מה קורה איתו אחרי מותי?
התשובה: האקדח הוא "נכס מיוחד" שלא עובר בירושה רגילה.
מיד עם הפטירה, הרישיון פוקע. על היורשים או מנהל העיזבון להפקיד את הנשק בתחנת המשטרה באופן מיידי. החזקת הנשק על ידי היורש (גם אם הוא שירת בסיירת) ללא רישיון היא עבירה פלילית.
כדי לרשת את האקדח, היורש צריך להוציא רישיון על שמו או למכור אותו דרך סוחר נשק מורשה ולקבל את הכסף. אי אפשר סתם כך "לקחת את האקדח של סבא הביתה למזכרת".
8. ערכנו צוואה הדדית. האם אני יכול לשנות אותה בסתר?
התשובה: לא. זהו המהות של צוואה הדדית (סעיף 8א).
כל עוד שניכם בחיים, החוק אוסר על שינוי חד-צדדי במחשכים. אם אתה רוצה לשנות את הצוואה, אתה חייב לשלוח לאשתך הודעה בכתב על הביטול.
ברגע שההודעה נמסרה, שתי הצוואות (שלך ושלה) מתבטלות אוטומטית, וכל אחד מכם חוזר לנקודת האפס ויכול לערוך צוואה חדשה. המחוקק מנע מצב של "מרמה" שבו צד אחד מסתמך על הצוואה בעוד השני ביטל אותה מאחורי גבו.
9. האם כדאי להוריש "שקל אחד" למי שאני רוצה לנשל?
התשובה: זהו מיתוס עממי חסר תוקף משפטי, ולעיתים אף מזיק.
אנשים חושבים שאם יורישו שקל אחד לבן הסורר, זה יוכיח שהם זכרו אותו ולא שכחו אותו, ולכן אי אפשר יהיה לתקוף את הצוואה.
בפועל, זה עלבון שיכול לדרבן את הבן להגיש התנגדות יקרה ומיותרת. עדיף להשתמש בסעיף "סילוקין" (In Terrorem) שאומר: "מי שיתנגד לצוואה לא יקבל דבר", ולכתוב במפורש במבוא לצוואה מדוע בחרת לא להוריש לאותו בן (נימוק ענייני). זה חזק יותר מכל שקל סמלי.
10. הבן שלי בחובות כבדים (פושט רגל). האם הנושים יקחו לו את הירושה?
התשובה: כן, הנושים מחכים לירושה הזו בפינה.
ברגע שאתה נפטר, זכותו של הבן בירושה הופכת ל"נכס" שלו, והנאמן בפשיטת הרגל יכול לעקל אותה מיד ולמכור את החלק שלו בדירה כדי לפרוע חובות.
הפתרון: יצירת "נאמנות להגנת נכסים" בצוואה. במקום להוריש לבן ישירות, מורישים לנאמן (עו"ד או בן משפחה אחר) שיחזיק בכספים עבור הבן ויקנה לו אוכל, בגדים ושכירות, אך לא יעביר לו כסף מזומן שהנושים יכולים לשים עליו יד. לחילופין, מורישים לילדים של הבן (הנכדים) ישירות.
11. הוריש לי זכויות יוצרים (תמלוגים). לכמה זמן זה תקף?
התשובה: עד 70 שנה ממות היוצר.
זכויות יוצרים (על ספרים, שירים, תמונות, קוד תוכנה) הן נכס כלכלי אדיר. הן עוברות בירושה כמו נדל"ן. היורשים זכאים לקבל את התמלוגים מאקו"ם או מההוצאות לאור במשך 70 שנה מיום הפטירה.
לאחר 70 שנה, היצירה הופכת ל"נחלת הכלל" (Public Domain) וכל אחד יכול להשתמש בה בחינם. חשוב מאוד שמנהל העיזבון ידע לנהל את הזכויות הללו מול הגופים המשלמים.
12. יש לנו עוברים מוקפאים בבית חולים. למי הם שייכים?
התשובה: זוהי סוגיה אתית ומשפטית סבוכה שאין עליה תשובה חקוקה אחת, אך הפסיקה נוטה לטובת "הזכות להורות" מול "הזכות לא להיות הורה".
אם הבעל נפטר והשאיר זרע או עוברים מוקפאים, והאלמנה רוצה לעשות בהם שימוש להבאת ילד, בתי המשפט בדרך כלל יאפשרו זאת אם יוכח שזה היה רצונו המשוער של המנוח.
אם יש מחלוקת בין האלמנה להורי המנוח, או אם המנוח הביע התנגדות מפורשת בחייו, השימוש ייאסר. מומלץ מאוד לכלול בצוואה (ובמסמכי בנק הזרע) הוראה מפורשת: "אני מסכים/מתנגד לשימוש בזרעי לאחר מותי".
13. האם אפשר להוריש חובות?
התשובה: לא במובן האישי. יורש לא יורש חובות פרסונליים.
סעיף 126 לחוק הירושה קובע שאחריות היורש לחובות העיזבון מוגבלת ל"כדי שווי העיזבון".
כלומר: אם ירשת דירה ששווה מיליון וחובות של שני מיליון, הנושים יקחו את הדירה (מיליון), והמיליון הנותר יימחק. הם לא יכולים לבוא אליך הביתה ולדרוש שתשלם את ההפרש מכיסך. לכן, אין סיכון בקבלת ירושה, מקסימום תצאו עם אפס (אלא אם הברחתם נכסים מתוך העיזבון).
14. "צוואה בחיים" (הנחיות מקדימות): האם זה קשור לירושה?
התשובה: לא, זה מסמך נפרד לחלוטין אך קריטי לא פחות.
"צוואה בחיים" (ייפוי כוח מתמשך / הנחיות מקדימות לחוק החולה הנוטה למות) עוסקת בשאלה: מה יעשו בגופי כשאני עדיין חי אך מחוסר הכרה? (האם לחבר למכונות החייאה? האם להאכיל בכפייה?).
הצוואה הרגילה עוסקת בשאלה: מה יעשו ברכושי אחרי שאמות?
אלו שני מסמכים שונים שמופעלים בזמנים שונים. עורך דין מקצועי יערוך את שניהם במקביל ("המעטפת המלאה") כדי לכסות את כל תרחישי סוף החיים.
15. העד לצוואה הוא דוד של הזוכה. האם הצוואה פסולה?
התשובה: זה גבולי ומסוכן.
סעיף 35 אוסר על "הזוכה ובן זוגו" להיות עדים. דוד הוא לא בן זוג, ולכן פורמלית זה כשר.
אבל! אם יוכח שהדוד פעל כשליח של הזוכה, או שהיה לו אינטרס אישי חזק, בית המשפט עלול לראות בכך "מעורבות בעריכה" ולפסול את הצוואה.
הכלל שלנו: עדים צריכים להיות זרים מוחלטים ("עדי מדף"), כמו המזכירה במשרד עורכי הדין או שכן רחוק, כדי למנוע כל טענה לניגוד עניינים.
טבלה 10: סיכום שאלות נפוצות | מותר או אסור?
השאלה | התשובה הקצרה | רמת הסיכון המשפטי |
לנשל בן זוג פרוד? | חובה. אחרת יירש 50% מהרכוש. | קריטי. ברירת המחדל היא אסון. |
לנשל ילד ("כבשה שחורה")? | מותר. דורש הנמקה בצוואה. | גבוה. צפוי להתנגדות בבימ"ש. |
ירושת נשק חם? | אסור. חייב הפקדה במשטרה. | פלילי. החזקה ללא רישיון היא עבירה. |
שינוי צוואה הדדית בסתר? | אסור. מחייב הודעה בכתב לבן הזוג. | מוחלט. השינוי יהיה חסר תוקף משפטי. |
ירושת ילד חורג? | רק בצוואה. לא יורש על פי דין. | בינוני. אם אין צוואה, הוא נשאר בחוץ. |
[ ❓ יש לכם שאלה שלא הופיעה כאן? ]
כל משפחה היא עולם ומלואו, וכל תיק ירושה הוא חידה חדשה.
אל תסתמכו על תשובות כלליות מהאינטרנט כשמדובר בעתיד הכלכלי שלכם.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו זמינים לענות על השאלות הספציפיות שלכם, לנתח את המצב המשפחתי המיוחד שלכם ולתת לכם את הפתרון המדויק.
חדר החקירות (חלק ב'): 15 שאלות עומק על העתיד, המוות והחריגים | סגירת קצוות
16. האם ילד מאומץ יורש כמו ילד ביולוגי?
התשובה: כן, באופן מוחלט (סעיף 16 לחוק האימוץ). החוק הישראלי יצר השוואה מלאה ("קיר קירזל") בין ילד מאומץ לילד ביולוגי. המאומץ יורש את הוריו המאמצים בדיוק כאילו נולד להם. הניואנס המעניין: ילד מאומץ יורש גם את הוריו הביולוגיים (אם הוא יודע מי הם ואם הם נפטרו), אך הוריו הביולוגיים אינם יורשים אותו. זהו "חד סטרי" שנועד להגן על הילד. מנגד, הוריו המאמצים יורשים אותו, והוא יורש אותם. בצוואה, אין צורך לכתוב "בני המאומץ", מספיק לכתוב "ילדיי" וזה כולל את כולם.
17. התאבדות המוריש: האם זה מבטל את הצוואה או הביטוח?
התשובה: הצוואה תקפה, הביטוח תלוי במועד. בניגוד למיתוס, התאבדות אינה פוסלת צוואה. אם אדם כתב צוואה והתאבד דקה לאחר מכן, הצוואה תקפה (אלא אם יוכח שלא היה שפוי בעת הכתיבה). לגבי ביטוח חיים: חוק חוזה הביטוח קובע כי אם ההתאבדות אירעה בשנה הראשונה לפוליסה, המוטבים לא יקבלו דבר (כדי למנוע הונאה). אם חלפה שנה ומעלה, חברת הביטוח חייבת לשלם את מלוא הסכום, גם אם המוות היה יזום.
18. האם אני יכול להוריש כסף לכלב או לחתול שלי?
התשובה: לא ישירות, אבל יש פתרון ("נאמנות לטובת בעל חיים"). לפי החוק הישראלי, בעל חיים הוא "מיטלטלין" ואין לו כשרות משפטית לרשת או להחזיק רכוש. אי אפשר לכתוב צ'ק לפודל. הפתרון: מורישים סכום כסף (למשל 100,000 ש"ח) לאדם נאמן (וטרינר, חבר, או עמותה), ומתנים את הירושה בכך שידאג לכלב כל ימי חייו ברמת חיים מסוימת. בצוואה ממנים "מפקח" שיוודא שהנאמן אכן מטפל בכלב ולא לקח את הכסף לעצמו.
19. הוראות קבורה בצוואה: האם המשפחה חייבת להקשיב?
התשובה: לא בהכרח. זהו שטח אפור. אנשים רבים כותבים בצוואה: "אני מבקש להישרף ולפזר את אפרי בים" או "אני רוצה קבורה חילונית". הבעיה היא שלעיתים הצוואה נפתחת רק אחרי השבעה, כשהמנוח כבר קבור. שנית, הפסיקה קבעה כי גופת האדם אינה "נכס" ולכן אינה חלק מהעיזבון. הוראות הקבורה הן בגדר "בקשה מוסרית". אם יש סכסוך בין האלמנה (שרוצה קבורה דתית) לבין הילדים (שרוצים שריפה), בית המשפט יכריע לפי רצון המנוח המשוער, אך הצוואה אינה מסמך מחייב משפטית בנושא זה כמו שהיא מחייבת לגבי הדירה. מומלץ להשאיר "מכתב נפרד" נגיש למשפחה בנושא הקבורה.
20. האם אני יכול לחייב את בני לומר קדיש?
התשובה: לא. חופש הדת והמצפון גובר. אפשר לכתוב בצוואה: "אני מוריש לבני מיליון ש"ח בתנאי שיגיד עלי קדיש כל יום". זהו "תנאי דוחה". אבל בית המשפט עלול לפסול תנאי כזה אם הוא נתפס ככפייה דתית בלתי סבירה או כפגיעה בתקנת הציבור. אי אפשר לשלוח "משטרת קדיש" לבית הכנסת. הפרקטיקה היא להשאיר זאת כבקשה רגשית ולא כסנקציה כלכלית.
21. "איזון משאבים" מול ירושה: המלכודת של האלמנה
התשובה: זהו הקונפליקט הגדול ביותר בין חוק יחסי ממון לחוק הירושה. נניח שדני נישל את אשתו בצוואה והוריש הכל לילדיו. האישה לא נשארת בלי כלום. לפי חוק יחסי ממון, מגיע לה חצי מכל הרכוש שנצבר בחיים המשותפים (איזון משאבים), עוד לפני שמדברים על ירושה. כלומר: אם הדירה רשומה על שם דני בלבד, האישה תקבל חצי ממנה מכוח הנישואין. ה"ירושה" של דני היא רק החצי השני (ה-50% הנותרים). הילדים יקבלו רק את החצי הזה. אי אפשר לנשל אישה מחלקה ברכוש המשותף באמצעות צוואה, אלא רק באמצעות הסכם ממון שנחתם בחייו.
22. כמה דורות קדימה אני יכול לשלוט ברכוש? ("יורש אחר יורש")
התשובה: רק שניים. החוק עוצר את "שלטון המת". סעיף 42 לחוק הירושה מגביל את מנגנון "יורש אחר יורש" לשני סבבים בלבד (אלא אם כן כל היורשים בחיים בעת עריכת הצוואה). אי אפשר לכתוב: "אני מוריש לבני, ואחריו לנכדי, ואחריו לניני, ואחריו לחימש". המחוקק רוצה שהרכוש יהיה סחיר ולא כבול לנצח להוראות של אדם שמת במאה הקודמת. אחרי היורש השני, הנכס הופך ל"חופשי" והיורש יכול לעשות בו כרצונו.
23. האם כספת בבנק נפתחת אוטומטית ליורשים?
התשובה: לא, וזה הליך בירוקרטי מתיש. ברגע שהבנק מקבל הודעת פטירה, הכספת ננעלת ("פלומבה"). כדי לפתוח אותה, צריך צו קיום צוואה, ולעיתים נוכחות של נציג רשות המיסים (בעבר) או מנהל עיזבון. אם המנוח השאיר את הצוואה המקורית בתוך הכספת, יש לכם בעיה ("ביצה ותרנגולת"). אי אפשר להוציא צו בלי הצוואה, ואי אפשר לפתוח את הכספת בלי הצו. במקרה כזה, מגישים בקשה מיוחדת לבית משפט למנוי מנהל עיזבון זמני רק לצורך פתיחת הכספת. טיפ: אל תשמרו את הצוואה בכספת!
24. יש לי ביטקוין וסיסמאות. למי הם שייכים?
התשובה: ליורשים, אבל רק אם יש להם גישה טכנית. מבחינה משפטית, נכס דיגיטלי הוא נכס לכל דבר. מבחינה מעשית, אם לא השארתם את ה-Private Key או ה-Seed Phrase בדרך מאובטחת (למשל בצוואה נפרדת או אצל נאמן), הכסף אבוד. אף צו בית משפט לא יכול לפרוץ הצפנה של בלוקצ'יין. פייסבוק וגוגל, לעומת זאת, מאפשרות למנות "איש קשר לעזבון דיגיטלי" (Legacy Contact) שיקבל גישה לחשבון לאחר המוות. חובה להגדיר זאת בהגדרות החשבון עוד בחייכם.
25. האם צוואה שקניתי ב"אופיס דיפו" ומילאתי לבד תופסת?
התשובה: טכנית כן, מעשית זה הימור מסוכן. ערכות "עשה זאת בעצמך" הן מתכון לאסון. הן לא מכסות תרחישים של יורש חליף, לא מתייחסות למיסים, ומשתמשות בניסוחים שטחיים. טעות אחת בניסוח ("אני מוריש את כספי" , האם זה כולל את קופת הגמל? האם זה כולל את הדולרים בכספת?) יכולה לפסול את הצוואה או לגרום לפרשנות הפוכה מרצונכם. חיסכון של כמה אלפי שקלים על עורך דין יעלה ליורשים מאות אלפים בבית משפט.
26. מתנות שנתתי לפני המוות: האם הן מתקזזות מהירושה?
התשובה: בדרך כלל לא, אלא אם נכתב אחרת. אם אבא נתן לבן אחד דירה במתנה בחייו, ואז נפטר והוריש את היתרה שווה בשווה לכל הילדים, הבן שקיבל דירה הוא "המנצח הגדול". האחים לא יכולים לדרוש לקזז את שווי הדירה מחלקו בירושה, אלא אם האב כתב בצוואה במפורש: "הדירה שנתתי לדני תיחשב כחלקו בירושה". ללא משפט כזה, המתנה היא מתנה, והירושה היא ירושה.
27. האם אפשר להוריש הכל לצה"ל או למדינה?
התשובה: כן. המדינה היא יורש כשר. סעיף 4 לחוק הירושה מתיר לכל אדם לצוות את רכושו למדינה או למוסדותיה. ישנה "ועדה לעזבונות לטובת המדינה" המנהלת כספים אלו. אבל היזהרו: אם יש לכם תלויים (ילדים קטינים או אישה), הם עלולים לתבוע מזונות מן העיזבון, ובית המשפט יקח מהכסף שהורשתם למדינה ויתן אותו למשפחה כדי שלא ירעבו ללחם.
28. כמה פעמים אפשר לשנות צוואה?
התשובה: אין הגבלה. "עד הנשימה האחרונה". אדם יכול לכתוב צוואה בבוקר, ולשנות אותה בערב. הצוואה האחרונה (מבחינת התאריך) היא הקובעת ומבטלת את כל קודמותיה. לכן, כשיש חשש ללחץ על קשיש, אנו רואים לפעמים "סדרה" של 10 צוואות בשנה אחת, כל פעם לטובת הילד האחרון שביקר אותו. במצב כזה, בית המשפט יצטרך לקבוע באיזו נקודת זמן המנוח היה צלול ועצמאי.
29. איפה הכי בטוח לשמור את הצוואה?
התשובה: בהפקדה אצל הרשם לענייני ירושה. שמירה בבית (במגירה) היא מסוכנת, מישהו עלול למצוא אותה ולהשמיד אותה. שמירה אצל עורך דין היא טובה, אבל עורכי דין פורשים או עוברים משרד. הפקדה רשמית אצל הרשם (תמורת אגרה סמלית של כ-110 ש"ח) מבטיחה שהצוואה שמורה בכספת המדינה. ברגע שמוציאים תעודת פטירה, המחשב של הרשם "מקפיץ" התראה שיש צוואה מופקדת, וכך אי אפשר להתעלם ממנה.
30. מה קורה אם אין לי אף יורש בעולם? (ערירי מוחלט)
התשובה: המדינה יורשת. אם אדם נפטר ללא צוואה, ללא בן זוג, ללא ילדים, ללא הורים, ללא אחים וללא בני דודים, העיזבון עובר לידי האפוטרופוס הכללי לטובת אוצר המדינה. הכסף משמש למטרות חינוך, בריאות ורווחה. אם אתם לא רוצים שהכסף ילך למס הכנסה, תכתבו צוואה לטובת חבר או עמותה שחשובה לכם.
היום שאחרי | ההחלטה הכי חשובה שתקבלו בחיים
השורה התחתונה: מורשת או מלחמה?
במהלך 11 הפרקים האחרונים צללנו יחד אל המעמקים המורכבים ביותר של דיני הירושה. ראינו איך היעדר תכנון יכול להפוך משפחה אוהבת לאויבים בבית המשפט, ואיך מילה אחת לא מדויקת בצוואה ("בן ממשיך", "יורש אחר יורש") יכולה למחוק מפעל חיים שלם או להעלים מיליונים בתשלומי מס מיותרים. אבל מעבר לסעיפי החוק היבשים, המדריך הזה עוסק בדבר אחד: שליטה. היכולת שלכם להמשיך ולדאוג לאהובים שלכם, גם כשכבר לא תהיו שם פיזית. היכולת למנוע מהמדינה, מרשויות המס ומגורמים אינטרסנטיים להחליט מה ייעשה ברכוש שעמלתם עליו כל חייכם.
הידע שצברתם כאן הוא כוח עצום, אבל הוא רק הצעד הראשון. הצוואה היא לא "מסמך שצריך לסמן עליו וי". היא ה"חוקה" של המשפחה שלכם לדורות הבאים. היא הקול שלכם בחדר כשהכיסא שלכם יישאר ריק. אל תשאירו אותה ליד המקרה.
אודות משרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו | כשניסיון פוגש עוצמה
משרד בוטיק מוביל לדיני משפחה, ירושה ומקרקעין. במשך שנים, משרדנו מלווה את התיקים המורכבים והרגישים ביותר בישראל (High Profile Cases). אנחנו לא עוסקים ב"פס ייצור" של צוואות גנריות. המומחיות שלנו היא בתפירת חליפות הגנה משפטיות למשפחות בעלות הון, בעלי נחלות, אנשי עסקים ובכירים במשק.
ה-DNA של המשרד:
ראייה רב-תחומית (Multidisciplinary): אנחנו מבינים שירושה היא לא אירוע בודד. היא משלבת מיסוי מקרקעין, דיני חברות, נאמנויות ודיני משפחה. הטיפול שלנו מסנכרן בין כל הזירות הללו כדי למנוע "תאונות מס" וסכסוכים עתידיים.
לוחמנות כשצריך, גישור כשאפשר: אנחנו ידועים ביכולת הליטיגציה הבלתי מתפשרת שלנו בבתי המשפט ("כרישים באולם"), אך המטרה העליונה שלנו היא תמיד לייצר מנגנוני הגנה שימנעו את המלחמה מראש.
דיסקרטיות מוחלטת: אנו מבינים את הרגישות העצומה בטיפול בסכסוכים משפחתיים. הסודות שלכם שמורים אצלנו בכספת, תרתי משמע.
חדשנות משפטית (2026): אנחנו חיים את העתיד, מנכסים דיגיטליים וקריפטו, ועד לצוואות בינלאומיות ומבנים משפחתיים חדשים. אנחנו לא משתמשים בפתרונות של המאה הקודמת לבעיות של המחר.
הצוות שלנו: בראש המשרד עומד עו"ד ליעוז בלסיאנו, בעל ניסיון עשיר בניהול משברי ירושה וסכסוכים משפחתיים מורכבים. הצוות כולל עורכי דין בכירים, מומחי מיסוי ויועצים אסטרטגיים, שעובדים כולם למען מטרה אחת: השקט הנפשי שלכם.
הקריאה שלכם לפעולה (The Legacy Call)
הזמן הוא המשאב היחיד שאי אפשר להוריש ואי אפשר לקנות. בזמן שאתם מתלבטים, החיים קורים. מחלות, תאונות, שינויים במצב המשפחתי, הכל יכול לקרות ברגע. אל תתנו למדינה לכתוב את הצוואה שלכם ("ירושה על פי דין"). קחו את האחריות לידיים.
אנחנו מזמינים אתכם לפגישת אסטרטגיה ("תכנון המורשת") אישית ודיסקרטית. בפגישה זו נמפה את כלל נכסיכם (בארץ ובחו"ל), ננתח את המבנה המשפחתי, נזהה את המוקשים העתידיים ונבנה עבורכם את מתווה ההורשה הבטוח, החכם והמשתלם ביותר.
📞 חייגו אלינו לתיאום פגישה: 03-5550494 💬 [לחצו כאן לשליחת הודעה ישירה לוואטסאפ המשרד>>]
📍 משרדנו: ברחוב השר שפירא 6 בבת ים
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין. דואגים לעתיד, שומרים על המשפחה.
תגובות