חובת תום הלב בחוזים ובמו"מ (2026): המדריך המקיף לתביעת פיצויים על התנהלות פסולה
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 18 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 20 דקות
עודכן: 13 בינו׳
מבוא: המהפכה השקטה של המשפט הישראלי
בעולם העסקים הישן, חוזה היה "מבצר". מה שהיה כתוב בו היה קדוש, וכל צד דאג לאינטרסים שלו בלבד, גם אם זה אמר לדרוס את הצד השני בחסות האותיות הקטנות. המשפט הישראלי עבר מהפכה דרמטית עם חקיקת חוק החוזים, והציב במרכזו את עיקרון העל של "תום הלב". זהו לא המלצה מוסרית גרידא, אלא נורמה משפטית מחייבת ואכזרית לעיתים, שקובעת כי "אדם לאדם, לא זאב, אלא אדם".
בפרקטיקה של שנת 2026, עיקרון זה הפך לנשק יום הדין בסכסוכים מסחריים. בתי המשפט כבר לא מסתפקים בבדיקה טכנית של "מי הפר את הסעיף", אלא בודקים "איך התנהגתם". האם עמדתם על הזכויות שלכם ביושר? או שמא השתמשתם בחוזה כקרדום לחפור בו כדי לפגוע בצד השני? התשובה לשאלה הזו יכולה לשנות את התוצאה של תיק במיליוני שקלים. במדריך מקיף זה, ה-18 בסדרת המאמרים של ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, אנו נהפוך את הסדר הרגיל. נתחיל דווקא מהסוף, מהשלב שבו החוזה כבר קיים והצדדים מנסים "להרוג" אחד את השני באמצעות סעיפים דרקוניים (סעיף 39), ורק לאחר מכן נחזור להתחלה, לשלב המשא ומתן (סעיף 12). זהו המדריך השלם למי שרוצה להבין את כללי המשחק האמיתיים של עולם החוזים.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': קיום החוזה, המלכודת של סעיף 39
1. הסטנדרט האובייקטיבי: לא מספיק שחשבתם שאתם בסדר
סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע הוראה קצרה אך רבת עוצמה: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי שימוש בזכות הנובעת מחוזה". הטעות הנפוצה ביותר של אנשי עסקים היא המחשבה שתום לב נבחן לפי הלב שלהם. כלומר, "אם לא התכוונתי להרע, אני מוגן". הפסיקה קבעה חד משמעית כי המבחן הוא אובייקטיבי. בית המשפט בוחן את התנהגותכם בהשוואה לסטנדרט ראוי של הגינות, סבירות ומוסר עסקי. גם אם האמנתם באמת ובתמים שמותר לכם לבטל את החוזה, אם אדם סביר היה רואה בכך התנהגות כוחנית או קטנונית, אתם תיחשבו כמפרי חוזה. זהו סטנדרט מחמיר שלא מאפשר להסתתר מאחורי "ראש קטן".
2. עמידה דווקנית על זכות: הבומרנג המשפטי
אחת הדוגמאות הקלאסיות להפרת חובת תום הלב בקיום חוזה היא "עמידה דווקנית על זכות". דמיינו מצב שבו השוכר איחר בתשלום השכירות בשעה אחת. בחוזה כתוב ש"כל איחור מהווה הפרה יסודית המאפשרת ביטול מידי ופינוי". המשכיר, שרק מחכה להזדמנות להיפטר מהשוכר כדי להעלות שכר דירה, שולח מיד הודעת ביטול. לפי לשון החוזה היבשה? הוא צודק. לפי סעיף 39 ותום הלב? הוא עשוי להיות מפר חוזה בעצמו. בית המשפט עשוי לקבוע כי השימוש בזכות הביטול בנסיבות של איחור זניח שלא גרם נזק, הוא שימוש שלא בתום לב. התוצאה תהיה דרמטית: הודעת הביטול תיחשב כהפרה של המשכיר, והוא זה שישלם פיצויים לשוכר. הכלל הוא שזכות משפטית היא לא חרב שניתן להניף בכל רגע, אלא כלי שיש להשתמש בו במידתיות ובהגינות.
3. חובת שיתוף הפעולה: אויבים או שותפים?
תפיסת העולם הישנה גרסה שהצדדים לחוזה הם יריבים. כל אחד שומר על האינטרס שלו. דוקטרינת תום הלב שינתה זאת לתפיסה של שותפות למיזם משותף. המשמעות היא שצד לחוזה לא יכול לשבת בחיבוק ידיים ולראות את הצד השני נכשל, אם הוא יכול לעזור לו במאמץ סביר. לדוגמה: קבלן התחייב למסור דירה, אבל הרוכש צריך לחתום על טפסים כדי לקבל משכנתא. הקבלן לא עונה לטלפונים ולא שולח את המסמכים, ואז טוען שהרוכש הפר חוזה כי לא שילם בזמן. בית המשפט יקבע כי הקבלן הפר את חובת שיתוף הפעולה הנגזרת מסעיף 39. צד שמכשיל את חברו, או אפילו לא מסייע לו לקיים את החוזה, מושתק מלטעון להפרה. זוהי חובה אקטיבית ולא רק פסיבית.
חלק ב': התוצאה הקטלנית, מה קורה למפר סעיף 39?
4. רשימת הסעדים הפתוחה: כשבית המשפט כותב את החוזה מחדש
הייחוד של סעיף 39 לחוק החוזים הוא ב"שתיקה" שלו. הסעיף קובע חובה ("יש לנהוג בתום לב"), אך בניגוד לסעיפים אחרים, הוא לא קובע מה הסנקציה בגין הפרתה.
בפסק הדין המכונן בפרשת שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע, קבע בית המשפט העליון הלכה שנחשבת עד היום לאבן יסוד: הפרת חובת תום הלב כמוה כהפרת חוזה לכל דבר ועניין.
אולם, ארגז הכלים של בית המשפט רחב הרבה יותר מסתם "פיצויים". כאשר צד מפר את חובת תום הלב בקיום ההסכם, בית המשפט רשאי להפעיל סעדים יצירתיים ודרמטיים:
שלילת כוח משפטי אם צד לחוזה השתמש בכוח משפטי (למשל, זכות ביטול או זכות וטו) בחוסר תום לב, בית המשפט יכול לקבוע שהפעולה המשפטית לא השתכללה מעולם. כלומר, הודעת הביטול כאילו לא ניתנה, והחוזה ממשיך להתקיים.
קיום בקירוב : אם צד אחד סיכל את האפשרות לקיים את החוזה כלשונו בחוסר תום לב, בית המשפט יכול להורות על ביצוע החוזה בדרך שונה במקצת, המגשימה את התכלית הכלכלית המקורית, גם אם היא סוטה מהמילים הכתובות.
השתק ומניעות צד שנהג בחוסר תום לב ויצר מצג שווא כלפי הצד השני (למשל, גרם לו להאמין שוויתר על איחור בתשלום), יהיה "מושתק" מלטעון בבית המשפט להפרת חוזה. תום הלב משמש כאן כ"מגן" המונע מהצד המפר להשתמש בזכויותיו החוזיות.
5. המהפכה של "אשם תורם חוזי": חלוקת האחריות
במשך עשרות שנים, דיני החוזים בישראל היו בינאריים: או שהופר חוזה (ואז המפר משלם הכל), או שלא הופר (ואז הוא לא משלם כלום). הגישה הייתה של "הכל או לא כלום".
הלכת Eximin (אקסימין) שינתה את העולם הזה והביאה את דיני הנזיקין לתוך דיני החוזים.
דוקטרינת "האשם התורם החוזי" קובעת כי כאשר שני הצדדים לחוזה תרמו בהתנהגותם לנזק הסופי, האחד על ידי הפרה ישירה, והשני על ידי חוסר שיתוף פעולה, אדישות או חוסר תום לב, האחריות לנזק תחולק ביניהם.
איך זה עובד בפרקטיקה של 2026?
דמיינו חברת תוכנה שהתחייבה לספק מערכת עד תאריך מסוים (המפר), אך הלקוח לא העביר לה את הנתונים בזמן ולא ענה לשאלות הבהרה (האשם התורם). המערכת לא סופקה והנזק הוא מיליון ש"ח.
במקום לחייב את חברת התוכנה במיליון ש"ח, בית המשפט יקבע כי ללקוח יש "אשם תורם" בשיעור של 40% בגין חוסר תום ליבו בקיום החוזה. התוצאה: חברת התוכנה תשלם רק 600,000 ש"ח.
זהו כלי הגנה אדיר לנתבעים, המאפשר להם להסיט חלק מהאחריות בחזרה אל התובע.
6. חובת הגילוי המתמשכת: לא רק בהתחלה
טעות נפוצה היא לחשוב שחובת הגילוי מסתיימת ברגע החתימה על החוזה (סעיף 12). הפסיקה קובעת כי סעיף 39 מטיל חובת גילוי מתמשכת לאורך כל חיי החוזה.
במערכות יחסים ארוכות טווח (כגון זכיינות, הפצה, שותפות או מיזמי בנייה), הצדדים מחויבים לעדכן זה את זה בזמן אמת על שינויים מהותיים, קשיים צפויים או מידע חדש שעשוי להשפיע על העסקה.
הסתרת מידע במהלך חיי החוזה ("שמירת הקלפים קרוב לחזה") במטרה להשיג יתרון טקטי בהמשך, היא הפרה בוטה של חובת תום הלב בקיום.
למשל: ספק שיודע כי צפוי עיכוב בחומרי הגלם בעוד חצי שנה, אך לא מספר למזמין כדי שהמזמין לא יבטל את ההזמנה, מפר את חובת תום הלב. אם המזמין יגלה זאת בדיעבד, הוא יוכל לתבוע פיצויים על הנזק שיכול היה להימנע לו ידע מראש.
טבלת השוואה: דיני חוזים קלאסיים מול מודרניים (תום לב)
כדי להבין את גודל השינוי, הטבלה הבאה ממחישה את המעבר מגישה פורמליסטית לגישה ערכית בבתי המשפט:
🏷️ הסוגיה המשפטית | 🏛️ הגישה הקלאסית (הישנה) | ⚖️ גישת תום הלב (המודרנית - 2026) |
זכות הביטול | הפרה יסודית = זכות ביטול אוטומטית ומוחלטת. | זכות הביטול כפופה לשיקולי צדק ותום לב. ביטול בגין זוטי דברים ייחשב להפרה. |
אחריות לנזק | "המפר משלם". הכל או לא כלום. | אשם תורם חוזי. חלוקת האחריות בין הצדדים לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד. |
לשון החוזה | מה שכתוב זה מה שקובע (פרשנות דווקנית). | פרשנות תכליתית. בודקים את כוונת הצדדים ואת ההיגיון הכלכלי, גם נגד המילים הכתובות. |
שיתוף פעולה | כל צד דואג לעצמו ("יריבים"). | הצדדים הם שותפים למטרה משותפת. חובה אקטיבית לסייע לצד השני להצליח. |
חלק ג': המלכודת של סעיף 12, האחריות הטרום-חוזית
7. פרישה ממשא ומתן: "נקודת האל-חזור" המשפטית
בעולם העסקי הישן, הכלל היה פשוט: כל עוד לא חתמנו, מותר לקום וללכת. סעיף 12 לחוק החוזים ניפץ את התפיסה הזו. הפסיקה קובעת כי ככל שהמשא ומתן מתקדם יותר, וככל שהצדדים קרובים יותר לסיכום ("גמירות דעת"), כך מצטמצמת זכות הפרישה. בשלבים הסופיים, כאשר נותרו רק עניינים טכניים ("Fining"), פרישה חד-צדדית ללא סיבה עניינית מוצדקת נחשבת להפרת חובת תום הלב. מהי "סיבה עניינית"? גילוי נתונים חדשים ומטרידים על הנכס או שינוי דרמטי בשוק. מהי "סיבה לא עניינית"? קבלת הצעה טובה יותר ב-1% ברגע האחרון, או "חרטה" סתמית של המוכר. במצב כזה, בית המשפט יראה בפורש כמי שהפר חוזה, למרות שהחוזה מעולם לא נחתם פיזית. זהו עיקרון ה"אשם בהתקשרות" האשמה בכך שהחוזה לא נכרת מוטלת על הפורש, והוא ישלם את המחיר.
8. המהפכה של "הלכת קל בניין": פיצויים חיוביים (קיום)
במשך שנים, הסעד היחיד על הפרת תום לב במו"מ היה "פיצויי הסתמכות" (פיצויים שליליים), החזרת המצב לקדמותו (החזר דלק, שכר טרחת עו"ד, ימי עבודה). בפסק הדין המהפכני קל בניין נ' ע.ר.מ, בית המשפט העליון שבר את תקרת הזכוכית. נקבע כי במקרים חריגים, שבהם המשא ומתן הבשיל לכדי חוזה ורק חוסר תום הלב הקיצוני של הצד השני מנע את החתימה ("זעקת ההגינות"), ניתן לפסוק "פיצויי קיום" . המשמעות הכלכלית היא אדירה: הנפגע מקבל את הרווח הצפוי מהעסקה, כאילו החוזה נחתם ובוצע. לדוגמה: יזם ניהל מו"מ לרכישת מגרש. רגע לפני החתימה המוכר נסוג בחוסר תום לב ומכר לאחר. היזם יוכל לתבוע לא רק את הוצאות עורך הדין, אלא את הרווח היזמי המשוער שהיה מפיק מהפרויקט (מיליוני שקלים), למרות שלא הייתה לו זכות קניינית בקרקע.
9. תום לב מול דרישת הכתב: הלכת זוננשטיין וקלמר
סעיף 8 לחוק המקרקעין דורש מסמך בכתב כתנאי לתוקף עסקת מקרקעין. מה קורה כאשר צד אחד מונע בחוסר תום לב את החתימה על המסמך הכתוב? בפרשות זוננשטיין נ' גבסו וקלמר נ' גיא, קבע בית המשפט העליון כי "תום לב עדיף על כתב". במקרים שבהם "זעקת ההגינות" עולה מן המקרה (למשל, עסקה שכבר בוצעה בחלקה אך לא נחתמה רשמית), חובת תום הלב גוברת על דרישת הכתב הפורמלית. בית המשפט יכול להכריז על העסקה כתקפה ומחייבת גם ללא חתימה, ולאכוף את רישום המקרקעין. זהו הכוח האטומי של סעיף 12, הוא יכול ליצור מציאות קניינית יש מאין, כנגד דרישות צורניות נוקשות.
השלב בעסקה | מה נחשב ל"חוסר תום לב"? | ההשלכות המשפטיות (הסיכון הכלכלי) |
תחילת המשא ומתן | ניהול מו"מ ללא כוונה אמיתית להתקשר בחוזה (למשל, רק כדי לקבל הצעת מחיר מתחרה). | תביעת פיצויי הסתמכות, חיוב בתשלום כל ההוצאות שנגרמו לצד השני (עורכי דין, שמאים וכו'). |
שלב חילופי הטיוטות | הסתרת עובדות מהותיות (אי גילוי) או הצגת מצגי שווא לגבי מצב העסק או הנכס. | עילה לביטול החוזה ותביעת פיצויים בגין הטעיה וחוסר תום לב. |
רגע לפני החתימה | פרישה פתאומית מהמשא ומתן ללא סיבה מוצדקת לאחר שכל התנאים סוכמו. | בתי המשפט עשויים לפסוק "פיצויי קיום": פיצוי בגובה הרווח שהיה צפוי מהעסקה לו הייתה נחתמת. |
ביצוע החוזה (לאחר החתימה) | עמידה דווקנית על זכויות טכניות קטנות כדי "להכשיל" את הצד השני או למנוע ממנו לקיים את החוזה. | קביעה כי החוזה הופר בחוסר תום לב, מה שעלול להוביל לביטול זכאותכם לפיצויים מוסכמים. |
סיום ההתקשרות | הפעלת סעיף ביטול בצורה פתאומית ודורסנית מבלי לתת שהות סבירה לצד השני להיערך. | תביעה על אובדן הכנסות עתידיות ופגיעה במוניטין העסקי. |
בעולם העסקי של 2026, לחיצת יד היא כבר מזמן לא רק עניין של כבוד. חובת תום הלב היא 'עקרון על' שיכול להציל אתכם מהסכם גרוע | או להפיל אתכם למלכודת משפטית יקרה. לפני שאתם מתקדמים לטיוטה הבאה או מחליטים לסגת מעסקה, וודאו שאתם עושים זאת בצורה שתגן עליכם בבית המשפט.
מנהלים משא ומתן מורכב? חוששים שהצד השני פועל בחוסר תום לב? פנו עכשיו למשרד עו"ד ליעוז בלסיאנו לליווי משפטי אסטרטגי.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ד': הטקטיקות המלוכלכות, מה אסור לעשות בחדר המו"מ?
10. ניהול מו"מ מקביל: מותר, אבל מסוכן
האם מותר לנהל משא ומתן עם מספר רוכשים פוטנציאליים במקביל? התשובה העקרונית היא כן, זוהי דרכו של שוק חופשי. אבל, וזה אבל גדול: חובת תום הלב מחייבת שקיפות. אם יצרתם אצל הצד השני תחושה (מצג) שהוא הקונה הבלעדי, גרמתם לו להוציא הוצאות הסתמכות כבדות, ובמקביל אתם מנהלים מו"מ סודי עם אחר, זוהי הפרה של סעיף 12. הפסיקה קובעת כי בשלבים מתקדמים של המו"מ, יש חובה לגלות לצד השני על קיומם של מתחרים. אי גילוי עשוי לחשוף אתכם לתביעת פיצויים בגין כל ההוצאות שהוציא הקונה הראשון "על ריק".
11. משא ומתן "למראית עין"
אחת הפרקטיקות המגונות ביותר היא ניהול מו"מ ללא כוונה אמיתית להתקשר בעסקה (Non-serious Intent). למשל: חברה שמנהלת מו"מ עם ספק א' רק כדי לקבל הצעת מחיר שתשמש אותה להורדת המחיר מול ספק ב' (שהיא כבר החליטה לעבוד איתו). ספק א' משקיע זמן, משאבים ותכנון הנדסי, מבלי לדעת שאין לו סיכוי אמיתי לזכות. התנהגות זו היא הפרה בוטה של חובת תום הלב. הסעד במקרה זה יהיה פיצויי הסתמכות מלאים, החברה תצטרך לשלם לספק א' על כל שעות העבודה וההוצאות שהשקיע ב"הצגה" שניהלה מולו.
12. חובת הגילוי: הלכת ספקטור נ' צרפתי
השאלה הנצחית: "האם אני חייב לגלות לקונה דברים שהוא יכול לבדוק לבד?" בפרשת ספקטור נ' צרפתי, נחלקו שופטי העליון, אך הגישה שהתקבעה (גישת השופט אשר) מרחיבה מאוד את חובת הגילוי. המוכר, כבעל המידע, חייב לגלות לקונה כל פרט מהותי, גם אם הקונה יכול היה לגלות זאת בבדיקה עצמאית (כגון הגבלת הפקעה על מגרש). הגישה היא "האדם ההגון" ולא "הסוחר הממולח". שתיקה לגבי פגם נסתר או מגבלה משפטית, ביודעין, עולה כדי הטעיה וחוסר תום לב. המשמעות היא לא רק ביטול החוזה אלא גם פיצויים כספיים. הכלל ב-2026 הוא: "יש ספק? תגלה."
13. מכרזים פרטיים: שוויון הוא לא מילה גסה
חובת תום הלב חדרה גם למגזר הפרטי דרך דיני המכרזים. כאשר גוף פרטי מפרסם "מכרז" או "הזמנה להציע הצעות", הוא כפוף לנורמות של שוויון והגינות (הלכת בית יולס שהתפתחה בהמשך להלכת קל בניין). בעל מכרז פרטי שמנהל מו"מ סודי עם אחד המציעים ומאפשר לו לשפר הצעתו, תוך אפליית המציעים האחרים, מפר את "החוזה הנספח" (חוזה המכרז) ואת חובת תום הלב. משתתף שקיופח יכול לתבוע פיצויים בגין אובדן הסיכוי לזכות, ולעיתים אף את אובדן הרווח הצפוי מהפרויקט.
חלק ה': הפרת תום לב דוגמאות מהשטח (לפי ענפי משפט)
14. נדל"ן: כשמוכרים דירה פעמיים (עסקאות נוגדות)
אחת הדוגמאות הבוטות ביותר להפרת תום לב בנדל"ן היא המצב שבו בעל נכס חותם על זיכרון דברים עם רוכש א', אך רגע לפני חתימת החוזה הסופי, מקבל הצעה גבוהה יותר מרוכש ב'. במקום לפרוש ביושר, הוא מתחיל "להערים קשיים" מלאכותיים מול רוכש א' כדי לפוצץ את העסקה "באשמתו". התנהלות זו היא הפרה כפולה: גם של חובת תום הלב במו"מ וגם של החובה לקיים את זיכרון הדברים. בית המשפט יראה בכך "עסקאות נוגדות", ועשוי לאכוף את המכירה לרוכש הראשון למרות שהשני שילם יותר, ואף לחייב את המוכר בפיצוי מוסכם על הפרה יסודית.
15. חברות וחדלות פירעון: הברחת נכסים "חוקית"
בעל שליטה בחברה שיודע כי החברה עומדת בפני קריסה (חדלות פירעון), ומחליט למשוך דיבידנד שמן או להעביר נדל"ן של החברה לחברה אחרת בבעלותו ("הברחת נכסים"), פועל בחוסר תום לב קיצוני. הוא משתמש באישיות המשפטית הנפרדת כדי לגזול את כבשת הרש של הנושים. במקרה כזה, בית המשפט יבצע "הרמת מסך" ויחייב את בעל השליטה אישית בחובות החברה. חובת תום הלב גוברת כאן על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, שכן היא שימשה ככסות למרמה.
16. דיני עבודה: הפיטורים המתוזמנים (Vesting)
עובד הייטק זכאי למימוש חבילת אופציות (ESOP) בשווי מיליון ש"ח לאחר 3 שנות עבודה (Cliff). המעסיק, המודע לתאריך, מזמן את העובד לשימוע ומפטר אותו שבוע לפני תום שלוש השנים, בטענה של "צמצומים". זוהי הפרה קלאסית של חובת תום הלב בביצוע חוזה העבודה. המעסיק משתמש בזכות הניהולית שלו לפטר, אך עושה זאת כדי לסכל את זכותו החוזית של העובד לאופציות. בית הדין יקבע כי הפיטורים נעשו שלא בתום לב ויחייב את המעסיק לשלם לעובד את שווי האופציות המלא, כאילו המשיך לעבוד.
17. דיני משפחה: "החור השחור" בחשבון הבנק
במהלך הליך גירושין, אחד הצדדים מתחיל למשוך סכומים קטנים אך עקביים מהחשבון המשותף, או מעביר את קרן ההשתלמות שלו על שם אחיו, תוך הסתרת המידע מבן הזוג. בדיני משפחה, חובת תום הלב היא מוגברת ("חובת גילוי מוחלטת") בשל יחסי האמון האינטימיים. הסתרת נכס או הברחתו נחשבת להפרה חמורה המאפשרת "פתיחת הסכם גירושין" גם שנים לאחר שנחתם ואושר. בית המשפט למשפחה יראה בכך חוסר תום לב קיצוני ויטיל סנקציות כספיות חריפות על הצד המבריח, כולל חלוקה לא שוויונית של הרכוש לטובת הצד הנפגע.
18. נזיקין וביטוח: המבטחת ששותקת
אדם תובע את הביטוח הסיעודי שלו. חברת הביטוח שולחת חוקר פרטי, מגלה מידע רפואי ישן, אך לא דוחה את התביעה מיד אלא "מושכת זמן" בבקשות למסמכים אינסופיים, עד שהמבוטח מתייאש או נפטר. התנהלות זו ("שיטת מצליח") היא הפרה של חובת תום הלב המוטלת על גוף מעין-ציבורי כמו חברת ביטוח. הפסיקה קבעה כי חברת ביטוח שלא פירטה את נימוקי הדחייה שלה בהזדמנות הראשונה, תהיה מנועה (מושתקת) מלהעלות אותם בבית המשפט מאוחר יותר. שתיקה וסחבת הן כלי נשק אסורים.
19. ליטיגציה: התביעה למטרת השתקה (SLAPP)
חברה גדולה מגישה תביעת דיבה בסך 5 מיליון ש"ח נגד צרכן שכתב ביקורת שלילית בפייסבוק, בידיעה שאין לה קייס אמיתי, אך במטרה להפחיד אותו ולגרום לו למחוק את הפוסט ("תביעת השתקה"). השימוש בזכות הגישה לערכאות בחוסר תום לב, כדי להפעיל לחץ פסול על יריב חלש, הוא שימוש לרעה בהליכי משפט. בתי המשפט ב-2026 מוסמכים למחוק תביעות כאלו על הסף ולחייב את התובע בהוצאות משפט עונשיות לטובת המדינה והנתבע, בגין זילות ההליך השיפוטי.
חלק ו': חובת תום הלב - יישום רוחבי
20. נדל"ן ומקרקעין: שתיקה כהטעיה
בתחום המקרקעין, חובת תום הלב היא הקריטית ביותר, שכן פערי המידע בין הצדדים הם עצומים. החוק והפסיקה מטילים על המוכר חובת גילוי אקטיבית ומוגברת. לא מספיק שהמוכר לא שיקר; עליו לחשוף מיוזמתו כל פרט מהותי שעשוי להשפיע על שווי הנכס. מוכר שיודע על תוכנית מתאר עתידית שתחסום את הנוף, או על רטיבות שתוקנו קוסמטית, ושומר על שתיקה, מפר את חובת תום הלב בצורה בוטה. גם אם בחוזה המכר מופיע סעיף "AS IS" הפוטר לכאורה את המוכר מאחריות, סעיף זה קורס בפני חובת תום הלב אם הוכח שהמוכר ידע והסתיר.
21. דיני חברות: הרוב לא קובע הכל
בזירה התאגידית, חובת תום הלב מתנגשת לא אחת עם "כלל שיקול הדעת העסקי". בעלי מניות הרוב רגילים לחשוב שהחברה היא רכושם. אולם, סעיף 192 לחוק החברות מטיל עליהם חובה לנהוג בהגינות כלפי המיעוט. דיכוי המיעוט הוא הדוגמה הקלאסית: כאשר הרוב מחליט למשוך משכורות עתק למקורבים או להימנע מחלוקת דיבידנדים כדי "לייבש" את המיעוט. במקרים אלו, בית המשפט יבצע "הרמת מסך" מהותית ויבחן האם ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים. תום הלב הוא המגן האחרון של המשקיע הקטן מול עריצות הרוב.
22. חדלות פירעון: ההזדמנות השנייה והניקיון
חוק חדלות פירעון החדש דורש מהחייב "ניקיון כפיים" מוחלט. חייב המבקש מחיקת חובות (הפטר), חייב להתנהל בתום לב מוחלט. יצירת חובות בחוסר תום לב, למשל, נטילת הלוואות ענק רגע לפני הקריסה, תוביל לביטול ההליך. גם הנושים כפופים לחובה: בנק שפותח בהליכי גבייה אגרסיביים כשיש מחלוקת כנה על החוב, עושה שימוש לרעה בהליכי משפט. תום הלב הוא שוער הסף המונע מההליך המשפטי להפוך לכלי נשק דורסני.
23. דיני משפחה: אמון מוגבר וגילוי מוחלט
בניגוד לחוזה מסחרי רגיל, יחסים בין בני זוג מושתתים על אמון מיוחד. לכן, חובת תום הלב בדיני משפחה היא הרחבה ביותר. בהסכמי ממון או גירושין, חלה "חובת גילוי מוגברת". צד שמסתיר נכסים, הכנסות צדדיות או זכויות פנסיוניות במהלך המו"מ לגירושין, מסתכן בביטול ההסכם כולו שנים רבות לאחר שנחתם. בתי המשפט למשפחה רואים בחומרה רבה כל ניסיון "לתחמן" את בן הזוג, והסנקציות כוללות חלוקה מחדש של הרכוש לרעת הצד המסתיר.
24. נזיקין וביטוח: מלחמת ההתשה
בתחום הנזיקין, ובפרט מול חברות ביטוח, חובת תום הלב מקבלת משמעות ציבורית. דחיית תביעות בשיטת "מצליח" או הסתמכות על החרגות באותיות קטנות שלא הוסברו, הן פרקטיקות פסולות. הפסיקה קבעה כי חברת ביטוח חייבת לפרט את נימוקי הדחייה שלה מיד. בצד התובע, חובת תום הלב מחייבת "הקטנת נזק". ניזוק שיושב בבית ונמנע משיקום רק כדי "לנפח" את סכום התביעה, פועל בחוסר תום לב ופיצוייו יקוצצו בהתאם.
25. ליטיגציה אזרחית: משחק בקלפים פתוחים בדיני עבודה
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות קובעות במפורש כי חובת בעלי הדין היא לנהוג בתום לב דיוני. משמעות הדבר היא ששופט יכול למחוק כתב תביעה או הגנה על הסף בגלל התנהלות בריונית, גם אם הטענות לגופן צודקות. הסתרת מסמך רלוונטי בגילוי מסמכים או ניסיון להטעות את בית המשפט לא יגררו רק נזיפה, אלא הטלת הוצאות עונשיות כבדות. הליטיגציה המודרנית דורשת "קלפים פתוחים".
חלק ז': ניהול סיכונים למנהלים וסיכום אופרטיבי
26. תיעוד הוא המלך: פרוטוקולים בזמן אמת
בעידן שבו כל מילה יכולה להתפרש כהתחייבות, התיעוד הוא שכפ"ץ המגן שלכם. כדי להתגונן מפני תביעת "חוסר תום לב בפרישה", עליכם לתעד בזמן אמת את הסיבות לקשיים במו"מ. אם יש פער במחיר, שלחו מייל: "אנו רחוקים בהסכמות המסחריות". אם יש בעיה בבדיקת הנאותות, כתבו זאת בפרוטוקול. תיעוד זה ישמש כראיה בבית המשפט לכך שהפרישה הייתה עניינית ("מניע לגיטימי") ולא גחמה או סחטנות.
27. מזכר הבנות לא מחייב? אין דבר כזה
אנשי עסקים אוהבים לחתום על "מזכר הבנות" (MOU) ולכתוב עליו "לא מחייב". המשפט הישראלי לא מתרשם מהכותרת. אם המסמך מפורט מספיק (מסוימות) ומעיד על רצינות (גמירות דעת), הוא חוזה לכל דבר. גם אם כתבתם "בכפוף לחוזה סופי", חובת תום הלב מחייבת אתכם לפעול לקידום החוזה הסופי. פרישה בשלב זה תגרור כמעט בוודאות תביעת פיצויי קיום. הטיפ: השתמשו ב"מכתב כוונות" (LOI) עם נקודות יציאה ברורות.
מעולם של "זאבים" לעולם של "בני אדם"
חובת תום הלב היא השינוי העמוק ביותר שעבר המשפט בישראל. היא הפכה את זירת העסקים ממקום כאוטי שבו החזק שורד, למערכת המבוססת על אמון, הגינות ושיתוף פעולה. עבור המנהל, היזם ואיש העסקים של 2026, הבנת הכללים הללו היא קריטית לא פחות מהבנת הדוחות הכספיים. הפרה של חובת תום הלב, בין אם בניהול מו"מ סרק, בפרישה ברגע האחרון, או בשימוש ציני בסעיף בחוזה, חושפת את החברה לסיכונים של מיליוני שקלים, לעיתים אף יותר מהשווי של העסקה עצמה.
חלק ו': שאלות ותשובות 1-15 (הליבה המשפטית והפרות יסודיות)
1. האם שקר "לבן" במשא ומתן נחשב לחוסר תום לב?
תשובה: כן. המשפט הישראלי אינו מכיר במושג "שקר לבן" בחוזים. מסירת מידע כוזב, גם אם הוא נראה שולי, עלולה להיחשב להטעיה (סעיף 15) ולחוסר תום לב (סעיף 12). אם הצד השני הסתמך על השקר, אתם חשופים.
2. האם אני חייב לגלות לצד השני מהו "המחיר התחתון" שלי?
תשובה: לא. חובת הגילוי לא חלה על "טכניקות מיקוח". מותר לנקוב במחיר פתיחה גבוה ומותר לשמור על הקלפים המסחריים קרוב לחזה. החובה לגלות חלה על עובדות מהותיות הנוגעות לנכס או לעסקה, לא על הפסיכולוגיה של המחיר.
3. מה קורה אם ניהלתי מו"מ, והתברר בדיעבד שלא הייתה לי סמכות לחתום?
תשובה: זוהי הפרה קלאסית של סעיף 12. ניהול מו"מ יוצר מצג שיש לך סמכות. אם גרמת לצד השני להוצאות ובסוף אמרת "הדירקטוריון לא אישר", תחוייב באופן אישי בפיצויי הסתמכות בגין המצג הרשלני.
4. האם מותר להקליט את המשא ומתן בסתר?
תשובה: חוקית - כן (האזנת סתר היא רק כשאינך צד לשיחה). משפטית (תום לב), זה מורכב. הקלטה מותרת, אך שימוש מניפולטיבי בה או הצגתה באופן סלקטיבי עשויים להיחשב לחוסר תום לב. בדרך כלל, הקלטה היא כלי לגיטימי לתיעוד.
5. האם "טעות בכדאיות העסקה" מבטלת חוזה?
תשובה: לא (סעיף 14(ד)). אם גיליתם בדיעבד ששילמתם יקר מדי, זו בעיה שלכם. חובת תום הלב של המוכר לא מחייבת אותו למנוע מכם לעשות עסקה גרועה כלכלית, כל עוד לא הטעה אתכם בעובדות.
6. האם עורך דין יכול להיתבע אישית על חוסר תום לב במו"מ של הלקוח שלו?
תשובה: כן. פסק דין פנידר נ' קסטרו קבע כי החובה לנהוג בתום לב חלה על כל מי שמשתתף במו"מ, גם אם הוא שלוח (עו"ד/מתווך) ולא צד לחוזה. עורך דין שיודע שלקוחו מרמה ושותק, חשוף לתביעה אישית.
7. האם דרישה לביטחונות מוגזמים ברגע האחרון היא חוסר תום לב?
תשובה: בהחלט. העלאת דרישות חדשות ובלתי סבירות בשלב ה"פינישים", שנועדו למעשה "לפוצץ" את העסקה מבלי להגיד "אני פורש", היא טקטיקת פרישה פסולה המזכה בפיצויים.
8. מה דינה של "הפרה יעילה" ?
תשובה: הגישה הכלכלית גורסת שמותר להפר חוזה אם הפיצוי לנפגע נמוך מהרווח של המפר. המשפט הישראלי דוחה גישה זו. הפרת חוזה מתוך חישוב כלכלי גרידא נחשבת להתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב, ובית המשפט יעדיף אכיפה על פני פיצויים.
9. האם ניתן לבטל חוזה מתנה בטענת חוסר תום לב?
תשובה: כן, ואף ביתר קלות. מקבל מתנה שנוהג ב"התנהגות מחפירה" כלפי הנותן מפר את חובת תום הלב המוגברת החלה עליו, והנותן רשאי לחזור בו מהמתנה (סעיף 5 לחוק המתנה).
10. האם שתיקה כהודאה בחוזים?
תשובה: בדרך כלל לא. קיבול חייב להיות אקטיבי. עם זאת, במערכת יחסים מתמשכת, שתיקה אל מול שינוי בחוזה או חשבונית עשויה להתפרש כהסכמה מכוח חובת תום הלב והמצג שנוצר.
11. מהו מבחן "הטרדן המתערב"?
תשובה: בהקשר של עמידה דווקנית, אם אדם מתעקש על זכות שולית שאין לה שום ערך עבורו, רק כדי להציק לצד השני ("טרדן"), בית המשפט יראה בכך שימוש לרעה בזכות וימנע ממנו את הסעד.
12. האם חובת תום הלב חלה על המדינה כמו על אזרח?
תשובה: לא, היא חלה עליה יותר. רשות ציבורית (עירייה, משרד ממשלתי) כפופה ל"חובת הגינות מוגברת". הסטנדרט המצופה מהמדינה בחוזים הוא גבוה יותר משל אדם פרטי.
13. האם ניתן לתבוע פיצויים על עוגמת נפש בחוזים מסחריים?
תשובה: נדיר מאוד. חברה בע"מ לא סובלת מעוגמת נפש. אולם, הפרת תום לב בוטה כלפי אדם פרטי (רוכש דירה) תגרור כמעט תמיד פיצוי על עוגמת נפש בנוסף לנזק הממוני.
14. האם סעיף "פיצוי מוסכם" כפוף לתום לב?
תשובה: כן. הפעלת סעיף פיצוי מוסכם דרקוני (למשל, מיליון ש"ח על איחור של יום) כפופה לסמכות ההפחתה של בית המשפט, הנגזרת מעקרונות הצדק ותום הלב.
15. האם יש התיישנות על תביעת חוסר תום לב?
תשובה: 7 שנים, כמו כל תביעה אזרחית רגילה. מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נודעה עילת התביעה (למשל, היום שבו התגלה המידע שהוסתר במו"מ).
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ז': שאלות ותשובות 16-30 (מקרי קצה ויישום ספציפי)
16. מוכר דירה הסתיר רטיבות שנצבעה. מה הדין?
תשובה: הפרת חובת גילוי (סעיף 12) ואי התאמה (חוק המכר). המוכר יחויב בפיצוי מוסכם, תיקון הנזק, ולעיתים ביטול העסקה כולה, גם אם בחוזה כתוב "AS IS". הצהרת המוכר גוברת על ה-AS IS.
17. האם מעסיק חייב לגלות למועמד שהחברה בקשיים לפני חתימה?
תשובה: כן. אם החברה עומדת בפני פירוק או קיצוצים, הסתרת המידע ממועמד שעוזב עבודה בטוחה היא חוסר תום לב במו"מ (קל בניין). העובד יוכל לתבוע פיצוי על אובדן ההכנסה ממקום העבודה הקודם.
18. יזם נדל"ן שיווק "דירה על הפארק" כשידע שהפארק יהפוך לכביש.
תשובה: הטעיה חמורה. גם אם בתוכניות העירייה (פומביות) מופיע כביש, חובת היזם לגלות זאת באופן אקטיבי לרוכש ההדיוט. אי גילוי יגרור פיצוי על ירידת ערך.
19. האם מותר לנהל מו"מ אגרסיבי (צעקות, לחץ)?
תשובה: מותר, כל עוד לא חוצים את הגבול ל"כפייה" או "עושק". לחץ מסחרי לגיטימי הוא חלק מהמשחק. ניצול מצוקה של הצד השני (חולשה שכלית/גופנית) הוא הפרת תום לב ועושק.
20. זכיינות: הרשת פתחה סניף מתחרה ליד הזכיין. מותר?
תשובה: גם אם החוזה שותק, הפסיקה מכירה ב"תניית אי-תחרות מכללא" מכוח חובת תום הלב. הרשת לא יכולה לגדוע את הענף עליו יושב הזכיין שלה. זו הפרת חוזה.
21. בנק סירב לתת אשראי ברגע האחרון. האם חייב בפיצוי?
תשובה: הבנק כפוף לחובת אמון ותום לב מוגברת. אם הבנק יצר מצג שהאשראי מאושר, והלקוח הסתמך על כך, נסיגה שרירותית תחייב את הבנק בנזקי הלקוח.
22. שותף עסקי שמנצל הזדמנות עסקית של השותפות לעצמו.
תשובה: הפרת חובת אמון ותום לב (סעיף 39). השותף יחויב להעביר את כל הרווחים שעשה ("עשיית עושר") לקופת השותפות, כאילו העסקה בוצעה עבורה.
23. האם חברת ביטוח יכולה לדחות תביעה בגלל איחור בדיווח?
תשובה: רק אם האיחור גרם לה נזק ראייתי ממשי ("הכשלת בירור החבות"). דחיית תביעה על בסיס טכני של איחור בימים, ללא נזק מהותי, היא עמידה דווקנית בחוסר תום לב (הלכת פוליגון).
24. קבלן המעכב מסירה בגלל "כוח עליון" שקרי.
תשובה: ניסיון "להתלבש" על אירוע (כמו מלחמה) כדי להצדיק איחור שנבע מסיבות אחרות, הוא קיום חוזה בחוסר תום לב. בית המשפט יחייב בפיצוי איחור מלא.
25. האם ניתן לבטל הסכם גירושין בגלל הסתרת נכסים?
תשובה: כן. חובת הגילוי בין בני זוג היא המוחלטת ביותר ("יחסי אמון מיוחדים"). הסתרת נכס במו"מ לגירושין היא עילה לפתיחת ההסכם גם שנים אחרי שאושר.
26. ספק תוכנה השבית את המערכת מרחוק כי הלקוח לא שילם.
תשובה: "סעד עצמי" אגרסיבי כזה נחשב לרוב לחוסר תום לב, במיוחד אם הנזק ללקוח (השבתת עסק) עולה עשרות מונים על החוב. יש לפעול בדרכים מידתיות.
27. משכיר שמסרב להחלפת שוכר מטעמים לא סבירים.
תשובה: חוק השכירות וחובת תום הלב מחייבים משכיר לקבל שוכר חלופי ראוי. סירוב שרירותי או גזעני ייחשב להפרת חוזה, והשוכר המקורי יהיה פטור מתשלום.
28. האם איום ב"שיימינג" במו"מ הוא סחיטה?
תשובה: כן. שימוש באיום לפגיעה בשם הטוב כדי לשפר עמדות במו"מ הוא חוסר תום לב קיצוני, ואף עבירה פלילית של סחיטה באיומים. החוזה שייחתם יהיה ניתן לביטול מחמת כפייה.
29. האם מותר לשנות מחיר אחרי סיכום בעל פה ולפני חתימה?
תשובה: רק אם חל שינוי נסיבות מהותי. "ניסיון מצליח" לשפר מחיר אחרי שכבר לחצנו יד (גם וירטואלית) הוא חוסר תום לב ("פרישה מאוחרת").
30. מה עושים כשצד אחד גורר רגליים כדי שהתנאי המתלה יפקע?
תשובה: סעיף 28 לחוק החוזים קובע שצד שגרם לאי-קיום התנאי, לא יכול להסתמך עליו. החוזה ייחשב לתקף ומחייב (מניעות), והצד הגורר יחויב לקיימו או לשלם פיצויים.
המהפכה הושלמה | תום הלב ככלי ניהולי ואסטרטגי
אם יש מסר אחד שחשוב לקחת מהמדריך המקיף הזה, הוא שהמשפט הישראלי של שנת 2026 אינו סובלני כלפי "חוכמולוגים". תם העידן שבו ניתן היה להסתתר מאחורי אותיות קטנות, לנצל פרצות טכניות או לנהל משא ומתן סרק כדי להתיש את היריב. חובת תום הלב, המעוגנת בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, הפכה את הזירה העסקית ממקום של "אדם לאדם זאב" למקום שבו נדרשת רמת הגינות בסיסית ("אדם לאדם - אדם").
עבור המנהל, היזם ובעל החברה, המשמעות היא פרקטית וקרה: חוסר תום לב הוא סיכון פיננסי עצום. הוא חושף אתכם לתביעות על רווחים עתידיים (פיצויי קיום) גם אם לא חתמתם על חוזה, הוא מאפשר לבית המשפט לשכתב את ההסכמים שלכם בדיעבד, והוא עלול להפוך את הניצחון המסחרי שלכם להפסד משפטי צורב.
הכלל המנחה למחר בבוקר הוא פשוט: "בספק? תגלה." השקיפות, התיעוד בזמן אמת וההימנעות משימוש כוחני בזכויות משפטיות, הם לא רק עניין מוסרי, הם שכפ"ץ המגן המשפטי החזק ביותר שלכם. בעולם שבו כל מייל הוא ראיה וכל שתיקה היא הטעיה, ההגינות היא האסטרטגיה המשתלמת ביותר.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - האסטרטגים שלכם בזירת החוזים
הגבול בין "משא ומתן קשוח" לבין "חוסר תום לב" הוא דק, מטושטש ומסוכן. במשרד ליעוז בלסיאנו, אנו מתמחים בניווט בתוך השטח האפור הזה. אנו מלווים חברות ואנשי עסקים החל משלב הטיוטה הראשונה, דרך ניהול משברים בחוזים קיימים, ועד לייצוג בלתי מתפשר בבית המשפט בתביעות על הפרת תום לב.
אנו יודעים לזהות מתי הצד השני גורר רגליים ("פרישה מאוחרת"), מתי הוא מסתיר מידע קריטי, ומתי הוא משתמש בזכויותיו לרעה. המטרה שלנו היא להפוך את המושג המשפטי המופשט "תום לב" ליתרון הטקטי שלכם.
אל תחכו שהעסקה תתפוצץ. בואו נבנה אותה נכון. צרו קשר עוד היום לייעוץ אסטרטגי וניהול סיכונים.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, הופכים ידע לכוח משפטי.
לסיכום | חובת תום הלב: מנוע האכיפה של המשפט המסחרי
חובת תום הלב היא אבן הראשה של המשפט החוזי והמסחרי, ומהווה את המעבר מדיני חוזים פורמליים לדיני חוזים ערכיים. היא מחייבת את הצדדים לנהוג בהגינות ובשיתוף פעולה, החל מהרגע הראשון של המשא ומתן (סעיף 12), ועד לביצוע החיובים החוזיים (סעיף 39). הפרה של חובה זו היא הפרה משפטית חמורה, המזכה את הצד הנפגע בסעדים משמעותיים, המשתרעים מפיצוי על הוצאות ועד פיצוי מלא על הרווח שנמנע. הבנת גבולות הגינות והשקיפות היא קריטית לכל גורם הפועל בשוק.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שלך בדיני חוזים וליטיגציה מסחרית
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין מתמחה בייצוג צדדים בסכסוכים חוזיים הנוגעים להפרת חובת תום הלב, הן בשלב המשא ומתן (סעיף 12) והן בשלב קיום ההסכם (סעיף 39). אנו מנוסים בהוכחת חוסר תום לב באמצעות ניתוח התנהגותי, פיננסי ומשפטי, ופועלים למיצוי כלל הסעדים האפשריים, לרבות פיצויי קיום בגין הפרות חמורות.
הגנה על ההסכם | צור קשר עוד היום
אם הופרה כלפיך חובת תום הלב במשא ומתן, או אם צד לחוזה מנצל את לשונו הדווקנית כדי להתחמק מהתחייבויותיו, נדרשת פעולה משפטית מיידית. צור קשר עוד היום עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, כדי להבטיח אכיפה בתום לב של זכויותיך ומיצוי הפיצוי המגיע לך.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - המומחיות שמבטיחה יושר והגינות בעולם החוזים.
צוות משפט מסחרי, תאגידים וחוזים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
יושר זה תכונה נרכשת