להקים עמותה ב-2026 בלי לסכן את הבית: המדריך לניהול תקין, חסינות אישית וגיוס כספים חכם
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 15 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 10 דקות
עודכן: 19 בדצמ׳ 2025
מבוא: עמותה | פלטפורמה אזרחית למען שינוי חברתי
עמותה היא הפלטפורמה המשפטית הקלאסית והמוכרת ביותר לפעילות ללא מטרות רווח בישראל. הדין הישראלי מעגן את הקמת העמותות בחוק העמותות, התש"ם-1980, ומכיר בחשיבות העצומה של ארגונים וולונטריים אלו למרקם החברתי, החינוכי, הדתי והתרבותי. עמותה מאפשרת לקבוצת אנשים להקים גוף משפטי נפרד בעל אישיות משפטית עצמאית, שאינו פועל למטרות רווח אישיות, ומבטיחה שהכספים שגויסו יופנו אך ורק לשליחות הציבורית שלה. העמותה מהווה למעשה גשר הכרחי בין הרצון האזרחי לשינוי לבין היכולת החוקית לגייס משאבים.
אולם, הקמת וניהול עמותה הם תהליכים מורכבים הדורשים מיומנות רגולטורית גבוהה. עמותה נתונה לפיקוח כבד של רשם העמותות, ועליה לעמוד בנטל רגולטורי גבוה במיוחד, במטרה לשמור על טוהר הכספים ואמון הציבור. טעות בניסוח התקנון, ניהול כספים שגוי או כשל בחובות הדיווח השנתיות עלולים לגרור ביטול מעמד העמותה, שלילת אישור ניהול תקין ואף הטלת אחריות אישית (הרמת מסך) על חברי הוועד המנהל.
כתמיד, מומלץ מראש להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום משפט מסחרי.
פרק זה, ה-17 במדריך המקיף במשפט מסחרי בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין המומחה במשפט מסחרי ודיני תאגידים, יצלול לעומק הדין: ננתח את תנאי הסף להקמה, את חובות הדיווח המחייבות, את חשיבות "אישור ניהול תקין" ואת הסיכונים המוטלים על נושאי המשרה.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': תהליך ההקמה, המבנה המשפטי ותנאי הסף הרגולטוריים
1. תהליך ההקמה והגדרת המטרות הציבוריות
הקמת עמותה מחייבת רישום פורמלי ברשם העמותות במשרד המשפטים. הליך זה מתחיל בגיבוש חוקי של המטרות, שהוא שלב אסטרטגי:
מטרות ציבוריות: המטרות חייבות להיות ממוקדות בתועלת הציבור (כגון דת, חינוך, צדקה, רווחה, סביבה, בריאות וכו') ואסור להן לשרת מטרה אישית, מסחרית או פוליטית באופן ישיר. רשם העמותות מפעיל פיקוח קפדני על ניסוח זה כדי למנוע הלבשת מטרות פרטיות בלבוש ציבורי, והגדרה לא מדויקת עלולה להוביל לדחיית הבקשה.
מסמכי יסוד: על המייסדים (שחייבים להיות לפחות שניים) להגיש טופס בקשה מפורט, תקנון מנוסח כחוק, וכן רשימת חברי הוועד המנהל וועדת הביקורת. מסמכים אלו מהווים את חוזה היסוד של העמותה. חשוב לוודא כי המייסדים אינם פסולים על פי חוק (כגון מי שהורשעו בעבירות כלכליות) על מנת לא לעכב את תהליך הרישום.
התקנון (החוזה המחייב): התקנון הוא המסמך המשפטי המרכזי שקובע את כללי ה-Governance של העמותה. הוא חייב לכלול איסור מוחלט על חלוקת רווחים, הוראות ברורות בדבר ניהול המוסדות, נוהלי כינוס האסיפה הכללית, וכן את הכללים לשינוי המטרות. ניסוח נכון של התקנון הוא קריטי, שכן הוא משמש כמפת דרכים משפטית להפעלת העמותה כולה, ובלעדיו העמותה אינה יכולה לקבל אישור ניהול תקין.
2. מבנה המוסדות: ועד מנהל, אסיפה כללית וועדת ביקורת – מנגנוני הפיקוח הפנימיים
חוק העמותות קובע מבנה מוסדי היררכי ומחייב שנועד להבטיח פיקוח הדוק על ניהול העמותה, ולוודא שהוועד המנהל פועל תמיד לטובת המטרות הציבוריות.
האסיפה הכללית (הגוף העליון והמכונן): מורכבת מכל חברי העמותה. היא המוסד העליון, האחראי על שינוי התקנון (החוזה המחייב), פירוק העמותה ובחירת חברי הוועד המנהל וועדת הביקורת. סמכותה נוגעת לנושאים עקרוניים ומהותיים, ובלעדיה לא ניתן לשנות את מבנה העמותה או את מטרותיה.
הוועד המנהל (הגוף המבצע והאחראי): הוא הדירקטוריון של העמותה. חבריו אחראים על הניהול השוטף, קבלת ההחלטות האסטרטגיות וייצוג העמותה כלפי חוץ. על חברי הוועד מוטלת חובת אמון מוגברת כלפי העמותה, וכל החלטה חייבת להתקבל על בסיס שיקולים ענייניים וציבוריים.
ועדת הביקורת (הגוף המפקח והמבקר): ועדת הביקורת מפקחת על התנהלות הוועד המנהל, על ניהול הכספים ועל הציות לחוק. ועדת הביקורת יכולה להיות מוחלפת על ידי רואה חשבון מבקר חיצוני. תפקיד זה קריטי לשם קבלת "אישור ניהול תקין".
3. הגבלת חלוקת רווחים והחלת הדין על נכסים
איסור חלוקת הרווחים הוא עקרון הליבה של עמותה. כל הכנסות העמותה (כולל תרומות, מענקים והכנסות מפעילות עסקית) חייבות לשמש אך ורק למטרות הציבוריות שלה.
האיסור המוחלט (רווחים ומשאבים): חל איסור מוחלט על חלוקת רווחים, דיווידנדים, עודפי נכסים או כל משאב אחר מנכסי העמותה לבעלי מניותיה או חברי הוועד המנהל. היוצא מן הכלל היחיד הוא תשלום שכר סביר על עבודה שבוצעה בפועל ועל פי קריטריונים שנקבעו.
הפיקוח על שכר סביר: רשם העמותות מפקח באופן הדוק על שכרם של נושאי המשרה והבכירים בעמותה, כדי למנוע מצב שבו שכר מופרז מהווה חלוקת רווחים מוסווית לבעלי התפקידים.
ההשלכה על הפירוק (עקרון ה-Cy Pres): גם במקרה של פירוק העמותה, נכסיה הנותרים לא יחולקו לחברים. הם יועברו אך ורק לעמותה אחרת, או לגוף ציבורי דומה, בהתאם להוראות התקנון ובית המשפט. הוראה זו, המעוגנת בתקנון (עקרון ה-Cy Pres), מבטיחה שכלל הנכסים ימשיכו לשרת
4. אחריות אישית של חברי הוועד המנהל | הרמת המסך והחשיפה
חברי הוועד המנהל נושאים באחריות אישית כבדה על ניהול תקין של העמותה. בשונה מחברה בע"מ רגילה, שם הגנת האחריות המוגבלת רחבה, בעמותה הגנה זו נחלשת משמעותית כאשר מדובר בהפרת חובות ניהול בסיסיות. זוהי אחריות פידוציארית מוגברת, המוטלת על גוף המנהל כספי ציבור.
חובות אמון וזהירות: על חברי הוועד מוטלות חובות אמון וזהירות מוגברות (בדומה לדירקטורים בחברה). חובת האמון מחייבת אותם לפעול לטובת העמותה בלבד ולמטרותיה הציבוריות, ולהימנע מכל ניגוד עניינים. חובת הזהירות מחייבת ניהול מקצועי, זהיר ואחראי של כספי העמותה.
חשיפה לתביעות (הרמת מסך): במקרים של רשלנות חמורה, הפרת חובת אמונים (כגון העדפת מקורבים), או ניהול כושל שהוביל לקריסה כלכלית, חברי הוועד חשופים לתביעות אישיות ולהרמת מסך מצד רשם העמותות או צדדים שלישיים (נושים). אחריות זו חלה גם אם לא הוברחו כספים בפועל, אלא התקבלו החלטות ניהוליות רשלניות.
הכלי המשפטי: רשם העמותות משתמש בסמכותו כדי לתבוע אישית את חברי הוועד במטרה להשיב כספים שאבדו לעמותה או לקופת הנושים.
חלק ב': רגולציה, מיסוי והליווי המשפטי
5. הפיקוח הרגולטורי של רשם העמותות (המוסד המפקח)
רשם העמותות הוא הגוף המפקח והאוכף המרכזי שנועד להבטיח את טוהר פעילות העמותה. תפקידו הוא להבטיח שהעמותה פועלת בהתאם לתקנון ולחוק, וכי היא שומרת על אמון הציבור בה.
חובת הדיווח השנתית (הנטל הרגולטורי): העמותה מחויבת בהגשת דו"חות שנתיים מפורטים, הכוללים: דוחות כספיים מבוקרים (מאת רואה חשבון), דו"ח מילולי על פעילותה וכן הצהרה על ניהול תקין. אי-הגשת דו"חות מובילה להטלת עיצומים כספיים ולפגיעה במעמדה.
חקירות וביקורות יזומות: רשם העמותות רשאי לפתוח בחקירה מקיפה כאשר עולה חשד לניהול כושל, העדפת מקורבים או ניגוד עניינים. חקירה כזו כוללת ביקורת ניירת, חקירת חברי ועד מנהל, והיא עלולה להוביל להקפאת פעילות העמותה עד לבירור.
6. הזכות ל"אישור ניהול תקין" וחשיבותו הפיננסית
אישור ניהול תקין הוא מסמך קריטי המונפק על ידי רשם העמותות לעמותה העומדת בכל חובותיה הרגולטוריות. זהו תנאי סף לקיומה הכלכלי של העמותה.
מנגנון סף לקבלת תמיכה: ללא אישור ניהול תקין, העמותה אינה יכולה לקבל תמיכה כספית מגופים ממשלתיים (כגון משרדי ממשלה שונים), רשויות מקומיות או קרנות מוסדיות. האישור מהווה תנאי הכרחי לקבלת כספים ציבוריים.
מעמד ציבורי וגיוס תרומות: האישור משקף את האמינות של העמותה בפני תורמים פרטיים ומוסדיים. אישור זה מוכיח שהכספים מנוהלים בשקיפות, והוא חיוני לאמינותה וליכולת גיוס התרומות שלה.
תנאי לזכויות מס: אישור ניהול תקין הוא תנאי מקדמי לקבלת ההכרה כ"מוסד ציבורי" לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (המאפשר החזר מס לתורמים).
7. הטבות מס: אישור סעיף 46 (התמריץ לתורם) – ערוץ ההכנסה הקריטי
הזכות להכרה כ"מוסד ציבורי" לעניין מס הכנסה היא עמוד התווך המאפשר לעמותה לגייס כספים באופן אפקטיבי.
אישור סעיף 46 (התמריץ לתורם): אישור זה מאפשר לתורמים לעמותה לקבל זיכוי מס משמעותי של 35% מסכום התרומה (בכפוף לתקרות שנקבעו בפקודה). קבלת אישור סעיף 46 היא קריטית ליכולת העמותה לגייס תרומות מהציבור הרחב והחברות העסקיות, שכן היא הופכת את התרומה מ"הוצאה" ל"נכס מס".
התנאי הסף הכפול: קבלת סעיף 46 מחייבת עמידה בשני תנאים עיקריים: 1) אישור ניהול תקין מרשם העמותות (מוכיח ממשל תאגידי ופיננסי תקין); 2) עמידה בכללי פקודת מס הכנסה לגבי אופן השימוש בכספים ומטרת הפעילות.
פטור ממס הכנסה על הכנסות העמותה: העמותה יכולה להיות זכאית לפטור מלא ממס הכנסה על הכנסותיה, וזאת בכפוף לאישור רשויות המס ובתנאי שפעילותה אינה עסקית רגילה. אם העמותה מפעילה עסק למטרות רווח (למשל, חנות), הכנסות אלו עלולות להיות מחויבות במס כרגיל.
8. ניגוד עניינים ועסקאות עם בעלי עניין – שמירה על טוהר הכספים
כללי ניגוד העניינים בעמותה הם מחמירים במיוחד ונועדו להבטיח שמשאבי העמותה יופנו למטרת הציבור ולא לרווח אישי (מניעת "הברחת רווחים מוסווית").
חובת דיווח ואישור מחמירים: כל עסקה בין העמותה לבין חבר ועד מנהל או בעל עניין (קרוב משפחה או חברה קשורה) דורשת אישור מיוחד ומראש של ועדת הביקורת והוועד המנהל. על העסקה להתבצע בתנאי שוק (Arm's Length) ולהיות מדווחת באופן מלא ושקוף. הפרת חובה זו היא הפרת אמונים חמורה.
איסור שכר מופרז (מניעת חלוקת רווחים מוסווית): אסור לשלם שכר מופרז לנושאי משרה או לדירקטורים. השכר חייב להיות סביר ולשקף את ההיקף והאיכות של העבודה שבוצעה. רשם העמותות והיחידה לפיקוח בודקים במיוחד את עלויות השכר הגבוהות כחלק מהליך הביקורת.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ג': תפקיד הליווי המשפטי וניהול הסיכונים
9. תפקיד עורך הדין: הקמה, פיקוח והתאמה
נוכח הנטל הרגולטורי הכבד והחשיפה לאחריות אישית (הרמת מסך), תפקיד עורך הדין משמש כיועץ וכמגן הראשי של העמותה.
ליווי אסטרטגי בהקמה: ניסוח תקנון ייעודי, אשר לא רק עומד בכללי רשם העמותות אלא גם מגן על חברי הוועד ומונע פרצות בניגוד עניינים. טיפול בהליכי רישום, ובחירת המבנה המוסדי הנכון.
אחריות נושאי משרה (הגנה): עורך הדין מבהיר לנושאי המשרה את האחריות הפידוציארית המוטלת עליהם, ומוודא כי העמותה מקיימת פוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה (D&O) המכסה את חבריהם מפני תביעות אישיות.
ניהול רגולציה וציות (Compliance): ניהול ההליך המורכב לקבלת אישור ניהול תקין ואישור סעיף 46, ומניעת פגמים בדו"חות השנתיים שעלולים להוביל לעיצומים כספיים. עורך הדין מבטיח כי כל עסקה עם בעלי עניין מאושרת ומדווחת כנדרש.
10. היתרונות של עמותה על פני חברה פרטית | המעמד הציבורי והאמון
העמותה נהנית מיתרון ברור המכונן את עצם קיומה: היא הוקמה מלכתחילה למטרה ציבורית, והמעמד הזה פותח בפניה שווקים שלמים סגורים בפני גופים עסקיים.
מעמד ציבורי גבוה ואמון הציבור: המעמד החוקי של העמותה, יחד עם הפיקוח הצמוד של הרשם, מקימים רמת אמון ציבורית גבוהה יותר מאשר חברה פרטית. זהו יתרון עצום בגיוס תרומות ומתנדבים.
גישה למקורות מימון ממשלתיים: העמותה היא גוף רשאי לקבל תמיכה כספית ממשלתית (מכוח חוק יסודות התקציב ותקנותיו) וכן מענקים מרשויות מקומיות, קרנות מוסדיות וקרנות זרות, כאשר אישור ניהול תקין וסעיף 46 הם תנאי הכרחי.
הטבות מס עקיפות: העמותה רשאית לקבל תרומות (ואף ליהנות מסעיף 46) ולעתים קרובות נהנית מהקלות בארנונה או פטור ממס ערך מוסף (מע"מ) על פעילות מסוימת.
שאלות ותשובות נפוצות על עמותות
1. מהי הדרישה המרכזית לתקנון של עמותה?
תשובה: הדרישה המרכזית לתקנון היא כפולה ומהותית. א. התקנון חייב להגביל את מטרות החברה באופן בלעדי ל"תועלת הציבור" (כגון חינוך, בריאות, צדקה). ב. התקנון חייב לאסור מפורשות על חלוקת רווחים, דיווידנדים או נכסים מכל סוג לבעלי מניותיה או חברי הוועד המנהל. הוראות אלו הן קוגנטיות (מחייבות) והן תנאי סף לקבלת המעמד, המבטיחות את טוהר פעילות העמותה.
2. האם בעלי תפקידים בעמותה יכולים לקבל שכר?
תשובה: כן, אך רק שכר סביר ומפוקח. חל איסור מוחלט על חלוקת רווחים, אך העמותה רשאית לשלם שכר סביר לדירקטורים ולנושאי משרה, כל עוד השכר משקף את העבודה שבוצעה בפועל ואינו מופרז. רשם העמותות מפקח באופן הדוק על שכר הבכירים כדי למנוע מצב שבו שכר גבוה מהווה חלוקת רווחים מוסווית לבעלי התפקידים.
3. מי מפקח על ניהול העמותה?
תשובה: הפיקוח על העמותה הוא כפול ומוחלט (Dual Supervision). הפיקוח נעשה על ידי רשם העמותות (הגוף המפקח החיצוני במשרד המשפטים) ועל ידי ועדת הביקורת הפנימית (או רואה חשבון מבקר חיצוני). שילוב זה של פיקוח פנימי וחיצוני נועד להבטיח את שמירת חובות האמון ואת הציות המלא לחוק.
4. מהי האחריות האישית של חברי הוועד המנהל?
תשובה: חברי הוועד המנהל נושאים באחריות אישית כבדה (אחריות פידוציארית) על ניהול תקין של העמותה. במקרים של רשלנות חמורה, הפרת חובת אמונים (כגון ניגוד עניינים) או ניהול כושל שהוביל לקריסה כלכלית, חברי הוועד חשופים לתביעות אישיות ולהרמת מסך מצד רשם העמותות או צדדים שלישיים.
5. מדוע "אישור ניהול תקין" הוא קריטי?
תשובה: אישור ניהול תקין הוא מסמך קריטי המונפק על ידי רשם העמותות לעמותה העומדת בכל חובותיה הרגולטוריות. בלעדיו, העמותה אינה יכולה לקבל תמיכה כספית מגופים ממשלתיים, רשויות מקומיות או קרנות מוסדיות. האישור מהווה תנאי סף ואת "חותמת הכשרות" הרגולטורית הנדרשת לגיוס כספים ציבוריים.
6. האם עמותה יכולה לקבל אישור סעיף 46?
תשובה: כן, בכפוף לאישור רשויות המס ועמידה בחובות הדיווח. אישור סעיף 46 לפקודת מס הכנסה הוא קריטי, שכן הוא מאפשר לתורמים לעמותה לקבל זיכוי מס משמעותי של 35% מסכום התרומה. קבלת האישור הופכת את העמותה לאטרקטיבית הרבה יותר לגיוס תרומות ממוסדות ומחברות עסקיות.
7. מה קורה לנכסי העמותה במקרה של פירוק?
תשובה: במקרה של פירוק העמותה, חל איסור מוחלט על חלוקת נכסיה לבעלי מניותיה או חבריה. הנכסים הנותרים מועברים אך ורק לעמותה אחרת או לגוף ציבורי אחר בעל מטרות דומות, בהתאם להוראות התקנון ובית המשפט , וזאת כדי להבטיח שהכספים ימשיכו לשרת את הציבור.
8. האם עמותה חייבת להגיש דוחות שנתיים?
תשובה: כן, חובה רגולטורית. העמותה מחויבת בהגשת דו"חות שנתיים מפורטים, הכוללים דוחות כספיים מבוקרים (מאת רואה חשבון) ודו"ח מילולי על פעילותה הציבורית. אי-הגשת דו"חות אלו מובילה להטלת עיצומים כספיים ולשלילת אישור ניהול תקין.
9. האם עמותה יכולה לבצע עסקאות עם בעלי עניין?
תשובה: כן, אך בכפוף לכללי ניגוד עניינים מחמירים. כל עסקה בין העמותה לבין חבר ועד מנהל או בעל עניין דורשת אישור מיוחד ומראש של ועדת הביקורת. העסקה חייבת להתבצע בתנאי שוק (Arm's Length) ולהיות מדווחת באופן מלא, כדי למנוע העדפת מקורבים או ניצול משאבים ציבוריים.
10. האם ניתן להמיר חברה פרטית לעמותה?
תשובה: כן, ניתן לבצע שינוי מבני מורכב. הליך זה דורש שינוי תקנון החברה באופן שיכלול את המטרות הציבוריות ואת איסור חלוקת הרווחים, וכן קבלת אישור רשם החברות ורשם העמותות. המרה זו נדרשת כאשר גוף עסקי מבקש לשנות את מטרתו לשליחות ציבורית.
עמותה או חל"צ? ההבדלים שכל מייסד חייב להכיר ב-2026
הפרמטר להשוואה | עמותה (המסלול הקלאסי) | חברה לתועלת הציבור (חל"צ) |
מבנה ארגוני | מבוסס על אסיפה כללית וועד מנהל. | מבוסס על מניות (ללא חלוקת דיבידנד) ודירקטוריון. |
פיקוח רגולטורי | תחת רשם העמותות (דרישות ניהול תקין מחמירות). | תחת רשם החברות ורשם ההקדשות (פיקוח כפול). |
תדמית מול תורמים | נתפסת כארגון חברתי "טהור" וקהילתי. | נתפסת כגוף מקצועי, עסקי ומסודר יותר (מתאים למיזמי ענק). |
אחריות אישית | חברי הוועד מוגנים, אלא אם פעלו ברשלנות חמורה. | דירקטורים כפופים לדיני החברות (חובת זהירות מוגברת). |
גמישות בתקנון | מבוסס על תקנון מצוי (קשיח יחסית). | גמישות גבוהה בניסוח מסמכי ההקמה והגדרת המטרות. |
המלצה משפטית | אידיאלי לקבוצות קטנות, תנועות נוער ומועדוני ספורט. | מומלץ למיזמים עם מחזור כספי גבוה או נכסי נדל"ן. |
ב-2026, 'כוונות טובות' הן כבר לא הגנה משפטית. רשם העמותות החמיר את הפיקוח, וטעות קטנה בדיווח עלולה להוביל לשלילת אישור ניהול תקין | מה שיעצור לכם את התרומות והתקציבים באופן מיידי. אל תקימו את החזון שלכם על כרעי תרנגולת. הגנה משפטית של ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין תבטיח שהעמותה שלכם תפעל לפי הספר, כדי שאתם תוכלו להתמקד בעשייה החברתית שלכם.
מתכננים להקים עמותה או צריכים להסדיר ניהול תקין? לחצו כאן לייעוץ אסטרטגי עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
לסיכום | עמותה: המצפן המוסרי של המשפט המסחרי
עמותה היא המסגרת הקלאסית והחשובה ביותר לפעילות ללא מטרות רווח. היתרון שלה הוא מעמד ציבורי גבוה וזכאות להטבות מס, אך הנטל הרגולטורי כבד ומחייב משמעת תאגידית וניהול זהיר. ניהול תקין וקבלת אישור ניהול תקין הם מפתחות קריטיים להמשכיותה וליכולת גיוס הכספים שלה.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שמקימה תאגידים עם שליחות
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין הוא משרד ותיק, מוביל ומומחה בדיני תאגידים, עמותות ומשפט מסחרי בבת ים והמרכז. אנו מלווים את הארגון מרגע גיבוש המטרה הציבורית, דרך ניסוח תקנון החברה ואכיפת כללי הציות הקפדניים והתאמתם לעמותה, ועד להשגת אישור סעיף 46 וליווי עסקאות מורכבות. אנו כאן כדי להבטיח שהשליחות החברתית שלכם תנוהל על פי הסטנדרטים המשפטיים המחמירים ביותר, תוך הגנה על חברי הוועד המנהל מאחריות אישית.
בטחון תאגידי: צרו קשר לייעוץ על הקמת עמותה
אם אתם מוכנים להפוך את השליחות החברתית שלכם למציאות משפטית יציבה, או שאתם זקוקים לליווי בניהול עמותה קיימת תחת רגולציה מחמירה, אל תפעלו לבד. צרו קשר עוד היום עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין כדי לבנות תשתית משפטית איתנה.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שמבטיחה ניהול תקין ומוגן.
צוות משפט מסחרי, תאגידים וחוזים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תבחרו טוב את חברי העמותה, ממליץ לכם מניסיון