הסכם ממון: תעודת הביטוח שתציל אתכם (לפני שיהיה מאוחר מדי) | המדריך המקיף 2026 | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 6 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 27 דקות
עודכן: 22 בינו׳
בקיצור רב...
השאלה הקריטית | תשובת ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין (בקצרה) |
מה זה הסכם ממון? | חוזה משפטי שגובר על החוק וקובע בדיוק מי מקבל מה במקרה של פרידה, במקום ששופט יחליט בשבילכם. |
למי זה חובה? | לזוגות עם פערים כלכליים, לפרק ב' (עם ילדים קודמים), לבעלי עסקים, ולמי שמקבל עזרה גדולה מההורים לדירה. |
מתי חותמים? | אידיאלית: חודשיים לפני החתונה. בפועל: אפשר גם אחרי החתונה (אבל דורש אישור בית משפט). |
מה הסכנה בלי הסכם? | ברירת המחדל היא "איזון משאבים" (חצי-חצי בהכל). החובות, הפנסיה והעסק שלכם עלולים להתחלק עם הגרוש/ה. |
איפה מאשרים? | לפני הנישואין: אצל נוטריון או בבית משפט. אחרי הנישואין: חובה בבית משפט לענייני משפחה. |
רוב הזוגות נכנסים לחופה עם לב מלא באהבה ועיניים עצומות לרווחה בכל מה שקשור לכסף. הם אומרים "לנו זה לא יקרה", "אנחנו סומכים אחד על השנייה", ו"מה שלי - שלך". אבל כעורך דין שראה אלפי זוגות ברגע שהאהבה נגמרה והמלחמה התחילה, אנחנו כאן כדי להגיד לכם את האמת המרה: נישואין הם עסקה כלכלית לכל דבר ועניין.
כשאתם לא חותמים על הסכם ממון, אתם בעצם חותמים על "הסכם ברירת המחדל" שהמדינה קבעה עבורכם בחוק יחסי ממון. השאלה היא פשוטה: האם אתם סומכים על המחוקק שינהל לכם את הכסף, או שאתם רוצים לקבוע את החוקים בעצמכם?
במדריך הזה נלמד איך בונים "כיפת ברזל כלכלית" שמגינה על הנכסים שלכם, ומונעת מכם להגיע למצב של גירושין חס ושלום מתוך נקודת חולשה. תחגרו חגורות, אנחנו מתחילים.
מבוא: רומנטיקה בצד, בואו נדבר ביזנס
ישנו רגע אחד, מביך וטעון, שמתרחש אצל זוגות רבים רגע לפני החתונה או המעבר למגורים משותפים. זהו הרגע שבו אחד הצדדים משתהה, אוזר אומץ ומעלה את הנושא הכאוב: "אני רוצה שנחתום על הסכם ממון".
התגובה האינסטינקטיבית, המונעת מרגש טהור, היא לרוב תערובת של עלבון וחשדנות. נשמעות אמירות כמו "אתה לא סומך עליי?", "אנחנו רק מתחילים את החיים וכבר את מתכננת את הגירושין?" או "הסכם ממון זה הורג את הרומנטיקה".
אבל בשנת 2026, המציאות המשפטית והכלכלית מחייבת אותנו להניח את הרגש בצד לרגע אחד של היגיון צרוף. אנחנו חיים בעולם שבו הסטטיסטיקה מראה כי כשליש מהזוגות מתגרשים, ובעולם שבו אנשים מתחתנים בגיל מאוחר יותר כשהם כבר בעלי רכוש, קריירה מפותחת או התחייבויות קודמות.
במציאות הזו, הסכם ממון הוא לא מסמך של חוסר אמון. הוא מסמך של אחריות ובגרות. כך אנחנו במשרד ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין ממליצים לכל לקוח לפני נישואין.
חשבו על כך במונחים של ביטוח: אנחנו רוכשים ביטוח מקיף לרכב לא מתוך שאיפה לעשות תאונה, ואנחנו רוכשים ביטוח בריאות לא מתוך רצון לחלות. אנחנו עושים זאת כדי שאם חלילה יקרה הגרוע מכל, לא נתרסק כלכלית. הסכם הממון פועל בדיוק באותה צורה. הוא מבטיח שאם האהבה תיגמר, המלחמה לא תתחיל, והפרידה תהיה הוגנת, מהירה ומבוססת על מה שהוסכם כשהייתם אוהבים, ולא כשהפכתם לאויבים.
בפרק זה, ה-3 במדריך המקיף לדיני משפחה מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, נפרק לגורמים את הכלי המשפטי החשוב הזה. נבין איך מגנים על הדירה שקיבלתם מההורים, מה עושים עם האופציות בהייטק, ולמה ברירת המחדל של החוק היא מסוכנת הרבה יותר ממה שחשבתם.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': המלכודת המשפטית | מה קורה כשאין הסכם?
1. ברירת המחדל: חוק יחסי ממון ו"הסדר איזון המשאבים"
רבים טועים לחשוב שאם הם לא חתמו על שום מסמך, המצב הוא פשוט ו"כל אחד נשאר עם מה שהוא בא". הטעות הזו עלולה לעלות לכם במחצית מהרכוש שלכם.
בישראל, כל הזוגות שנישאו לאחר התאריך הקובע (1.1.1974) כפופים באופן אוטומטי לחוק יחסי ממון בין בני זוג. חוק זה קובע מנגנון ברירת מחדל שנקרא "הסדר איזון משאבים".
משמעות ההסדר היא שכאשר הנישואין פוקעים (בגירושין או במוות), החוק מתעלם מהשאלה "על שם מי רשום הרכוש". זה לא משנה אם חשבון הבנק רשום רק על שם הבעל, או אם קרן ההשתלמות רשומה רק על שם האישה. החוק לוקח את כלל הנכסים שנצברו על ידי שני בני הזוג החל מיום החתונה ועד יום הפרידה ("מועד הקרע"), מכניס אותם ל"סל אחד" וירטואלי, ומחלק את השווי שלהם ב-50% שווה בשווה בין הצדדים.
שיתוף זה חל על הכל: זכויות סוציאליות, פנסיה, מוניטין עסקי, רכבים, חסכונות בבנק, נכסי נדל"ן שנרכשו יחד ועוד. ללא הסכם ממון שקובע אחרת, החוק הוא זה שיקבע עבורכם את החלוקה.
2. הסכנה הגדולה מכולן: "הלכת השיתוף הספציפי" בדירת המגורים
כאן נמצא המוקש הגדול ביותר, וזו הסיבה המרכזית בגינה רוב האנשים רצים לעורך דין.
לכאורה, סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע שנכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, נשארים של אותו צד ("נכסים חיצוניים") ולא מתחלקים.
אבל בפועל, בתי המשפט בישראל, ובראשם בית המשפט העליון, יצרו כלל פסיקתי שנקרא "הלכת השיתוף הספציפי".
כלל זה קובע כי למרות לשון החוק, אם בן הזוג השני מצליח להוכיח "כוונת שיתוף" בנכס ספציפי, ובעיקר כאשר מדובר בדירת המגורים של המשפחה, הנכס יהפוך למשותף.
איך נוצרת "כוונת שיתוף" בדירה שהייתה שלכם לפני החתונה?
מספיק שגרתם בדירה יחד עם הילדים במשך שנים רבות, שביצעתם בה שיפוץ משמעותי מכספים משותפים, שלקחתם משכנתא קטנה יחד כדי לסגור מרפסת, או שיצרתם מצג שזו "הדירה של כולם". ברגע שהוכח הדבר, בית המשפט עשוי לקבוע שהדירה תחולק חצי-חצי, למרות שהיא רשומה רק על שמכם ולמרות שנרכשה לפני החתונה.
הדרך היחידה למנוע את החשיפה הזו ב-100% היא באמצעות הסכם ממון. הסכם כזה יקבע במפורש שהדירה נשארת בבעלות בלעדית של צד אחד, וכי שום מגורים משותפים או שיפוץ לא ישנו את המעמד הקנייני שלה.
ההבדל הדרמטי | עם הסכם ממון מול בלי הסכם
🏠 הסוגיה | ❌ ללא הסכם ממון (ברירת המחדל) | ✅ עם הסכם ממון (הגנה מלאה) |
הדין החל | חוק יחסי ממון: חלוקה שווה של כל מה שנצבר בנישואין. | חופש החוזים: בני הזוג קובעים את הכללים בעצמם. |
דירה מלפני הנישואין | חשופה ל**"שיתוף ספציפי"**. בן הזוג עשוי לקבל עד 50% ממנה. | נשארת בבעלות בלעדית של הבעלים המקורי, ללא קשר למגורים. |
עסק או חברה | בן הזוג זכאי למחצית משווי העסק והמוניטין. | ניתן להחריג את העסק ולקבוע הפרדה עסקית מוחלטת. |
ירושות ומתנות | עקרונית מוגנות, אך אם הכספים "התערבבו" בחשבון המשותף – הם הופכים למשותפים. | הפרדה הרמטית. כספי ירושה נשמרים בנפרד גם אם הופקדו זמנית. |
חובות | סכנה לשיתוף בחובות של בן הזוג (למעט חריגים). | ניתן להגדיר שכל צד אחראי לחובותיו בלבד ("הפרדת רשויות"). |
הוודאות המשפטית | נמוכה. הכל תלוי בפרשנות שופט בזמן אמת. | גבוהה מאוד. הכל כתוב, חתום ומאושר מראש. |
חלק ב': מי באמת צריך הסכם ממון? (פרופיל הלקוח)
3. לא רק לטייקונים: המצבים הקלאסיים שמחייבים הסכם
בעבר הסכמי ממון נתפסו כנחלתם של האלפיון העליון בלבד. היום, זהו מוצר צריכה משפטי בסיסי עבור פלחים רחבים באוכלוסייה. הנה המצבים שבהם הסכם הוא בגדר חובה:
פער כלכלי בנקודת הזינוק: זהו התרחיש הנפוץ ביותר. צד אחד מגיע לקשר עם דירה בבעלותו (או שהוריו נותנים לו הון עצמי משמעותי לרכישת דירה), בעוד הצד השני מגיע עם חובות או ללא הון כלל. ההורים, שרוצים לעזור לילדם, מתנים את מתן הכסף בחתימה על הסכם ממון. הם רוצים לוודא שהכסף שהם עמלו עליו כל חייהם יישאר במשפחה ולא יעבור לחתן או לכלה במקרה של גירושין מהירים.
פרק ב' (נישואים שניים): זוגות שמגיעים לזוגיות שנייה מביאים איתם "מטען" חיובי ומורכב, ילדים מנישואים קודמים ורכוש שנצבר בעבר. ללא הסכם ממון, עלולה להיווצר תאונה כלכלית שתפגע בירושת הילדים. הסכם ממון בפרק ב' הוא קריטי כדי להגן על זכויות הילדים הביולוגיים ולוודא שהבן זוג החדש לא "ייקח" את החלק שלהם בעיזבון.
בעלי עסקים ועצמאיים: אם יש לכם חברה בע"מ, סטארט-אפ או עסק עצמאי, אתם חייבים ליצור חומת מגן. במקרה של גירושין ללא הסכם, בן הזוג עשוי לדרוש מחצית משווי המניות או המוניטין העסקי, מה שיכול להוביל לקריסת העסק או לכניסת הגרוש כשותף כפוי בחברה. הסכם ממון מאפשר להפריד לחלוטין את העסק מהתא המשפחתי.
חלק ג': הארכיטקטורה של ההסכם | מה כותבים בפנים?
4. שלושת המודלים: איזה סוג זוג אתם?
הסכם ממון אינו מוצר מדף ("העתק-הדבק"). הוא חייב להיות תפור למידותיכם. בגדול, קיימים שלושה מודלים עיקריים להסכמים:
הפרדה רכושית מוחלטת ("שלי-שלי, שלך-שלך"):
זהו המודל הנפוץ בפרק ב' או אצל זוגות קרייריסטים עצמאיים. ההסכם קובע שאין שום ערבוב. הדירה שלי: שלי. הפנסיה שלך: שלך. חשבון הבנק: נפרד. ההוצאות המשותפות (אוכל, חשמל, ילדים) משולמות מחשבון משותף שאליו מפקידים כסף כל חודש, אבל מעבר לזה, אין שותפות כלכלית. זהו המודל הבטוח ביותר, אך הוא פחות רומנטי.
המודל ההיברידי (הנפוץ והמומלץ לזוגות צעירים):
כאן עושים הבחנה ברורה:
נכסי עבר: כל מה שהבאתם עד החתונה (דירה, חיסכון, ירושה עתידית), נשאר נפרד ומוגן.
נכסי עתיד: כל מה שתצברו יחד מהחתונה והלאה (משכורות, דירה משותפת שתקנו, פנסיה שתיצבר מעכשיו), משותף ושייך לשניכם.
מודל זה נתפס כהוגן ומאוזן: הוא מגן על "הכסף של ההורים" אבל מאפשר לבנות חיים משותפים מכאן והלאה.
הסכם "מדורג" (צופה פני עתיד):
הסכם שמשתנה עם הזמן. למשל: "ב-5 השנים הראשונות יש הפרדה מוחלטת. אם נולד ילד משותף או שעברו 5 שנים, הדירה הופכת למשותפת בהדרגה (2% לכל שנה)". זהו מודל מורכב שדורש ניסוח משפטי מבריק כדי למנוע פרשנויות סותרות בעתיד.
5. סעיפי הברזל: מה חייב להופיע בהסכם?
כדי שההסכם יהיה "הרמטי" ויעמוד במבחן בית המשפט בעוד 15 שנה, הוא חייב לכלול את הסוגיות הבאות:
סעיף החרגת הדירה ("סעיף אנטי-שיתוף ספציפי"): הסעיף הקריטי ביותר. יש לכתוב במפורש: "הדירה ברחוב X תישאר בבעלות צד א' בלבד. לצד ב' לא תהיה שום זכות בדירה, גם אם הצדדים יגורו בה שנים רבות, גם אם יבצעו בה שיפוצים, וגם אם ישלמו את המשכנתא מחשבון משותף". ללא הפירוט הזה, ההסכם פרוץ.
פירות הנכסים: אם יש לכם דירה להשקעה והיא מייצרת שכירות, למי שייך שכר הדירה? האם הוא נכנס לחשבון המשותף ("מתערבב") או נשאר פרטי? ההסכם חייב להגדיר זאת, אחרת הכסף שייכנס לשוטף יהפוך למשותף.
מוניטין וקריירה: הגדרה שכל צד נשאר הבעלים הבלעדי של כושר ההשתכרות שלו, תאריו והמוניטין האישי שלו, ואין לצד השני זעקת איזון משאבים בגין "פערי שכר".
נכסים דיגיטליים וקריפטו: בשנת 2026, חובה להתייחס לארנקים דיגיטליים. למי הם שייכים? איך מעריכים את שוויים ביום הפרידה?
חלק ד': החותמת הסופית | נוטריון או שופט?
6. חתימה על דף לא מספיקה!
זהו הכלל החשוב ביותר בחוק יחסי ממון: להסכם ממון אין שום תוקף אם הוא לא אושר על ידי רשות מוסמכת.
זוג שחתם על הסכם במטבח, ואפילו אצל עורך דין, ושם אותו במגירה, מחזיק בנייר חסר ערך משפטי. ביום הגירושין, בן הזוג יוכל לטעון שההסכם בטל ומבוטל, ובית המשפט כנראה יסכים איתו.
החוק דורש אימות חיצוני כדי לוודא שלא הופעל לחץ, ושחתמתם מרצון חופשי.
7. המסלול המהיר: אישור נוטריון (לפני הנישואין)
כל עוד אתם לפני החתונה (אפילו יום לפני), יש לכם פריבילגיה עצומה: אתם יכולים לאשר את ההסכם אצל נוטריון.
היתרונות: ההליך מהיר, דיסקרטי, נעים יותר, ומתבצע במשרד עורך הדין (שהוא גם נוטריון). אין צורך להגיע לבית משפט, לעמוד בתור ולעבור בידוק בטחוני. האווירה נינוחה יותר.
התוקף: לאישור נוטריוני (לפני הנישואין) יש תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.
8. המסלול המחייב: בית המשפט (אחרי הנישואין)
ברגע שנשברה הכוס בחופה: הדלת של הנוטריון נסגרת.
זוגות נשואים שרוצים לחתום על הסכם ממון (או לשנות הסכם קיים), חייבים לגשת לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני).
התהליך: מגישים בקשה, משלמים אגרה, ומגיעים לדיון בפני שופט (בדלתיים סגורות). השופט ישאל אתכם: "האם קראתם? האם הבנתם? האם חתמתם מרצון?". רק לאחר שהשופט משתכנע, הוא נותן להסכם תוקף של פסק דין.
למה זה חשוב? כי המחוקק רוצה להגן על בני זוג נשואים מפני לחץ כלכלי בתוך הבית (למשל, בעל שמכריח את אשתו לחתום על ויתור זכויות באמצע הנישואין).
9. ומה עם "ידועים בציבור"? (הסכם חיים משותפים)
זוגות שלא מתכוונים להתחתן ברבנות חותמים על "הסכם חיים משותפים".
מבחינה חוקית, הסכם כזה תקף על פי דיני החוזים הרגילים גם אם נחתם רק בפני עורך דין (ללא אישור שופט). אבל, ההמלצה המקצועית החד-משמעית היא כן לאשר אותו בבית המשפט.
למה? כי אישור שופט מעניק להסכם "שריון פלדה". הרבה יותר קשה לתקוף ולבטל הסכם שעבר ביקורת שיפוטית מאשר הסכם שנחתם במשרד פרטי. זהו ביטוח נוסף ששווה כל שקל.
איפה מאשרים את ההסכם? (מדריך פרקטי)
🏛️ הסטטוס הזוגי | 📍 איפה מאשרים? | ⚖️ תוקף משפטי | 💡 הטיפ שלנו |
לפני החתונה | נוטריון (או בית משפט). | חזק ומחייב (כמו פסק דין). | העדיפו נוטריון. זה זול יותר, אינטימי ומהיר משמעותית. |
אחרי החתונה | בית משפט למשפחה (חובה!). | חזק ומחייב. | אל תנסו ללכת לנוטריון – זה לא יהיה תקף! |
ידועים בציבור | בית משפט למשפחה (מומלץ) או נוטריון. | תקף גם כחוזה רגיל, אך עדיף אישור. | אשרו בבית המשפט כדי למנוע טענות עתידיות על "הטעיה". |
זוגות חד-מיניים | בית משפט למשפחה. | חזק ומחייב. | הכרחי להסדרת זכויות פנסיה וירוש |
חלק ה': הדיפלומטיה של האהבה | איך מעבירים את המסר?
10. אל תגידו "גירושין", תגידו "ודאות כלכלית"
הטעות הגדולה ביותר היא להציג את ההסכם כהכנה לפרידה. אף אחד לא רוצה לשמוע בערב רומנטי: "אהובי, אם נתגרש אני רוצה את הדירה". זה מעליב, זה מקטין וזה משדר חוסר אמון.
הדרך הנכונה היא למסגר את ההסכם ככלי לתיאום ציפיות כלכלי.
במקום "ההסכם יגן עליי מפניך", אמרו: "ההסכם הזה יחסוך מאיתנו מריבות על כסף בעתיד. הוא מאפשר לנו לשים את ענייני הכספים בצד ולהתמקד נטו באהבה ובבניית המשפחה, בלי עננה של אי-ודאות מעל הראש".
כשהשיח הוא על אחריות הדדית ועל מניעת חיכוכים, הצד השני נוטה להקשיב ולא להיסגר.
11. המוקש הגדול: "ההורים שלי מכריחים אותי"
בכ-60% מהמקרים בישראל, הדרישה להסכם ממון לא מגיעה מבן הזוג, אלא מהוריו שנותנים את ההון הראשוני לדירה.
הסיטואציה הקלאסית: ההורים נותנים 1.5 מיליון ש"ח לזוג הצעיר, אבל מתנים זאת ב"הסכם הגנה" שיבטיח שהכסף יחזור לילד שלהם אם החבילה תתפרק.
בן הזוג השני ("הצד בלי הכסף") מרגיש מושפל: "ההורים שלך לא סומכים עליי? אני לא מספיק טוב בשבילם?".
הפתרון: שקיפות וכבוד.
אל תהיו השליחים של ההורים ("אבא שלי אמר"). קחו אחריות על המצב כזוג. הסבירו לבן הזוג: "זו המתנה שההורים נותנים, וזה התנאי שלהם. זה לא נגדך, זו הדרך שלהם להגן על העבודה הקשה שלהם. בזכות הכסף הזה יהיה לנו בית ללא משכנתא חונקת. בוא נחתום על ההסכם כדי שנוכל ליהנות מהרווחה הכלכלית הזו יחד".
במקרים כאלו, אפשר ליצור מנגנון "הוגנות": ההסכם יגן על הקרן (הסכום שההורים נתנו), אבל ההשבחה של הדירה (עליית הערך) תהיה משותפת.
חלק ו': האם זה לתמיד? (מיתוסים מול מציאות)
12. מיתוס "החתונה הבלתי נגמרת": האם אפשר לשנות את ההסכם?
רבים חוששים לחתום כי הם חושבים: "מה יקרה אם בעוד 10 שנים יהיו לנו 3 ילדים והמצב ישתנה? אני אשאר עם ההסכם הישן שמקפח אותי?".
המציאות: הסכם ממון הוא מסמך חי ונושם.
ניתן לשנות, לתקן או לבטל את ההסכם בכל רגע נתון, ובלבד ששני הצדדים מסכימים לכך.
למעשה, זוגות רבים עורכים "הסכם עדכון" לאחר הולדת הילד הראשון או לאחר רכישת נכס משמעותי נוסף.
התהליך: מנסחים נספח שינוי, והולכים שוב לבית המשפט לאשר אותו. זהו הליך פשוט ומהיר. אם שני הצדדים מסכימים לבטל את ההסכם ולחזור לחוק יחסי ממון רגיל: גם זה אפשרי.
13. מיתוס "זה הורג את הרומנטיקה"
נהפוך הוא. הניסיון מלמד שזוגות שחתמו על הסכם ממון רבים פחות על כסף במהלך הנישואין.
למה? כי הכל ברור. אין חשדנות סמויה ("הוא מפקיד לחשבון המשותף פחות כי הוא חוסך בצד?"). כשהגבולות ברורים, יש חופש לאהוב.
זוגות ללא הסכם חיים לעיתים בפחד מתמיד שמא הצד השני "בונה תיק" או מבריח נכסים. הסכם הממון הוא למעשה מסיר לחצים (Stress Reliever) הטוב ביותר לזוגיות.
14. הטעות של "הסכם מגירה" (ביטול בהתנהגות)
שימו לב לניואנס משפטי מסוכן:
חתמתם על הסכם שקובע הפרדה רכושית מוחלטת ("שלי-שלי"). אבל בפועל, במשך 15 שנה, התנהגתם כאילו הכל משותף: הפקדתם את המשכורות לאותו חשבון, קניתם נכסים יחד, ושיפצתם את הדירה הפרטית מכספים משותפים.
ביום הדין, בן הזוג יטען בבית המשפט: "ביטלנו את ההסכם בהתנהגות".
בתי המשפט קבעו במקרים מסוימים שאם ההתנהגות בשטח הייתה הפוכה לחלוטין ממה שכתוב בהסכם לאורך זמן רב, ההסכם עשוי להיחשב כבטל, או לפחות חלקים ממנו.
הטיפ: אם חתמתם על הפרדה, תחיו בהפרדה. אל תערבבו כספים אם ההסכם אוסר זאת, ואם אתם רוצים לערבב, גשו לבית המשפט ותשנו את ההסכם באופן רשמי. אל תשאירו פער בין הנייר למציאות.
מיתוסים נפוצים מול האמת המשפטית
👻 המיתוס | ⚖️ האמת המשפטית והפרקטית |
"הסכם זה הכנה לגירושין" | לא. זהו תיאום ציפיות שמונע סכסוכים ומחזק את האמון. |
"אי אפשר לשנות את זה לעולם" | טעות. אפשר לשנות או לבטל בכל רגע בהסכמה ובאישור שופט. |
"זה רק לעשירים" | שגוי. זה קריטי לכל מי שיש לו פער כלכלי, עסק, או חובות. |
"מספיק לחתום אצל עו"ד" | סכנת נפשות. הסכם לא מאושר (נוטריון/שופט) הוא נייר חסר תוקף. |
"הסכם מקפח את האישה" | להיפך. הסכם טוב מגן על הצד החלש ומבטיח לו ודאות במקום מאבקים. |
"אם נפרדים הכל שלי כי זה רשום על שמי" | הטעות הכי יקרה. ללא הסכם, "הלכת השיתוף" תחלק את הרכוש חצי-חצי. |
חלק ז': הכסף המודרני | הייטק, עסקים וקריירה
15. מלכודת ההייטק: אופציות ומניות חסומות (RSU)
ישראל היא אומת הסטארט-אפ, וכמעט בכל בית שני יש בן זוג שמחזיק באופציות או ב-RSU.
לפי חוק יחסי ממון (ברירת המחדל), נכסים אלו נחשבים נכסים בני-איזון. כלומר: בן הזוג השני זכאי למחצית מהשווי שלהם, גם אם הם עדיין לא הבשילו (Vesting) וגם אם אי אפשר למכור אותם כרגע.
הבעיה: ביום הפרידה, בן הזוג ההייטקיסט נאלץ לשלם "במזומן" לבן הזוג השני על נכס שערכו ספקולטיבי (אולי הסטארט-אפ ייסגר מחר?). לחלופין, נדרש חישוב אקטוארי מסובך ויקר שמלווה את הזוג שנים קדימה עד האקזיט.
הפתרון בהסכם ממון: קביעת מנגנון ברור. למשל: "אופציות שהתקבלו לפני הנישואין הן אישיות בלבד. אופציות שיתקבלו במהלך הנישואין יחולקו רק במועד המימוש בפועל (בקרות אקזיט), בניכוי המס, ולא ידרוש תשלום מראש". זה יוצר ודאות ומונע סחטנות.
16. הסיוט של בעלי עסקים: הגרוש כשותף בחברה
דמיינו שאתם בעלים של משרד אדריכלים מצליח או חברת בנייה. אתם מתגרשים, ולפתע הגרוש/ה דורשים 50% ממניות החברה.
לפי החוק, הם זכאים למחצית משווי החברה. זה אומר שתצטרכו להביא מעריך שווי, שיחטט בספרים שלכם, ואז לשלם לגרוש מיליונים כדי "לקנות אותו החוצה". במקרים גרועים, אם אין לכם נזילות, בית המשפט עלול לכפות עליכם לתת לגרוש מניות ממש, ולהפוך אותו לשותף שמגיע לישיבות דירקטוריון.
הפתרון בהסכם ממון (חובה לבעלי עסקים): סעיף "הפרדה עסקית מוחלטת".
ההסכם קובע שהעסק, על כל נכסיו, המוניטין שלו והשבחותיו העתידיות: שייך אך ורק לבן הזוג הרשום. בן הזוג השני מוותר מראש על כל טענה לשותפות או לאיזון שווי בעסק. זהו "ביטוח חיים" לעסק שלכם.
17. נכסי קריירה ומוניטין אישי: הפער ששווה מיליונים
היא עשתה דוקטורט והפכה למנתחת מוח שמרוויחה 100,000 ש"ח בחודש. הוא נשאר בבית לגדל את הילדים והקריב את הקריירה שלו.
בגירושין, החוק מכיר ב"נכסי קריירה". הבעל יכול לתבוע פיצוי על הפער בכושר ההשתכרות ("אני אפשרתי לך ללמוד, עכשיו מגיע לי חלק מהמשכורת שלך לכל החיים").
הפתרון בהסכם ממון: זוגות רבים בוחרים לנטרל את המוקש הזה ולקבוע: "כל צד הוא הבעלים הבלעדי של כושר השתכרותו, תאריו והמוניטין שלו. לא ישולמו תשלומי איזון בגין פערי שכר בעתיד". זה מונע תביעות נזיקיות משפילות בתוך הגירושין. בד"כ צדדים מגיעים בסופו של דבר להסכם גירושין, אבל גם כאן יש להבין שלא תמיד הדברים הולכים חלק. אבל חשוב לציין שבמקרים בהם הצד השני מפר את ההתחייבויות, ניתן להפעיל סנקציות חריפות. לקריאה נוספת, עברו למדריך השלם על אכיפת הסכם גירושין והוצאה לפועל >>
18. הכסף הנעלם: קריפטו ונכסים דיגיטליים
בשנת 2026, חלק משמעותי מההון המשפחתי נמצא בביטקוין, NFT או ארנקים קרים.
הבעיה עם קריפטו היא התנודתיות והאנונימיות. קשה לאתר אותו, וערכו משתנה ב-30% ביום אחד.
הפתרון בהסכם ממון:
חובת גילוי: הצהרה הדדית על כל הארנקים הקיימים בנספח להסכם (כדי למנוע הברחת נכסים).
מנגנון חלוקה: האם מחלקים את המטבעות עצמם (העברה מארנק לארנק)? או מחלקים את השווי השקלי ביום הקובע? (ההבדל יכול להיות עצום בגלל התנודתיות). ההסכם קובע את השיטה מראש.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ח': מי מקבל את הכלב? (לא צחוק)
19. המאבק הרגשי החדש: חיות מחמד
בעבר, הכלב נחשב "מיטלטלין" (חפץ), כמו ספה. מי שרשום בשבב, הכלב שלו.
היום, בתי המשפט מבינים שכלב הוא בן משפחה. קרבות גירושין על הכלב ("משמורת על לאקי") הפכו ליקרים ומכוערים, כולל דרישות ל"הסדרי ראייה" וחלוקת הוצאות וטרינר.
הפתרון בהסכם ממון: קובעים מראש.
"במקרה של פרידה, הכלב יישאר אצל צד א'".
או: "תהיה משמורת משותפת על הכלב (שבוע-שבוע), והוצאות המזון יחולקו חצי-חצי".
הסדרת הנושא מראש מונעת שברון לב אמיתי ברגע הפרידה.
הנכסים המורכבים | החוק מול ההסכם
💎 הנכס | ⚖️ לפי החוק (ברירת מחדל) | 📝 בהסכם ממון חכם |
אופציות / RSU | מתחלקות לפי מועד ההבשלה. דורש חישוב אקטוארי יקר ומסובך. | חלוקה ברורה: או "אישי בלבד" או "חלוקה בעת המימוש" (Cash Out). |
עסק / חברה | בן הזוג זכאי למחצית השווי. סכנה לכניסתו כשותף בחברה. | הפרדה מוחלטת. העסק נשאר 100% אצל המייסד, ללא פיצוי כספי. |
מוניטין אישי | הצד "החלש" יכול לתבוע פיצוי על פערי שכר עתידיים. | ויתור הדדי על נכסי קריירה. כל אחד שומר על המשכורת שלו. |
קריפטו | קושי באיתור ובהערכה. סכנה להברחה. | חובת גילוי ארנקים ומנגנון הערכת שווי מוסכם מראש. |
חיות מחמד | מאבקים רגשיים, לרוב הולך למי שרשום בשבב. | קביעת "משמורת" מראש למניעת עוגמת נפש. |
חלק ט': מוקשי הניסוח | איפה הסכמים נופלים בבית משפט?
20. המוקש הכי נפוץ: עמימות ("נעשה שמאות")
האויב מספר אחד של הסכמי ממון הוא חוסר בהירות.
זוגות כותבים: "במקרה של פרידה, הדירה תימכר והתמורה תחולק לפי השקעת הצדדים".
משפט כזה הוא אסון משפטי. למה?
איך מחשבים את "ההשקעה"? (האם צמוד למדד? דולרי? שקלי?)
מי קובע כמה השקיעו בשיפוץ לפני 10 שנים?
מה קורה עם עליית הערך של הדירה? למי היא שייכת?
הפתרון: נוסחאות מתמטיות סגורות.
הסכם טוב לא משאיר מקום לפרשנות. הוא קובע: "צד א' זכאי ל-70% משווי הדירה נטו (לאחר קיזוז משכנתא ומסים), וצד ב' ל-30%". נקודה. מספרים מוחלטים מנצחים מילים יפות.
21. סעיפי "בגידה" וקנסות ("הסעיף הנקמני")
לקוחות רבים מבקשים: "תכתוב שאם הוא בוגד בי, הוא יוצא מהבית בלי כלום".
חשוב להבין: במערכת המשפט האזרחית (בית המשפט למשפחה), סעיפים "עונשיים" בגין בגידה הם בעייתיים מאוד לאכיפה. השופטים נוטים לבטל אותם בטענה שהם נוגדים את "תקנת הציבור" או שהם דרקוניים מדי.
יתרה מכך, סעיף כזה מחייב אתכם לנהל משפט הוכחות משפיל ומלוכלך כדי להוכיח שהייתה בגידה (חוקרים פרטיים, תמונות), ובית המשפט לא אוהב להיכנס לחדר המיטות.
ההמלצה המקצועית: הימנעו מסעיפי התנהגות/רגש בהסכם ממון. השאירו את ההסכם כלכלי טהור. אם אתם רוצים להגן על עצמכם, קבעו מנגנון חלוקה שלא תלוי בסיבת הפרידה ("No Fault Divorce").
22. הדירה ש"התגלגלה" (סעיף התחלוף)
זהו המוקש שבו נופלים 90% מהזוגות שלא לקחו עורך דין מומחה.
נניח שהאישה הביאה דירה מלפני הנישואין. ההסכם קובע שהדירה שלה. מצוין.
אחרי 5 שנים, הזוג מוכר את הדירה הזו, מוסיף משכנתא וקונה וילה גדולה יותר.
השאלה: מה המעמד של הווילה החדשה?
ללא סעיף מפורש, הווילה נחשבת "נכס משותף" (כי היא נרכשה במהלך הנישואין), והאישה איבדה את ההגנה על ההון המקורי שלה!
הפתרון חובה: "סעיף תחלוף" (Subrogation).
הסעיף חייב לקבוע: "כל נכס שיירכש בכספי התמורה של הדירה המקורית, ייחשב גם הוא לרכוש נפרד של צד א', באופן יחסי להשקעה". הסעיף הזה שומר על הכסף שלכם גם כשהוא מחליף צורה מנדל"ן לכסף ומכסף לנדל"ן אחר.
23. אי אפשר לוותר על מזונות ילדים עתידיים
זוגות בפרק ב' מנסים לפעמים "לנקות שולחן" וכותבים: "במקרה של פרידה, לא ישולמו מזונות לילדים שייוולדו".
הסעיף הזה בטל ומבוטל (Void).
הזכות למזונות שייכת לילד, לא להורה. ההורים לא יכולים לוותר בשמו על זכויותיו העתידיות. בית המשפט יתעלם מהסעיף הזה לחלוטין ויפסוק מזונות לפי החוק.
מה כן אפשר? לקבוע מנגנוני שיפוי בין ההורים, אבל זה מורכב ודורש ניסוח זהיר מאוד כדי שבית המשפט יכבד זאת.
24. סעיפי "מטלות הבית" והתנהגות אישית
"הבעל מתחייב להוריד את הזבל 3 פעמים בשבוע", "האישה מתחייבת לבקר אצל חמותה בחגים".
זה נשמע מצחיק, אבל אנשים מבקשים את זה.
הסכם ממון הוא חוזה צופה פני עתיד לפרידה, הוא לא "תקנון התנהגות" לחיים המשותפים. בתי המשפט לא יאכפו סעיפים כאלו. אם אתם צריכים חוזה שיגרום לבן הזוג לשטוף כלים, אתם צריכים ייעוץ זוגי, לא משפטי. שמרו על ההסכם ענייני, כלכלי וקר.
25. הבעיה של "הסכם מקפח" (עושק)
הסכם ממון חייב להיות הוגן, גם אם לא שוויוני.
אם תחתמו על הסכם שאומר: "האישה תצא ללא כלום, ללא זכויות פנסיה וללא רכוש, גם נכסים שנצברו יחד", וביום הדין האישה תהיה חסרת כל והבעל מיליונר, בית המשפט עלול לבטל את ההסכם כולו בטענה של חוסר תום לב, עושק או "תקנת הציבור".
הסכם חזק הוא הסכם שמגן על החזק, אבל משאיר את החלש עם כבוד ומינימום קיום. חזירות בניסוח מובילה לקריסת ההסכם בזמן אמת.
ניסוח חובבני VS ניסוח מקצועי (ההבדל בין כישלון להצלחה)
❌ ניסוח מסוכן (פותח פתח לתביעות) | ✅ ניסוח מנצח (סוגר הרמטית) |
"הדירה תחולק לפי ההשקעה". | "צד א' יקבל 65% מהתמורה נטו, צד ב' יקבל 35%". (מספרים ברורים). |
"הדירה ברחוב הרצל שייכת לאישה". | "הדירה ברחוב הרצל, וכל נכס חלופי שיירכש תמורתה (תחלוף), שייכים לאישה". |
"לא ישולמו מזונות לילדים". | (לא כותבים כלום). מזונות ייקבעו לפי הדין, או מנגנון שיפוי מתוחכם. |
"אם הבעל יבגוד הוא יפסיד את הבית". | "בכל מקרה של פרידה מכל סיבה שהיא, הבית יחולק כך וכך". (נטרול אשם). |
"הצדדים ינהגו בכבוד הדדי". | (הצהרתי בלבד). אין לזה שיניים משפטיות, אך זה לא מזיק. |
האשליה של "חיים ללא מחויבות" (ידועים בציבור)
26. "אנחנו לא צריכים את הרבנות, אנחנו חופשיים"
משפט זה נאמר על ידי אלפי זוגות בישראל שבוחרים לחיות יחד ללא חופה וקידושין. הם מאמינים שאם הם לא נרשמו כנשואים במשרד הפנים, הם פטורים מחובות משפטיים ובמקרה של פרידה "כל אחד ילך לדרכו".
זוהי הטעות הכלכלית החמורה ביותר שניתן לעשות.
החוק הישראלי והפסיקה יצרו מעמד "על" שנקרא "ידועים בציבור". ברגע שאתם עונים להגדרה הזו, בית המשפט משווה את מעמדכם למעמד של זוג נשוי כמעט בכל היבט רכושי.
למעשה, המצב שלכם מסוכן יותר משל נשואים, כי הגבולות לא ברורים. אצל נשואים יש חוק יחסי ממון (איזון משאבים בסוף). אצל ידועים בציבור חלה "חזקת השיתוף", שמשמעותה שיתוף מיידי בנכסים, לעיתים גם בנכסים עסקיים, ללא צורך להמתין לפרידה.
27. מתי הופכים לידועים בציבור? (הגבול האפור)
אין חוק שקובע "אחרי 3 שנים הופכים לידועים בציבור". זהו מיתוס.
המבחן הוא כפול:
חיי אישות: חיים כזוג רומנטי (ולא כשותפים לדירה).
ניהול משק בית משותף: מגורים תחת קורת גג אחת, קניות משותפות בסופר, השתתפות בהוצאות.
המשמעות: אפשר להיחשב ידועים בציבור גם אחרי חצי שנה של מגורים משותפים, אם ההתנהלות הכלכלית הייתה הדוקה. ללא הסכם שמגדיר אחרת ("הסכם חיים משותפים"), אתם חשופים לתביעות רכוש ענקיות מצד בן זוג שהייתם איתו תקופה קצרה בלבד.
28. הבעיה של "מועד הקרע" (מתי נפרדנו?)
אצל זוגות נשואים, תהליך הגירושין מתועד. אצל ידועים בציבור, הפרידה היא פיזית.
מה קורה אם צד אחד טוען: "נפרדנו ב-2024", והצד השני טוען: "לא נכון, רק רבנו, המשכנו לנסות עד 2026"?
בשנתיים האלו, אחד הצדדים עשה "אקזיט" או קנה דירה. אם הפרידה לא הייתה רשמית, הנכס הזה משותף!
הפתרון בהסכם: הסכם חיים משותפים מגדיר בדיוק מהי "הודעת פרידה" (למשל: הודעה בכתב או במייל), שמרגע שליחתה נפסק השיתוף הכלכלי, ללא קשר לשאלה אם עדיין גרים באותו בית.
29. הסכנה בירושה: כשהחברה החדשה לוקחת הכל
סעיף 55 לחוק הירושה הוא "פצצה מתקתקת".
הוא קובע כי ידוע/ה בציבור יורש את בן זוגו בדיוק כמו בן זוג נשוי.
דוגמה קלאסית: גבר גרוש + 3 ילדים מתחיל זוגיות חדשה. הם גרים יחד שנתיים בדירה שלו. הגבר נפטר במפתיע ללא צוואה וללא הסכם.
התוצאה: בת הזוג החדשה זכאית ל-50% מכל הרכוש שלו (כולל הדירה!), והילדים שלו יקבלו רק את החצי השני. הילדים נאלצים לחלוק את הירושה עם אישה שהם בקושי מכירים.
הפתרון חובה: שילוב של הסכם ממון (שקובע הפרדה בחיים) + צוואה (שקובעת הפרדה במוות). מסמך אחד לא מספיק בלי השני.
30. מזונות משקמים: לשלם אקסית גם בלי חתונה
גם אם לא התחתנתם, בית המשפט יכול לפסוק "מזונות משקמים".
אם נוצר תלוּת כלכלית (למשל, אישה לא עבדה וטיפלה בבית במשך עשור), הגבר עלול להידרש לשלם לה קצבה חודשית לתקופה מסוימת לאחר הפרידה, כדי "לאזן" את היציאה שלה לחיים עצמאיים.
הסכם חיים משותפים יכול להגביל או לבטל את החבות הזו, וליצור ודאות שאין דמי מזונות בין בני הזוג (למעט לילדים כמובן).
נשואים VS ידועים בציבור (ללא הסכם)
🥊 הפרמטר | 💍 נשואים (ללא הסכם) | 🏠 ידועים בציבור (ללא הסכם) |
שיתוף בנכסים | חלוקה שווה ביום הגירושין ("איזון משאבים"). | סכנה לשיתוף מיידי ("חזקת שיתוף") גם במהלך הקשר. |
זכויות ירושה | בן הזוג יורש חצי (או הכל אם אין ילדים). | אותו דבר בדיוק! סכנה לירושת הילדים מפרק א'. |
הגדרת הפרידה | ברורה (גט / פתיחת תיק). | עמומה ("מתי רבנו ומתי נפרדנו?"). פתח למניפולציות. |
מזונות אישה/משקמים | קיימים לפי הדין הדתי/אזרחי. | קיימים כ"מזונות משקמים" מכוח הפסיקה האזרחית. |
הפתרון | הסכם ממון (אישור בימ"ש). | הסכם חיים משותפים (אישור בימ"ש מומלץ). |
סיכום ביניים: לפני השאלות והתשובות
הסכם ממון, בין אם אתם נשואים ובין אם ידועים בציבור, הוא לא "הורג אהבה". הוא מגן עליה מפני המציאות.
בפרקים עד כה, בנינו את המבצר המשפטי שלכם: הבנו מהי הסכנה בברירת המחדל, למדנו לנסח סעיפי הגנה על הדירה והעסק, והבנו איך לדבר על זה עם בן הזוג.
אבל החיים מורכבים יותר מכל מדריך, ולכן בחלק הבא ריכזנו עבורכם את 30 השאלות הכי בוערות שמגיעות לשולחנו של עו"ד ליעוז בלסיאנו, עם תשובות ישירות, חדות וללא פילטרים.
חלק יא': שאלות ותשובות | המדריך המעשי (1-15)
1. מתי הכי כדאי לחתום על הסכם ממון? האם אפשר גם אחרי החתונה?
תשובה: הזמן האידיאלי הוא לפני החתונה. הסיבה היא כפולה: ראשית, מבחינה פרוצדורלית, ניתן לאשר את ההסכם אצל נוטריון (הליך מהיר וזול יותר) ולא חובה להגיע לבית המשפט. שנית, וחשוב מכך, לפני החתונה מאזן הכוחות עדיין שקול וקל יותר להגיע להסכמות כחלק מההכנות לחיי הנישואין. עם זאת, בהחלט ניתן לחתום על הסכם גם 10 או 20 שנה אחרי החתונה. במקרה כזה, חובה לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה כדי שיהיה לו תוקף. זוגות רבים עושים זאת כשהם מקבלים ירושה גדולה או כשהם רוכשים דירה שנייה ורוצים לעשות סדר בנכסים.
2. כמה עולה לערוך הסכם ממון? למה יש פערים במחירים?
תשובה: הסכם ממון הוא כמו חליפה, יש "מוצר מדף" ויש "תפירה עילית". המחיר משקף את מורכבות הנכסים ואת האחריות המקצועית. הסכם פשוט לזוג צעיר ללא נכסים משמעותיים (רק צפי עתידי) יהיה זול יותר. לעומת זאת, הסכם הכולל חברות בע"מ, אופציות הייטק, נדל"ן בחו"ל ומנגנוני שיפוי מורכבים, דורש עבודה של עשרות שעות, סימולציות מס וניסוח יצירתי, ולכן מחירו יהיה בהתאם. זכרו: עלות ההסכם היא זניחה לעומת עלות הטעות של אי-עריכת הסכם (איבוד מחצית הבית). הזול עולה ביוקר.
3. האם הסכם ממון גובר על צוואה? (השאלה הקריטית)
תשובה: לא בדיוק, אלו שני מסמכים משלימים שעובדים במישורים מקבילים. הסכם הממון מגדיר מה שייך למי בעודכם בחיים (היקף העיזבון), ואילו הצוואה מגדירה מי יקבל את מה ששייך לכם אחרי המוות. דוגמה: הסכם הממון קובע שהדירה שייכת רק לבעל. הצוואה של הבעל קובעת שהדירה תעבור לילדים שלו. אם לא היה הסכם ממון, האישה הייתה מקבלת חצי דירה מכוח חוק יחסי ממון, והצוואה הייתה חלה רק על החצי השני. לכן, חובה לערוך את שני המסמכים במקביל ("תכנון משפטי הוליסטי") כדי למנוע סתירות שיגררו את היורשים למאבקים משפטיים.
4. האם האישה תקבל גם את הכתובה וגם את חלקה לפי הסכם הממון?
תשובה: זוהי סוגיה נפיצה בבתי הדין הרבניים. כעיקרון, הכתובה היא התחייבות דתית נפרדת. עם זאת, בהסכמי ממון מודרניים ומקצועיים, אנחנו מכניסים סעיף מפורש שקובע כי "כל סכום שיקבל צד כלשהו מכוח הסכם זה, יקוזז מסכום הכתובה". המטרה היא למנוע "כפל תשלומים", מצב שבו הבעל נותן לאישה מחצית מהרכוש (שהוא הרבה כסף) וגם נדרש לשלם לה כתובה של מיליון ש"ח בנוסף. ללא סעיף קיזוז כזה, האישה יכולה תיאורטית לתבוע את שניהם.
5. ההורים שלי נותנים לנו כסף לדירה, אבל לא נעים לי לבקש הסכם. יש פתרון אחר?
תשובה: כן, הפתרון נקרא "הסכם הלוואה". במקום הסכם ממון בין בני הזוג, ההורים חותמים עם שני בני הזוג על חוזה הלוואה, שבו נכתב כי הם מלווים להם 500,000 ש"ח לרכישת הדירה. ההסכם קובע שההלוואה תוחזר רק במקרה שהדירה תימכר או שהזוג יתגרש. במקרה כזה, לפני שמחלקים את הדירה, מחזירים להורים את החוב (צמוד למדד או לדולר). זהו פתרון "אלגנטי" שלא דורש הסכם יחסי ממון כולל, ומגן על הכסף של ההורים בצורה משפטית טהורה של נושה-חייב.
6. יש לנו דירה בחו"ל. האם הסכם ממון ישראלי תופס עליה?
תשובה: החוק הישראלי חל על בני הזוג (הפרסונות), אבל הרישום של הנדל"ן כפוף לחוקי המדינה שבה הנכס נמצא (Lex Situs). הסכם ממון ישראלי מחייב אתכם בישראל, ובית משפט ישראלי יכול להורות לצד השני לחתום על מסמכי העברת בעלות. עם זאת, כדי למנוע תקלות, מומלץ מאוד לאשרר את ההסכם או לערוך מסמך מקביל ("Post-Nup") גם במדינה הזרה בהתאם לדין המקומי שם, במיוחד בארה"ב ובאירופה, כדי שהרשויות שם יכבדו את ההפרדה הרכושית ללא צורך בהליכים מורכבים של אכיפת פסקי חוץ.
7. חתמנו על הסכם לפני 10 שנים וזרקנו אותו למגירה. האם הוא עדיין בתוקף?
תשובה: אם ההסכם אושר כדין (אצל נוטריון או בבית משפט), הוא תקף לנצח, או עד שיבוטל רשמית. אין לו "תאריך תפוגה". הבעיה מתחילה אם בהתנהגות היומיומית שלכם פעלתם בניגוד מוחלט להסכם במשך שנים (למשל, כתבתם הפרדה אבל ניהלתם חשבון משותף לכל דבר). במצב כזה, צד אחד יכול לטעון בבית המשפט שההסכם בוטל "בהתנהגות". כדי למנוע זאת, יש להקפיד לחיות לפי הכללים שקבעתם, או לעדכן את ההסכם אם המציאות השתנתה.
8. מה קורה אם נולדים לנו ילדים? האם צריך לשנות את ההסכם?
תשובה: הולדת ילדים לא מבטלת את הסכם הממון באופן אוטומטי. הנכסים שהוגדרו כנפרדים (כמו הדירה שלפני הנישואין) נשארים נפרדים גם אם יש לכם 5 ילדים משותפים שגרים בבית. עם זאת, הולדת ילדים משנה את הצרכים הכלכליים של המשפחה. מומלץ מאוד "לפתוח" את ההסכם לאחר הולדת הילד הראשון ולבדוק האם הוא עדיין הוגן. ייתכן שתרצו להוסיף מנגנון שמקנה לבן הזוג השני זכויות מסוימות בדירה למען ביטחון הילדים (למשל, זכות מגורים עד גיל 18), גם אם הבעלות נשארת נפרדת.
9. בן הזוג שלי בחובות כבדים (הימורים/עסקים). האם הסכם מגן עליי?
תשובה: כן, וזה אחד התפקידים החשובים ביותר של ההסכם. ללא הסכם, הנושים של בן הזוג (בנקים, שוק אפור) עלולים לנסות לרדת לנכסים המשותפים שלכם, כולל הבית והמשכורת שלכם, מכוח "חזקת השיתוף בחובות". הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית מוחלטת ומפריד את החובות, מהווה מגן. שימו לב: כדי שההסכם יגן עליכם מפני נושים (צד ג'), לא מספיק לחתום עליו, לעיתים נדרש גם לרשום הערה פומבית או להוכיח שהנושים ידעו על ההפרדה. ההסכם הוא כלי הישרדותי במצבים כאלו.
10. האם אפשר לקבוע בהסכם ממון "משמורת" על הילדים העתידיים?
תשובה: לא באופן מחייב. סעיפים העוסקים במשמורת ילדים (שטרם נולדו או אפילו שנולדו) כפופים תמיד ל"טובת הילד" בזמן אמת. גם אם כתבתם בהסכם "הילדים יהיו אצל האמא", וביום הגירושין יתברר שהאבא הוא ההורה המיטיב או שהילדים רוצים לגור אצלו, בית המשפט יתעלם מההסכם ויפסוק לפי מה שטוב לילד באותו רגע. ניתן לכתוב "הצהרת כוונות" (כמו שאיפה למשמורת משותפת), אך אי אפשר לכבול את שיקול דעת בית המשפט בנושא קטינים.
11. מה זה "מנגנון במב"י" (BMBY) בהסכם ממון?
תשובה: זהו מנגנון לפירוק שותפות (Buy Me Buy You). הוא רלוונטי לזוגות שיש להם עסק משותף או דירה משותפת ורוצים להיפרד מהר. המנגנון קובע שצד אחד מציע מחיר לרכישת החלק של השני. הצד השני חייב להחליט: או שהוא מוכר את חלקו במחיר הזה, או שהוא קונה את חלקו של המציע באותו מחיר. זהו מנגנון "חותך" ומהיר שמונע סחבת של שנים עם שמאים ומתווכים, ומבטיח מחיר שוק אמיתי (כי מי שמציע מחיר נמוך מדי, מסתכן בכך שיקנו אותו בזול).
12. האם אפשר לקבוע פיצוי מוסכם מראש על גירושין?
תשובה: כן, וזה נפוץ בעיקר אצל זוגות בעלי יכולת כלכלית גבוהה. ניתן לקבוע "מענק הסתגלות" או "דמי שיקום". למשל: "במקרה של פרידה, הבעל ישלם לאישה סכום חד פעמי של 500,000 ש"ח לטובת התארגנות לדיור חדש". סעיף כזה מחליף תביעות עתידיות למזונות אישה או כתובה, ומייצר ודאות. האישה יודעת שיש לה "מצנח זהב" ליציאה מהקשר, והבעל יודע בדיוק כמה זה יעלה לו ללא הפתעות.
13. איך מחשבים "פוטנציאל השתכרות" של סטארט-אפ שלא הרוויח שקל?
תשובה: זוהי שאלת מיליון הדולר. אם אחד מבני הזוג הקים סטארט-אפ במהלך הנישואין, והחברה עדיין לא מכניסה כסף אבל שווה "על הנייר" מיליונים, זהו נכס בר-איזון. בהסכם הממון חייבים לקבוע מנגנון: האם הצד השני מקבל אחוזים מהמניות (ואז לוקח סיכון יחד עם היזם)? או האם מחכים ל"אקזיט" ורק אז מתחלקים? השארת הנושא פתוח היא מתכון לאסון משפטי ולקרב מומחים יקר בעתיד. ההמלצה היא לקבוע חלוקה באחוזים ולא בשווי כספי.
14. חבר שלי הוריד "הסכם ממון מהאינטרנט". האם זה מסוכן?
תשובה: זה כמו לבצע ניתוח לב פתוח עם סרטון מיוטיוב. הסכמים מהאינטרנט הם גנריים, לא מעודכנים לפסיקה החדשה (כמו שיתוף ספציפי), ולרוב חסרים את מנגנוני ההגנה החשובים ביותר (סעיף תחלוף, הגנה מפני נושים, מיסוי). חתימה על הסכם גרוע היא לפעמים גרועה יותר מאי-חתימה על הסכם בכלל, כי היא יוצרת מצג שווא של ביטחון ומגבילה אתכם בסעיפים שלא הבנתם את משמעותם. הסכם ממון הוא המסמך הכלכלי החשוב בחייכם | אל תחסכו עליו.
15. האם בית המשפט יכול לבטל הסכם שאושר?
תשובה: זה נדיר מאוד, אך אפשרי. כדי לבטל הסכם ממון שאושר ע"י שופט (שכבר בדק שהבנתם וחתמתם מרצון), נדרש "נטל ראיה כבד מאוד". צריך להוכיח שהייתה הטעיה קיצונית (למשל, הבעל הסתיר חשבון בנק סודי בשווי מיליונים), עושק חמור (ניצול מצוקה נפשית קשה), או שהחתימה זויפה. טענות כמו "לא קראתי את האותיות הקטנות" או "עכשיו זה לא נראה לי הוגן", יידחו על הסף. אישור ההסכם הוא סופי וחלוט ברוב המוחלט של המקרים.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק יב': דקויות, כסף קטן והפתעות (שאלות 16-30)
16. קיבלתי מתנה יקרה (שעון/תכשיט) מבן הזוג. בגירושין זה שלי או חצי-חצי?
תשובה: זוהי סוגיה שמגיעה רבות לבית המשפט. כעיקרון, מתנות שניתנו בין בני זוג נחשבות לרכוש המקבל, אך יש חריגים. אם מדובר במתנה "סבירה" (שעון, טבעת אירוסין, תיק יוקרתי), היא נשארת אצל המקבל ואינה מתחלקת. אולם, אם מדובר במתנה "חריגה" בעלת ערך השקעתי (למשל, תמונה נדירה בשווי מיליון ש"ח או רכב אספנות), בית המשפט עשוי לראות בה נכס משפחתי בר-איזון. הסכם ממון מפורט צריך להחריג מתנות ולהגדיר שכל מתנה, ללא קשר לשוויה, תישאר בבעלות המקבל הבלעדית.
17. זכינו בלוטו במהלך הנישואין. למי שייך הכסף?
תשובה: אם אין הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית מוחלטת, זכייה בלוטו (או בפיס/הימורים) נחשבת לנכס משותף לכל דבר ועניין ("מאמץ משותף" או "מזל משותף"). זה לא משנה מי מילא את הטופס או מאיזה כרטיס אשראי שולם הכרטיס (כל עוד זה מחשבון משותף או במהלך החיים המשותפים). אם אתם חיים בהפרדה רכושית מלאה על פי הסכם, וכל צד מתנהל מחשבון נפרד, ניתן לטעון שהזכייה שייכת רק למי שקנה את הכרטיס, אך זה דורש הוכחה חזקה מאוד.
18. האם עורך דין אחד יכול לייצג את שנינו בעריכת ההסכם?
תשובה: בהחלט, וזהו המודל הנפוץ ביותר בקרב זוגות צעירים. בניגוד לגירושין שבהם יש ניגוד אינטרסים חריף, בהסכם ממון המטרה היא משותפת, לבנות עתיד יחד. שכירת שני עורכי דין עלולה לעיתים להפוך את התהליך ל"זירת קרב" מיותרת עם התנצחויות משפטיות שפוגעות ביחסים. עורך דין מנוסה בתחום יפעל כמגשר ניטרלי, יסביר לשני הצדדים את זכויותיהם בצורה שקופה והוגנת, וינסח הסכם מאוזן ששומר על שניהם. עם זאת, אם יש פערים כלכליים קיצוניים או חוסר אמון, אזי מומלץ שכל צד יקבל ייעוץ נפרד.
19. בן הזוג שלי הוא אזרח זר (ארה"ב/אירופה). מה עושים?
תשובה: זהו מצב מורכב של "דינים בינלאומיים". יש לערוך הסכם שמכסה את שתי המדינות. הסכם ישראלי בלבד לא תמיד יתפוס על נכסים בניו-יורק או בפריז. חובה לכלול בהסכם סעיף "ברירת הדין" (Choice of Law) שקובע איזה חוק יחול עליכם במקרה של פרידה (החוק הישראלי או הזר), וסעיף "סמכות שיפוט" (איפה יתנהל המשפט). מומלץ בחום לקבל חוות דעת גם מעורך דין במדינת המוצא של בן הזוג הזר כדי לוודא שההסכם עומד בסטנדרטים שלהם.
20. מה קורה עם הפנסיה שצברתי לפני החתונה?
תשובה: על פי החוק, הפנסיה נחלקת לשתי תקופות: התקופה שלפני הנישואין (נפרד) והתקופה המשותפת (משותף). הבעיה היא שהכספים מתערבבים בקרן אחת והתשואה מצטברת על הכל. במועד הפרידה נדרש "אקטואר" (רואה חשבון מומחה) שיבצע הפרדה מתמטית ("נוסחת הזמן"). הסכם ממון יכול לחסוך את האקטואר ולקבוע מראש: "כל אחד נשאר עם הפנסיה שלו, ללא התחשבנות", וזאת בתנאי שפערי השכר ביניכם אינם קיצוניים. אם יש פערים גדולים, הצד החלש לא יסכים לוותר.
21. האם אפשר לקבוע שכל סכסוך ילך לגישור ולא לבית משפט?
תשובה: בהחלט, וזהו סעיף מציל חיים. מומלץ להוסיף להסכם "תניית גישור" (Mediation Clause). סעיף זה קובע שבמקרה של מחלוקת או פרידה, הצדדים מתחייבים לפנות לגישור מקצועי למשך X פגישות לפני שהם רצים להגיש תביעות. זה עוצר את "מרוץ הסמכויות" ההרסני, מרגיע את הרוחות ומאפשר לסיים את הקשר בכבוד ובמינימום הוצאות משפטיות.
22. אני משפץ את הדירה של אשתי ב-300,000 ש"ח. איך אני מגן על הכסף?
תשובה: זוהי הקלאסיקה של "כוונת השיתוף". אם לא תעשו כלום, הכסף "ייטמע" בדירה. הפתרון הוא להוסיף נספח להסכם הממון (או הסכם הלוואה) הקובע כי: "צד ב' משקיע בדירה סכום של X ש"ח. במקרה של פרידה או מכירת הדירה, הסכום יוחזר לו כשהוא צמוד למדד תשומות הבנייה/לשווי הדירה". כך הדירה נשארת של האישה, אבל ההשקעה של הבעל מובטחת והוא לא יוצא בידיים ריקות.
23. האם הסכם ממון מגן עליי מפני בגידות עסקיות (גניבת סודות)?
תשובה: כן. אם בני הזוג עובדים יחד או חשופים לסודות מסחריים אחד של השני, ניתן להכניס להסכם הממון סעיפי סודיות ואי-תחרות. ניתן לקבוע שאם הצדדים נפרדים, בן הזוג השני מנוע מלהשתמש במידע העסקי, ברשימת הלקוחות או בסודות המסחריים אליהם נחשף במהלך הנישואין. הפרה של סעיף כזה תגרור פיצוי כספי מוגדר ("פיצוי מוסכם") ללא צורך בהוכחת נזק.
24. מה דין קניין רוחני (ספר שכתבתי, פטנט, קוד תוכנה)?
תשובה: יצירות רוחניות שנוצרו במהלך הנישואין נחשבות לנכס משותף, בדיוק כמו משכורת. אם אחד מכם כותב ספר רבי-מכר או מפתח אפליקציה, התמלוגים שיתקבלו (גם בעוד 20 שנה!) שייכים חצי-חצי לבן הזוג. הסכם ממון הוא הדרך היחידה להחריג קניין רוחני ולקבוע שהיצירה, וכל הפירות העתידיים ממנה, שייכים ליוצר בלבד.
25. האם אפשר לעשות הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין"?
תשובה: כן, זהו הסכם נפוץ לזוגות שנמצאים במשבר אבל רוצים לתת צ'אנס אחרון. ההסכם מגדיר תקופת ניסיון ("תקופת שלום בית") שבה מנסים לשקם את היחסים, ובמקביל קובע מראש את תנאי הגירושין אם הניסיון ייכשל. זהו הסכם מצוין כי הוא מנטרל את הפחד: "אני לא רוצה לנסות שלום בית כי אני מפחד שבזמן הזה הוא יבריח רכוש". ההסכם מקפיא את המצב ומאפשר ניסיון אמיתי לשיקום.
26. מה קורה אם בן הזוג פשט רגל? הנושים יקחו לי את הבית?
תשובה: אם הבית רשום על שם שניכם, הנושים יכולים לקחת את החצי שלו, ולעיתים זה מוביל למכירת הבית כולו ("פירוק שיתוף") כשאתם מקבלים רק את החצי שלכם במזומן ונזרקים לרחוב. אם יש הסכם ממון שקובע שהבית שייך רק לכם (וההסכם אושר ודווח לפני שהחובות נוצרו), הנושים לא יכולים לגעת בבית. הסכם הממון הוא "חומת האש" היחידה שיש לכם מפני הסתבכויות כלכליות של בן הזוג.
27. האם אפשר להסתיר נכסים בהסכם ממון?
תשובה: אסור בתכלית האיסור. הסכם ממון מבוסס על "חובת גילוי נאות". על שני הצדדים לחשוף את כל מצבת הנכסים שלהם (כולל חובות!). אם יתגלה בעתיד שצד אחד הסתיר נכס מהותי בזמן חתימת ההסכם, בית המשפט יבטל את ההסכם כולו מחמת תרמית והטעיה. השקיפות היא הבסיס לתוקף המשפטי. אל תנסו להיות חכמים, זה יתפוצץ לכם בפנים.
28. איך אוכפים את ההסכם אם בן הזוג מסרב להתפנות?
תשובה: מכיוון שהסכם ממון מאושר (בבית משפט) הוא בעל תוקף של פסק דין, אין צורך לנהל משפט חדש. ניגשים ישירות להוצאה לפועל או מגישים בקשה קצרה לבית המשפט ל"אכיפת הסכם" ומינוי כונס נכסים. זהו הליך מהיר ויעיל בהרבה מאשר להתחיל תביעת גירושין מאפס. ההסכם הוא "קיצור הדרך" שלכם ביום הדין.
29. האם צריך לדווח על ההסכם לרשויות המס?
תשובה: עצם החתימה על ההסכם אינה אירוע מס. אולם, אם ההסכם כולל העברת נכסי נדל"ן מיידית (למשל: הבעל מעביר חצי דירה לאישה עכשיו), יש לדווח על כך למיסוי מקרקעין. אם ההעברה היא רק "על הנייר" למקרה של גירושין עתידיים, אין דיווח מס כרגע. עם זאת, חשוב לתכנן את ההסכם נכון כדי שכאשר הוא ימומש בעתיד, ההעברות יחשבו כ"העברה אגב גירושין" הפטורה ממס (סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין) ולא כמכירה רגילה.
30. למה דווקא משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו?
תשובה: כי אנחנו לא כותבים הסכמים למגירה, אנחנו כותבים הסכמים לחיים. הסכם ממון הוא המסמך הכלכלי הכי חשוב שתחתמו עליו אי פעם. הוא דורש הבנה עמוקה בנדל"ן, במיסוי, בנכסים דיגיטליים ובפסיכולוגיה של המשפחה. אנחנו יודעים לייצר הסכם שהוא "שריון פלדה" משפטי, אבל בתהליך רגיש ומכיל ששומר על הזוגיות שלכם ולא מפרק אותה לפני שהתחילה.
הסכם ממון | לא חוזה פרידה, אלא חוזה שלום
רגע לפני שאתם צועדים לחופה, או נכנסים לדירה המשותפת, עצרו רגע. האהבה גדולה, הפרפרים בבטן, והאופטימיות בשיאה. זה בדיוק הזמן הנכון לטפל בכסף. אל תחכו למשבר כדי להחליט מה של מי. משברים הם יועצים גרועים שמביאים איתם עורכי דין לוחמניים, הוצאות עתק וצלקות נפשיות.
הסכם ממון הוא המתנה הגדולה ביותר שאתם יכולים לתת לעצמכם ולילדים שלכם. הוא מעניק לכם:
ודאות: אתם יודעים בדיוק מה יקרה מחר.
הגנה: על הנכסים שלכם, על הירושה של הילדים ועל העסק.
שקט נפשי: הידיעה שאתם בזוגיות מאהבה נטו, ולא בגלל תלות כלכלית.
אל תתנו ל"לא נעים" לנהל את העתיד הכלכלי שלכם. ה"לא נעים" של היום הוא האסון של מחר. קחו אחריות. בנו לעצמכם רשת ביטחון, ואז צאו לטרוף את החיים ואת האהבה בראש שקט.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | בונים לכם ביטחון משפטי
המומחים המובילים בישראל להסכמי ממון מורכבים, הגנה על נכסים משפחתיים וליווי זוגות בפרק ב'. אנחנו כאן כדי לנסח עבורכם הסכם חכם, הוגן וחסין.
לסיכום: הסכם ממון הוא הסכם של הבנה והסכמה
הסכם ממון הוא אינו עדות לחוסר אמון, אלא כלי של בגרות ואחריות. הוא מבטיח שגם אם הזוגיות תסתיים, הפרידה תתנהל באופן מכובד, בהיר ומוסכם מראש, ותמנע סכסוכים ארוכים וכואבים. בניית הסכם כזה היא משימה משפטית מורכבת הדורשת ליווי של עורך דין המתמחה בדיני משפחה, שיבטיח שההסכם עומד בכל הדרישות החוקיות והוא אכן מגן על האינטרסים של שני הצדדים.
צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תודה רבה