מתגרשים? הצעד הראשון והחובה ב-2026: בקשה ליישוב סכסוך (המדריך למתחילים) | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 10 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 22 דקות
עודכן: 5 בינו׳
מבוא: הרגע שבו הכל נעצר (והמלחמה האמיתית מתחילה)
עד לשנת 2016, עולם הגירושין בישראל התנהל כמו במערב הפרוע. בן זוג שרצה לסיים את הנישואין היה רץ באמוק לבית המשפט או לבית הדין הרבני, מגיש ערימת תביעות הפתעה (מזונות, משמורת, רכוש), ו"מנחית" אותן על הצד השני באמצע יום עבודה. זו הייתה מכת מנע טקטית שנועדה לקבוע עובדות בשטח ולתפוס סמכות שיפוטית ("מרוץ הסמכויות הישן"). החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, שנחקק ב-2014 ונכנס לתוקף מלא בחודש יולי 2016, שינה את המציאות הזו מקצה לקצה. הוא הציב תמרור "עצור" ענקי בכניסה לערכאות המשפטיות. כיום, בשנת 2026, אי אפשר סתם כך "לתבוע". המחוקק קבע כי כל זוג שמסוכסך (למעט חריגים של אלימות קיצונית) חייב לעבור דרך שער הכניסה המנדטורי: "בקשה ליישוב סכסוך". רבים טועים לחשוב שמדובר בעיכוב טכני בלבד. זוהי טעות קריטית. זהו שלב אסטרטגי שבו נקבעים יחסי הכוחות להמשך הדרך. מי שמגיש ראשון, מי שבוחר נכון את הערכאה בטופס הבקשה, ומי שמנצל את "זמן ההקפאה" בחוכמה, יגיע לקו הזינוק של הגירושין כשידו על העליונה.
מאמר מקיף זה מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני משפחה וירושה, בא לעשות לכם סדר.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': ה"פריזר" המשפטי | הקפאת הליכים וחלון ההזדמנויות
1. עיכוב ההליכים: הדממה מוחלטת (כמעט)
הרעיון המרכזי של החוק הוא "צינון". המחוקק הבין שאי אפשר לקבל החלטות רציונליות בלהט הרגע, ולכן כפה על הצדדים פסק זמן. מרגע שאחד הצדדים מגיש בקשה ליישוב סכסוך (טופס סטנדרטי לכאורה), יורד מסך ברזל על היכולת המשפטית של שני הצדדים להגיש תביעות רגילות.
תקופה זו, המכונה "עיכוב הליכים", נמשכת כברירת מחדל 45 ימים, אך ניתן להאריכה ב-15 ימים נוספים (ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך, עד 60 יום סה"כ).
בזמן הזה, החרבות חוזרות לנדן: אי אפשר להגיש תביעת רכוש, אי אפשר להגיש תביעת משמורת ואי אפשר להגיש תביעת מזונות קבועה.
המשמעות האסטרטגית: זהו "זמן הזהב" שלכם. בזמן שהצד השני "חסום" מלהגיש תביעות אגרסיביות, אתם מקבלים שקט תעשייתי יקר מפז. זה הזמן לאסוף מסמכים כלכליים בשקט, לאתר הברחות נכסים, לשכור חוקר פרטי אם צריך, לבנות אסטרטגיה מנצחת עם עורך דין, ולהתכונן ליום שאחרי הפיצוץ. מי שמנצל את הזמן הזה להתארגנות שקטה, מנצח. מי שנכנס לפאניקה וקופא במקום, מפסיד יתרון יקר.
2. המרוץ החדש: למה לרוץ אם אי אפשר לתבוע?
אם אי אפשר להגיש תביעות, מדוע עורכי הדין עדיין דוחקים בלקוחות "לרוץ ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך"?
התשובה טמונה בזכות הקדימה. מגיש הבקשה הראשונה הוא זה ש"נועץ" את הסמכות העתידית. אם הליך הגישור ביחידת הסיוע ייכשל (כפי שקורה בתיקים סבוכים רבים), מגיש הבקשה מקבל זכות בלעדית של 15 ימים נוספים להגיש את התביעות שלו בערכאה שיבחר (בית משפט או בית דין רבני), לפני שהצד השני יכול לעשות זאת.
כלומר: מי שמגיש את ה"יישוב סכסוך" ראשון, שומר לעצמו את הזכות לבחור את המגרש שבו יתנהל המשחק בעוד חודשיים.
טבלת לוחות הזמנים הקריטיים בהליך:
⏳ השלב בציר הזמן | 🛑 הסטטוס המשפטי | 💡 הפעולה האסטרטגית הנדרשת |
יום 0 (הגשת הבקשה) | תחילת עיכוב הליכים. לא ניתן להגיש תביעות. | בחירת הערכאה (משפחה/רבני) בטופס הבקשה היא קריטית. |
ימים 1-45 | תקופת הגישור (מהו"ת). מפגשים ביחידת הסיוע. | הגעה לפגישות, הקשבה, איסוף מודיעין על הצד השני, הימנעות מהתחייבויות. |
יום 45-60 | תקופת הארכה (אופציונלית). אם יש סיכוי להסכם. | ניסיון להגיע להסכם גירושין כולל מחוץ לכותלי בית המשפט. |
יום 61 (כישלון ההליך) | תום עיכוב ההליכים + 15 ימי קדימות. | זמן המאני-טיים. למגיש הבקשה יש 15 יום להגיש תביעות בערכאה שבחר. הצד השני חסום. |
יום 76 ואילך | פתיחת השערים לכולם. | אם מגיש הבקשה לא תבע, הצד השני רשאי להגיש תביעות היכן שירצה. |
3. החריגים: סעדים דחופים (מתי שוברים את הכלים?)
המחוקק השאיר פתח צר למצבי חירום ("סעדים זמניים דחופים") שבהם המתנה של 45 יום עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. במצבים אלו, ניתן לעקוף את עיכוב ההליכים ולהגיש בקשה נקודתית לשופט או לדיין, גם בתוך תקופת ההקפאה.
שימו לב: הגשת בקשה לסעד דחוף דורשת רמת הוכחה גבוהה. בית המשפט לא יאפשר להשתמש בסעדים אלו כתרגיל טקטי לעקיפת החוק, אלא רק במקרי קיצון אמיתיים.
טבלת השוואה: מה מוקפא ומה אפשר להגיש דחוף?
❌ מוקפא לחלוטין (אסור להגיש) | ✅ סעדים דחופים מותרים (ניתן להגיש מיד) |
תביעת גירושין (סידור גט). | צו עיכוב יציאה מהארץ (חשש לחטיפת ילדים או בריחה). |
תביעת רכוש ואיזון משאבים (חלוקת דירה, פנסיה). | צו הגנה / הרחקה (במקרים של אלימות או הטרדה מאיימת). |
תביעת משמורת קבועה וזמני שהות. | מזונות זמניים דחופים (מזונות קטינים למחייה בסיסית בלבד). |
תביעת מזונות אישה וילדים (רגילה). | צו איסור דיספוזיציה (מניעת מכירת נכסים והברחת רכוש). |
תביעת כתובה. | בקשה לקיצור תקופת עיכוב הליכים (במקרים חריגים). |
4. הטעות של "למלא לבד באינטרנט"
רבים נופלים במלכודת הפשטות. הטופס של "בקשה ליישוב סכסוך" נראה טכני לחלוטין: שם, תעודת זהות, כתובת. הפיתוי להיכנס לאתר "נט המשפט", למלא אותו לבד ולחסוך שכר טרחת עורך דין הוא גדול.
זוהי טעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה שעלולה לעלות ביוקר.
מדוע? משום שבטופס "הפשוט" הזה אתם נדרשים לסמן V אחד קטן וגורלי: לאיזו ערכאה אתם מגישים את הבקשה? לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?
הבחירה הזו היא לא טכנית' היא מהותית. היא יכולה לקבוע האם תשלמו מזונות גבוהים או נמוכים, האם הרכוש יחולק לפי "הלכת השיתוף" או לפי הדין הדתי, והאם הבוגדת תפסיד את כתובתה. מילוי הטופס הזה ללא אסטרטגיה משפטית שקולה הוא כמו כניסה לשדה מוקשים בעיניים מכוסות. ברגע שהגשתם, קבעתם עובדה.
חלק ב': בתוך החדר הסגור | סודות יחידת הסיוע
5. מהו"ת: זה לא טיפול זוגי, זו הערכת מצב
לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מקבלים זימון לפגישה ראשונה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין. הפגישות הללו נקראות פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). הטעות הנפוצה ביותר של מתגרשים היא המחשבה שמדובר ב"ייעוץ זוגי" ממשלתי שנועד להשכין שלום בית, או לחלופין, שמדובר בבית משפט זעיר שבו צריך "לנצח" בוויכוח. שתי הגישות שגויות ומסוכנות. יחידת הסיוע מורכבת מעובדים סוציאליים (עו"ס) ומשפטנים, ותפקידם הוא אחד: לבצע מיון (Triage). הם בודקים האם התיק הזה בשל לגישור והסכמות, או שמדובר ב"מלחמת עולם" שחייבת להגיע להכרעה שיפוטית. הדגש הקריטי: בפגישות המהו"ת הראשונות (לרוב 1-2 פגישות), עורכי הדין אינם רשאים להיכנס. אתם נמצאים שם לבד. המערכת מנסה לנטרל את "רעשי הרקע" של עורכי הדין כדי לייצר אינטימיות. עבור מי שלא הגיע מוכן, הסיטואציה הזו היא כר פורה לטעויות פטאליות ולפליטות פה שישמשו נגדו בהמשך.
6. מלכודת "הספק הרגשי" והפרוטוקול החסוי
החוק קובע כי פגישות המהו"ת הן חסויות. מה שנאמר בחדר, לא אמור לצאת ממנו ולא אמור לשמש כראיה בבית המשפט. אולם, זוהי אמת חלקית בלבד. בסוף ההליך, יחידת הסיוע מגישה לבית המשפט "הודעה" או "המלצה". אמנם הם לא יצטטו את הצעקות שלכם, אבל הם ידווחו לשופט בשורה התחתונה: "הצדדים שיתפו פעולה" או "הבעל סירב לכל הצעת גישור". השופט, שהוא בסופו של דבר בן אדם, מושפע מהדיווח הזה. צד שנתפס בחדר המהו"ת כסרבן, אגרסיבי, או כמי שטרפד את הליך היישוב, מגיע לדיון המשפטי הראשון עם "נקודות שחורות". לכן, האסטרטגיה בחדר חייבת להיות: "הגיוני אך נחוש". לא להסכים לכל דבר רק כדי לרצות את העו"ס, אך מצד שני, לא להתלהם. הציגו עמדה עניינית ("אני מעוניין בשלום הילדים, אך ההצעה הכספית לא מאפשרת קיום"), ושמרו על ארשת פנים של מי שבא לפתור בעיות.
7. הסכמות זמניות: הסכנה שב"זמני הופך לקבוע"
במהלך פגישות המהו"ת, העו"ס תנסה ללחוץ עליכם להגיע ל"הסכמות זמניות" לתקופת הביניים (עד שההליך יסתיים). היא תגיד משפטים כמו: "בואו רק נסכם על הסדרי שהייה לחודש הקרוב", או "בואו נסכם על סכום מזונות זמני רק לחודשיים כדי להרגיע את הרוחות". זהו שדה מוקשים. בדיני משפחה, אין דבר קבוע יותר מהזמני. הסדר זמני שחתמתם עליו בלחץ העובדת הסוציאלית בחדר המהו"ת (למשל: האב רואה את הילדים פעמיים בשבוע ללא לינה, או הבעל משלם מזונות גבוהים מדי), יוצר "נוהג" ו"סטטוס קוו". כאשר תגיעו לבית המשפט בעוד שלושה חודשים, השופט ישאל: "אם זה עבד בחודשיים האחרונים, למה לשנות?". יהיה קשה מאוד להפוך את הקערה על פיה. כלל הברזל: לעולם אל תחתמו על הסכם זמני בתוך חדר המהו"ת מבלי לצאת החוצה, להתקשר לעורך הדין שלכם ולקבל אישור על כל סעיף וסעיף. הלחץ בחדר הוא עצום, והתפקיד שלכם הוא לעמוד בפרץ.
8. מתי מפוצצים את ההליך? (סיום 60 הימים)
לאחר סדרת פגישות (בדרך כלל עד 4 מפגשים), אם לא הושג הסכם גירושין כולל, מגיע רגע האמת. יחידת הסיוע מודיעה על "סגירת התיק". זהו הרגע שבו הסטופר של "15 ימי הקדימות" מתחיל לתקתק. אם אתם אלו שהגשתם את הבקשה ליישוב סכסוך, יש לכם כעת חלון הזדמנויות קצר (לרוב 15 ימים, תלוי בנסיבות המדויקות של סגירת התיק) להגיש את כתבי התביעה המוכנים שלכם לערכאה שבחרתם. אם תפספסו את המועד הזה אפילו ביום אחד, "הסכר נפרץ" והצד השני יוכל להקדים אתכם ולהגיש תביעה בערכאה הנוחה לו. המעבר מ"ניסיון לשלום" ל"מלחמה כוללת" הוא חד ומיידי. עליכם להיות מוכנים עם הטיוטות של התביעות כבר במהלך תקופת ההקפאה.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ג': בחירת הזירה | משפחה מול רבני
9. ה-DNA השונה: שוויון אזרחי מול הלכה דתית
בישראל קיימת מערכת משפטית כפולה וייחודית בעולם. אותו זוג, עם אותו סכסוך בדיוק, יכול לקבל פסק דין שונה לחלוטין תלוי בחדר שבו הוא נשפט.
בית המשפט לענייני משפחה: ערכאה אזרחית הכפופה לחוקי המדינה ולפסיקת בית המשפט העליון. עיקרון העל המנחה הוא שוויון מגדרי מוחלט וטובת הילד בראייה פסיכולוגית-סוציאלית. השופטים הם משפטנים אזרחיים.
בית הדין הרבני: ערכאה דתית הכפופה לדין העברי (ההלכה). עיקרון העל הוא דין תורה, המבחין בין חובות הבעל לזכויות האישה באופן מסורתי (למשל: חיוב הבעל במזונות, זכות האישה למדור). הדיינים הם רבנים אורתודוקסים. הבחירה בטופס "יישוב סכסוך" לאיזו ערכאה לפנות, מקבעת את "מערכת ההפעלה" שתנהל את התיק שלכם.
10. מהפכת המזונות: איפה האבא משלם פחות?
זהו אולי ההבדל הכלכלי הדרמטי ביותר.
בבית המשפט למשפחה: שולטת הלכת העליון (בע"מ 919/15) בגרסתה המתקדמת של 2026. העקרון הוא שוויון בנטל. אם ההורים מקיימים זמני שהות שווים (משמורת משותפת) והכנסותיהם דומות, האב עשוי להיות פטור כמעט לחלוטין מתשלום מזונות, וההורים חולקים רק בהוצאות הישירות. זוהי גן עדן לאבות מעורבים.
בבית הדין הרבני: הגישה היא שמרנית יותר. על פי הדין העברי, האב חייב במזונות ילדיו ("צרכים הכרחיים") באופן אבסולוטי, ללא קשר להכנסת האישה ולעיתים אף ללא קשר לזמני השהות. אבות רבים מוצאים עצמם משלמים סכומים גבוהים יותר ברבני מאשר במשפחה.
11. רכוש ובגידה: האם "אשם" עולה כסף?
האם העובדה שאחד הצדדים בגד משנה את חלוקת הרכוש?
בבית המשפט למשפחה: התשובה היא לא מוחלט. חלוקת הרכוש היא טכנית-מתמטית ("איזון משאבים"). החוק האזרחי לא מעניש על בגידה. חצי-חצי, לא משנה מי היה לא בסדר.
בבית הדין הרבני: התמונה מורכבת יותר. אף שגם הרבני כפוף לחוק יחסי ממון, קיימת נטייה (ולעיתים פסיקה מפורשת) לפגוע בזכויות הרכושיות של אישה "מורדת" או בוגדת, או של בעל רועה זונות. במקרים מסוימים, בגידה מוכחת יכולה להוביל לשלילת זכויות בכתובה, ואף להשפיע על חלוקת נכסים שאינם רשומים בחוק (מוניטין, כושר השתכרות).
12. הנשק הסודי: הכתובה
בבית המשפט למשפחה, הכתובה נתפסת לעיתים כמסמך ארכאי וחסר משמעות כלכלית. בבית הדין הרבני, הכתובה היא שטר חוב מחייב. אישה שבעלה יזם את הגירושין ללא עילה הלכתית מוצדקת (או בגלל שהוא בגד), יכולה לתבוע בבית הדין הרבני את סכום הכתובה. אם הסכום שננקב בחופה היה ריאלי (למשל 180,000 ש"ח או 555,000 ש"ח), הבעל עלול למצוא את עצמו חייב לשלם את הסכום הזה בנוסף לחלוקת הרכוש הרגילה. נשים רבות משתמשות בתביעת הכתובה ברבני כ"קלף מיקוח" חזק כדי לשפר את תנאי חלוקת הרכוש הכוללת ("ותר לי על הפנסיה, ואוותר לך על הכתובה").
חלק ד': הכסף הגדול | עסקים, נדל"ן והברחות
13. החברה המשפחתית: "הקופסה השחורה"
כאשר אחד מבני הזוג הוא בעל עסק או חברה בע"מ, תקופת "עיכוב ההליכים" (60 יום) הופכת לסיוט עבור בן הזוג השני. מדוע? כי העסק ממשיך לפעול. החברה מוציאה חשבוניות, משלמת משכורות ומעבירה כספים. בן הזוג שאינו מעורב בעסק (לרוב האישה, סטטיסטית) נמצא בעיוורון מוחלט. בזמן שהיא מנועה מלהגיש תביעה לאיזון משאבים או למנות רואה חשבון חוקר, הבעל עלול לנצל את החודשיים הללו כדי "לרוקן" את החברה:
הגדלת הוצאות פיקטיביות: תשלום משכורות עתק למקורבים או ספקים פיקטיביים.
דחיית עסקאות: העברת עסקאות גדולות ל"אחרי הגט" כדי שהרווח לא ייכנס לאיזון.
מניפולציות בדו"חות: יצירת מצג שווא של הפסדים. האסטרטגיה: אף שאסור להגיש תביעת רכוש, מותר (וחובה) להגיש בקשה לשמירת מצב קיים (צו איסור דיספוזיציה). בקשה זו אוסרת על החברה לבצע פעולות חריגות שלא במהלך העסקים הרגיל, ומקפיאה העברת מניות. כמו כן, זה הזמן לשכור חוקר כלכלי שיעקוב אחרי תנועות הכספים בזמן אמת.
14. המוקש של "מוניטין אישי ועסקי"
בתי המשפט ב-2026 כבר לא מסתפקים בחלוקת הבית והאוטו. הנכס היקר ביותר של בני זוג אמידים הוא המוניטין. אם הבעל הוא רופא מנתח בכיר, עורך דין שותף במשרד ענק, או יזם הייטק סדרתי, כושר ההשתכרות העתידי שלו שווה מיליונים. האישה טוענת: "אני הקרבתי את הקריירה שלי וגידלתי את הילדים כדי שאתה תבנה את המוניטין הזה. זה נכס משותף". חלוקת המוניטין (פערי השתכרות) היא הסוגיה המורכבת ביותר בגירושין.
בבית המשפט למשפחה: קיימת נטייה ברורה לפסוק "פיצויים בגין פערי השתכרות" או חלוקה לא שוויונית של הרכוש (למשל 60%-40% לטובת הצד החלש) כדי לאזן את הפער.
בבית הדין הרבני: הגישה שמרנית יותר. קשה מאוד לקבל פיצוי על "נכס ערטילאי" כמו מוניטין, אלא אם כן מוכיחים כוונת שיתוף ספציפית.
15. הנדל"ן: מלכודת המשכנתא והפירוק
במהלך תקופת "הקפאת ההליכים" (יישוב הסכסוך), אף צד לא יכול להגיש תביעה לפירוק שיתוף (מכירת הדירה). זה יוצר מנוף לחץ אכזרי. צד אחד (בדרך כלל זה שנשאר לגור בבית) יכול "להתבצר" בנכס ולמשוך זמן, בעוד הצד השני נאלץ לשכור דירה ולשלם כפול (גם שכירות וגם חצי משכנתא). יתרה מכך, אם חשבון הבנק המשותף מוקפא או שאחד הצדדים מפסיק להעביר כסף, המשכנתא חוזרת. הבנק לא מתעניין בגירושין שלכם. מבחינתו, שניכם חייבים. פיגורים במשכנתא גוררים ריביות רצחניות ופוגעים בדירוג האשראי (BDI) של שני הצדדים לשנים קדימה. הפתרון בחדר המהו"ת: המטרה הראשונה בגישור ביחידת הסיוע היא להגיע להסדר ביניים דחוף על תשלומי המשכנתא ("מי משלם מה"), כדי למנוע קריסה כלכלית עוד לפני שהתחיל המשפט.
16. סטארט-אפים ואופציות (Vesting): הנכס הנסתר
עובדי הייטק מתגרשים מתמודדים עם אתגר ייחודי: אופציות (ESOP) ומניות חסומות (RSU). השאלה הגדולה: האם האופציות שייכות לבן הזוג? הכלל הוא שכל מה שהובשל (Vested) במהלך הנישואין הוא משותף. אבל מה לגבי אופציות שיבשילו בעוד שנתיים? הוויכוח המשפטי הוא האם האופציות ניתנו בגין עבודת העבר (ואז הן משותפות) או כתמריץ לעבודת העתיד (ואז הן שייכות רק לעובד). במהלך תקופת ההקפאה, אסור לבצע שינויים באחזקות. בן הזוג שאינו רשום כמחזיק באופציות חייב לדרוש צו עיקול ברישום אצל הנאמן שמחזיק באופציות, כדי להבטיח שהעובד לא יממש אותן ויבריח את הכסף לחו"ל רגע לפני הגט.
חלק ה': חזיתות נוספות | חדלות פירעון ונזיקין
17. חדלות פירעון: כשהנאמן נכנס למיטה הזוגית
אחד התרחישים המסוכנים ביותר בגירושין הוא כאשר אחד מבני הזוג נכנס להליך של חדלות פירעון (פשיטת רגל). ברגע זה, הגירושין מפסיקים להיות "דו-קרב" בין הבעל לאישה, והופכים ל"קרב משולש" מול הנאמן שממונה על נכסי החייב. בזמן תקופת "עיכוב ההליכים" (יישוב הסכסוך), הנושים לא מחכים.
הסכנה לאישה: אם הבעל חייב מיליונים, הנאמן ינסה לשים יד על הדירה המשותפת, הרכבים והחסכונות, בטענה שחצי מהחובות שייכים גם לאישה ("חזקת השיתוף בחובות"). האישה, שחשבה שהיא מתגרשת כדי לפתוח דף חדש, מוצאת את עצמה נלחמת על הבית מול הבנקים.
גירושין פיקטיביים: מנגד, בתי המשפט חשדניים מאוד כלפי זוגות שמתגרשים ומעבירים את כל הרכוש לאישה בדיוק כשהבעל מסתבך בחובות. הנאמן יטען שזהו "הסכם גירושין למראית עין" שנועד להבריח נכסים (העדפת נושים פסולה), ויבקש מבית המשפט לבטל את העברת הדירה.
18. תביעות נזיקין במשפחה: תג מחיר לכאב
האם אפשר לתבוע פיצוי כספי על כך שבן הזוג הרס את המשפחה? התשובה היא כן, אך זהו הליך נפרד ומורכב. בית המשפט למשפחה הוא היחיד המוסמך לדון בתביעות נזיקין בין בני זוג.
סרבנות גט: כאשר אחד הצדדים מסרב לתת גט ומשאיר את השני "עגון" במשך שנים, ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה. בתי המשפט פוסקים פיצויים של אלפי שקלים לכל שנה של סירוב גט. זהו כלי לחץ כלכלי אדיר שיכול לשבור את הסרבנות.
לשון הרע ושיימינג: בעידן הרשתות החברתיות, סכסוכי גירושין גולשים לפייסבוק. צד שמפרסם פוסטים משפילים על גרושתו ("היא חולת נפש", "הוא גנב"), חשוף לתביעת לשון הרע ענקית בתוך בית המשפט למשפחה. תקופת "עיכוב ההליכים" אינה מגינה מפני תביעות לשון הרע על פרסומים שנעשו בזדון בזמן הזה.
19. המלכודת: נזיקין ככלי טקטי
חשוב להיזהר: בתי המשפט לא אוהבים כשמערבבים "דם בכסף". הגשת תביעת נזיקין קנטרנית (למשל, על "עוגמת נפש" רגילה של גירושין) עלולה להתהפך על התובע ולגרור הוצאות משפט. עם זאת, בתיק אסטרטגי, תביעת הנזיקין משמשת כ"קלף ג'וקר". כאשר הבעל מסרב לחלק את הרכוש, תביעת נזיקין על סרבנות גט או על אלימות בסך 500,000 ש"ח, יכולה להיות המנוף שיגרום לו לחתום על הסכם ויתור, רק כדי שהתביעה הנזיקית תימחק. בזמן הליך "יישוב הסכסוך", אי אפשר להגיש את תביעת הנזיקין, אך חובה להכין אותה בקפדנות ולשלוח מכתב התראה מעודן.
חלק ו': כשאי אפשר לחכות, מצבי קיצון וסעדים דחופים
20. אלימות במשפחה: קו אדום בוהק
החוק ליישוב סכסוכים נועד לפתור מחלוקות בדרכי נועם, אך הוא אינו נאיבי. במקרים שבהם אחד הצדדים נוקט באלימות (פיזית, מילולית קשה, או כלכלית קיצונית), הליך הגישור ביחידת הסיוע עלול להיות לא רק חסר תועלת, אלא מסוכן. במצבים אלו, אין צורך להמתין דקה אחת. החוק מתיר להגיש באופן מידי, גם בזמן "הקפאת ההליכים", בקשה לצו הגנה או לצו למניעת הטרדה מאיימת.
הסעד: בית המשפט יכול להרחיק את הצד האלים מהבית באופן מיידי (לעיתים במעמד צד אחד), לאסור עליו ליצור קשר, ואף לחייב אותו בטיפול.
ההשלכה על התיק: הגשת תלונה במשטרה או בקשה לצו הגנה "צובעת" את התיק בצבעים קשים. יחידת הסיוע תבין מיד שאין פרטנר לשיח, ותקצר את ההליכים כדי לאפשר לצד הנפגע להגיש תביעות משפטיות מלאות.
21. חטיפת ילדים: הסיוט של כל הורה
אחד הפחדים הגדולים בגירושין בינלאומיים (או כשאחד ההורים בעל אזרחות זרה) הוא בריחה חד-צדדית עם הילדים למדינה אחרת. אם יש חשש ממשי שבן הזוג מתכנן "חופשה תמימה" שממנה לא יחזור, אסור להמתין לפגישת המהו"ת. במסגרת הסעדים הדחופים, ניתן להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטינים (ולעיתים גם כנגד ההורה החוטף).
פעולה במעמד צד אחד: הבקשה מוגשת לרוב ללא ידיעת הצד השני ("במעמד צד אחד"), כדי לאפשר למשטרה לעצור את היציאה בנתב"ג לפני שהמטוס ממריא.
אמנת האג: אם החטיפה כבר בוצעה, ההליך עובר למישור הבינלאומי לפי "אמנת האג", אך המניעה המוקדמת היא קריטית, שכן החזרת ילד חטוף היא הליך מורכב, יקר ושובר לב.
22. התרגיל המשפטי: בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים
האם חייבים להמתין את מלוא 45 או 60 הימים אם ברור לכולם שאין סיכוי להסכם? התשובה היא לא. החוק מאפשר להגיש בקשה מיוחדת לקיצור תקופת עיכוב ההליכים. מתי זה קורה?
סירוב מוחלט: כשאחד הצדדים מודיע מראש שאינו מתכוון להגיע לפגישות המהו"ת או שאין לו עניין בגישור.
דחיפות כלכלית: כשממתינים זמן רב מדי ללא מזונות והילדים מגיעים לחרפת רעב.
הליכים קודמים: אם בני הזוג כבר ניהלו הליכים בעבר והסכסוך מוכר ומר. אם בית המשפט משתכנע שההמתנה היא עקרה וגורמת נזק, הוא יורה על סגירת התיק ביחידת הסיוע באופן מיידי, ויפתח את הדלת להגשת תביעות רגילות.
📊 הטבלה שתעשה סדר בראש (מיתוס מול מציאות)
בקשה ליישוב סכסוך: מה באמת קורה שם?
מה אנשים חושבים שזה? | מה זה באמת? (המציאות המשפטית) |
"זו תביעת גירושין לכל דבר" | לא. זו הזמנה לדיאלוג מוגן. אין כאן "כתב תביעה" ואין האשמות בבגידה או הזנחה. זה הליך ניטרלי. |
"אני חייב להסכים למה שמציעים לי שם" | ממש לא. יחידת הסיוע רק ממליצה. אם ההצעות לא טובות לכם – זכותכם המלאה לסרב ולהמשיך לבית המשפט בתום 60 הימים. |
"זה בזבוז זמן, אנחנו בטוח נריב" | זו הזדמנות אסטרטגית. בזמן שההליך "מוקפא", עורך הדין שלכם אוסף מסמכים, בונה אסטרטגיה ומכין את התביעות ליום שאחרי הפיצוץ (אם יבוא). |
"אפשר לעשות את זה בלי עורך דין" | טכנית? כן. מעשית? זה כמו להיכנס לשדה מוקשים בלי מפה. הייעוץ לפני הגשת הבקשה הוא הקריטי ביותר. |
רבים חושבים שהבקשה ליישוב סכסוך היא הליך בירוקרטי פשוט, ושאת עורך הדין צריך לשכור רק אם הדברים מסתבכים. זו הטעות מספר אחת בתיקי גירושין.
האסטרטגיה של התיק נקבעת לפני שהטופס נשלח. האם אנחנו מכוונים לגישור מהיר? או שאנחנו מכינים את הקרקע למאבק על הרכוש והמשמורת? כשאתם מגיעים למשרדנו לפני הגשת הבקשה, אנחנו מנצלים את 'תקופת ההקפאה' כדי לבנות עבורכם את 'תיק הניצחון', כך שאם הגישור ייכשל – אתם תגיעו לבית המשפט מוכנים וחמושים, בעוד הצד השני רק מתחיל להתארגן.
הבקשה ליישוב סכסוך היא השער דרכו אתם נכנסים לעולם הגירושין. אפשר להיכנס אליו מבולבלים וחשופים, ואפשר להיכנס אליו עם תוכנית פעולה. אל תמלאו טפסים ברשת לפני שהבנתם את המשמעות שלהם. צרו איתנו קשר עוד היום לשיחת הכוונה ראשונית ודיסקרטית, ונתחיל את המסע שלכם לחירות בצורה הבטוחה והחכמה ביותר, או תאמו שיחת קונסליירי בעצמכם!
חלק ז': אנציקלופדיית יישוב סכסוך (30 שאלות ותשובות מורחבות)
1. מה קורה אם הצד השני פשוט לא מגיע לפגישות ביחידת הסיוע? האם זה תוקע אותי?
תשובה: זוהי טקטיקה נפוצה של סרבני גט או סרבני הליכים, אך היא לא תעצור אתכם. אם הצד השני לא מגיע לפגישת המהו"ת הראשונה, יחידת הסיוע תנסה לזמן אותו שוב. אם הוא ימשיך להתעלם, יחידת הסיוע תדווח לבית המשפט על היעדר התייצבות. המשמעות היא כפולה: ראשית, התיק ייסגר מהר יותר ותוכלו להגיש את התביעות שלכם. שנית, השופט יראה בחומרה את הזלזול של הצד השני בהליך השיפוטי, והדבר עלול לעלות לו בהוצאות משפט כבר בשלב הראשון של התיק העיקרי. אי התייצבות היא "גול עצמי" טקטי.
2. האם עורך הדין שלי יכול להיכנס איתי לפגישת המהו"ת כדי לשמור עלי?
תשובה: ככלל, התשובה היא לא, וזהו חלק מהקונספט של החוק. בפגישות הראשונות המחוקק רצה ליצור שיח ישיר ובלתי אמצעי בין בני הזוג, ללא "מתווכים" וללא שפה משפטית מאיימת. עם זאת, ישנם חריגים: אם מדובר בצדדים עם פערי כוחות קיצוניים, מוגבלויות תקשורת, או במקרים שבהם יחידת הסיוע מתרשמת שנוכחות עורכי הדין דווקא תסייע לפתרון, הם יאשרו את כניסתם. בכל מקרה, עורך הדין נמצא "בכוננות" מחוץ לדלת או בטלפון, ואסור לחתום על שום מסמך בתוך החדר ללא אישורו.
3. הגשתי בקשה ליישוב סכסוך לפני שנה ולא עשינו כלום. האם היא עדיין בתוקף?
תשובה: לא. לבקשה ליישוב סכסוך יש "תאריך תפוגה". אם לאחר סגירת התיק ביחידת הסיוע חלפה שנה שלמה שבה הצדדים לא הגישו תביעות ולא חזרו לבית המשפט, הבקשה פוקעת. המשמעות היא שאם הסכסוך מתעורר מחדש כעת, אי אפשר "לקפוץ" ישר לתביעות על בסיס הבקשה הישנה. חובה להגיש בקשה חדשה ליישוב סכסוך, להמתין שוב את תקופת עיכוב ההליכים, ולעבור שוב את התהליך ביחידת הסיוע. המחוקק רואה בשנה של שקט הזדמנות חדשה לנסות ולגשר מחדש.
4. האם בקשה ליישוב סכסוך עולה כסף? כמה זה עולה?
תשובה: העלות של פתיחת ההליך היא סמלית ושולית ביחס לעלויות הגירושין. מדובר באגרה נמוכה של כ-100 ש"ח (הסכום מתעדכן מעת לעת). המדינה סבסדה את ההליך הזה בכוונה כדי להנגיש אותו לכולם וכדי לעודד זוגות לפנות לאפיק של הידברות לפני מלחמה. לעומת זאת, הגשת תביעות משפטיות לאחר מכן (רכוש, מזונות) כרוכה באגרות של אלפי שקלים. לכן, הליך יישוב הסכסוך הוא לא רק חובה חוקית אלא גם הזדמנות לחסוך הון עתק בהוצאות משפטיות אם מצליחים להגיע להסכם.
5. אנחנו רוצים ללכת למגשר פרטי ולא ליחידת הסיוע. האם זה אפשרי?
תשובה: בהחלט, וזה אפילו מומלץ במקרים רבים. החוק מאפשר לבני הזוג להודיע ליחידת הסיוע שהם בחרו לנהל הליך גישור חיצוני אצל מגשר פרטי או עורך דין מוסכם. במקרה כזה, יחידת הסיוע תשהה את הטיפול בתיק ("תקופת הקפאה מוסכמת") כדי לתת סיכוי לגישור הפרטי. היתרון הוא שבגישור פרטי אתם בוחרים את איש המקצוע, את הקצב ואת השעות, ויש יותר גמישות מאשר במערכת הציבורית העמוסה. אם הגישור הפרטי מצליח, מגישים את ההסכם לאישור וסוגרים את התיק.
6. האם סבא וסבתא יכולים להגיש בקשה ליישוב סכסוך כדי לראות את הנכדים?
תשובה: כן. החוק להסדר התדיינויות חל על כל "סכסוך משפחתי", ולא רק בין בני זוג מתגרשים. סבים וסבתות שנמנע מהם הקשר עם הנכדים עקב סכסוך עם ההורים, מחויבים גם הם להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לפני שהם מגישים "תביעה לקביעת זמני שהות". בפגישות ביחידת הסיוע ינסו העו"סים לגשר בין הסבים להורים ולהסביר את החשיבות של הקשר הבין-דורי לטובת הילד, מבלי לגרור את המשפחה כולה לבית המשפט, דבר שעלול להעמיק את הקרע.
7. אם הגשתי בקשה ליישוב סכסוך, האם זה אומר שאני חייב להתגרש?
תשובה: ממש לא. הגשת הבקשה היא צעד פרוצדורלי שפותח דלת, אך לא מחייב להיכנס דרכה. זוגות רבים מגיעים ליחידת הסיוע ובמהלך השיחות מבינים שהם מעדיפים לנסות ולשקם את היחסים ("שלום בית"). יחידת הסיוע יכולה להפנות את הזוג לייעוץ זוגי בקהילה. הבקשה עצמה לא יוצרת "כתם" של גירושין ואינה מחייבת את הזוג להפריד כוחות אם הם בוחרים אחרת. היא כלי לניהול הסכסוך, לכאן או לכאן.
8. מה קורה אם אני רוצה לתבוע מזונות, אבל הבעל הגיש בקשה ליישוב סכסוך ברבני?
תשובה: זהו המצב הקלאסי של "מרוץ סמכויות מודרני". אם הבעל הגיש ראשון את הבקשה וציין בה את בית הדין הרבני, הוא קנה לעצמו יתרון. עם זאת, נושא מזונות הילדים הוא ייחודי. על פי פסיקת בית המשפט העליון, סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים מותנית בהסכמת שני הצדדים. לכן, גם אם הבעל הגיש בקשה לרבני, האישה יכולה לרוב לסרב לדון שם בנושא המזונות (להבדיל מגירושין ורכוש) ולגרור את סוגיית המזונות לבית המשפט למשפחה, בתום תקופת העיכוב.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
9. מה קורה אם תפסתי את בן הזוג מבריח כספים בזמן תקופת ההקפאה?
תשובה: זוהי הפרה חמורה של הסטטוס קוו. למרות שאי אפשר להגיש תביעה רכושית מלאה, החוק מאפשר להגיש מיד בקשה ל"סעד דחוף לשמירת מצב קיים" (צו איסור דיספוזיציה). יש להציג לבית המשפט ראיות (תדפיסי בנק, העברות חשודות) ולבקש להקפיא את החשבונות או להטיל עיקול זמני על הנכסים כדי למנוע את ריקון הקופה המשותפת עד לבירור התיק. בית המשפט רואה בחומרה רבה ניצול של תקופת ההידברות לצורך גניבה.
10. האם "ידועים בציבור" חייבים גם הם להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
תשובה: כן. החוק חל על כל סכסוך משפחתי, בין אם בני הזוג נשואים כדת וכדין ובין אם הם ידועים בציבור. גם זוגות חד-מיניים או זוגות שחיים יחד ללא נישואין ומעוניינים להיפרד ולחלק רכוש או לקבוע משמורת, חייבים לעבור דרך יחידת הסיוע. עבור ידועים בציבור, ההליך אף מורכב יותר כי לעיתים יש מחלוקת מקדמית על עצם הגדרתם ככאלה, ולכן הליווי המשפטי בשלב זה קריטי כדי לא ליצור הודאות לא רצויות.
11. האם מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך קובע את "מועד הקרע"?
תשובה: ברוב המקרים, כן. "מועד הקרע" הוא התאריך הקובע שבו מפסיקים לשתף נכסים וחובות. בתי המשפט נוטים לקבוע את יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כמועד הקובע, שכן זהו הרגע שבו אחד הצדדים גילה את דעתו באופן רשמי שהנישואין הסתיימו. המשמעות היא שכל כסף שבן הזוג הרוויח או חסך אחרי הגשת הבקשה, שייך לו בלבד ולא יחולק, וכל חוב שיצר מאותו רגע הוא חובו האישי.
12. האם מותר לי לעזוב את הבית עם הילדים במהלך תקופת עיכוב ההליכים?
תשובה: זהו צעד מסוכן מאוד משפטית. עזיבת הבית עם הילדים ללא הסכמה או החלטה שיפוטית עלולה להיחשב כ"חטיפה" או כשינוי חד-צדדי של מרכז חיי הקטינים. הצד השני יכול להגיש בקשה דחופה להחזרת הילדים, ובית המשפט כמעט תמיד ייעתר לכך בשם השמירה על הסטטוס קוו. אם המצב בבית בלתי נסבל, יש להגיע להסכמה זמנית ביחידת הסיוע על הפרדת מגורים, ולא לפעול במחטף.
13. האם תקופת "עיכוב ההליכים" נחשבת במניין הימים למרוץ הגט?
תשובה: סוגיה זו מורכבת. מצד אחד, מטרת החוק היא הידברות ולא מלחמה. מצד שני, אם צד אחד מעוניין בגט והשני מסרב, תקופת ההמתנה (45-60 יום) לרוב אינה נספרת כתקופה המצדיקה הטלת סנקציות הלכתיות ("הרחקות דרבנו תם") באופן מידי. עם זאת, התנהלות סרבנית בתוך יחידת הסיוע בהחלט נרשמת, ובית הדין הרבני יתחשב בה כאשר ידונו בתביעת הגירושין עצמה לאחר סגירת התיק.
14. יש לנו הסכם ממון. האם אנחנו פטורים מהגשת בקשה ליישוב סכסוך?
תשובה: לא. גם אם יש הסכם ממון חתום ומאושר, אם יש מחלוקת על ביצועו או על פרשנותו, או אם יש נושאים שההסכם לא כיסה (כמו משמורת ילדים שנולדו אחריו), חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. עם זאת, קיומו של הסכם ממון הופך את הליך המהו"ת לקצר ויעיל יותר, שכן רוב הסוגיות כבר פתורות, והעו"ס תנסה להביא את הצדדים ליישום ההסכם במקום לפתוח הכל מחדש.
15. האם אפשר לבקש מזונות רטרואקטיבית על התקופה שבה היינו ב"הקפאה"?
תשובה: בהחלט. כאשר תוגש תביעת המזונות הסופית (לאחר כישלון הגישור), ניתן וצריך לדרוש שהחיוב יחול החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ואף קודם לכן. בתי המשפט נוהגים לפסוק מזונות החל מיום הגשת הבקשה הראשונה ("י"ס"), כך שהצד שמשך זמן לא ירוויח מכך כלכלית, וייאלץ לשלם את ההפרשים רטרואקטיבית.
16. מה קורה אם בטופס הבקשה כתבתי שאני רוצה "שלום בית" אבל עכשיו אני רוצה להתגרש?
תשובה: הטופס אינו חוזה מחייב לנצח. מותר לשנות את דעתכם. אם ניסיון השלום כשל, זכותכם להגיש תביעת גירושין. העובדה שניסיתם שלום בית דווקא יכולה לשחק לטובתכם בבית הדין הרבני, ולהראות שעשיתם מאמץ כנה לפני שפירקתם את החבילה, מה שעשוי לעזור בסוגיות של כתובה.
17. בעלי משתמש בסמים. האם אני חייבת לעבור הליך גישור איתו?
תשובה: במקרים של התמכרויות קשות, אלימות או חוסר מסוגלות הורית קיצונית, יחידת הסיוע מוסמכת לקבוע כי התיק "אינו מתאים ליישוב סכסוך". העובדת הסוציאלית תמליץ לקצר את ההליכים ולסגור את התיק מיד, כדי לאפשר לצד הנפגע לפנות לבית המשפט לקבלת סעדים להגנה על הקטינים, כמו פיקוח על מפגשים (מרכז קשר) או בדיקות סמים כתנאי לראיית הילדים.
18. האם המגשר ביחידת הסיוע יכול להעיד לטובתי בבית המשפט?
תשובה: בשום פנים ואופן לא. החוק קובע חיסיון מוחלט על זהות המגשר ועל תוכן הדברים שנאמרו בחדר. המגשר או העובד הסוציאלי של יחידת הסיוע אינו יכול להיות עד, אינו יכול להגיש תצהיר, ובית המשפט לא יכול לזמן אותו לחקירה. הדיווח היחיד שיוצא החוצה הוא דיווח טכני על הצלחה או כישלון ההליך, זאת כדי להבטיח פתיחות מלאה בחדר המהו"ת ללא חשש מהפללה.
19. האם אני יכול למנוע מאשתי לצאת לחו"ל עם הילדים לחופשה בזמן ההליך?
תשובה: כברירת מחדל, בתקופת סכסוך פעילה, קיים חשש להגירה או חטיפה. אם אין הסכמה, ניתן להגיש בקשה דחופה לצו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים. עם זאת, אם האם תציע בטוחות מתאימות (ערבים, ערבות בנקאית גבוהה, התחייבות לחזור), בית המשפט עשוי לאשר את היציאה לחופשה קצובה. הסירוב חייב להיות ענייני ולא ככלי ענישה.
20. איך מחלקים חובות של העסק המשפחתי בהליך יישוב סכסוך?
תשובה: חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים הם בדרך כלל משותפים ("הלכת השיתוף בחובות"). עם זאת, אם מדובר בחובות בעלי אופי אישי מובהק (הימורים, קנסות פליליים, הוצאות על מאהבת), ניתן לטעון להחרגתם. בשלב יישוב הסכסוך, מנסים להגיע להסכמה עם רואי חשבון על שווי העסק נטו (נכסים פחות חובות). אם לא מגיעים להסכמה, בית המשפט ימנה מומחה מטעם בית המשפט שיצלול למספרים.
21. האם מותר להקליט את בן הזוג בזמן תקופת ההמתנה?
תשובה: הקלטת סתר של אדם שאתה שותף לשיחה איתו היא חוקית בישראל. בתיקי משפחה, הקלטות הן ראיה נפוצה להוכחת בגידה, אלימות מילולית או מסוגלות הורית לקויה. עם זאת, האזנת סתר (הקלטה כשאינך בחדר) היא עבירה פלילית חמורה והראיה תהיה פסולה (למעט חריגים נדירים להגנת קטין). שימוש מופרז בהקלטות עלול ליצור רושם של "צייד ראיות" אובססיבי ולפעול כבומרנג.
22. בן הזוג רוקן את הבית מחפצים בזמן שהייתי בעבודה. מה עושים?
תשובה: זוהי פעולה חד-צדדית אסורה. תכולת הבית היא רכוש משותף עד לחלוקה מסודרת. ניתן להגיש בקשה דחופה ל"השבת המצב לקדמותו" ולחייב אותו להחזיר את הריהוט והציוד. בתי המשפט סולדים מפעולות כוחניות מסוג זה, והדבר יפגע באמינותו של הצד ה"מרוקן" ויעלה לו בהוצאות משפט ועוגמת נפש.
23. האם יחידת הסיוע מטפלת גם בחלוקת הפנסיה והזכויות הסוציאליות?
תשובה: יחידת הסיוע מנסה להביא להסכמות עקרוניות (למשל: "הפנסיות יחולקו חצי-חצי לפי החוק"). עם זאת, החישוב המתמטי המדויק של איזון המשאבים הפנסיוניים הוא מורכב ודורש אקטואר. יחידת הסיוע אינה מבצעת את החישוב האקטוארי בעצמה. אם יש הסכמה עקרונית, הצדדים יפנו לאקטואר פרטי שינסח את ה"פסיקתא" לחלוקת הכספים.
24. מה קורה אם אנחנו גרים בשכירות והחוזה נגמר באמצע ההליך?
תשובה: זוהי נקודת לחץ קריטית. אם אין הסכמה מי נשאר בדירה ומי עוזב, או מי משלם את השכירות, עלול להיווצר כאוס. יחידת הסיוע תנסה לייצר פתרון ביניים דחוף. אם זה לא מצליח, ניתן להגיש בקשה דחופה לקביעת "מדור זמני" או הוראות לגבי חידוש החוזה, כדי למנוע מצב שהמשפחה נזרקת לרחוב.
25. האם בגידה משפיעה על המשמורת על הילדים?
תשובה: ככלל, לא. בתי המשפט (וגם בתי הדין הרבני ברוב המקרים) עושים הפרדה מוחלטת בין הזוגיות להורות. "אישה בוגדת אינה בהכרח אם גרועה". בגידה עשויה להשפיע על הרכוש (כתובה) ועל הגירושין עצמם, אך היא אינה עילה לשלילת משמורת או צמצום זמני שהות, אלא אם כן הבגידה נעשתה בצורה שפגעה ישירות בילדים (למשל, הזנחה קיצונית או חשיפה לתכנים לא הולמים).
26. האם אפשר לתבוע את המאהב/ת על פירוק המשפחה?
תשובה: בעבר היה נהוג להגיש תביעות כאלו, אך בשנים האחרונות בתי המשפט חסמו את האפשרות הזו כמעט לחלוטין. הפסיקה קובעת כי הבטחות לנישואין או בגידה הן עניין שבלב ובמוסר, והמשפט לא צריך להיכנס לחדר המיטות של צד ג'. הסיכוי לזכות בתביעה נגד צד שלישי על "ניאוף" הוא קלוש ב-2026.
27. איך מתמודדים עם "ניכור הורי" בזמן תקופת ההמתנה?
תשובה: ניכור הורי (הסתה של הילד נגד ההורה השני) הוא מצב חירום נפשי. אם בתקופת עיכוב ההליכים הורה אחד מונע קשר או מסית את הילדים, אסור לחכות. ניתן להגיש בקשה דחופה לחידוש קשר ומינוי "אפוטרופוס לדין" לילדים או מומחה לחידוש קשר. בתי המשפט רואים בניכור הורי תופעה חמורה כמעט כמו אלימות פיזית ופועלים מהר.
28. האם אני יכול לפטר את עורך הדין שלי באמצע ההליך ולהחליף אותו?
תשובה: כן, יחסי עורך דין-לקוח מבוססים על אמון. זכותך להחליף ייצוג בכל שלב אם אתה מרגיש שהאסטרטגיה לא עובדת. עם זאת, החלפת סוסים באמצע העלייה (בזמן תקופת המהו"ת הקריטית) דורשת חפיפה מסודרת כדי לא לפספס מועדים קריטיים, ויש לקחת בחשבון עלויות כספיות נוספות.
29. מה דינן של מתנות שקיבלנו מההורים במהלך הנישואין?
תשובה: זוהי סוגיה נפוצה וכואבת. בדרך כלל, מתנה שניתנה לבני הזוג יחד נחשבת משותפת. אם ההורים טוענים כעת שזו הייתה "הלוואה" ודורשים אותה בחזרה, עליהם להציג הסכם הלוואה חתום. בהעדר מסמך, בית המשפט ייטה לראות בכך מתנה שלא ניתן לדרוש בחזרה. בטופס יישוב הסכסוך אין מקום לפרט זאת, אך זו תהיה אחת התביעות הראשונות (תביעה הצהרתית) לאחר פתיחת ההליכים.
30. בסוף ההליך, מי משלם את הוצאות המשפט?
תשובה: בבית המשפט למשפחה, הכלל הוא שהצד המפסיד משלם את הוצאות הצד המנצח. סכומים אלו יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. התנהלות בחוסר תום לב במהלך הליך יישוב הסכסוך (אי הגעה, הסתרת מידע, בקשות סרק) היא שיקול מרכזי בפסיקת הוצאות גבוהות בסופו של יום. לכן, התנהלות אסטרטגית אך מכובדת היא גם החלטה כלכלית נבונה.
סיכום: לא נותנים למזל לנהל את הגירושין
הליך "בקשה ליישוב סכסוך" נולד כדי להביא שלום, אבל בפועל הוא המבוא למלחמה המורכבת ביותר בחייכם. כפי שראינו במדריך המקיף הזה, ה-45 ימים של "ההקפאה" הם לא זמן למנוחה. הם זמן להתחמשות משפטית, לאיסוף מודיעין, ולבניית אסטרטגיה שתקבע אם תצאו מההליך עם ביטחון כלכלי וילדים שמחים, או עם חור בכיס ושבר משפחתי. הטעות הגדולה ביותר היא לזלזל בטופס ה"טכני", ללכת ליחידת הסיוע ללא הכנה, או לחשוב שהדברים "יסתדרו מעצמם". ב-2026, גירושין הם שחמט למתקדמים, ואסור לכם למצמץ.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | מנצחים את המערכה הראשונה
אתם עומדים לפני פרידה? קיבלתם זימון ליחידת הסיוע? אל תיכנסו לחדר הזה לבד. במשרד ליעוז בלסיאנו, אנו מכירים כל ניואנס בחוק להסדר התדיינויות. אנו נכין אתכם לכל תרחיש, ננסח עבורכם את הבקשה האסטרטגית המדויקת, ונוודא שאתם מנצלים את "מרוץ הסמכויות" לטובתכם המלאה. בין אם המטרה היא הסכם מהיר והוגן, ובין אם אין ברירה אלא לצאת למאבק חסר פשרות, אנחנו נהיה השכפ"ץ והחרב שלכם.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, אסטרטגיה מנצחת בדיני משפחה.
ליווי וייצוג משפטי בהליכי יישוב סכסוך
לפני שאתם עושים את הצעד הראשון, ודאו שאתם מבינים את המשמעות של בקשה ליישוב סכסוך. משרדנו מתמחה בייצוג וייעוץ משפטי בדיני משפחה וירושה, גירושין מזונות וכול הנלווה לכך, ואנו נלווה אתכם לאורך כל הדרך, נסייע בבחירת הערכאה המתאימה ונבנה אסטרטגיה נכונה שתשרת את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר. צרו קשר עוד היום כדי להבטיח שההליך יתנהל בצורה הנכונה והטובה ביותר עבורכם.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
👍