רשלנות רפואית 2026 | המדריך המשפטי המקיף לתביעות נזקי גוף ופיצויים
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- לפני יום 1
- זמן קריאה 40 דקות
תוכן עניינים: המדריך המלא לרשלנות רפואית 2026
פרק | נושא המדריך (לחץ למעבר מהיר) |
פרק 1 | |
פרק 2 | |
פרק 3 | |
פרק 4 | |
פרק 5 | |
פרק 6 | |
פרק 7 | |
פרק 8 | |
פרק 9 | |
פרק 10 | |
פרק 11 | פרוצדורה וטקטיקה (חלק ב'): תלונות שווא, החלפת עו"ד וניהול המשבר |
מבוא: המאבק בין החלוק הלבן לבין הצדק המשפטי
מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת המתקדמות בעולם אך בתוך המנגנון האדיר הזה של בתי חולים קופות חולים ורופאים פרטיים מתרחשות מדי יום טעויות קריטיות שמשנות חיים. רשלנות רפואית היא אולי התחום המורכב ביותר בעולם המשפט הישראלי. זהו המפגש הנפיץ שבין הרפואה שאינה מדע מדויק לבין המשפט הדורש הוכחות חותכות. הלקוח שנכנס למשרדנו לרוב מגיע שבור פיזית ונפשית. הוא סמך על הרופא בעיניים עצומות וכעת הוא עומד מול שוקת שבורה כשהוא מבין שהיד שהייתה אמורה לרפא אותו היא זו שגרמה לו לנזק בלתי הפיך.
בשנת 2026 תביעות רשלנות רפואית אינן מתנהלות כפי שהתנהלו בעבר. הטכנולוגיה הרפואית התיעוד הדיגיטלי והפסיקה המתעדכנת של בית המשפט העליון יצרו סטנדרטים חדשים של זהירות. לא כל ניתוח שנכשל הוא רשלנות ולא כל אבחנה שגויה מזכה בפיצוי. כדי לנצח בקרב הזה דרוש יותר מאשר "צדק". דרושה הבנה מעמיקה של הפרוטוקולים הרפואיים יכולת ניתוח של הרשומות וחיבור אסטרטגי בין המחדל הרפואי לבין הנזק שנגרם בפועל. במדריך המקיף שלפניכם, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, נפרק את עולם הרשלנות הרפואית לגורמים נסביר מתי יש לכם "קייס" מנצח ואיך הופכים את הכאב לפיצוי כספי שיבטיח את עתידכם ואת עתיד המשפחה שלכם.
יסודות העוולה: משולש הראיות בתביעות רשלנות
כדי לזכות בתביעת רשלנות רפואית בישראל לא מספיק להראות שנגרם נזק. הנזק הוא רק הצלע השלישית במשולש. על התובע (הניזוק) מוטל נטל ההוכחה להראות את התקיימותם של שלושה יסודות מצטברים המוכרים כ"עוולת הרשלנות" בפקודת הנזיקין. כישלון בהוכחת אחד מהם ימוטט את התביעה כולה כבניין קלפים.
1. ההתרשלות (Breach of Duty): מבחן הרופא הסביר
השאלה הראשונה שבית המשפט שואל היא האם הרופא סטה מסטנדרט ההתנהגות המקובל? החוק אינו דורש מהרופא להיות "מלאך" או "קוסם" ואינו דורש הצלחה ב-100% מהמקרים. החוק דורש מהרופא לפעול כפי ש"רופא סביר" היה פועל באותן נסיבות.
אם הרופא פעל לפי הפרקטיקה המקובלת בזמן האירוע ועדיין נגרם נזק זו אינה רשלנות. אולם אם הרופא התעלם מתסמינים זועקים לא שלח לבדיקות חיוניות בחר בטכניקה ניתוחית מיושנת או לא התייעץ עם מומחה אחר כאשר היה צריך לעשות זאת הרי שהוא הפר את חובת הזהירות והתרשל. המבחן הוא אובייקטיבי ומקצועי ולא סובייקטיבי.
2. הנזק (Damage): אין פיצוי ללא פגיעה מוכחת
רשלנות ללא נזק אינה עילת תביעה בנזיקין (למעט חריגים נדירים של פגיעה באוטונומיה). גם אם הרופא היה רשלן בצורה מחרידה (למשל נתן תרופה לא נכונה) אך למזלכם לא קרה לכם כלום לא תוכלו לקבל פיצוי משמעותי. הנזק יכול להיות פיזי (נכות צמיתה כאב וסבל קיצור תוחלת חיים) או נפשי. תפקידנו הוא לכמת את הנזק הזה למספרים: כמה כסף הפסדתם בגלל אובדן כושר עבודה? כמה יעלה לכם סיעוד לכל החיים? כמה שווה הסבל שלכם?
3. הקשר הסיבתי (Causation): החוליה החסרה
זהו המוקש הגדול ביותר בתיקי רשלנות רפואית. עלינו להוכיח בצורה חד משמעית כי הרשלנות של הרופא היא זו שגרמה לנזק ולא מחלת הרקע של המטופל או "כוח עליון".
לדוגמה: אדם הגיע למיון עם כאבים בחזה שוחרר הביתה בטעות ומת למחרת מהתקף לב. האם יש רשלנות? כן. האם יש נזק? כן (מוות). אבל האם יש קשר סיבתי? בית החולים יטען: "ההתקף היה כל כך חמור שגם אם היינו מאשפזים אותו הוא היה מת". כדי לנצח נצטרך להוכיח שאבחון מוקדם היה מעלה את סיכויי ההישרדות שלו מעל 50%. זהו קרב של מומחים וסטטיסטיקה רפואית.
חובת הזהירות הקונקרטית: מתי הרופא "חייב" לנו?
מערכת היחסים בין רופא למטופל היא מערכת יחסים מיוחדת היוצרת "חובת זהירות מושגית" אוטומטית. כל רופא חב חובת זהירות כלפי מטופלו. השאלה המעניינת יותר היא חובת הזהירות הקונקרטית ב-2026.
הפסיקה הרחיבה בשנים האחרונות את החובה הזו. היום רופא לא יכול להסתפק בלהיות "טכנאי גוף". הוא חייב להיות "מנהל סיכונים".
חובת הזהירות כוללת היום גם את החובה לעדכן את המטופל בחידושים רפואיים להציע לו אלטרנטיבות טיפוליות (כולל רפואה פרטית) ולוודא שהמטופל הבין את ההשלכות. התעלמות מתלונות המטופל בטענה שהוא "היפוכונדר" או "לחץ נפשי" היא אחת העילות הנפוצות ביותר לתביעות כיום כאשר מתברר בדיעבד שהמטופל צדק והרופא היה שאנן.
רשלנות באבחון מול רשלנות בטיפול
נהוג לחלק את מקרי הרשלנות לשני סוגים עיקריים ולכל אחד מהם מאפיינים ראייתיים שונים:
1. רשלנות באבחון (Diagnosis Error):
המצב שבו הרופא מפספס את המחלה או מאבחן אותה באיחור ניכר. זה קורה הרבה באונקולוגיה (סרטן) קרדיולוגיה (לב) ונוירולוגיה (אירוע מוחי). הטענה שלנו היא לא שהרופא גרם למחלה אלא שהוא מנע מהמטופל את "סיכויי ההחלמה". אבחון סרטן בשלב 1 מאפשר 90% ריפוי. אבחון בשלב 4 מותיר 10%. הפער הזה (אובדן סיכויי ההחלמה) הוא הנזק בר הפיצוי.
2. רשלנות בטיפול (Treatment Error):
המצב שבו האבחנה הייתה נכונה אך הביצוע היה כושל. דוגמאות קלאסיות: פגיעה באיבר שכן במהלך ניתוח השארת גוף זר (פד) בבטן המטופל מתן מינון שגוי של תרופה או זיהום בבית החולים שלא טופל בזמן. כאן ההוכחה היא בדרך כלל "קלה" יותר שכן הנזק הוא ישיר ומיידי הנובע מפעולה אקטיבית של הצוות הרפואי.
טבלה 1: מפת הדרכים המשפטית | האם יש לכם קייס?
טבלה זו מסייעת ללקוח לבצע סינון ראשוני ולהבין האם המקרה שלו נופל להגדרת הרשלנות.
המרכיב המשפטי | מתי זה נחשב ל"טעות סבירה" (אין פיצוי) | מתי זו רשלנות רפואית מובהקת (יש פיצוי) |
שיקול דעת רפואי | הרופא בחר בשיטת טיפול מקובלת אחת מתוך שתיים אך הטיפול נכשל. | הרופא בחר בשיטת טיפול מיושנת המנוגדת לפרקטיקה או לא ביצע בדיקות חובה לפני ההחלטה. |
התוצאה (הנזק) | סיבוך מוכר וידוע של הניתוח שהמטופל הוזהר לגביו מראש (למשל זיהום). | פגיעה באיבר בריא שאינו קשור לניתוח או נזק שנובע מחוסר מיומנות טכנית של המנתח. |
תיעוד רפואי | התיק הרפואי מלא ומתעד את השיקולים וההחלטות בזמן אמת. | התיק הרפואי חסר נעלם או שוכתב בדיעבד ("נזק ראייתי") המעביר את נטל ההוכחה לרופא. |
הסכמה מדעת | המטופל חתם על טופס לאחר שקיבל הסבר מפורט על הסיכונים והחלופות. | המטופל הוחתם "על הדרך" בדרך לחדר הניתוח ללא הסבר אמיתי על הסיכונים המהותיים. |
[ 🚑 נפגעתם בטיפול רפואי? אל תישארו עם הכאב לבד ]
הזמן הוא גורם קריטי בתביעות רשלנות רפואית.
תיעוד נעלם, זיכרון מטשטש, וההתיישנות דופקת בדלת.
אם אתם חושדים שטיפול רפואי כושל גרם לכם או ליקירכם לנזק, אתם חייבים בדיקה משפטית מקצועית עכשיו.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו עובדים עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל כדי לתת לכם תשובה ברורה: האם הייתה רשלנות?
הרשומה הרפואית והתיישנות | הסודות שבתוך התיק הרפואי ומתי נסגרת הדלת
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 2 מתוך 11
נושא: דיני ראיות ופרוצדורה רפואית
4. הקופסה השחורה: כוחה המוחלט של הרשומה הרפואית
בכל תביעת רשלנות רפואית המסמך החשוב ביותר אינו כתב התביעה אלא התיק הרפואי המלא. החוק בישראל (חוק זכויות החולה) מחייב כל מוסד רפואי לתעד בכתב ובזמן אמת כל פעולה רפואית שנעשתה במטופל. התיעוד הזה חייב לכלול את האבחנות ההחלטות הטיפוליות התרופות שניתנו וההסברים שסופקו למטופל. עבור עורך הדין התיק הרפואי הוא "זירת הפשע". אנחנו סורקים אותו כמו בלשים ומחפשים את מה שכתוב בו וחשוב מכך את מה שלא כתוב בו.
במשפט הישראלי התבסס הכלל הברזל: "לא נרשם משמע לא נעשה". אם הרופא טוען בבית המשפט שהוא ביצע בדיקה פיזיקלית מקיפה או שהסביר למטופל על הסיכונים בניתוח אך הדבר אינו מופיע ברשומה הרפואית, בית המשפט יקבע עובדתית שהפעולה לא בוצעה. הזיכרון של הרופא אינו רלוונטי מול הנייר הריק. זהו יתרון טקטי אדיר לתובע. רופאים רבים עמוסים בעבודה נוטים "לחפף" ברישום ובדיוק שם אנחנו תופסים אותם. הרישום החסר הוא לעיתים קרובות המפתח לניצחון בתיק כולו שכן הוא מעיד על התנהלות רשלנית ולא מסודרת לאורך כל הדרך.
5. נזק ראייתי (Evidentiary Damage): הנשק הגרעיני של התובע
מה קורה כאשר בית החולים "מאבד" את התיק הרפואי או כאשר הרישומים חלקיים ומקוטעים? במבט ראשון נדמה שזו בעיה של התובע שכן אין לו איך להוכיח את טענותיו. אולם הפסיקה הישראלית הפכה את הקערה על פיה ויצרה את דוקטרינת "הנזק הראייתי". העיקרון הוא פשוט וצודק: אם הרשלנות של המוסד הרפואי בשמירה על הרישומים גרמה לכך שלתובע אין אפשרות לדעת מה קרה בזמן הטיפול המוסד הרפואי הוא זה שישלם את המחיר.
הסנקציה על גרימת נזק ראייתי היא דרמטית: העברת נטל ההוכחה.
במשפט רגיל התובע צריך להוכיח שהרופא התרשל ("המוציא מחברו עליו הראיה"). אך אם חסר רישום מהותי נטל ההוכחה עובר לכתפי הרופא או בית החולים. עכשיו הם אלו שצריכים להוכיח שהם לא התרשלו. זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית עבורם להוכיח שלא הייתה רשלנות כשאין להם מסמכים לגבות זאת. במקרים רבים עצם היעדר הרישום מוביל לקבלת התביעה במלואה. לכן אובדן תיק רפואי הוא לעיתים "מתנה" משפטית גדולה יותר מאשר התיק עצמו.
6. מרוץ נגד הזמן: חוקי ההתיישנות ברשלנות רפואית
אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שאנו נתקלים בהן במשרד היא של לקוחות שמגיעים אלינו עם תיק מנצח ומוצדק אך נאלצים להידחות על הסף כי "השעון נגמר". חוק ההתיישנות הוא אכזרי וקשיח. ככלל תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית עומדת על 7 שנים מיום האירוע. אם עברו 7 שנים ויום מהניתוח הרשלני דלתות בית המשפט ננעלות בפניכם לתמיד גם אם הנזק הוא עצום ומוכח.
אולם לכלל ה-7 שנים ישנם חריגים חשובים שיכולים להציל תיקים "אבודים":
קטינים: עבור ילדים שנפגעו (למשל רשלנות בלידה או בילדות) מרוץ ההתיישנות מתחיל רק כשהם מגיעים לגיל 18. כלומר לקטין יש זכות להגיש תביעה עד הגיעו לגיל 25 (18 + 7). הורים רבים אינם מודעים לכך וחושבים שאם הילד בן 10 והמקרה קרה בלידה זה אבוד. ההיפך הוא הנכון.
כלל הגילוי המאוחר (סעיף 8): אם המטופל לא ידע ולא יכול היה לדעת שיש קשר בין הנזק שלו לבין הטיפול הרפואי (למשל גילה רק אחרי 5 שנים שהכאבים נובעים מ"פד" שנשכח בבטן) מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מיום הגילוי. חריג זה מאפשר לעיתים להגיש תביעות גם 10 שנים אחרי הטיפול אך הנטל להוכיח את אי-הידיעה הוא כבד ודורש מומחיות משפטית.
7. הארכיון הדיגיטלי ב-2026: אין יותר "התיק הלך לאיבוד"
בעבר בתי חולים יכלו לטעון בקלות שתיק נייר "נרטב בהצפה" או "אבד בארכיון". בשנת 2026 הטענה הזו כמעט ולא מתקבלת. מערכת הבריאות בישראל עברה דיגיטציה מלאה. כל מרשם כל צילום רנטגן וכל סיכום ביקור נשמרים בענן מאובטח ובמערכות ה"איתן" וה"נמר" של קופות החולים. המשמעות היא שהמידע קיים והוא נגיש.
כחלק מההכנה לתביעה אנו מפעילים צווים לקבלת "לוגים" (יומני פעילות) של המערכת הממוחשבת. אנו יכולים לראות בדיוק מתי הרופא נכנס לתיק האם הוא שינה רישום בדיעבד (עבירה חמורה של זיוף רשומה) והאם התיעוד אותנטי. היכולת הטכנולוגית הזו חושפת ניסיונות טיוח שבעבר היו מצליחים ומחזקת משמעותית את מעמדו של התובע.
טבלה 2: מתי מתיישנת התביעה שלי? | מדריך הצלה לנפגעים
טבלה זו היא קריטית לכל אדם ששוקל לתבוע. היא מציגה את הדד-ליין האחרון בהתאם לסוג הנפגע.
סוג הנפגע / המקרה | מועד התחלת הספירה (7 השנים) | המועד האחרון להגשת תביעה (הדד-ליין) | הערות אסטרטגיות |
בגיר (מעל גיל 18) | מיום האירוע הרשלני (הניתוח/הטיפול). | 7 שנים מיום האירוע. | אסור לחכות לרגע האחרון. איסוף החומר לוקח זמן. |
קטין (מתחת לגיל 18) | מיום הגיעו לגיל 18 (ההתיישנות "מוקפאת" בילדות). | יום הולדת 25 של הנפגע. | ההורים יכולים לתבוע בשמו גם קודם אך זכותו העצמאית נשמרת. |
גילוי מאוחר (נזק נסתר) | מהיום שבו התגלה הנזק או הקשר הסיבתי לרשלנות. | 7 שנים מיום הגילוי (אך לא יאוחר מ-10 שנים מהאירוע). | מחייב הוכחה חזקה שלא ניתן היה לגלות את הנזק קודם לכן. |
פסול דין (ליקוי שכלי/נפשי) | כל עוד האפוטרופוס לא ידע או כל עוד המצב נמשך. | תקופה מורחבת ולעיתים ללא התיישנות כלל. | רלוונטי מאוד במקרים של רשלנות שגרמה לנזק מוחי קשה. |
[ ⏳ השעון מתקתק לרעתכם ]
עברו 6 שנים מהניתוח? הילד מתקרב לגיל 25?
אל תגידו "יהיה בסדר". בעוד רגע התיק שלכם שווה אפס.
חוק ההתיישנות לא סולח ולא מחכה לאף אחד.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו יודעים לעצור את השעון ולהגיש תביעות בזק כדי להציל את הזכויות שלכם לפני שיהיה מאוחר מדי.
רשלנות בהריון ולידה: הטרגדיה של "הולדה בעוולה" | המדריך להורים לילדים עם צרכים מיוחדים
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 3 מתוך 11
נושא: הולדה בעוולה ומיילדות
8. כשחלום ההורות הופך למאבק הישרדות: המושג "הולדה בעוולה"
אין שמחה גדולה יותר מלידת תינוק אך אין שבר גדול יותר מהגילוי שהתינוק סובל ממום קשה תסמונת גנטית נדירה או פגיעה מוחית בלתי הפיכה. השאלה הראשונה והמייסרת שכל הורה שואל את עצמו היא "איך לא ראו את זה?". בעידן של שנת 2026 הרפואה יודעת לזהות כמעט כל פגם בעובר עוד בשלבים המוקדמים של ההריון. הטכנולוגיה קיימת המכשירים משוכללים והידע הגנטי הוא אינסופי. לכן כאשר נולד ילד עם מום שלא אובחן ברוב המוחלט של המקרים לא מדובר ב"גזירת גורל" אלא במחדל אנושי.
המושג המשפטי השולט בתחום זה נקרא "הולדה בעוולה". חשוב לדייק: הילד עצמו אינו תובע על כך שנולד (בית המשפט קבע שחיים עם מוגבלות עדיפים על אי חיים). התובעים הם ההורים. עילת התביעה היא שנשללה מהם "זכות הבחירה". הטענה היא פשוטה וכואבת: "אם הרופא היה עושה את עבודתו נאמנה ומגלה לנו שהעובר סובל ממום היינו בוחרים להפסיק את ההריון ולמנוע את הסבל". הפיצוי במקרים אלו נועד לכסות את כל ההוצאות העודפות של גידול הילד לכל ימי חייו: מטפלים סיעודיים חינוך מיוחד טיפולים רפואיים התאמת דיור ואובדן השתכרות של ההורים. אלו תיקים המסתכמים בפיצויים של מיליוני שקלים.
9. שדה המוקשים של מעקב ההריון: סקירות גנטיקה ואולטרסאונד
רשלנות בהריון יכולה להתרחש בכל אחד משלבי המעקב אך ישנן שתי נקודות תורפה עיקריות שבהן מתרחשים רוב הפספוסים:
בדיקות האולטרסאונד (סקירת מערכות)
רופאים רבים מבצעים את סקירת המערכות המוקדמת והמאוחרת בצורה "סרט הנע". הם בודקים את האיברים הגדולים (לב מוח גפיים) ומסמנים "וי" בטופס. הרשלנות מתגלה כאשר הרופא לא הקדיש מספיק זמן לבדיקה או התעלם מסימנים מחשידים קטנים (כמו "סימנים רכים") שהיו צריכים להדליק נורה אדומה. בשנת 2026 עם מכשירי אולטרסאונד ברזולוציית-על פספוס של מום בלב חסר באצבעות או מבנה מוח לא תקין נחשב ברוב המקרים לסטייה מסטנדרט הזהירות הסביר.
הייעוץ הגנטי (המהפכה של הצ'יפ והאקסום)
הגנטיקה עשתה קפיצת מדרגה עצומה. בעבר הסתפקו בבדיקת מי שפיר רגילה (קריוטיפ). היום הסטנדרט הרפואי מחייב להציע להורים בדיקות מתקדמות כמו "צ'יפ גנטי" (CMA) המזהה חוסרים מזעריים בכרומוזומים או ריצוף אקסום (Exome) הממפה את כל הגנים. רשלנות נפוצה היא של רופאים או יועצים גנטיים שלא הסבירו להורים על קיומן של הבדיקות הללו או לא שלחו אליהן גם כשהיו אינדיקציות (כמו גיל מבוגר או ממצאים באולטרסאונד). אם הילד נולד עם תסמונת שהייתה מתגלה בצ'יפ גנטי והרופא לא הציע את הבדיקה, הוא אחראי לנזק.
10. רשלנות בחדר הלידה: שיתוק מוחין (CP) ומצוקה עוברית
סוג אחר לגמרי של רשלנות מתרחש ב"זמן פציעה" בחדר הלידה עצמו. כאן לא מדובר במום מולד אלא בתינוק בריא לחלוטין שנפגע במהלך הלידה והפך לנכה לכל החיים. התרחיש השכיח והטרגי ביותר הוא שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) כתוצאה מחוסר חמצן למוח (אספיקסיה).
במהלך הלידה העובר מחובר למוניטור. המוניטור הוא "קולו של העובר". הוא משדר לצוות הרפואי האם הדופק תקין או שיש מצוקה. רשלנות רפואית מתרחשת כאשר הצוות הרפואי (המיילדת או הרופא התורן):
מתעלם מסימני מצוקה במוניטור (ירידות דופק האטות).
מתעכב בביצוע ניתוח קיסרי דחוף כאשר המצוקה ברורה.
מתעקש על לידת ואקום או מלקחיים בצורה אגרסיבית ומסוכנת במקום לסיים את הלידה בניתוח.
משתמש בפיטוצין (זירוז לידה) בצורה לא מבוקרת הגורמת ללחץ חזק מדי על העובר.
במקרים אלו הילד נולד עם נזק מוחי בלתי הפיך. הפיצוי בתיקים אלו הוא מהגבוהים ביותר במשפט הנזיקין שכן הוא נועד להבטיח את איכות חייו של הילד למשך 80 שנה קדימה.
11. לידה שקטה ומוות עוברי: הכאב שאין לו מילים
תחום נוסף וכואב הוא מקרים שבהם הרשלנות מובילה למות העובר ברחם (לידה שקטה). לעיתים קרובות נשים מתלוננות על הפחתה בתנועות עובר מגיעות למיון ונשלחות הביתה עם "אקמול" או המלצה למנוחה רק כדי לגלות למחרת שאין דופק. במקרים אלו התביעה מתמקדת ב"קיצור תוחלת חיים" ובכאב והסבל העצומים של ההורים. בנוסף אנו תובעים על הנזק הנפשי שנגרם לאם שנאלצת לעבור תהליך לידה של עובר מת טראומה המותירה צלקות נפשיות קשות המחייבות פיצוי.
טבלה 3: תסריטי אימים בהריון ולידה | מתי הרופא אשם?
טבלה זו ממחישה להורים את ההבדל בין "גורל" לבין "רשלנות" בשלבים הקריטיים.
שלב ההריון/הלידה | המחדל הרפואי (הרשלנות) | הנזק הטיפוסי לילד/להורים | פוטנציאל הפיצוי הכספי |
מעקב הריון (סקירות) | הרופא לא ראה מום בלב או חסר בגפיים למרות שהמכשיר והתנוחה אפשרו זאת. | הולדה בעוולה: לידת ילד עם נכות פיזית קשה שהיה ניתן למנוע בהפסקת הריון. | גבוה מאוד. מיליוני שקלים לכיסוי צרכי הילד. |
ייעוץ גנטי | יועץ גנטי לא המליץ על בדיקת "צ'יפ גנטי" למרות ממצא מחשיד באולטרסאונד. | תסמונת גנטית נדירה או פיגור שכלי שהיו מתגלים בבדיקה פשוטה. | גבוה מאוד. מימון מלא לחינוך מיוחד וסיעוד. |
חדר לידה (ניטור) | התעלמות מירידות דופק במוניטור ואיחור בחילוץ העובר (קיסרי). | שיתוק מוחין (CP) כתוצאה מחוסר חמצן (תשניק). הילד נותר סיעודי. | מפלצתי. תיקים אלו חוצים לעיתים את רף ה-10 מיליון ש"ח. |
לידת מכשירים (ואקום) | ביצוע ואקום בצורה רשלנית או ללא אינדיקציה מתאימה שגרמה לפרע כתפיים. | שיתוק על שם ארב (Erb's Palsy): פגיעה בעצבי היד של התינוק המותירה יד משותקת. | בינוני-גבוה. תלוי בחומרת הנכות ביד. |
[ 🧸 הילד שלכם זקוק לעתיד בטוח ]
גידול ילד עם צרכים מיוחדים הוא אתגר כלכלי אדיר.
אם המום של הילד שלכם היה יכול להתגלות בהריון, או אם הלידה הסתבכה בגלל איחור של הצוות, מגיע לכם פיצוי שיבטיח את עתידו.
אנחנו במשרד ליעוז בלסיאנו נלחמים כדי שהילד שלכם יקבל את הטיפול הטוב ביותר שהכסף יכול לקנות, לכל החיים.
אל תוותרו על הזכויות שלו.
ניתוחים אלקטיביים ורפואת יופי: כשהחלום הופך לסיוט | פלסטיקה עיניים ושיניים
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 4 מתוך 11
נושא: רפואה אסתטית וניתוחים מבחירה
12. "נכנס בריא יצא נכה": סטנדרט הזהירות המוחמר ברפואה אלקטיבית
תביעות רשלנות רפואית בניתוחים אלקטיביים (ניתוחים מבחירה שאינם דחופים) שונות במהותן מניתוחי חירום. כאשר אדם נכנס לחדר ניתוח להצלת חייו בית המשפט נוטה להיות סלחן יותר כלפי טעויות שנעשו בלהט הרגע. אולם כאשר מדובר באדם בריא לחלוטין הבוחר לעבור ניתוח לשיפור איכות חייו או מראהו החיצוני (כגון ניתוח אף הגדלת חזה או הסרת משקפיים) המשוואה המשפטית משתנה דרמטית.
הפסיקה הישראלית קבעה כי בניתוחים אלו חובת הזהירות וחובת הגילוי הן בדרגה הגבוהה ביותר. הרופא אינו יכול להסתתר מאחורי טענות של "סיכון סביר". עליו להוכיח שההליך היה מושלם ושננקטו כל אמצעי הזהירות האפשריים. יתרה מכך חובת קבלת "הסכמה מדעת" היא רחבה הרבה יותר. הרופא חייב להסביר למטופל לא רק על הסיכונים הנפוצים אלא גם על סיכונים נדירים מאוד ואפילו על האפשרות שהתוצאה האסתטית לא תשביע רצון. אם הרופא הבטיח "אף מושלם" והתוצאה היא אף עקום אך מתפקד, זוהי עילה לתביעה בגין הפרת חוזה ומצג שווא רשלני.
13. רשלנות בניתוחים פלסטיים: בין אכזבה לעוולה
תחום הכירורגיה הפלסטית הוא כר פורה לתביעות אך יש להיזהר: לא כל תוצאה לא יפה היא רשלנות. כדי לזכות בתביעה עלינו להוכיח שהמנתח חרג מהפרקטיקה המקובלת. הכשלים הנפוצים ביותר המזכים בפיצוי הם: פגיעה עצבית וכריתת יתר: בניתוחי מתיחת פנים או עפעפיים מנתח לא מיומן עלול לפגוע בעצב הפנים ולגרום לשיתוק או עיוות קבוע בהבעה. נמק ואובדן רקמה: בניתוחי חזה או מתיחת בטן פגיעה באספקת הדם עלולה לגרום לנמק של הפטמה או של העור. זהו סיבוך קשה המעיד פעמים רבות על טכניקה ניתוחית אגרסיבית מדי. צלקות חריגות (קלואיד): אמנם צלקת היא חלק מכל ניתוח אך מיקום לא נכון של החתך או תפירה רשלנית היוצרת צלקת בולטת ומכערת במקום שבו הובטח "מראה טבעי" עשויים להיחשב לרשלנות במיוחד אם לא נערך תיאום ציפיות מתאים לגבי סוג העור של המטופל.
14. רשלנות בניתוחי עיניים בלייזר: העיוורון שבחירה
תעשיית הסרת המשקפיים בלייזר מגלגלת מיליארדים אך היא טומנת בחובה סיכונים משמעותיים. הרשלנות המרכזית בתחום זה היא לא בלייזר עצמו אלא בשלב הסינון וההתאמה.
ישנם מטופלים שאסור להם לעבור את הניתוח מלכתחילה. למשל מטופלים עם קרנית דקה מדי או עם נטייה למחלת הקרטוקונוס (עיוות של הקרנית). רופא שמונע משיקולים כלכליים ומתעלם מסימני אזהרה בבדיקות הטופוגרפיה של העין ומנתח מטופל כזה הוא רשלן פושע. התוצאה יכולה להיות אקזיה (הידקקות הקרנית) יובש קיצוני ואף צורך בהשתלת קרנית כדי להציל את הראייה. בתי המשפט פוסקים פיצויים גבוהים מאוד במקרים אלו שכן מדובר באדם צעיר שראייתו נהרסה במו ידיו של המנתח.
15. רשלנות בטיפולי שיניים: שתלים שיקום פה ונזק עצבי
רשלנות דנטלית היא התחום הנפוץ ביותר בתביעות נזיקין כמותית. רופאי שיניים רבים מבצעים טיפולי שיקום מורכבים (שתלים הרמות סינוס) ללא מיומנות מתאימה של מומחה פה ולסת.
הנזקים הקלאסיים כוללים:
פגיעה בעצב הטריגמינלי: החדרת שתל עמוק מדי בלסת התחתונה הפוגעת בתעלה העצבית וגורמת לנימול תמידי ("פרסטזיה") בשפה ובסנטר. זוהי פגיעה קשה באיכות החיים המזכה בפיצוי משמעותי.
טיפול יתר (Over-Treatment): רופאים הממליצים על עקירת שיניים בריאות והחלפתן בשתלים יקרים רק כדי להגדיל רווחים. אנו מוכיחים זאת באמצעות מומחים המראים שניתן היה להציל את השיניים בטיפול שמרני.
כישלון שתלים סדרתי: תכנון לקוי של השיקום הגורם לכך שהשתלים לא מחזיקים מעמד נופלים או גורמים לספיגת עצם מואצת.
טבלה 4: המחירון של היופי והבריאות | נזקים אלקטיביים
טבלה זו מרכזת את הכשלים הספציפיים ברפואה הפרטית ומסבירה למה הם שווים כסף.
סוג הניתוח/הטיפול | הכשל הרשלני הנפוץ (הטעות) | הנזק למטופל (התוצאה) | טענת ההגנה הנפוצה והפרכתה |
ניתוח אף / חזה | כריתת יתר של סחוס או פגיעה באספקת דם לפטמה. | עיוות אסתטי קשה קשיי נשימה או נמק (מות הרקמה). | ההגנה: "זה סיכון ידוע". התשובה: זה סיכון הנובע מחוסר מיומנות ולא מסטטיסטיקה. |
הסרת משקפיים בלייזר | ניתוח של מועמד שאינו מתאים (קרנית דקה/קרטוקונוס). | פגיעה בלתי הפיכה בראייה יובש כרוני וצורך בהשתלת קרנית. | ההגנה: "המטופל רצה מאוד". התשובה: תפקיד הרופא לסרב למטופל כשהסיכון גבוה. |
השתלות שיניים | החדרת שתל לתעלת העצב בלסת התחתונה. | אובדן תחושה תמידי (נימול) בשפה ובסנטר ריור בלתי נשלט. | ההגנה: "פגענו בעצב בטעות". התשובה: עם צילום CT תקין ותכנון נכון אסור לפגוע בעצב. |
שאיבת שומן | שאיבה לא אחידה או פגיעה באיברים פנימיים (נדיר אך קטלני). | שקעים בעור ("גלים") או זיהום מסכן חיים (תסחיף). | ההגנה: "תוצאה אסתטית סובייקטיבית". התשובה: סטייה מסטנדרט סביר של תוצאה. |
[ 👄 הבטיחו לכם חיוך מושלם ונשארתם עם כאב? ]
נכנסתם לטיפול כדי להרגיש טוב יותר עם עצמכם, ויצאתם עם נזק.
זו לא "סתם חוסר מזל". זו הפרה בוטה של האמון שלכם.
ברפואה אלקטיבית, הרופא חייב להיות כמעט מושלם. אם הוא טעה, הוא צריך לשלם.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו יודעים להבדיל בין חוסר שביעות רצון לבין רשלנות שמזכה בפיצוי של מאות אלפי שקלים.
המירוץ נגד הזמן: רשלנות באבחון סרטן ומחלות קשות | כשהאיחור הופך לקטלני
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 5 מתוך 11
נושא: אונקולוגיה, קרדיולוגיה ורפואה דחופה
16. הדוקטרינה של "אובדן סיכויי החלמה": המתמטיקה של החיים והמוות
בתביעות רשלנות באבחון (Delayed Diagnosis) אנחנו מתמודדים עם אתגר משפטי ייחודי. הרי הרופא לא "הדביק" את המטופל בסרטן ולא גרם לסתימה בעורקים. המחלה היא גזירת גורל. אז על מה תובעים? התשובה המשפטית היא גזילת הסיכוי.
כאשר רופא מתרשל ומאבחן גידול סרטני באיחור של שנה הוא בעצם גוזל מהמטופל את האפשרות להילחם במחלה כשהיא עוד הייתה קטנה וניתנת לריפוי.
בתי המשפט פיתחו נוסחה מתמטית לחישוב הפיצוי הנקראת "אובדן סיכויי החלמה".
לדוגמה: אם המטופלת הייתה מאובחנת בזמן (בשלב 1) סיכויי ההישרדות שלה היו 90%. בגלל הרשלנות המחלה התגלתה בשלב 4 וסיכויי ההישרדות צנחו ל-20%. הפער הזה של 70% הוא הנזק בר הפיצוי. בתיקים אלו אנו מגישים חוות דעת אונקולוגית המפרטת בדיוק סטטיסטי מה היה קורה "לו" האבחון היה נעשה בזמן. הפיצוי נפסק בהתאם לאחוזים הללו ומתורגם למיליוני שקלים עבור קיצור תוחלת החיים ואובדן ההשתכרות בשנים האבודות.
17. רשלנות באבחון סרטן: הסימנים שהיו שם כל הזמן
הסרטן הוא האויב הערמומי ביותר אך לרפואה המודרנית יש כלי נשק יעילים נגדו בתנאי שמשתמשים בהם. רוב תביעות הרשלנות באונקולוגיה נובעות משאננות רפואית או היצמדות לסטטיסטיקה יבשה במקום למטופל שמול העיניים.
סרטן השד: זוהי המחלה השכיחה ביותר בתביעות רשלנות. הכשל הנפוץ הוא התעלמות מתלונה של אישה צעירה על גוש בשד בטענה ש"את צעירה מדי לסרטן" ושליחתה הביתה ללא בדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה. כאשר הגוש מתגלה לבסוף כסרטני והוא כבר שלח גרורות לבלוטות הלימפה הרשלנות זועקת לשמיים.
סרטן המעי הגס: התעלמות מסימני אזהרה כמו אנמיה (חוסר ברזל) אצל גברים או נשים בגיל המעבר או דימום רקטלי המיוחס בטעות לטחורים ללא ביצוע קולונוסקופיה.
סרטן העור (מלנומה): אי שליחת שומות חשודות לביופסיה או הסתכלות שטחית בלבד. מלנומה הוא סרטן אגרסיבי שבו כל חודש של איחור הוא קריטי.
18. רשלנות בחדר מיון: התקפי לב ואירועים מוחיים (CVA)
חדר המיון הוא המקום שבו ההחלטות צריכות להתקבל בשניות ומחיר הטעות הוא מיידי.
הלב השבור: מטופלים רבים (ובעיקר נשים) המגיעים עם תסמינים "לא קלאסיים" של התקף לב כמו צרבת בחילות או כאב בלסת משוחררים הביתה עם אבחנה של "חרדה" או "בעיות עיכול". אם הרופא לא ביצע אק"ג ובדיקת אנזימים בלב (טרופונין) ושחרר את המטופל שמת לאחר מכן מדום לב, זוהי רשלנות רפואית מובהקת.
המוח והחלון הטיפולי: באירוע מוחי (שבץ) ישנו מושג שנקרא "חלון ההזדמנויות". אם מזהים את השבץ בתוך 3-4.5 שעות ניתן לתת תרופה ממיסת קרישים (tPA) או לבצע צנתור מוח ולמנוע נכות קשה. רשלנות מתרחשת כאשר הצוות מתעכב בביצוע CT ראש מפרש לא נכון את הסימנים (כמו חולשה ביד או דיבור מבולבל) ומפספס את חלון הזמן. התוצאה היא אדם שנשאר סיעודי לכל חייו למרות שיכול היה לצאת על הרגליים.
19. הטעות הפתולוגית: כשהמעבדה טועה
לפעמים הרופא המטפל בסדר אבל המעבדה טועה. ביופסיה שנלקחה נשלחת למכון הפתולוגי ושם הפתולוג מסתכל במיקרוסקופ וקובע: "שפיר" או "ממאיר".
טעות בפענוח הביופסיה היא אירוע קטסטרופלי.
אם הפתולוג כתב "שפיר" בטעות המטופל הולך הביתה רגוע בזמן שהסרטן מתפשט בגופו ללא טיפול.
אם הפתולוג כתב "ממאיר" בטעות המטופל עלול לעבור כריתת איברים וטיפולי כימותרפיה קשים ומיותרים לחלוטין.
בתביעות אלו אנו שולחים את הדגימות המקוריות (הסליידים) לבדיקה מחודשת אצל מומחה על מטעמנו. אם המומחה שלנו רואה בבירור את התאים הסרטניים שהפתולוג המקורי פספס הדרך לפיצוי סלולה.
טבלה 5: מחיר האיחור | כמה שווה הזמן שלכם?
טבלה זו מדגימה את הקשר הישיר בין הזמן שאבד לבין גובה הפיצוי.
המחלה / האירוע | הטעות הנפוצה (המחדל) | המשמעות הרפואית של האיחור | הבסיס לפיצוי משפטי (הנזק) |
סרטן השד | מישוש ידני בלבד ללא הדמיה (ממוגרפיה/US) לאישה עם גוש. | המעבר משלב 1 (מקומי) לשלב 3-4 (גרורתי). | אובדן סיכויי החלמה. הפיצוי מחושב לפי הפער באחוזי ההישרדות (למשל 80% שנמחקו). |
התקף לב (MI) | שחרור ממיון עם אבחנה של "צרבת" או "כאב שרירים" ללא בדיקת אנזימים. | נזק בלתי הפיך לשריר הלב (אי ספיקת לב) או מוות. | פגיעה תפקודית מלאה. אובדן כושר עבודה וקיצור תוחלת חיים משמעותי. |
אירוע מוחי (שבץ) | עיכוב בביצוע CT ראש ופספוס "חלון הזמן" לטיפול ממיס קרישים. | הפיכת אירוע חולף לנכות קשה (שיתוק צד, אובדן דיבור). | עלויות סיעוד לכל החיים. פיצוי המכסה מטפלים 24/7 ושיקום יקר. |
סרטן המעי הגס | התעלמות מירידה בהמוגלובין (אנמיה) אצל מבוגרים ואי ביצוע קולונוסקופיה. | התפתחות פוליפ שפיר לגידול סרטני פולשני. | רשלנות במניעה. הטענה היא שניתן היה למנוע את הסרטן לחלוטין ולא רק לרפא אותו. |
[ ⏱️ הגילוי המוקדם היה מציל חיים? ]
המשפט "חבל שלא באת קודם" הוא לא תשובה, הוא עילת תביעה.
אם אתם או יקירכם סובלים ממחלה קשה שהתגלתה מאוחר מדי, ייתכן שהכתובת הייתה על הקיר והרופאים בחרו להתעלם.
אנחנו יודעים לקרוא את התיק הרפואי לאחור, למצוא את הסימנים המוקדמים ולתרגם את הזמן האבוד לפיצוי כספי משמעותי למשפחה.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו נלחמים על הצדק שלכם גם בדיעבד.
רשלנות בניתוחים כירורגיים וזיהומים | כשחדר הניתוח הופך לזירת פשע
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 6 מתוך 11
נושא: כירורגיה אורתופדיה וזיהומים נרכשים
20. המיתוס של "הסכמה מדעת": חתימה על טופס אינה ויתור על רשלנות
לפני כל ניתוח המטופל נדרש לחתום על טופס "הסכמה מדעת" ארוך ומפחיד המפרט רשימה אינסופית של סיכונים אפשריים מוות ועד שיתוק. בתי החולים אוהבים לנופף בטופס הזה בבית המשפט ולטעון: "המטופל ידע שיש סיכון לפגיעה בעצב הוא חתם על זה ולכן אין לו עילת תביעה". חשוב להבהיר בצורה חד משמעית: הטופס אינו תעודת ביטוח לרשלנות.
הסכמה לסיכון משמעותה הסכמה לסיבוך שקורה למרות שהרופא עבד כמו שצריך. אף מטופל לא חותם על הסכמה לכך שהרופא יחתוך את העורק הלא נכון בגלל חוסר תשומת לב או ינתח את הרגל הבריאה בטעות. אם הנזק נגרם כתוצאה מסטייה של הרופא מסטנדרט הזהירות הסביר הטופס החתום לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. יתרה מכך אם ההחתמה נעשתה בלחץ זמן (במסדרון בדרך לניתוח) או תחת השפעת תרופות טשטוש אנו נטען לפגיעה באוטונומיה ונדרוש פיצוי גם אם הניתוח עצמו היה סביר מבחינה טכנית.
21. אורתופדיה וניתוחי עמוד שדרה: סנטימטר אחד של טעות
הכירורגיה האורתופדית ובעיקר ניתוחי עמוד שדרה הם "מכרות זהב" לתביעות רשלנות בשל הקרבה המסוכנת בין העצמות למערכת העצבים.
ניתוחי גב (פריצת דיסק/קיבוע): הטעות הקריטית ביותר היא ניתוח בגובה הלא נכון (למשל קיבוע חוליות L3-L4 במקום L4-L5) או החדרת בורג שחורג מהחוליה ולוחץ על חוט השדרה. התוצאה היא "תסמונת זנב הסוס" (Cauda Equina) המתבטאת באובדן שליטה על סוגרים ושיתוק ברגליים. אבחון וטיפול מאוחרים במצב זה הם רשלנות פושעת.
החלפת מפרקים (ברך/ירך): רשלנות נפוצה היא בחירת משתל במידה לא נכונה או מיקום לקוי של המשתל הגורם לאורך רגליים לא שווה ולצליעה תמידית וכאבים כרוניים המחייבים ניתוחי תיקון מורכבים.
22. "הדבר מדבר בעד עצמו": השארת גוף זר בבטן
זה נשמע כמו סצנה מסרט אימה אבל בשנת 2026 זה עדיין קורה בבתי חולים בישראל. מנתחים שוכחים בתוך גוף המטופל פדים (גזה) מחטים ואפילו מכשירים כירורגיים שלמים.
מבחינה משפטית המקרה הזה הוא "חלום" לתובע. סעיף 41 לפקודת הנזיקין מגדיר דוקטרינה הנקראת "הדבר מדבר בעד עצמו" (Res Ipsa Loquitur).
המשמעות היא שלא צריך להביא מומחה גדול כדי להוכיח שהייתה רשלנות. עצם העובדה שנמצא פד בבטן מוכיחה שהייתה רשלנות כי בנסיבות סבירות זה לא אמור לקרות. במצב כזה נטל ההוכחה מתהפך מיידית ובית החולים צריך להזיע כדי להסביר למה הוא לא אשם. ברוב המוחלט של המקרים התיקים הללו מסתיימים בפשרה מהירה וגבוהה כדי למנוע מבוכה ציבורית לבית החולים.
23. הרוצח השקט: זיהומים בבתי חולים (Hospital-Acquired Infections)
אחת הסוגיות המורכבות ביותר היא הידבקות בחיידקים עמידים בתוך בית החולים. בתי החולים טוענים תמיד: "חיידקים יש בכל מקום זה סיכון ידוע". אבל אנחנו לא מקבלים את הטענה הזו.
יש הבדל בין זיהום אקראי לבין זיהום שנבע מהיגיינה ירודה.
אם המטופל נדבק בחיידק אלים בניתוח "נקי" (כמו ניתוח עיניים או אורתופדיה) הסבירות לרשלנות היא גבוהה. אנו בודקים האם הופרו נהלי סטריליזציה האם המטופל שכב ליד חולה מדבק ללא בידוד והאם הצוות הרפואי הקפיד על רחיצת ידיים. בנוסף רשלנות נפוצה היא באבחון המאוחר של הזיהום. התעלמות מעליית חום או מדדי דלקת (CRP) אחרי ניתוח ושחרור המטופל הביתה עם "אלח דם" (ספסיס) היא עילה חזקה לתביעה על הנזקים הקשים שנגרמו מהזיהום שהתפשט.
24. רשלנות בהרדמה: כשלא מתעוררים או מתעוררים מוקדם מדי
רופא המרדים הוא ה"טייס" של הניתוח. הטעויות שלו הן בדרך כלל קטלניות או טראומטיות.
ערות בניתוח (Awareness): מצב סיוטי שבו המטופל משותק (בגלל משתקי שרירים) אך ער לחלוטין ומרגיש את הכאב מבלי יכולת לזוז או לצעוק. זהו נזק נפשי (פוסט טראומה) טהור ששווה פיצוי גבוה.
אינטובציה כושלת: החדרת צינור ההנשמה לקנה הנשימה בצורה רשלנית הגורמת לשבירת שיניים פגיעה במיתרי הקול או חמור מכך, החדרה לוושט במקום לקנה הגורמת לחנק ולנזק מוחי מחוסר חמצן.
טבלה 6: סיבוך או רשלנות? | איך מנפצים את קו ההגנה של בית החולים
טבלה זו עוזרת ללקוחותינו להבין האם הכאב שלהם הוא "חוסר מזל" או כסף על הרצפה.
סוג הניתוח/האירוע | טענת ההגנה הקלאסית ("זה סיבוך ידוע") | מתי זו רשלנות רפואית המזכה בפיצוי? |
ניתוח גב | "פגיעה בעצב היא סיכון שקיים בכל ניתוח עמוד שדרה". | כאשר הפגיעה נובעת מבורג שהוחדר עקום לתוך התעלה או מניתוח בגובה (חוליה) לא נכון. |
גוף זר (פד בבטן) | "האחיות ספרו פעמיים הייתה טעות אנוש". | תמיד רשלנות. אין שום הגנה משפטית להשארת ציוד בגוף המטופל. |
זיהום אחרי ניתוח | "המטופל הגיע עם חיידקים מהבית / החיידק עמיד". | כאשר הזיהום הוא בחיידק בית-חולים טיפוסי (כמו MRSA) והוכח כשל בסטריליזציה או איחור במתן אנטיביוטיקה. |
פגיעה במעי בניתוח | "הידבקויות בבטן הקשו על הניתוח הלפרוסקופי". | כאשר המנתח לא זיהה את הפגיעה במעי בזמן הניתוח וסגר את הבטן כשהתוכן דולף וגורם לזיהום קטלני. |
הרדמה | "למטופל היה קנה נשימה קשה לצנרור". | כאשר המרדים לא נערך מראש עם ציוד ל"נתיב אוויר קשה" למרות שידע על המבנה האנטומי. |
[ 🏥 הניתוח הצליח אבל החולה נשאר נכה? ]
אל תתנו להם להסתתר מאחורי "טופס ההסכמה".
אם נכנסתם לניתוח על הרגליים ויצאתם בכיסא גלגלים, או אם אתם סובלים מכאבים לא מוסברים מאז הניתוח, ייתכן שמשהו שם השתבש והוסתר מכם.
אנחנו יודעים להשיג את דוחות הניתוח, לפענח את כתב היד של המרדים ולגלות את האמת.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו הופכים את חדר הניתוח לשקוף עבורכם.
טעויות במתן תרופות ורשלנות רוקחית | כשהתרופה הופכת לרעל
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 7 מתוך 11
נושא: פרמקולוגיה, בטיחות הטיפול ואחריות רוקחית
25. שרשרת הטעויות הקטלנית: מהרופא המרשם ועד לרוקח המנפק
מתן תרופה הוא תהליך מורכב המערב מספר גורמים שכל אחד מהם משמש כ"שומר סף". כאשר מטופל מקבל את התרופה הלא נכונה או במינון הרעיל המשמעות היא שכל מנגנוני ההגנה כשלו.
הרופא: האחראי הראשון שצריך לבדוק התאמה למטופל.
המערכת הממוחשבת: בשנת 2026 התיק הרפואי הממוחשב אמור להקפיץ "התראת בטיחות" (Pop-up) אם יש התנגשות בין תרופות. התעלמות מהתראה זו היא רשלנות פושעת.
האחות: בבתי חולים היא זו שמזריקה בפועל. עליה לוודא את "חמשת הנכונים" (המטופל הנכון, התרופה הנכונה, המינון הנכון, הדרך הנכונה, הזמן הנכון).
הרוקח: בפסיקה הישראלית נקבע כי רוקח אינו "רובוט" או "מכונת ממתקים". יש לו אחריות מקצועית עצמאית. אם הוא מזהה מרשם במינון חריג וקיצוני חובתו לסרב לנפק אותו וליצור קשר עם הרופא. ניפוק עיוור של מרשם שגוי מטיל אחריות נזיקית כבדה גם על רשת הפארם.
26. המינון הקטלני: טעויות בחישוב ובנקודה העשרונית
הסיוט הגדול ביותר של כל הורה הוא מתן מינון יתר לתינוק או לילד. ילדים וקשישים רגישים במיוחד לשינויים במינון תרופתי.
טעות נפוצה ומחרידה היא בלבול במיקום הנקודה העשרונית. אם רופא התכוון לרשום 0.5 מ"ג (חצי מיליגרם) אך רשם בטעות 5.0 מ"ג (חמישה מיליגרם) המטופל מקבל מנה גדולה פי 10 מהמותר.
במקרים של תרופות כמו אינסולין (לסוכרת), מדללי דם (קומדין/אליקוויס) או כימותרפיה הטעות הזו היא קטלנית. היא גורמת לקריסת מערכות, דימום מוחי או היפוגליקמיה קשה המובילה לנזק מוחי. בבית המשפט אנו מוכיחים כי בדיקה פשוטה של משקל המטופל ותפקוד הכליות שלו הייתה מונעת את האסון.
27. ההתנגשות הכימית: אינטראקציה בין תרופות (Drug Interaction)
מטופלים רבים בישראל הם "חולים מורכבים" הנוטלים מספר רב של תרופות במקביל (פוליפרמסיה). הסכנה הגדולה היא ה"אפקט הקוקטייל". תרופה אחת יכולה לחזק או לבטל את הפעולה של תרופה אחרת.
הדוגמה הקלאסית: שילוב של מדללי דם (כמו וורפרין) יחד עם משככי כאבים מסוג NSAIDs (כמו וולטרן או נורופן) או אנטיביוטיקה מסוימת. השילוב הזה מעלה דרמטית את הסיכון לדימום פנימי בלתי נשלט בקיבה או במוח.
אם רופא המשפחה רשם תרופה חדשה מבלי לבדוק מה המטופל כבר לוקח אצל הקרדיולוג וגרם לדימום מוחי ,הוא התרשל. המערכת הממוחשבת יודעת לזהות את ההתנגשויות הללו והתעלמות מהן אינה מתקבלת כהגנה.
28. "הכתובת הייתה על הקיר": התעלמות מאלרגיה ידועה
אין רשלנות מקוממת יותר מאשר מתן תרופה למטופל שידוע כאלרגי אליה.
בכל תיק רפואי ישנה "מדבקה אדומה" (וירטואלית או פיזית) המציינת רגישויות: פניצילין, יוד, אספירין ועוד.
כאשר מטופל מגיע למיון או לניתוח והצוות הרפואי לא טורח לבדוק את הסטטוס האלרגי שלו ומזריק לו את החומר האסור התוצאה היא הלם אנפילקטי (Anaphylactic Shock).
זהו מצב חירום קיצוני של חנק וקריסת מערכות. אם המטופל שורד הוא עלול להישאר עם נזק מוחי מחוסר חמצן. במקרה כזה אין לרופא שום הגנה. העובדה שהאלרגיה הייתה רשומה בתיק הופכת את המקרה ל"רשלנות רבתי" המזכה בפיצוי מקסימלי ולעיתים אף בפיצוי עונשי.
טבלה 7: הטבלה המחזורית של הרשלנות | תרופות בסיכון גבוה
טבלה זו ממפה את התרופות המסוכנות ביותר ומסבירה איפה הצוות הרפואי נופל.
קבוצת התרופות | סוג הטעות הנפוץ (הרשלנות) | התוצאה הרפואית הקשה | האסטרטגיה המשפטית שלנו |
מדללי דם (נוגדי קרישה) | אי ביצוע מעקב בדיקות דם (INR) או שילוב עם תרופות נוגדות דלקת. | שטף דם מוחי (CVA המורגי) או דימום מסכן חיים במערכת העיכול. | הוכחה שהרופא לא ניטר את רמת הקרישה בדם המטופל לפי הפרוטוקול. |
אינסולין (סוכרת) | בלבול בין סוגי אינסולין (קצר טווח מול ארוך טווח) או טעות במינון. | היפוגליקמיה קשה (נפילת סוכר) הגורמת לאובדן הכרה ונזק מוחי צמית. | בדיקת התיעוד הסיעודי ומועדי ההזרקה מול מועדי הארוחות. |
כימותרפיה | חישוב מינון שגוי לפי שטח גוף (BSA) או מתן יתר (Overdose). | רעילות לבבית קריסת כליות ומוות בייסורים מיותרים. | מינוי אונקולוג מומחה לבדיקת הפרוטוקול הכימותרפי המקובל. |
אנטיביוטיקה (אמינוגליקוזידים) | מתן ממושך ללא ניטור תפקוד כליות ושמיעה. | אי ספיקת כליות (דיאליזה) וחירשות בלתי הפיכה. | טענה לרשלנות במעקב – אי ביצוע בדיקות דם לרמת התרופה (Drug Levels). |
משככי כאבים (אופיאטים) | רישום יתר של נרקוטיקה למטופלים בסיכון להתמכרות או דיכוי נשימתי. | התמכרות קשה, דום נשימה בשינה ומוות. | תביעה על היעדר מעקב והקלות הבלתי נסבלת של המרשמים. |
[ 💊 התרופה הייתה אמורה לרפא, לא להרוג ]
קיבלתם את הכדור הלא נכון? המינון היה כפול?
טעויות בתרופות הן שקטות אבל קטלניות. לעיתים הנזק לכליות או למוח מתגלה רק אחרי חודשים.
אל תניחו ש"זו תופעת לוואי". ייתכן שזו טעות אנוש שעלתה לכם בבריאות.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו בודקים כל מרשם וכל מיליגרם כדי לוודא שמי שרשם את הרעל, ישלם עליו.
רשלנות רופא המשפחה והקופה | שומר הסף שנרדם בשמירה
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 8 מתוך 11
נושא: רפואת משפחה, ילדים ואחריות מוסדית
29. "שומר הסף": האחריות העצומה של רופא המשפחה
רופא המשפחה (או רופא הילדים) הוא הדמות הרפואית החשובה ביותר במערכת הבריאות. הוא המנהל של התיק הרפואי שלכם. תפקידו אינו לדעת הכל אלא לחשוד בהכל. הוא ה"צומת" שדרכו עובר המטופל בדרך לרופא המומחה.
רשלנות של רופא משפחה היא מסוכנת במיוחד כי היא עוצרת את הבירור הרפואי עוד לפני שהתחיל. אם רופא המשפחה פוטר את המטופל ב"קח אקמול ותנוח" ולא שולח אותו למומחה או לבדיקת הדמיה הוא חורץ את גורלו.
בבית המשפט אנו נתקלים בטענת הגנה קבועה: "אני רק רופא כללי אני לא אונקולוג ולא קרדיולוג". הפסיקה דוחה את הטענה הזו שוב ושוב. חובתו של רופא המשפחה היא להיות בעל "מדד חשד" (Index of Suspicion) גבוה. עליו לחבר את הנקודות בין תלונות שונות של המטופל לאורך זמן ולהרים דגל אדום. התעלמות מתלונות חוזרות ונשנות של מטופל ("Doctor Shopping") היא אינדיקציה מובהקת לרשלנות.
30. הכלכלה של הרפואה: כשקופת החולים חוסכת על חשבונכם
בשנת 2026 הרפואה הציבורית נמצאת תחת לחץ תקציבי אדיר. קופות החולים מפעילות מנגנוני סינון נוקשים ומונחות לחסוך בבדיקות יקרות כמו MRI או CT. הרופא בשטח נמצא בניגוד עניינים: מצד אחד טובת החולה דורשת בדיקה ומצד שני הנהלת המחוז לוחצת עליו לא לבזבז "מכסות".
כאשר שיקול תקציבי גובר על שיקול רפואי זוהי רשלנות מוסדית.
אם רופא המשפחה סירב לתת לכם הפניה ("טופס 17") ל-MRI בטענה ש"זה יקר ואין צורך" ולבסוף התברר שהבדיקה הייתה יכולה לגלות את הגידול בזמן, הקופה אחראית לנזק. אנחנו יודעים לדרוש את הפרוטוקולים הפנימיים של הקופה ולהוכיח שההחלטה לא לשלוח לבדיקה נבעה מנהלים דרקוניים של חיסכון ולא משיקול דעת רפואי טהור. בתי המשפט מחמירים מאוד עם "רפואה כלכלית" שבאה על חשבון חיי אדם.
31. תופעת התיוג: "זה הכל בראש שלך"
אחת העוולות המקוממות ביותר ברפואת המשפחה היא "התיוג הפסיכולוגי". זה קורה בעיקר לנשים לקשישים ולמטופלים עם רקע של חרדה. המטופל מגיע עם תלונה פיזית אמיתית (כאב בחזה קוצר נשימה כאבי בטן) והרופא שמכיר את הרקע החרדתי שלו מסווג את התלונה מיד כ"התקף חרדה" או "מתח נפשי" מבלי לבצע בדיקה גופנית יסודית.
זוהי רשלנות באבחון המבוססת על דעה קדומה. הכשל כאן הוא לוגי ורפואי: גם לאדם חרדתי יכול להיות התקף לב. גם להיפוכונדר יכול להיות סרטן. הרופא חייב לשלול קודם כל את הסיבה הגופנית המסוכנת (Red Flag) ורק לאחר מכן לייחס את הסימפטומים לנפש. התעלמות מ"דגלים אדומים" כמו ירידה במשקל הזעות לילה או שינוי באופי הכאב בגלל תיוג המטופל כ"נודניק" היא עילה לתביעה המזכה בפיצויים גבוהים.
32. הסכנה הדיגיטלית: רשלנות ב"רפואה מרחוק" (Telemedicine)
המהפכה הדיגיטלית הפכה את הביקורים הווירטואליים (וידאו/צ'אט/טלפון) לסטנדרט. זה נוח ומהיר אבל זהו שדה מוקשים משפטי. רופא שמנסה לאבחן כאבי בטן דרך מצלמת זום מבלי למשש את הבטן ומבלי לבדוק סימנים חיוניים (לחץ דם דופק) לוקח הימור מסוכן.
בתי המשפט קבעו כי סטנדרט הזהירות בייעוץ מרחוק זהה לזה שבמרפאה. אם הרופא לא יכול להגיע לאבחנה וודאית דרך המסך חובתו להזמין את המטופל לבדיקה פרונטלית דחופה או להפנותו למיון. אסור לו לנחש.
מקרים של פספוס דלקת תוספתן (אפנדיציט) שהתפוצץ או דלקת ריאות שהסתבכה בגלל אבחון וירטואלי שטחי הם הנפוצים ביותר בתחום זה. בתיקים אלו אנו מציגים את תמלולי הצ'אט והקלטות השיחה כדי להוכיח שהרופא היה שאנן ופספס הזדמנות להציל את המטופל לו היה טורח לבדוק אותו פיזית.
טבלה 8: נורות האזהרה שרופא המשפחה פספס
טבלה זו עוזרת למטופל להבין בדיעבד היכן הייתה הטעות בשיקול הדעת של "שומר הסף".
התלונה של המטופל | האבחנה השגויה (התיוג) | האבחנה האמיתית (האסון) | הטעות המשפטית של הרופא |
כאבי ראש חזקים בבוקר והקאות | "מיגרנה" או "וירוס בטן" | גידול מוחי. | אי ביצוע בדיקת קרקעית עין ואי הפניה ל-CT ראש למרות "דגלים אדומים" (הקאות בוקר). |
כאבי גב מתמשכים שלא מגיבים לטיפול | "שריר תפוס" או "פריצת דיסק" | גרורות בעמוד השדרה (סרטן). | התעקשות על טיפול אורתופדי שמרני ללא בירור מעמיק של מקור הכאב אצל מטופל בסיכון. |
שיעול טורדני אצל מעשן | "ברונכיט" או "אסתמה" | סרטן ריאות. | אי שליחה לצילום חזה פשוט (רנטגן) שהיה מגלה את הגידול בשלב מוקדם. |
כאבים בחזה אצל אישה צעירה | "התקף חרדה" (Panic Attack) | תסחיף ריאתי (קריש דם בריאות). | הסתמכות על גיל ומין במקום ביצוע בדיקות אובייקטיביות (אק"ג, רווית חמצן). |
שינוי ביציאות ודם סמוי | "טחורים" | סרטן המעי הגס. | טיפול במשחות ללא ביצוע בדיקה פיזיקלית (בדיקה רקטלית) או הפניה לקולונוסקופיה. |
[ 🩺 הרופא אמר שזה "שום דבר" וצדקתם? ]
כשאתם חוזרים שוב ושוב למרפאה והרופא לא מקשיב – זו לא סתם עקשנות, זו רשלנות.
האינסטינקט שלכם היה נכון. המערכת כשלה.
רופא המשפחה הוא לא רק פקיד מרשמים, הוא האחראי הראשון לבריאות שלכם.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו יודעים לחשוף את הפרוטוקולים הפנימיים של קופות החולים ולהוכיח שהחיסכון שלהם עלה בבריאות שלכם.
חישוב הפיצויים והיום שאחרי | המחירון של הכאב וניהול כספי הפיצויים
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 9 מתוך 11
נושא: דיני נזיקין, אקטואריה וניהול הון
33. אין מטה קסמים: עקרון "השבת המצב לקדמותו"
מערכת המשפט אינה יכולה להחזיר גלגל לאחור. היא לא יכולה להצמיח מחדש רגל שנקטעה בגלל סוכרת לא מאוזנת והיא לא יכולה להעיר אדם שמת בגלל איחור באבחון. הכלי היחיד שיש למשפט להציע הוא כסף. הרבה כסף.
העיקרון המנחה בדיני הנזיקין נקרא "השבת המצב לקדמותו" (Restitutio ad Integrum). המטרה היא להעמיד את הניזוק במצב הכלכלי שבו הוא היה לולא הרשלנות.
החישוב הוא קר ומתמטי אך התוצאה היא דרמטית. אם בגלל הרשלנות הילד סובל משיתוק מוחין הפיצוי צריך לכסות כל חיתול כל שעת פיזיותרפיה כל מטפל סיעודי וכל התאמה ברכב שהוא יזדקק להם מגיל 0 ועד גיל 80. זו הסיבה שתיקי רשלנות רפואית מגיעים לסכומים של מיליוני שקלים. זה לא "פרס" אלא רשת ביטחון קיומית.
34. ראשי הנזק הממוניים: המחשבון של בית המשפט
הפיצוי מתחלק ל"ראשי נזק" (קטגוריות) שונים. החלק הארי של הפיצוי מגיע מהנזקים הממוניים אלו שאפשר לחשב במחשבון ובקבלות.
אובדן כושר השתכרות: זהו הרכיב המשמעותי ביותר. אם אדם בריא שהרוויח 20,000 ש"ח בחודש הפך לנכה שאינו יכול לעבוד אנחנו מחשבים את השכר שהפסיד מיום התאונה ועד גיל הפרישה (67). החישוב כולל גם אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות. אצל קטינים החישוב נעשה לפי השכר הממוצע במשק כפול שנות העבודה הפוטנציאליות.
עזרת צד ג': פיצוי על העזרה שהנפגע צריך כדי להתקלח להתלבש ולנהל את משק הבית. אם בני המשפחה סועדים אותו הם זכאים לפיצוי על זמנם ואם נדרש עובד זר הפיצוי מכסה את שכרו ותנאיו הסוציאליים לכל החיים.
הוצאות רפואיות וניידות: כיסוי מלא לכל תרופה ניתוח עתידי אביזר אורתופדי או רכב מותאם (ואן) שהנפגע יצטרך. כאן אנו נעזרים במומחים לשיקום שבונים "סל צרכים" עתידי.
35. הכאב והסבל (נזק לא ממוני): כמה שווה הנשמה?
איך מכמתים צער? בניגוד לתאונות דרכים שם יש "נוסחה קבועה" המוגבלת בחוק (חוק הפלת"ד) בתביעות רשלנות רפואית אין תקרה לפיצוי בגין כאב וסבל.
הסכום נתון לשיקול דעת השופט ותלוי בחומרת המקרה ובגיל הנפגע.
אדם צעיר שנותר משותק יקבל פיצוי גבוה יותר על כאב וסבל מאדם קשיש שכן הוא יאלץ לחיות עם הסבל שנים רבות יותר.
בנוסף קיים ראש נזק של "פגיעה באוטונומיה". גם אם הטיפול הצליח רפואית אך בוצע ללא הסכמה מדעת המטופל זכאי לפיצוי על עצם הפגיעה בכבודו ובזכותו לבחור. הסכומים כאן יכולים להגיע למאות אלפי שקלים נוספים.
36. הלכת "השנים האבודות" (הלכת אטינגר): פיצוי גם לאחר המוות
אחת המהפכות הגדולות במשפט הישראלי היא "הלכת אטינגר" של בית המשפט העליון. בעבר אם הרשלנות גרמה למותו של אדם (למשל ילד שמת בלידה) הפיצוי היה נמוך כי "הוא לא צריך כסף בקבר". הלכת אטינגר שינתה זאת וקבעה כי העיזבון זכאי לפיצוי על אובדן ההשתכרות ב"שנים האבודות".
כלומר אם הרשלנות קיצרה את חייו של המנוח ב-40 שנה היורשים יקבלו את השכר שהוא היה אמור להרוויח באותן 40 שנה (בניכוי הוצאות מחייה). הלכה זו הקפיצה את שווי התיקים במקרים של מוות מיותר במאות אחוזים והפכה את התביעה לכדאית כלכלית עבור המשפחה שנשארה מאחור.
37. היום שאחרי: ניהול הכסף והגנה על חסרי ישע
קבלת הפיצוי היא רק תחילת הדרך בשיקום. לעיתים קרובות הנפגע הוא קטין או אדם עם פגיעה מוחית שאינו יכול לנהל את כספו.
מינוי אפוטרופוס: בית המשפט יוודא שכספי הפיצויים ינוהלו על ידי אפוטרופוס אחראי (לרוב ההורים או עמותה) תחת פיקוח של האפוטרופוס הכללי. המטרה היא למנוע בזבוז של הכסף שנועד לשרת את הנכה לכל חייו.
השקעות סולידיות: 5 מיליון שקלים נשמעים כמו סכום דמיוני אך כשהם צריכים להספיק ל-60 שנה של טיפול סיעודי הם עלולים להיגמר מהר. אנו מייעצים ללקוחותינו לבנות תיק השקעות סולידי ונאמנויות שיבטיחו "קצבה חודשית" קבועה לנפגע במקום לשרוף את ההון על מותרות.
טבלה 9: המחשבון המשפטי | ממה מורכב סכום הפיצוי?
טבלה זו מפרקת את המיליונים למרכיבים ברורים כדי שהלקוח יבין על מה נלחמים.
ראש הנזק (סוג הפיצוי) | איך מחשבים אותו? | דוגמה מספרית (להמחשה בלבד) |
אובדן שכר לעתיד | שכר חודשי X מספר החודשים עד הפנסיה X אחוזי נכות תפקודית (כולל היוון). | גבר בן 40 המרוויח 15,000 ש"ח שנותר עם 50% נכות: כ-1.8 מיליון ש"ח. |
עזרת צד ג' (סיעוד) | עלות מטפל זר (כ-12,000 ש"ח בחודש) X תוחלת חיים. | ילד עם שיתוק מוחין הזקוק לעזרה 24/7 ל-80 שנה: כ-4-5 מיליון ש"ח. |
כאב וסבל (לא ממוני) | הערכת בית המשפט לפי חומרת הפגיעה גיל וסבל סובייקטיבי. | במקרה של נכות קשה (קוודרופלגיה) הסכום יכול לנוע סביב 800,000-1,200,000 ש"ח. |
הוצאות ניידות ודיור | עלות רכב ואן (החלפה כל 5 שנים) + התאמת דירה (מעלון/חדר נכים). | הוצאות מצטברות של כ-1.5 מיליון ש"ח לאורך החיים. |
השנים האבודות (במוות) | 30% מהשכר הממוצע שהמנוח היה מרוויח בשנים שקוצרו מחייו. | ילד שנפטר מרשלנות: העיזבון יקבל כ-1-1.5 מיליון ש"ח בגין שנות העבודה שאבדו. |
[ 💰 אל תשאירו כסף על השולחן של חברת הביטוח ]
חברות הביטוח של בתי החולים בונות על זה שתתפשרו מהר.
הן יציעו לכם "סכום יפה" עכשיו, שייגמר תוך 5 שנים.
אנחנו לא מתפשרים על העתיד שלכם. אנחנו מחשבים כל אגורה שתצטרכו עד גיל 120.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו עובדים עם האקטוארים והמומחים הטובים ביותר כדי להגיש חשבון שלא משאיר מקום לספק.
חדר החקירות: שאלות קשות על צבא, פסיכיאטריה ושיניים | תשובות לכל מה שהרופאים לא מספרים
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 10 מתוך 11
נושא: שאלות ותשובות עומק - חלק א'
מבוא: המקרים שנופלים בין הכיסאות
רשלנות רפואית היא לא רק ניתוח לב פתוח שנכשל. היא מסתתרת בטיפול השיניים אצל רופא פרטי, באשפוז פסיכיאטרי כפוי, ואפילו בשירות הצבאי. בפרק זה ריכזנו את 15 השאלות המורכבות ביותר שמגיעות לשולחן שלנו. אלו המקרים שבהם הלקוח מרגיש ש"משהו לא בסדר" אבל לא יודע לשים את האצבע על הבעיה המשפטית. התשובות כאן מבוססות על הלכות עדכניות של בית המשפט העליון נכון לשנת 2026.
1. האם חיילים יכולים לתבוע את הצבא בגין רשלנות רפואית או שהם מוגבלים לקצין התגמולים?
זוהי סוגיה שעברה מהפכה משפטית. בעבר חיילים יכלו לתבוע רק את משרד הביטחון (קצין התגמולים) במסלול שיקום ללא אשם. כיום המצב מורכב יותר. אם הרשלנות הרפואית התרחשה בבית חולים אזרחי (כמו איכילוב או רמב"ם) שאליו הופנה החייל הצבא מאפשר להגיש תביעת נזיקין רגילה נגד בית החולים. היתרון בתביעת נזיקין הוא פיצוי על "כאב וסבל" שיכול להיות גבוה יותר מהתגמולים החודשיים של משרד הביטחון במקרים של נכות נמוכה. אנו בוחנים כל מקרה לגופו כדי להחליט איזה מסלול יניב לחייל את הפיצוי המקסימלי לכל החיים.
2. התאבדות באשפוז פסיכיאטרי: האם בית החולים אחראי למנוע אותה?
כן ובתי המשפט מחמירים מאוד בנושא זה. כאשר מטופל מאושפז במחלקה פסיכיאטרית (במיוחד בכפייה) בית החולים נוטל על עצמו אחריות מלאה לשלומו. אם המטופל הוגדר כבעל נטיות אובדניות ("Suicidal") חובת הצוות היא לספק השגחה צמודה ולהסיר כל חפץ מסוכן מסביבתו. התאבדות במחלקה סגורה נחשבת כמעט תמיד לרשלנות בפיקוח. הטענה ש"הוא היה נחוש למות" נדחית לרוב שכן תפקיד בית החולים הוא להגן על החולה מפני עצמו בדיוק ברגעים הללו. הפיצוי למשפחה במקרים אלו הוא משמעותי וכולל את "השנים האבודות".
3. רשלנות בטיפולי שיניים: מה קורה כששתל פוגע בעצב הלסת?
פגיעה בעצב המנדיבולרי (העצב שעובר בלסת התחתונה) היא ה"מכה" של רפואת השיניים המודרנית. זה קורה כאשר רופא מחדיר שתל עמוק מדי ללא תכנון CT מדויק או ללא מדידת מרחקים נכונה. התוצאה היא "פרסטזיה" - תחושת נימול, הירדמות או כאב שורף בשפה ובסנטר לכל החיים. בתי המשפט רואים בכך רשלנות חמורה שכן ניתן היה למנוע זאת בקלות באמצעות תכנון ממוחשב. הפיצוי כולל לא רק את עלות תיקון הפה אלא פיצוי גבוה על הפגיעה הקשה באיכות החיים ובאיכולת לאכול ולדבר בחופשיות.
4. האם ניתן לתבוע רופא פרטי באופן אישי או רק את הביטוח שלו?
מבחינה משפטית ניתן לתבוע את הרופא אישית אך הפרקטיקה היא לתבוע את חברת הביטוח המקצועי שלו (כמו "מדנס"). עם זאת ישנם מקרים חריגים שבהם אנו מתעקשים על אחריות אישית של הרופא. זה קורה כאשר הרופא פעל בזדון, ביצע עבירה פלילית (כמו הטרדה מינית במסווה של טיפול) או כאשר הוא פעל ללא כיסוי ביטוחי מתאים. במקרים אלו אנו מטילים עיקולים אישיים על נכסי הרופא. ברוב המקרים הרגילים חברת הביטוח היא ה"כיס העמוק" שמשלם את הפיצוי אך שמם של הרופאים הרשלנים עדיין מופיע בפסק הדין והם נושאים בכתם המקצועי.
5. מהי "פגיעה באוטונומיה" והאם אפשר לקבל עליה כסף ללא נזק גופני?
זהו אחד החידושים החשובים במשפט הישראלי. גם אם הניתוח הצליח והמטופל בריא לחלוטין ייתכן שמגיע לו פיצוי אם הטיפול בוצע ללא הסכמתו המלאה. אם הרופא לא הסביר על אלטרנטיבות לא פירט סיכונים נדירים או ביצע פרוצדורה שונה ממה שסוכם הוא פגע באוטונומיה של המטופל על גופו. הפיצוי על ראש נזק זה לבדו יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים והוא משקף את ערך כבוד האדם וחירותו. זו עילה מצוינת במקרים שבהם קשה להוכיח נזק גופני ישיר אך ההתנהלות הייתה מתנשאת ודורסנית.
6. נפילה ממיטה בבית חולים: האם זו תאונה או רשלנות סיעודית?
נפילות של קשישים או חולים מבולבלים ממיטות אשפוז הן מכת מדינה שקטה. בית החולים יטען תמיד ש"החולה ניסה לקום לבד ונפל". אנו דוחים טענה זו. קיימים נהלים ברורים (נוהל מניעת נפילות) המחייבים הערכת סיכון לכל מטופל בקבלתו. אם המטופל בסיכון חובה להרים דפנות מיטה (מעקות), להתקין חיישני תנועה ולספק השגחה. נפילה שגורמת לשבר בירך אצל קשיש מובילה לרוב להידרדרות מהירה ומוות. אם לא ננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים זוהי רשלנות סיעודית לכל דבר ועניין ובית החולים אחראי לפצות את המשפחה.
7. שימוש בתרופות "Off-Label": מתי זה הופך לניסוי בבני אדם?
שימוש בתרופה מחוץ להתוויה הרשומה (Off-Label) הוא חוקי ומקובל ברפואה אך מחייב זהירות כפולה ומכופלת. אם רופא נותן למטופל תרופה המיועדת לסרטן כדי לטפל במחלה אחרת עליו ליידע את המטופל במפורש שזהו שימוש לא רגיל ולהסביר את הסיכונים הניסיוניים. אם הרופא נתן את התרופה כ"טיפול שגרתי" והמטופל סבל מתופעות לוואי קשות שלא הוזהר לגביהן בית המשפט יראה בכך רשלנות ואף ביצוע ניסוי רפואי ללא הסכמה (בניגוד לאמנת הלסינקי). הפיצויים במקרים אלו כוללים רכיב עונשי על הפרת האמון הבסיסי.
8. כוויות והצטלקות בטיפולי לייזר והסרת שיער: את מי תובעים?
מכוני קוסמטיקה ולייזר צצים בכל פינה והם אינם חסינים מתביעות. רשלנות נפוצה היא שימוש בעוצמות לא מתאימות לגוון העור של המטופל הגורמות לכוויות דרגה 2 ו-3 ולצלקות (היפר-פיגמנטציה) מכוערות לכל החיים. אם המטפל אינו רופא האחריות היא כפולה: גם על המטפל הרשלן וגם על המנהל הרפואי של המכון שאמור לפקח עליו. אנו בודקים את יומני הטיפולים ואת הכשרת המטפלת. לעיתים קרובות אנו מגלים שהמכשיר הופעל על ידי אדם לא מוסמך והמכון ניסה להסתיר זאת.
9. הפרת סודיות רפואית: מתי רכילות של אחות שווה כסף?
הזכות לפרטיות היא זכות יסוד. אם רופא, אחות או מזכירה רפואית הדליפו מידע מתיקכם הרפואי לגורם זר (למשל למעסיק, לבן זוג בגירושין או לשכן) זוהי עוולה נזיקית חמורה. החוק להגנת הפרטיות מאפשר פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק על כל הפרה אך בפועל הנזק יכול להיות גדול הרבה יותר (פיטורין, פגיעה בשם הטוב). אנו תובעים את המוסד הרפואי על היעדר נהלי אבטחת מידע ורשלנות בשמירה על סודיות המטופל.
[ 🏥 נפלתם בין הכיסאות של המערכת? ]
הם אומרים שזה "סיבוך נדיר". אנחנו אומרים שזו רשלנות.
אל תתמודדו לבד מול המחלקות המשפטיות של בתי החולים.
בין אם זה ניתוח לייזר שנכשל, נפילה במחלקה או טיפול שיניים שהסתבך, יש כתובת לכאב שלכם.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו יודעים לשאול את השאלות שהרופאים מפחדים לענות עליהן.
10. רשלנות בניתוחים לקיצור קיבה (בריאטריים): הדליפה הקטלנית
ניתוחי שרוול ומעקף קיבה הם פופולריים מאוד אך מסוכנים. הסיבוך המפחיד ביותר הוא "דליפה" מקו הסיכות בקיבה הגורמת לזיהום קטלני בחלל הבטן (פריטוניטיס). הרשלנות אינה בהכרח בעצם הדליפה אלא באיחור באבחון שלה. אם המטופל מתלונן על כאבי בטן דופק מהיר וחום אחרי הניתוח והמנתח משחרר אותו הביתה או מתעכב בביצוע CT בטן, הוא גוזר עליו מוות בייסורים או אשפוז ממושך בטיפול נמרץ. מקרים אלו של "התעלמות מסימני אזהרה" הם בסיס לתביעות ענק.
11. האם רופא יכול למנוע ממני לקבל חוות דעת שנייה?
בשום פנים ואופן לא. זכותו של המטופל לקבל חוות דעת נוספת מעוגנת בחוק זכויות החולה. רופא המונע ממטופל מידע מסתיר תיק רפואי או מפעיל לחץ פסיכולוגי ("אם תלך למישהו אחר אל תחזור אלי") כדי למנוע ממנו להתייעץ מבצע עוולה אתית ומשפטית. אם יתברר שחוות הדעת השנייה הייתה יכולה למנוע ניתוח מיותר או להציע טיפול טוב יותר הרופא ה"חוסם" יהיה אחראי לכל הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול שנתן.
12. רשלנות במעקב הריון בסיכון (High Risk): רעלת הריון
רעלת הריון היא רוצח שקט של אמהות ועוברים. היא מתחילה בעליית לחץ דם וחלבון בשתן. תפקידו של רופא המעקב הוא לזהות את המגמה בזמן. רשלנות מתרחשת כאשר הרופא מתעלם מתלונות על כאבי ראש טשטוש ראייה ובצקות ולא שולח את האישה למיון יולדות דחוף. התוצאה יכולה להיות פרכוסים (אקלמפסיה) היפרדות שלייה ומות העובר או האם. אלו תיקים טראגיים שבהם המחדל הוא מעקב רופף ושאנן בניגוד לפרוטוקולים של משרד הבריאות.
13. התקף לב שקט אצל נשים: האפליה המגדרית ברפואה
מחקרים ופסיקות מראים שנשים זוכות לאבחון חסר בהתקפי לב כי הסימפטומים שלהן שונים משל גברים (פחות כאב בחזה יותר עייפות ובחילות). רופאים במיון נוטים לשחרר נשים עם אבחנה של "חרדה" במקום לבצע בדיקות לבביות מעמיקות. אם אישה שוחררה ממיון ולקתה בדום לב בבית אנו טוענים לרשלנות מגדרית. הרופא הסביר בשנת 2026 חייב לדעת שנשים חוות התקף לב אחרת ולהתייחס לתלונותיהן באותה רצינות כמו לגברים.
14. זיהום צולב: האם בית החולים אחראי אם נדבקתי מחולה אחר?
כן. בתי חולים חייבים להקפיד על נהלי בידוד (Isolation). אם אושפזתם בחדר עם חולה שיש לו חיידק עמיד ומסוכן (כמו CRE) ללא אמצעי בידוד מתאימים ונדבקתם, זוהי רשלנות בניהול סיכונים. אנו בודקים את רישומי האשפוז ומיקומם של החולים במחלקה. אם נמצא שהיה ערבוב מסוכן בין חולים מדבקים לחולים אחרי ניתוח בית החולים יפצה על כל הנזק שנגרם מהזיהום כולל ימי אשפוז נוספים ונכויות.
15. מתי ניתן לקבל "פיצוי עונשי" בתביעות רשלנות רפואית?
פיצוי עונשי הוא חריג ונדיר במשפט הישראלי והוא ניתן רק במקרים של התנהגות זדונית או מקוממת במיוחד שדגל שחור מתנוסס מעליה. דוגמאות: רופא שניתח תחת השפעת סמים או אלכוהול רופא שזייף ביודעין רשומות רפואיות כדי להסתיר פשלה או ביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם ללא אישור. במקרים אלו בית המשפט פוסק סכום נוסף שנועד לא רק לפצות את החולה אלא "לחנך" את המערכת ולהרתיע אותה מלחזור על המעשה.
טבלה 10: סיכום מקרים מיוחדים | מתי לתבוע?
סוג המקרה | הכשל הנפוץ | הפוטנציאל המשפטי |
אשפוז פסיכיאטרי | היעדר השגחה על מטופל אובדני (התאבדות במחלקה). | גבוה מאוד. תביעה בגין השנים האבודות ורשלנות בפיקוח. |
טיפולי שיניים | פגיעה בעצב הלסת (נימול תמידי) עקב שתל עמוק. | גבוה. פגיעה באיכות חיים יומיומית המזכה בפיצוי משמעותי. |
ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה) | שחרור הביתה עם דליפה מהסיכות (זיהום בטן). | קריטי. איחור באבחון דליפה הוא גורם תמותה מוביל ברשלנות. |
רפואה צבאית | הפנייה מאוחרת למיון ע"י רופא יחידה או ביקור רופא. | מורכב אך אפשרי. בחירה בין תביעת משהב"ט לתביעת נזיקין אזרחית. |
הפרת סודיות | מסירת מידע למעסיק/בן זוג ללא ויתור סודיות. | פיצוי ללא הוכחת נזק (עד 50,000 ש"ח) + נזק מוכח. |
הטקטיקה של המשפט | ניהול משברים החלפת ייצוג ומלחמה בחברות הביטוח
מאת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
פרק: 11 מתוך 11 (לפני הסיכום)
נושא: שאלות ותשובות - פרוצדורה, אתיקה וניהול סיכונים
מבוא: לשרוד את המערכה המשפטית
הגשת התביעה היא רק יריית הפתיחה. מהרגע שהתיק נפתח בבית המשפט מתחילה מלחמה טקטית אכזרית. עורכי הדין של חברות הביטוח (המייצגים את הרופאים ובתי החולים) ינסו בכל דרך לקעקע את אמינותו של התובע להציג אותו כ"מתחזה" או "בכיין" ולמשוך את הזמן עד שייכנע. בפרק זה ריכזנו את 15 השאלות הקשות ביותר הנוגעות לניהול התיק בזמן אמת. אלו התשובות שיעזרו לכם להבין מי נגד מי ואיך לא ליפול במלכודות הפרוצדורליות בדרך לפיצוי.
1. האם אני יכול להחליף עורך דין באמצע תביעת רשלנות רפואית אם אני לא מרוצה?
התשובה היא כן וזו זכותכם המלאה כלקוחות אך יש לכך מחיר ומורכבות. החלפת ייצוג משפטי באמצע הליך היא אירוע דרמטי המכונה "החלפת סוסים בעלייה". עורך הדין החדש צריך ללמוד תיק רפואי עב כרס מאפס בזמן קצר ולעיתים לתקן נזקים אסטרטגיים שנעשו על ידי קודמו (כגון מינוי מומחה לא מתאים). בתי המשפט לא תמיד מעניקים דחיות במועדי דיון בגלל החלפת ייצוג ולכן העיתוי הוא קריטי. אם אתם מרגישים שעורך הדין הנוכחי לא אגרסיבי מספיק מול חברת הביטוח או לא מבין את הרפואה אל תחכו לרגע האחרון. החלפה מוקדמת עדיפה על פני ניהול כושל של הוכחות. ודאו שאתם מסדירים את שכר הטרחה עם העורך דין היוצא כדי למנוע "עיכבון" על התיק.
2. ההגנה טוענת שאני "מתחזה" (Malingering) ושאני מגזים בכאבים. איך מתמודדים?
זוהי טענת ההגנה הנפוצה והמכעיסה ביותר. חברות הביטוח שולחות חוקרים פרטיים כדי לצלם אתכם "ביום טוב" מרימים שקית מהסופר ואז מציגים זאת בבית המשפט כהוכחה שאתם שקרנים ושאין לכם נכות. התשובה לכך היא רפואית ומשפטית. אנו מציגים חוות דעת של מומחים המסבירים כי נכות אינה אומרת שיתוק מוחלט אלא כאב כרוני שבא בגלים. בנוסף אנו דורשים מהמומחים מטעם בית המשפט לבצע בדיקות אובייקטיביות (כמו EMG או בדיקות הדמיה) שאינן תלויות בדיווח המטופל. אמינות היא המפתח בתיק ואסור להיתפס בשקר קטן שיפיל את האמת הגדולה.
3. האם מותר לי להקליט את הרופאים בסתר כדי להשיג הודאה ברשלנות?
חד משמעית כן. החוק בישראל (חוק האזנת סתר) מתיר לאדם להקליט כל שיחה שהוא צד לה ומשתתף בה גם ללא ידיעת הצד השני. הקלטת שיחה שבה הרופא מודה בטעות ("מצטער לא שמתי לב בבדיקה") היא "ראיית זהב" שיכולה להכריע את התיק עוד לפני שהחל. מומלץ מאוד להקליט כל מפגש עם הצוות הרפואי לאחר האירוע הרשלני שכן בשלב זה הרופאים נוטים להיות כנים יותר או לנסות לטייח. את ההקלטה יש לשמור במקום מאובטח ולהעביר לעורך הדין בלבד. שימוש נכון בהקלטה (חשיפתה בעיתוי המדויק) ימוטט את גרסת ההגנה בבית המשפט.
4. חברת הביטוח שלחה אותי להיבדק על ידי מומחה מטעמה ("רופא מטעם"). האם אני חייב ללכת?
כן. על פי תקנות סדר הדין האזרחי לתובע יש חובה להיבדק על ידי מומחה מטעם הנתבע כדי לאפשר להם להתגונן. סירוב להיבדק עלול להוביל למחיקת התביעה. עם זאת זוהי זירה מסוכנת. הרופא מטעם הביטוח ינסה למזער את הנזק ולכתוב חוות דעת נגדית קשוחה. הטיפ החשוב ביותר הוא: אל תלכו לבד. אנו דואגים להכין את הלקוח לבדיקה ולעיתים אף מתלווים אליו או שולחים נציג כדי לוודא שהבדיקה הוגנת ושהרופא לא חורג מסמכותו או שואל שאלות מכשילות שאינן רפואיות.
5. מה קורה אם הנפגע נפטר במהלך ניהול התביעה?
זוהי טרגדיה כפולה אך מבחינה משפטית התיק אינו נסגר. זכות התביעה עוברת לעיזבון (ליורשים). במקרה כזה כתב התביעה מתוקן ותביעת הפיצויים על "כאב וסבל" ו"הוצאות רפואיות" נשמרת. בנוסף נכנסת לתוקף "הלכת השנים האבודות" המאפשרת ליורשים לתבוע את השכר שהמנוח היה אמור להרוויח בשנים שנותרו לו עד הפנסיה. לעיתים מות הנפגע דווקא מגדיל את סכום הפיצוי שכן הנזק הופך לסופי ומוחלט ולא ניתן לטעון ל"שיפור עתידי במצב".
6. האם בית המשפט יכול לפסוק "תשלום תכוף" (מקדמה) לפני סוף המשפט?
בתביעות רשלנות רפואית בניגוד לתאונות דרכים אין זכות אוטומטית לתשלום תכוף. ההליך יכול להימשך שנים והנפגע זקוק לכסף עכשיו לטיפולים. עם זאת במקרים שבהם האחריות ברורה (כמו "הדבר מדבר בעד עצמו" - פד בבטן) או שיש הודאה חלקית ניתן להגיש בקשה לפסק דין חלקי או מקדמה על חשבון הפיצוי הסופי. בתי המשפט ייענו לכך במצבי חירום כלכליים ורפואיים כדי למנוע קריסה של התובע עד לסיום ההליך.
7. איך מתמודדים עם "מעקב בפייסבוק" שעושה חברת הביטוח?
בשנת 2026 חוקרים פרטיים לא צריכים לצאת מהמשרד. הם סורקים את הרשתות החברתיות של התובע. תמונה שלכם רוקדים בחתונה או מטיילים בחו"ל כשהצהרתם שאתם מרותקים למיטה תחסל את התיק. ההנחיה החד משמעית שלנו ללקוחות היא: "דממת אלחוט דיגיטלית". מרגע הגשת התביעה יש להגדיר את הפרופילים כפרטיים ולהימנע מהעלאת תמונות שעלולות להתפרש לא נכון. גם תמונה "שמחה" יכולה לשמש כראיה נגדכם בטענה שאין לכם נזק נפשי או דיכאון.
8. מהו "הסדר דיוני" והאם כדאי להסכים לו?
הסדר דיוני הוא הסכמה בין עורכי הדין על אופן ניהול התיק כדי לקצר הליכים. ההסדר הנפוץ ביותר הוא "הסדר פסיקה לפי סעיף 79א" - הצדדים מסמיכים את השופט לפסוק פיצוי בדרך של פשרה ללא נימוקים וללא יכולת ערעור (בדרך כלל בתוך טווח מוסכם של "רצפה ותקרה"). הסכמה לכך חוסכת שנים של חקירות עדים ומומחים. אנו ממליצים על כך רק בתיקים שבהם הסיכון המשפטי גבוה או כשהלקוח זקוק לכסף בדחיפות ואינו מסוגל לעמוד בחקירה נגדית קשה על הדוכן.
9. האם כספי הפיצויים שאקבל חייבים במס הכנסה?
זוהי בשורה טובה: פיצויים בגין נזקי גוף (כולל כאב וסבל אובדן כושר השתכרות ועזרת צד ג') פטורים לחלוטין ממס הכנסה בישראל. גם אם הפיצוי הוא של 5 מיליון שקלים הוא נכנס לחשבון הבנק כ"נטו". הרציונל הוא שהכסף אינו "הכנסה" אלא השבת הון אנושי שאבד. עם זאת הרווחים העתידיים שיצטברו מהשקעת הכסף בשוק ההון יהיו חייבים במס רווחי הון רגיל ולכן נדרש תכנון פיננסי נכון ביום קבלת הכסף.
10. מה קורה אם בית החולים פשט רגל או נסגר?
במערכת הציבורית (ממשלתי/קופ"ח) המדינה היא המבטחת ("ענבל") ולכן הכסף בטוח. הבעיה מתעוררת בניתוחים פרטיים במרפאות קטנות. החוק מחייב כל מוסד רפואי להחזיק ביטוח אחריות מקצועית. גם אם המרפאה נסגרה אנו תובעים ישירות את חברת הביטוח שביטחה אותה ביום האירוע ("פוליסה על בסיס אירוע"). יש לוודא כבר בשלב מכתב ההתראה מי המבטחת. במקרים נדירים של היעדר כיסוי אנו נרד לנכסיו האישיים של הרופא והבעלים (הרמת מסך).
11. האם ניתן לפצל את הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק?
כן וזו טקטיקה נפוצה בתיקים מורכבים. בתי המשפט נוטים לפצל את הדיון (ביפורקציה): קודם דנים בשאלה "האם הייתה רשלנות?". רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב ב' של "כמה זה שווה?". היתרון הוא חיסכון בעלויות מומחים בשלב הראשון. החיסרון הוא התארכות ההליך. אנו נתנגד לפיצול כאשר יש לנו "קייס" חזק בנזק שיכול להשפיע רגשית על השופט לקבוע שיש אחריות (למשל ילד פגוע קשה מאוד).
12. המומחה מטעם בית המשפט פסק נגדי. האם התיק אבוד?
לא אבל הוא בצרות. בית המשפט ממנה מומחה ניטרלי מטעמו שלרוב הולכים לפי קביעתו. אם המומחה קבע שאין רשלנות או שהנכות נמוכה זהו מכשול רציני. האסטרטגיה במקרה כזה היא "חקירה נגדית משפילה". אנו מזמנים את המומחה לחקירה ומנסים לערער את אמינותו להוכיח שהוא הסתמך על ספרות מיושנת או שיש לו ניגוד עניינים (למשל הוא עובד קבוע עם חברת הביטוח בתיקים אחרים). במקרים קיצוניים נבקש לפסול אותו ולמנות מומחה אחר.
13. האם ניתן לתבוע על "החמרת מצב" אחרי שנגמר המשפט?
ככלל פסק דין הוא סופי ("מעשה בית דין") וסוגר את הגולל על התביעה. לא ניתן לחזור ולתבוע אם המצב החמיר. לכן אסור למהר ולסיים תיק אצל קטינים או במחלות פרוגרסיביות שבהן המצב עשוי להידרדר. הפתרון הוא להכניס להסכם הפשרה סעיף "החמרה" או להמתין עם סיום התיק עד להתייצבות המצב הרפואי. החריג היחיד הוא אם הוכח שההסכם נחתם תוך הטעיה או מרמה מצד הנתבעים.
14. מה ההבדל בין רשלנות רפואית ל"תקיפה רפואית"?
רשלנות היא ביצוע לא טוב של טיפול מוסכם. תקיפה היא ביצוע טיפול ללא הסכמה כלל. אם רופא ניתח איבר שלא סוכם עליו או ביצע פרוצדורה בכפייה בניגוד לרצון המטופל (שאינו במצב חירום) זוהי עוולה של תקיפה. היתרון בתביעת תקיפה הוא שלא צריך להוכיח סטייה מסטנדרט רפואי (רשלנות) אלא רק את היעדר ההסכמה. הפיצויים בתקיפה כוללים רכיב משמעותי של פגיעה בכבוד ובאוטונומיה.
15. איך בוחרים את המומחה הרפואי שייתן חוות דעת מטעמי?
בחירת המומחה היא ההחלטה האסטרטגית החשובה ביותר בתיק. חוות הדעת היא הבסיס לכל התביעה. אסור להתפשר על מומחה "זול" או כזה שמוכר כ"חותמת גומי" של תובעים כי השופטים מזלזלים בהם. אנו עובדים רק עם מנהלי מחלקות ופרופסורים בעלי שם שמוכרים כאוטוריטות בתחומם ושלא מהססים להופיע בבית משפט ולהגן על דעתם מול הקולגות שלהם. חוות דעת חזקה ומנומקת היא זו שמביאה את חברת הביטוח לשולחן המו"מ עם הצ'ק הפתוח.
טבלה 11: מוקשים טקטיים בניהול התיק
המוקש המשפטי | הסכנה לתיק | הפתרון הטקטי |
מעקב חוקר פרטי | צילום וידאו הסותר את טענת הנכות. | "דממת אלחוט" ברשתות חברתיות והכנה להתנהלות בציבור. |
חוות דעת נגדית | קביעת מומחה ההגנה שאין רשלנות. | הכנת "שאלות הבהרה" נוקבות וחקירה נגדית המפרקת את התזה. |
התיישנות | דחיית התביעה על הסף (7 שנים). | בדיקת חריגים (גילוי מאוחר/קטינות) והגשת תביעה מיידית לעצירת המירוץ. |
הסכמה מדעת (טופס) | טענה שהחולה ויתר על זכות התביעה. | הוכחה שההחתמה הייתה טכנית וללא הסבר אמיתי (פגיעה באוטונומיה). |
מות התובע | חשש לאובדן התיק. | תיקון התביעה לעיזבון ושימוש בהלכת "השנים האבודות" להגדלת הפיצוי. |
[ ⚖️ המערכת נגדכם? אנחנו היתרון שלכם ]
בזמן שאתם מחלימים, חברת הביטוח אוספת עליכם חומר.
הם בודקים את הפייסבוק שלכם, שולחים חוקרים ומנסים להוכיח שאתם משקרים.
אל תתנו להם לנצח בקרב המוחות הזה.
במשרד ליעוז בלסיאנו, אנחנו מכירים את כל הטריקים המלוכלכים של חברות הביטוח ויודעים איך להפוך אותם נגדן.
סיכום המדריך: הדרך שלכם לפיצוי מתחילה בצעד אחד אמיץ
הגענו לסופו של "המפלצת" - המדריך המקיף ביותר שנכתב אי פעם בישראל בנושא רשלנות רפואית.
במהלך 11 הפרקים הללו צללנו לעומק הכאב והבירוקרטיה. למדנו שרשלנות היא לא גזירת גורל אלא כשל שניתן להוכיח. הבנו שהתיק הרפואי הוא זירת פשע שצריך לחקור ושהזמן הוא המשאב היקר ביותר שלכם.
ראיתם שמול המערכת הרפואית הגדולה והחזקה עומד האזרח הקטן אבל עם הכלים המשפטיים הנכונים, דוד יכול לנצח את גוליית.
המסע המשפטי הוא ארוך ומפותל אבל בסופו מחכה הצדק והביטחון הכלכלי שיאפשר לכם ולילדיכם חיים בכבוד למרות הפגיעה. אל תתפשרו על פחות ממה שמגיע לכם.
אודות משרד עורכי דין ליעוז בלסיאנו
משרדנו הוא משרד בוטיק מוביל המתמחה בייצוג תובעים בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית מורכבת.
אנחנו לא מייצגים בתי חולים ולא חברות ביטוח – אנחנו מייצגים רק אתכם, הנפגעים. אבל בעבר כן ייצגנו את חברות הביטוח, ואנחנו יודעים בדיוק מה נדרש כדי להפוך תיק לתיק מנצח.
השיטה שלנו משלבת ידע רפואי מעמיק עם לוחמנות משפטית חסרת פשרות. אנחנו עובדים עם בכירי המומחים הרפואיים בישראל כדי לבנות תיקים חסיני אש.
בין אם מדובר ברשלנות בלידה, באבחון סרטן או בניתוח שנכשל – אנחנו יודעים איך להפוך את האמת הרפואית לפיצוי כספי מקסימלי.
הקריאה שלכם לפעולה
אם אתם או יקירכם נפגעתם, אתם בטח מבולבלים, כואבים וחוששים מהבירוקרטיה.
זה הזמן להעביר את המושכות לידיים מקצועיות.
אל תחכו שהשעון יגמר ואל תחכו שהראיות יעלמו.
אנו מזמינים אתכם לפגישת הערכה ראשונית ללא התחייבות.
בפגישה נבחן את החומר הרפואי ניתן לכם תמונת מצב כנה על סיכויי התביעה ונתווה את הדרך לניצחון.
📞 התקשרו אלינו עוד היום: 03-5550494
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין. נלחמים על הבריאות שלכם, ועל הפיצוי שלכם.
תגובות