החזר נסיעות 2026: המדריך המלא לתעריף היומי, "חופשי חודשי" וזכויות עובדים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 17 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 14 דקות
עודכן: 2 בינו׳
מבוא: הזכות השקטה ששווה הון
בעולם יחסי העבודה הישראלי של שנת 2026, שבו מודלים של העסקה משתנים חדשות לבקרים ועבודה היברידית הופכת לנורמה, רכיב אחד נותר יציב אך מעורר מחלוקת תמידית והוא החזר הוצאות הנסיעה. לכאורה, מדובר בסעיף טכני ושולי בתלוש השכר, המסתכם בכמה מאות שקלים בחודש. אולם, הטעות הזו עולה לעובדים ולמעסיקים ביוקר רב. בחישוב מצטבר לאורך תקופת ההתיישנות של שבע שנים, מדובר בזכות ששווייה עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים לכל עובד.
החוק בישראל מכיר בעובדה שההגעה למקום העבודה כרוכה במאמץ לוגיסטי ובהוצאה כספית ישירה. לכן, המשפט הישראלי מטיל חובה אבסולוטית על המעסיק להשתתף בעלויות אלה. חשוב להדגיש כי זהו אינו בונוס, זו אינה מתנה ואין זה תלוי בטוב ליבו של המעסיק. זוהי זכות קוגנטית, משמע זכות מגן שלא ניתן לוותר עליה בחוזה עבודה, וכל סעיף בחוזה המתנה עליה לרעת העובד בטל מעיקרו.
בפרק זה, השביעי במדריך המקיף לדיני עבודה מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, אנו נצלול לעומק הסוגיה. לא נסתפק בסיסמאות, אלא נפרק את המנגנון המשפטי לגורמים. נבין מה קרה לתעריפים בעקבות רפורמות התחבורה האחרונות, כיצד מחשבים את המרחק הקובע לזכאות, ומדוע המעסיק חייב לשלם גם אם העובד בחר להגיע לעבודה בקורקינט שיתופי.
כתמיד, נמליץ מראש להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני עבודה בישראל.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': המקור הנורמטיבי, לא חוק אלא צו
1. ההיררכיה המשפטית: צו ההרחבה הכללי
רבים טועים לחשוב כי הזכות להחזר נסיעות מעוגנת בחוק שחוקקה הכנסת. בפועל, המקור המשפטי לזכות זו הוא צו הרחבה. ההסתדרות הכללית וארגוני המעסיקים חתמו על הסכם קיבוצי כללי, ושר העבודה הרחיב את ההסכם הזה בצו מיוחד כך שיחול על כלל המשק.
המשמעות המשפטית של צו הרחבה היא דרמטית. הוא הופך את ההסכם לחוק מחייב עבור כל מעסיק בישראל, החל מבעל דוכן פלאפל קטן בבת ים ועד לתאגיד הייטק בינלאומי בתל אביב. אין שום סקטור שפטור מחובה זו. מעסיק שטוען "אצלנו בענף לא נהוג לשלם נסיעות" עובר על החוק וחשוף לתביעה אזרחית ואף לקנסות מנהליים כבדים מצד משרד העבודה.
2. מבחן הצורך: לא משלמים על נסיעות, משלמים על "הזדקקות"
העיקרון הפילוסופי והמשפטי העומד בבסיס הצו הוא עקרון ההזדקקות לתחבורה. המעסיק אינו משלם לעובד על עצם הנסיעה, אלא על הצורך שלו להשתמש בתחבורה כדי להגיע לעבודה. מכאן נגזר הכלל החשוב ביותר: אין חובה להוכיח שימוש בפועל בתחבורה ציבורית. גם אם העובד הוא ספורטאי שמגיע בריצה, גם אם הוא מגיע באופניים חשמליים, וגם אם הוא מגיע ברכב פרטי או בטרמפ עם בן הזוג, הוא זכאי לתשלום מלא. המבחן הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. השאלה היחידה שבית המשפט שואל היא: האם אדם סביר היה זקוק לתחבורה כדי להגיע מהבית הזה לעבודה הזו? אם התשובה חיובית, קמה חובת התשלום.
חלק ב': הגבול הגיאוגרפי, 500 מטרים של מחלוקת
3. מבחן המרחק: מתי הולכים ברגל ומתי משלמים?
צו ההרחבה קובע כי הזכות להחזר הוצאות נסיעה קמה למי שזקוק לתחבורה ציבורית. הפסיקה פירשה תנאי זה וקבעה רף מינימלי ברור. עובד שמתגורר במרחק של פחות מ-500 מטרים ממקום עבודתו, או במרחק של פחות משתי תחנות אוטובוס, נחשב למי שאינו זקוק לתחבורה ציבורית.
הדקויות של 2026: בעידן של אפליקציות ניווט, בתי הדין לעבודה כבר לא מסתמכים על הערכות גסות. המרחק נמדד לפי תוואי ההליכה החוקי והסביר, ולאו דווקא בקו אווירי (מרחק אוירי עשוי להטעות אם יש גדר או כביש מהיר שמונעים מעבר). אם המרחק הוא גבולי, למשל 450 מטרים בעלייה תלולה, בית הדין עשוי לפסוק לטובת העובד. אולם ככלל, מי שגר בשכנות למשרד ומגיע במעלית או בחציית כביש אחד, לא יראה שקל סעיף זה.
4. נטל ההוכחה: על כתפי מי הוא מונח?
בתביעה משפטית, נטל ההוכחה הראשוני מוטל על העובד. הוא זה שצריך להוכיח את המרחק ואת תעריף הנסיעה. בעבר, עובדים נדרשו לאסוף כרטיסי אוטובוס פיזיים כראיה. כיום, בעידן הדיגיטלי, הדרישה הזו בוטלה לחלוטין. כדי להוכיח את התביעה, די בכך שהעובד יציג צילום מסך מאפליקציית ניווט רשמית (כגון Moovit או אתר רכבת ישראל) המראה את עלות הנסיעה ואת המרחק. ברגע שהעובד הציג נתון זה, הנטל עובר למעסיק להוכיח שסיפק הסעה חלופית או שהעובד מתגורר במרחק הליכה. מעסיק שלא יצליח לסתור את הנתונים, יחויב במלוא הסכום.
חלק ג': המספרים שמאחורי החוק, התקרה היומית
5. תקרת המקסימום: המספר שלא משתנה
צו ההרחבה קובע מנגנון תקרה שנועד להגן על המעסיקים מפני הוצאות נסיעה בלתי מוגבלות. ההיגיון הוא שהמעסיק אינו צריך לשאת בעלות מלאה אם העובד בוחר לגור במרחק עצום או לנסוע במוניות ספיישל.
נכון לשנת 2026, תקרת ההחזר היומית המחייבת מכוח צו ההרחבה עומדת על 22.60 ש"ח ליום (סכום זה מתעדכן מעת לעת, אך נשמר יציב בשנים האחרונות).
המשמעות המשפטית היא כלל ה"נמוך מבין השניים":
המעסיק מחויב לשלם את הסכום הנמוך מבין:
עלות הנסיעה הריאלית והזולה ביותר בתחבורה ציבורית (הלוך ושוב).
תקרת המקסימום היומית (22.60 ש"ח).
אם עובד מתגורר בבת ים ועובד בתל אביב, ועלות הנסיעה היומית ברכבת הקלה היא 12 ש"ח, המעסיק ישלם 12 ש"ח בלבד.
לעומת זאת, אם עובד מגיע מחיפה לתל אביב ועלות הנסיעה היומית ברכבת היא 60 ש"ח, המעסיק אינו חייב לשלם 60 ש"ח. הוא רשאי לעצור את התשלום בתקרה של 22.60 ש"ח ליום בלבד, והעובד ייאלץ לספוג את ההפרש מכיסו (אלא אם סוכם אחרת בחוזה אישי). זהו המנגנון שמונע מהוצאות הנסיעה להפוך לנטל כבד מדי על המעסיק.
חלק ד': המהפכה של "דרך שווה", חישוב חודשי חדש
6. סוף עידן האזורים, תחילת עידן המרחקים
רפורמת "דרך שווה" שינתה את מפת התחבורה הציבורית בישראל ואת אופן חישוב החזר הנסיעות בתלוש השכר. השיטה הישנה של אזורים וכרטיסיות בוטלה, ובמקומה נכנסה שיטה המבוססת על מרחק נסיעה אווירי ומנויים חודשיים רחבים.
השינוי הדרמטי ביותר הוא יצירת כרטיס "חופשי ארצי".
נכון ל-2026, עלותו של מנוי חודשי המאפשר נסיעה חופשית בכל האוטובוסים והרכבות הקלות ברחבי הארץ (עד 225 ק"מ) היא כ-236 ש"ח (המחיר מתעדכן צמוד למדד).
עבור המעסיקים, זוהי מתנה משמיים. בעוד שבעבר הם נאלצו לשלם לעובדים מאות שקלים על כרטיסים משולבים יקרים, כעת התקרה החודשית צנחה משמעותית.
7. זכות הבחירה של המעסיק: האלטרנטיבה הזולה
הפסיקה קובעת במפורש כי למעסיק שמורה הזכות לבחור את מסלול התשלום המשתלם ביותר עבורו. הוא אינו חייב לשלם לפי ימים אם המנוי החודשי זול יותר.
המעסיק יבצע בסוף החודש בדיקה פשוטה:
חישוב א': מספר ימי העבודה של העובד כפול התעריף היומי (עד התקרה).
חישוב ב': עלות המנוי החודשי הרלוונטי (חופשי ארצי או חופשי אזורי).
המעסיק ישלם את הנמוך מביניהם.
עובדה זו יוצרת מצב אבסורדי לעיתים. עובד שעבד 22 ימים בחודש והיה זכאי לכאורה ל-497 ש"ח (22 ימים כפול 22.60 ש"ח), יגלה בתלוש רק 236 ש"ח, כי זהו מחיר המנוי החודשי המכסה את כל נסיעותיו. זהו מהלך חוקי לחלוטין שמגן על המעסיק מפני תשלום יתר.
חלק ה': מטריצת החישוב, איך זה נראה בתלוש?
כדי לעשות סדר בבלגן המספרים, יצרנו עבורכם את טבלת החישוב האולטימטיבית. טבלה זו מציגה את התרחישים הנפוצים ביותר ואת השורה התחתונה בתלוש השכר.
טבלת השוואה: כמה כסף תקבלו בסוף החודש?
🚦 תרחיש העבודה | 🧮 אופן החישוב החוקי | 💰 התוצאה הכספית (הערכה) |
עובד משרה מלאה (22 ימים) | המעסיק יבחר בחופשי חודשי כי הוא זול יותר מחישוב יומי מצטבר. | כ-236 ש"ח (עלות חופשי ארצי) |
עובד משרה חלקית (10 ימים) | המעסיק יבחר בחישוב יומי כי הוא זול יותר מהמנוי החודשי. | 10 ימים X עלות יומית (למשל 12 ש"ח) = 120 ש"ח |
עובד היברידי (8 ימים במשרד) | חישוב יומי בלבד על הימים שהגיע למשרד. | 8 ימים X עלות יומית = סכום משתנה |
עובד שגר רחוק (מעל התקרה) | המעסיק ישלם לפי תקרת המקסימום היומית או החודשית. | המקסימום החוקי, ולא ההוצאה בפועל. |
עובד שיש לו חוזה מיטיב | החוזה גובר על החוק. ישולם מה שסוכם. | לפי החוזה (למשל גלובלי 500 ש"ח) |
8. הניואנס הקטן: ימי היעדרות
נקודה קריטית שרבים מפספסים היא ההשפעה של ימי חופשה ומחלה.
בחישוב יומי, ימי היעדרות אינם נספרים. לא הגעת לעבודה, לא קיבלת נסיעות.
אבל, אם המעסיק בחר לשלם לפי "חופשי חודשי", הגישה הרווחת בפסיקה היא שיש לשלם את מלוא עלות המנוי, גם אם העובד נעדר מספר ימים בגין מחלה או חופשה. הסיבה היא שמנוי חודשי הוא "מוצר" שלא ניתן לחלוקה לימים. המעסיק לא יכול לקנות "חצי חופשי חודשי". לכן, עובד במשכורת חודשית יקבל לרוב את סכום המנוי המלא גם בחודש עם חגים או מחלה קצרה.
חלק ו': המיתוס של הרכב הפרטי, דלק או אוטובוס?
9. הגעה ברכב פרטי: החוק לא מכיר בדלק
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב עובדים היא המחשבה שאם הם מגיעים לעבודה ברכבם הפרטי, עומדים בפקקים של איילון ומשלמים הון על דלק ובלאי, המעסיק חייב להשתתף בהוצאות אלו. המציאות המשפטית שונה בתכלית. צו ההרחבה קובע כי החזר הוצאות הנסיעה משולם על בסיס תעריף תחבורה ציבורית, ללא כל קשר לאמצעי התחבורה שבו בחר העובד להשתמש בפועל.
העיקרון המשפטי: המעסיק אדיש לשאלה איך הגעתם. מבחינתו, גם אם הגעתם במסוק פרטי או ברכב יוקרה שזולל דלק, החובה שלו מסתכמת בעלות כרטיס האוטובוס או הרכבת שהייתם יכולים לקחת. אם עלות הדלק שלכם היא 1,000 ש"ח בחודש, אך עלות "חופשי חודשי" היא 236 ש"ח, המעסיק ישלם 236 ש"ח בלבד, והוא פטור מלכסות את ההפרש.
החריג החוזי: "אחזקת רכב": המצב משתנה רק אם נחתם הסכם אישי או קיבוצי המעניק לעובד רכיב שכר הנקרא "אחזקת רכב" או "השתתפות בהוצאות רכב". רכיב זה הוא הטבה הסכמית הגוברת על החוק היבש. במקרה כזה, המעסיק חייב לשלם את מה שהתחייב בחוזה (למשל, החזר לפי קילומטר או סכום גלובלי של 1,500 ש"ח), וזאת במקום החזר הנסיעות הסטנדרטי.
10. חנייה: האם המעסיק חייב לשלם?
עובדים רבים המגיעים עם רכב למרכזי תעסוקה צפופים (כמו אזור התעשייה בראשון לציון או מרכז תל אביב) נאלצים לשלם מאות שקלים בחודש על חניונים. האם זה נחשב "הוצאות נסיעה"? הפסיקה קבעה באופן חד משמעי כי אין חובה חוקית לשלם לעובד החזר הוצאות חנייה, אלא אם סוכם אחרת בחוזה. החזר הנסיעות נועד לכסות את ההגעה (הדרך), ולא את החנייה (השהייה). עובד הבוחר להגיע ברכב למקום ללא חנייה חינם, עושה זאת על חשבונו ועל אחריותו הבלעדית.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק ז': המוקש של "השכר הכולל" (Inclusive Salary)
11. האיסור בחוק הגנת השכר
מעסיקים רבים מנסים לפשט את הנהלת החשבונות (או לחסוך עלויות) וקובעים עם העובד שכר "גלובלי". הם אומרים לעובד: "תקבל 10,000 ש"ח ברוטו, וזה כולל כבר את הנסיעות בפנים". שיטה זו היא בלתי חוקית ומסוכנת מאוד למעסיק. סעיף 5 לחוק הגנת השכר אוסר במפורש על שכר הכולל בתוכו גמול שעות נוספות, דמי חופשה ותוספות אחרות, והפסיקה החילה היגיון זה גם על הוצאות נסיעה. הרציונל הוא שהעובד זכאי לדעת בדיוק עבור מה הוא מקבל תשלום, ושזכויות המגן לא "ייבלעו" בתוך שכר הבסיס.
12. הסנקציה: תשלום כפול
מה קורה אם המעסיק בכל זאת שילם שכר כולל מבלי להפריד שורה בתלוש? במקרה של תביעה, בית הדין לעבודה יקבע כי ה-10,000 ש"ח ששולמו הם שכר היסוד בלבד. כעת, המעסיק יחויב לשלם את הוצאות הנסיעה בנוסף לשכר ששולם, רטרואקטיבית לכל תקופת ההעסקה (עד 7 שנים). כלומר, הניסיון "לחסוך" או "לכלול" את הנסיעות, עולה למעסיק בתשלום כפול: פעם אחת בתוך השכר (שהוא לא מקבל עליו זיכוי), ופעם שנייה בפסק הדין.
מתי זה כן אפשרי? הכללת נסיעות בשכר מותרת רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים ונוקשים:
הסכמה מפורשת וכתובה בחוזה העבודה ("סעיף נסיעות גלובלי").
השכר הכולל חייב להיות גבוה משכר המינימום בתוספת הנסיעות.
ההסדר חייב להיות חד משמעי וברור לעובד. אנו במשרד ממליצים תמיד להפריד שורות בתלוש ("שכר יסוד" לחוד ו"נסיעות" לחוד) כדי להימנע מכל ספק משפטי.
חלק ח': פטור מלא? רק בהסעות מסודרות
13. כרטיס היציאה של המעסיק
צו ההרחבה מעניק למעסיק פטור מלא מתשלום הוצאות נסיעה אם הוא מעמיד לרשות העובד "הסעה מוסדרת" (Shuttle) מביתו למקום העבודה וחזרה. זהו פתרון נפוץ במפעלים, באתרי בנייה ובחברות הייטק גדולות. אם יש הסעה, העובד לא זכאי לשקל, גם אם הוא בוחר לא לעלות על ההסעה ולהגיע ברכבו הפרטי מטעמי נוחות.
14. המלכודת: הסעה חלקית או לא מתאימה
הפטור של המעסיק תקף רק אם ההסעה נותנת פתרון אמיתי ומלא. כאן נופלות רוב המחלוקות:
הסעה בכיוון אחד: אם המעסיק מספק הסעה רק בבוקר, אך בערב העובד צריך לחזור באוטובוס, המעסיק חייב לשלם את עלות הנסיעה בחזרה (חצי מהתעריף היומי או חופשי חודשי יחסי).
שעות לא תואמות: אם המשמרת נגמרת ב-16:00 וההסעה יוצאת רק ב-17:30, זו אינה הסעה סבירה. העובד לא אמור להמתין שעה וחצי. במקרה כזה, קמה זכאות להחזר נסיעות.
נקודת איסוף רחוקה: אם ההסעה אוספת מנקודה המרוחקת יותר מ-500 מטר מבית העובד, המעסיק חייב לשלם נסיעות עד לנקודת האיסוף (אם יש צורך באוטובוס לשם).
חלק ט': אכיפה והתיישנות, לאסוף את הכסף מהרצפה
15. התיישנות: 7 השנים הטובות (או הרעות)
אחד המאפיינים הייחודיים של רכיב הנסיעות הוא הנטייה של עובדים "להתעורר מאוחר". עובד עשוי לעבוד 5 שנים באותו מקום, ורק כשחבר לעבודה מעיר לו, הוא מבין שקיבל תעריף שגוי או שלא קיבל כלל. חוק ההתיישנות קובע כלל ברזל: ניתן לתבוע זכויות עבודה עד 7 שנים לאחור. כל חודש שעובר מעבר ל-7 שנים, נמחק ונעלם ("התיישנות מהותית").
המשמעות הכלכלית: עובד שלא קיבל נסיעות בסך 250 ש"ח לחודש במשך 7 שנים, זכאי לתבוע: 250 ש"ח * 84 חודשים = 21,000 ש"ח (קרן בלבד). לסכום הזה מתווספים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום היווצרות החוב (כל חודש בנפרד), מה שיכול להקפיץ את הסכום הסופי בכ-20% עד 30% נוספים. בתיקים של "שכר כולל" (ר' פעימה קודמת), הסכומים הללו יכולים להגיע למאות אלפי שקלים.
16. נטל ההוכחה: המסך של Moovit כראיה משפטית
בתביעות בגין אי תשלום נסיעות, נטל הראיה הראשוני מוטל על התובע (העובד). בעבר, בתי הדין דרשו הצגת כרטיסי נסיעה פיזיים. בשנת 2026, דרישה זו חלפה מן העולם. כדי להוכיח את התביעה, על העובד להציג שני דברים בלבד:
מקום המגורים ומקום העבודה: באמצעות תמצית רישום משרד הפנים או חוזה שכירות.
עלות הנסיעה: צילום מסך פשוט מאפליקציית תחבורה (Moovit, הופ-און, אתר רכבת ישראל) המציג את תעריף ה"חופשי חודשי" או התעריף היומי נכון לתקופה הרלוונטית. ברגע שהעובד הציג נתונים אלו, נטל ההוכחה מתהפך ועובר למעסיק. המעסיק יצטרך להוכיח בראיות (כמו דוחות נוכחות או יומני הסעות) מדוע לא שילם. אם אין לו רישום מסודר, בית הדין יקבל את גרסת העובד במלואה.
דמי נסיעות ב-2026: הטעויות הקטנות שעולות לכם כסף
הסוגיה בתלוש | המוקש של המעסיק | האמת המשפטית | היתרון של ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין |
התעריף המקסימלי | המעסיק משלם סכום קבוע שלא התעדכן מ-2023, למרות שמחירי התחבורה עלו. | הצמדה למחיר: המעסיק חייב לשלם את עלות הנסיעה בפועל (עד התקרה היומית הקבועה בחוק). אם הכרטיס התייקר – ההחזר חייב לעלות. | בדיקת תעריפים: אנחנו בודקים האם הסכום בתלוש תואם את צו ההרחבה העדכני ל-2026 ואת מחירי ה"חופשי חודשי" באזור המגורים שלכם. |
רכב פרטי | "אתה בא עם האוטו? אני אשלם לך לפי אוטובוס". עובדים חושבים שמגיע להם דלק ובלאי. | המבחן הוא "כאילו": החוק לא מחייב לשלם דלק, אלא את שווי הנסיעה בתחבורה ציבורית. אבל, אם סוכם בחוזה אחרת – זה מחייב! | מיצוי החוזה: בדיקה אם יש נוהג במקום העבודה או הסכם אישי שמחייב תשלום לפי ק"מ (שהוא גבוה בהרבה), ודרישת ההפרשים רטרואקטיבית. |
היעדרות (חופש/מחלה) | המעסיק משלם נסיעות "גלובליות" גם כשאתם בחופש, אבל מקזז את זה בסוף שנה או בפיצויים. | תשלום על ביצוע: נסיעות משולמות רק על ימים שבהם הגעתם לעבודה בפועל. תשלום גלובלי הוא לעיתים מלכודת ליצירת "חוב" פיקטיבי. | הגנה מקיזוז: וידוא שהתשלום הגלובלי נרשם כ"תוספת שכר" קבועה ולא כהוצאות נסיעה, כדי שיחשב לפנסיה ולפיצויים (רווח נקי שלכם). |
מרחק מינימלי | "אתה גר קרוב, לא מגיע לך". המעסיק טוען שאם זה 2 תחנות, אפשר ללכת ברגל. | מבחן ה-500 מטר: החוק קובע זכאות למי שזקוק לתחבורה (בדרך כלל מרחק של 500 מטר או 2 תחנות). | מדידה מדויקת: שימוש באפליקציות מדידה להוכחת המרחק מהבית לעבודה, כדי למנוע שלילת זכאות שרירותית. |
נסיעות נראות כמו 'כסף קטן'. 20 שקל לפה, 10 שקל לשם. אבל בחישוב שנתי, מדובר באלפי שקלים. כשמעסיק 'מעגל פינות' בהחזרי הנסיעות, זה בדרך כלל סימן שהוא מעגל פינות גם בהפרשות לפנסיה, בשעות הנוספות ובימי החופשה. ב-2026, עם יוקר המחיה המשתולל, אין סיבה שתסבסדו את ההגעה שלכם לעבודה. בליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, אנחנו מסתכלים על תלוש השכר שלכם במיקרוסקופ. אנחנו יודעים לזהות מתי ה'חופשי חודשי' בתלוש נמוך מהמחיר בקופה, ומתי המעסיק חייב לכם הפרשים של שנים אחורה.
חלק י': 20 שאלות ותשובות מורחבות (המדריך השלם לכל תרחיש)
1. האם אני זכאי לנסיעות אם אני מגיע לעבודה ברגל?
תשובה: הכלל הוא מבחן המרחק (500 מטר או 2 תחנות). אם אתם גרים במרחק של קילומטר ובוחרים ללכת ברגל לשם הספורט, אתם זכאים לתשלום מלא לפי תעריף אוטובוס, שכן הזכאות היא על הצורך בתחבורה ולא על השימוש בה. אם אתם גרים 100 מטר מהעבודה, אינכם זכאים.
2. המעסיק טוען שאין לי קבלות על הדלק. האם הוא צודק?
תשובה: לא. המעסיק טועה ומטעה. אין שום חובה להציג קבלות דלק או קבלות אוטובוס. החזר הנסיעות הוא קבוע וסטטוטורי (לפי צו ההרחבה), ולא החזר הוצאות ריאלי כנגד חשבונית.
3. האם נסיעות משולמות על ימי מחלה?
תשובה: תלוי בשיטת התשלום. אם המעסיק משלם לפי חישוב יומי, התשובה היא לא (לא נסעת, לא קיבלת). אם המעסיק משלם לפי "חופשי חודשי", הפסיקה נוטה לקבוע שיש לשלם את מלוא המנוי גם אם היו ימי מחלה, שכן לא ניתן לקנות "חצי חופשי חודשי".
4. אני עובד בשני מקומות עבודה שונים. מי משלם לי?
תשובה: שניהם. כל מעסיק עומד בפני עצמו וחייב לשלם את חלקו בהוצאות הנסיעה שלך אליו. אין "השתתפות" או קיזוז בין מעסיקים. העובדה שיש לך מנוי חופשי חודשי אחד לא פוטרת את המעסיק השני מלשלם לך את חלקו היחסי או את המנוי המלא (תלוי בהיקף המשרה).
5. האם רכיב הנסיעות חייב במס הכנסה?
תשובה: לצערי כן. בניגוד להגיון (שהרי זה החזר הוצאה), רשות המיסים רואה בנסיעות "טובת הנאה" המהווה חלק מההכנסה החייבת. לכן יורד מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות גם מרכיב הנסיעות.
6. האם מפרישים לפנסיה על סעיף הנסיעות?
תשובה: בדרך כלל לא. נסיעות נחשבות ל"החזר הוצאות" ולא ל"שכר קובע" לפיצויי פיטורים או לפנסיה. החריג הוא אם הנסיעות הן "פיקטיביות" (משולמות למי שגר מול העבודה או בסכום מופרז שאינו קשור למציאות), שאז בית הדין עשוי להכיר בהן כחלק מהשכר הקובע לפנסיה.
7. אין תחבורה ציבורית בשבת, ואני עובד משמרות. מה מגיע לי?
תשובה: אם המעסיק דורש עבודה בשעות שבהן אין תחבורה ציבורית (שבתות וחגים), עליו לדאוג להסעה או לשלם החזר הוצאות נסיעה ריאליות (מונית או דלק). חובת תום הלב גוברת כאן על התעריף של צו ההרחבה, שכן לא ניתן להגיע לעבודה ללא פתרון זה.
8. עברתי דירה למקום רחוק יותר. האם המעסיק חייב להגדיל את התשלום?
תשובה: המעסיק חייב לעדכן את התשלום בהתאם למחיר החדש, אך הוא מוגבל תמיד בתקרה (22.60 ש"ח ליום או עלות חופשי ארצי). אם המעבר ייקר את הנסיעה מעבר לתקרה, העובד יספוג את ההפרש. המעסיק אינו יכול לפטר עובד רק בגלל שעבר דירה ויוקר הנסיעה עלה (בגבולות התקרה).
9. אני מגיע בקורקינט חשמלי פרטי. מגיע לי כסף?
תשובה: כן. כאמור, אמצעי התחבורה לא משנה. גם אם אתה מגיע בקורקינט, בסקייטבורד או ברחפת, המעסיק ישלם לך את שווי הנסיעה המקביל באוטובוס/רכבת.
10. האם זמן הנסיעה לעבודה נחשב כ"שעות עבודה"?
תשובה: לא. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שזמן הנסיעה מהבית לעבודה וחזרה אינו זמן עבודה, והוא לא מזכה בשכר (אלא אם סוכם אחרת בחוזה קיבוצי מיוחד). השעון מתחיל לרוץ רק ברגע ההגעה למשרד.
11. מה קורה אם יש שביתה בתחבורה הציבורית?
תשובה: זוהי בעיה של העובד למצוא דרך להגיע. עם זאת, אם העובד הגיע במונית בגלל שביתה, המעסיק עדיין מחויב לשלם לו רק את התעריף הרגיל (אוטובוס). ימי היעדרות בגלל שביתה כללית במשק עשויים להיות משולמים מכוח הסכמים קיבוציים מיוחדים, אך לא מכוח צו הנסיעות.
12. האם מותר למעסיק לשלם לי לפי "קילומטרז'"?
תשובה: כן, ובלבד שהסכום לא יפחת מהמינימום המחייב לפי צו ההרחבה (תחבורה ציבורית). בדרך כלל, תשלום לפי ק"מ הוא נדיב יותר ונעשה בהסכמי הייטק או טכנאי שטח.
13. האם הוצאות נסיעה בכביש אגרה (כביש 6) משולמות?
תשובה: לא, אלא אם כן סוכם אחרת. החוק מחייב תשלום לפי המסלול הזול והסביר בתחבורה ציבורית. כביש אגרה נחשב למותרות או לחיסכון בזמן של העובד, והמעסיק אינו חייב לממנו.
14. אני סטודנט ויש לי הנחה באוטובוס. האם המעסיק ישלם לי פחות?
תשובה: שאלה מעניינת. הפסיקה קבעה שהמעסיק משלם לפי העלות שהוציא העובד בפועל או היה מוציא. אם לעובד יש כרטיס סטודנט/אזרח ותיק המקנה הנחה של 50%, המעסיק רשאי לשלם לפי התעריף המוזל הזה, שכן זוהי ההוצאה האמיתית של העובד.
15. האם מותר לכלול נסיעות בשכר גלובלי בהייטק?
תשובה: רק אם זה נעשה בצורה חוקית: שורה נפרדת בתלוש או סעיף מפורש בחוזה הקובע שחלק מהשכר (למשל 500 ש"ח) מיוחס לנסיעות. אם זה "בלוע" לחלוטין ללא הפרדה, זה לא חוקי וחושף לתביעה.
16. המעסיק מספק הסעה אבל היא יוצאת שעה אחרי סיום המשמרת. זה תקין?
תשובה: לא. הסעה חייבת להיות סבירה וזמינה. המתנה של שעה אינה סבירה. במקרה כזה, העובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה עצמאיות, והמעסיק לא יוכל לטעון לפטור בגין הסעה.
17. האם מגיע לי החזר על נסיעות לראיון עבודה?
תשובה: לא. יחסי עובד-מעביד טרם נוצרו בשלב הראיון. החזר הוצאות לראיון תלוי ברצונו הטוב של המעסיק בלבד.
18. האם המעסיק יכול לשנות את שיטת החישוב מיומי לחודשי באופן חד צדדי?
תשובה: כן, כל עוד הוא עומד בדרישות החוק (תשלום המינימום הנדרש). אם המעסיק גילה שמשתלם לו יותר לשלם חופשי חודשי במקום יומי, הוא רשאי לעבור לשיטה זו, ובלבד שהעובד לא נפגע מתחת למינימום החוקי.
19. מה דין נסיעות בתקופת הודעה מוקדמת?
תשובה: אם העובד מגיע לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, הוא זכאי לנסיעות כרגיל. אם המעסיק ויתר על עבודתו ("פדיון הודעה מוקדמת") והעובד יושב בבית, הוא לא זכאי לנסיעות, שכן לא הוציא הוצאות.
20. האם ניתן לפטר עובד שתובע נסיעות?
תשובה: חד משמעית לא. פיטורים עקב עמידה על זכויות חוקיות (כגון דרישה לתשלום נסיעות) נחשבים לפיטורים שלא כדין בחוסר תום לב. במקרה כזה, העובד יכול לתבוע לא רק את הנסיעות, אלא גם פיצויים עונשיים בגין הפיטורים עצמם.
לסיכום: הנסיעה שלכם שווה כסף
החזר הוצאות נסיעה הוא לא "טובה" שהמעסיק עושה לכם, אלא זכות יסוד כלכלית. כפי שראינו במדריך זה, השטן נמצא בפרטים הקטנים: בבחירה בין חישוב יומי לחודשי, בהבנה שאין החזר דלק, ובזיהוי המלכודת של "שכר כולל".
בעידן של רפורמות תחבורה ויוקר מחיה עולה, כל שקל בתלוש חשוב. אל תשאירו כסף על הכביש. בדקו את התלוש, וודאו שהמרחק חושב נכון, ושימרו על הזכויות שלכם.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחים לתלוש השכר שלכם
מרגישים שהמעסיק לא משלם לכם נסיעות כחוק? גיליתם שהשכר שלכם "כולל" רכיבים שאסור לכלול? משרד עו"ד ליעוז בלסיאנו מתמחה בבדיקות עומק של תלושי שכר ומיצוי זכויות עובדים. אנו יודעים לחשב אחורה 7 שנים, לאתר את ההפרשים ולדרוש את המגיע לכם בתוספת ריבית והצמדה.
הדרך לעבודה אולי ארוכה, אבל הדרך לצדק קצרה. צרו קשר עוד היום לבדיקת זכאותכם.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - נלחמים על כל שקל.
הכרת זכויותיכם בנושא זה היא צעד חשוב נוסף בדרך להגנה מלאה על תנאי העסקתכם.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.