מדריך מקיף לדיני עבודה בישראל | פרק 7: החזר הוצאות נסיעה: איך מחשבים וכמה מגיע לעובד?
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 17 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: לפני יום 1
מבוא: מעבר לשכר – הפיצוי על הדרך לעבודה
החזר הוצאות נסיעה הוא רכיב שלכאורה נראה כשולי, אך הוא זכות בסיסית וחשובה שמעסיקים רבים מנסים לחמוק ממנה. החוק בישראל מכיר בעובדה שההגעה למקום העבודה כרוכה בהוצאות, ולכן הוא מחייב את המעסיק להשתתף בעלויות אלה.
כתמיד, נמליץ מראש להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני עבודה בישראל.
פרק זה, ה-7 במדריך המקיף לדיני עבודה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני עבודה, נועד להבהיר אחת ולתמיד את הכללים המנחים בנושא. נסביר לכם כיצד מחשבים את גובה ההחזר, מהו התעריף המקסימלי, ומה קורה במקרים שבהם עובד לא מגיע לעבודה או משתמש ברכבו הפרטי.
1. מקור הזכות והכללים המנחים
הזכות להחזר הוצאות נסיעה אינה מעוגנת בחוק ספציפי, אלא בצו הרחבה כללי שעודכן לאורך השנים. צו ההרחבה מחייב את כל המעסיקים בישראל, מכלל ענפי המשק, להחזיר לעובדיהם את הוצאות הנסיעה ממקום מגוריהם למקום עבודתם, ולהיפך.
הכלל המרכזי: ההחזר מחושב על בסיס עלות כרטיס נסיעה חודשי (חופשי חודשי) בתחבורה ציבורית, עבור הקו הזול ביותר.
סכום מקסימלי: קיימת תקרה חודשית להחזר הוצאות נסיעה, והיא נכון לעכשיו עומדת על 22.60 ש"ח ליום, או 488 ש"ח בחודש. המעסיק מחויב לשלם את הסכום הנמוך מבין עלות הנסיעה בפועל לבין התקרה הקבועה בצו ההרחבה.
2. איך מחשבים את החזר הנסיעות בפועל?
החישוב מתבצע על בסיס מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש. אין קשר לימי חופשה או למחלה.
חישוב קלאסי: אם עובד עבד 22 ימים בחודש, והוצאות הנסיעה היו 20 ש"ח ליום, המעסיק ישלם לו: 22 (ימי עבודה) * 20 (עלות יומית) = 440 ש"ח.
חישוב לפי כרטיס "חופשי חודשי": אם עלות ה"חופשי חודשי" היא 200 ש"ח, והעובד עבד 10 ימים בלבד, המעסיק עדיין יכול לבחור לשלם לו את עלות הכרטיס, או לחלופין לשלם לו על בסיס ימי העבודה בפועל: 10 ימים * 22.60 ש"ח (התקרה) = 226 ש"ח. בתי הדין לעבודה נטו במקרים כאלה להעדיף את החישוב שמיטיב עם העובד.
3. מקרים מיוחדים ואתגרים משפטיים
עובד שמשתמש ברכב פרטי או לא משתמש בתחבורה ציבורית: הדין קובע כי הזכאות להחזר אינה תלויה באופן הנסיעה. גם אם עובד מגיע ברכב פרטי, באופניים או הולך ברגל, המעסיק עדיין חייב לשלם לו החזר על בסיס עלות התחבורה הציבורית הזולה ביותר.
"שכר כולל" וניסיון להסתיר את התוספת: מעסיקים רבים מנסים לכלול את החזר הנסיעות בתוך השכר החודשי הבסיסי. בתי הדין לעבודה קבעו כי מדובר בשיטה שאינה חוקית, אלא אם כן המעסיק יכול להוכיח שהשכר ששולם הוא גבוה מספיק כדי לכלול גם את החזר הנסיעות באופן גלוי.
עובד שפוטר וקיבל "שכר כולל": במקרה זה, עובד יכול לדרוש פיצויים על החזר נסיעות שלא שולם לו במשך כל תקופת העסקתו, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
דוגמאות מהפסיקה: בתיק עבודה, בית הדין קבע כי על המעסיק היה להפריד באופן ברור בין רכיב השכר לבין רכיב הוצאות הנסיעה, וחייב אותו לשלם לעובד החזר נסיעות רטרואקטיבי בגין כל תקופת עבודתו ( עד קצה גבול ההתיישנות). פסק הדין חיזק את העיקרון שרכיב הוצאות נסיעה הוא זכות נפרדת שחייבת להופיע בתלוש השכר.
4. המעסיק פטור מתשלום רק במקרים ספורים
הסעות מסודרות: אם המעסיק מספק הסעות מסודרות מהבית לעבודה, הוא פטור מחובת תשלום החזר הוצאות נסיעה.
עבודה מהבית (Home Office): במקרים כאלה, המעסיק פטור מחובת תשלום הוצאות נסיעה, מכיוון שהעובד לא נאלץ להגיע למקום העבודה.
חשוב לציין כי המעסיק פטור רק אם מדובר ב"הסעות מסודרות" – כלומר, הסעה שמגיעה על בסיס קבוע ומבטיחה הגעה בזמן. במקרים של איחורים או הסעות לא סדירות, ייתכן שהמעסיק עדיין יחויב בתשלום.
לסיכום: פרט קטן עם משמעות גדולה
החזר הוצאות נסיעה הוא רכיב בסיסי, אך משמעותי, שיכול להצטבר לסכומים גבוהים לאורך זמן. עבור עובד, חשוב לוודא שהוא מופיע באופן נפרד וברור בתלוש השכר, ושהחישוב שלו הוא נכון. עבור מעסיקים, אי-ציות לחובה זו עלול להוביל לתביעות כבדות ולתשלום פיצויים רטרואקטיביים.
הכרת זכויותיכם בנושא זה היא צעד חשוב נוסף בדרך להגנה מלאה על תנאי העסקתכם.
חשוב ביותר