המדריך השלם לדיני המשפחה בישראל | פרק 24: תביעות אבהות ואימהות – הליך הוכחת הורות ותקדימים משפטיים

תביעות אבהות ואמהות | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

מבוא: הורים על פי חוק ולא רק על פי ביולוגיה

תביעת אבהות או אימהות היא הליך משפטי מהותי שנועד לקבוע באופן רשמי את הקשר המשפטי והביולוגי בין הורה לילד. הצורך בהליך זה עשוי להיווצר במגוון רחב של סיטואציות משפחתיות וטכנולוגיות, מעבר למסגרת הנישואין המסורתית. מקרים נפוצים כוללים ילדים שנולדו מחוץ למסגרת נישואין, סכסוכים על תשלום מזונות, מקרים של תרומת זרע או ביצית ואף הליכי פונדקאות מורכבים. הוכחת הורות אינה מסתכמת רק בקביעת קשר ביולוגי, אלא היא בעלת השלכות משפטיות עמוקות על מעמד הילד וזכויותיו. היא קובעת מי יישא באחריות לגידולו, מי יהיה מחויב במזונותיו, ממי יירש את רכושו ומה יהיה מעמדו האישי במרשם האוכלוסין. בפרק זה נסביר כיצד מתנהל הליך כזה בישראל, מהם הכלים המשפטיים המרכזיים וכיצד בתי המשפט מתמודדים עם המורכבות שבין הדין האזרחי לדין ההלכתי.

1. הוכחת אבהות – הדרך להכרה חוקית ומעשית

הבסיס החוקי לתביעות אבהות מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, המגדיר את חובות ההורים ואת זכויות הילדים. תביעה להוכחת אבהות מוגשת בדרך כלל על ידי האם, במטרה לחייב את האב בתשלום מזונות ולקבל עבור הילד זכויות משפטיות נוספות, כגון זכות ירושה. חשוב להבין כי הקביעה של אבהות היא יסוד הכרחי לכל ההליכים הללו.

א. תביעת אבהות מול תביעת מזונות

ישנה הבחנה חשובה בין תביעת אבהות לתביעת מזונות. תביעת אבהות היא הליך עקרוני וחד-פעמי שמטרתו להצהיר על קיומו של קשר ביולוגי. לאחר שבית המשפט מכריע כי הנתבע הוא אכן האב הביולוגי, ניתן להגיש תביעת מזונות. זאת מכיוון שעל פי החוק, קיומו של הקשר הביולוגי מהווה תנאי הכרחי, אך לא תנאי מספיק, לחיוב במזונות, והחיוב עצמו נקבע על פי יכולות ההשתכרות של ההורים וצרכי הילד. הגשת תביעת אבהות כרוכה בתשלום אגרה נמוכה יחסית, והיא מהווה את הצעד הראשון והקריטי להבטחת עתידו של הילד.

ב. בדיקת רקמות (DNA): הראיה המכרעת וההליך המדויק

הכלי המכריע ביותר בתביעת אבהות הוא בדיקת רקמות (DNA). בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת להורות על בדיקה כזו, במטרה לקבוע בוודאות גבוהה ביותר את הקשר הביולוגי. בדיקת רקמות מודרנית נחשבת לראיה מדעית בעלת משקל מכריע, וברוב המוחלט של המקרים, תוצאותיה מקובלות על ידי בית המשפט כהוכחה חד-משמעית.

• מהלך הבדיקה: בדיקת הרקמות מתבצעת על פי צו של בית המשפט בלבד. היא מבוצעת במעבדה מוסמכת ובאופן מפוקח, כדי למנוע זיופים או טעויות. התהליך עצמו פשוט, וכולל נטילת דגימת רוק מהילד ומהאב לכאורה.

• סירוב לבדיקה: סירוב של הנתבע לבצע בדיקת רקמות עלול לשמש נגדו באופן משמעותי. מכיוון שבית המשפט רואה בטובת הילד עקרון-על, הוא יכול להסיק מסקנה שלילית מסירוב זה ולפסוק כי הנתבע הוא אכן האב, גם ללא תוצאות הבדיקה בפועל. הדבר נעשה על בסיס העיקרון ש"אין אדם חוטא ולא לו", כלומר, אדם שאין לו מה להסתיר לא יסרב לבדיקה.

בדיקת רקמות | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

2. תביעת אימהות – מקרים מיוחדים ומורכבים

בעוד שבתביעות אבהות המטרה היא להוכיח קשר ביולוגי, בתביעות אימהות המצב שונה. לרוב, ההנחה הבסיסית היא ש**"הולך אחר האם"**, כלומר האישה שילדה את הילד היא אמו. עם זאת, התפתחויות טכנולוגיות ומשפטיות יצרו מקרים מורכבים שבהם נדרשת תביעת אימהות:

• פונדקאות: במקרים של פונדקאות, האם הביולוגית אינה זו שנושאת את ההיריון. לאחר הלידה, ההורים המיועדים (שסיפקו את הביצית והזרע) נדרשים להגיש תביעת אבהות ואימהות כדי לקבל צו הורות. צו זה מעניק להם מעמד חוקי מלא כהורי הילד והוא חיוני לצורך רישום הילד במרשם האוכלוסין והכרה בהורותם.

• תרומת ביצית: כאשר אישה יולדת ילד מתרומת ביצית, היא נחשבת לאם החוקית של הילד, שכן היא זו שילדה אותו. עם זאת, במקרים חריגים של מחלוקת או ספקות, עשויה לעלות סוגיה זו לדיון משפטי.

• הסכמי פונדקאות בחו"ל: מקרים אלו מורכבים עוד יותר, ומחייבים הליך משפטי מורכב בישראל, שבו בית המשפט בוחן את תוקף ההסכם שנחתם בחו"ל ומעניק צו הורות לאחר שקיבל חוות דעת של פקידת סעד.

מצב מורכב | פנו למומחים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

3. הקונפליקט המורכב: בית המשפט האזרחי מול בית הדין הרבני

אחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר בתביעות אבהות נוגעת להתנגשות בין הדין האזרחי לדין העברי, ובעיקר בנושא "ממזרות".

• החשש ההלכתי: הדין העברי קובע כי ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה, הוא "ממזר". בית הדין הרבני, שסמכותו הבלעדית לקבוע דיני נישואין וגירושין של יהודים, מתנגד בתוקף לביצוע בדיקת רקמות במקרים אלו, מחשש שיגלו כי הילד הוא ממזר. קביעה כזו פוגעת קשות במעמדו ההלכתי של הילד, ותמנע ממנו להינשא ליהודים, והשלכות לכל הצאצאים שלו.

• הגישה האזרחית: בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, פועל על פי עקרון "טובת הילד" כשיקול עליון. הוכחת אבהות מעניקה לילד זכויות משפטיות, כלכליות וחברתיות משמעותיות, ובתי המשפט יטו לאשר את בדיקת הרקמות, גם אם קיים חשש הלכתי.

• פתרון הקונפליקט – הלכה אזרחית: לאורך השנים, הפסיקה יצרה מסגרת משפטית שמטרתה למנוע סתירה בין שתי הערכאות. בתי המשפט הכירו באפשרות של ניהול הליך להוכחת אבהות בבית המשפט האזרחי, תוך מניעת הסתירה עם ההלכה באמצעות קביעות עקרוניות שונות. נקבע כי בית המשפט רשאי להורות על בדיקה, וכי הצד שמתנגד לה מתוך חשש הלכתי יידרש להוכיח כי הילד אכן ממזר, טענה שקשה מאוד להוכיח בבית המשפט האזרחי, שכן היא כפופה לכללי ראיות אזרחיים.

4. השלכות מעשיות

הכרעה בתביעת אבהות או אימהות משפיעה על מגוון רחב של סוגיות:

• רישום במרשם האוכלוסין: הורה שלא הוכר רשמית לא יוכל להירשם כאב או כאם הילד במשרד הפנים.

• זכויות ירושה: ילד שהורותו לא הוכחה לא יוכל לרשת את רכושו של הורו הביולוגי באופן אוטומטי.

• קשר אישי (משמורת וזמני שהות): הורה שיוכיח את הורותו יהיה זכאי לבקש קשר אישי עם הילד, ובכלל זה משמורת או זמני שהות.

• זכויות כלפי סבא וסבתא: הוכחת האבהות מעניקה לילד גם זכויות מול הוריו של האב, וזכותם של הסבים לקשר עם נכדיהם.

• ישנם מקרים בהם ילד שנולד "מחוץ לנישואין" מגבר אחר, ישוייך לבעל עקב אי ביצוע בדיקת רקמות מטעם החשש ההלכתי, והבעל אף יצטרך לשאת במזונותיו, וזאת מכח עקרון "רוב בעילות אחר הבעל".

ההלכה כיום היא שעל אף רגישות הנושא, טובת הילד היא הקובעת. במקרה של סתירה בין עקרונות דתיים לבין טובת הילד, בית המשפט האזרחי יטה לרוב להכריע לטובת הילד, שכן זכויותיו היסודיות עדיפות על פני עקרונות שאינם מעוגנים בחוק האזרחי.

מומחים בדיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

לסיכום: טובת הילד בראש ובראשונה

הוכחת הורות היא הליך קריטי שמטרתו להבטיח את מעמדו החוקי של הילד, את זכויותיו ואת עתידו. ניהול הליך כזה דורש ידע מעמיק הן בדין האזרחי והן בדין הדתי, ותבונה משפטית כדי לנווט בין הערכאות השונות. על מנת להבטיח את טובת הילד ולמצות את זכויותיו, חיוני ביותר להיות מלווים על ידי עורך דין מומחה, שיוכל לבנות אסטרטגיה משפטית נכונה ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בהליך זה.

צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין