top of page

המדריך השלם לדיני המשפחה בישראל פרק 9: מזונות ילדים – עקרונות חישוב, חובת התשלום וגילאי החיוב

  • תמונת הסופר/ת: ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
    ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
  • 6 באוג׳
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני יומיים


טבלת חישוב הוצאות רפואיות עם מחשבון | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין בבת ים והסביבה | מומחים בבשורות טובות
מזונות ילדים | מחציות | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

מבוא: האחריות ההורית שלא נגמרת


גם לאחר גירושין ופירוק התא המשפחתי, ההורים ממשיכים לשאת באחריות המלאה כלפי ילדיהם, והאחריות הזו כוללת גם את המישור הכלכלי. מזונות ילדים הם אחד הנושאים הרגישים והעיקריים בכל הליך גירושין, והם נועדו להבטיח את צרכיו הבסיסיים והנוספים של הילד. הכלל המשפטי קובע כי מזונות ילדים הם זכותו של הילד ולא זכותו של ההורה המשמורן. חובת התשלום היא מוחלטת ואינה תלויה במצבם האישי או הרגשי של ההורים. בפרק זה נסביר לעומק כיצד מחושבים המזונות, נציג את המהפך שחל בפסיקה, ונפרט על גילאי החיוב.


1. הבסיס החוקי: דין תורה ודיני צדקה


חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 קובע כי דיני המזונות בישראל יהיו בהתאם לדין האישי של הצדדים. עבור יהודים, משמעות הדבר היא דין תורה, אולם פסיקת בתי המשפט פירשה דין זה לשני עקרונות מרכזיים המשפיעים על חישוב המזונות:

  • צרכים הכרחיים (עד גיל 6): אלו הם צרכיו הבסיסיים והחיוניים של הילד לקיומו, כמו מזון, לבוש מינימלי, מגורים, טיפול רפואי וחינוך בסיסי. על פי הדין היהודי, עד גיל 6, האחריות לספק את כל הצרכים הללו מוטלת באופן מוחלט על האב בלבד, ללא קשר למצבו הכלכלי.

  • צרכים מדיני צדקה (מעל גיל 6): אלו הן הוצאות נלוות המכונות "הוצאות רווחה", כמו חוגים, שיעורים פרטיים, קייטנות, חופשות ופעילויות פנאי. הוצאות אלו מוטלות על שני ההורים יחד, וחלוקתן נקבעת על פי היחס בין הכנסותיהם.


2. המהפך המשפטי: פסק הדין בע"מ 919/15


עד שנת 2017, היה מקובל כי חובת המזונות מוטלת בעיקרה על האב. אולם, פסק דין בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון יצר שינוי דרמטי, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או זמני שהות שוויוניים.

  • העיקרון החדש: פסק הדין קבע כי עבור ילדים מעל גיל 6, חובת המזונות תחולק בין שני ההורים באופן יחסי לשלושה גורמים:

    1. צרכי הילד: מהם הצרכים הבסיסיים וההכרחיים של הילד.

    2. יכולת כלכלית: מהי הכנסתם הפנויה של שני ההורים לאחר תשלום הוצאותיהם האישיות.

    3. זמני שהות: ככל שהאב מבלה יותר זמן עם הילד, כך ההוצאות הישירות שלו על הילד גדלות.

  • המשמעות: ככל שהאב מבלה יותר זמן עם הילד, כך ההוצאות הישירות שלו על הילד גדלות, ובהתאם לכך, גובה המזונות שהוא משלם יכול לרדת. זהו שינוי מהותי שהעביר את האחריות הכלכלית באופן שוויוני יותר בין ההורים.

אישה בוחנת מסמכים חשובים | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין בבת ים והסביבה | מומחים בבשורות טובות
הסכם נכון חוסך המון | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין


3. חישוב המזונות: הצרכים, היכולת והזמנים


בפסיקת המזונות, בית המשפט בוחן מספר גורמים מרכזיים על בסיס המבחן התלת-שלבי שנקבע בפסיקה:

  1. חישוב צרכי הילד: נהוג לפצל את צרכי הילד לשני סוגים:

    • צרכים בסיסיים: מזון, ביגוד, חינוך, מגורים, וכו'. נהוג לקבוע כי צרכים אלו נעים בד"כ בטווח שבין 1,500 ל-2,500 ש"ח לילד, ונקבעים בהתאם לרמת החיים של המשפחה.

    • הוצאות חריגות: אלו הוצאות חד-פעמיות או שאינן שוטפות, כמו טיפולי שיניים, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנות, טיפולים רפואיים מיוחדים. הוצאות אלה מחולקות באופן שווה בין ההורים לאחר שהם משלמים אותן.

  2. יכולת כלכלית של ההורים: בית המשפט בוחן את כושר ההשתכרות של שני ההורים מכל המקורות (שכר, עסק, קצבאות, נכסים). יש להבחין בין הכנסה בפועל לבין הכנסה פוטנציאלית – כלומר, יכולתו של הורה לעבוד ולהשתכר, גם אם הוא בוחר שלא לעשות זאת.

  3. זמני שהות: זהו המשתנה המכריע. במודל של משמורת משותפת, כאשר הילדים שוהים זמן שווה אצל שני ההורים והכנסתם דומה, בית המשפט יכול לקבוע כי לא ישולמו מזונות כלל, למעט תשלום עבור הוצאות חיצוניות.


4. גילאי החיוב במזונות ושינויים לאורך השנים


חובת המזונות אינה נגמרת בהגיע הילד לגיל 18, והיא משתנה לאורך השנים:

  • עד גיל 6: אחריות מוחלטת של האב על הצרכים ההכרחיים (על פי הדין הדתי).

  • גיל 6 עד 18: אחריות משותפת של שני ההורים (בהתאם לבע"מ 919/15).

  • לאחר גיל 18: החובה ממשיכה עד גיל 20 או עד תום השירות הצבאי/השירות הלאומי, על פי המאוחר מביניהם. ברוב המקרים, גובה המזונות עומד על שליש מהסכום ששולם עד גיל 18, מתוך הנחה שהילד כבר מתחיל לפרנס את עצמו או שמסגרת השירות מספקת חלק מצרכיו.


ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין בבת ים והסביבה | מומחים בבשורות טובות
שומרים על הזכויות שלכם | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

5. התמודדות עם אי-תשלום מזונות


מה קורה כאשר הורה אינו משלם את המזונות שנפסקו? החוק בישראל נותן בידי ההורה המשמורן כלים חזקים על מנת לאכוף את פסק הדין:

  • הוצאה לפועל: ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל כנגד ההורה החייב, שבעקבותיו ניתן להטיל עליו סנקציות חמורות.

  • עיכוב יציאה מהארץ: ניתן לבקש מבית המשפט או מההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מהארץ על מנת להבטיח את תשלום החוב.

  • הטלת הגבלות: ניתן להגביל את רישיון הנהיגה של החייב, חשבון הבנק שלו, ואף להטיל עליו צו מאסר במקרים קיצוניים של התחמקות מתמשכת מתשלום.


לסיכום: בטחון כלכלי לילד הוא חובה, לא בחירה


סוגיית מזונות הילדים היא מורכבת ומלאה בניואנסים משפטיים וכלכליים. החוק והפסיקה מכוונים להבטיח כי הילד ימשיך לחיות ברמת חיים דומה ככל הניתן לזו שחווה לפני הגירושין, תוך חלוקת הנטל הכלכלי באופן הוגן בין שני ההורים. בשל השינויים המשמעותיים בפסיקה ובעיקר בפסק הדין בע"מ 919/15, חשוב במיוחד לקבל ייעוץ משפטי מקצועי, כדי לוודא שחישוב המזונות נעשה בצורה נכונה ובהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.


לוגו ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין בבת ים והסביבה | מומחים בבשורות טובות
מומחים בדיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין

זקוקים לייעוץ משפטי? אל תשאירו את עתיד ילדכם למקרה.


חישוב המזונות הוא סוגיה כלכלית ורגשית כאחד, שמשפיעה על עתידכם ועל עתיד ילדיכם. אם אתם עומדים בפני החלטות בנושא מזונות, אתם צריכים עו"ד שילחם עליכם, ויוודא כי ההחלטות מתקבלות בצורה המקצועית והנכונה ביותר עבורכם.

צרו קשר עוד היום כדי להבטיח שזכויותיכם וזכויות ילדיכם ימומשו במלואן.


צוות דיני משפחה | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין




תגובה אחת

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג
מנשה
לפני 5 ימים

חזק

לייק
bottom of page