פירוק חברה ב-2026: איך לסגור את העסק בראש שקט ולמנוע אחריות אישית
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 20 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 12 דקות
עודכן: 18 בדצמ׳ 2025
מבוא: סוף הפעילות העסקית והמעבר לדיני חדלות פירעון
פירוק חברה הוא הליך משפטי מורכב שמטרתו להביא לידי סיום את פעילותה העסקית של חברה, לגבות את נכסיה, לפרוע את חובותיה לנושים ולחלק את היתרה, אם קיימת, לבעלי המניות. הליך הפירוק אינו רק סיום טכני, אלא הוא תהליך נורמטיבי המפעיל מנגנונים משפטיים מיוחדים, החל מדיני החברות וכלה בדיני חדלות הפירעון. ההבחנה הקריטית ביותר בהליך זה היא ההבחנה בין פירוק מרצון, המבוצע ביוזמת בעלי המניות כאשר החברה כושר פירעון, לבין פירוק על ידי בית המשפט, המבוצע לרוב ביוזמת נושה כאשר החברה נקלעה למצב של חדלות פירעון ואינה יכולה לשלם את חובותיה. הבחנה זו קובעת את כללי המשחק, את אופי המעורבות השיפוטית, את מידת אחריות הדירקטורים ואת המהירות שבה יקבלו הנושים את חלקם.
מאמר מקיף זה, המהווה את הפרק ה-32 במדריך המקיף לחדלות פירעון בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, יצלול לעומק הדין: ננתח את העילות המשפטיות המפעילות כל אחד מהמסלולים, את תפקיד המפרק, את חשיבות הצהרת כושר הפירעון, ואת הסכנות המשפטיות האורבות לדירקטורים ולבעלי שליטה בעת קריסת החברה.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
חלק א': פירוק מרצון מול פירוק כפוי
1. פירוק חברה: הבסיס החוקי בפקודת החברות וחוק חדלות פירעון
הליכי פירוק חברה מוסדרים בעיקר על ידי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 ובהתאם לכללים הכלליים של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. חוק חדלות פירעון החדש, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל, מדגיש את עקרון שיקום החברה והצלתה, אך כאשר שיקום אינו אפשרי, נכנס הליך הפירוק לתוקף. פירוק חברה משמעותו הפסקת הפעילות העסקית, ביטול ההכרה המשפטית בחברה כאישיות משפטית נפרדת, וניהול סדור של הנכסים והחובות על ידי מפרק הממונה על ידי בית המשפט או בעלי המניות.
2. המסלול הראשון: פירוק מרצון | הסוף המתוכנן על ידי בעלי המניות
פירוק מרצון (Voluntary Liquidation) הוא הליך שמתבצע ביוזמת בעלי המניות של החברה, והוא רלוונטי רק כאשר החברה נמצאת בכושר פירעון. כלומר, החברה יכולה לעמוד בכל חובותיה. הליך זה נבחר לרוב כאשר החברה סיימה את מטרתה העסקית, הפעילות אינה כדאית עוד, או כאשר בעלי המניות מעוניינים להסב את הפעילות העסקית. זהו הליך קצר יחסית, יעיל, ואינו דורש מעורבות שיפוטית כבדה, שכן אין חשש לפגיעה בזכויות הנושים.
3. התנאי המכריע לפירוק מרצון: הצהרת כושר פירעון
התנאי המהותי והמכריע לביצוע פירוק מרצון הוא הצהרת הדירקטורים על כושר פירעון. הצהרה זו מחייבת את רוב הדירקטורים להצהיר כי בחנו את מצבה הפיננסי של החברה והגיעו למסקנה כי החברה תוכל לפרוע את כל חובותיה בתוך תקופה שלא תעלה על שנה ממועד הפירוק. הצהרת כושר הפירעון היא מסמך מחייב המוגש לרשם החברות. חשיבות הצהרה זו היא קריטית, שכן אם יתברר בדיעבד שהחברה הייתה חדלת פירעון כבר בעת הפירוק, הדירקטורים עשויים להיות חשופים לאחריות אישית פלילית ואזרחית.
4. המסלול השני: פירוק על ידי בית המשפט | הפירוק ביוזמת נושה
פירוק על ידי בית המשפט הוא הליך שמבוצע בדרך כלל כאשר החברה נמצאת במצב של חדלות פירעון, ואינה יכולה לשלם את חובותיה. הליך זה נפתח לרוב ביוזמת נושה של החברה, או ביוזמת החברה עצמה (באישור הדירקטוריון ובעלי המניות), או לעיתים נדירות ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה או רשם החברות. העילה המרכזית לבקשת נושה היא העובדה שהחברה לא שילמה את חובותיה, לאחר שקיבלה דרישה רשמית (כגון התראה בכתב). המסלול השיפוטי הוא מורכב, ארוך, ודורש פיקוח הדוק של בית המשפט.
5. עילות הפירוק בבית המשפט: עקרון חוסר היכולת לשלם חובות
העילה הדומיננטית ביותר לפירוק חברה על ידי בית המשפט היא חוסר היכולת לשלם חובות. חוסר יכולת זה מוכח בכמה דרכים, כגון: אם החברה לא שילמה חוב מעל סכום מסוים (שנקבע בחוק) תוך 45 ימים לאחר שקיבלה דרישה רשמית, או אם יוכח לבית המשפט באופן עובדתי כי נכסי החברה אינם מספיקים לכסות את התחייבויותיה. עילות נוספות כוללות אי עריכת אסיפה כללית, הפסקת פעילות, או עילה של "צדק ויושר" הנדרשת בנסיבות מיוחדות (לרוב בסכסוכי בעלי מניות).
פירוק מרצון מול פירוק על ידי נושים (מדריך 2026)
מאפיין ההליך | פירוק מרצון (יזום ע"י החברה) | פירוק על ידי נושה (כפוי) |
מי יוזם את ההליך? | בעלי המניות והדירקטוריון של החברה. | ספקים, בנקים, עובדים או רשויות המס. |
סטטוס החברה | החברה בדרך כלל בעלת יכולת פירעון (כושר פירעון). | החברה בחדלות פירעון (חובות עולים על נכסים). |
שליטה בהליך | שליטה מקסימלית של בעלי המניות בזהות המפרק ובלוחות הזמנים. | השליטה עוברת לידי בית המשפט והנאמן/מפרק מטעמו. |
סיכון לבעלי המניות | נמוך מאוד – סגירה מסודרת ללא "דרמות" משפטיות. | גבוה – סכנה לתביעות אישיות והרמת מסך עקב ניהול רשלני. |
מטרה מרכזית | חיסול פעילות, מחיקת האגרה השנתית וסגירת הישות המשפטית. | גביית חובות מקסימלית עבור הנושים ומכירת נכסי החברה. |
המלצה משפטית | מומלץ כשיש הון עצמי חיובי ורצון לסיים את הפעילות "נקי". | דורש ליווי משפטי צמוד מרגע קבלת ההתראה למניעת קריסה אישית. |
חלק ב': תפקיד המפרק והשלכות הפירוק
6. תפקיד המפרק: המנהל המיוחד של נכסי החברה הנמצאת בפירוק
מרגע שניתן צו פירוק על ידי בית המשפט, או מרגע שהחל הליך הפירוק מרצון, ממונה מפרק שתפקידו להשתלט על נכסי החברה, לנהל אותם, לממש אותם (למכור), לבדוק את תביעות החוב של הנושים ולחלק את הכסף לנושים על פי סדרי הקדימויות הקבועים בדין. המפרק מחליף למעשה את הדירקטורים והנהלת החברה. תפקידו הוא לפעול לטובת כלל הנושים, וזאת בניגוד למנהל חברה רגיל, הפועל לטובת בעלי המניות. המפרק נהנה מסמכויות חקירה רחבות לבדיקת התנהלות החברה ודירקטוריה.
7. ההשלכות המשפטיות המיידיות של צו הפירוק: הקפאת הליכים
מתן צו פירוק על ידי בית המשפט מביא להקפאת הליכים מיידית נגד החברה. משמעות הדבר היא שנושים אינם יכולים לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים או הליכי הוצאה לפועל נגד החברה, והם נדרשים להגיש את תביעותיהם רק למפרק. מטרת הקפאת ההליכים היא למנוע מירוץ נושים בלתי הוגן ולהבטיח חלוקה שוויונית והוגנת של נכסי החברה בין כלל הנושים על פי סדרי הקדימויות. מרגע מתן הצו, רק המפרק רשאי לנהל הליכים משפטיים בשם החברה.
8. ההבחנה המהותית: השליטה המשפטית והבדיקה השיפוטית
ההבדל העיקרי בין פירוק מרצון לפירוק על ידי בית המשפט נובע משאלת כושר הפירעון והשליטה.
בפירוק מרצון: השליטה נותרת בידי בעלי המניות והדירקטורים (הממנים את המפרק), הבדיקה השיפוטית מינימלית, וההנחה היא שהכול יתנהל כשורה.
בפירוק על ידי בית המשפט: הפירוק מבוצע עקב חדלות פירעון, השליטה נמסרת מיידית לבית המשפט ולמפרק הממונה על ידו, והבדיקה השיפוטית היא מקיפה וחודרת, במיוחד לגבי התנהלות הדירקטורים.
9. נושים מובטחים מול נושים רגילים: סדרי הקדימויות בחלוקת נכסים
דיני חדלות הפירעון קובעים סדר קדימויות נוקשה לחלוקת נכסי החברה בין הנושים. בראש סדר הקדימויות נמצאים נושים מובטחים (כאלה שיש להם בטוחה ספציפית על נכס, כגון משכנתא או שיעבוד), הזכאים להיפרע ממימוש הנכס המובטח. אחריהם באים נושים בדין קדימה (כגון עובדים הזכאים לשכר שלא שולם ורשויות מס). רק לאחר מכן מגיעים הנושים הרגילים (ספקים, בנקים ללא בטוחה). הבנה של סדר הקדימויות היא קריטית לנושים המגישים תביעות חוב.
10. אחריות דירקטורים: הסכנה המשפטית בניהול כושל לקראת פירוק
אחריות דירקטורים היא סוגיה חמורה במיוחד בפירוק על ידי בית המשפט. בית המשפט יכול, בנסיבות מסוימות, להטיל אחריות אישית על הדירקטורים ובעלי השליטה בחברה, ובכך לחרוג מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. הטלת אחריות אישית מתרחשת במקרים של תרמית, מעילה, או ניהול כושל במיוחד שהביא להגדלת חדלות הפירעון (כגון העדפת נושים או ביצוע עסקאות ללא תמורה הולמת בתקופה שקדמה לפירוק). המפרק פועל רבות לחקירת התנהלות הדירקטורים ונוקט בהליכי אכיפה נגדם.
חלק ג': אחריות מנהלים, הליכי חקירה והגשת תביעות חוב
11. אחריות בגין העדפת נושים: שמירה על עקרון השוויון
בשלב שקודם לפירוק, כאשר החברה כבר הייתה חדלת פירעון (או עמדה להפוך לכזו), נאסר על הדירקטורים לבצע פעולות שיש בהן העדפת נושים. העדפת נושים היא תשלום חוב לנושה מסוים (למשל, חבר משפחה או ספק מועדף) על פני נושים אחרים באותה דרגת קדימות. המפרק רשאי לבטל העברות כספיות שנעשו בתקופה זו, במטרה להחזיר את הנכסים לקופת הפירוק ולאפשר חלוקה שוויונית והוגנת בין כלל הנושים.
12. הגשת תביעות חוב: חובת הנושה להשתתף בהליך
נושה של חברה המצויה בפירוק, בין אם ביוזמתו ובין אם ביוזמת אחרים, חייב להגיש תביעת חוב רשמית למפרק, וזאת בצירוף כל המסמכים המעידים על חוב החברה כלפיו. אי הגשת תביעת חוב בזמן שנקבע על ידי המפרק עלולה להביא לכך שהנושה לא יקבל את חלקו בחלוקת הדיבידנדים (הכספים שנותרו בקופת הפירוק). המפרק בודק את כל תביעות החוב ורשאי לאשרן, לדחותן או להפחיתן.
13. פירוק מרצון שלא עמד במבחן המציאות: הסבת ההליך לפירוק על ידי בית המשפט
כאשר חברה פותחת בהליך פירוק מרצון על בסיס הצהרת כושר פירעון, אך במהלך ההליך מתברר שהצהרה זו לא הייתה נכונה ושהחברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, חובה על המפרק להסב את ההליך לפירוק על ידי בית המשפט. הסבה זו מתבצעת כדי להבטיח פיקוח שיפוטי מלא ולהגן על הנושים. הסבת ההליך היא אירוע קריטי, העלול להוביל לחקירת הדירקטורים על ידי המפרק בנוגע לנכונות הצהרת כושר הפירעון הראשונית.
14. חקירת המפרק: בחינת התנהלות החברה והעסקאות שבוצעו
המפרק נהנה מסמכויות חקירה רחבות ביותר, והוא רשאי לחקור את הדירקטורים, בעלי המניות והעובדים של החברה, ולדרוש כל מסמך רלוונטי. מטרת החקירה היא לא רק לבדוק את נכסי החברה וחובותיה, אלא גם לבחון עסקאות שבוצעו על ידי החברה בתקופה שקדמה לפירוק (כגון הענקות, תשלומים מיוחדים או עסקאות עם צדדים קשורים), וכן לבחון האם הדירקטורים פעלו בחוסר אחריות שהביא להגדלת חדלות הפירעון.
15. סיום הליך הפירוק: מחיקת החברה מרשם החברות
הליך הפירוק מסתיים כאשר המפרק השלים את כל פעולותיו, כולל מימוש הנכסים, בדיקת תביעות החוב, חלוקת הכספים לנושים ומתן דין וחשבון סופי לבית המשפט (או לרשם החברות, בפירוק מרצון). לאחר סיום ההליך ואישור בית המשפט, ניתן צו המורה על מחיקת החברה מרשם החברות. רק מרגע מחיקתה, החברה חדלה להתקיים כאישיות משפטית נפרדת.
עורך דין מומחה בדיני חדלות פירעון ופירוק חברות הוא קריטי להצלחת ההליך.
שאלות ותשובות נפוצות ונרחבות על פירוק חברה
פירוק מרצון מול פירוק על ידי נושה
1. מהו ההבדל המהותי בין פירוק מרצון לפירוק על ידי בית המשפט?
תשובה: ההבדל המהותי נעוץ במצב הכלכלי של החברה וביוזם הפירוק. פירוק מרצון (Voluntary Liquidation) נעשה ביוזמת בעלי המניות כאשר החברה בכושר פירעון (Solvent) – כלומר, יכולה לשלם את כל חובותיה. פירוק על ידי בית המשפט (Involuntary Liquidation) נעשה לרוב ביוזמת נושה או החברה, כאשר החברה חדלת פירעון (Insolvent) ואינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. הליך הפירוק על ידי בית המשפט הוא מורכב ומפוקח יותר.
2. מהו התנאי הקריטי לפתיחת הליך פירוק מרצון?
תשובה: התנאי הקריטי הוא הצהרת כושר פירעון (Declaration of Solvency). הצהרה זו חייבת להיות חתומה על ידי רוב הדירקטורים ומאשרת כי החברה תוכל לפרוע את כל חובותיה בתוך תקופה שלא תעלה על שנה ממועד הפירוק. הצהרה כוזבת עלולה להוביל לאחריות אישית של הדירקטורים לחובות החברה.
3. מתי רשאי נושה להגיש בקשה לפירוק חברה?
תשובה: נושה רשאי להגיש בקשה לפירוק חברה כאשר החברה אינה מסוגלת לשלם חובותיה. הוכחה לכך היא לרוב אי-תשלום חוב מעל סכום מינימלי מסוים, לאחר שהנושה מסר דרישה רשמית לתשלום (התראה) חוקית, והחברה לא פרעה את החוב בתוך 21 יום. זהו הליך המאפשר לנושה "להניע" את הליך חדלות הפירעון התאגידי.
4. האם פירוק מרצון יכול להפוך לפירוק על ידי בית המשפט?
תשובה: כן, חובה להסב את ההליך. אם במהלך פירוק מרצון מתברר כי הצהרת כושר הפירעון לא הייתה נכונה, וכי החברה חדלת פירעון, חובה על המפרק להסב את ההליך לפירוק על ידי בית המשפט. הסבה זו מבטיחה פיקוח שיפוטי, המגן על עקרון השוויון בין הנושים.
5. מה קורה לפעילות החברה מרגע מתן צו הפירוק?
תשובה: מרגע מתן צו הפירוק על ידי בית המשפט, מוקפאים כל הליכי ההוצאה לפועל והליכים משפטיים נגד החברה. על החברה להפסיק את פעילותה העסקית באופן מיידי, למעט פעולות הנדרשות לצורך ניהול הפירוק (כגון מימוש נכסים והשבה), והשליטה עוברת לידי המפרק.
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תפקיד המפרק והשלכות על נושים
6. מהו תפקידו העיקרי של המפרק?
תשובה: תפקידו העיקרי של המפרק (Liquidation Trustee) הוא לכנס את נכסי החברה (נכסי מקרקעין, מלאי, חובות לקוחות), לנהל אותם ולממשם (למכור). לאחר מכן, תפקידו לבדוק את תביעות החוב של הנושים, ולחלק את הכספים לנושים על פי סדרי הקדימויות הקבועים בחוק. המפרק פועל לטובת כלל הנושים ואינו מחויב לבעלי המניות.
7. האם נושה רשאי לפרוע את חובו באמצעות עיקול נכס לאחר צו הפירוק?
תשובה: לא. מרגע מתן צו הפירוק, כל הנושים נדרשים לעצור את הליכי האכיפה האישיים (עיקולים, שעבודים) ולהגיש את תביעותיהם רק למפרק. מטרת הכלל היא להבטיח חלוקה שוויונית והוגנת של נכסי החברה המועטים (אם קיימים), ובכך למנוע מצב של "כל הקודם זוכה".
8. מהם סדרי הקדימויות בתשלום חובות על ידי המפרק?
תשובה: סדרי הקדימויות הם קשיחים ונועדו לשמור על האינטרס הציבורי. הנושים המובטחים (בעלי שעבוד/משכנתא) זכאים להיפרע ממימוש הנכס המובטח. אחריהם באים נושים בדין קדימה (כגון שכר עובדים, דמי שכירות חודשיים), ורק לבסוף הנושים הרגילים (ספקים, בנקים ללא בטוחה).
9. מהי חשיבות הגשת "תביעת חוב" על ידי הנושה?
תשובה: נושה המעוניין לקבל את חלקו מחלוקת נכסי החברה חייב להגיש תביעת חוב רשמית למפרק. תביעה זו היא ההליך הפורמלי שבאמצעותו הנושה מוכיח את גובה חובו. אי הגשה בזמן עלולה לשלול את זכות הנושה לקבל דיבידנדים (תשלום יחסי) מתוך קופת הפירוק.
10. האם נכסים שנמכרו על ידי החברה טרם הפירוק יכולים לחזור לקופה?
תשובה: כן. המפרק רשאי לפעול לביטול עסקאות שבוצעו על ידי החברה בתקופה שקדמה לפירוק (תקופת חשד), במיוחד אם מדובר ב"הענקה" (מתנה או מכירה תמורת מחיר לא הוגן) או ב"העדפת נושים" (תשלום לנושה מסוים על פני האחרים). ביטול עסקאות זה נועד להשיב נכסים לקופת הנשייה.
אחריות דירקטורים והשלכות אישיות
11. באילו מקרים יטיל בית המשפט אחריות אישית על הדירקטורים?
תשובה: בית המשפט יכול להטיל אחריות אישית על דירקטורים ובעלי שליטה (הרמת מסך) במקרים חמורים של תרמית, מעילה, ניהול כושל במיוחד שהביא להגדלת חדלות הפירעון, העדפת נושים שלא כדין, או אי-נקיטת צעדים מיידיים לטובת החברה כשהיה ידוע על מצבה הקשה. האחריות האישית חורגת מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, והיא כלי משפטי חמור שנועד להגן על הציבור וטוהר המסחר.
12. מהי "העדפת נושים" ומדוע היא אסורה?
תשובה: העדפת נושים היא תשלום חוב לנושה מסוים (שאינו נושה מובטח) בתקופה שקדמה לפירוק, על פני נושים אחרים באותה דרגת קדימות. הדבר אסור על פי חוק חדלות פירעון תאגידי, כיוון שהוא פוגע בעקרון השוויון בין הנושים (Pari Passu). המפרק רשאי לבטל תשלומים אלו ולהשיב את הכספים לקופת הנשייה. העדפת נושים עלולה גם להוות עילה להטלת אחריות אישית על הדירקטורים שאפשרו אותה.
13. האם הצהרת כושר פירעון כוזבת מקימה אחריות אישית?
תשובה: כן, באופן מוחלט. אם דירקטור חתם על הצהרת כושר פירעון (Declaration of Solvency) במסגרת פירוק מרצון, וזו התבררה ככוזבת (כלומר, החברה לא יכלה לשלם את חובותיה), הוא חשוף לאחריות אישית כלפי נושי החברה שהסתמכו על הצהרתו. הצהרה כוזבת מהווה הפרת חובה חמורה, ואף עלולה לגרור סנקציות פליליות.
14. מהי מטרת החקירה שמבצע המפרק לדירקטורים?
תשובה: מטרת החקירה היא כפולה: א. לבדוק את התנהלות החברה והדירקטורים בתקופה שקדמה לפירוק, לאתר נכסים שהוברחו (ביטול הענקות) או עסקאות מפוקפקות. ב. לבחון האם יש עילה להטלת אחריות אישית על הדירקטורים בשל ניהול כושל, משיכת כספים שלא כדין או הפרת חובת אמונים כלפי נושי החברה. החקירה נועדה למקסם את קופת הפירוק.
15. האם בעל שליטה בחברה נחשב לנושה רגיל בהליך הפירוק?
תשובה: ככלל, כן. בעל שליטה שהזרים הלוואות לחברה נחשב לנושה. אולם, בית המשפט רשאי להפעיל כלל סובורדינציה (Subordination) ולעכב את פירעון חובותיו של בעל השליטה עד לאחר שכל הנושים החיצוניים יקבלו את חלקם, וזאת כדי למנוע מצב של ניצול והעדפת מקורבים.
הליכי סיום וניהול
16. האם עובדי החברה זכאים לשכרם בתקופת הפירוק?
תשובה: כן, עובדי החברה נחשבים לנושים בדין קדימה. הם זכאים לקדימות בתשלום שכרם שלא שולם (עד תקרה מסוימת), וכן לגבי פיצויי הפיטורים. בנסיבות של חדלות פירעון, חובות אלו משולמים לרוב על ידי המוסד לביטוח לאומי (בכפוף לחוק) במסגרת הגנה סוציאלית.
17. מהו תפקידו של רשם החברות בהליך הפירוק?
תשובה: רשם החברות מעורב ברישום הליך הפירוק מרצון ובקבלת המסמכים הראשוניים. בסיום כל הליך פירוק, רשם החברות מוחק את החברה מהרשם, ורק אז החברה חדלה להתקיים כאישיות משפטית. עד אז, היא נשארת רשומה במצב "בפירוק".
18. כמה זמן אורך בדרך כלל הליך פירוק על ידי בית המשפט?
תשובה: הליך פירוק על ידי בית המשפט הוא לרוב ארוך וממושך, ויכול להימשך מספר שנים (לעיתים 3–5 שנים ואף יותר). משך הזמן תלוי במורכבות החובות, הצורך בניהול הליכי חקירה ובמימוש נכסים (כגון מקרקעין) המצריכים זמן רב.
19. האם ניתן לבטל צו פירוק לאחר שניתן?
תשובה: כן. ניתן לבקש מבית המשפט לבטל צו פירוק, אך הדבר דורש אישור מיוחד. בית המשפט ישקול בקשה לביטול רק אם יוצג לו הסדר ברור שיש בו כדי לשלם את חובות החברה לנושים, או אם הוכח כי הצו ניתן בטעות.
20. מתי מסתיימת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה?
תשובה: האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מסתיימת רק ביום שבו ניתן צו על ידי בית המשפט (או רשם החברות בפירוק מרצון) המורה על מחיקת החברה מרשם החברות. עד אז, החברה ממשיכה להתקיים כיישות משפטית, אך סמכויות הניהול שלה מוגבלות מאוד ונתונות בידי המפרק.
לסיכום | פירוק חברה: תכנון יזום מול סוף כפוי והגנה על הנושים
פירוק חברה הוא צומת דרכים משפטי קריטי, המבדיל בין סיום מתוכנן ומכובד של הפעילות העסקית (פירוק מרצון) לבין קריסה מאולצת ומפוקחת על ידי בית המשפט (פירוק על ידי נושה). ההבחנה נובעת משאלת כושר הפירעון של החברה. בפירוק על ידי נושה, המשמעויות הן דרמטיות, שכן החברה נכנסת למשטר של חדלות פירעון, המקפיא את כל ההליכים, מכפיף את נכסיה לסדר קדימויות נוקשה ומפעיל מנגנוני חקירה נרחבים נגד הדירקטורים. הבנת תפקידו המרכזי של המפרק, וכן חובת הדירקטורים שלא לפעול להעדפת נושים או להגדיל את חדלות הפירעון, היא חיונית לכל בעל עניין בחברה.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין | המומחיות שלך בדיני חדלות פירעון ותאגידים
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין מתמחה בליווי חברות ונושים בהליכי פירוק וחדלות פירעון. אנו מספקים ייעוץ אסטרטגי לדירקטורים העומדים בפני החלטת פירוק מרצון, וכן ייצוג נושים בהגשת תביעות חוב והליכי חקירה. אנו מנוסים בניהול ההליכים המורכבים מול בית המשפט, תוך הבטחת מיצוי זכויות מרבי ושמירה על האינטרס הכלכלי של לקוחותינו.
ודאות משפטית | צור קשר עוד היום
אם חברתך עומדת בפני סיום פעילות, או אם חברה החייבת לך כספים נמצאת בהליך פירוק, נדרשת פעולה משפטית מיידית. טעות בהגשת הצהרת כושר פירעון או אי-הגשת תביעת חוב בזמן עלולות לעלות הון.
צור קשר עוד היום עם ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין, כדי לקבל ליווי אסטרטגי בנושא פירוק חברות וחדלות פירעון.
ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין – המומחיות שמבטיחה את הזכויות הכלכליות שלך בפירוק חברה.
צוות חדלות פירעון והוצאה לפועל | ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
הקונסליירי
ותשועה ברוב יועץ
מתלבטים איך לפעול? אל תנחשו.
הקונסליירי - ותשועה ברוב יועץ, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין.
20 דקות של אסטרטגיה משפטית בשיחת וידאו שיעשו לכם סדר.
תגובות