דמי הבראה: זכאות, חישוב ומועד תשלום | המדריך המלא לדיני עבודה בישראל | פרק 12:
- ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין
- 18 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: לפני 17 שעות
מבוא: דמי הבראה - המדריך המלא
דמי הבראה הם אחד מרכיבי השכר הנפוצים והמוגנים ביותר בדיני עבודה בישראל. רבים מתייחסים אליהם כאל "בונוס" שנתי, אך למעשה זוהי זכות חוקית, המעוגנת בצו הרחבה, שכל מעסיק חייב לשלם לעובדיו. דמי ההבראה נועדו לאפשר לעובד לממן נופש או חופשה בתקופת ההבראה. אי-תשלום של דמי הבראה, או תשלום חלקי, מהווה הפרה של החוק ועלול להוביל לתביעה.
כתמיד, נמליץ מראש להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני העבודה בישראל.
בפרק זה, ה-12 במדריך המקיף לדיני עבודה בישראל, מבית ליעוז בלסיאנו משרד עורכי דין - מומחים בדיני עבודה, נסביר לכם את כל מה שצריך לדעת על דמי הבראה: החל מהזכאות, דרך מועד התשלום, ועד לחישוב המדויק של הסכום המגיע לכם.
1. זכאות לדמי הבראה: מי זכאי וכמה ותק נדרש?
על פי צו ההרחבה, כל עובד שהשלים שנת עבודה אחת במקום עבודתו זכאי לדמי הבראה. החישוב של דמי ההבראה מתבסס על ותק העובד במקום העבודה:
שנה ראשונה: עובד זכאי ל-5 ימי הבראה (במגזר הפרטי).
שנה שנייה ושלישית: עובד זכאי ל-5 ימי הבראה בכל שנה.
שנה רביעית עד תשיעית: עובד זכאי ל-7 ימי הבראה בכל שנה.
שנה עשירית עד עשרים: עובד זכאי ל-8 ימי הבראה בכל שנה.
מעל 20 שנה: עובד זכאי ל-10 ימי הבראה בכל שנה.
חשוב לזכור כי במגזר הציבורי ובמקומות עבודה רבים בהם חלים הסכמים קיבוציים עשויים להיות הסדרים שונים, המעניקים יותר ימי הבראה.
2. איך מחשבים את דמי ההבראה?
גובה דמי ההבראה נקבע על ידי המדינה, ומתעדכן מעת לעת. הסכום החודשי משתנה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי. נכון לעת כתיבת שורות אלו, גובה דמי הבראה במגזר הפרטי הוא 378 ש"ח ליום.
חישוב לדוגמה: עובד במגזר הפרטי שסיים שנה שנייה במקום עבודתו, יקבל 5 ימי הבראה * 378 ש"ח = 1,890 ש"ח.
חישוב עבור משרה חלקית: עובד במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה באופן יחסי להיקף משרתו. אם עובד מועסק ב-50% משרה, הוא יקבל 50% מסכום דמי ההבראה.
3. מתי משלמים את דמי ההבראה?
הכלל הוא שדמי הבראה משולמים פעם בשנה, לרוב בחודשי הקיץ (בין יוני לספטמבר), אך אין חובה חוקית על מועד ספציפי, ובתנאי שמעסיק משלם אותם במועד קבוע וסביר. עם זאת, במקרים רבים, דמי ההבראה משולמים יחד עם השכר הרגיל.
4. המקרה של "שכר כולל" ו"גלובלי"
אחת הדרכים הנפוצות שבה מעסיקים מנסים להימנע מתשלום דמי הבראה היא באמצעות הגדרה של "שכר כולל" או "שכר גלובלי", אשר כולל כביכול גם את דמי ההבראה. בתי הדין לעבודה רואים בשיטה זו ניסיון לעקיפת החוק, וקבעו שעל המעסיק מוטלת החובה לפרט את דמי ההבראה באופן נפרד וברור בתלוש השכר. אם רכיב זה לא מופיע בנפרד, העובד יכול לתבוע את המעסיק ולקבל את דמי ההבראה באופן רטרואקטיבי.
בשורה של פסיקות בית הדין קבע כי "שכר כולל" אשר לא כלל פירוט על דמי הבראה אינו חוקי. בית הדין פסק כי במקרים אלה, על המעסיק לשלם דמי הבראה בנפרד ורטרואקטיבית, גם אם השכר ששולם היה גבוה משכר המינימום. פסק הדין חיזק את העיקרון שדמי הבראה הם זכות קוגנטית שלא ניתן לוותר עליה ויש לציינה מפורשות.
5. תשלום דמי הבראה עם סיום יחסי עבודה
אם יחסי העבודה הסתיימו באמצע שנת העבודה, העובד עדיין זכאי לקבל את דמי ההבראה באופן יחסי. כלומר, אם עובד עבד חצי שנה, הוא יקבל חצי מסכום דמי ההבראה המגיע לו. חשוב לזכור שזכות זו מתיישנת לאחר 7 שנים ממועד סיום יחסי העבודה.
לסיכום: בסיס קריטי לתלוש השכר
דמי הבראה הם חלק בלתי נפרד מחישוב השכר של כל עובד. הכרת הזכאות, הכללים והאופן שבו הם אמורים להופיע בתלוש השכר, היא קריטית לכל עובד כדי להבטיח שלא יפגעו זכויותיו. אם אתם חושדים שדמי ההבראה לא שולמו לכם באופן מלא או לא שולמו כלל, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את המקרה ולפעול למימוש הזכויות.
תגובות